לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    יחסות פרטית

    אתה צודק לגמרי ואני אחדד את כוונתי: במסגרת תורת היחסות הפרטית לא ניתן להשוות שתי מערכות המאיצות אחת ביחס לשנייה - בדיוק כמו שכתבת. אכן שתי מערכות אינרציאליות יסכימו על כל תופעה פיזיקלית. כלומר,ספיציפית לדוגמא שלך כוונתי הייתה שבמקרה של גוף שנופל נפילה חופשית לא ניתן להשוות את מערכת המנוחה שלו למערכת של הצופה מהצד. כאשר אנחנו מגדירים "מערכת" היא נקראת מערכת אינרציאלית אם לא פועלים על מערכת גופים זו כוחות חיצוניים (למשל מערכת הצופה היא מערכת אינרציאלית כי כל הכוחות הפועלים הם פנימיים - משיכה בין כדור הארץ והגוף, ועל מערכת הצופה אין כוחות חיצוניים). הכוונה שלי ב"כוח חיצוני" הוא כוח שפועל על המערכת, לעומת כוחות פנימיים שפועלים בתוך המערכת.
    אין בעיה להגדיר תאוצה יחסותית וכח שפועל על גוף - אלקטרומגנטי או כל כח אחר - כל עוד הוא נמצא במערכת אינרציאלית. וכעת מענה לשאלותיך:
    1. הניסוח הנכון הוא: תורת היחסות הפרטית אינה מטפלת במקרים שבהם פועל על מערכת המדידה כוח חיצוני.
    2. על מנת לענות על שאלתך - אין הבדל בין הכוחות, אבל באופן כללי בתורת היחסות הפרטית יש הבדל משמעותי בין אלקטרומגנטיות וכבידה ואם תרצה אני יכולה להרחיב נושא בנפרד ולהפנות למקורות מידע.
    3. ביחס לצופה מהצד גוף נופל חופשית וצובר אנרגיה כיון שפועל עליו כח חיצוני - כוח הכובד. האנרגיה של הגוף היא איננה גודל נשמר, וגם המסה היחסותית שלו הולכת וגדלה. אם רוצים לבנות מערכת שמשמרת אנרגיה אז זו המערכת חלקיק+כדור הארץ כשבינהם פועל כח משיכה ואז יש לרשום את משוואת שימור האנרגיה של הגוף + של כדור הארץ - שגם הוא ישנה מעט את מהירותו ואת מסתו עקב משיכתו לגוף.

  • אנונימי

    פירוק והרכבת אטומים

    שלום רב,
    חקרתי רבות את הנושא באינטרנט ובתור אחד חובב מדע הייתי שמח לשאול את השאלה הבאה שלמעשה מורכבת מכמה סעיפים:
    א. הבנתי שאנחנו מסוגלים לפרק חומר לאטומים, האם ניתן לפרק כל דבר? ואיך?
    ב. האם אנחנו יכולים להרכיב אטומים במעבדה, ובאיזה כמויות(2 לצורכי מחקר או באופן מאסיבי)?
    ג. אם האנושות מסוגלת להרכיב/לפרק אטומים, מדוע למשל לא מפרקים X ומייצרים ממנו Y שהוא בעל אותו אטומים? כלומר אשמח אם במילים אחרות תאמרו לי מה מסוגלת האנושות לבצע עם אטומים בתנאי מעבדה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אטומים בודדים

    שלום,
    מדענים כיום יודעים לבודד אטומים ויונים בודדים בכל מיני שיטות. לדוגמא, אטומים בעלי מומנט מוגנטי ניתן לבודד ע"י מלכודת מגנטו-אופטית: במערכת ישנו שדה מגנטי משתנה במרחב היוצר אזור אליו האטומים נמשכים (ניתן לעשות זאת רק עם אטומים בעלי מומנט מגנטי כמו צסיום). באזור זה אטומים נלכדים ע"י לחץ קרינה של קרני לייזר. ישנן שיטות נוספות ללכוד חלקיקים בודדים אבל לא נלכדו כל סוגי האטומים. בידוד אטומים נעשה על מנת לחקור התנהגויות של חלקיקים בודדים ותופעות קוונטיות שקשורות לכך. כמו שידוע לי לקהילה המדעית אין עניין כרגע בלנסות לבודד את כל סוגי האלמנטים מהטבלה המחזורית. עד כמה שיוע לי מדענים כיום לא יכולים להרכיב חומר בגודל מקרוסקופי מאטומים בודדים, בדרך כלל על מנת ליצור מערכות קטנות נוקטים בשיטת Top-Bottom: כלומר יוצרים מערכת קטנה ממערכת גדולה. דוגמאות למערכות כאלו: אטום בודד (ליתיום, צסיום), שכבה חד אטומית (גרפין) ועוד.
    מדענים יודעים ללכוד אטומים בודדים או להפוך אטומים של חומר אחד לאחר (בעזרת התנגשויות של חלקיקים במאיצים) אבל לא נעשים מאמצים לבנות X מאטומים בודדים - פשוט כי זה הרבה יותר קשה מלקחת את X כמו שהוא או לייצר אותו באמצעים אחרים.
    דבר מעניין שכן מייצרים היום במעבדה זה יהלומים! ישנן חברות מסחריות שיודעות לקחת חלקיקי יהלומים קטנים וליצור מהם בתנאי מעבדה יהלומים גדולים שמשובצים בתכשיטים ונמכרים אחר כך. לטענת החברה לא ניתן להבין בשום אמצעי בין היהלומים שהם מגדלים במעבדה ליהלומים טבעיים.

