לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שליו סער

    עוד שאלה

    אמא שלי ניסתה את זה ומשום מה הפיטריה שלה ברגל נעלמה איך זה יכול לקרות?יש תגובה כימית שגורמת לזה להיות ככה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נושאים רפואיים

    אנחנו לא עונים על שאלות בנושאים רפואיים. זה יכול להיות קשור ויכול להיות שלא - יש להתייעץ עם רופא עור.

  • בן גבאי

    תקשורת אנלוגית

    איך מתבצע תהליך גילוי המידע באפנון FM ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אפנון FM

    שלום בן,
    על מנת לאפנן מידע משתמשים בגל בעל תדר ידוע וקבוע (האות הנושא - כי הוא נושא על גביו את האינפורמציה). על מנת לשמור את המידע מוסיפים לתדר הגל הנושא את המידע אותו רוצים להעביר - כך מתקבל אות בעל תדר משתנה. כשנרצה לשחזר את האות המקורי, נמדוד את מהירות השינוי של האות המאופנן ונחסיר ממנה את התדר המקורי (הידוע) של האות הנושא ונקבל את גודל אות המידע.

  • אלכס קולסניצ'נקו

    האם ניתן ליבנות מערכת תנועה מתמדת(PERPETUAL MOTION)?

    האם קיימת או ניתן לבנות מערכת תנועה כלשהי המסוגלת להפיק מספיק אנרגיה על מנת להניע את עצמה באופן תמידי(ע"י הפיכת אנרגייה פוטנציאלית כובדית לקינטית), כמובן מבלי לייצר עודף אנרגייה שיהיה ניתן להשתמש בה מחוץ למערכת? תאורתית מערכת כזו יכולה לפעול רק בתנאים סטריליים בהם אין למערכת חיכוך בין המרכיבים או עם האוויר , הרי שכל חיכוך הוא בזבוז אנרגייה אשר יגרום למערכת לעצור. וכאן נשאלת השאלה האם ניתן למנוע חיכוך בין מרכיבי המערכת בעוד שהוואקום יכול לפתור רק את בעיית החיכוך עם האוויר. והאם עריסת ניוטון הידועה גם בשם מטוטלת מנהלים ,הינה מערכת תנועה מתמדת(בתנאי וואקום) המבוססת על חוק שימור התנע והאנרגייה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אלכס,

    תיאורטית תנועה מתמדת של גוף היא אפשרית בתנאים אידאליים. למשל מטוטלת מתמטית פשוטה תוכל להמשיך לנוע בתנאי שיש לה חוט אידיאלי (בלי אלסטיות, חסר משקל וכו'), בתנאי שאין חיכוך עם האוויר או עם ציר התנועה. תנאים אלו בלתי אפשריים בצורה מעשית כי בכל מערכת ימצאו הדברים האלה ברמה מסויימת (גם אם היא מאוד נמוכה וקשה להבחין בה). גם בעריסת ניוטון ישנם דברים דומים, הגופים מתנגשים ונוצר חימום מקומי, נוצר גל קול בהתנגשות וכו', תמיד ישנם גורמים לאיבוד אנרגיה.
    הדוגמה הכי טובה לתנועה מתמדת היא זרם חשמלי בטבעת מוליך-על, זרם כזה באמת זורם ללא התנגדות בכלל ויכול להימשך לנצח, אך כדי לשמור על מצב מוליך העל צריך לקרר את המערכת לטמפ' נמוכות מאוד כל הזמן.

  • ישראל ב

    שאלות לגבי כוח המשיכה

    1.אם המסה לא משנה מי יפול ראשון למה יש סוגים של גזים באוויר שהם למעלה ויש כאלה שלמטה הרי אם המסה לא משנה אמור להיות באוויר תערובת של כל הגזים באותה מידה בכל גובה ולא שגז מסוים יהיה למעלה וגז מסוג אחר יהיה יותר קרוב לאדמה?
    2.למה באמת גודל המסה לא משנה את קצב בזמן של הנפילה?
    3.מהי הנוסחה של איינשטיין לכוח המשיכה(ראיתי בויקיפדיה אבל לא כל כך הבנתי...)?
    4.למה - מושך + ?
    בתודה מראש:)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל,

