לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • אלון

    דו-מתכת

    שתי מתכות עם מקדם התפשטות שונה מוצמדות זו לזו. כאשר הטמפרטורה גבוהה אז הדו-מתכת מתכופפת וסוגרת מעגל חשמלי.

  • משי אוחנה

    ביולוגיה, חרקים מעופפים

    שלום רב,
    כיצד יתכן שחרקים מעופפים (כדוגמת יתושים, דבורים) מתאגדים לכדי נחיל ומצליחים לנווט ולנוע כעננה כמעט מבלי להתפזר? כיצד הם מתקשרים על מנת שיתאפשר להם תיאום שכזה?
    תודה,
    משי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה למשי

    שלום משי.
    יצירה של נחיל הוא צורה של התנהגות קולקטיבית בבעלי חיים הנחקרת רבות. באופן כללי אין מנגנון קבוע לצורת התנהגות זו הנכון עבור כל בעלי חיים. חוקרים שונים המציאו מודלים מתמטיים רבים ומגוונים המנסים לחזות את אופן היווצרות הנחיל וההתנהגות של הפרטים של הקבוצה בו. אם נתמקד בחרקים, פעמים רבות נגלה שהנחיל נוצר בצורה של התארגנות עצמית. כלומר: כל פרט מקיים סט של חוקים פשוטים כמו למשל מעקב אחר הפרט שלפניו, המאפשרים יצירה של נחיל ללא תקשורת ממשית בין חברי הקבוצה. במקרים אחרים, כמו במקרה של הדבורים למשל, היווצרות הנחיל, צורתו וכיוונו מוכתבים על ידי ריקוד מיוחד שמבצעת ה"מלכה". דוגמא אחרת היא נחיל הארבה, אשר היווצרותו מקושרת לעלייה ברמות הנוירוטרנסמיטור סרטונין בפרטי הקבוצה.

  • לירן פסחוב

    פיזיקה

    אם כוח הפעולה והתגובה שווים זה לזה ומנוגדים בכיוונם, מדוע הם אינם מאזנים זה את זה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום לירן,

    כוח הפעולה והתגובה פועלים על גופים שונים ולכן לא מאזנים אחד את השני. לדוגמא: כשאתה דוחף קופסא עם היד שלך, אתה מפעיל כוח על הקופסא וזה הכוח היחיד שפועל על הקופסא ולכן היא תנוע. בתגובה הקופסא מפעילה כוח עליך ואתה מרגיש אותו ביד. כוח זה אינו מבטל את הכוח שהפעלת על הקופסא כי הוא פועל עלייך ולא על הקופסא.

    אתה מוזמן לקרוא בהרחבה על דוגמה נוספת כאן.

  • לירן פסחוב

    פיזיקה

    שלום שוב...

    אני מצטער אבל עדיין לא הבנתי.
    תוכל להפנות אותי לחומר מסויים יותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום לירן,

    אין על מה להצטער.
    אתה יכול לצפות בסרטון הזה, אולי זה יהיה יותר ברור.

    הנקודה העיקרית היא שיש שני גופים בבעיה ועל כל אחד מהם פועל כוח אחד בלבד, הכוחות לא מבטלים אחד את השני כי הם פועלים על שני גופים שונים.

  • לירן פסחוב

    תשובה

    שלום שוב!!

    הסרטון הזה לא כל כך מסביר את הבעיה שבה אני נתקל.
    אולי תוכל להסביר לי זאת המילים?

    כאשר אני בועט בכדור, הכדור מפעיל עלי את אותו כוח שהפעלתי עליו. מדוע זהו כוח זהה? אם הכוח היה זהה הכדור לא היה זז. כאשר הכדור זז, עף קדימה זה אומר שאני הפעלתי יותר כוח, כלומר הוא גם הפעיל עלי כוח, אך הכוח קטן משלי.
    כאשר שני גופים מפעילים כוח באופן מנוגד אחד לשני הגופים אינם זזים, זה כמו לדחוף קיר, כאשר אני דוחף קיר, הקיר מחזיר לי את אותו כוח, ובכך שני הגופים אינם זזים.
    אני יודע שאני טועה, תוכל להסביר לי את בעייתי?