  • זיו רוזנטל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    נוזל על - תשובה

    שלום זיו,
    נוזליות על היא מצב צבירה של החומר והיא מאופיינת בחוסר צמיגות מוחלט של הנוזל. מצב צבירה זה התגלה לראשונה בהליום נוזלי. נוזל על הוא למעשה נוזל בעל צמיגות אפסית. המשמעות של צמיגות אפסית היא שאין התנגדות של הנוזל לכוחות גזירה שמופעלים על-ידי דפנות הכלי שבתוכו הם זורמים, כלומר אין כלל חיכוך. לכן, נוזל-על יכול תיאורתית לזרום לנצח בתוך צינור מעגלי.
    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • זיו רוזנטל

    המשך שאלה

    אז בעצם כל גז אציל במצב צבירה נוזל יהיה נוזל על

  • עמוס גואטה

    אנרגיה וקשר פפטידי

    כאשר נוצר קשר פפטידי, נשברים 3 קשרים (שני קשרי מימן חנקן וקשר חמצן פחמן) ונוצרים כמה קשרים: נוצרת מולקולת מים ונוצר קשר פחמן חנקן.
    מאזן האנרגיה הכולל הוא כזה שהפרוק דורש יותר אנרגיה מזו שמשתחררת ביצירת הקשרים. כלומר כל התהליך של יצירת קשר פפטידי דורש השקעת אנרגיה. אז יש לי שתי שאלות
    א- האם מה שכתוב לעיל הוא נכון
    ב- האם ידועה כמות האנרגיה של כל שלב בתהליך וכן הכמות נטו שצריך להשקיע ביצירת קשר פפטידי אחד ( יתכן שמדובר במספרים שמשתנים לפי התנאים הספציפיים?) תודה רבה עמוס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    עמוס שלום,
    תחילה אציין שהכתוב מעלה הוא אכן נכון. תהליך יצירת קשר פפטידי, הוא תהליך דחיסה שדורש השקעת אנרגיה ובסופו נוצרת מולקולת מים. לכן, תהליך זה מתרחש באמצעות אנזימים שמורידים את אנרגיית האקטיבציה ומאיצים את תהליך יצירת הקשר. פירוק הקשר הינו תהליך שפולט אנרגיה אך גם הוא איטי ולכן אנזימים בטבע מאיצים אותו. האנרגייה החופשית שנפלטת בתהליך הפירוק היא כ-2-4Kcal/mol. אם אתה מעוניין באנרגיה עבור כל התהליך תנסה לחפש לפי חוק הס לפירוק קשר פפטידי. מקווה שעזרתי,
    רן.

  • DOR

    למה כוויה בעין מחומר בסיסי קשה יותר מכוויה שם מחומר חומצי?

    באתר משרד הבריאות כתוב שכוויה בעין מחומר בסיסי קשה יותר מכוויה מחומר חומצי. מה ההסבר?

  • רות חייט

    תשובה

    החומרים הבסיסיים מהם מתרחשות מרבית הפגיעות בעין הם חומרים ליפופיליים (אוהבי שומן), ומסיבה זו הם מצליחים לחדור עמוק יותר לרקמת העין ולגורמים לנזק רב יותר. כאשר העין באה במגע עם חומצה היא גורמת להתפרקות המבנה של החלבונים הנקרים בדרכה. חלבונים אלו יוצרים צברים ובמהירות יחסית נוצר סוג של קריש שלא מאפשר חדירה עמוקה של החומצה לתוך רקמת העין. בכל מקרה, קבל עצת מומחה - ואל תחשוף את עינך לא לחומצה ולא לבסיס! :-) כתבה על חומצות ובסיסים: http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%9B%D7%97-... חומצות חזקות וחלשות: http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%94-%... בסיס ממיס זכוכית: http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9C%D7%9E%D...