    א.סידור שכבות של גזים בתערובת תלוי במספר גורמים – טמפרטורה, לחץ ,צפיפות ,זרימה וכוחות חיצוניים. כוח המשיכה הוא רק חלק אחד מהמשוואה ולא בהכרח הכי חשוב. בכל חלק של האטמוספרה צריך לדעת את התנאים הנתונים ואז לפיהם אפשר לדעת את מצב הגזים. שים לב שלמרות שתאוצת הכובד היא זהה לכל הגופים, הכוח הפועל עליהם כן תלוי במשקלם.
    ב.גודל המסה לא משנה את התאוצה כי לפי החוק השני של ניוטון כוח שווה למסה כפול תאוצה f=ma. כוח הכבידה קרוב לקרקע הוא mg כאשר g תאוצת הכובד. אם תשווה בין השניים תקבל a=g, כלומר תאוצת הגוף תהיה שווה לתאוצת הכובד ללא כל תלות במסה של הגוף.
    ג.תורת היחסות הכללית של איינשטיין היא תורה מורכבת יותר מתורת הכבידה של ניוטון, היא מקשרת בין עקמומיות של המרחב-זמן לכבידה. השפה המתמטית שלה מסובכת ובנויה סביב חשבון טנזורי וגיאומטריה דיפרנציאלית.
    ד.זוהי ההגדרה שלנו של הכוח החשמלי, כשאנחנו רואים כוח משיכה בין שני מטענים חשמליים אנחנו אומרים שאחד הוא פלוס והשני מינוס.

  • ישראל ב

    תגובה

    לגבי השאלה השנייה שלי (למה המסה לא משנה בכח הכבידה):תוכל לענות לי באופן מילולי למה המסה לא משנה האם יש הסבר ?לא הסבר שרואים כאשר משווים בן שני נוסחואות אלא הסבר שהוא לא משוואתי או לא הסבר חישובי?
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל,

    יש סיבה יותר עמוקה לכך שתאוצת הכובד אינה תלויה במסה. לפי החוק השני של ניוטון, הכוח הפועל על גוף שווה למסה כפול תאוצה, כלומר אם הכוח הזה יהיה פרופורציונלי למסה נקבל שהתאוצה של הגוף אינה תלויה במסה (כי נוכל "לצמצם" אותה בשני צדיי המשוואה).
    עכשיו נשאל: האם כוח הכבידה חייב להיות פרופרציונלי למסה? התשובה היא כן, מכיוון שסכום הכוחות הפועל על שני גופים חייב להיות שווה לכוח שפועל על גוף השוקל כמו שני הגופים. לדוגמה: אם יש לנו גוף במשקל 2 קילוגרם, וגוף במשקל 3 קילוגרם, על כל אחד מהם פועל כוח המשיכה של כדור הארץ (כוח של כ- 20 ניוטון וכ- 30 ניוטון, בהתאמה). אם נאחד אותם לגוף אחד השוקל 5 קילוגרם נקבל שכוח המשיכה הפועל על 5 קילוגרם שווה לסכום כוחות המשיכה שפעלו על הגופים לפני שאיחדנו אותם (כ- 50 ניוטון). וזה חייב להיות כך! אחרת נקבל מצב לא הגיוני שבו כאשר אנחנו מקרבים שני גופים אחד לשני ומאחדים אותם כוח המשיכה גדל\קטן, איך כוח המשיכה היה "יודע" מתי גופים מאוחדים או לא? אין סיבה שעל גוף גדול יפעל כוח משיכה שונה מעל סך חלקיו.

    אם כך, כוח הכבידה חייב להיות פרופרציונלי למסה, ולכן תאוצת הכובד אינה תלויה במסה וכל הגופים נופלים בתאוצה אחידה (כאשר אין חיכוך וכו').

  • צבי

    מה היתכנות למציאת חיים לא בכדור הארץ

    מהו הטריגר שהופך חבורה של מלקולות לדבר חי, ולמה זה יתכן רק במערכת ביולוגית (מעבר לרעיון של ד.נ.א) למה שקבוצה של יסודות כימיים תרצה לשמור דברים ולקבל החלטות.
    או שזה פשוט סיכוי נמוך של מוטציה הזויה בצירוף סביבה נכונה ונסיבות בכדו"א.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    הפניה לכתבה בנושא

    צבי שלום,

    הנושא עליו שאלת נידון בהרחבה בכתבה שתוכל למצוא כאן.

    בברכה,

    ביאנה

  • אידן אודר

    קרינה מסוכנת

    תלמידים רבים שואלים אותי אם סוללות שונות, פולטות קרינה שעלולה להיות מסוכנת לאדם. מדובר בסוללות לטעינת מכשירים סלולרים וכיו"ב
    תודה
    איתן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום איתן,
    מכיוון שבכל מכשיר חשמלי זורמים אלקטרונים נוצר שדה מגנטי בעוצמה משתנה כתלות בזרם החשמלי ובמרחק מהמכשיר.
    מצורפת טבלה המפרטת את השדה החשמלי הנפלט ממכשירים חשמליים ביתיים שונים:
    http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Docu...

    מקווה שעזרתי.

