לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - שכל אנושי

    <p>
    מורן שלום,</p>
    <p>
    האימרה הזו, שנאמרת לפעמים כעובדה, פשוט איננה נכונה.</p>
    <p>
    תוכלי לקרוא על כך בכתבה הזו - <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%94%D7%9E%D... target="_blank">המוח - חכם באנרגיה</a>, והיא גם עלתה ונענתה ב<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%A4%D... target="_blank">פ</a><a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%A4%D... target="_blank">אנל שאל את המומחה בנושא מוח וחושים</a> שקיימנו לפני מספר חודשים - בדקה 1:21.</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה ברנשטיין</p>

  • מורן

    פלנטה

    1. מדוע כשמסתכלים על תמונה של גלקסיה היא צבעונית? ממה נובע הצבע?
    2. האם אי- פעם הייתה חללית ששוגרה מחוץ לגלקסיית שביל החלב?
    3. מדוע יש בכל מרכז של גלקסיה אור בעוצמה רבה? (כך רואים בתמונות)
    4. כמה גלקסיות ידועות כיום? וכמה משוער שיש בכלל ביקום?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    גלקסיות

    שלום מורן,
    1. התמונות המצולמות הן בצבעים של שחור-לבן והצבע הוא תוספת מלאכותית של החוקרים שנועד להבליט פרטים מסויימים בתמונה שלא היו נראים לעין בתמונה המקורית.
    2. החללית שהגיעה הכי רחוק היא וויאג'ר 1 ששוגרה לחלל ב 1977 והיא הגיעה (נכון ל2012) לקצה מערכת השמש, והיא החללית הראשונה והיחידה שיצאה לתווך הבין כוכבי, אך לא מחוץ לגלקסיה.
    3. ברוב המקרים, הסיבה היא שהאור מגיע מכוכבים שנמצאים בגלקסיה, וכוכבים נוטים להתרכז במרכזי הגלקסיות ולכן שם צפיפותם גדולה.
    4. מספר הגלקסיות לא נספר אך על פי הערכות חוקרים ישנן 100 מיליארד גלקסיות לפחות ביקום.
    ככל שהטלסקופים משתכללים וככל שזמן המיצוע של צילום גדל, כך ניתן לראות גלקסיות יותר ויותר רחוקות. ישנן כחמישים גלקסיות שנמצאות ברדיוס של עד 11.9 מיליוני שנות אור ממערכת השמש שנחקרו רבות (ואף ניתנו להם שמות) ועוד אלפי גלקסיות שצולמו ותועדו ע"י נאסא. התמונה שמכילה הכי הרבה גלקסיות צולמה ב2013. חתיכה זעירה מהשמים צולמה ע"י טלסקופ האבל, כאשר המיצוע שלה נמשך כארבעה חודשים, ובתמונה זו ניתן לראות כ-10,000 גלקסיות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    קרינה במכשירי חשמל - מתוך הפייסבוק

    אני שומע שמועות מדי פעם על קרינה מסוכנת ממכשירי חשמל ופלאפונים בפרט. האם יש בזה אמת, במידה וכן מה מידת הזהירות שצריך לנקוט ממכשירי החשמל השונים (נורות אינפרא סגול במכשירים נגד יתושים, פלאפונים. מטענים ועוד..)
    תודה על עבודה נאמנה
    שמואל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לשמואל

    <p>
    שמואל שלום,</p>
    <p>
    אשמח להפנות אותך לכמה כתבות באתר שלנו שעוסקות בדיוק בנושא זה של בטיחות הקרינה:</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%A7%D7%... target="_blank">קרינה סלולרית</a></p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/technology/%D7%94%D7%90%... target="_blank">האם מסך הטלוויזיה פולט קרינה</a></p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/guest_article/%D7%94%D7... target="_blank">האם קרני מיקרוגל מסרטנות</a></p>
    <p>
    &nbsp;</p>
    <p>
    מקווה שעזרתי ונשמח לענות על כל שאלה נוספת,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • גדעון סביר

    מהירות האור

    כאשר אור נוצר ע"י אירוע כלשהו - תוך כמה זמן הוא מגיע למהירותו הסופית הידועה כ"מהירות האור"? איך אפשר לחשב את תאוצת הפוטונים בקטע זמן זה מרגע האירוע ועד הגעתם ל"מהירות האור"?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    תשובה - מהירות האור

