לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה ליעל

    שלום יעל,
    הלחצים החלקיים של החמצן והפחמן הדו חמצני עלולים לשנות את קצב הנשימה התאית. לחץ חלקי גבוה של חמצן יכול להעלות את קצב הנשימה התאית. לעומת זאת לחץ חלקי גבוה של פחמן דו חמצני עלול לעכב אותה.

  • אביר

    מנורת לבה

    שלום הייתי מאוד מעוניין לדעת איך עובדת מנורת לבה .
    אשמח לתשובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מנורת לבה

    שלום אביר,

    מנורת לבה מורכבת מנורה היוצרת חום (חוט להט או הלוגן), ומיכל עם שעווה ונוזל שקוף .
    במצב שבו הנורה כבויה, השעווה שוקעת לתחתית המיכל כי היא צפופה יותר והנוזל השקוף מעליה. כאשר מדליקים את הנורה, היא מחממת את השעווה , כתוצאה מכך צפיפות השעווה יורדת ווהשעווה מתחילה לעלות. כשהשעווה עולה היא מתרחקת מהנורה ,מתקררת ונהיית צפופה יותר, לכן היא תשקע שוב וכשתגיע קרוב לנורה יתחיל התהליך שוב. כל המעגל הזה (חימום - > ציפה -> קירור -> שקיעה) חוזר על עצמו בקצב איטי יחסית בגלל שחימום וקירור הם תהליכים איטיים.

  • עידו פז

    כלבים רטובים

    מדוע כלבים רטובים מסריחים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    כלבים רטובים - תשובה

    שלום עידו.
    המולקולות שיוצרות את הריח הרע בפרווה של כלבים נוצרות ומופרשות על ידי חיידקים הנמצאים בה. הסיבה שאנחנו מריחים את הריח באופן יותר חזק כשפרוות הכלב רטובה היא בגלל שהמולקולות הללו מתנדפות ביחד עם המים שבפרווה וכך מגיעות בקלות לקולטנים שבאפנו.

  • רן

    האם כמוסות אנזים דהידרוגנאז יכולות לעזור במצב שכרות?

    שלום,

    חשבתי לאחרונה על שאלה שלא מצאתי לה תשובה. אנשים שרגישים ללקטוז ולכן לא אוכלים מוצרי חלב יכולים לצרוך כמוסות לקטזין שמכילות את האנזים אשר עוזר בפירוק הלקטוז.
    האם באופן דומה כמוסות של אנזים דהידרוגנאז יכולות לעבוד? לפרק יותר מהר את האתנול, ובכך מצב השיכרות ימשך פחות זמן. והאם כך גם תחושת החמרמורת תעבור? או שאין לכך קשר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לרן

    שלום רן.
    בהחלט רעיון מעניין. מרבית התופעות השליליות של צריכת אלכוהול, ביניהן אפקט החמרמורת נובעים לא מהאתנול עצמו אל מתוצר ביניים שלו הנוצר בגוף בעת פירוק האלכוהול. האתנול הופך לאצטלדהיד על ידי האנזים אלכוהול דהידרוגנאז (ADH). זה בתורו מומר לאצטט על ידי האנזים אלדהיד דהידרוגנאז (ALDH). אם כך, רעיון טוב יותר יכול להיות להשתמש בכמוסות המכילות ALDH. יש כמה השערות שניתן להעלות בנוגע לסיבה שכמוסות כאלה עדיין לא קיימות בשוק, חלקן אתיות - בהעדר הסימפטומים של החמרמורת אנשים עלולים להתחיל לצרוך אלכוהול בכמויות הרבה יותר מופרזות. כמו כן, לא כל אנזים ניתן לספק בכדור מכיוון שאנזימים רבים דורשים קו-פקטורים ותנאים מיוחדים לפעילותם התקינה.

  • רן

    המון תודה על התשובה

    חיפשתי זמן רק תשובה לשאלה ואני שמח מאוד שהצלחת לענות לי ועוד לשדרג קצת את הרעיון.
    למרות שכנראה זה לא יקרה, אני שמח לדעת שזה משהו שאולי יהיה אפשרי.