    בתודה, לירן פסחוב...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום לירן,

    כאשר אתה בועט בכדור אתה מפעיל עליו כוח, וזהו הכוח היחיד שפועל עליו, ולכן הוא זז, בלי שום קשר לכוח שהוא מפעיל עלייך.
    לפי החוק השלישי של ניוטון הכדור מפעיל עלייך כוח, אבל אתה בדרך כלל עומד יציב והכוח שהכדור מפעיל עלייך לא מספיק כדי להזיז אותך, אבל אתה מרגיש את הכוח בכף הרגל שלך.
    אתה צריך להסתכל על הכוחות הפועלים על כל גוף בנפרד, על הכדור פועל רק הכוח שלך ולכן הוא זז. עלייך פועל כוח התגובה מהכדור, וגם חיכוך עם הרצפה (בעמידה יציבה), מאחר והחיכוך עם הרצפה גדול יותר מהכוח שמפעיל הכדור אז אתה לא זז. אם תנסה לבעוט בכדור כשאתה עומד על קרח למשל, אתה בהחלט עלול להתחיל לזוז.
    במקרה של הקיר, הקיר מחובר לרצפה ולכן יש שם כוח חזק מאוד, וזה הכוח שמונע ממך להזיז אותו ולא כוח התגובה שמפעיל הקיר. את כוח התגובה של הקיר אתה מרגיש בידיים שלך.

  • לירן פסחוב

    תשובה

    תודה רבה לך!!

  • לירון

    מערכת העצבים - שאלה

    מה נכון לגבי reticular formation (תצורה רשתית) ?:
    1. חלק במוח שאחראי על שינה ועוררות.
    2.מפריש בעיקר סרוטונין ונוראפינפרין.
    3. פגיעה באיזור זה תוביל לרעידות ותנועה מוטורית לא תקינה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תצורה רשתית

    לירון שלום,

    תוכל למצוא מידע על תצורה רשתית כאן.

    לדעתי התשובה הנכונה היא א'.

    בברכה,

    ביאנה ברנשטיין

  • יפית כהן

    חימום הבית ע"י מנורת אינפרא אדום

    מציעים לי לחמם את הבית במנורות אינפרא אדום. האם עלי לחשוש ממשהו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    מנורות אינפרא אדומות

    שלום יפית,
    ראשית אציין שזהו פורום מדעי ולא פורום רפואי כך שאני יכולה לענות על שאלתך רק מההיבט המדעי שלה.
    לפני השימוש יש לבדוק שהמנורה בה את עתידה להשתמש עומדת בתקן של מכון התקנים. חשיפה ממושכת לקרינה אינפרא אדומה בעוצמה גבוהה יכולה להזיק לעור ולעיניים כך שיש להגביל במידת האפשר את החשיפה למנורות אינפרא-אדומות בעוצמה גבוהה. אם מדובר במנורת חימום ביתית העומדת בתקנים כנראה שאין לך ממה לחשוש. יש לשים לב שמנורות כאלו יכולות להתחמם עד מאוד כך שיש להזהר מלגעת בהן וכו'.

  • יפית כהן

    המשך בירור על מנורת אינפרא אדום

    האם ניתן לבדוק במנורה את עוצמת הקרניים, תדירותן, משרעת הגל וכדו' בכדי לדעת האם זה מסוכן?
    אם כן, מאיזה גוב גל אנו אומרים שהקרינה מסוכנת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    אינפרא-אדום

    ניתן לברר את עוצמת המנורה, וככל שהיא יותר חזקה - נפלטת יותר קרינה. התדירות המדויקת של הקרניים לא משנה, כיוון שזו מנורה אינפרא אדומה, הגלים הם בטווח האינפרא אדום, וזו קרינה לא מייננת ונחשבת כלא מסוכנת.
    אם המנורה עומדת בתקנים זה אומר שהעוצמה הזו הוכחה כלא מסוכנת, והכל שאלה של מינון - נפחי זכוכית הנחשפים לקרינת אינפרא אדום במהלך עבודתם באופן יום-יומי במהלך שנים, עלולים לסבול מנזק בעיניים. הסכנה בקרינה אינפרא-אדומה היא שהיא יכולה לחמם רקמות עדינות ולגרום בהן לכוויות ולכן יש להמנע מחשיפה ממושכת.
    זה כמו שנשאלת השאלה - האם השמש מסוכנת? התשובה היא שלא אבל חשיפת יתר עלולה לגרום נזק לאור ולעיניים.

  • אריאל

    תגובה אקסוטרמית

    מהי תגובה אקסוטרמית, וכיצד אפשר להדגים אותה על חימום מים למשל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תגובה אקסותרמית

    שלום אריאל,
    תגובה אקסותרמית הינה תגובה בין שני חומרים שאחד מתוצריה הוא פליטת אנרגיית חום.
    זוהי תגובה כימית ולכן אם רוצים להדגים אותה באמצעות מים יש להוסיף למים חומר מסויים.
    דוגמאות לתגובות אקסותרמיות שמצאתי באינטרנט עם מים: המסת אבקת גבס, חומצה גופרתית, סודה קאוסטית, אבקת נחושת גופרתית.

