לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • משה בורשטיין

    יצירת אנרגיה בתגובות גרעיניות

    האם האנרגיה הנוצרת בתגובה גרעינית היא אנרגית קרינה בלבד או שנוצרת גם אנרגיה קינטית שיוצרת חום?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    ביקוע והיתוך גרעיני

    שלום משה,

    בהחלט יכולה להווצר אנרגיה קינטית של תוצרי תגובה גרעינית.
    ישנם שני סוגים של תגובות גרעיניות - ביקוע גרעיני והיתוך גרעיני.
    ביקוע גרעיני - תגובה פיזיקלית, בה גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים. תגובה זו מלווה בשחרור של אנרגיה רבה, הנפלטת בצורת אנרגיה קינטית של תוצרי הביקוע (הגרעינים הקטנים יותר) וקרני גמא.
    היתוך גרעיני - תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר. ישנם תהליכים של היתוך גרעיני שבהם מסת התוצר קטנה ממסת המרכיבים ולכן הפרש האנרגיה מתבטא באנרגיה קינטית של התוצר.
    אנרגיה קינטית זו יכולה בהחלט להפוך לחום כאשר תוצרי התגובה באים במגע עם סביבתם.

  • רפי תשובה

    הרעלות מיסודות "חקיינים"

    שלום,
    קראתי לאחרונה על הרעלת קדמיום ותליום, והמשותף להם הוא שהם "מחקים" יסודות שדומים להם שהכרחיים לגוף, אך לא מבצעים את אותן פעולות. קדמיום מחליף את האבץ ביסודות מסוימים, ולמרות שהם דומים במבנה (אותה עמודה בטבלה המחזורית) ובמטען החשמלי שלהם, הקדמיום רעיל ביותר ואילו האבץ הכרחי לנו. כך גם התליום - הוא יוצר קטיון של +1 בדומה לאשלגן, ולכן הוא תופס את מקומו בתהליכים שונים בגוף, אך הוא רעיל ביותר. השאלה היא מה הסיבה לכך?

    תודה מראש,
    רפי תשובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום רפי,
    שאלתך טובה מאוד. ישנן סיבות רבות לרעילותם של חומרים בכלל ושל יסודות "חקיינים" בפרט. כיום, ישנן השערות לגבי מנגנון הפעולה של הקדיום ולסיבה לרעילותו אבל הסיבה העיקרית היא הצטברותו בגוף. הגוף פשוט לא מצליח להיפתר ממנו בצורה יעילה כפי שהוא מסלק החוצה מתכות אחרות. מה קורה לאחר הצטברותו בגוף? אין לי תשובה חד משמעית.

    תליום לעומת זאת רעיל לגוף מכיוון שיש לו זיקה גבוהה מאוד לגופרית ולכן הוא נקשר מאוד חזק לחומצה האמינית ציסטאין. הדמיון לאשלגן מאפשר לו לחדור לתאים בקלות ושם להיקשר לחלבונים ולפגוע בתפקודם.

    מולקולה חקיינית נוספת היא הציאניד. הסיבה לרעילותה הוא בשל הזיקה הגבוהה שלה לברזל. לכן, ציאניד נקשר חזק מאוד לברזל שנמצא באנזים שאחראי להפקת ATP (אנרגיה) במיטוגכונדריה שבתא. כתוצאה מיצירת הקומפלקס עם הברזל יצירת האנרגיה בתא מופסקת ומובילה למוות תאי.

    מקווה שעזרתי.

  • רפי תשובה

    זיקה כימית

    תודה רבה רן, בהחלט עזרת!
    המשכתי לקרוא קצת, והבנתי שהתליום מפרק קשרים בין ציסטאינים (קשרים דיסולפידים) וזו גם אחת הסיבות לנשירת שיער בהרעלת תליום.
    השאלה שעולה לי מכך היא למה בעצם התליום נקשר לגופרית כל כך חזק, הרבה יותר חזק מאטומים אחרים של גופרית או מאטומים אחרים בכלל (לדוגמא אשלגן, שאמרנו שדומה לו)?