  • נעה

    רמות האנרגיה והמספרים הקוונטיים של ארגון

    לארגון 18 אלקטרונים. שניים ממלאים את הקליפה n=1, שמונה את n=2, והשמונה הנותרים את n=3. מחיפוש בגוגל מצאתי כי פוטנציאל היוניזציה של ארגון הוא 15.7596eV
    שאלתי היא כזו: אם אני מתייחסת ליינון בודד של אלקטרון מרמת היסוד של אטום ארגון אזי ברור מהנ"ל כי המספר הקוונטי הראשי n של האלקטרון המיונן הוא 3, אך מה יהיו המספרים הקוונטים l ו-m של האלקטרון המיונן? האם אנרגיית היינון 15.7596eV מתייחסת לכל האלקטרונים בקליפה n=3 באופן שווה (כלומר אין תלות של רמות האנרגיה של ארגון במספרים הקוונטיים l ו- m )? - אם זהו המצב האם זה נכון לומר שרוב הסיכויים הם שהאלקטרון המיונן יהיה ממספר קוונטי l=1, מכיוון ש-6 מתוך 8 האלקטרונים בקליפה n=3 הם בעלי מספר קוונטי l=1 ?
    אשמח אם תוכלו גם להפנות אותי למקור מדעי.
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום נעה, האורביטלים שמאוכלסים באלקטרונים באטום הארגון הם: 1S,2S,2P,3S,3P. אורביטלי S מאוכלסים ב-2 אלקטרונים ואילו אורביטלי P בשישה. בסה"כ 18 אלקטרונים. בכל רמה n ישנו מספר שונה של אורביטלים בעלי תנע זוויתי שונה (l). השוני בתנע הזוויתי שבעצם מגדיר את צורת האורביטל מוביל לשוני גם ברמת האנרגיה של האורביטלים השונים בכל רמה n. כלומר, למרות שאורביטל 3P ו-3S נמצאים באותה רמה n=3 הם אינם מנוונים כלומר הם אינם בעלי אותה רמת אנרגיה. האלקטרונים ברמה 3P נמצאים ברמה אנרגטית גבוהה יותר מ-3S ולכן אנרגיית היינון הראשונה מתייחסת לאלקטרון מאורביטל 3P. האם לכל ששת האלקטרונים ברמה 3P אנרגיה זהה? התשובה היא כן. כלומר האלקטרון המיונן יהיה מאורביטל 3P עם מספרים קוונטים n=3 ו-l=1. המספר הקוונטי m יכול להיות 1-, 0 או 1. מקווה שעזרתי.

  • קובי

    הגברה של אותות אלקטרומגנטיים שאינם בתחום האור הנראה ע"י עדשות.

    שלום.
    אשמח לתשובה לשאלה שמטרידה אותי:
    כידוע, ספקטרום הגלים האלקטרו-מגנטיים, כולל בתוכו את כל התדרים האפשריים, ובפרט תדרי האור הנראה. וכידוע - משתמשים (למיטב ידיעתי בכל אופן) בעדשות לשם הגברת אותות רק בתחום האור הנראה (לדוגמא בסיבים אופטיים ארוכים מאוד).
    ואני תוהה - מדוע לא משתמשים בעדשות לשם הגברת אותות שאינם בתחום האור הנראה - לדוגמא גלי רדיו, או מיקרו גלים ? האם הרעיון של הגברה של גלי רדיו באמצעות עדשות הוא בכלל בר-יישום ? השאלה היא ברמה הרעיונית, כך שגם תשובה של - זה אפשרי, אך כמעט ולא יהיה יעיל, או לחילופין - זה בר-יישום, אך יהיה קשה לממש את זה באמצעות עדשות, יספק אותי :)

    כמו-כן, מה שהוביל אותי לתהייה הזו היא השאלה האם פוטונים מתייחסים רק לגלים בתחום האור הנראה, או שגם גלים בתדרים שאינם בתחום האור הנראה יכולים להיקרא פוטונים ?

    תודה מראש
    קובי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום קובי,

    עדשות אינן מגבירות את האור אלא מרכזות או מפזרות אותו. בעקרון ישנם גם מגברים לאור, אליהם מכוונים קרן אור מצד אחד של המגבר ובצד השני יוצאת קרן בעוצמה חזקה יותר. סיב אופטי גם לא משמש להגברה, הוא מעביר את האור מנקודה אחת לשניה, כמו שכבל חשמל מעביר אותות חשמליים ממקום למקום. לגלי מיקרו וגלי רדיו יש רכיבים אחרים שעובדים כמו עדשות ומרכזים ומפזרים אותם, למשל צלחות לווין מורכבות מאנטנה וצלחת, האנטנה ממירה את הגל לאות חשמלי והצלחת שמרכזת את גלי הרדיו לכיוון האנטנה. במיקרוגל ביתי יש פלטות מתכת שמחזירות את גלי המיקרו בתוך המכשיר ויוצרות מהוד, זה דומה למראה שמחזירה קרני אור. כלומר עבור גלי מיקרו וגלי רדיו ישנם רכיבים שונים שעושים פעולות דומות לאלו של עדשות ומראות.

