לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי יותם
    האבולוציה לא בוררת תכונות בודדות אלא פרטים. כל פרט מהווה סל של תכונות גנטיות. לפעמים נוצרים מצבים בהם תכונה שאיננה מועילה או אפילו מזיקה מתקבעת באוכלוסיה בגלל מזל עיוור (למשל פרט מסויים שהיה במקום הנכון בזמן הנכון בזמן שכל העדר נכחד). אותה תכונה תשמר למרות שהיא לא בהכרח נותנת יתרון. בנוסף קיימים מצבים בהם תכונה ספציפית היא חסרון של ממש אבל תכונה אחרת שמלווה אותה נותנת את היתרון שצריך בשביל לשרוד. סך התרומה של שתי התכונות היא חיובית, ולו בגלל שאחת מהן נותנת יתרון שעולה על חסרון השניה ועל כן הן מתקבעות. דוגמא יפה לכך קיימת אצל הצבועים. לנקבות יש תעלת לידה ארוכה בצורה מוגזמת הגורמת לאחוז תמותה גבוה בלידה גם של האמהות וגם של הצאצאים. יחד עם זאת התכונה נובעת מריכוז גבוה של טוסטסטרון אשר מאפשר לצבוע להיות בעל חיים חזק ושורד. יש כל מני שילובי תכונות, אבל בסופו של דבר תכונה מתקבעת כאשר היא נותנת יתרון לפרט מסויים בזכות או בגלל התכונות האחרות שלו (בהנחה שלא מדובר במצב של מזל עיוור כמו שתארתי קודם) מקווה שעזרתי
    ארז

  • מכשפה

    האם יש דיכוטומיה בין רגש להגיון?

    אנשים מרבים לעשות הפרדה מוחלטת בין רגש להגיון.
    הם טוענים "אצל אלו זה רגש ואצל אלו זה הגיון" האם במוח יש הפרדה מוחלטת? כאילו חלק המוקצה להגיון וחלק המוקצה לרגש? האם אנשים רגישים מאוד הם פחות "שכליים" או הגיוניים בהכרח? האם אנשים עם רגישויות גבוהות יותר הם פחות ראציונלים ופחות אינטלקטואלים, כפי שתרבויות רבות ואנשים רבים נוטים לטעון? האם רגישות לפרטים מונעת חשיבה אובייקטיבית, או דווקא תורמת לה? לפי נסיוני, אנשים שהרגש חזק אצלם (כתלות בסוג הרגש כמובן ואם הוא מבוסס על מציאות כלשהי), הם גם לוגיים יותר ואילו אנשים חסרי אמפטיה ותשומת לב לניואנסים/סביבה, הם גם פחות חכמים בכל מובן אחר (אלא אם יש להם יכולת גאונית בתחום אחד).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה

    <p>
    כתבה מורחבת התפרסמה בנושא ותוכלי למצוא אותה כאן - <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%94%D... target="_blank">דיכוטומיה בין הרגש להגיון</a>.</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • שושנה רון

    התייבשות

    האם התייבשות קשורה לצבע העור? או למין?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    התייבשות

    <p>
    היי שושנה. מצב של התייבשות קשור לחוסר איזון במאזן הנוזלים בגוף &ndash; כאשר אנו מוציאים (בזיעה ובשתן) יותר ממה שאנו מכניסים (בשתייה או במקרים קיצוניים בעירוי). בעיקרון, כל אדם שישתה מספיק יחסית לנוזלים שהוא מוציא ימנע מהתייבשות, ללא קשר לצבע עורו או מינו. עם זאת, מחקרים שונים מצאו קשר בין צבע העור והמין לבין הנטייה להתייבש: לגבי השפעת מין האדם, נראה שגברים נוטים להתייבשות יותר מנשים. למשל, במחקר שנערך בהולנד ובחן נשים וגברים שהשתתפו במרוץ, נמצא שגברים התייבשו בערך פי שלושה מנשים! הגברים והנשים שהשתתפו בניסוי שתו כמות מים זהה בערך, אולם מאחר שמסת הגוף של הגברים גבוהה יותר, הם שתו הרבה פחות נוזלים ליחידת מסת גוף. מה גם שהגברים הזיעו יותר מהנשים ולכן איבדו נוזלים רבים יותר. בנוסף, מחקר אחר הראה שהתייבשות משפיעה בצורה חמורה יותר על גברים מאשר על נשים: גברים שעברו התייבשות ונחשפו לסביבה חמה הצליחו להתמודד עמה טוב פחות מאשר נשים &ndash; טמפרטורת הגוף שלהם עלתה יותר והם הזיעו פחות יחסית למה שהיו מזיעים אם לא היו מיובשים. לגבי השפעת צבע העור, בארצות הברית נראה שיותר בעלי צבע עור שחור מאובחנים כסובלים מהתייבשות מאשר בעלי צבע עור לבן, יחסית לשיעורם באוכלוסייה. עם זאת, לא ברור מה הסיבה לכך &ndash; שוני בהרגלי השתייה, נטייה להזעה, הטיה של הרופאים, או גורם אחר.</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%94%D...לכתבה המלאה</a></p>

