לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    אי טיפול בשיניים - תשובה

    במצב בו יש רקבון שיניים מתקדם אשר אינו מטופל, לאחר תקופה של כאבים ממושכים אכן מתרחש מוות של העצב והכאב מפסיק. לעיתים נדירות יכול להתפתח זיהום היוביל לדלקת, אך זהו מצב חריג ובדרך כלל המערכת החיסונית שלנו חזקה דיה בשביל להפטר ממנו. לאחר המוות של העצב וכלי הדם המזינים את השן, נשארת רק השן עצמה, אשר בסופו של דבר אמורה להשחק ולהעלם.

  • נטלי

    ביומכניקה

    מהן ההשלכות/ השפעות/ תוצאות למיקומו של מרכז הכובד כאשר הגוף שלנו מסתובב סביב ציר (כמו למשל בעליית סבב במתח)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום נטלי,

    מיקומו של מרכז הכובד חשוב מאוד, כדי לסובב גוף סביב ציר צריך ליצור מומנט כוח. מומנט כוח הוא מכפלה של מסת הגוף והמרחק של הגוף מציר הסיבוב. במקרה של גוף מורכב כמו גוף האדם, מתייחסים למרכז הכובד. ככל שמרכז הכובד רחוק יותר מהציר, נצטרך ליצור מומנט כוח גדול יותר כדי להרים את הגוף.

  • רון גנץ

    שמר האפייה ויחסיו עם גלוקוז וסוכרוז בהקשר לתסיסה

    שלום רב

    אני ושני חברי ערכנו ניסוי בבית הספר על מנת לקבוע איזה סוכר עדיף על שמר האפייה, מבין חמישה סוכרים שנבדקו - גלוקוז, סוכרוז, עמילן, לקטוז, מלטוז.
    השערתינו היתה שבנוכחות גלוקוז, המשתתף ישירות בתהליך הגליקוליזה בתא השמר, קצב הנשימה התאית של השמרים יהיה המהיר ביותר

    ערכנו שני ניסויים, מכין ועיקרי, ובסופם התברר כי דווקא בנוכחות סוכרוז, פעילות תאי השמרים (קצב הנשימה התאית) הייתה הגבוהה ביותר, ולא בנוכחות גלוקוז, אף על פי שהפרש בין השפעתו של גלוקוז והשפעתו של סוכרוז על קבצ פעילות השמרים (קצב הנשימה התאית) היה קטן ביותר.

    האם קיימות עדויות נוספות להתנהגות כזו של שמר האפייה?

    *לא מדובר בשאלה שמקורה בשיעורי בית, שכן אף על פי שהניסוי המוזכר לעיל אכן היה חלק מעבודת ביוחקר, אותה עבודה הוגשה כבר לפני חצי חודש - אני שואל מתוך עניין אישי לחלוטין.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כנראה צריך

    שלום רון

    מצאתי באינטרנט תיאור של ניסוי שפרקטית הוא זהה לשלך:
    http://www.123helpme.com/view.asp?id=148209
    ועוד מחקר דומה:
    http://www.academia.edu/4532179/Effect_of_the_Nature_of_Substrate_on_the_Rate_of_Respiration_of_Yeast
    שים לב שבתוצאות הם קיבלו תוצאות אחרות לגמרי משלך.
    אתה צריך להבין שבביולוגיה יכולות להיות הרבה סטיות כי יש המון גורמים שאין לך שליטה עליהם, ולכן חשוב לעשות המון חזרות, ולחשב ממוצע וסטיית תקן כדי לקבל תוצאות משמעותיות (כמה שיותר חזרות - הרי זה משובח), ואחר-כך לעשות מבחנים סטטיסטייים כדי לדעת האם התוצאה אכן בעלת משמעות, או סתם 'סטייה' סטטיסטית.
    עוד הערה כללית - חשוב להקפיד מאוד על שיוויון של כל הגורמים האחרים - אותו כלי, אותם שמרים, אותה כמות מולרית (מבחינת מספר המולקולות, לא המשקל) של הסוכר וכו'. אחרת - קשה להסיק באמת מסקנה חד-משמעית באמת.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

    *ברשותך, אני מעתיק את השאלה שלך אל הכתבה על שמרים והתפחת בצק - כיוון שהיא קשורה אליה.