    פוטונים הם מנות קטנות של אור, כאשר יש מקור אור חזק יש בו הרבה מאוד מנות כאלה ואז החשיבות של כל מנה היא קטנה ואפשר לתאר את מקור האור ללא צורך להתייחס לפוטונים. אנחנו מדברים על פוטונים של אור כשיש לנו מקור אור שמסוגל ליצור אור מאוד חלש המורכב מפוטונים בודדים, וכשיש מד אור שרגיש מספיק כדי למדוד פוטון יחיד.
    אפשר לקרוא לגלי רדיו פוטונים, אבל זה לא מאוד שימושי. פוטון רדיו הוא מאוד מאוד חלש בגלל שיש לו אורך גל גדול מאוד ואנרגיה נמוכה. מקורות של גלי רדיו מייצרים מספר גדול של פוטוני רדיו לכן לא תהיה חשיבות לפוטון רדיו יחיד.

  • קובי

    מעולה, אינפורמטיבי ועונה על כל השאלות.

    תודה רבה !!!

  • מאיה

    איך נקבעה יחידת הזמן שנייה?

    שלום,
    שנייה היא מצד אחד 1/86,400 מהיממה (שנקבעה לפי סיבוב כדוה"א), ומצד שני הזמן שלוקח למטוטלת באורך מטר להשלים חצי מחזור. השאלה שלי היא לפי מה מאילו נקבעה השנייה, והאם השני הוא מקרי או שיש לו סיבה?
    תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום מאיה,

    קביעת יחידות מדידה בסיסיות נעשית באמצעות השוואה למדידות היציבות ביותר, את מוזמנת לקרוא כתבה באתר המסבירה איך חילקו את היום לשעות, דקות ושניות. השנייה הוגדרה עד לאמצע המאה ה 20 כ 1/86,400 מזמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו. לאחר שהתפתחו שיטות מדידה טובות יותר הבינו שזמן הסיבוב של כדור הארץ משתנה לאורך הזמן ושינו את ההגדרה, כיום השנייה מוגדרת לפי שעונים אטומיים מדוייקים מאוד.

    מטוטלת עם זמן חצי מחזור של שנייה הוצעה בתחילה לשמש כדי לקבוע את האורך של המטר, אך לבסוף הוחלט לקבוע את המטר בהתאם למרחק מהקוטב הצפוני עד לקו המשווה לאורך קו האורך העובר בפאריז. לכן אורך החוט של מטוטלת עם זמן חצי מחזור של שנייה הוא לא בדיוק מטר אלא 99.4 ס"מ. כיום אנחנו יודעים למדוד שינויים קטנים בתאוצת הכובד של כדור הארץ בהתאם למבנה והצורה הגיאולוגיים של האזור ולגאות, לכן זמן המחזור של המטוטלת יהיה תלוי במקום המדידה ולא מספיק טוב כדי לקבע יחידת מדידה בסיסית.

  • שחר

    מתמטיקה

    מהו נחשב במתמטיקה לאריתמטיקה ומה נחשב במתמטיקה למתמטיקה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מתמטיקה

    שלום שחר,
    אריתמטיקה היא ענף במתמטיקה, תת נושא, הכולל בתוכו חוקי חיבור חיסור (כפל וחילוק) של מספרים ואת חוקי סדר הפעולות האלו. גבולותיו של ענף מתמטי זה אינם תחומים באופן חד, בדרך כלל מתייחסים לענף זה כחלק היסודי ביותר (חשבון). מתמטיקה הוא שם כולל לתחום המדעי שעוסק בכמות, במרחב, מבנה ועוד. כל טענה מתמטית יש להוכיח באמצעות הסקות לוגיות של אקסיומות (הנחות יסוד שקובעים כי הן נכונות) והגדרות הנקבעות מראש.

  • יוסי

    הכח הצנטריפוגלי הפועל על גוף

    שלום,

    שאלתי איך מחשבים את הכח הצנטריפוגלי הפועל על גוף עקב העובדה שללא סוף בהמון תכניות טלויזיוניות מדברים על עבמים המופיעים או נראים במקומות שונים על פני כדור הארץ כולל בערוצי נשיונל גאוגרפיק.

    עוד לא שמעתי באף תכנית על בעיית הכח הצנטריפוגלי האמור לפעול על גופם של נוסעי אותם עבמים בעת סטיה מהקו הישר של טיסתם עקב תיקון נתיב למשל.

    בעת סטיה קלה שבקלות העצם הנע בקו ישר נכנס לתנועה מעגלית בה פועל כח צנטריפוגלי על נוסעי אותו עצם, וכאן באה שאלתי, מהי עוצמת הכח הפועל על גופם של נוסעים אלו כאשר רדיוס המעגל של העצם יהיה עצום למרות הסטיה הקלה שבקלות עקב המהירות הדמיונית בה טס העצם.