    שוב תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    תליום דומה לאשלגן בדרגת החימצון (1+) וברדיוס היוני שלו. השוני בין אשלגן ותליום נמצא כמובן במספר האלקטרונים ובאורביטלים שמאכלסים אותם. לתליום אלקטרוני ערכיות באורביטל d בעוד שלאשלגן באורביטל p. לדעתי בדומה לקשר החזק שנוצר בין זהב לגופרית, נוצרת חפיפה טובה בין אורביטל d של התליום ואורביטלי p של הגופרית. בריאקציה בין גופרית לזהב הגופרית היא אלקטרושלילית יותר ולכן "משתפת" את אלקטרוני הערכיות עם הזהב פחות אלקטרושלילי. לעומת זאת, אשלגן הוא מתכת אלקלית ולכן הוא נוטה למסור את אלקטרון הערכיות היחיד ולהתחמצן. לכן, מסיבה זו ומכיוון שלאשלגן אין אלקטרוני ערכיות באורביטל d אזי הוא לא נקשר לגופרית.
    אגב, כספית, זהב וכסף נקשרים גם הם לגופרית בצורה חזקה מאוד.

  • רפי תשובה

    הבנתי!

    תודה רבה, עשית לי סדר בראש וגרמת לי לשבת ללמוד עוד קצת, וזה בהחלט תענוג!

  • עידו

    מדוע יש קוי מיתאר כחולים ואדומים מסביב לעצמים?

    לאחרונה שמתי לב שמסביב לעצמים המוארים באור השמש (אור לבן) יש את אורכי הגל הקצרים בצד אחד והארוכים בצד אחר. מדוע זה קורה? אין משהו מיוחד. (כשאני חושב על זה, אז זה קורה רק אחרי שהאור עובר דרך וילון או בד כלשההו שמסנן חלק מהספקטרום), ואני עדיין לא מבין מה הסיבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    שבירת אור

    שלום עידו,

    כאשר אור לבן עובר מאוויר לתווך כלשהו (למשל וילון, זכוכית חלון או ענן) קוראת נפיצה. לכל אורך גל ישנו מקדם שבירה שונה בחומר ולכן גם זווית שבירה שונה. כנראה שהתופעה שאתה רואה היא כתוצאה מכך שמקדם השבירה עבור האור האדום (בעל אורך הגל הארוך יותר) הוא קטן יותר ממקדם השבירה לאור כחול (אורך גל קצר יותר).

  • עידו

    נכון חלקית לדעתי

    אני אומר שנגיד אם אני שם את האצבע שלי אחרי שהאור מסתנן בוילון/בתווך הזה, יש אדום וכחול משני הצדדים. כמובן שזה קשור לשבירה, אבל אני לא מבין איך זה מסביר את מה שאני רואה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    דרושה תמונה

    שלום עידו,
    מהתיאור שלך קשה לנו להבין למה אתה מתכוון. ישנם קווי מתאר סביב עצמם גם כאשר האוחר נחסם..? נשמח אם תצרף לנו תמונה כדי שנבין במה מדובר (ובנוסף תכתוב האם אתה מרכיב משקפיים?)

  • אבי

    מהירות טיסה מול סיבוב כדור הארץ

    מהירות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו היא כחצי ק"מ בשניה שזה כ 1800 קמ"ש . מהירות של מטוס נוסעים היא כמחצית מזה .אם אנו טסים ליעד שנמצא בקצה הנגדי המקביל של כדור הארץ וכיוון הטיסה הינו עם כיוון סיבוב כדור הארץ אז אנו לא נצליח להגיע ליעד כי מהירות כדור הארץ גדולה משל המטוס . אם כך כיצד למרות זאת אנו מגיעים ליעד ?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    כאשר אנחנו מודדים את מהירות המטוס, מערכת היחוס שלנו היא כדור הארץ והיא מסתובבת איתו. כלומר מהירות המטוס נמדדת ביחס לקרקע.
    כאשר אנחנו מסתכלים לשמיים ורואים שהמטוס נע מעלינו במהירות מסויימת, אנחנו גם זזים עם כדור הארץ והמהירות של המטוס נמדדת ביחס אלינו.
    כאשר המטוס נמצא על הקרקע אנחנו אומרים שמהירותו אפס, אבל בעצם הוא נע ביחד עם כדור הארץ במהירות הסיבוב שלו, כשהמטוס ממריא הוא מגביר את המהירות ביחס לקרקע.