  • אדי

    סוללת לימון

    היי , ביצעתי ניסוי של סוללת לימון באופן הבא : חתחתי 2 לימונים , כל אחד ל 4 חלקים בכל חלק תקעתי מסמר (אבץ) בצד אחד וחתיכת נחושת בצד השני .
    חיברתי בשרשרת (עם חוטי נחושת) מסמר מחתיכה אחת לנחושת בחתיכה אחרת , נוצר לי מעגל שיש בו מסמר אחד שאינו מחובר וחתיכת נחושת שלא מחוברת , מדדתי עליהם את המתח והוא היה 4.5 וולט .
    לאחר מכן חיברתי מנורת לד למעגל הזה , הוא בקושי נדלק , כשמדדתי את המתח כאשר הלד מחובר הוא הראה 1.7 וולט , לאחר ניתוק הלד הוא חזר ל 4.5 וולט .
    שאלתי היא למה זה קורה ? ואיך אפשר לגרום ללד לדלוק כראוי (בלי שהמתח ירד כלכך הרבה ) ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זרם ומתח

    היי אדי
    אתה (את?) התייחסת רק לפן אחד של חשמל – למתח, אבל יש גם זרם. ולא כל סוללה יכולה באמת להזרים זרם שיפעיל את המכשירים החשמליים המחוברים אליה.
    לדוגמא – במכונית יש 'סטרטר' (מנוע שמסובב את מנוע הבנזין כדי להניע אותו) שפועל על מתח של 12 וולט, אם תנסה לחבר את הסרטר של המכונית, נגיד, ל-8 סוללות אצבע שמחוברות בטור – ויוצרות 12 וולט, לא תצליח להניע את המכונית, כי הסטרטר לא דורש רק 12 וולט, אלא גם זרם של 50-100 אמפר, וזרם כזה יכול לספק רק מצבר עופרת ענקי, ולא סוללת אצבע שאולי מגיעה לאמפר אחד או שניים בלבד.
    אותו הדבר קרה בסוללה שלך – היא אמנם יכולה לספק מתח של 4.5 וולט, אבל רק כשלא זורם כמעט זרם במערכת – רק כשאתה בודק אותה בוולטמטר שההתנגדות שלו כמעט אינסופית. אבל כשאתה מחבר מנורה הוא לא מצליח להזרים את הזרם הדרוש להאיר אותה בעוצמה ויש נפילת מתח (כי מתח במעגל הוא ההתנגדות כפול הזרם, ואם הזרם נמוך כך גם המתח).
    הפתרון – תבנה עוד מערך של סוללות לימון, ואפילו עוד אחד, ובסוף תחבר את שלושת המערכים במקביל ולא בטור, כלומר את שלושת חוטי הנחושת ושלושת המסמרים יחד, כך תקבל סוללה אחת של 4.5 וולט שיכולה להזרים זרם גדול יותר, וסביר שתצליח לגרום לנורה להאיר חזק במקרה זה.
    (כאמור – אל תחבר את המערך בטור, כי אז תקבל אמנם סוללה של 13.5 וולט, אבל כזו שעדיין לא תוכל להזרים זרם חזק).
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סיוון

    שאלה לעבודת חקר

    אני עושה עבודת חקר במדעים ואני צריכה לדעת קצת יותר מידע על השאלה הבאה: אילו נוזלים שנמצאים בבית (חומץ? מים? שמן? סבון נוזלי?) עוזרים לנביטה מהירה יותר של זרעים (שעועית,חומוס,תירס)?

  • רות חייט

    תשובה

    והמנצח הגדול הוא: מים!!! זרעים זקוקים למים כדי לצאת ממצבם הרדום ולהתחיל לנבוט – לכן בתהליך הנבטה בין אם מתבצע באדמה ובין אם מתבצע על צמר גפן חשוב להקפיד על כמות מים מספקת. כמובן שחשוב לזכור לא להגזים כיוון שעודף מים עלול לגרום לריקבון. תהליך ההנבטה המומלץ מתחיל בהשרייה של הזרעים במים, וממשיך בסביבה לחה אך לא מוצפת. הקפדה על תנאים אלו בשילוב עם טמפרטורה ותאורה מתאימה תוביל לנביטה מוצלחת של הזרעים.