    מצאתי גם את הסרטון הזה שמדגים תגובה אקסותרמית עם מים:
    https://www.youtube.com/watch?v=kjfX9p_oLyI

  • אריאל

    חימום מים ע"י ואקום

    אפשר הסבר על(אם אפשר הסבר ברמה אטומית גם) : למה ואיך מים מתחממים מלחץ?
    למשל במקרה פרטי של מזרק עם מים בתוכו?
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    העלאת לחץ

    שלום אריאל,
    לחץ, ברמה המולקולרית הוא הכוח שמפעילות מולקולות הנוזל על דפנות המיכל. הכוח הזה גדול יוצר כאשר המולקולות פוגעות בדפנות במהירות גדולה יותר ובקצב גבוה יותר.
    אם מדובר בדחיסת גז אז ניתן לדחוס אותו באופן כזה שהנפח יקטן ולכן גם צפיפות המולקולות תגדל וכתוצאה מכך קצב הפגיעות של המולקולות בדפנות יגדל ויגדל הלחץ ללא שינוי הטמפרטורה (דחיסה איזותרמית).
    כאשר מנסים לדחוס מים הנפח שלהם כמעט ולא משתנה, ולכן הצפיפות של המולקולות לא גדלה כמעט, ולכן המהירות של המולקולות מים חייבת לגדול. ניתן לחשוב על זה בדרך אינטואיטיבית שהבוכנה מפעילה כוח על הנוזל ולכן הוא חייב להפעיל כוח חזרה ע"י הגדלת מהירות המולקולות.
    גדילת מהירות המולקולות מתבטאת בעלייה בטמפרטורת המים.

  • אריאל

    קולטי חום

    איך אפשר לקלוט אנרגיית חום מחיכוך למשל? קיימת טכנולוגיה לשימוש הזה? תודה
    דיוק: למשל חיכוך שתי כפות ידיים, איך קולטים את החום כדי להשתמש בו להמרה וכו'? אפשר "לאחסן" חום? אשמח להסבר גם ממבט מיקרוסקופי(כלומר דרך אטומים, למרות שאין מיקרוסקופ שמגיע לרמות האלו)
    אשמח אם תענו!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    קליטת חום

    שלום אריאל,
    מהו חום ואיך הוא נוצר מחיכוך? בעת הצמדת שני משטחים זה אל זה נוצרים קשרים בין אטומים/מולקולות של חומר אחד עם אטומים/מולקולות של החומר השני, וכאשר אנו מחככים את שני המשטחים קשרים מולקולריים מתנתקים ונפלט חום אשר נקלט ע"י המשטחים וכתוצאה מכך הם מתחממים.
    מנועים הממירים חום לאנרגיה נקראים מנועי חום, וישנם המון מנועים כאלו, למשל מנוע בנזין/סולר ברכבים הינו מנוע חום. איך הופכים את אנרגיית החום לעבודה מכנית? במנועים שורפים דלק בחלל סגור, למשל בצילינדר של מנוע דיזל או בנזין, דבר שגורם לעליית הטמפרטורה של הגזים בפנים להעלאת לחצם. את לחץ גזי השריפה מנצלים ישירות לדחיפת הבוכנה, ועל ידי כך הם מבצעים עבודה מכנית.

    כעת לעניינינו: באופן תיאורטי הכל אפשרי אבל באופן פרקטי - שפשוף הידיים שלנו זו בזו לא יוצר חום גדול מספיק על מנת להמיר אותו לאנרגיה מכנית באמצעות סוגי המנועים שקיימים כיום. הבעיה באנרגיית חום - היא שברגע שהיא נוצרת היא מתפזרת לסביבה, אם רוצים לאגור אנרגיית חום יש ליצור סביבת ואקום מסביב כדי שהחום לא יזלוג החוצה.