  • ישי

    קרינה

    האם פלאפון מוטען מפיק יותר קרינה מפלאפון לא מוטען והאם היא מזיקה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    טעינת הטלפון הסלולרי לא מובילה לפליטת יתר של קרינה סלולרית (גלי רדיו) אך היא כן מובילה לפליטה קצת יותר גבוהה של שדה מגנטי. בימים הקרובים תתפרסם באתר כתבה על פליטה של קרינה ממכשירים חשמליים. אני חושב שהיא תעניין אותך.
    מקווה שעזרתי.

  • שירה מרים זמשטיין

    טושים מחיקים

    שלום אני אוהבת לכתוב ולצייר עם טושים מחיקים. תוכלו להסביר איך זה עובד? תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    את מתכוונת

    לפני שאני עונה - האם את מתכוונת לטושים שכותבים איתם על לוח לבן, והם נמחקים במטלית / ספוג?

  • שירה מרים זמשטיין

    תושים מחיקים

    כן, הכוונה היא לתושים שכותבים איתם על לוח לבן ומוחקים אותם עם טישו/נייר סופג וכו' תודה!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    קישור במידה

    <p dir="RTL">
    הסוד בטושים הללו הוא בהתאמה בין הדיו שבהם למשטח מבחינת הקישור. העובדה שהדיו של הטוש נצמד למשטח מעידה כי יש בין הדיו למשטח כוח משיכה (אם לא היה כוח &ndash; הדיו לא היה נצמד למשטח). בשפה יותר מדעית אומרים כי יש <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%94%D... target="_blank">אדהזיה</a> בין הדיו ללוח הלבן.</p>
    <p dir="RTL">
    אבל</p>
    <p dir="RTL">
    כדי הטוש יהיה מחיק &ndash; כל מה שצריך זה שהקשר הזה יהיה חלש מספיק שכל נגיעה בו תוכל למחוק אותו (להזיז אותו מהמשטח). אם הקשר היה חזק אזי מדובר בטוש לא מחיק, שבעצם <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%9E%D7%93%... target="_blank">מתנהג כמו דבק</a>. למעשה הדיו של הטוש פשוט צריך להתנהג כמו דבק מאוד חלש. (ראי בקישור כתבה נרחבת שלנו על דבקים ועל הכוחות הקיימים בהם).</p>
    <p dir="RTL">
    דרישה נוספת &ndash; הפעם מהלוח, שלא יהיה בעל אפשרות ספיגה / ספיחה של הדיו, ושיישאר חלק. בלוח מחוספס, הדיו יכול להיכנס בין חריצים קטנים ולהתקע בהם. אז הוא לא יהיה מחיק &ndash; כי יהיה קשה להוציא את חלקיקי הדיו מהחריצים של הלוח.</p>
    <p dir="RTL">
    כלומר זה תכונות של הדיו שבטושים + תכונות של הלוח שהופכים את הלוח למחיק, תכתבי על הלוח בטוש אחר, או תכתבי עם הטוש על משטח אחר (כמו נייר) והוא כבר לא יהיה מחיק...</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה</p>
    <p dir="RTL">
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • שירה מרים זמשטיין

    טושים מחיקים

    תודה רבה על התשובה המפורטת.

