לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שרון סלמון

    האם הפיזיקה מאפשרת באופן תיאורטי "חומר" חסר מסה ?

    שלום רב.
    נניח תיאור של שלוחן ועליו אבן כבדה, אבל בשולחן "מיוחד" וחסר מסה.
    האם באופן תיאורטי הפיזיקה מאפשרת שולחן שכזה (בהנחה שיש חלקיקים שדומים בתכונות לפרוטונים ניוטרונים ואלקטרונים אבל הם חסרי מסה ומרכיבים את השולחן) ?
    במידה וזה לא אפשרי תיאורטית,מדוע ?
    אם כן אפשרי,האם אפשר להגיד שהשולחן עשוי מ"חומר" ? כיוון שלפי מה שהבנתי חומר מוגדר כמשהו בעל מסה ותופס מיקום במרחב,אל שולחן שכזה רק תופס מיקום במרחב א מסה.
    לפי מה שאני מבין המסה רלוונטית רק לשיקולי גרויטציה,אבל אלה זניחים ברמה התת אטומית והמולקולרית וכן את השולחן לוחצת לרצפה האבן הכבדה העשויה חומר עם מסה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום שרון,

    לפי תורת היחסות כל חלקיק חסר מסה חייב לנוע במהירות האור, ולפי המודל הסטנדרטי לפוטונים וגלואונים אין מסה. כדי שנוכל להרכיב מהם שולחן (אפילו רק לרגע אחד) צריך שתהיה אינטראקציה בין החלקיקים. בין פוטונים אין אינטראקציה, אבל בין גלואונים דווקא יש, זהו הכוח הגרעיני החזק או כרומודינמיקה.
    האינטראקציה הזאת היא שמחזיקה את הקוארקים בתוך הפרוטון, וגם נותנת לו את רוב המסה שלו. כלומר, ברגע שיש אינטראקציה בין הגלואונים, תהיה מסה. לכן אי אפשר באמת לבנות שולחן חסר מסה, גם אם הוא נע במהירות האור.

  • שרון

    אז לקווארקים אין מסה משלהם ?

    אני מבין משהפרוטון בעל מסה בגלל הגלואונים ולא בגלל מסות הקווארקים.
    יש משוואה שמראה את זה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום שרון,

    כמו שכתבתי רוב המסה של הפרוטון נובע מהאינטראקציה בין הגלואונים, אבל לא כולה. לקווארקים יש מסה משלהם, ואם סוכמים את המסה של שלושת הקוארקים שמרכיבים את הפרוטון מקבלים בערך 1% מהמסה של הפרוטון, שאר המסה נובע מהאיטראקציה של הגלואונים. ישנם חישובים שמראים את זה בתחום הכרומודינמיקה - QCD.

  • אופק לויטין

    שאלה בנושא החלל

    שלום אני אופק תלמיד כיתה ז' והתעניינתי בשאלה זו, למרות שפניתי לאתרים רבים ולאנשים רבים אף אחד אינו היה בטוח בתשובה, אשמח לדעת עם לכם יש תשובה לשאלה הבאה:
    עם אני נמצא בחלל והורדתי את הקסדה מה יקרה לי קודם?
    אני אקפא, אני אתפוצץ, אני אתכווץ.
    לכל אחד מן התסמינים יש תשובה הגיונית (למרות שאני וכל האנשים שפניתי אליהם שללו את אתכווץ מכון שאין לחץ בחלל)
    אשמח לתשובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מה יקרה ללא חליפת חלל

    היי אופק
    ענינו על שאלה דומה בהרחבה בעבר: מה יקרה לאסטרונאוט שיוריד את הקסדה

  • שי

    תורת היחסות

    היי,
    אחרי הרבה מחקר באינטרנט והרבה מאמץ אני עדיין מתקשה להבין כמה דברים בתורת היחסות של איינשטיין ובנגזרות ממנה.
    ראשית, הייתי רוצה להבין, לו יצויר ואנו מטיסים אדם בחללית במהירות האור, עפ"י תורת היחסות, הזמן בחללית יעמוד מלכת בגלל שלאור מהירות קבועה, והמרחק שהחללית עוברת גדול מידי.
    עכשיו, נגיד שהחללית עוברת קרוב ללוויין ש'מציץ' לתוך החללית ולוקח תמונה. מה נראה בתמונה? זמן עומד מלכת או שנראה את ה'עתיד' של האדם שהטסנו בחללית.
    ובקצרה, האם הזמן ממש עומד מלכת או רק נראה שהוא עומד מלכת כי האור לא מספיק להגיע?
    ואם הזמן אכן ממש עומד מלכת וזה לא רק נראה ככה, כיצד זה קורה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תורת היחסות