  • שרון קוטלר

    מיקרוגל

    מדוע הדלת של המיקרוגל לא מתחממת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    אם אין מים אין חום

    שלום שרון,
    פעולת החימום של המיקרוגל מתבצעת באמצעות יצירת גלי מיקרו (גל אלקטרומגנטי) שמרטיטים את מולקולות המים וכתוצאה מחיכוכן זו בזו נוצר החום. לכן, אם אין מים אין חום. הדלת איננה מכילה מים ולכן אינה מתחממת. באותו אופן, תוכלי להכניס כלי זכוכית ריק, להפעיל את המיקרוגל למספר שניות ולהיווכח שגם הכלי לא יהיה חם.
    לקריאה נוספת על מנגנון החימום של המיקרוגל אני ממליץ על הכתבה הבאה:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%90%D7%99%D7...

    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • זאב דורי

    שפעת

    כשיש שפעת מאבדים את חוש הטעם והריח מה הגורם הכימי שיוצר ראקציה זו
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לזאב

    שלום זאב.
    כשאנחנו חולים בוירוס השפעת, או לצורך העניין כל וירוס אחר הגורם לנו להיות מנוזלים, הרצפטורים הקולטים מולקולות כימיות באף שלנו מנוטרלים זמנית. כתוצאה מכך קשה לנו להבחין בין ריחות. המידע הנקלט מהרצפטורים באף ומהרצפטורים בבלוטות הטעם שלנו עוברים עיבוד יחד במוח ולכן כאשר אחד החושים נפגע, המידע עובר עיבוד חלקי בלבד וכתוצאה מכך גם המידע המתקבל מהחוש השני נפגע.

  • טל

    הולכת חום ביהלום

    לפי הרעיון שלמדתי בתיכון הולכת חום היא תוצאה של אלקטרונים חופשיים שיכולים לקבל חום בצד אחד של החומר(במקרה שלנו התעסקנו רק בשריגים מתכתיים) שמומר לאנרגיה הקינטית שלהם (הגברת המהירות במקרה זה) ולעבור לצד השני בחופשיות ובעצם ככה להעביר את החום. רעיון זה מתיישב טוב עם העובדה שמתכות מוליכות חום אבל הוא נכשל כשמדברים על יהלום, שהרי ביהלום האלקטרונים לא חופשיים כמו האלקטרונים במתכות שם האלקטרונים נמצאים ב'ים של אלקטרונים' ובכל זאת יהלום הוא אחד ממוליכי החום הטובים ביותר.

    אז עכשיו לשאלתי: מה הבעיה במודל שלנו להולכת החום? האם העובדה שלאטומים עצמם יש יותר אנרגיה קינטית וכתוצאה מכך ההתנגשויות מרובות יותר היא בעצם הסיבה להולכת חום? אם כך איך מסתדרת הולכת חום במתכות? אשמח אם תציגו מודל שיכול להסביר את שתי העובדות הללו, תודה רבה.

  • איתן אוקסנברג

    הולכת חום

    שלום טל,

    אכן יש התנגשות מסויימת בין הולכת חום של חומרים מבודדים ותיאוריית הולכת החום שאתה מציג. למעשה המודל שאתה מציג בו הולכת חום היא תוצאה של אלקטרונים חופשיים והאנרגיה הקינטית שלהם היא נכונה אבל חלקית. קודם כל כדי לציין שיש שלושה סוגים של מעבר חום: הולכה, הסעה והקרנה. הסבר קצר ניתן למצוא כאן.

    הולכת החום היא תופעה מורכבת שקיימית בכל החומרים, מתכות ומבודדים כאחד. שני התורמים הדומיננטיים להולכת חום היא מעבר דרך אנרגיה קינטית של אלקטרונים חופשיים ומעבר דרך ויברציות של השריג שנקראות פונונים (נרחיב על הפונונים בכתבה שתפורסם בקרוב באתר). למעשה ברוב החומרים שני המנגנונים האלו פועלים יחד, אך בחומרים מסויימים מנגנון אחד דומיננטי יותר מהשני. ביהלום לדוגמה, סידור האטומים בשריג גורם להולכת חום טובה דרך פונונים.

  • יואב ליקבורניק

    חומרים ממכרים בשוקולד

    רציתי לדעת מהם החומרים הממכרים בשוקולד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה ליואב

    שלום יואב.
    בקרוב מתפרסם מאמר באתר העונה בדיוק על השאלה שלך. אני אפרסם פה קישור מתאים. חג שמח

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    קישור למאמר

    שלום לך יואב.
    כפי שהובטח, הלינק למאמר : http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%A9%...