  • ליאור

    השפעת מתכת על ויטמין סי

    שלום וברכה
    ברצוני להבין ולקבל רקע מדעי על השאלה: כיצד משפיע גירוד או חיתוך בכלי מתכתי על כמות ויטמין סי בפירות או ירקות?
    מניסוי שערכנו עולה כי כמות ויטמין סי קטנה במגע ממושך עם מתכת. מהו ההסבר המדעי לכך?
    תודה רבה
    ליאור

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לליאור - השפעת מתכת על ויטמין C

    שלום ליאור.
    הניסוי שערכתם נשמע מעניין מאוד. לפני שאתם מסיקים מסקנות מהניסוי חשוב לי לציין כי ויטמין C אינו יציב לאורך זמן ומתפרק מהר מאוד. לכן אופן ביצוע הניסוי הוא קריטי במקרה זה. ייתכן שהתוצאות שקיבלתם התקבלו בעקבות חשיפה ממושכת יותר של הרקמה הפצועה לאוויר או פציעה עמוקה יותר של הרקמה בפירות/ירקות שנחשפו יותר למתכת. ביקורות מתאימות יכולות לעזור לכם לברר סוגיות אלה. למשל: במקביל לחיתוך עם סכין מתכתית ניתן לחזור על אותו הניסוי עם סכין מפלסטיק/סכין קרמית. באופן כללי למתכת עצמה לא אמורה להיות השפעה משמעותית על הויטמין עצמו. קיימת אפשרות לתגובה כימית עם יוני מתכת חופשיים אולם השפעה זו היא די זניחה בהשוואה לנזק הנגרם לויטמין כתוצאה מהפציעה של הרקמה והחשיפה לאוויר הפתוח.

  • אלון

    זהב בדם

    קראתי שבדם אנושי יש זהב (בממוצע .02 מיליגרם) מאיפה הוא מגיע? יש מזונות עם זהב? וגם מאיפה מגיעים בכלל יסודות מסויימים,בבשר יש הרבה ברזל, מאיפה הפרה משיגה ברזל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לאלון - זהב

    שלום אלון.
    הזהב הוא מינרל, ולמרות שאינו חיוני לגוף ולפעילותו הוא נספג דרך מערכת העיכול מהסביבה החיצונית, כמו מינרלים אחרים. בחלק מהמזונות שאנחנו אוכלים יש זהב, אבל בכמויות מיקרוסקופיות. הברזל לעומת זאת הוא מתכת מאוד חשובה לפעילות תקינה של הגוף, מאחר והוא נחוץ לפעילות ההמוגלובין הקושר את החמצן בכדוריות הדם האדומות ולפעולות אנזימתיות חיוניות אחרות. מזונות מן החי הם בהחלט מקור מעולה לברזל אולם לא היחיד. ניתן לקבל ברזל גם ממאכלים כמו: דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, מוצרי סויה ועוד.

  • רפי תשובה

    קפיאה של משקה מוגז

    שלום,
    בקטע הבא מציגים בקבוק סגור של משקה מוגז שהיה בטמפ' נמוכה (מתחת ל-0 כנראה), והנוזל שבתוכו נשאר נוזל. כשפתחו את הפקק והגז שהתמוסס יצא החוצה, הנוזל קפא מייד:
    https://www.youtube.com/watch?v=HEM9-MpuhIU
    כשניסיתי לשחזר את הניסוי במקפיא הביתי שלי, המשקה קפא למרות שהבקבוק היה סגור ולא נפתח אף פעם. האם תוכלו לתת הסבר לתופעה שרואים בסרטון, ולשער איפה היתה הטעות שלי בשחזור?
    תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    קפיאה של משקה מוגז

    שלום רפי,
    נקודת הקיפאון של משקה מוגז כמו סודה לא שונה בהרבה מזו של מים ולכן המשקה קפא ברגע שהכנסת אותו לפריזר.
    מכיוון שאין לי מידע לגבי תנאי הניסוי בסרטון (כמו למשל טמפ' המשקה לפני פתיחת הבקבוק) קצת קשה לומר בוודאות מה קרה שם אך אני אנסה בכל זאת:
    בסרטון שצירפת טמפ' המשקה ככל הנראה הייתה קרובה מאוד ל-0 אך לא מתחתיו.
    לאחר פתיחת הבקבוק פחמן דו-חמצני החל להשתחרר ולצאת מהמשקה. תהליך שחרור הגז הוא אנדותרמי ולכן הוא לוקח אנרגיה מן הסביבה וגורם להתקררות נוספת של המשקה. מכיוון שטמפ' המשקה הייתה קרובה מאוד ל-0 לפני פתיחת הבקבוק, שחרור הגז הוביל לירידת הטמפ' אל מתחת ל-0 ולקפיאת המשקה.
    תוכל לנסות ולבצע שוב את הניסוי באמצעות קירור המשקה המוגז עד לטמפ' קרובה מאוד ל-0 ואז לפתוח את הבקבוק.
    אם הצלחת אשמח אם תעדכן אותנו ......
    בהצלחה, רן.