    שלום שי,

    ראשית אציין שניתן רק להתקרב למהירות האור ולא ממש לטוס במהירות האור ובהתאם הזמן במערכת כזו יכול רק להאט עוד ועוד אבל לא לעצור ממש.
    אם אדם טס בחללית במהירות הקרובה למהירות האור ונצלם אותו ברגע מסויים אנחנו נראה אותו בנקודת הזמן הנוכחית (את האדם בהווה) רק שאצלו התקדמות הזמן היא הרבה יותר איטית.

    זמן הוא גם מושג יחסי, ניתן לאמר שהזמן מתקדם הרבה יותר לאט במערכת ייחוס של הנוסע מאשר במערכת ייחוס שלנו. האדם שבחללית לא ירגיש משהו שונה, פשוט אם משווים את האדם בחללית והאדם מבחוץ אז קצב הזמן איטי יותר בתוך החללית.

  • שי

    תורת היחסות

    אז אם ככה, זה לא הזמן שזז לאט, אלא פשוט האדם "חווה את העבר", הוא רואה דברים שהתרחשו בעבר כי לקח לאור זמן להגיע אליו. אבל בפועל הזמן נשאר יציב...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    זמן

    בדיוק כמו שאמרת - לאור לוקח זמן להגיע אל הנוסע שבחללית ולכן הכל קורה אצלו יותר לאט.

    לגבי הזמן - בגלל שפרק זמן בין שני ארועים מוגדר להיות פרק הזמן בין הגעת האור מהאירוע הראשון לזמן הגעת האור מהאירוע השני - יוצא שבמערכות ייחוס שונות הזמן הזה שונה ולכן אומרים שקצב התקדמות הזמן משתנה בין מערכות ייחוס שונות.

  • רפי

    טמפרטורות מירביות של המים/הקיטור

    האם ניתן לחמם מים לטמפרטורה הגבוהה מ-100 מעלות ?
    ולחילופין - עד לאיזה טמפרטורות ניתן לחמם קיטור בתוך דוד חזק העמיד
    ללחץ אין-סופי של הקיטור ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    ​שלום רפי,

    טמפרטורת הרתיחה של מים תלויה בלחץ, בלחץ של 1 אטמוספירה (הלחץ בגובה פני הים) מים ירתחו ויהפכו לאדים ב100 מעלות צלזסיוס, אבל בלחץ גבוה יותר זה יקרה בטמפרטורה גבוהה יותר. אתה יכול להסתכל בדיאגרמת פאזה של מים כדי להבין מהי טמפרטורת הרתיחה או הקפיאה בכל לחץ.
    אדי מים (=קיטור) ניתן לחמם עוד ועוד, אבל אם מחממים אותם בדוד סגור (כמו למשל בסיר לחץ) הלחץ יעלה כשתעלה הטמפרטורה ואז הם יכולים להתעבות שוב​, בהתאם לדיאגרמת הפאזה. גם אם זה לא יקרה, בשלב מסויים (בין 2000 ל3000 מעלות צלזסיוס) מולוקלות המים יתפרקו למימן וחמצן.

  • דביר לור

    התחממות עצמים

    חיפשתי הרבה ולא מצאתי תשובה לשאלה הבאה: כיצד מנורת שולחן (עם מורת ליבון כמובן) מחממת עצם. בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום דביר,

    נורות רגילות מייצרות אור על ידי העברת זרם בחוט להט (בדרך כלל עשוי מטונגסטן בעל טמפ' התכה גבוהה). החוט מתחמם ופולט אור. מאחר והחוט חם מאוד (מעל 1000 מעלות), הוא מחמם גם את האוויר סביבו וגם עצמים מסוימים הנמצאים קרוב לנורה.