  • רון

    מי חמצן

    איך מייצרים מי חמצן בתעשייה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    ייצור מי חמצן

    שלום רון,
    תהליך ייצור מי חמצן בתעשייה לרוב מתבצע באמצעות ריאקציה של גז חמצן עם מולקולה שנקראת אנטרהקווינון (anthraquinone) .
    תהליך הייצור הוא מעגלי מכיוון שלאחר ייצור מי החמצן ניתן לאסוף אותם ולמחזר את anthraquinone על-ידי שימוש בגז מימן ומתכת פלדיום שמתפקדת כקטליזטור.
    לאחר תהליך המיחזור תגובה נוספת עם חמצן תוביל ליצירת מי חמצן וכן הלאה...

    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • טל

    ביולוגיה, ביוכימיה

    שלום, ברצוני לשאול שתי שאלות:

    1) מדוע נגיף ה HIV אינו מסוגל להתקיים מחוץ לגוף מעל 5 דקות?
    2) מדוע צבעו של העובש הוא ירוק, וגדלות עליו "שערות סבא" לבנות?

    תודה רבה

  • נתנאל גטן

    תשובה - HIV ו"שיערות סבא"

    שלום טל, תודה רבה על השאלות המעניינות.

    1) השרדות ה- HIV מחוץ לגוף עשויה להתקיים מעבר לתקופה של מספר דקות והדבר תלוי מאוד בתנאים אליהם הנגיף נחשף. כמו לנגיפים אחרים, ל- HIV יש טווחים מסוימיים של טמפרטורה, חומציות, לחץ, לחות וכו' בהם הוא יכול להתקיים. לדוגמא, בטמפרטורות גבוהות מאוד (בערך 60 מעלות) הווירוס יתפרק בעוד בטמפרטורות נמוכות מאוד (בערך -70 מעלות) הווירוס יכול לשרוד היטב. כך גם במקרה של לחות, קיים מחקר שמראה שבמזרקים (בהם מתקיימת סביבה לחה, בנוכחות דם ובטמפ' החדר בדר"כ) הווירוסים יכולים לשרוד יותר משבוע. הסיבה לכך נובעת משני מניעים עיקריים: לנגיף יש מבנה הכולל מעטפת חיצונית שומנית ("מעטפת נגיפית"), מעטפת פנימית חלבונית ("קפסיד") וחומצות גרעין הנושאת את המידע לשכפול הנגיף ("גנום"). ראשית, כל אלו חייבים להיות מורכבים יחד בתהליך ספציפי מאוד כדי ליצור נגיף תקין שמסוגל להשתכפל. אם הווירוס הוצא מהגוף בשלב שחלקים אלו אינם מאורגנים כראוי והתאים המארחים מתים (לדוגמא מיובש) לנגיף אין הזדמנות להשתכפל כראוי. שנית, ואולי משמעותי הרבה יותר, נגיף האיידס הוא רטרו-ווירוס (Retrovirus) מה שאומר שהגנום שלו מאוחסן בצורת RNA חד-גדילי וחייב לעבור שיעתוק הופכי (Reverse transcription) בחזרה ל- DNA כדי להשתכפל. בגלל המבנה שלהן, מולקולות RNA הן הרבה יותר ריאקטיביות מ- DNA, כלומר הן מגיבות הרבה יותר בקלות עם מולקולות אחרות (ואפילו עם עצמן!). "תגובתיות היתר" הזו הופכת RNA להרבה פחות יציב מ- DNA. מחוץ לגוף, בגלל שאין שיעתוק הופכי ל- DNA, גנום הנגיף מתפרק בקלות יחסית לנגיפים אחרים.