    כמובן שאשמח לענות במקרה של שאלות נוספות

  • איתי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לאיתי

    שלום איתי,
    אופן הכניסה של הוירוס לתא משתנה בין סוגי הוירוסים השונים ובין סוגי התאים שהם מדביקים. כעקרון, וירוס צריך תא מארח פעיל, כלומר - חי, על מנת שיוכל להדביק אותו. זאת מכיוון שהוירוס צריך להדבק לתא המארח באמצעות רצפטורים מיוחדים הנמצאים על פני שטח התא. לאחר ההדבקות יש תהליך פעיל שנקרא אנדוציטוזה שבו הוירוס מוכנס לתוך התא. תהליכים אלו פשוט לא יוכלו להתרחש בתא מת ולכן הוירוס לא יוכל להדביק אותו. במידה ובאופן כלשהו וירוס חדר בכל זאת לתא מת, הוא לא יוכל להשתכפל בתוכו וככל הנראה ימות בעצמו.

  • אבישי

    כמות האנרגיה הדרושה לפירוק חומר לעומת כמות האנרגיה האצורה בו

    יש לי שאלה שלא הצלחתי למצוא לה פתרון מספק בחיפוש ברשת, בעיקר כנראה כי אני לא בקי מספיק בפרטים ולכן לא יודע איך בדיוק לחפש את התשובה.
    הסוגיה שניסיתי לברר היא כדלהלן:
    1. כמה אנרגיה מושקעת בתהליך של פירוק מול מים אחד לחצי מול חמצן ו-1 מול מימן, ומאידך כמה אנרגיה כימית פוטנציאלית אגורה ב-1 מול מימן.
    מצד אחד ברור לי כי עפ"י חוק שימור האנרגיה לא ניתן להפיק יותר אנרגיה מזו שהשקעתי.
    מאידך, אני לא מצליח למצוא סיבה פיזיקלית עקרונית שקושרת בין כמות האנרגיה שנדרשת לפירוק חומר מסוים לבין כמות האנרגיה הפוטנציאלית שאגורה בו.
    2. האם קיים חומר אשר, בהתעלם מהפסדי נצילות, חיכוך/חום וכדו', כמות האנרגיה הדרושה לפירוקו קטנה מכמות האנרגיה הפוטנציאלית האגורה בו?
    3. כמה אנרגיה ניתן להפיק משריפת 1 מול מימן, האם כמות האנרגיה הזו זהה לאנרגיה הפוטנציאלית שאגורה ב-1 מול מימן?
    ההגיון אומר שלא, כי למיטב הבנתי אין תגובות כימיות מושלמות בטבע.

    בשאלות שלי אני מתעלם מהפסדי נצילות, חיכוך/חום וכדו'.
    ראיתי כי בעבר כתבתם מאמר דומה, אך שם לא התייחסתם להיבט האנרגטי.
    נראה לי כי לאור כל ההתעניינות שקיימת בשנים האחרונות בנושא אנרגיות חלופיות, זו שאלה שיכולה לעניין מספר רב של קוראים.

    תודה! :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום אבישי,
    שאלותיך בהחלט טובות ומעניינות. מכיוון שההסבר לשאלותיך עלול להיות ארוך אני אשתדל לענות לך בתמציתיות ובתקווה שזה אכן יספק אותך. אם לא אתה מוזמן כמובן לשאול שוב.

    בתשובתי אתייחס לדוגמא שנתת: לכל מולקולת מים יש אנרגיה שאצורה בה. אנרגיה זו נקראת אנרגיה פנימית. בתהליך אלקטרוליזה של פירוק מול מים למול מימן (H2) וחצי מול חמצן (O) צריך להשקיע אנרגיה חיצונית. השאלה היא האם האנרגיה המושקעת צריכה להיות שווה לאנרגיה הפנימית של מולקולת המים. התשובה היא שלא. על מנת להבין זאת צריך להסתכל על המערכת כולה (תוצרים, מגיבים וסביבה) ולא רק על מולקולות המים. לפירוק המים צריך להשקיע אנרגיה מספקת לפירוק הקשרים הכימיים בין אטומי המימן והחמצן. אנרגיה זו תהיה שווה לאנרגיית הקשר של האטומים במולקולת המים. לאחר פירוק מולקולות המים נוצרות לנו 2 מולקולות גז חדשות (מימן וחמצן) שתורמות להעלאת האנטרופיה (S) של המערכת. כמו כן צריך לקחת בחשבון שיצרנו שתי מולקולות חדשות וכתוצאה מכך הרווחנו אנרגית קשר עבורן. כלומר, במידה ולאחר תהליך פירוק המים האנרגיה של המערכת תהיה נמוכה יותר התהליך ייקרא תהליך אקסותרמי. במקרה כזה האנרגיה שצריך להשקיע תהיה אנרגיית השפעול הדרושה להנעת התהליך לכיוון התוצרים (חמצן ומימן). אנרגיית השפעול יכולה להיות קטנה מהאנרגיה הפנימית של מולקולות המים. באותו אופן ישנם תהליכים שדורשים השקעת אנרגיה גדולה יותר מאשר האנרגיה הפנימית.
    ניתן לחשב בקירוב כמה אנרגיה (חום) ניתן להפיק מתהליך של פירוק כימי באמצעות שימוש בחוק הס.