  • אבי

    מהירות טיסה מול סיבוב כדור הארץ

    היי חגי !
    תודה על התשובה אך חוששני שלא הבנתי אותה....אם טכנית כדור הארץ מסתובב במהירות של כ 1800 קמ"ש ומטוס הנוסעים טס במהירות שהינה כמחצית מזה אז מהי מהירות המטוס בפועל ..?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    מהירות המטוס, או כל גוף אחר, נמדדת ביחס לנקודה מסויימת (מערכת ייחוס). אם נמדוד ביחס לקרקע של כדור הארץ אז מהירות המטוס היא 900 קמ"ש.
    אם נמדוד ביחס לנקודה מחוץ לכדור הארץ נראה שהמטוס נע במהירות 1800+900=2700 קמ"ש כאשר הוא נע עם כיוון הסיבוב (מזרח) או 1800-900=900 קמ"ש כאשר הוא נע נגד כיוון הסיבוב (מערב).

  • אבי

    מהירות טיסה מול סיבוב כדור הארץ

    שלום חגי !
    אם מהירות המטוס עם כיוון כדור הארץ היא 2700 קמ"ש הוא אמור להגיע ליעדו מהר פי 3 לכאורה אז זה לא קורה באמת כי מהירותו המעשית היא 900 קמ"ש וטכנית אינו מסוגל לטוס מהר יותר מזה ולכאורה היעד מתרחק ממנו כי מהירות כדור הארץ גדולה ממהירות הטיסה בעוד שאם יטוס נגד כיוון סיבוב כדור הארץ יגיע ליעדו מהר יותר מאחר והיעד מתקרב אליו במקביל לטיסתו אליו...האם לא כך ?
    אודה לתשובך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    מהירויות נמדדות ביחס למערכת ייחוס מסוימת, אנסה להסביר עם דוגמה פשוטה יותר - למשל רכבת. הרכבת נעה ביחס לקרקע במהירות של 200 קמ"ש. נניח וליד הרכבת רץ ארנב במהירות 10 קמ"ש ביחס לקרקע בכיוון התנועה של הרכבת. לאדם שנמצא ברציף (במערכת הייחוס של הקרקע) מהירות הארנב היא 10 קמ"ש ומהירות הרכבת 200 קמ"ש. לאדם שנמצא על הרכבת (מערכת הייחוס שלו נעה עם הרכבת) מהירות האדם ברציף היא 200 קמ"ש בכיוון ההפוך, ומהירות הארנב היא 190 קמ"ש לכיוון ההפוך וגם הוא רואה שהארנב מתרחק מהאיש במהירות 10 קמ"ש. שניהם צודקים וכל אחד מהם רואה מהירויות שונות כי הם במערכות ייחוס שונות. אותו הדבר קורה עם המטוס, כדור הארץ והקרקע, ונק' ייחוס בחלל שממנה נראה שכדור הארץ מסתובב ב 1800 קמ"ש. זה פשוט קצת יותר מבלבל בגלל הסיבוב.
    המטוס נע ביחס לקרקע ב900 קמ"ש גם כשהוא טס עם כיוון הסיבוב וגם נגדו. לאדם שיושב בחלל ייראה שהמטוס טס ב2700 קמ"ש כשנע עם הסיבוב, אבל הוא גם רואה את הקרקע נעה במהירות 1800 קמ"ש ולכן גם הוא רואה שמהירות המטוס ביחס לקרקע היא 900 קמ"ש. אין מהירות "מעשית" או "בפועל" אלא רק מהירות ביחס לנקודת ייחוס מסוימת (מערכת ייחוס).