  • קטיה

    מחשבות רעות

    למה במצבים של חוסר וודאות, חוסר בהירות המוח תמיד הולך למחשבות הגרוע מכל? למה זו הברירה הטבעית שלנו? והאם זה עניין של הרגל ולמידה? נראה כי קל יותר לחשוב מחשבות רעות..

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה לקטיה

    קטיה שלום, אני חושב שכמו הרבה דפוסי התנהגות, זה משהו נלמד. איני יודע אם נעשו מחקרים בנושא כדי לגלות מנגנון ביולוגי שמסביר זאת, ואני גם לא חושב שיש כזה. אני מסכים איתך שזו אולי ברירת המחדל שלנו וצריך ללמוד לחשוב בצורה חיובית כי החשיבה השלילית היא "על אוטומט" אצלנו, אולי משום שכך אנו מכינים את עצמנו לגרוע ביותר ואז אנחנו צפויים רק להיות מופתעים לטובה. יחד עם זאת, ניתן ללמוד ולאמץ חשיבה חיובית, כך שזו אינה "גזירה משמיים" שתמיד נחשוב מחשבות גרועות. מקווה שעניתי לך על השאלה... עידו

  • קטיה

    תודה על המענה!

    ובכל זאת מעניין יהיה לחקור את הנושא, כדי לשלול גם משתנים גנטיים/ביולוגיים
    תודה רבה על המענה :)

  • ----

    האם כיפת ברזל יכולה ליירט טילים לא בליסטיים

    בעלי מערכת דחף נוספת שמופעלת בזמן שהטיל נמצא באוויר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    כיפת ברזל

    <p>
    בקצרה: כן.</p>
    <p>
    בהגדרתה כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח וגם אמורה לשמש מערכת הגנה אווירית נגד כלי טיס בטווח של 10 ק&quot;מ - שהם בהחלט בעלי מנוע פנימי. כיפת ברזל עוקבת אחרי מסלול הטיל מהרגע שמזהה אותו וממסלולו יודעת לחשב מתי לירות טיל שיפגע בו. אני מצרפת כתבה בה אתה יכול לקרוא בהרחבה על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%A8%D7%A7%D7...מערכת כיפת ברזל</a>.</p>

  • שובל

    השפעת רגשות שליליים על המערכת הקרדיו-וסקולרית.

    רציתי לדעת האם רגשות שליליים משפיעים על המערכת הקרדיו- וסקולרית ועל הלב בפרט?
    האם רגשות אלו כאורח חיים (במקרה של מאניה דיפרסיה) או כמצב תקופתי חד פעמי (עצב או דיכאון בעקבות בדידות, מוות של אדם קרוב) עלולים להשפיע על המערכת לרעה ולגרום לפגיעה עתידית (MI, כדוגמה) באופן מהיר יותר מזה של אדם אשר מתאר את חייו כהפוכים ומעודדים יותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה וקישור לכתבה מורחבת

    <p>
    שובל שלום,</p>
    <p>
    יש עדויות לכך שאנשים עם הפרעה דו-קוטבית (מניה-דיפרסיה) מתים יותר ממחלות לב. הסברה היא שהעלייה הזאת בתמותה קשורה לטיפולים התרופתיים ולאורח החיים של האנשים האלה (למשל מפני שהם מעשנים יותר ועוסקים פחות בפעילות גופנית), ולאו דווקא מ&quot;רגשות שליליים&quot;. עם זאת, המצב הרגשי עצמו מעודד אורח חיים כזה, כך שסביר להניח שהוא משפיע על הבריאות לפחות באופן עקיף. נמצא גם שרגשות שליליים כגון מצב רוח דיכאוני, כעס, אֵבֶל על מותו של אדם קרוב או חרדה מעלים את השכיחות לאוטם שריר הלב. רגשות כאלה גם מעלים פי 5-3 את השכיחות של פרפורי עליות, שהן סוג של הפרעת קצב בלב. אושר, לעומת זאת, מוריד את השכיחות שלהם בערך באותו שיעור. דיכאון מעלה גם את הסיכון ליתר לחץ דם. אף על פי שהמנגנונים שמתווכים את ההשפעה של רגשות שליליים על תפקוד מערכת כלי הדם והלב אינם ברורים לנו, ידועים דרכים אחרות שבהן המצב הנפשי משפיע על מערכות בגוף, לרבות כלי הדם, והמנגנונים שלהם ברורים יותר. למשל ידוע איך משפיע דחק (לחץ נפשי) כרוני על הסיכון ללקות ביתר לחץ דם ובמחלות לב.</p>
    <p>
    אתה מוזמן לקרוא על כך בהרחבה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%94%D...בכתבה הבאה</a>.</p>
    <p>
    עידו</p>