    גדעון שלום,
    פוטונים אינם מאיצים כדי להגיע למהירות האור, אלא נוצרים כשהם כבר נעים במהירות זו. כדי להבין תופעה זו, צריך לזכור שפוטון אינו חלקיק קלאסי, אלא חלקיק קוונטי חסר מסה – כלומר, יש לו תכונות של חלקיק אבל גם של גל. אם חושבים על הפוטון כחלקיק קלאסי בעל מסה, באמת קשה להבין כיצד הוא עובר ממהירות אפס למהירות האור בין רגע – כדי לשנות את מהירותו נצטרך להפעיל כוח, והתאוצה תוכל להיות מחושבת על פי החוק השני של ניוטון (F=ma). אבל אם חושבים על הפוטון כגל אלקטרומגנטי, בעצם אין זה מוזר שהוא "נולד" עם מהירות מסוימת ולא מגיע אליה כעבור זמן. כדי להמחיש זאת, אפשר לחשוב על גלים המוכרים לנו מחיי היום יום, למשל אדוות מים המתפשטות בבריכה לאחר שנזרקה לתוכה אבן. גל המים אינו מהיר יותר בקרבת המקום שבו הוא נוצר (המקום שפגעה האבן במים). מהירותו קבועה בכל נקודה אליה הוא מתפשט, מהרגע הראשון.

  • ליאור

    תאוצת פוטונים

    למיטב ידיעתי הם לא מאיצים משום שאין להם מסה. האור הוא תופעה גלית בספקטרום האלקטרומגנטי וכידוע גל אינו מאיץ.

  • גדעון סביר

    מדוע מנועי השריפה הפנימית המודרניים כל כך שקטים?

    במנוע שריפה פנימית מתחוללים מאות פיצוצים בדקה. איך זה שהמנוע המודרני כל כך שקט?
    הרעש העצום הבוקע מן המפלט מדוכא ע"י משתיק הקול שמורכב עליו.
    כיצד זה שהמנוע עצמו כל כך חרישי ולא שומעים כמעט את רעשי הפיצוצים נפלטים מבלוק המנוע? הלוא הוא בעקרון גוש מתכת ואין בו חומרים מבודדי רעש, מה גורם לו להיות כל כך שקט?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום גדעון,
    תחילה אציין שאינני בקיא במיוחד בכל מה שקשור לרעשים במנועי בעירה פנימית. לדעתי רוב גלי הקול שנוצרים בתהליך השריפה במנועי 4 או 2 פעימות בעיקר מובלים למפלט וכמו שציינת, הפחתת הרעש שבוקע מהמפלט מתבצעת באמצעות משתיקי קול כאלו ואחרים. ישנם גם רעשים שבוקעים ישירות מן המנוע אך הם יחסית חלשים ולכן כמעט ולא נשמעים על-ידי הנהג. מה שגם שישנם רעשים אחרים בזמן הנהיגה שככל הנראה ממסכים את רעשי המנוע.
    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • גדעון סביר

    מדוע מנועי השריפה הפנימית המודרניים כל כך שקטים? - המשך

    רן, תודה ;
    לא מדובר על הרעש שמובל אל משתיק הקול ודרכו אל מוצא המפלט יחד עם גזי השריפה.
    השאלה היא מה חוסם ומשתיק את רעשי הפיצוצים העזים מלהישמע בחלל תא המנוע (לא תא הנוסעים)? האם הבלוק המתכתי של המנוע הפך להיות מבודד קול? האם קצת מי הקירור שעוטפים את הבוכנות, הם עושים את העבודה? מה הסוד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    שלום גדעון,
    אני מבין את שאלתך אך לצערי הידע שלי בכל מה שקשור לעוצמת הפיצוצים או לחומר ממנו מורכב המנוע קצת מוגבל.
    בשל כך אני רק יכול לנסות ולנחש שהחומר ממנו בנוי המנוע מבודד את רוב הרעש. כמו כן, ככל הנראה הרעש המופק מהפיצוצים איננו כל כך גדול ולכן רובו נבלם על ידי גוף המנוע.

  • גדעון סביר

    מדוע מנועי השריפה הפנימית המודרניים כל כך שקטים? - המשך

    תודה על ניסיונותיך לענות.
    האם יתכן שיש מישהו בצוות שיש לו תשובה?