  • ענת וייס

    שפכי תעשיה

    שלום
    ברצוני לדעת איך ניתן לנטר את יוני הנתרן והכלורידים המגיעים לשפכים ? למשל משפכי מפעלים?
    איך אפשר להקטין כמותם בשפכי תעשיה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    ניטור אלקטרוליטים בשפכים

    <p>
    שלום ענת, איננו מספקים מידע מקצועי באתר אולם אוכל לציין שאחת השיטות לניטור אלקטרוליטים היא למשל באמצעות שימוש באלקטרודות סלקטיביות או למשל באמצעות מדידות מספקטרוסקופיות של דגימות מי שפכים. אם תרשמי בגוגל : Sodium monitoring in the water and steam cycle of power plants תוכלי לראות מאמר נחמד בנושא.</p>
    <p>
    אני מקווה שהוא יעזור,</p>
    <p>
    רן.</p>

  • שאלות

    רגישות ללקטוז וגלוטן

    האם רגישות ללקטוז ולגלוטן היא בהכרח גנטית? מה הסיכוי שאם לאם ולאב (ולבנות) אין רגישויות כאלו, אז לבן יהיה? מה קורה למי שחי כל חייו עם רגישות ללקטוז (ו/או גלוטן), אבל ממשיך לצרוך את המוצרים האלו? איך אפשר לדעת אם יש לו רגישויות כאלו? האם זה נכון שיש שיעור גבוה של אוטיסטים עם רגישות ללקטוז וגלוטן? השאלות נוגעות לאחי (אוטיסט שאינו מאובחן ואינו מטופל, אך נראה שסובל מהמון דברים וקשה לתקשר איתו ממש, אז אלו רק חלק קטן מהשאלות הנוגעות בעניין).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    אני מניחה שהכוונה ברגישות לגלוטן למחלה הידועה כצליאק. מחלת צליאק אינה תורשתית, אבל הסיכוי לאנשים שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח) ללקות בצליאק גבוה יותר מהאוכלוסיה הכללית. אדם החולה בצליאק וממשיך לצרוך גלוטן סובל בעצם מתת תזונה, כיוון שבמחלת צליאק יש פגיעה ברירית המעי שאחראית על ספיגה של כל מיני רכיבי מזון. בילדים בעיקר יש עיכוב בגדילה ואנמיה מחוסר ברזל. ניתן לאבחן צליאק ע"י בדיקות דם וכן ע"י ביופסיה של המעי.
    רגישות ללקטוז היא בעצם חוסר היכולת לעכל לקטוז הנגרמת מחוסר באנזים שמפרק לקטוז. חוסר באנזים יכול להיות מולד או נרכש כאשר ייצור האנזים מפסיק בשלב מסוים בחיים. רגישות ללקטוז מאובחנת לרוב על סמך סימפטומים וכן בדיקות של מימן בנשימה או חומציות בצואה. מי שממשיך לצרוך לקטוז למרות רגישות יסבול מתופעות הלוואי של לקטוז כגון גזים, בחילות, שלשולים, כאבי בטן ותחושת נפיחות בבטן לאחר אכילת לקטוז.
    לא ידוע לי על שיעור גבוה של אוטיסטים עם הרגישויות הנ"ל.
    צליאק נפוץ יותר אצל אנשים הסובלים ממומים גנטיים כגון תסמונת דאון ותסמונת טרנר וכן קשורה למחלות אוטואימוניות שונות.
    המלצתי ללכת לרופא על מנת לאבחן רגישויות אלה.
    בהצלחה

  • אסף

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    אסף שלום - האם רצית לשאול שאלה?

    שאלתך לא ברורה לי,
    בברכה,
    ביאנה

  • נעם לוי

    מה ההבדל בין חורש ליער?

    ברצוני לעמוד על ההבדל שבין החורש לבין היער. שמעתי כמה פעמים שאומרים כי אין חורש בא"י. ומצד שנים מדברים על יערות האלונים שהיו בארץ לפני שהעותמאנים גילחו אותם. האלון הוא חלק מהחורש, מדוע אם כן מחשיבים אותו ליער?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    חורש ויער - תשובה

    היי נעם. תודה רבה על השאלה. למיטב הבנתי, חורש ויער הם שני דברים שונים בהגדרה. היער מוגדר כאזור שמכוסה בעצים (או צמחיה עצית מסוג אחר) בצפיפות גבוהה ובעל אקלים גשום. החורש הוא סוג של סביבה אקולוגית (או "בִּיּוֹם") בעלת שלבים מסויימים מאוד של התפתחות, שמאופיינת בסוגים מגוונים של צמחיה: יערות צפופים, יערות נמוכי צפיפות, סוואנות (ערבה מנוקדת בעצים ושיחים) וכו'. החורש מאופיין בעיקר לפי האקלים המתקיים בו תקופת קיץ יבשה, חמה וארוכה, תקופת חורף לחה, ממוזגת וקצרה וכן תקופת ביניים אביבית בה מרבית הצמיחה מתרחשת. מידע מפורט יותר אודות החורש הים-תיכוני בישראל, ההיסטוריה שלו ותפוצת המינים בו ניתן למצוא באתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) בקישור הבא:
    http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1934

  • ציונה נ.