    מקווה שעזרתי.
    רן.

  • יעקב משה קרטיס

    מעבר האור בגז ובריק

    אבקש לדעת לגבי אופן תנועת האור :
    א. בריק - איך זה מתבצע ?
    ב. בחומר - האם עובר בין האטומים או בתוכם ?
    - אם עובר בתוך האטום, מבקש לדעת איך מתבצע המעבר עד לצאתו של האור מחוץ לאטום.
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מעבר אור בחומר

    שלום יעקב,

    את תנועת האור ניתן לתאר כתנועת גל אלקטרומגנטי המתקדם במרחב או כתנועת חלקיקים הנקראים פוטונים, שהם חלקיקי האור.

    אתאר את תנועת האור במודל החלקיקי:
    כאשר האור מתקדם בריק, הפוטונים נעים באופן חופשי קדימה ללא הפרעה עד אשר פוגעים במשטח כלשהו מהם הם יכולים להיות מוחזרים/מועברים.
    חומרים אשר מעבירים אור כגון זכוכית, הם חומרים שבהם האטומים יכולים "לבלוע" פוטון ולפלוט אותו, כלומר הפוטון נבלע ע"י אטום (או מספר אטומים - כיוון שפונקציית הגל של הפוטון גדולה בהרבה מגודלו של אטום בודד הוא יכול להשפיע על כמה אטומים) ואז נפלט שוב, וכך הפוטון מתקדם בחומר.

  • אביב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלה לגבי קרינה קוסמית

    אביב שלום,
    מהי שאלתך?

  • אופיר

    כיצד כמות האור משפיע על גדילת החידקים

    כיצד כמות האור משפיע על גדילת החידקים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    השפעת אור על גדילת חיידקים

    אופיר שלום,

    ברוב המקרים, חיידקים לא זקוקים לאור כדי לגדול, מכיוון שהם אינו פוטוסינתטיים. ישנם מקרים, כמו לדוגמא הציאנובקטריה, שזקוקים לאור על מנת לגדול, כי זו הדרך היחידה שלהם להפיק אנרגיה. חיידקים אלו יוכלו לגדול באופן יעיל יותר אם יחשפו לכמות אור מספקת, כמובן אם יסופקו להם גם שאר התנאים להם הם זקוקים כמו מקור חנקן ומינרלים אחרים.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • טל

    ההבדל בין המסה של הפרוטון למסת הקווארקים המרכיבים אותו

    מסת הפרוטון היא כידוע ‎938 MeV/c2.
    הקווארקים שמרכיבים אותו הם 2 up ו1 down, אם מחברים את המסות שלהם(המסות שלהם מוערכות אבל ניקח את המקסימום לצורך העניין) התוצאה היא 11.3 MeV/c2 , יש פה חוסר... מאיפה המסה הגיעה? שמתי סברה שבלבלה אותי שכביכול הריק מהווה את רוב המסה בפרוטון אבל אני לא מבין את זה כלל כי מסה היא כמות החומר והרי ריק הוא חוסר חומר...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מסה ואנרגיה

    שלום טל,
    שאר האנרגיה היא אנרגיה קינטית של הקווארקים, ואנרגיה של הגלאונים (חלקיקי הכוח החזק) אשר מחזיקים את הקווארקים יחד.

  • tארביב יגאל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלה

    יגאל שלום,
    האם רצית לשאול משהו? הודעתך ריקה.