  • שחר

    ריבוע המעגל

    מדוע אי אפשר לרבע את המעגל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • ישראל

    זמן הגעה של אותות אלקארומגנטים

    בניסוי צריך למדוד את הפרש זמן ההגעה של אות רדיו ממרחק 100 ק"מ לשני מכשירי רדיו הסמוכים לסקופ. אין בעיה לראות את הסיגנלים ואת זמן ההגעה שלהם עד לדיוק של כ10 מיקרושניה. הבעיה היא שמעבר לכך, בגלל שהגל המאפנן הוא תדר שמע נמוך (כ10KHZ), האותות מאבדים את חדותם ולא ניתן למדוד אותם ביעילות באוסצילוסקופ. האם קיימת דרך כלשהיא לראות את התדר הנושא (המאופנן, 400 MHZ לדוגמה) באוסצילוסקופ עיי חיבור הפרוב לאוזניית השמע? היש דרך אחרת לראות אותו? או אולי הצעה אחרת לראות את זמן הגעת אות הרדיו בדיוק של ננו שניות בודדות? תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל, אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, זה תלוי בפרמטרים של השידור: שידור רציף או פולסים? איזה תדרים הוא מכיל ? ועד איזה תדר יכול הסקופ שלך למדוד?
    אני לא חושב שחיבור לאוזנייה יעזור כי הסקופ אמור להיות רגיש ומדוייק יותר.
    הדרך הכי טובה לבדוק זמני הגעה לדעתי היא על ידי סיגנל חד וברור, משהו כמו פולס קצר בעוצמה גבוהה מספיק (ביחס לרעש) בדומה למה שעושים מכ"מים.

  • ישראל

    זמן הגעה של אותות אלקטרומגנטים

    תודה חגי. אני משדר אות רדיו בתדר 100MHZ המאופנן עיי תדר שמע של 2KHZ. אני צריך להיות מסוגל לראות את התדר הנושא - 100MHZ - בסקופ. מכיוון שהרוחב שלו צר בהרבה מתדר השמע, ניתן לראותו בחדות גבוהה. הסקופ יכול למדוד עד 400MHZ. חיבור לאוזניה יניב רק תדרי שמע נמוכים. השאלה היא איפה לחבר את הסקופ כדי שיקלוט את התדר הנושא, ואיך ניתן לעשות זאת כך שכאשר נקלט האות במקלט, הוא ירשם בסקופ. כך ניתן לדעתי לדעת את אות ההגעה בדיוק של ננו שניות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל, כדי לראות את התדר הנושא אתה צריך לחבר אנטנה מתאימה ישירות לסקופ. אתה צריך לבדוק היטב שאין רכיבים במעגל שמסננים תדרים גבוהים.
    לדעתי שיטה טובה יותר תהיה לשדר פולסים ולמדוד את זמן ההגעה שלהם.

  • ישראל

    זמן הגעה של אותות אלקטרומגנטים

    תודה חגי אני אכן מחבר את האנטנה ישירות לסקופ כבר הרבה זמן וקולט לא רע, רק שאיני בטוח מה אני קולט.. אני גם מעביר את האות מהאנטנה דרך קבל משתנה, אבל בלי דיודה. כך ניתן להצליב אותו עם אות ממכשיר זהה ולוודא שאכן מדובר באותו אות ספציפי. אמשיך בניסויים עד לקבלת תוצאות חד משמעיות. שנית תודה.

  • מגדר וריח

    האם ריח השתן של גבר חזק יותר?

    האם לשתן הגבר יש הרכב שונה מזה של האישה? האם השתן הגברי מריח יותר? והאם ככלל גברים מסריחים יותר מסיבות ביולוגיות? (קרקפת יותר שומנית בגלל הטסטוסטרון, יותר בלוטות זיעה וכו')

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה

    שלום,
    שאלתך נענתה על ידי עידן בכתבה המקורית על ההבדל בין ריח נשים לריח גברים, אני מעתיקה את התשובה לכאן כלשונה:
    בעיקרון אין הבדל גדול בין המינים בריח השתן. לתזונה ולמצב הרפואי יש הרבה יותר השפעה מאשר למגדר. עם זאת, בשתן נשים מופרש פרומון שלישי בשם אסטרטטראנול, שהוא נגזרת של הורמון המין הנשי אסטרדיול. אין לו ריח חזק, אך יש לו השפעה פיזיולוגית על גברים.