    2) עובש הוא למעשה שם לתת-קבוצה מגוונת מאוד בממלכת הפטריות (Fungi). כחלק מתהליך הגדילה שלהן, הן מפתחות מהבסיס שלהן רשת גדילה מוסעפת הנקראת "מיצליום" (Mycelium) המורכבת מאוסף של "שערות סבא" לבנות (הנקראות Hypae). כל שערה היא למעשה אוסף של תאים זהים גנטית (שמקורן בנבג בודד). השערות בדר"כ שקופות מה שנותן לאוסף שלהן מראה לבן ופרוותי. שיערות אלו מפרישות הרבה פעמים אנזימים המסייעים בפירוק חומרים בסביבה (לדוגמא אוכל עליו הם גדלים) למרכיבים פשוטים יותר אותם היא יכולה לספוג ולעכל. שערות אלו גם מעורבות בהתרבות המינית של העובש, כאשר מיצליום אחד פוגש מיצליום שמתאים לו מבחינה גנטית, הם עשויים להתרבות בצורה מינית וליצור גופי פרי (Fruiting bodies) כדוגמת הפטריות שאנו מכירים. לכן, כשאנו מסתכלים על פטריה (בצורה המוכרת לכולנו) אנחנו למעשה מסתכלים על גוף פרי שנבע ממבנה תת-קרקעי שכזה, שהכיל בתוכו נבגים שיתחילו את התהליך מחדש.

  • ע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    מגן דוד

    שלום,

    שאלתך איננה מדעית אלא היסטורית,

    אשמח להפנות אותך למקור מידע בו תוכל לקרוא עוד על מגן דוד.

    בברכה,

    ביאנה

  • שאלה

    האם "פסיכולוגיה אבולוציונית" היא תחום אמין?

    לפעמים הדברים נראים מאוד אמינים, אבל הרבה פעמים נראה שהחוקר מכניס את הפרשנויות שלו שתואמות את מה שנוח לו ומה שמקובל לחשוב בלבד.

  • שוב

    אין תגובה?

    האם "פסיכולוגיה אבולוציונית" הוא תחום אמין מבחינה מדעית?

    האם הוא אמין יותר מפסיכולוגיה חברתית? אותו הדבר? פחות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה

    פסיכולוגיה אבולוציונית הוא תחום בפסיכולוגיה אשר נותן הסברים אבולוציונים לדפוסי התנהגות שונים. היות וקשה מאוד (אם כי לא בלתי אפשרי) להתחקות אחר דפוסי התנהגות של מינים בעבר, כמות הראיות היא מוגבלת.

    עם זאת יש מצבים בהם ניתן ללמוד על דפוסי התנהגות של פרימאטים ירודים יותר ולנסות להקיש מהם על דפוסי ההתנהגות שלנו. ביחד עם ראיות ביולוגיות מובהקות יותר כמו ריכוזי הורמונים בדם ניתן לגבש תאוריה מדעית סבירה המסבירה דפוסי התנהגות מסויימים, אבל עדיין מדובר בתחום מעט בעייתי ביחס לביולוגיה הקלאסית.

    ניתן להשתמש בפסיכולוגיה אבולוציונית כמודל להסביר התנהגויות שונות אך צריך תמיד לזכור שכמות הראיות היא מוגבלת.

    כל טוב
    ארז

  • איתמר

    השפעת חומרים על שעועית

    מהן השפעות החומרים הבאים על צמח השעועיית לאור כמותם במים ובאדמה:

    גופרית
    מלחים
    סידן-קשיות
    וחנקות
    תודה רבה

  • משה

    אידוי מים עם חיידקים

    מים בטמפרטורת החדר המלאים בחיידקים למשל חיידקי לגיונלה.
    האם כשהם מתאדים מאליהם החיידקים יתפזרו לאוויר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה למשה

    שלום משה,
    חיידקים הם תאים חיים והם אינם מתאדים כמו חומרים כימיים. כשמולקולות המים מתאדות לאוויר, בעצם סביבת הגידול של החיידקים קטנה ומצטמצמת. במקרה שכל המים מתאדים, החיידקים מתייבשים ומתים.