  • שני לבן

    שדה חשמלי לוח אינסופי

    אינו תלוי מרחק מהלוח
    לעומתו שדה חשמלי של תיל (או כל צורה אחרת טעונה) -הנה תלוית מרחק - למה ההבדל הזה בעצם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום שני, השדה שיוצר מטען חשמלי נקודתי דועך לפי המרחק בריבוע. השטח שעליו אנו סוכמים את המטענים גדל כמו מרחק בריבוע ולכן הם מבטלים אחד את השני.
    הסבר יותר אינטואיטיבי הוא שצריך להסתכל על הכיוון של השדה שיוצר כל מטען. כשנמצאים קרוב למשטח, רוב המטען יוצר שדה מקביל למשטח וכשסוכמים את השדות האלה הם מתבטלים (אפשר לראות זאת מסימטריה של הבעיה), לכן רק חלק קטן מהמשטח יוצר את השדה המאונך למשטח והוא המשמעותי.
    לעומת זאת כשנמצאים רחוק מן המשטח יותר מטען תורם לשדה החשמלי המאונך, אבל המטען רחוק יותר וכל מטען תורם שדה קטן יותר, כשסוכמים את השדה מכל המטענים מקבלים תוצאה זהה.

  • יוסי ויינר

    חומר גרעיני

    השאלה שלי שמעוניין לדעת כמה גרם אורניום מפיק פסולת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום יוסי, לא מצאתי את כמות הפסולת המופקת מגרם אורניום. מצאתי את כמות הפסולת הגרעינית המופקת ליחידת אנרגיה (ג&#39;אול), זה בערך (10-)^10*8.2 גרם עבור כל ג&#39;אול אנרגיה שמופק בתחנת הכוח.<br />
    מצאתי גם הערכה נוספת עבור כמות הפסולת הגרעינית שתופק עבור כל אזרח אמריקאי במידה וארה&quot;ב תעבור להשתמש רק בתחנות כח גרעיניות - מדובר על כ 40 גרם פסולת לשנה, עבור כל אזרח. אתה יכול לקרוא בפירוט <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%9B%D7%95%D7... target="_blank">כאן</a>.</p>

  • מבשר

    למה אין במיץ מנגו קצף?

    כאשר אני מנער מיץ תפוחים אמריקאי נוצר בו קצף עבה שנשאר גם כשאני מפסיק לנער ולעומת זאת אין במיץ מנגו אמריקאי את התופעה הזאת מה ההבדל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה למבשר - מיץ מנגו

    שלום,
    פניתי למספר מומחים גם בכימיה וגם בביולוגיה, ואף אחד לא הצליח לתת לי תשובה ברורה מספיק. אני חושבת שקשה מאוד לענות על שאלתך בלי לראות בדיוק את סוג המיץ וסוג הפחית שהוא נמצא בתוכו.
    בברכה,
    ביאנה

  • תמר

    שיקום חיידקי המעי

    1. למיטב ידיעתי, יש כמה מאות זנים של חיידקי מעיים חיוניים, ואילו התוספים הפרוביוטיים כוללים מספר קטן למדי של זנים. האם אין פירוש הדבר שכוחם של התוספים לשקם פלורת מעיים פגועה הוא מצומצם למדי?
    2. מדוע מספר הזנים בתוספים הפרוביוטיים כה מצומצם? האם משום שטרם זיהינו את מרבית הזנים, או שיש קושי לגדל ולשמור אותם בתנאים הנחוצים לצורך לקיחה כתוסף?
    3. האם חיידקים שנלקחים בתוסף מצליחים להשתרש ברירית המעי, או שמדובר רק במעין "גשר" עד שהגוף יצליח (אם אכן יצליח) לשקם את אוכלוסיית החיידקים המקורית שלו?
    4. לאחרונה החלו להשתמש בפרוצדורה של "השתלת צואה" לצורך שיקום פלורת מעיים - אך משתמשים בפרוצדורה זו רק במקרים מעטים ביותר. מדוע? מהם הסיכונים הכרוכים בה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לתמר