  • אבי

    מהירות טיסה מול סיבוב כדור הארץ

    שלום חגי !
    בטיסה עם כיוון מסלול כדור הארץ ליעד בקצה השני של כדור הארץ מהירות המטוס תהיה גבוהה ממהירות כדור הארץ ו"נשיג" אותו ונגיע ליעדנו לאחר זמן מה אך טיסה לאותו יעד נגד כיוון כדור הארץ אמורה להיות קצרה משמעותית בזמן כי הוא נע לעומתנו . האם לא כך ?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    מה שכתבת איננו נכון. התנועה היחסית בין המטוס לקרקע היא אותו הדבר בשני המקרים.
    נניח אנחנו יושבים בנקודה בחלל ורואים את כדור הארץ מסתובב ב 1800 קמ"ש, כשהמטוס על הקרקע אנחנו רואים גם אותו מסתובב ב1800 קמ"ש (כי הוא נע ביחד עם כדור הארץ). אם המטוס ימריא ויטוס בכיוון הסיבוב של כדור הארץ, אז נראה את המטוס נע ב2700 קמ"ש וכדור הארץ ימשיך לנוע ב 1800 קמ"ש, כלומר המהירות של המטוס ביחס לקרקע היא 900 קמ"ש. אם המטוס ממריא וטס בכיוון ההפוך לכיוון סיבוב כדור הארץ, אז מהירות המטוס תראה לנו כ 900 קמ"ש, מהירות כדור הארץ תהיה עדיין 1800 קמ"ש, ומהירות המטוס ביחס לקרקע תהיה עדיין 900 קמ"ש (אבל בכיוון הפוך מבמקרה הראשון).
    כלומר בשני המקרים המטוס נע ביחס לקרקע ב 900 קמ"ש, ולכן זמן הטיסה לא ישתנה.

    אתה מוזמן לראות סרטון (קצת ארוך) ,ישן אך מוצלח מאוד לטעמי, המרחיב על הנושא של מערכות ייחוס.

  • אבי

    מהירות טיסה מול סיבוב כדור הארץ

    היי חגי !
    אם המטוס טס במהירות 1800 קמ"ש הזהה למהירות סיבוב כדור הארץ אך יטוס נגד כיוון הסיבוב האם המשמעות היא שלא יגיע ליעדו כפי שהפחתת את מהירות הטיסה ממהירות סיבוב כדור הארץ באחת התשובות הקודמות ? ואם יטוס במהירות 3600 קמ"ש נגד כיוון הסיבוב מה המשמעות ?
    אודה לתשובתך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    פורסמה כתבה באתר בנושא.
    אתה מוזמן לקרוא ולשאול שאלות נוספות בנושא בתגובות לכתבה.

  • אבי

    מהירות יחסית

    היי חגי !
    בסרטון אחר שלכם באותו ענין (תורת היחסות 2 – מהירות האור)
    לא הבינותי כיצד מהירות הקליע שונה כשהוא נןרה מהמטוס מאשר הוא נורה מהקרקע .אם אנו נמדוד אותו מהקרקע בין אם הוא עף בגובה מטר בירי מהקרקע או בגובה קילומטר בירי ממטוס מהירותו אמורה להיות זהה דהיינו מאה מייל לשעה ולא 250 מייל לשעה אם הוא נורה ממטוס .
    אודה לתשובתך .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    אני רואה שהדיון שלנו התארך. אנסה לענות על שאלותיך בכתבה מורחבת בנושא שתפורסם בימים הקרובים באתר.