  • חיים רוזנר

    כמה זמן להשאיר פלורסנט דלוק?

    נורת פלורסנט צורכת הרבה אנרגיה להדלקתה. בחישוב גס, ביחס לנורות הנפוצות היום, כמה זמן צריך לחלוף כדי שיהיה כדאי לכבות את הנורה?
    תודה
    חיים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כדאי לכבות

    שלום חיים,
    על מנת להדליק מנורת פלורסנט (או כל מנורה אחרת) דרושה אנרגיה מסוימת. על מנת להדליק מנורת הפלורוסנט נדרש פרץ אנרגיה לשבריר של שנייה, והוא שווה ערך לחמש שניות עבודה של המנורה במצב דלוק (בקירוב). כלומר, מבחינה אנרגטית אם עוזבים את החדר בו המנורה דלוקה (ליותר מכמה שניות) כדאי לכבות את המנורה.

    יש כמובן לקחת בחשבון את הנזק שנגרם לנורה כאשר מדליקים ומכבים אותה לעיתים תכופות - זה אמנם מקצר את אורך החיים של הנורה אך גם נזק זה יתקזז עם העובדה שהמנורה תפעל פחות שעות. אם לוקחים גם את אורך חיי הנורה בחשבון - מומלץ לכבות את האור אם לא משתמשים בו בעשר דקות הקרובות (אבל כמובן שזה מאוד תלוי בסוג ואיכות הנורה). לסיכום, מכל הבחינות (וזה נכון לא רק לנורות אלא לרוב המכריע של מכשירי החשמל) כדאי לכבות בכל זמן שלא נעשה שימוש בנורה.

  • עמי

    החיים אחרי פצצת אטום

    מדברים בלי סוף על הסיכון שאירן תפציץ כאן בפצצת אטום. אז נניח שהתכנית שלהם אכן תצליח וכל האוכלוסייה היהודית כאן תיעלם להם מהעיניים, האם ביום שאחרי אפשר יהיה לגור כאן? אפשר קצת להרחיב בהיבט הפרקטי הזה? איזה סוגי פצצות יש ומה ההשפעה ארוכת הטווח שלהן? (אני לא בטוח שזו שאלה חינוכית...)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום עמי,

    אתה יכול לקרוא על עקרונות הפעולה של פצצת אטום ופצצת מימן כאן באתר.

    רוב הנזק הנגרם מפצצות אטום הוא מהחום האדיר שנוצר בפיצוץ והקרינה התרמית שהוא מפיץ. השפעות הקרינה לאורך זמן בפצצות גרעיניות היא נושא מורכב, זה תלוי בסוג הקרינה (ישנם סוגי שונים של קרינה רדיואקטיבית) רמת הקרינה ובמשך החשיפה. פצצות אטום מפזרות חלק מהחומרים הרדיואקטיביים שהן מכילות לסביבה (לא כל החומר מתכלה בתגובת השרשרת בפיצוץ עצמו) וכך מעבר לקרינה בפיצוץ עצמו ישנו תהליך ארוך יותר עד שרמת הקרינה מחומרים אלה יורדת. הפיזור של החומרים הרדיואקטיביים תלוי בגובה הפיצוץ, בעוצמתו, ביעילות הפצצה, ברוח ובסביבת הפיצוץ.
    במקרים מסוימים אפשר אפילו לעמוד ממש מתחת לפיצוץ.

    לפי הניסיון המועט (למזלנו) בפצצות אטום בנגסאקי והירושימה שהתפוצצו באוויר והיו פצצות עם יעילות נמוכה (בהירושימה רק 1.7% מהחומר הרדיואקטיבי התבקע בפיצוץ), ניתן לשקם את הערים ההרוסות ולחיות בהן גם לאחר האסון.

    לגבי האיזור שלנו, ישנן דעות שונות לגבי עוצמת הפגיעה והיכולת להתגונן מפניה.

  • Maria

    טענות של הלדיין על מאובן של ארנב

    שלום רב,
    הלדיין טען כי אם היו מוצאים מאובן של ארנב בשכבות הקמבריום לפני 543 מליון שנה
    כאשר הופיעו לראשונה בעלי החיים השיכים למערכות המוכרות לנו, היה הדבר גורם לספק באשר להיפותזת ההשתלשלות ממוצא משותף.