    <p>
    תמר שלום,</p>
    <p>
    שאלתך נענתה בהרחבה ותוכלי למצוא את התשובה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%94%D7%93%D... target="_blank">כאן</a>.</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • תמר

  • רוני

    משקאות אנרגיה

    היי, רציתי לשאול - למה XL ומשקאות אנרגיה שונים לא בריאים לגוף שלנו? ובמיוחד לילדים מתחת לגיל 14 (על פי החוק)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תגובה לרוני - משקאות אנרגיה

    <p>
    רוני שלום,</p>
    <p>
    בקצרה אני יכול לומר לך שמשקאות אנרגיה מכילים הרבה קפאין שהוא חומר ממכר ולא מומלץ לילדים, וגם גורם לאיבוד מים בהיותו חומר משתן, ואף מעלים את הספיגה שלו בגוף. כמו כן יש בהם פחמימות ריקות שדלות בערכים תזונתיים, אך גורמות לנו להשתוקק אליהן ולרצות לצרוך אותן שוב. אתה יכול לקרוא על כך יותר בהרחבה ב<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684151,00.html" target="_blank">קישור הבא</a></p>
    <p>
    בברכה</p>
    <p>
    עידו</p>

  • ררוני

    תודה

    תודה רבה על התשובה :)

  • ריקי רימור

    תאורת לד, טלביזיה וסלולרים

    האם ומה הסכנה בתאורת לד, מסכי טלביזיה (LEDׂ) וטלפונים סלולרים??

  • ריקי

    תאורת לד

    תודה רבה רוני על התשובה המהירה.
    אני עדיין מסוקרנת לגבי תאורת לד שנמצאת אצלנו בחדר המדרגות בכל קומה. קראתי בגלובס שיש קשר עם סרטן מסוגים שונים. האם מישהו יודע על כך יותר?

  • רוני

    בכיף

    שמחתי לעזור, מצטרף לשאלה שלך - גם אני מסוקרן לגבי תאורת לד.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    LED

    שלום ריקי ורוני,
    אור שנפלט ממנורות לד אינו מסוכן, שכן זהו אור בתחום הנראה ואינו שונה מאור שנפלט ממנורות להט (ההבדל הוא שבדרך כלל מנורת לד אחת פולטת אור בטווח צר של אורכי גל - ירוק כחול או אדום ועל מנת ליצור אור לבן יש לשלב מספר לדים).
    לגבי הסכנות - בשנת 2010 פורסם מחקר במעיד כי מנורות לד מכילות כמות עופרת, ארסן ועוד חומרים מזיקים רבים. אבל - וזה אבל גדול, החומרים הללו מצויים במנורות לד בכמות מזערית, וגם אם אדם יפתח מנורת לד אחת וישאף פנימה את כל מרכיביה - לא ייגרם לו סרטן. כך שכל עוד מנורות הלד בחדר המדרגות שלמות - אין בהם נזק כלל וגם אם אחת מהן נשברה, כמות הרעלים שהיא מכילה היא בכמות כה מזערית שזה זניח לחלוטין.