    סטיביה

    דוידסון שלום,
    ראשית ,אני רוצה להודות לכם על כתבות מעניינות ומרתקות ומשתדלת לעקוב מקרוב אחר המאמרים שמתפרסמים.
    שנית, הייתי שמחה למצוא מידע בנושא צמח הסטיביה על כל מרכיביו ,גם החלקים המתוקים וגם המרירים ולמה משמש כל דבר . האם יש אפשרות להפיק את המרכיבים באופן טבעי ולבודד אותם? באינטרנט יש הרבה מידע שבחלקו סותר מידע קיים .האם יש מחקרים במכון וייצמן שנעשים או נעשו על הסטיביה? אשמח לדעת כמה שיותר

  • עידו

    תשובה לשאלתך

    <p>
    ציונה שלום,</p>
    <p>
    תודה על השאלה ועל המחמאות לכתבות שלנו.</p>
    <p>
    במכון ויצמן, ולמיטב ידיעתי בארץ כולה, לא נעשו מחקרים אקדמיים על הסטיביה. הדבר הכי קרוב שראיתי למחקר מדעי שנכתב בעברית על הסטיביה הוא עבודה שהוגשה למדען הראשי ע&quot;י משרד החקלאות כדי לבחון אפשרות של ייצוא סטיביה. יש בעיקר התייחסות למצב החוקי שלה במדינות העולם, אבל גם לצד המדעי (ראי פירוט בעמ&#39; 3). תוכלי לקרוא על כך בקישור הבא - <a href="http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/1458204A-8AE3-466B-A211-A396500BC087... " target="_blank">עבודה על הסטיביה</a>.&nbsp;<span>יש בקישור הזה גם הפניה לכל מיני מקורות מידע אחרים.</span></p>
    <p>
    <span>את יכולה גם להסתכל על קישור נוסף - <a href="http://www.dr-rina.com/70929/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%94---%D7%... " target="_blank">פה</a>.</span></p>
    <p>
    <span>לי לצערי אין היכרות אישית עם הנושא, למעט העובדה שחמותי משתמשת בסטיביה כדי להמתיק מאכלים... </span></p>
    <p>
    <span>אם יש עוד שאלות אשמח לענות </span></p>
    <p>
    <span>בברכה,</span></p>
    <p>
    <span>עידו</span></p>

  • שמוליק

    פנל מבודד - האם בחימום משחרר חומרים רעילים ?

    שלום רב

    בעקבות מאמרו של ד"ר אבי סאייג האם קלקר רעיל ?

    ברצוני לבנות סאונה רטובה שבחדר תגיע הטמפ עד כדי 90 מעלות צלסיוס

    האם ישתחררו רעילים מהקלקר המצופה אלומניום דק בעובי 0.2 ממ ? משני צידי הקלקר ?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מפנה אותך חזרה לכתבה

    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%94%D7%90%D... target="_blank">בכתבה על רעילות הקלקר</a> כתבנו כל הידוע לנו על הנושא.</p>
    <p>
    בנוסף - יש לציין שהקלקר ושתייה בכוסות קלקר מותרת על פי משרד הבריאות, בתנאי שיש להן תו תקן. ראה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/sites/davidson.lxst.codeoasis.com/files/i... target="_blank">מסמך שפרסם משרד הבריאות בנושא קלקר</a>.</p>

  • David

    אוויר וטמפרטורות.

    שלום לכולן/ם, ראשית הייתי רוצה להביע את הערכתי למפעילות/י האתר ולכל הא.נשים החכמות/ים שנותנות/ים מזמנן/ם והשכלתן/ם לכלל הצבור כל הכבוד לכן/ם!!!
    ועכשיו לשאלה:
    למה אוויר קר יורד למטה ואוויר חם עולה למעלה בתוך הבית בניגוד לבחוץ ששם האוויר הקר עולה למעלה והחם יורד למטה.
    בתודה מראש דוד.
    (יש לי הנחה כל שהיא אך הייתי רוצה לשמוע את דעת המומחים ובעלי הידע בנושא הרלוונטי קודם.)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אוויר חם וקר

    שלום דוד,
    תודה רבה אני שמחה לשמוע שאתה נהנה מהאתר! אוויר חם הוא פחות צפוף מאוויר קר ולכן הלחץ שלו נמוך יותר משל אוויר קר באותו הנפח. עקב כך אוויר חם יכיל פחות חלקיקים ולכן יהיה קל יותר ויעלה כלפי מעלה.
    אותו תהליך תיאורטית יקרה גם בחוץ, הסיבה שאוויר נמוך יותר הוא חם יותר היא בגלל שהוא קרוב יותר לאדמה. ככל שנעלה בגובה האוויר יהיה קרוב יותר לקצה האטמוספרה ולכן יהיה קר יותר, והסיבה שאוויר זה לא יירד למטה (לעומת אוויר קר בחדר) היא שהוא נמצא רחוק יותר ממרכז כדור הארץ ולכן כוח המשיכה עליו יהיה נמוך יותר.
    כמובן שהבדלי כח המשיכה על אוויר בתוך חדר סגור הם זניחים אבל במרחקים מסדר גודל של של קילומטרים, ההבדלים הם משמעותיים.