    את נתון הרדיוס אני משאיר לשיקוליך אך את נתון המהירות של העצם אני מציב על 1,000,000,000 קמ"ש

    את המהירות הפנטסטית הזאת יצרתי עקב העובדה שהכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש נמצא במרחק של 4.5 שנות אור.

    בחישוב פשוט, נמצא כי מהירות מיליארד קמ"ש תביא את אותו עצם, מהכוכב האמור לכדור הארץ, אם יש עליו חיים??!! ב4.86 שנים. (אם נקטין את המהירות פי 10, ל 100,000,000 קמ"ש זמן הטיסה יגדל ל48.6 שנים שהינו בעייתי מבחינתי בטווח חיי אורגניזם למעט צבים מסוימים. )

    לדעתי, ללא ידיעה איך נעשה החישוב הנ"ל, (וכאן תבוא עזרתך בחישוב זה) הכח שיפעל על נוסעים במהירות דמיונית זו בעת סטיה, (ללא בדיקה אם ניתן טכנולוגית להגיע למיליארד קמ"ש) יהרוג נוסעים אלו מיידית עקב כניסת גופם לתאוצה (g) כה גבוהה, שגוף חי אינו מסוגל לעמוד בו.

    כמו כן עזרתך בחישוב הזמן הנדרש לעצירת אותו עצם בתאוצת האטה מהמהירות הנתונה ל0 בימים חודשים?

    מצפה לתשובתך לשאלות אלו
    בתודה מראש
    יוסי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כוח צנטריפוגלי על גוף שמנע במהירות גבוהה

    שלום יוסי,

    בני אדם אינם מסוגלים לשרוד לאורך זמן בתאוצות גבוהות מ 5g (חמש כפול תאוצת כוח הכובד) אך למעשה גודל התאוצה אותה מסוגל לשרוד אדם תלויה גם בפרק הזמן בו הוא נמצא בתאוצה זו. למשל, טייסי קרב רבים מגיעים לתאוצה של פי עשר מתאוצת כדור הארץ ואף יותר - ולא נגרם להם שום נזק אם פרק הזמן בו הם נמצאים בתאוצה זו היא שנייה.

    עבור הדוגמא שתיארת: נניח שגוף נע במיליארד קמ"ש לעבר כיוון הארץ - ונניח כי הוא סוטה ממסלולו הראשוני למשך שנייה, דבר המאפשר לו להיות בתאוצה של 10g ולשרוד. התאוצה שירגיש שווה למהירות בריבוע חלקי רדיוס העקמומיות של הסטייה מהמסלול, ומהחישוב נקבל שרדיוס העקמומיות חייב להיות גדול מ 8*10^11 קילומטר. משמעות החישוב היא שסטייה ממסלול ישר חייבת להיות מתונה מספיק על מנת שתושבי החללית ישרדו אותה.

    זמן עצירת החללית: אם נניח שהחללית עוצרת בתאוצה g הזמן שייקח לה לעצור הוא 324 יום כלומר כמעט שנה.

    אין ספק שייצורים חיים שדומים לנו מבחינת תוחלת חיים, גם אם קיימים על כוכבי לכת אחרים, לא יכולים להגיע לכדור הארץ. אם זאת, אציין שישנן מספר סוגים של בקטריות שיכולות לשרוד בתאוצות של גם כמה מאות כפול תאוצות כדור הארץ כך שלא מן הנמנע שישנם יצורים שיכולים לעמוד בתאוצות כה גבוהות.

  • אימאן

    שאלה

    מהי ההשפעה של חלודה במכלי מים על הגוף ועל בריאות האדם

  • אביעד

    כבידה שונה במקומות שונים על פני כדור הארץ

    שולם רב,
    אני לומד גאודזיה, ובשיעור הבסיסי הוסבר לי שיש גוף פיזיקלי שנקרא גאואיד, והוא מתאר "משטח שווה פונציאל" - מודל שמראה את כל המקומות בהם האנרגיה הפוטנציאלית (או במילים אחרות כוח הכבידה) שווה לערך שהוגדר.
    עד כאן הכל היה מובן וברור - עד שראיתי המחשה של המודל.
    במקומות מסויימים בעולם פני הגאואיד נמוכים בעשרות ועד מאות מטרים ממקומות אחרים!
    איך זה יכול להיות? זה אומר שיש כוח כבידה שונה במקומות שונים בעולם? אם כן, מה משפיע עליו?
    תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כבידה משתנה

    שלום אביעד,

    אילו כדור הארץ שלנו היה כדור מושלם עם צפיפות מסה אחידה ומבודד מגורמי שמים אחרים - הוא היה מייצר שדה גרביטציוני אחיד ושווה בגודלו בכל נקודה על פני השטח. אולם, צורתו של כדור הארץ אינה כדור מושלם ולכן גם כוחות הגרביטציה משתנים בגודלם ובכיוונם (מעט) על פני השטח שלו. כוח הגרביטציה שגוף מרגיש על פני כדור הארץ יכול גם להיות מושפע ממיקום כדור הארץ יחסית לשמש ומיקומו של הירח, וגם כוחות צנטריפוגליים עקב סיבוב כדור הארץ. עם זאת הסטיות בשדה אינן גדולות באופן יחסי, כ 0.7%.