  • daly

    מגנט

    איזה חומר יכול להוות חוצץ בין 2 מגנטים, כלומר חומר שאם אניח אותו בין שני מגנטים הצמודים בשל ההשפעה המגנטית הם ישמטו האחד מהשני ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מבודד מגנטי

    שלום,
    אין חומר שיכול למסך שדה מגנטי (לעומת שדה חשמלי) אבל ישנם חומרים שיכולים "להוביל" קווי שדה מגנטי ממש טוב כך שאפשר לנווט את קווי השדה המגנטי מסביב לאזור אותו רוצים לבודד. חומרים אלו מכונים חומרים פרומגנטים כמו למשל ברזל על תרכובותיו.
    אם תשים את אחד המגנטים בכלוב ברזל שכזה המגנטים לא יימשכו זה לזה כי קווי השדה של האחד לא יעברו דרך המגנט השני ולהפך.

  • בנג'י

    פיסיקה - אנרגיות גבוהות

    שלום האם יש ניסויים המראים על קיום כח כבידה בחלקיקים קטנים?
    אמנם חישבו על פי ניסוי את המסה של חלקיקים תת אטומיים, אבל האם גם הצליחו לחזות בפעילות כח הכבידה שלהם?
    (אני יודע שכח הכבידה חלש מאוד, ובכל זאת)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כבידה

    כפי שציינת כוח הכבידה חלש מאוד ולא ניצפ אפקטים גרביטציוניים בחלקיקים. למעשה, כוח הכבידה בין שני אלקטרונים קטן ב40 סדרי גודל מהכוח האלקטרומגנטי בינהם כך שכרגע, טכנולוגיית המאיצים שיש כיום אינה מאפשרת זיהוי אפקטים כה קטנים.

  • בנג'י

    המשך שאלה

    אם כך, אז מה בדיוק גילו בחלקיק היגס?
    מלבד העובדה שהוא מתאים להשלמת הטבלה של החלקיקים התת-אטומים. האם ראו בו משהו שמלמד על אפקט של מסה? כמו תנע או משהו כזה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    בוזון היגס

    <p>
    כאשר חוקרים הכריזו כי נתגלה בוזון ההיגס הכוונה היא שהם גילו את קיומו של חלקיק חדש, בעל מסה מסויימת וחוקרים כיום משוכנעים במידה רבה שזהו בוזון ההיגס.</p>
    <p>
    איך גילו את בוזון ההיגס? לא ניתן לגלות אותו באופן ישיר אלא רק באופן עקיף: המדענים מאיצים חלקיקים בגלאי וגורמים להם להתנגש. במספר קטן יחסית של התנגשויות נוצר חלקיק היגס, שאורך זמן החיים שלו הוא מאוד קצר ולא ניתן לגלותו אבל הגלאים במאיץ יכולים למדוד את כל תוצרי ההתנגשויות. אם תוצרי ההתנגשות תואמים לתוצרי דעיכה של בוזון היגס אז נרשם כי אולי במקרה זה נוצר בוזון היגס. כמובן שאותם תוצרים יכולים להווצר גם ע&quot;י תהליכים אחרים מלבד דעיכת בוזון היגס אך כל תהליך כזה קורה בהסתברות מסויימת (ידועה!). אם הגלאי מגלה יותר חלקיקים שתואמים באופן עקבי תוצרי דעיכה של בוזון היגס מאשר אם בוזון היגס לא היה קיים - הם מסיקים שאכן היה מעורב בוזון היגס בהתנגשות.</p>
    <p>
    הסיבה שתמיד אומרים שבוזון היגס אחראי על מסה של חלקיקים היא שישנם תהליכים פיסיקליים שקורים שנראה כי סכום אנרגיית התוצרים והמגיבים לא שווה, כלומר, על מנת שיהיה שימור אנרגיה חייב להיות עוד חלקיק ש&quot;יאזן&quot; את משוואת האנרגיה.</p>

  • מדעית

    משקל הגוף ויתרונותיו בחלל-שאלה למחשבה.