  • יעקב אברהם

    ליזוזים

    אני משמש לבורנט בתיכון רמון בגדרה.
    מעוניין לדעת מה הטמפרטורה האופטימלית של הליזוזים.
    תודה וברכה
    יעקב אברהם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - ליזוזים

    <p>
    יעקב שלום,</p>
    <p>
    הנה פרוטוקול של חברת סיגמא שמצאתי לשימוש בליזוזים (ראה בעמוד השני מצד שמאל למטה):</p>
    <p>
    <a href="https://www.sigmaaldrich.com/content/dam/sigma-aldrich/docs/Sigma/Datash... target="_blank">פרוטוקול</a></p>
    <p>
    שם הם מפרטים שהטמפרטורה האופטימלית היא 37 מעלות צלזיוס. אולי כדאי לך להתייעץ עם החברה ממנה אתם רוכשים את האנזים, אבל הייתי מהמרת ש37 מעלות היא הטמפרטורה המתאימה ביותר.</p>
    <p>
    &nbsp;</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • עמוס

    מיטוכונדריה

    האם קיימים תאים שאין להם מיטוכונדריה??

    תודה רבה

    עמוס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    מיטוכונדריה - תשובה

    <p>
    עמוס שלום,</p>
    <p>
    שאלתך נענתה בתשובה מורחבת שתוכל למצוא כאן:</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life1_sci/%D7%94%D7%90%D... target="_blank">האם תא חי חייב מיטוכונדריה?</a></p>
    <p>
    &nbsp;</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • גבריאל סגמן

    בעקבות ניסוי שני הסדקים

    שלום. בניסוי מוכח שהתודעה האנושית או מכשור שנוצר ע"י התודעה האנושית משפיעה על תוצאות הניסוי. השאלה האם נוכחות של חיה כלשהיא , למשל כלב, יכולה גם היא להשפיע על תוצאות הניסוי? תודה.

  • David

    תשובה לגבריאל סגמן.

    ראשית, לתודעה האנושית אין שום השפעה על המדידה,הבנתך את הנושא הייתה מוטעת, כך שאין שום השפעה על הניסוי מכך שיש יצור כלשהוא באזור המדידה.
    ״עיקרון אי הוודאות של הייזנברג״ הוא הדבר שנראה לי שאליו התכוונת. עיקרון אי הוודאות קובע שאי אפשר למדוד שני פרמטרים מסוימים של חלקיקי יסוד באותו הזמן, הפרמטרים הם, פרמטר א, מיקומו של החלקיק במרחב, ופרמטר ב, התנע כיוון התנועה וכמות העוצמה של התנועה,
    הסיבה לכך שאי אפשר למדוד את שני הפרמטרים הללו באותו הזמן היא מפני שחייבים ליצור אינטראקציה/מגע כלשהו עם הנשוא הנמדד, הכלל הזה נכון לכל מדידה באשר היא.
    הנה הסבר פשוט לתופעה, http://youtu.be/TQKELOE9eY4
    מקווה שעזרתי.

  • גבריאל

    השפעת התודעה על הניסוי - ראה בהמשך.

    הפיזיקאי זוכה פרס נובל Eugene Wigner מסר את ההצהרה הבאה :
    When the province of physical theory was extended to encompass microscopic phenomena through the creation of quantum mechanics, the concept of consciousness came to the fore again. It was not possible to formulate the laws of quantum mechanics in a fully consistent way without reference to the consciousness. (The book: Quantum Enigma, physics encounters consciousness: by Bruce Rosenblum and Fred Kuttner, page 5)
    ישנם פיזיקאים רבים אשר מדגישים את היות התודעה כגורם מרכזי ביצירת המציאות החומרית. הספר הנ"ל נכתב ע"י שני פרופסור וד"ר לפיזיקה. הם מדגישים בספר את היות התודעה גורם דומיננטי, למרות שזה נחשב להזוי, ביצירת המציאות החומרית. אודה על התייחסותך . תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    דרך אלגנטית להתחמק מהשאלה הסבוכה