  • שרה

    חישוב תמיסת מלח

    כיצד מחשבים ריכוז תמיסת מלח במים.
    ראיתי שתי אפשרויות לחישוב תמיסת 5% ואני לא יודעת מה השיטה נכונה
    5 גרם מלח ו95 גרם מים או
    5 גרם מלח ו100 גרם מים

  • איתן אוקסנברג

    תמיסת מי מלח

    שלום שרה.
    הצורה הפשוטה ביותר לחישוב ריכוז המלח (המשקלי) במים היא לדאוג שסך כל התמיסה תשקול 100 גרם. במצב בזה מסת המלח תהיה האחוז המשקלי של התמיסה.

    לדוגמה:
    אם אנו רוצים ריכוז תמיסה של 5% משקלי. אנחנו צריכים שמסת המלח תהיה 5 גרם מתוך המסה הכוללת של התמיסה שתהיה 100גרם.
    כך הריכוז של המלח יהיה 5 מתוך 100 שהוא 5%.
    כדי להכין כזו תמיסה עלינו לערבב 5 גרם מלח ב-95 גרם מים.

    חשוב לציין שיש חישובי ריכוז אחרים שאינם פועלים על פי היחסיים המשקלים, אלא לפי היחסים האטומים ואז החישוב יהיה שונה.

    מקווה שזה עזר לך.
    אם לא, אל תתביישי לבקש פירוט נוסף.

  • מיקה

    בוזון ההיגס

    בוזון ההיגס אחראי על המסות. איך הוא אחראי עליהן, וכיצד מתנהג השדה שלו? בנוסף, למה משתמשים בפרוטונים במאיצים ולא באלקטרונים למשל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    בוזון היגס ומאיצים

    שלום מיקה,

    המודל הסטנדרטי זהו מודל תיאורטי שמסביר (לא באופן מושלם) את כל החלקיקים והאינטרקציות שיש בעולם. לפי מודל זה, ישנם חלקיקים שמתארים את קיום הכוח הגרעיני החלש (בוזוני Z ו W). חלקיקים אלו חייבים לשמר סימטריה מסויימת, וכתוצאה מכך הם אמורים להיות חסרי מסה. עם זאת, יש להם מסה - מסה גדולה למדי למעשה, ולכן היה חייב להיות הסבר לכך, וההסבר הוא קיום של חלקיק נוסף, חלקיק ההיגס, שיכול לעשות איתם אינטרקציה ובכך מסיר את ההגבלה שהם חייבים לשמר את הסימטריה הנ"ל ולכן יכולה להיות להם מסה. השדה של ההיגס עושה אינטרקציה עם השדות של בוזוני W וZ וגם עם עצמו.

    לגבי האצת פרוטונים - אני מצרפת את תשובתי לשאלה זהה שנשאלה בפורום:

    כאשר חלקיקים בעלי מטען חשמלי, כמו הפרוטון או האלקטרון מאיצים - הם פולטים קרינה. כתוצאה מפליטת הקרינה הזו הם מאבדים אנרגיה, ולכן כאשר מאיצים חלקיקים טעונים, המאיץ חייב לספק עוד ועוד אנרגיה לחלקיקים המאיצים. כיוון שהאנרגיה שהולכת לאיבוד עקב קרינה, פרופורציונית ביחס הפוך למסה של החלקיק בחזקת ארבע:
    E~m^-4
    לכן חלקיקים בעלי מסה קטנה (כמו אלקטרונים) מאבדים את האנרגיה שלהם הרבה יותר מהר מחלקיקים טעונים כבדים יותר כמו פרוטונים או מיואונים.

  • אריאל

    פרוטון בLHC

    למה פרוטון ולא אלקטרון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אלקטרון מאבד הרבה אנרגיה

    שלום אריאל,

    כאשר חלקיקים בעלי מטען חשמלי, כמו הפרוטון או האלקטרון מאיצים - הם פולטים קרינה. כתוצאה מפליטת הקרינה הזו הם מאבדים אנרגיה, ולכן כאשר מאיצים חלקיקים טעונים, המאיץ חייב לספק עוד ועוד אנרגיה לחלקיקים המאיצים. כיוון שהאנרגיה שהולכת לאיבוד עקב קרינה, פרופורציונית ביחס הפוך למסה של החלקיק בחזקת ארבע:
    E~m^-4
    לכן חלקיקים בעלי מסה קטנה (כמו אלקטרונים) מאבדים את האנרגיה שלהם הרבה יותר מהר מחלקיקים טעונים כבדים יותר כמו פרוטונים או מיואונים.