  • דימה

    ריכוז מלחים

    איך אפשר להכין מים בריכוז מלחים דומה למי ים ולמי ים המלח?

  • איתן אוקסנברג

    מים מלוחים

    שלום דימה,

    קודם כל חשוב לומר שריכוז המלחים בים שונה ממקום למקום ואף מעונה לעונה.
    אם ניקח מספר מייצג של רמת המליחות בים התיכון ובים המלח, נהוג לומר שבקירוב ריכוז המלחים בים המלח הוא 34% ובים התיכון - 3.5%.

    אם תיקח 3.5 גרם מלח ותוסיף לו 96.5 גרם מים, תקבל מים עם ריכוז מלחים דומה לזה שבים התיכון.

    אם תיקח 34 גרם מלח ותוסיף לו 66 גרם מים, תקבל מים עם ריכוז מלחים דומה לזה שבים המלח.

  • זיו רוזנטל

    משקפת לראיית לילה

    תמיד סקרן האופן בו עובדת משקפת לראיית לילה.
    איך היא מאפשרת לנו לראות כאשר יש חושך וללא יצירת אור?
    למה רואים הכל בירוק ולא בצבע אחר?
    האם ניתן לשנות את הצבע בו אנו רואים דרך המשקפת הזו?
    האם אפשרי לבנות טלסקופ באותו האופן שיאפשר לנו לראות עצמים שלא מפיצים אור או שבעזרת הטלסקופ הזה נוכל להביט לתוך חור שחור?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום זיו,

    ישנן שתי שיטות עיקריות בהן פועלות מערכות ראיית לילה:
    1. הגברת אור - המערכת קולטת את מעט האור שיש בסביבה (מכוכבים, ירח, פנסים מרוחקים וכו') ומגבירה אותו כך שעבור כמות אור קטנה יווצר זרם של אלקטרונים, כאשר האלקטרונים פוגעים במשטח זרחני מופק אור בצבע ירוק. הצבע הירוק הוא טוב מכיוון שהעין רגישה ביותר לצבע זה וניתן להבחין בהבדלים קטנים.
    2. קרינה תרמית - כל גוף פולט קרינה אלקטרומגנטית בתחום שונה בהתאם לטמפרטורה שלו (קרינת גוף שחור). עבור גופים בטמפרטורת הסביבה (בסביבות 20 מעלות) קרינה זו היא בתחום האינפרא אדום שאינו נראה לנו בעין בלתי מזויינת. במערכת ראייה תרמית יש גלאי שרגיש לקרינת אינפרא אדום, את התמונה המתקבלת בגלאי ממירים לתמונה בתחום האור הנראה שמוצגת למשתמש המערכת, בלילה הטמפרטורה של בני אדם גבוהה מהסביבה לרב ואפשר להבחין בהם בתמונה המתקבלת. קרינת אינפרא אדום יכולה לעבור דרך חפצים אטומים לאור נראה כמו רשת הסוואה ולכן אפשר לראות "דרכם" באמצעות מערכת המבוססת על אינפרא אדום.

    אפשר בהחלט לבנות טלסקופים שרגישים לתחומי קרינה שאנחנו לא רואים בעין, יש טלסקופים שרגישים לגלי רדיו, או לקרינת אולטרא סגול וכו, ובאמצעותם אפשר למדוד קרינה באורכי גל שונים.
    חור שחור הוא גוף שלא מאפשר לאף חומר או קרינה לצאת ממנו, הוא אינו פולט קרינה ולכן אי אפשר לראות אותו ישירות בשום טלסקופ.

    אתה מוזמן לעיין בסדרת הכתבות על הספקטרום האלקטרו-מגנטי כדי להכיר טוב יותר את התחום.