    <p>
    הדרך שהפיזיקאים מצאו להתחמק מהשאלה הסבוכה היא (ראה דיון באתר שלנו עליה בכתבה על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%... target="_blank">החתול של שרדינגר</a>) היא להגיד שמספיק מיכשור.</p>
    <p>
    כלומר פונקציית הגל קורסת כאשר יש מכשיר מדידה מאקרוסקופי, ואז סילקת את נושא התודעה. במילים אחרות, המכשיר שמדד לאיפה הגיעו הפוטונים הוא כבר שגרם לקריסת פונקציית הגל, כלומר ביצע מדידה, ולא חייבים נוכחות של אדם מודע.<br />
    שים לב שכל פרשנות של מכניקת הקוונטים יוצרת פרדוקסים, שלא לכולם יש הסבר מניח את הדעת בימיינו.<br />
    השאלה שהצבת היא למעשה אחד הפרדוקסים (כי הרי אפשר להמשיך ולתהות גם לגבי הפתרון שכתבתי, ובכלל איך אפשר להוכיח אותו בלי שהיה אדם שראה...)</p>
    <p>
    בברכה<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • גבריאל סגמן

    תודעה וקריסה קוונטית

    אכן זו הדרך של הפיזיקאים להתחמק מנושא סבוך כמו תודעה. ובעצם מה היא תודעה? נשמה? לא ברור. ההסבר שהמכשור יוצר את הקריסה היא בריחה לחיק המוכר והחביב, לא בהכרח הנכון. הרי גם המכשיר נוצר ע"י תודעה אנושית. אני לא מחכה לתשובה רק אציין שיש יותר ויותר אנשי מדע שחוזרים לנושא התודעה כגורם דומיננטי בקריסה. מכאן גם כול ההשלכות הפילוסופיות. ראה את ספרו של רוברט לאנזה שהוגדר ע"י הניו יורק טיימס כאחד המוחות המבריקים כיום. בספרו ביוצנטריזם.הוא מדגיש את היות התודעה הגורם המרכזי ואפילו הוא אומר שיתכן שתודעה/ אינטליגנציה עומדת מאחורי יצירת היקום. רוב המדענים שבויים בקונספציה מיושנת וקשה להם להתנתק מחשיבה ליניארת המאפיינת את הפיזיקה הקלאסית.

  • רתוש

    קרינת גוף שחור

    גם האנרגיה של אטום בודד מקוונטטת וגם האנרגיה של אוסילטור הרמוני (יון או מולקולה קוטבית) מקוונטטת.
    מדוע אם כן, קרינת גוף שחור הינה בעלת ספקטרום רציף?
    ידוע לי כי בגלל הקירבה שבין האטומים במוצק, קיימת אינטראקציה בין האלקטרונים של האטומים השונים. כתוצאה מכך במוצק ישנם "פסי אנרגיה" (המשותפים לכל המוצק). כל פס כזה מורכב מהמוני תת רמות קרובות מאוד זו לזו. האם בשל כך ספקטרום מוצק הינו רציף?
    אם תשובתי נכונה, אז נובע מכך כי הספטרום אינו ממש רציף. קיימים בו "חורים" קטנטנים.
    אם כל התפיסה שלי שגויה, אבקש להעמיד אותי על טעותי, וגם לקבל הסבר מלא (ברובד האיכותי) לעובדה שספקטרום גוף שחור הוא רציף.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    אתה מוזמן לקרוא את הכתבה על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%91%D7%A0...מבנה רמות האנרגיה</a> ולשחק עם התוכנה שמוצגת שם.<br />
    בעקרון מה שאמרת הוא נכון, בגלל הקרבה של האטומים בחומר נוצרת אינטראקציה בין האלקטרונים ורמות האנרגיה מתפצלות (ניתן לראות באמצעות התוכנה).<br />
    באפליקציה אפשר לראות מה קורה עד עשרה אטומים (כל בור פוטנציאל מייצג אטום) אבל מה יקרה אם יש אינסוף כאלו? במקרה כזה הספקטרום אכן יהיה רציף כשכל קבוצת רמות אנרגיה הקרובות אחת לשניה יתאחדו לפס אחד, ונקבל מספר פסים.<br />
    האם זה נכון לומר שיש לנו אינסוף אטומים בגוף שחור? כמובן שיש כמות סופית של אטומים, אך מכיוון שהיא גדולה כל כך (אפילו בגוף קטן) אנחנו יכולים להגיד שהפיסיקה תהיה זהה לזו של אינסוף אטומים והספקטרום אכן רציף. זה קירוב שעושים הרבה פעמים בפיסיקה מכיוון שלא יודעים להתמודד עם מערכות מרובות חלקיקים.</p>

  • האם

    האם יש אנשים שלא אוהבים לישון על הבטן?

    האם יתכן שאנשים מסויימים לעולם לא ישנים על הבטן, במשך כל חייהם?

    יש אנשים שלא אוהבים לישון על הבטן בכלל (לא מדובר על כאלה שמדי פעם, אלא בכלל לא)

  • איציק

    אינני יודע אם זה עוזר לך...