  • דוד נמני

    אנטומיה - תא בגוף האדם

    האם גודל של תא בגוף האדם למשל, זהה בגודלו לגודל לתא של קרדית האבק למשל.
    האם יש הבדל יחסי בין תא חי של יצור גדול, לבין יצור קטן מאוד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לדוד

    דוד שלום,
    שאלת שאלה מאוד מעניינת, יש אתר נהדר שממחיש את התשובה:
    http://htwins.net/scale2/lang.html
    תוכל לטייל שם ולראות יחסי גדלים של דברים שונים, יש אפילו גרסא עברית.
    לגבי שאלתך, תוכל לראות שם שקרדית האבק כולה היא קצת יותר גדולה מתא עור אחד של אדם, ותא ביצית הוא כמעט בגודל של כל קרדית האבק, ולכן תא אחד של הקרדית הוא לבטח קטן בהרבה מתא של אדם.
    בברכה,
    ביאנה

  • plonu

    מצית ליצירת אש

    במצית , ניתן לראות מחיצה המחלקת את נוזל הבעירה בחלק התחתון של המצית אך בחלקו העליון יש מעבר חופשי של הנוזל
    נשאלת השאלה מה תפקידה של המחיצה שנראת מיותרת?
    הרי בסופו של דבר הנוזל אמור להגיע לצינורית יציאת הגז

    קישור לתמונה
    http://bottlebutler.co.uk/wp-content/uploads/2012/10/Lighter.jpg

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום,
    שאלה מעניינת. אינני יודע את הסיבה בוודאות אך אני יכול לשער. לדעתי הסיבה לקיום המחיצה היא לאפשר שימוש במצית גם במקרים שבהם כמות הנוזל קטנה. אם לא הייתה המחיצה, מפלס הנוזל היה נמוך יותר מהצינורית כאשר כמות הנוזל היית קטנה. אולם, בנוכחות המחיצה מפלס הנוזל יהיה גבוה יותר ויגיע לצינורית כך שניתן יהיה עדיין להשתמש במצית.

  • גדעון סביר

    מצית ליצירת אש

    אם יורשה לי להביע את דעתי - נראה לי שתפקיד המחיצה הוא לחזק את עמידות המיכל בלחץ הגז הנוזלי.
    גם אם כל הנוזל יתרכז בתא הימני - עדיין גז יצא ללא בעיה דרך הצינורית אל הפיה.

  • דניאל הטוול

    דיות

    שלום,
    אנו תלמידי כיתה יב .במסגרת לימודי הביולוגיה עשינו ניסוי עם סלרי בו בדקנו את קצב הדיות שהתרחש בסלרי על ידי מדידת גובה עליית המים עם מתילן כחול בגבעול ועל ידי שחתכנו כל פעם קצת מהגבעול וראינו אם יש בו צבע כחול. התוצאה שקיבלנו בניסוי -גם באפס עלעלים גובה עליית התמיסה בגבעול עלה והיה 3.5 ס"מ מה שאומר שהתרחש דיות וזה לא ייתכן מכיוון שהורדנו את כל העלעלים ואטמנו את החלק החתוך בוזלין. השאלה שאנו שואלים היא האם יש איבוד מים בצמח חוץ מדרך הפיוניות שבעלים?
    בתודה,
    דניאל ונתנאל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות

    העברתי לד"ר שולמית קוצר - זו תשובתה:
    מספר סיבות
    יש פיוניות גם בגבעול הסלרי הוא גם ירוק ולכן יש עלייה של המים
    למים יש כוח נימיות אדהזיה וקוהזיה שמעלים את עצמם מעל גובה הכוס כמו קשית ששמים בכוס – המי עולים בקש=גבעול מעל גובה המים בכוס
    בנוסף תלוי במצב הגבעול ובמידת האטימה של של הווזלין. ייתכן וריכוז המומסים בקצה העליון היה גבוה ונשאר גם שהורידו את העלעלים
    גם מהקוטיקולה יש דיות מסוים באחוז קטן פחות מ-1% אבל זה עדיין משפיע על העלייה

    לדיות יש כח עיקרי על עליית המים ןהרוב מתרחש דרך הפיוניות בעלעלים אבל יש כוחות נוספים שכולם ביחד משפיעים כמו אדהזיה וקוהזיה משפיעים
    יש ניסוי שעושים את אות ניסוי רק בחושך עם עלעלים עדיין יש עלייה של מים.