    שלום וברכה. אני סטודנטית שנה ב' לגיל הרך למדעים. אני לומדת בקורס הוראת המדעים לגיל הרך, ובמהלכו אנו לומדים כיצד לקחת שאלות מחקר הנובעות כבר מהגיל הרך ולהקנות עליהן תשובות ענייניות אמיתיות וחקרניות ביחס ובהתאם לגיל הילדים.
    כיום למדנו על נושא מרתק שהוא החלל- הגלקסיות וכל מערכות הכוכבים. במהלך השיעור המרצה הסבירה כי המשקל של כל אדם הוא יחסי ביחס לכוכב עליו אנו חיים. זה קשור ביחס ישר לגודל הכוכב. ככל שגודל הכוכב עליו נחיה גדול יותר, כך כח המשיכה שלו גדול יותר, מה שאומר שהמשקל שלנו ילך ויגדל ביחס לכוח המשיכה של אותו כוכב. למשל על פני כדוה"א אדם עשוי לשקול 30 ק"ג, אך על הירח נניח האדם ישקל 1/6 ממשקלו על פני כדור הארץ שזה אומר ישקול 5 ק"ג. כשהגענו למסקנה הזו, העליתי בפני המרצה שאלה למחשבה משום שבנוסף צפינו בסרטון שמראה כיצד אנשים חיים בתחנת חלל, שם הם עשויים להתמודד עם בעיות כגון ניוון שרירים, בעיות בלב ובלחץ הדם, כל זאת בשל העובדה שלא מופעל על גופם לחץ אוויר או כל תנגודת אחרת על גופם. השאלה שהעליתי הייתה, האם ניתן להניח שאדם שחי בכדור הארץ שסובל מעודף משקל או השמנת יתר שלרוב סובל מבעיות לב ולחץ דם, בשל כמות הדם האדירה שהלב צריך לספק לכל הגוף בכל פעילות פיזית שמבצע. עשוי להרגיש פחות חולה או אף יעלמו כל התסמינים של השמנת היתר שחש כשהוא על כדור הארץ? אני מבססת זאת על סמך זה שבתחנת חלל, לכאורה "הלחץ" הכבד שהופעל הלב, לפתע יורד בעקבות חוסר כוח המשיכה להבדיל מכדור הארץ, ובעקבות חוסר כח זה, האדם בהחלט מאבד מהלחץ שהיה מפעיל על גופו ביחס לאותו לחץ שכדור הארץ מפעיל עלינו. כלומר האם אנשים כבדי משקל שהיו חיים בתחנת חלל היו מסוגלים להירפא ביחס ללחץ הדם והלב שקטן בחלל?
    ניתן לשאול זאת גם על סביבת המים בה כולנו נהיים יותר קלים, כי בחס למים הצפיפות שלנו יותר קטנה. כל מהות השאלה שלי, היא האם ניתן להוכיח או לשער שחולי הוא תלוי מיקום גיאוגרפי לכתי. אם היינו חיים על הירח אולי אנשים בעלי השמנת יתר לא היו סובלים כלכך.
    אשמח למענה, זה ממש חשוב לי מפני שאני מאמינה שלכל שאלה יש משהו נסתר שמעניין להבין ולגלות. תודה רבה ימימה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    תשובה לימימה

    שלום ימימה,
    כפי שאמרת נכון, משקלו של אדם שונה בהתאם לשדה כוח המשיכה שבו הוא נמצא (על אף שהמסה שלו נשארת זהה). המשקל הוא למעשה הכוח שמפעיל כוכב הלכת על האדם, ולכן כמו ששיערת, יש לו השפעה רבה על מערכות שונות בגוף. ההשפעה של תנאים של העדר כבידה על גוף האדם היא נושא שנחקר רבות על-ידי סוכנות החלל האמריקאית נאסא. רוב האפקטים שהם מתארים הם שליליים: למשל, איבוד מסת שריר, מכיוון שבתנאים של כבידה נמוכה השרירים צריכים להתנגד פחות לכוח המשיכה על-מנת לשמור על היציבה, ואיבוד מסת עצם מסיבה דומה.
    לגבי לחץ הדם, הכבידה הנמוכה משנה את הפרשי לחץ הדם בגוף. על כדור הארץ, קיים באופן טבעי הפרש בין לחץ הדם ברגליים (סביב 200 מ"מ כספית) ללחץ הדם בראש (60-80 מ"מ כספית), בגלל השפעתו של כוח הכבידה. בהעדר כבידה, לחץ הדם ברגליים שווה ללחץ הדם בראש (בערך 100 מ"מ כספית), מצב שגורם לתסמינים לא נעימים כמו התנפחות של אזור הצוואר והפנים. כדי למנוע לחץ דם גבוה במוח, מוריד הגוף את ייצור הדם. בעקבות זאת נפח הדם בגוף יורד, פעילות הלב נחלשת, ובאמת כמו ששיערת – אכן לחץ הדם יורד. ואולם החלשותו של שריר הלב אינה חיובית, ועלולה לגרום לבעיות באספקת החמצן למוח.
    כך שלשאלתך, אם אדם בעל בעיה רפואית של לחץ דם גבוה ועודף משקל יהיה נתון בתנאים של העדר כבידה, לחץ הדם שלו אכן ירד, הוא ירגיש קל יותר והתנועה תהיה קלה יותר עבורו. אך בשקלול כולל, כנראה שהנזק לבריאותו יהיה רב יותר מהתועלת, שכן מערכות חשובות בגופו כמו השרירים, העצמות והלב יעברו תהליך של ניוון.