  • שלום רוצן

    אקווריום

    היום התפוצצה בביתי במפתיע קערת מים (אקווריום אבל בקערה) מה הסיבה המדעיתלכך (המים נמצאו שם חודשיים)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    התפוצצות ספונטנית

    שלום,

    יכולות להיות לכך מגוון סיבות שונות, אך כנראה שבקערה זו היה סדק קטן עוד לפני התקרית והוא הלך וגדל עקב שינויים סביבתיים (טמפרטורה למשל, או תחת לחץ המים) עד שברגע כלשהו הסדק נהיה כה גדול שהקערה לא יכלה להזחיק יותר תחת לחץ מים ונשברה. מהצד זה נראה כמו תופעה ספונטנית אך למעשה, זה קרה באופן הדרגתי.

  • חגית

    שקיות חימום

    שלום:)
    אם אפשר בבקשה להסביר איזה חומרים יש בשקיות חימום?
    יש כל מיני סוגים, יש עם נוזל, יש עם גרגירים יבשים..
    אם אשפר בבקשה פירוט לגבי כל שיטות החימום הקיימות, החומרים? אופן פעולת החימום וכו'.

    תודה רבה

  • איתן אוקסנברג

    שקיות חימום

    שלום חגית,
    יש המון סוגים של שקיות חימום וכל חברה מסחרית משתמשת בהרכבים מעט שונים, כשחלקם מוגנים על ידי פטנטים.
    אז לא נוכל לפרט על כל האפשרויות הקיימות, אך נוכל לעסוק במנגנון הכללי שמשותף לכולם.
    כל שקיות החימום פועלות על אותו עיקרון - שימוש בריאקציה כימית אקסותרמית, כלומר ריאקציה שבמהלכה נפלט חום, כדי לחמם את השקית. התגובה הכימית מתחילה בעקבות תהליך איתחול ששונה בכל שקית.
    אתן כמה דוגמאות נפוצות:
    שקיות חימום שעיקרון פעולתן היא המסה אקסותרמית. בתוך השקית יש ממס כלשהו (בדרך כלל מים) ושקיקיות קטנות של מלחים כמו סידן כלורי (CaCl2) או מגנזיום גופרתי (MgSO4). בערבוב המלחים משתחררים מהשקיקיות הקטנות ומומסים בנוזל. התהליך הזה אקסותרמי והאנרגיה הנפלטת מחממת את שקית החימום.
    סוג אחר של שקיות משתמש בתמיסה של סודיום אצטט (CH3COONa). תמיסה זו מסוגלת לעבור קירור יתר לטמפרטורת החדר, מתחת לטמפרטורת הקיפאון הרגילה של החומר. בכריות החימום מותקנת דיסקת מתכת, הקשה עליה יוצרת מרכז התגרענות, המתחיל את תגובת ההתגבשות לסודיום אצטט טרי-הידראט גבישי. התהליך הוא אקסותרמי והחום הנפלט מחמם את השקית.
    דוגמה אחרונה הן שקיות שפועלת על ידי שחרור חום בתהליך ההחלדה של הברזל. השקיות ארוזות בתוך שקית פלסטית חיצונית המונעת כניסת אוויר לתוכה. שקית החימום מכילה תערובת של אבקת ברזל, מלח בישול ונסורת/חול בתוך מים. כאשר מסירים את השקית הפלסטית החיצונית מאפשרים לחמצן מהאוויר לחדור דרך נקבים זעיקרים בשקית, והברזל מגיב איתו ליצירת תחמוצת ברזל - חלודה. גם כאן התהליך הוא אקסותרמי והאנרגיה המשתחררת מנוצלת לחימום השקית.

  • עינה אוחנה

    שאלות לקראת יריד מדעים

    שלום רב,
    שמי עינה ואני מורה למדעים בבית הספר "אדם ועולמו". אשמח לקבל תשובות למספר שאלות שצצו במהלך הכנת תהליכי חקר אצל תלמידי, ילדי כיתות ו':
    1. ניסוי העובש: 3 פרוסות הוכנסו לשקית אטומה כאשר הן מרוחות בממרחים. על פרוסת ממרח החומוס נוצר יותר עובש. מדוע ? איזה חומר יש בחומוס שגרם להיווצרות כמות גדולה יותר של עובש ? מדוע מסת הפרוסות ירדה כאשר נשקלו עם העובש?

    2. ניסוי DNA מפרות: בניסוי זה הצליחו הלומדים להפיק מהקווי כמות הכי גדולה של DNA. מדוע הקיווי מפיק יותר דנא מאשר תות?

    3. נימיות המים: מדוע נימיות המים של נייר גבוה משל בד הכתנה ? על הנייר יש הסבר יפה באתר אבל לא מצאנו הסבר על נימיות בד הכותנה.