  • עידו אברמוב

    אקונומיקה

    שלום,
    רציתי לדעת מה היא בכלל אקונומיקה? ממה היא מורכבת, ומה כל כך חזק בה כך שהיא מנקה דברים בצורה כה מיטבית וחזקה, וכמו כן-משאירה כתמים לבנים על בגדים צבעוניים.

    מחכה לתשובתכם.
    תודה, עידו אברמוב

  • איתן אוקסנברג

    אקונומיקה

    שלום עידן,
    אני משוכנע שתמצא מענה לשאלותיך בקישורים הבאים:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D...

    ולגבי השארת כתמים:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D...

    אם יש לך עוד שאלות, אתה כמובן מוזמן לשאול

  • נדב פרג'

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום נדב,

    בחודש מרץ 31 ימים ולכן יש 31x24x60x60=2,678,400 שניות.

  • אבי

    פצצות אטום

    האם ניתן ליצור פיצוץ גרעיני על ידי פיצול האטומים של כל יסוד בטבלת היסודות? האם פצצת מימן היא למעשה סוג של פיצוץ גרעיני?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אבי,

    כדי ליצור פיצוץ גרעיני מפיצול אטומים צריכים להתקיים שני תנאים:
    1.במהלך פיצול האטום צריכה להיפלט אנרגיה.
    2. צריך ליצור תגובת שרשרת, כלומר שביקוע אחד יגרום לביקועים נוספים.
    לא כל האטומים מקיימים את התנאים האלה, ישנם אטומים שכש"מחברים אותם" (היתוך גרעיני) נפלטת אנרגיה ולא כשמפצלים אותם. וגם לא בכל התהליכים נפלטים גורמים נוספים שיביאו לתגובת שרשרת. אתה מוזמן לקרוא על הנושא בהרחבה - כאן וכאן.

  • צבי

    קולטני כאב

    1.מה מגדיר תאי עצב מסוימים כקולטני כאב (nociceptors)? האם הם נראים בדיוק כמו כל תא עצב אחר, אלא שבניגוד לתאי עצב אחרים הם שולחים שדר לתחושת כאב, או שגם מבחינה מבנית פיזית הם שונים?
    2. באותו הקשר, מה כוונת משפט כגון "נמצא כי לדגים יש קולטני כאב (nociceptors)" האם הכוונה שזוהו אצל דגים תאי עצב במבנה מסוים אשר מגדיר אותם כקולטני כאב, או שהכוונה היא שנמצאו תאי עצב רגילים במקום מסוים במוח הדג ופעלו פעולה מסוימת והלכך הם מוגדרים כקולטני כאב?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - כאב בבעלי חיים

    צבי שלום,

    שאלתך נענתה בכתבה מורחבת ותוכל למצוא אותה כאן.

    בברכה,

    ביאנה

  • שחר

    הגדרה

    מה הפירוש של הביטוי "הפיסיולוגיה של התפקוד"?

  • דר ענת לונדון

    פירוט נוסף

    שחר שלום,
    אשמח אם תפרט יותר. באיזה הקשר מדובר? היכן שמעת/קראת את הביטוי?

    ד"ר ענת לונדון

  • שחר

  • דן פלג

    הליוטרופיזם

    לאחרונה ראיתי ניסוי בו הדגימו שצמח שנישתל בקופסה שחורה ואתומה אשר בה היה מבוך קטן ללא מבוי סתום אחד ובקצהו היה חור דרקו ניכנס אור לקופסה הצמח גדל במבוך עד לחור רציתי לדעת איך קרה שהו צמח כך

    אני מצתער על שגיות הכתיב אני דיסגרף

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    פוטוטרופיזם

    דן שלום,

    התופעה שאותה אתה מתאר היא גדילה בכיוון מקור אור, והיא קרויה גם פוטוטרופיזם - תוכל לקרוא עליה עוד כאן.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • א.עצבר

    פאי הוא נושא מתמטי או נושא פיזיקלי

    חוקר המעגל נתקל בצירוף אורכים אקראי של קוטר והיקף.
    למה הדבר דומה ? לצירוף אורכים אקראי של קיסם ועיפרון המונחים על השולחן.
    בצירוף אורכים אקראי יכול לטפל רק הפיסיקאי על ידי מדידת אורכים.
    מתוצאות המדידה הוא יפיק מספר יחס ( לא מדויק )
    האומר..פי כמה גדול אורך העיפרון מאורך הקיסם.