    חגי

  • שירי

    סנדלית

    שלום,
    רציתי לשאול איך סנדלית מתקיימת בתנאי יובש? או במילים אחרות, כיצד בעצם היא מגיעה אל השלולית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לשירי

    שלום שירי.
    השלולית היא בית גידול זמני ולכן עם ראשית התייבשות קרקעית השלולית מתחילה ההכנה לקראת הישרדות האורגניזמים לאורך חודשי השנה היבשים. לדיירי השלולית השונים יש אדפטציות שונות לתנאי היובש בעונות היבשות. בהקשר של הסנדלית, חד תאיים ויצורים זעירים אחרים, יוצרים ציסטה עם מעטפת עבה המאפשרת להם להיכנס לתרדמת קיץ ארוכה ולשרוד עד לגשמי השנה הבאה.

  • נועה

    קוונטים

    מהי בדיוק ההגדרה של מצב continuum ומהו ספקטרום ה-continuum.
    אשמח אם תוכלו בבקשה להפנות אותי למקור בספרות המדעית.
    בתודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    קוונטים

    שלום נועה,

    מצב continuum, כלומר מצב רצף הינו מושג שמופיע בספרות במגוון הקשרים. אם אני מנחשת נכון (ותקני אותי אם אני טועה) במקרה של פיסיקה קוונטית מדובר במצב קוונטי הנמצא בתחום אינסופי (בניגוד לחלקיק בתור בור פוטנציאל).
    דוגמאות למצב כזה: חלקיק המגיע מאינסוף ופוגע בקיר או חלקיק חופשי. במקרים אלו הספקטרום של המצבים העצמיים של מערכת כזו הוא רציף (כלומר יכול לקבל ערכים רצופים, בשונה לחלקיק בבור פוטנציאל שהספקטרום שלו הוא בדיד והוא יכול לקבל רק ערכים מאוד מסויימים של אנרגיה).
    בכל ספר מבוא לפיסיקה קוונטית יהיו הדוגמאות רצף שציינתי מעלה.
    דוגמא לספר מצויין:
    Introduction to Quantum Mechanics, David J. Griffiths

  • טופי

    יחפים בחשמל

    שלום !
    כלל ידוע, כי אין לגעת בחשמל ברגליים יחפות משום שהנעליים מבודדות. למה ? במידה ומתחשמלים, החשמל עובר דרך הגוף גם אם איננו יחפים.
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    יחפים - וחישמול

    בשביל 'חישמול' רציני - צריך לעבור זרם רציני דרך הגוף. אם הגוף מבודד, ונוגעים במשהו טעון - יש אולי זרם רגעי קצר אבל מיד המתח של הגוף משתווה למתח הגוף הטעון, והזרם נעצר. אבל אם הגוף לא מבודד, למשל כשיחפים ונוגעים באדמה (כדור הארץ), לא משנה כמה זרם יזרום אלי, המתח לא ישתווה והזרם יזרום ויזרום ויזרום...

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • הדר

    המערכת האקולוגית

    איך בנויה המערכת האקולוגית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    מערכת אקולוגית - תשובה להדר

    שלום הדר.
    מערכת אקולוגית מורכבת מגורמים ביוטיים, כלומר: קהילה של אורגניזמים חיים (בעלי חיים וצמחים), וגורמים אביוטיים, כלומר: התנאים הסביבתיים המאפיינים את המערכת (הרכב האוויר והאדמה, זמינות המים ועוד). הדבר החשוב ביותר עבור קיומה של מערכת אקולוגית הוא השמירה על האיזון ועל יחסי הגומלין בין בעלי החיים המרכיבים אותה. למערכת אקולוגית אין חוקיות של מבנה מוגדר מאחר וכל מערכת היא שונה ומותאמת לסביבה שלה ולתנאים שלה.