    נסיתי לקרוא הרבה כדי לסגור את הפינה הזאת, אינני מצליחה אודה לכם מאוד אם תוכלו להסביר לי איך זה יכול להסתדר
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי מריה
    יש לנו מידע רב על התפתחות המינים בחצי מליארד השנים האחרונות. ניתן לומר במידה רבה של בטחון, שעל פי הראיות הקיימות כיום, כי היונקים הראשונים הופיעו לפני כ200 מליון שנה. בתקופה הקמבריאלית (לפני למעלה מחצי מליארד שנים). אם ימצאו מאובן של יונק בן חצי מליארד שנים, הדבר יעיד על כך כי מינים מפותחים יחסית חיו לצידם של מינים פרימיטיביים ועל כן סדר ההתפתחות המוכר כיום כולו שגוי.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • משה נקש

    חישוב עוצמת מכה

    אני מבקש את עזרתך בחישוב עוצמת מכה של גוף שמשקלו 10 ק"ג(אריח שיש)
    והוא נופל נפילה חופשית מגג בניין מגובה 8.5 מ' על רכב .(מכסה מנוע שעשוי פיברגלאס)
    מהי עוצמת הפגיעה ?
    האם זה משנה אם החפץ נפל על הקרקע או על הרכב.
    חישוב תנע ידוע לי מהירות X מסה.
    נפילה חופשית כל שנייה 9.8.
    בתודה
    משה נקש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    עוצמת מכה

    שלום משה,

    אפשר להעריך את האנרגיה שמועברת לרכב בפגיעה. האנרגיה שאיתה מתחיל הגוף היא אנרגיית כבידה פוטנציאלית – מסה כפול גובה כפול תאוצת הכובד. אם נניח שהוא לא מאבד הרבה אנרגיה במהלך הנפילה (נפילה חופשית ללא חיכוך) ושכל האנרגיה מועברת לרכב אז האנרגיה ההתחלתית תהייה גם האנרגיה המועברת לרכב בפגיעה. בפועל כן יש חיכוך וגם במהלך הפגיעה האריח יכול להתפרק ואז לא כל האנרגיה תועבר לרכב. לגובה הרכב יש משמעות אם נפיל את האריח מגובה נמוך יחסית.

    אפשר גם להעריך את הכוח שפועל על הרכב במהלך הפגיעה. האנרגיה הקינטית של האריח לפני הפגיעה תהיה זהה לאנרגיה ההתחלתית שכבר חישבנו (שוב בהנחה שאין חיכוך במהלך הנפילה), ומכאן נדע את המהירות והתנע שלו. את זמן ההתנגשות אנחנו צריכים להעריך, נניח שזה הזמן שבו מתקדם האריח מרחק השווה לאורכו כלומר זמן ההתנגשות שווה לאורך האריח חלקי מהירות הפגיעה. אחרי הפגיעה האריח נמצא במנוחה, כלומר כל התנע שלו עבר לרכב. לפי החוק השני של ניוטון הכוח יהיה התנע חלקי זמן ההתנגשות.

  • טל

    אפשר לחשב את המתקף שהופעל

    כשאתה אומר עוצמת מכה אני מניח שאתה מתכוון לכוח המקסימלי שהיה בכל פרק הזמן ולפי הגודל שלו אתה מודד אתה המכה. פשוט תחשב לפי חוק שימור התנע, אני מניח שאפשר להתייחס להתנגשות זו כפלסטית ברובה... אז fdt=dp=d(mv)=mdu
    m1v=(m1+m2)u

  • אבישי

    איך ניתן לקבוע מהו dt במקרה דנן?

    איך ניתן לקבוע מהו dt במקרה דנן?

  • עמית מאירי

    בבקשה תענו!!!

    שלום רב,
    אני עמית מאירי ואני לומד בכתה ה'.
    אני ילד שאוהב לחקור, לדעת, לגלות ולהמציא.
    בנוסף לכך אני נמצא בפרויקט "מדע בהתכתבות".
    אני ועוד 6 ילדים נרשמנו לתחרות המצאות וחקר מדע ארצית.
    אנחנו רצינו ליצור משהו שימושי ועוזר לאחרים.
    הראיון שלנו היה ליצור אפליקציה שבעזרת שבב קטן שמחברים לפלאפון-הוא קולט קרינה ומתריע מפניה.
    רציתי לשאול: האם זה בכלל אפשרי?
    בתודה,
    עמית מאירי.
    נ.ב: אם אתם רוצים לדעת עוד על ההמצאה-כנסו לקישור הבא:
    https://docs.google.com/document/d/1XVTmB8RbChVpEclBXXXosVXLIscnTiVqL9ON...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    קליטת פלאפון