  • ליאור

    איסטרטגיות תקיפה של יתושים

    שמתי לב שלפעמים כאשר אני עובר מחדר לחדר היתוש נוחת עלי ואינו עוקץ מייד. האם יתכן שהיתוש מזהה שהאדם בתנועה והוא נצמד אליו בלי לעקוץ כדי שלא יסולק?. כך הוא נודד עם האדם למקום שהייתו החדש ויכול להמשיך לעקוץ.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    יתושים ועקיצות

    היי ליאור,
    בנוגע לשאלתך, יתושים מציודים במגוון חושים וקולטנים העוזרים להם לאתר את הטרף שלהם, החל בקולטן כימי הקולט חומרים מסוימים המופרשים בזיעה וכלה בחוש ראייה המסוגל להתביית על עצם הבולט על פני הרקע. יתושים נמשכים לעצמים זזים שכן מבחינתם אם זה זז-משמע זה חי.
    כאשר יתושה נוחתת על העור החשוף הדבר הראשון שהיא מפרישה הם חומרים מאלחשים הנמצאים ברוק שגורמים להרדמה מקומית של האזור. מרחוק, החוטם של יתוש עשוי להיראות כמו צינור יחיד, אבל זה בעצם סט מורכב של כלים שחלקם נועדו לעגן את היתושה על המשטח עליו היא עומדת, חלקם מנקבים את העור וחלקם נועדו לכניסה לרקמה וחיפוש אחר כלי דם.
    כאשר היתושה מחדירה את סט הצינורות לחיפוש דם היא סורקת את סביבת התאים שמתחת לעור ומחפשת את כלי הדם הקרוב ביותר אליו היא יכולה לחדור ולמצוץ את הדם. מדענים הופתעו לגלות כי לעיתים קרובות הדבר לוקח מספר ניסיונות ואפילו דקות כדי למצוא כלי דם, וכי מחצית מהניסיונות לא צולחים בכלל.

  • יפה

    מכניקת הקוונטים והאנושות

    כיצד משפיעה מכניקת הקוונטים על המדע המעשי? מה היה הגורם ליצירת התורה הזאת ואיך היא משפיעה על האנושות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום יפה,</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9B%D7%99%D7%...כתבה מורחבת בנושא</a> פורסמה באתר, את מוזמנת לקרוא ולשאול שאלות נוספות.</p>

  • יפה

    מכניקת הקוונטים והאנושות

    הדף לא קיים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תיקון

    <p>
    שלום יפה,</p>
    <p>
    הנה ה<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9B%D7%99%D7%...קישור המתאים</a>.</p>

  • שרון חיים

    פוטון

    איך ניתן ליצור פוטון בודד?
    ואיך ניתן לגלות שאכן הצלחת במשימה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום שרון,</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%90%D7%99%D7%...כתבה בנושא</a> פורסמה באתר.</p>

  • רינה לוי

    הזוהר הצפוני

    איך מתקשר תופעת הזוהר הצפוני לתחום הפיזיקה ? ואיך זה בא לידי ביטוי בתור תופעה אופטית
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום רינה,</p>
    <p>
    את יכולה לקרוא על הזוהר הצפוני באתר, <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/%D7%94%D7%96%...כאן</a> ו<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/earth_sci/%D7%9E%D7%94%D...כאן</a>.<br />
    במידה ויש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.</p>

  • שרון חיים

    אסטרופיזקיה או אסטרונומיה

    איך זה יתכן שעד היום יש שריד לקרינת הרקע הקוסמית? אם זה קרה ברגע מסוים הקרינה לא היתה אמורה להעלם אחרי אותו רגע?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום שרון,</p>
    <p>
    כדי שקרינה תיעלם היא צריכה להיבלע על ידי חומר, אחרת היא פשוט ממשיכה להתקדם.<br />
    ביקום יש הרבה מאוד פוטונים של קרינת הרקע הקוסמית ביחס לכמות חומר ואין מספיק חומר שיבלע את הקרינה. היקום פשוט לא צפוף מספיק ולכן הקרינה מתקדמת ללא הפרעה כמעט ואנחנו עדיין יכולים למדוד אותה.</p>

  • מעיין כהן

    לקראת הכנה לחידון במדעים בבית ספרי, אחת השאלות היא:

    שלום רב, לקראת חידון במדעים קיבלנו שאלות הכנה. מותר לנו להעזר בכל מידע ומומחה באינטרנט. המורה שלי למדעים הפנתה אותי אליכם, אשמח לעזרתכם. השאלה היא: "קשרתי חוט דק לספר כבד, כפי שנראה באיור. בעודי מחזיק בחוט בשני קצותיו, ביקשתי מחבר לומר איזה צד ייקרע כשאמשוך בחוט התחתון. אם חברי אמר שהחלק העליון ייקרע, משכתי בחוט והחלק התחתון נקרע. אם חברי אמר שהחלק התחתון ייקרע משכתי בחוט והחלק העליון נקרע.
    איך הצלחתי לגרום לחוט להיקרע כרצוני?" תודה מראש, מעיין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום מעין, האתר מתמקד בשאלות ומדעיות ואיננו עונים על שאלות של שיעורי בית בפורום.
    כדי להבין את הבעייה טוב יותר הייתי מציע לך לצייר את הגופים ואת הכוחות הפועלים על כל אחד מהם.

  • נחום יעקבי

    מחולל

    איך קובעים את גודל/ עוצמת המגנט במחולל,
    וכן את כמות הסלילים בדינמו ?
    בתודה
    נחום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    גנרטור

    שלום נחום,
    ככל שהמגנט במחולל יהיה חזק יותר - כך הוא יוכל לייצר הספק גדול יותר של חשמל, המגבלה של גודל ועוצמת המגנט היא הגודל של הגנרטור אותו בונים ומחיר החומרים, ככל שהגנרטור קטן יותר וקל יותר כך גם המגנט בתוכו צריך להיות קטן יותר. מטרת הסלילים היא לאסוף כמה שיותר זרם מושרה מהמגנט, ולכן הכמות שלהם תהיה תלויה בצורת המגנט. המבנה הפשוט ביותר של הדינמו כולל סליל אחד הנמצא קרוב למגנט בצורת U אך ישנן קונפיגורציות מורכבות יותר, תלוי באיזה סוג דינמו מדובר.
    מיקום הסלילים בדינמו חשוב ביותר על מנת להשיג ביצועים טובים. הגודל של הסלילים והכמות שלהם תלויים מאוד במבנה הדינמו עצמו. על מנת לאסוף את כמות הזרם המקסימלית, צורתו של המגנט חשובה ביותר - ככל שיחס האורך-רוחב שלו הוא גדול יותר, כך השדה המגנטי שנוצר הוא גדול יותר.

  • נחום

    מחולל

    תודה על תשובתכם, לא אוכל להתקדם איחה.

  • רתוש

    יחסות פרטית - שאלה הקשורה ליחסיות המסה

    שלום. אודה לכם מאוד אם תספקו לי הסבר להתחבטות שלי בסוגיה הבאה:
    1. לפי משוואת יחסיות המסה, בכל מקרה שבו מהירות גוף (ביחס למערכת ייחוס מסוימת) גדלה, המסה שלו גדלה, ולהיפך.
    2. לפי משוואת השקילות שבין מסה לבין אנרגיה, רק במקרה שבו האנרגיה הכוללת של גוף משתנה המסה שלו משתנה - כאשר גוף קולט אנרגיה מסתו גדלה, ולהיפך.
    נתייחס למקרה הבא: גוף נופל חופשית מגובה מסוים. מצד אחד מהירותו הולכת וגדלה, ולכן (בהתאם לאמור בסעיף 1), מסתו ביחס לצופה הנמצא על הארץ, אמורה לגדול. מצד שני, האנרגיה הכוללת של הגוף לא משתנה במהלך נפילתו (אנרגיה כובדית מומרת לאנרגיה קינטית), ומשום כך, לכאורה (לפי סעיף 2), המסה שלו אמורה שלא להשתנות במהלך נפילתו.
    אודה לכם אם תסייעו לי לפתור את הפלונטר הזה. תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מסה יחסותית