    לכן , פאי הוא נושא פיזיקלי
    מדוע מקובל שפאי הוא נושא מתמטי ?

    א.עצבר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    פאי

    שלום,

    אתה בהחלט צודק - בימי קדם השתמשו בידע על פאי על מנת לבנות ולתכנן מבנים עגולים. יש הטוענים כי אפילו הפרעונים הקדומים ידעו על קיומו של פאי שכן היחס בין קוטרה וגובהה של הפירמידה הגדולה בגיזו הינו בערך 2 פאי.
    בהמשך עם התפתחות המתמטיקה, המספר פאי חוזר ומופיע בהמון(!) תחומים בגיאומטריה של המישור והמרחב, טריגונטמטריה, תורת המספרים, הסתברות וסטטיסטיקה והרשימה עוד ארוכה. בגלל הופעתו הכה שכיחה של הפאי בתחומים כה רבים של מתמטיקה טהורה נלמד הפאי כנושא מתמטי.

  • שחר

    מכפלה קרטזית ופונקציה יוצרת

    מדוע מכפלה קארטזית מכונה בשם מכפלה?
    מדוע פונקציה יוצרת מכונה בשם זה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מכפלה קרטזית ופונקציה יוצרת

    שלום שחר,
    מכפלה קרטזית היא יצירת קבוצה חדשה מקבוצות אחרות (שתיים או יותר) באופן כזה שכל איבר מהקבוצה החדשה הוא קבוצת איברים מהקבוצות האחרות. קל לראות זאת באמצעות דוגמא:
    ניקח קבוצה A - כל המספרים הממשיים.
    קבוצה B - קבוצת המספרים 0 ו-1.
    מכפלה קרטזית של שתי הקבוצות האלה היא כל זוגות המספרים שבהם המספר הראשון הוא ממשי והשני הוא 0 או 1 למשל:
    (23,0) (45.3,0) (2,1).
    פעולה זאת נקראת מכפלה בגלל שהיא כביכול "כופלת" את שתי הקבוצות A ו-B זו בזו, שהרי כל איבר ב A מצוות לכל אחד ואחד מהאיברים ב B בדומה למכפלה של מספרים בה נסכם האיבר הראשון מספר פעמים השווה למספר בו הוא נכפל. לכן מספר האיברים בקבוצה AXB יהיה מספר האיברים ב A כפול מספר האיברים ב B.

    פונקציה יוצרת היא פונקציה שמייצגת סדרת מספרים כאובייקט אחד בצורה של טור אינסופי, כאשר המקדמים של כל איבר בטור הם איברי הסדרה. ישנם סוגים שונים של טורים:
    עבור סדרה a1, ......an...
    הפונקציה היוצרת הסטנדרטית היא טור פולינומי שהמקדמים של האיבר ה - x^n הוא האיבר ה-n י של הסדרה, הוא an.
    באותו אופן זו יכולה להיות פונקציה שאיברי הטור שבה הם לא חזקות של x אלא איברים מהצורה x^n/n! - טור כזה נקרא פונקציה יוצרת אקספוננציאלית, וישנם סוגים נוספים.
    השם עצמו של הפונקציה היוצרת הוא שם מסורתי בלבד שדבק בה, ולפעמים קוראים לה גם סדרה יוצרת.