    תודה מראש, בברכה, עינה .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות לקראת יריד מדעים

    שלום עינה – השאלות ששאלת כולן שאלות חקר טובות, שאני לא בטוח שנחקרו במעבדה על ידי אחרים, כך שקשה לענות עליהן בתשובה פסקנית, אבל אפשר להציע השערות (שגם אותן ניתן לבדוק בניסויי המשך)

    1.      כותנה ונייר – עשויים מאותו חומר (תאית). תאית היא חומר ממש סופח מים חזק. אבל כותנה היא תאית טהורה, ואילו נייר מכיל גם דברים ותוספים אחרים בנוסף לתאית – שכפי הנראה מורידים נימיות. אפשר לנסות סוגי נייר שונים כמו נייר כרומו, נייר מדפסת ונייר סופג ולראות שסוג הנייר משפיע גם הוא על הנימיות.

    2.     קיבלנו שאלה זהה בניסוי הפקת DNA לפני מספר ימים וענינו עליה בכתבה עצמה (ראי בתגובות של הכתבה, תגובה מה-4 לינואר 2015).

    3.     זאת תשובה יחסית, תלוי מה הממרחים האחרים? אולי יש בהם הרבה חומרי שימוש שמנעו התפתחות עובש? אולי הם מאוד שמנים (ממרח שוקולד) או בריכוז גבוה מאוד (דבש או ריבה)מה שמונע התפתחות חיידקים ועובש (בגלל חוק השוואת ריכוזים, חיידקים לא יכולים להתקיים בדבש או ריבה מרוכזת). באופן כללי חומוס מכיל הרבה חלבון. בקשר למשקל המשקל ירד גם בגלל שהפרוסה התייבשה עם הזמן (בעיקר – חשבו איך לבדוק את זה)וגם בגלל שחלק מהפרוסה נאכל והפך לגזים (פחמן דו חמצני, אדי מים, מתאן – תלוי בסוג החיידקים שגדלו).

    בבברכה

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • עינה אוחנה

    תודה מקרב לב

    הפנייה בנושא ה DNA היא מטעם תלמידי, תודה על התשובה.

  • אביגל י

    זברה

    מה יש על הזברה פסים לבנים או שחורים?

  • חיים חביב

    פסי הזברה

    שלום אביגל,

    ע״פ מחקרים בעוברים, לזברה יש עור ושער בצבע שחור שעל פניהם מתפתחים פסים לבנים.

  • עמרי פת

    ברזל

    אני עושה מחקר על היסוד ברזל ויש כמה שאלות שלא מצאתי תשובות אליהן.
    מי גילה את הברזל ואיפה?
    באיזה מדינות מצוי הברזל?
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    ברזל

    עמרי שלום,

    הברזל התגלה לפני שלושת אלפים שנה בתקופת הברזל, כאשר האדם התחיל להשתמש בברזל ותרכובותיו.

    המדינות שמייצרות עפרת ברזל ממנה ניתן להפיק ברזל (היא חומר הגלם של הברזל) בימינו הן בסדר יורד: סין, אוסטרליה, ברזיל והודו. את כל המידע הזה אפשר למצוא בויקיפדיה, ואני ממליצה לטובת המחקר שלך שתקרא שם עוד:

    ברזל

    מדינות שמייצרות ברזל כולל מפה

    בהצלחה!

    ביאנה ברנשטיין

  • עמרי פת

    ברזל

    תודה רבה על העזרה :)

  • ציון

    מזון עשיר במלח והשפעתו על לחץ הדם

    שאלתי שאלה זו בכתבה על לחץ הדם המופיעה כאן
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9B%D...

    אך מכיוון שלא נעניתי, אולי אין זה המקום הנכון ולכן אעתיקה שוב ואשמח אם תוכל לעזור לי:
    דניאל שלום,
    כתבת: 'כאשר אנו אוכלים אוכל עשיר במלח ריכוז המלח בדם עולה'.
    מה הכוונה ריכוז המלח? האם המלח איננו מתפרק ליסודותיו - נתרן וכלור?
    אם כן, מה גורם למעבר 'של נוזלים מהחללים הבין תאיים בגוף אל נוזל הדם'?
    קראתי ש'שלא הנתרן עצמו אחראי על העלאת לחץ הדם, אלא רק בצורת מלח רגיל (מלח שולחן/ים), שהיא תרכובתו עם כלור (נתרן כלורי, NaCl) בלבד. תרכובות אחרות המכילות נתרן אינן משפיעות על לחץ הדם'. מתוך כתבה של דוקטור אולגה רז:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4434775,00.html
    לא הבנתי מדוע - האם תוכל לעזור לי להבין?
    תודה, ציון