  • ריקי

    לד

    תודה רבה אנה על תשובתך המפורטת והמרגיעה. אני עדיין תמהה על הדברים שצוטטו בגלובס מפי רופאים בארץ ובעולם המתריעים על הסכנה לבריאות...קראת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    LED

    <p>
    כן ראיתי, לפי מה שאני מבינה כרגע משרד הבריאות ממליץ להמנע משימוש בנורות לד בצבע כחול. אין ממש הוכחות שהוא מזיק אך נושא זה עוד לא הוכרע ע&quot;י הקהילה המדעית ולכן בינתיים מומלץ לא לשהות פרקי זמן ארוכים ליד נורות לד כחולות.</p>
    <p>
    אגב, לפני מספר שנים הייתה מהומה דומה סביב <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3505760,00.html">נורות הפלורוסנט</a>. נכון לעכשיו הדעות בקהילה המדעית חלוקות לגבי זה כך שנצטרך להמתין עד שיגיעו למסקנות מהימנות.</p>

  • רוני

    תשובה

    היי ריקי, אני אמנם לא מצוות האתר אבל אוכל לענות לך.
    אני לא בטוח לגבי תאורת לד ומסכי טלויזיה, אבל אני יכול להגיד לך שפלאפונים משתמשים בקרינת מיקרו, כן, כן, זו אותה אחת שהמיקרוגל הביתי משתמש בה. זו קרינה מאוד חלשה שלא יכולה להזיק לגוף האדם בגלל שאורך הגל שלה מאוד ארוך. קרינה מתחילה להיות מסוכנת בהדרגה מקרינת על-סגול (Ultra-Violet). במילים אחרות, אור מהמנורה שלך מסרטן יותר מהפלאפון הסלולארי (אל תדאגי, אור נראה לא באמת מסרטן, זה רק בשביל ההסבר). הסירי דאגה מליבך :)

  • ערן

    לייזר וחשיפה לציבור

    שלום רב. ברכב מאזדה משתמשים בלייזר שמשוגר לעבר אזרחים. כיצד תקנות הבטיחות מאפשרות זאת? את המערכת הנ"ל ניתן לראות בקטע הבא: https://www.youtube.com/watch?v=RuU9uaAvVQI ניתן לראות את מיקום הלייזר בדקה ה- 2:20 (הלייזר משוגר מהזכוכית לעבר הציבור). כיצד ניתן אישור ללייזר להיות משוגר לעבר עוברי אורח? אודה מאוד לתשובה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תשובה

    בדיוק כמו שכתב רוני, על מנת להעריך את המרחק של הרכב שלפניו, ברכב המאזדה מותקן מכשיר אשר בכל עת פולט גל קדימה וקולט את הקרן החוזרת. מהפרשי הזמנים של הגל הנשלח והחוזר - ניתן לחשב את המהירות היחסית בין הרכב הנוסע לזה שלפניו. לשם כך משתמשים בגל אינפרא - אדום, וזוהי קרינה שאיננה מסוכנת בכמויות כה מועטות.
    השם "לייזר" מתייחס למנגנון שבאמצעותו נפלט הגל, ולא לאורך גל עצמו.

  • ערן

    ההיפך הוא הנכון...

    לייזר בלתי נראה מסוכן יותר מכיוון שאינו מפעיל את רפלקס המצמוץ שסוגר את העין.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    לייזר IR

    זה נכון,אבל תלוי מה העוצמה של הלייזר הזה.
    הפרמטר העיקרי שקובע האם לייזר מסויים הוא מזיק זה העוצמה שלו. זה נכון גם ללייזר בתחום הנראה וגם ללייזר אינפרא אדום. חשיפה לעוצמות גבוהות של קרינה אינפרא אדומה יכולה לגרום לקטרקט, כוויות ברשתית ועוד. כיום יש תווי תקן שונים (המשתנים גם ממדינה למדינה) הקובעים את העוצמה המקסימלית המותרת ללייזרים מכל הסוגים. כל הלייזרים המיוצרים (גם אלו שמצביעים איתם שהם בטווח האור הנראה וגם אלו המותקנים במכוניות שהם בטווח האינפרא אדום) עומדים בתנאי תקן, ועוצמתם היא מתחת לעוצמה שנקבעה כי איננה מזיקה לבני אדם.