  • נועה

    הקירוב הדיפולי

    מהו בדיוק הקירוב הדיפולי? ומדוע נקרא בשם זה?
    אשמח אם תוכלו להפנות אותי למקור בספרות המדעית.
    בתודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    קירוב דיפולי

    שלום נועה,

    הקירוב הדיפולי הוא קירוב שנעשה כאשר מסתכלים על תגובה של מערכת קוונטית (לדוגמה אטום) לגל אלקטרומגנטי. בקירוב זה אורך הגל גדול בהרבה מגודל המערכת ולכן ניתן להניח שהשדה במערכת הוא קבוע במרחב ומשתנה רק בזמן. הנחה זאת מקלה בהרבה על החישובים ומאפשרת לכתוב את האינטרקציה בצורה פשוטה - המכפלה של השדה החשמלי במומנט הדיפול החשמלי של המערכת. בגלל התלות במומנט הדיפול החשמלי (שהיה מוכר לפיזיקאים עוד לפני כן) נקרא הקירוב - "קירוב דיפולי".
    את יכולה למצוא עוד על הנושא בספרים:
    Quantum mechanics, Mandl.
    Introduction to Quantum Elecctrodynamics, Cohen-Tannoudji

  • גיל

    קשת מסביב לשמש

    שלום.
    יש עכשיו קשת מסביב לשמש, בלי גשם. (יש לי תמונות אבל אני לא יודע איך אפשר להעלות אותן לפורום... )
    מה זו התופעה הזאת ? ממה היא נגרמת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    הילה

    שלום גיל,

    מעגל אור סביב השמש נקרא הילה (והוא יכול להופיע גם סביב הירח).
    הילות נוצרות כאשר ישנן ענני נוצה דקים בשמיים, הנקראים ענני צירוס )cirrus clouds( בהם מיליוני רסיסי קרח.
    ההילות שאנו רואים נגרמות כאשר אור השמש עובר בגבישי הקרח באטמוספירה, והן נוצרות הן ע"י שבירה של האור והן ע"י החזרתו מחלקיקי הקרח בעננים.

  • יובל שפרינץ

    סנסיווריה

    שלום רב, ראיתי הרצאה בted על אדם שדיבר על צמחים והפקת החמצן שלהם ואיך, הוא ניצל אותם בבינינו (הרצאה טובה לדעתי ממליץ לראות אותה :) ), והוא אמר שקיים צמח שקוראים לו סנסיווריה שמייצר חמצן בלילה! (הוא אמר את זה ב1:30 של הסרטון) ולא הבנתי איך זה אפשרי כי צמחים צריכים אור בשביל פוטוסינטזה (או שלא?).
    בכל מקרה תודה מראש על העזרה, הנה ההרצאה שראיתי-
    http://www.ted.com/talks/kamal_meattle_on_how_to_grow_your_own_fresh_air...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה ליובל

    שלום יובל.
    התהליך המטבולי עליו מדובר הוא צורה מיוחדת של קיבוע פחמן המהווה אדפטציה לאזורים צחיחים ויבשים במטרה לצמצם איבוד מים על ידי הצמח בעת קליטת פחמן דו חמצני. התהליך נקרא (CAM(Crassulacean acid metabolism . הפחמן הדו חמצני נקלט בלילה ונאגר באברון בתאי הצמח הנקרא חלולית, בצורה של החומצה מלאט. במהלך היום המלאט מועבר לכלורופלסטים של הצמח, שם מומר בחזרה לפחמן דו חמצני ונכנס למעגל הפוטוסינתזה. התהליך הזה חיוני לצמחים הגדלים בסביבות יבשות מאחר והוא מאפשר מינימום איבוד נוזלים דרך הפיוניות הנשארות סגורות במהלך היום.