  • רות חייט

    תשובה

    ציון שלום,

    אכן בדם (ובכל תמיסה מיימית) המלח מתפרק ליסודותיו – נתרן וכלור ונהוג להתייחס לריכוז הנתרן כזה שמשפיע על לחץ הדם. ריכוז גבוהה של יוני נתרן בדם גורם לעלייה בכמות נוזל הדם בעקבות תנועה של מים מהמקום בו ריכוז המלח נמוך לאזור בו הוא גבוהה בתהליך דיפוזיה ספציפי למים המכונה אוסמוזה.

    לא הצלחתי למצוא עדויות להבדלים בהשפעה של יוני נתרן שמקורם במלח שולחן לעומת מונוסודיום גלוטמאט (וכיוון שמדובר באותו החומר בדיוק לא סביר שיש הבדלים כאלה). השימוש במונוסודיום גלוטמאט יכול לתרום להפחתת כמות הנתרן הנצרכת כיוון שכמות מעטה של החומר מספיקה ליצירת אפקט הטעם הנדרש וכך פשוט צורכים פחות נתרן.

    בקשר להשפעה של מונוסודיום גלוטמאט הדעות חלוקות במחקר מ2011 מצאו שהוא דווקא קשור בעליית לחץ דם ומשפיע לרעה בעיקר על נשים ועל אנשים שכבר צורכים תרופות נגד לחץ דם.

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21372742

    לעומת זאת באתר אמריקאי המוקדש למונוסדיום גלוטמאט מצטטים מחקר שהראה קשר בין כמות גבוהה של גלוטמאט בדם לבין לחץ דם נמוך (אולם כיוון שקשר אינו מעיד על סיבתיות יש להיזהר בפירוש תוצאות המחקר הנ"ל כיוון שיתכן כי מלכתחילה אנשים עם נטייה ללחץ דם נמוך צורכים יותר מונוסודיום גלוטמאט כיוון שהוא עוזר להם לווסת את לחץ הדם...)

    http://www.msgfacts.com/news/glutamate_can_help_to_lower_blood_pressure....

    בקיצור, נראה שלא לגמרי מבינים כיצד המונוסודיום גלוטמאט משפיע על הגוף – וככל הנראה האמת נמצאת כרגיל במקום טוב באמצע...

  • נעה

    סיליקון

    האם זה נכון שגביש סיליקון איננו יכול להתקיים ללא היווצרותה של שיכבת תחמוצת (SiO2) עליו באופן טבעי? באיזה עובי? האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למקור בספרות המדעית לגבי זה?

  • איתן אוקסנברג

    סיליקון וסיליקון אוקסיד

    שלום נועה,
    זה נכון שבנכחות חמצן (כמו באוויר) תמיד תיווצר שכבת אוקסיד על הסיליקון שנקראת Native Oxide.
    עובי השכבה תלוי בתנאי ההכנה של הסיליקון, אבל באופן כללי מדובר על 1-5 ננומטר.
    אפשר לסלק את האוקסיד על ידי טיפול בחומצה חזקה (HF) אך בחשיפה לחמצן, תוך זמן קצר האוקסיד יווצר שוב.
    אפשר ליצור שכבות אוקסיד עבות יותר על ידי חימום בנוכחות חמצן.
    לעיון http://scitation.aip.org/content/aip/journal/jap/68/3/10.1063/1.347181

  • אהובית רויטמן

  • חיים חביב

    זיעה

    שלום אהובית,

    התפקיד העיקרי של הזיעה הוא צינון הגוף. מכיוון שמקור הנוזלים בזיעה הוא בדם, יש רעלים מסוימים כמו ניקוטין, אלכוהול, מורפין ותרופות שונות כמו אנטיביוטיקות, שעקב המצאותם בדם מעל ריכוז סף מסוים יכולים להופיע גם בזיעה. אך הזיעה אינה מפרישה רעלים באופן מרוכז כמו השתן. הרעלים בגוף מנוטרלים בעיקר בכבד ומופרשים בשתן.

  • שי

    מימן בורח מכדור הארץ?