    <p>
    חשוב להבדיל בין שני מושגי מסה שונים.</p>
    <p>
    1. מסת מנוחה - המסה של חלקיק כלשהו כאשר הוא במנוחה.</p>
    <p>
    2. מסה יחסותית - גודל המוגדר כמסת המנוחה כפול פקטור גאמא - אותו פקטור המבטא את המהירות היחסותית של הגוף.</p>
    <p>
    מלבד ההבדל בפקטור בינהם הבדל חשוב נוסף בין שתי ההגדרות של המסות הללו הוא שהראשונה - מסת המנוחה הינה גודל נשמר במערכת והיא קבועה בכל מערכות הייחוס. השנייה - מסה יחסותית - היא אינה גודל נשמר והיא שונה ממערכת למערכת, כלומר, אי אפשר להשוות בין מסות יחסותיות בשתי מערכות ייחוס שונות.</p>
    <p>
    תורת היחסות הפרטית עוסקת בגופים הנעים במהירויות שונות אך קבועות (למשל תנועת גוף שמאיץ תחת כוח הכבידה אינה מתוארת ע&quot;י תורת היחסות הפרטית). על מנת להסביר את תופעת הכבידה המציא איינשיין את תורת <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%AA%D7%95%D7...היחסות הכללית</a> וזה מסובך בהרבה.</p>
    <p>
    וכעת לתשובה לשאלתך - מבחינת תורת היחסות הפרטית אין דבר כזה אנרגיה פוטנציאלית כי היא לא מטפלת במקרים בהם פועלים כוחות חיצוניים על הגוף ולכן כאשר גוף נופל בגובה מסויים, מנקודת מבטו של צופה מהצד מהירותו הולכת וגדלה ולכן המסה היחסותית שלו הולכת וגדלה - וגם האנרגיה שלו הולכת וגדלה, ואי אפשר לאמר שהאנרגיה הכוללת שלו נשמרת.</p>

  • רתוש

    מסה יחסותית

    המשפט "כי היא (היחסות הפרטית) לא מטפלת במקרים בהם פועלים על הגוף כוחות חיצוניים" אינו ברור לי. לעניות דעתי המשפט הזה שגוי!
    במסגרת תורת היחסות הפרטית חוקי הפיזיקה אינם תקפים ביחס לצופה הנמצא במנוחה במערכת הייחוס המאיצה. מאידך גיסא, היא מגלה כי כל הצופים האינרציאליים המביטים בתופעה פיזיקלית כלשהי (כולל גוף שפועלים עליו כוחות חיצוניים) יסכימו (תחת הטרנספורמציה של לורנץ) כי אותם חוקי הפיזיקה - ובכללם נוסחת העבודה והאנרגיה ונוסחת ייחסיות המסה תקפים בכל מערכות הייחוס האינרציאליות. בהתאם לכך, אנחנו מנתחים תנועות של חלקיקים הנמצאים תחת השפעה של שדות אלקטרומגנטיים באמצעות היחסות הפרטית, על אף שעל הגופים הללו פועלים כוחות חיצוניים!! כמו כן, את נוסחת השקילות שבין המסה לבין האנרגיה מסיקים מתוך משוואת העבודה והאנרגיה, ומשוואה זו בהחלט עוסקת במקרה שבו פועלים על הגוף כוחות חיצוניים.
    לפי הבנתי, עובדות אלו עומדות בניגוד גמור לקביעה שתורת היחסות אינה מטפלת באירועים שבהם פועלים כוחות חיצוניים על גוף.
    לאור התשובה שקיבלתי השאלה המקורית ששאלתי הינה עתה שלוש שאלות:
    1. האם המשפט "תורת היחסות הפרטית אינה מטפלת במקרים שבהם פועל על גוף כוח חיצוני" אינו מדוייק?
    2. האם המשפט הנ"ל תקף כאשר עוסקים בגוף הנופל חופשית (גוף הנע תחת השפעת כוח הכבידה)? אם אכן כך, אז מדוע זה כך? מה ההבדל בין גוף שנע תחת השפעה של שדה חשמלי לבין גוף הנע תחת השפעה של שדה כבידה? הרי בשני המקרים מדובר במצב שבו פועל על הגוף כוח חיצוני.
    3. צופה אינרציאלי מביט בגוף הנופל חופשית. האם ביחס אליו המסה של הגוף הנופל הולכת וגדלה (יחסיות המסה) ? אם אכן כך, אז כיצד עובדה זו מתיישבת עם משוואת השקילות שבין המסה לבין האנרגיה? הרי האנרגיה המכנית הכוללת של הגוף לא משתנה, ומשום כך, גם המסה שלו לא אמורה להשתנות. אודה לכם אם תענו לי על כל אחת מהשאלות בניפרד. התשובה האחרונה שלכם הגדילה את המבוכה שלי (ביחס לשאלה המקורית). אני משער כי משהו מהותי בהבנה הכללית שלי לקוי. אודה לכם אם תאירו את עיניי.

    • עמודים