  • עידו פז

    קוצב לב משני

    כיצד מועיל קוצב הלב המשני? האם כשקוצב הלב הראשי מפסיק לעבוד אפשר לשרוד באמצעות קוצב הלב המשני? איזה יתרון אבולוציוני מספק קוצב הלב? מה היו שלבי התפתחותו? למדנו בכיתה על קוצב הלב אך למורה לא היו תשובות לשאלות שלי...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    קוצב לב משני - תשובה לעידו

    שלום עידו.
    התאים המרכיבים את קוצב הלב המשני מקבלים את הסיגנל החשמלי מתאי קוצב הלב הראשי ומעבירים אותו הלאה, כך שבמצב רגיל, שני קוצבי הלב פעולים בשיתוף פעולה. במצבים חריגים בהם קוצב הלב הראשי אינו עובד כראוי, תאי קוצב הלב המשני יכולים לקבל על עצמם את תפקיד קוצב הלב הראשי. תאי קוצב הלב המשני התפתחו מרקמה עוברית שנקראת (AVC (Atrioventricular Canal , הנותנת מוצא לסוגי תאים שונים נוספים של המערכת. פירוט על שלבי ההתפתחות של התאים הללו תוכל למצוא במאמר: Circulation Research.
    2010; 106: 240-254. לגבי יתרון אבולוציוני - ניתן להסתכל על קוצב הלב המשני כמערכת גיבוי ובקרה: במצב רגיל, קוצב הלה המשני מבקר את פעילותו של קוצב הלב הראשי ומעביר את הפוטנציאל החשמלי הלאה ואילו במצב של מחלה, קוצב הלב המשני יכול לגבות ולפצות על פעילותו הפגומה של קוצב הלב הראשי.

  • מיכל בר

    המסת כדורים רפואיים

    לשם פרויקט צילומי אני צריכה לקחת כדורי תרופות ולמוסס אותם שיהפכו למצב צבירה נוזל ולא גושי. איך אני עושה זאת?

    תודה רבה
    מיכל.

  • חיים חביב

    המסת כדורים רפואיים

    שלום מיכל,
    שאלתך זקוקה להבהרה משום ש"כדורי תרופות" הוא שם כוללני מדי. יש כל מיני סוגים של כדורים (טבליות/קפליות/קפסולות למשל), וישנן סוגים רבים של תרופות ותתפלאי לשמוע, לא כולן מסיסות.
    בגדול הדרך הכי טובה להמיס טבליות/קפליות של תרופות מסיסות היא לזרוק אותן לכוס מים פושרים (אם את יכולה למדוד 37 מעלות אז כדאי) תוך כדי ערבוב ממושך והן תימסנה. לעיתים יש תוספים בקפליה שאינם מסיסים ואז יש צורך לסנן אותם מהתמיסה.

  • ישראל ב

    תורת הקוונטים ותורת היחסות

    רציתי לדעת אם הבנתי נכון את הבעיה בין תורת הקוונטים לתורת היחסות של איינשטיין:
    אני הבנתי שתורת היחסות עוסקת בדברים גדולים ותורת הקוונטים עוסקת בדברים קטנים מאוד לדוגמא האטום אז היום הפיסיקאים מחפשים תורה שנותנת תשובה גם לעצמים גדולים ועצמים קטנים.
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תורת הקוונטים ותורת היחסות

    שלום ישראל,

    תורת היחסות עוסקת במהירויות גבוהות - מהירויות שקרובות למהירות האור. אלו יכולים להיות גם חלקיקים קטנים וגם עצמים גדולים. תורת הקוונטים עוסקת בתופעות שקורות בסקאלות/מרחקים קטנים מאוד, אך היא יכולה להסביר גם תופעות שקורות לגופים גדולים (כמו על-מוליכות). תורת הקוונטים מסבירה צופעות רבות אך איננה יכולה להסביר את תופעת הכבידה למשל. תורת היחסות הכללית של איינשטיין מתארת את תופעת הכבידה אך חסרה תורה אחת מאוחדת שתוכל להסביר את כל התופעות הקיימות יחד.

  • אימאן

    שאלה

    מהי ההשפעה של חלודה במכלי מים על הגוף ועל בריאות האדם

  • חיים חביב

    חלודה

    שלום אימאן,
    התשובה לשאלתך תלויה בכמות החלודה ולהמצאותם של מושבות מיקרואורגניזמים על שכבת החלודה. חלודה לכשעצמה אינה רעילה אלא בחשיפה גבוהה (לא מומלץ לאכול חתיכות חלודה), אבל הימצאותה במיכלי מים לכשעצמה אינה בעיה גדולה. הבעיה העיקרית עם חלודה היא שהיא מהווה כר לגידולם של מיקרואורגניזמים שונים ועם אלה בהחלט יכולה להיות בעיה.
    בעיה אחרת עם חלודה היא שהיא מתפוררת בקלות יחסית ולכן מסכנת את שלמות המיכל...

  • יעל

    גורמים המשפיעים על נשימה תאית ביצורים פרוקריוטים

    שלום, מה השפעת הלחץ החלקי של החמצן והלחץ החלקי של הפחמן הדו חמצני על נשימה תאית?

    • עמודים