  • רוני

    תשובה

    היי ערן, אני אמנם לא מצוות האתר אבל אוכל בכל מקרה לענות לך. הטכנולוגיה הזאת משתמשת בלייזר אינפרה-אדום כדי לבדוק אם יש רכבים מקדימה במהירות מסויימת. בגלל שאורך הגל של קרינת אינפרא-אדום קצר יותר מהאור הנראה, הוא לא מזיק כלל. קרינה מתחילה להיות מסוכנת החל מאורך גל קצר יותר מעל-סגול (כולל), לכן אני מניח שהותר השימוש במערכת הזו, כי היא לא יכולה להזיק לבני אדם מבחינה בריאותית, עד היום הקרינה הזו לא הוכחה כמסרטנת (אותו הדבר תקף לקרינת רדיו ומיקרו). מקווה שעזרתי :)

  • יוסי קרסו

    חשמל

    האם אני יכול להפוך את פעולתו של המאוורר ולייצר חשמל ??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום יוסי, זה תלוי בסוג המנוע שיש למאוורר. במנוע זרם ישר יש שני מגנטים קבועים ולולאת חוט מוליך בינהם, כאשר מזרימים זרם בלולאה המגנטים מפעילים עליה כוח והיא מסתובבת. אם נסובב את הלולאה בעצמנו יווצר זרם הופכי ונוכל לייצר חשמל.
    במנועים אחרים שבהם אין מגנטים קבועים סיבוב הלולאה בצורה ידנית לא ייצור זרם (כי אין שדה מגנטי קבוע במערכת) ולכן לא נייצר חשמל.
    לדעתי מאווררים של מחשבים פועלים עם זרם ישר ולכן אפשר לייצר מהם חשמל על ידי סיבוב המאוורר, ומאוורר גדולים יותר עובדים בצורה שונה ואז אי אפשר לעשות זאת.

  • ישראל

    כבידה

    מדוע האדם מרחף בחלל ובארץ לא? הרי כח הכבידה קיים בכל מקום ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל, כוח הכבידה פועל בין כל שני גופים בעלי מסה ולכן בהחלט פועל גם על האסטרונאוט בחללית ועל החללית עצמה ובעוצמה השווה כמעט לזו שאנו מרגישים על פני כדור הארץ. ההבדל הוא שהחללית נעה במהירות גבוהה מאוד, ולכן בזמן שכדור הארץ מושך אותה היא מתקדמת ו"מפספסת" אותו וכך נוצרת תנועה מעגלית של החללית סביב כדור הארץ והיא לא נופלת אל הקרקע. כשרואים צילומים של אסטרונאוטים מרחפים, רואים אותם בתוך החללית, מכיוון שגם האסטרונאוט וגם החללית נמצאים בתנועה מעגלית סביב כדור הארץ, נראה שהאדם מרחף בחלל.

  • ישראל

    כבידה

    אבל גם מחוץ לחללית מרחפים לא? אז תכלס יש כח משיכה בכל מקום כפי שיש בכדור הארץ בדיוק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל, התנועה תלויה גם בכח הכבידה וגם במהירות הגוף.
    אם אסטרונאוט נמצא בחלל ללא חללית והוא נע במהירות גבוהה ביחס לכדור הארץ אז כוח המשיכה יגרום לכך שהוא ינוע בתנועה מעגלית. אם ינוע במהירות נמוכה אז הוא יפול נפילה חופשית, ואם הוא ינוע במהירות גבוהה מאוד (מעל המהירות הקריטית) אז הוא גם יוכל לברוח מכוח המשיכה של כדור הארץ.
    כח המשיכה הוא לא אותו הדבר בכל מקום, הוא תלוי במרחק מכדור הארץ, כשאנחנו על הקרקע או באטמוספירה של כדור הארץ אנחנו מחשבים אותו בקירוב לקבוע (תאוצת הכובד). רק כשנמצאים במרחק משמעותי ביחס לרדיוס הכדור, התלות במרחק נהיית חשובה.
    חלליות במסלול סביב כדור הארץ נמצאות במרחק של כמה מאות קילומטרים, זה מחוץ לאטמוספירה אבל לא כל כך רחוק ביחס לרדיוס הכדור (בערך 6400 ק"מ) ולכן השינוי בכוח הכבידה לא כל כך גדול ביחס לקרקע 10-20 % הבדל. ההבדל הוא שהחללית נעה מהר מאוד.

  • ישראל

    כבידה

    מה קשור כדור הארץ? הרי לכל גוף יש כח משיכה שווה. גם למאדים או צדק. האם בכדור הארץ יש יותר?

    • עמודים