    שלום מאירי,
    כל הכבוד על המוטיבציה, העניין והרצון לדעת ולפתח טכנולוגיות או רעיונות שיעזרו לאנשים אחרים.
    כפי שציינתי על מנת שנוכל לקבל שיחות על הטלפון לקלוט קרינה שמגיעה מהאנטנות הסלולריות ולשדר להן קרינה בחזרה. כלומר, לפלאפון עצמו יש את היכולת לקלוט קרינה. כמות הקרינה שהפלאפון קולט מופיעה בתצוגה שלו וכך אנו יודעים אם יש לנו קליטה או לא. מה שיותר מסוכן זה הקרינה שהמכשיר שלנו פולט בשל הקרבה שלו לראשנו. ממה שראיתי באינטרנט פותחה אפליקציה שיכולה לומר לנו כמה קרינה הפלאפון שלנו פולט בכל רגע - http://www.themarker.com/smartphones/1.569625
    אני מאחל לכם המון בהצלחה!
    מקווה שעזרתי.

  • עמית מאירי

    תיקון:

    תיקון כתובת:
    https://docs.google.com/document/d/1XVTmB8RbChVpEclBXXXosVXLIscnTiVqL9ON...

  • אום

    אטומים

    למה נמשח אטום מימן ולמה נמשח אטום חמצן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ניסוח

    שלום אום,
    לא הבנו בדיוק את השאלה, תוכל לנסח אותה מחדש באופן יותר מפורט?

  • יוסרה

    שימוש בזרעי צמחים בכריות חימום\ קירור

    אנחנו צריכים עזרה במסגרת עבודת חקר להסביר גם מבחינה כימית וגם מבחינה פיזיקאלית למה משתמשים בזרעי צמחים בכריות חימום? האם ניתן למדוד את קיבול החום הסגולי של כל אחד מהזרעים (חיטה, כוסמת, פשתן, אורז)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כריות חימום

    שלום,
    משתמשים בזרעים לכריות חימום בעיקר בגלל:
    הגודל שלהם (הם קטנים, ולכן הכרית מקבלת את צורת הגוף עליו היא מונחת).
    יש בתוכם שמן שאינו מתאדה (לעומת מים) בעת החימום, ותורם לחום הכמוס הגבוה שלהם לאורך זמן (דבר המאפשר לכרית להישאר חמה לאורך שעות).
    יכולת שימור לאורך שנים (זרעים אינם מעלים עובש אם נשמרים בסביבה יבשה).

    ניתן להעריך את החום הכמוס של כל אחד מהזרעים ע"י חימום שלהם במיקרוגל ומדידת הטמפרטורה שלהם לפני ואחרי:
    חום כמוס מוגדר ככמות האנרגיה שיש להשקיע על מנת לחמם את הגוף לטמפרטורה מסויימת, ניתן להעריך את האנרגיה שספג החומר מהמיקרוגל ולחלק אותה במספר המעלות בהן התחממה הכרית.

  • אבירם

    רתיחת נוזלים בוואקום

    היכן אפשר למצוא נוסחה/טבלה/גרף של הקשר בים טמפרטורת הרתיחה של תערובת (גלוקוז + מים) בוואקום כך שניתן יהיה לתכנן את הלחץ לפי הטמפ' והפוך.
    תודה

  • איתן אוקסנברג

    רתיחה

    שלום אבירם,
    כעיקרון התשובה תלויה בריכוז הגלוקוז במים.
    במקרה בו ריכוז הגלוקוז נמוך, אפשר להתייחס לתמיסה כאילו היא מים בלבד והתוצאה תהיה קרובה מספיק. במקרה כזה אתה יכול להשתמש בקישור הבא:
    http://www.engineeringtoolbox.com/boiling-point-water-d_926.html
    אם אתה מחפש משהו מדוייק יותר אתה יכול לחפש את נקודת הרתיחה של התמיסה שלך בלחץ אטמוספירי (או לעשות ניסוי כדי לבדוק את זה) ואז להשתמש בנוסחת קלאוזיוס קלפרון:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A7...

    מקווה שקיבלת מענה הולם לשאלתך.

    • עמודים