    התעניינותי התחדשה בנושא הפקת מימן (הצלחתי להפיק 50 ml) ונעלתה השאלה ;
    המימן הוא היסוד הקל ביותר ועל כן גם צפיפותו קטנה ולכן הוא בורח מאטמוספרת כדה"א , הכיצד שהרי המימן בכדה"א רובו קשור לחמצן (כמים) עדיין ישנו פוטוליזיס (ביקוע פרודות בעזרת פוטונים) ועל כן מימן אמור לברוח מכדה"א ואולם אין אנו רואים איבוד נראה לעין של מים בעולמינו?

  • איתן אוקסנברג

    דליפת מימן

    שלום שי,
    אתה צודק.
    מימן אכן בורח מהאטמוספירה, אבל בקצב זעיר במונחים אסטרופיזיקליים.
    קצב של כ 3 קילוגרם מימן בשניה.
    המשמעות של הדליפה יכולה להיות משמעותית בסקאלות זמן של מיליוני שנים.

  • יצחק

    מדוע תחום המוסיקה שונה משאר התחומים בהגדרותיו?

    כידוע כל התחומים המדעיים עובדים לפי הגדרות מדוייקות שלא ניתן לתת להן פירוש אחר מלבד הנושא המוסבר. למשל הגדרה של "רקמה" ברפואה או "יסוד" בכימיה...
    אני עוסק במוסיקה ומאוד מציק לי שאין שום כללים מסודרים להרמן מוסיקה! הכל עובד לפי שמיעה וכדומה...מדוע הנושא הזה שונה? הלא אנחנו בעצמנו פיתחנו אותו, אז מדוע שלא יהיה ברור ומוגדר?

  • חיים חביב

    הרמוניה ויופי במוזיקה ובכלל

    שלום יצחק וסליחה על העיכוב בתשובה.

    אני חיב להודות, אני לא מומחה למוזיקה ולא מכיר מומחים למוזיקה, אז אכתוב תשובה עם הסתייגות. הרמוניה והנאה ממוזיקה הן תכונות סובייקטיביות המכילות מרכיב גנטי אך גם מרכיב נרכש או נלמד. מדענים הראו שאפילו עוברים מגיבים לקולות ויש הטוענים שאפילו למוזיקה (אם כי העניין שנוי במחלוקת). המרכיב הגנטי בהנאה ממוזיקה נובע מהמרכיב הגנטי של ההנאה מכל דבר שיש בו סימטריה או קצב והסלידה מדברים החורגים מכך (למשל הרתיעה האינסטינקטיבית מפנים לא סימטריות, או מקקופוניה). את המרכיב הזה עדיין חוקרים מדענים והבנתנו אותו בהחלט לוקה בחסר.

    העדות הישירה למרכיב הנרכש בהנאה ממוזיקה היא העובדה שהרבה אנשים שנחשפים בחלק ניכר מחייהם להרמוניה מערבית בסולם דיאטוני נרתעים ממוזיקה מזרח תיכונית או ערבית המכילה הרמוניות, מקצבים וטונים אחרים. ישנם ניסיונות שונים לבנות תיאוריות של הנאה מהרמוניה המבוססות על פסיכולוגיה או קוגניציה, אך אינני בקיא בהן.

    מקווה שעזרתי.

  • יצחק

    תודה רבה!

    באמת זה מה שענו לי הרבה מוסיקאים ששאלתי: מוסיקה היא דבר אינדיבידואלי. לכל אחד הרמון אחר יישמע נכון יותר.

  • רוני

    אנטי-חומר, לדוגמה: אנטי-מימן

    שלום רב מכון וייצמן :)
    רציתי לדעת איך זה אפשרי שתכונותיו של חלקיק יתהפכו?
    למשל, באטום של אנטי-מימן, הפרוטון הופך לשלילי והאלקטרון לחיובי. איך זה הגיוני? זה סותר ונוגד את מה שאנחנו מכירים.
    בקיצור, השאלה שלי היא איך תכונותיו של חלקיק יכולות להשתנות בצורה כל כך קיצונית עד שהן מתהפכות לנגדיות של התכונה המקורית.