    אבל אני אישית מעולם לא ישנתי על הבטן. זה מאוד לא נוח לי. אז מסתבר שיש אנשים כאלה (:

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    תשובה - לישון על הבטן

    היי. לצערי אינני מבין את ההקשר בה שאלתך נשאלה. אתה מתעניין בחוויה סובייקטיבית, דעה אישית, בנוגע לתנוחת השינה. אני מכיר באופן אישי כמה אנשים שאינם אוהבים לישון על הבטן. במהלך הלילה אנחנו מחליפים תנוחות לא מעט פעמים מבלי להיות מודעים לכך. זאת בכדי למנוע לחץ ממושך על נקודה אחת, תפיסת שרירים, פגיעה בעצבים וכו'. ייתכן שגם אדם שאינו מרגיש נוח כשהוא שוכב על בטנו באופן מודע יחליף תנוחות במהלך הלילה וישן על בטנו במשך זמן מסויים מבלי שיהיה מודע לכך. מקווה שזה עונה לך על השאלה.

  • שרון חיים

    שזירה קונטית

    איך יוצרים שזירה קוונטית?
    איך יוצרים פוטון בודד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    שזירה קוונטית

    <p>
    שלום שרון,</p>
    <p>
    את מוזמנת לקרוא על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%9E%D7%91%D7%A0...שזירה קוונטית</a> ועל <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%A1%D7%...ניסוי EPR</a> המפורסם העוסק בנושא</p>

  • שרון חיים

    ביולוגיה אבולוציה

    מה גרם לאדם-קוף להתחיל לדבר?
    ואיך יתכן שקוף מצא פתרון לבעיה שהציגו לפניו? וילדים בני 8 לא מצאו פתרון.
    האם יתכן שיש לקופים לא פחות שכל מהאדם? וההבדל בנינו הוא רק יכולת הדיבור?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי שרון
    לקופים יש יכולות תקשור קוליות מסויימות, אמנם זה לא דיבור ברמה שאנחנו מכירים, אבל יש להם יכולת להתריע, לחזר, להתייחס להיררכיה וכו'. אצל בני אדם יש יכולת לשפה יותר מורכבת בזכות יכולות קוגניטיביות שלנו שבתחומים מסויימים עולות על אלו של הקופים. ההבדל בין האדם לקוף הוא בפירוש לא רק ביכולת לדבר. בנוגע לפתרון הבעיות אודה לך אם תוכל לתת לי את הקישור למחקר עליו אתה מדבר בשביל שאוכל לענות.
    כל טוב
    ארז

  • שרון חיים

    ביולוגיה ואבולוציה

    אם הבנתי נכונה אז יש לאדם מתרי קול ואיזה שינו בלסת כדי שיוכל להשמיע צלילים מורכבים שהופכים לשפה.
    השאלה שלי איזה סיבות או לחצים סביבתים גרמו לנו לפתח יכולת זו?
    בנוגע לפתרון הבעיות ראיתי בערוץ 8 או בנשיונל גאוגרפית לקחו בקבוק ריק שהיה בו סוג של ממתק בתחתיתו וכוס מים בצד.הילדים לא הצליחו להוציא את הממתק מהכוס ,אבל האורנגוטן גילה שאם הוא שופך את המים לתוך הבקבוק הממתק צף וניתן לקחת אותו. אז מי יותר אינטלגנט ? האם רק בגלל העובדה שיש לנו טכנולוגיה זה אומר בהכרח שיש לנו יותר שכל. האם יתכן שאנו בודקים בע"ח לפי עניים אנושיות ולאו דווקא אוביקטביות?

  • שרון חיים

    אסטרופיזיקה

    רציתי לשאול: איך זה יתכן שעד היום יש שריד לקרינת הרקע הקוסמית? אם זה קרה ברגע מסוים הקרינה לא היתה אמורה להעלם אחרי אותו רגע?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה

    שרון שלום,
    אני מעתיקה לפה את התשובה של חגי אדרי שענה לשאלתך למעלה:
    שלום שרון,
    כדי שקרינה תיעלם היא צריכה להיבלע על ידי חומר, אחרת היא פשוט ממשיכה להתקדם.
    ביקום יש הרבה מאוד פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ביחס לכמות חומר ואין מספיק חומר שיבלע את הקרינה. היקום פשוט לא צפוף מספיק ולכן הקרינה מתקדמת ללא הפרעה כמעט ואנחנו עדיין יכולים למדוד אותה.

  • ליאור שחורי

    נוזל מגנטי

    שלום
    בעקבות עבודת חקר ניסיתי ליצור נוזל מגנטי,
    קניתי טונר,שמן צמחי ומגנט. אך איני מצליחה למצוא את הכמויות המתאימות בכדי ליצור את הנוזל.
    תוכלו לכוון אותי ליצירת הנוזל?
    אשמח לתשובה במהרה,
    תודה ויום טוב
    ליאור שחורי

    • עמודים