  • אריאל

    מי חמצן בדבש

    שלום,
    אשמח לתשובה מקיפה לסיבה בגינה מי החמצן בדבש מעכבים את צמיחת חיידקים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לאריאל

    מי חמצן הם מולקולה מאוד לא יציבה מבחינה כימית המגיבה עם חלבונים חשובים בתא וגורמת לחמצונם. הדבר מוביל להרס של התאים ולמוות שלהם. הרבה פעמים משתמשים במי החמצן כחומר מחטא ולכן הנוכחות שלהם בדבש תורמת לתכונות האנטי-ספטיות שלו.

  • שובל עידו

    תחליפי השוקולד

    היי,
    אנחנו שובל ועדן וכחלק מעבודת החקר שקבלנו בשיעורי כימיה, נדרשנו לשאול מדען כמה שאלות בנושא.. נשמח אם תענו לנו עליהן:
    1. האם שוקולד חרובים באמת נחשב תחליף שוקולד לפי מרכיביו?
    2.מה לא בריא בשוקולד?
    3. מה יש בשוקולד רגיל שאין בתחליף לשקולד ולהיפך?
    4.האם התחליפים לשקולד באמת יותר בריאים משוקולד רגיל?
    5. האם תחליפי השוקולד מגיבים עם חומרים שונים מאשר שוקולד רגיל?
    בתודה מראש וחג שמח :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    בשוקולד רגיל יש קקאו, חמאת קקאו וסוכר בהרכבים שונים בהתאם לסוג השוקולד (מריר, חלב, לבן) ובהתאם ליצרן של השוקולד (כל אחד והמתכון שלו). לקקאו שנמצא בשוקולד, בעיקר בשוקולד מריר בכמויות שונות, מיוחסות תכונות בריאותיות כיוון שהוא מכיל פלבנואידים שונים שהם בעצם אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון). אולם, על מנת להינות מתכונות בריאותיות אלו יש לצרוך בעיקר שוקולד מריר המכיל 70% קקאו עם מעט סוכר. הרכיב הפחות בריא של השוקולד הוא הסוכר ולכן גם בתחליפי השוקולד יש לבדוק את כמות הסוכר המוספת לתחליף. כיוון שאם כמות הסוכר המוסף גבוה, כמעט ואין יתרון לתחליף. שוקולד חרובים לצורך העניין מכיל אבקת חרובים הנטחנת מחרובים.

  • איתמר

    חידת הקיסר לפיבונאצ'י

    נתקלתי בחידה הזאת באתר ולא מצאתי פתרון:
    "מהו המספר שריבועו יישאר ריבוע גם אחרי שיוסיפו לו חמש או יגרעו ממנו חמש?"

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    חידה

    שלום איתמר,

    לחידה זו אין פתרון עבור מספרים שלמים וחיוביים.
    הפתרון לחידה אם כך לפי דעתי הוא שמדובר במספר 2:
    2 בריבוע הוא ארבע, אם תוסיף לו חמש תקבל 9 שהוא ריבוע של 3.
    אם תחסיר ממנו חמש תקבל מינוס אחד שהוא הריבוע של המספר המרוכב i.

  • אני

    כמה פעמים בממוצע מתגרדים ביום?

    כמה פעמים בממוצע אדם מתגרד ביום (לא משנה כיצד והיכן)?

    האם השונות היא גדולה מאוד - כך ש(ללא פריחה/עקיצות/אלרגיות וכו') אצל אדם אחד, משהו מגרד כמעט בכל רגע נתון ואצל אדם אחר, אין התגרדות במשך יום שלם?
    (נניח כתוצאה מעודף רגישות ותת רגישות חושית...)

    במידה ותוכלו לענות, האם זה נכון במידה מסויימת גם לגבי שאר הצרכים האנושיים, כמו הצורך לגעת בפנים, להתמתח, לזוז ממקום למקום, לדבר/לשיר/לספר, לשנות תנוחה, להמנע ממגע וכן הלאה....