    תודה מראש :)

  • איתן אוקסנברג

    אנטי חומר

    שלום רוני,
    זה לא נכון להגיד שהפרוטון הופך לשלילי והאלקטרון לחיובי.
    לפי הפיזיקה של חלקיקים אנטני-פרוטון ואנטי אלקטרון (שנקרא גם פוזיטרון) קיימים בדיוק כמו הפרוטון והאלקטרון. לא מדובר בחלקיק אחר שהופך בהכרח לחומר לאנטי חלקיק שלו.
    אנטי מימן נוצר באופן ספונטני בתנאים מסויימים כשם שמימן נוצר בתנאים מסויימים.
    מקווה ששאלתך נענתה, אם לא כדאי לנסות לחדד את השאלה ואנחנו כמובן נשתדל לענות

  • תמיר

    מגנט

    האם אפשר לייצר מגנט שהוא רק מינוס או רק פלוס?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום תמיר,

    תשובה לשאלה הזאת מופיעה כבר באתר.
    אתה מוזמן לשאול שאלות נוספות כאן בפורום.

  • חגית

    אבקת אפיה

    מדוע אבקת אפיה מתפיחה עוגה? מה קורה בעוגה מבחינה כימית? מתי מתרחשת התפיחה? לפני או אחרי אפיה (חימום)?

  • איתן אוקסנברג

    אבקת אפיה

    שלום חגית,
    אבקת אפיה מתפיחה עוגות על ידי החדרת גז לתוך הבצק.
    סודה לאפייה ("אבקת אפייה") היא תערובת של סודה לשתייה וחומצה חלשה. כשהאבקה נחשפת למים מתרחשת תגובה כימית שמשחררת פחמן דו-חמצני (CO2) בצורת בועיות קטנטנות שנותנות למאפה שלנו נפח ואווריריות.
    התגובה מתרחשת לפני האפיה וגם תוך כדי.
    כדאי לך להציץ בכתבה הזו:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%90%D7%A4%...

    נשמח לקבל שאלות נוספות אם ישנם

  • אורית רוט

    מדוע נכחדו הדינוזאורים?

    לאור הפרסומים האחרונים - מה נחשב כיום כסיבה הסבירהלהעלמות הדינוזאורים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - הכחדות דינוזאורים

    אורית שלום,

    שאלתך נענתה בכתבה מורחבת שתוכלי למצוא כאן - הכחדות דינוזאורים.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • יעל דביר פרי

    נצוץ על המוח

    שלום חיים,
    אני מורה בתיכון בחולון ואנו עושים פרוייקט של לעורר את הניצוץ, המוטיבציה ללמידה של תלמידנו (מרמה סוציואקונומית בינונית-נמוכה) ובמסגרת זו אני מרצה להם על המוח, רציתי גם לבקר איתם באחת ממעבדות המחקר של המוח במכון, האם זה אפשרי?
    אגב גם אני לא אוהבת שוקולד ,
    יעל

  • חיים חביב

    ביקור במכון

    שלום יעל, אנא כתבי לי לדוא״ל:
    haim.haviv@weizmann.ac.il

  • חגית

    סוללות

    שלום,
    תמיד אומרים שכדאי לאחסן סוללות בפריזר.
    לכן, עשיתי ניסוי שבו שמתי סוללות בפריזר וסוללות בחימום של כ-40 מעלות.
    וראיתי שעצמת הזרם משתנה בהם. מדוע?
    לפי איזה נוסחה בחשמל ניתן להסביר את ההשפעה של הטמפרטורה על עצמת הזרם בסוללה?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    סוללות בחימום וקירור

    היי חגית

    יש לנו כתבה נרחבת שדנה בשאלה 'האם כדאי לשמור סוללות במקרר' – שמסבירה בהרחבה את כל היתרונות והחסרונות והסיבות להם. כפי שמוזכר בכתבה בקצרה – הסוללה מיצרת זרם חשמלי באמצעות תגובה כימית, וקצב של תגובה כימית מושפע מטמפרטורה ראי גם כתבה נרחבת על קצב של תגובות כימיות. כך שבאמת אין נוסחה הקשורה לזרם חשמלי וטמפרטורה.

    (כ'כלל אצבע' – בסביבות טמפרטורת החדר, כל הורדה של 10 מעלות צלזיוס מאיטה קצב תגובה כימית פי-2, אבל אם רוצים לדייק חייבים לדעת נתונים מדוייקים על התגובה הספציפית).

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    עוד שאלה

    האם התגובה הכימית המתרחשת בסוללה היוצרת את ה"פלוס" וה"מינוס" מתרחשת כל הזמן או רק כאשר מחברים סוללה למעגל חשמלי?

    תודה רבה

    • עמודים