  • אפי

    הקשר בין תולעים לנגיף hiv

    שלום רב
    במסגרת לימודי באו"פ תפס אותי נושא נגיף האיידס
    הסיבה לכך היא היותו מחלה חשוכת מרפא וכן היות ודרך הדבקתו נעשית עי רנא.
    נוכחתי לדעת כי עצם תהליך התעתוק והשחלוף תוך יצירת חלבונים הם תהליך מחזורי בטבע וכן הרכב רנא כגדיל יחד נראה החה לי כמו תולעת.
    הדבר הבא שהסעיר אותי יותר מכל ובגללו חיפשתי מידע וגיליתי מידע שיש לו קשר לרנא היה תולעים.
    אולי אני חדש בעניין ביולוגיה וכאן באה לידי ביטוי השאלה האם ייתכן ורנא היא מולקולה אינטיליגנטית??
    במילים אחרות האם רנא הנוצר במחזוריות בהקשר לוירוס האיידס מקורו בתולעת שכן כל הסימפטומים למחלה דומים למאפייני היצור תולעת בה ישנם תאי עצב מעי ורקמה כאשר האיידס עצמו עובר הגכ בהדבקה ממעי לשאר הרקמות.
    אם זה אכן נכון הרי שניתן להדביק תאי עצב ולבדוק את התנהגותם לנוח הוירוס ואולי לדעת את השפעתו על תאי העצב אם אכן ישנה כזו ולפי מחקרים ומאמרים נרטה שכן.
    לבסוף האם תולעים הם האבות הקדמונים של הרנא????

  • חיים חביב

    תולעים ונגיף HIV

    שלום אפי,
    ע״פ הידוע למדע כיום, אין כל קשר בין תולעים לבין הרנא של וירוס האיידס. רנא אינו מולקולה אינטיליגנטית (אינטיליגנציה דורשת קיומו של מוח ולמולקולת רנא אין מוח). רנא קיים בכל היצורים החיים בעולם, וגם בוירוסים. תולעים אינן האבות הקדמוניים של הרנא. תולעים הן יצורים רב תאיים ורנא היא מולקולה כימית.

  • גל

    עצם בלתי מזוהה??

    אני צילמתי את הירח בחשיפה מאוד איטית ומופיע בתמונה עצם עגול עם שובל של אש סגולה מתחתיו .
    העצם שאני לא מזהה נמצא בשעה חמש של הירח,
    אשמח לשמוע מה העצם הנ"ל.
    שלא יהיו ספקות התמונה אמיתית.

    תודה והמשך יום טוב

    גל

  • David shaish

    תשובה לגל.

    זה ככל הנראה פלייר בעיברית ״הבהק,
    התופעה מתרחשת כאשר ישנו מקור אור יחיד או דומיננטי במיוחד ביחס לשאר הפריים, כאשר מקור האור בדיוק במרכז הפריים אז הפלייר יופיע מסביבו ככל שמקור האור יותר רחוק ממרכז הפריים אז הפלייר יופיע כמעט תמיד (זה תלוי בסוגי עדשות וציפויים שונים, ולעיתים הפלייר יגרום לאובך רציני בחלק או בכל הפריים) בצד ההופכי של מקור האור. דוגמה - תמונות שביעית ושמינית מלמעלה: http://www.kramery.com/DUarticles/printPage.asp?iArt=681

  • עמית מאירי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    בהחלט

    שלום רב,
    כפי שתוכל לראות בכתבה הבאה: http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%A7%D7%...

    אופן פעולת הטלפון הנייד הוא באמצעות קליטה ושידור של קרינה (גלי רדיו).

  • עמית מאירי

    האם הפלאפון יכול לקלוט קרינה?

    שלום שוב,
    מכיוון שאיכשהו נמחק לי המלל אכתוב אותו עכשיו:
    שלום רב,
    אני עמית מאירי ואני לומד בכתה ה'.
    אני ילד שאוהב לחקור, לדעת, לגלות ולהמציא.
    בנוסף לכך אני נמצא בפרויקט "מדע בהתכתבות".
    אני ועוד 6 ילדים נרשמנו לתחרות המצאות וחקר מדע ארצית.
    אנחנו רצינו ליצור משהו שימושי ועוזר לאחרים.
    הראיון שלנו היה ליצור אפליקציה שבעזרת שבב קטן שמחברים לפלאפון-הוא קולט קרינה ומתריע מפניה.
    רציתי לשאול: האם זה בכלל אפשרי?
    בתודה,
    עמית מאירי.
    נ.ב: אם אתם רוצים לדעת עוד על ההמצאה-כנסו לקישור הבא:
    https://docs.google.com/document/d/1XVTmB8RbChVpEclBXXXosVXLIscnTiVqL9ON...