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גירוד

    שלום
    לגבי כמה פעמים מתגרדים ביום - לא מצאתי כל מחקר הדן בשאלה הזו. בקשר לשאר השאלות
    ראה תשובה שלנו בפורום בנושא מוח וחושים, בזמן 48:37 בסרט, וכן תגובות באתר

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%A4%D...

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • רון

    מכונית על שלט

    לרגל החג קניתי לבני מכונית על שלט והגיע העת שנגמרה הבטרייה הילד אמר לי לתת לה לנוח (למכונית) ואז היא תחזור להיות תקינה אמרתי לא זה לא הגיוני כי מכונית זה לא אדם שצריך לנוח אז ניסינו נתנו למכונית ל"נוח" לילה שלם ולמחרת בבוקר המכונית עבדה (נכון לא להרבה זמן אלא ל 5 שניות אבל עדיין היא עבדה למשך זמן מסוים לעומת זאת אתמול היא לא עבדה כלל (לא עבדה כי נגמרה הבטרייה))האיך?
    תודה וחג שמח לכל הצוות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    מכונית על שלט-תשובה

    רון שלום,
    עקרון פעולת הסוללה מתבסס על ריאקציה כימית של חימצון וחיזור. בתהליך של ריאקציית חימצון חיזור יש מעבר של אלקטרונים בין שני החומרים המגיבים. בסוללה החומרים המגיבים הם שתי אלקטרודות שנקראות אנודה (-) וקתודה (+). האלקטרודות מופרדות באמצעות תמיסה מוליכה ורק כאשר מחברים ביניהן באמצעות חוט מוליך התגובה מתרחשת. בזמן התגובה אלקטרונים זורמים מהאנודה לקתודה דרך החוט המוליך ואנו "אוספים" אותם ומשתמשים בהם להפעלת המכשיר.

    הסוללה נגמרת כאשר האנרגיה האלקטרוכימית של שתי האלקטרודות משתווה והריאקציה בין שתי האלקטרודות מפסיקה. אולם, לעיתים שנותנים לסוללה "לנוח" מתרחשות ריאקציות בתוך הסוללה שמשנות את אנרגיית האלקטרודות באמצעות מעבר של מעט אלקטרונים בכיוון ההפוך, מהקתודה לאנודה, וכתוצאה מכך ניתן להשתמש בסוללה שוב אך ממש לזמן קצר מכיוון שהריאקציה שוב נעצרת. תהליך דומה מתרחש בטעינה של סוללות. אך בשונה מהמקרה שאתה מתאר בתהליך הטעינה מזרימים הרבה מאוד אלקטרונים מהקתודה לאנודה עד שהיא חוזרת למצב ההתחלתי וכך ניתן להשתמש בסוללה שוב.

    מקווה שעזרתי,
    רן.

  • שליו סער

    האם מלח לימון מזיק לעור שהוא בא במגע עם מים?

    ראיתי סרטון ובו מערבבים מלח לימון וסודה לשתיה עם צבע מאכל וטיפה מים מהדקים ואז אחרי כמה שעות יש "פצצת אמבטיה" שהופך את האמבטיה לצבעונית האם זה מזיק? ומדוע?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מלח לימון וסודה לשתייה

    מה שמתרחש במה שתיארת הוא זהה באופן עקרוני למתרחש בניסוי שלנו 'הר געש של קצף'. ראה בקישור.

    זוהי תגובת חומצה-בסיס, בין הסודה לשתיה (הבסיס) לבין חומצה. החומצה יכולה להיות חומצת לימון (מלח לימון) או חומץ – כמו בניסוי שאליו קישרתי. כעקרון לא טוב לשהות זמן ארוך בסביבה חומצית. אבל כאן מתרחשת תגובת סתירה, הסודה לשתייה סותרת את החומצה (ומנטרלת אותה), כך שלא אמורה להיות בעיה (בטח לא בנפח מים גדול של אמבטיה, שבכל מקרה מוהל מאוד את הריכוזים).

    בברכה,

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

    • עמודים