  • אביטל

    צונאמי

    למומחה שלום,
    יש לי מספר שאלות בנושא הצונאמי:
    1.מהם הפתרונות לצונאמי?
    2.איך אפשר לחזות צונאמי?
    3. מהו מבנה הצונאמי ?
    4. מהם המקומות שבהם הסיכוי לצונאמי גבוה?
    5.מהם סוגי הצונאמי?
    6.מהו ההבדל בין שיטפון לצונאמי ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    צונאמי

    שלום אביטל,

    גלי הצונמי, הם למעשה תוצר לוואי של רעידת אדמה חזקה המתרחשת בים. כאשר חלקת אדמה בקרקעית הים עולה וירדת, נוצר גל. גל זה הוא נמוך מאוד (עשרות סנטימטרים בלבד) ולכן כאשר המים עמוקים, קשה לזהות על פני הים. כאשר המים מתחילים להיות רדודים, המים הנעים במהירות נדחפים כלפי מעלה ויוצרים את הנחשול הענק. מדינות וגופים רבים עוסקים בפיתוח של 'התרעת-צונאמי', העשויה להציל רבים, אך עם זאת, עד היום לא נמצא מנגנון התראה אמין ומדויק דיו. הבעיה באיתור גלי הצונאמי בשלב התהוותם נובעת מכך שכאמור, אלה גלים נמוכים מאוד. פרופסור מיכאל שטיאסני מהטכניון הציג לא מזמן מודל שפיתח המאפשר חיזוי צונאמי בהתראה קצרה, אך זה עדיין בגדר תיאוריה.

    צונאמי אשר נוצר בלב ים הוא בעל משרעת גל נמוכה מאוד (עשרות ס"מ) ובעל אורך גל ארוך מאוד (באורך של כ-40 ק"מ ויכול להגיע אף ל-500 ק"מ). גל זה מאט עם התקרבותו אל החוף, ובגלל שעומק הגל קטן - כל אנרגיית הגל מופנית אל הגדלת המשרעת שלו (הגובה שלו) ולכן בקרבה לחוף, הגל מתרומם לעיתים עד לגובה של 15-30 מטר. מסת מים זו היא הגורם לנזק העצום שיכול לגרום גל צונאמי.

    חופי ים שחשופים לצונמי נמצאים בעיקר בדרום מזרח אסיה ובחופים הקריביים.

    תוכלי לקרוא עוד בקישוקרים כאן על צונמי ועל ההבדל בין צונמי לגלי ים.

  • ציפי עבאדי

    פרקינסון

    האם אפשר לדעת שתאי דופאמין חיים עדיין במחלת הפרקינסון ?
    אם כן איך מבצעים זאת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    פרקינסון - כתבה מורחבת

    ציפי שלום,

    תוכלי למצוא תשובה מורחבת לשאלתך בכתבה - כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • טליה תורג'מן

    תרמוסטט

    כיצד פועל תרמוסטט? ובייחוד תרמוסטט האחראי על חימום מים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תרמוסטט

    שלום טליה,
    תפקידו של התרמוסטט הוא לשמור על טמפרטורה קבועה. באמצעות מדידת טמפרטורת המים על-ידי רגש טמפרטורה התרמוסס מכבה ומדליק את גוף החימום. נניח שאנו מעוניינים שטמפ' המים תהיה 80 מעלות. גוף החימום מתחיל למם את המים ובו-זמנית הטמפ' שלהם נמדדת. כאשר הטמפ' מגיעה ל-80 מעלות התרמוסטט מכבה את גוף החימום. כעת לאחר זמן מסוים טמפ' המים יורדת אל מתחת ל-80 מעלות. בשלב זה התרמוסטט מדליק שוב את גוף החימום וכן הלאה. כך טמפרטורת המים נשמרת על טמפ' קבועה.
    מקווה שעזרתי,
    רן.

    • עמודים