  • רפי תשובה

    תודה רבה!

    אנסה ואעדכן.

  • טל שמואל

    ביוחקר-כיצד מיץ לימון טרי בריכוזים שונים משפיע על גדילת חיידקים?

    בניסוי הביוחקר שלנו , בדקנו כיצד רמת החומציות שיש במיץ לימון טרי משפיעה על גדילת חיידקי אי קולי? בניסוי שביצענו שמנו במצע נוזלי חיידקי איקולי ומיץ לימון בריכוזים שונים (2, 5, 10, 20), התוצאות לא תאמו להשערה שלנו שהיא שככל שריכוז הלימון גבוה כך עיכוב החיידקים גדול יותר. לפי הבדיקה שעשינו, בדיקת רמת העכירות עלתה ככל שריכוז המיץ לימון עלה. האם יש לכם הצעה שתוכל להסביר לנו את התוצאות שקיבלנו ומדוע הן סותרות את ההשערה. בתודה מראש צוות הביוחקר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לטל שמואל - ביוחקר

    שלום טל.
    אני מניחה ששיערתם שהחומצה הציטרית במיץ הלימון תגרום לעיכוב בגידול החיידקים. השערה שהיא הגיונית בהחלט. אולם קיימות מספר אפשרויות לתוצאות שקיבלתם: ראשית, ייתכן שזן ה-E. Coli שאיתו עבדתם עבר אדפטציה לחומצה והצליח ללמוד כיצד לנצל אותה כמקור פחמן (קיימות עדויות למקרים כאלה בספרות המדעית). שנית, חומצה ציטרית פועלת כמעכב גידול טוב יותר על חיידקים שהם גרם חיובייים בניגוד ל-E.Coli שהוא חיידק גרם שלילי. דבר נוסף - אני מציעה לכם לחזור על הניסוי עם ריכוזים גבוהים יותר של מיץ הלימון או לחילופין לנסות ולהשתמש בחומצה ציטרית מרוכזת יותר מאחר והיא מהווה רק כ 5% מהרכב מיץ הלימון. בהצלחה!

  • המלך

    כגע

    אתה הומוווווו

  • שם בדוי

    למה

    למה לדבר ככה איש רשע אחד

  • אלון

    זוהר הקוטב

    הסתכלתי בתשובה על השאלה "מהו זוהר הקוטב?"
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/earth_sci/%D7%9E%D7%94%D...

    יש שם התייחסות לחלקיקים פלורסנטים. עד כמה שידוע לי זוהר הקוטב נגרם מעירור של חלקיקי חנקן ולא מפלורסנציה.

    מה התשובה הנכונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    היי אלון
    שאלתך הועתקה לכתבה הרלוונטית (אליה קישרת) - ונענתה שם.

  • ליזה ברטלט

    נחירות

    שלום רב,
    אני מעוניינת לדעת מהי הסיבה האבולציונית, אם יש כזו, לתופעת הנחירות אצל גברים (וגם נשים...) ומדוע אין אנו שומעים את הנחירות של עצמנו? מדוע הגבר לא שומע את נחירותיו במהלך השינה?

    תודה רבה

  • רות חייט

    תשובה

    שלום,

    כמובן שכשמדברים על סיבה אבולוציונית ניתן להניח השערות אין ספור אך בדרך כלל קשה לדעת בוודאות מה הסיבה לתופעה. במקרה של נחירות יכול מאוד להיות שאין סיבה אבולוציונית שגרמה להתפתחות הנחירות, אלא שהן תופעת לוואי הנובעת מהתפתחות מבנה החיך, הלסת והלשון.

    בימנו הנחירות נפוצות יותר מבעבר כיוון שאנשים שמנים נוטים לנחור יותר וכיום (לפחות בעולם המערבי) האנשות שמנה מאי פעם – כך שיכול להיות שבעבר התופעה לא הייתה נפוצה כל כך כפי שהיא כיום וגם מי שנחר עשה זאת בעצמה נמוכה יותר ולכן התכונה לא הייתה נתונה לסלקציה חזקה על ידי הברירה הטבעית.

    למרות זאת יש הטוענים שהנחירות הקנו לנחרנים יתרון אבולציוני בתקופה בה חיינו במערות ובשטחים בהם הסתובבו חיות טרף. הנחירות מצד אחד אינן מצריכות אנרגיה רבה ומצד שני נשמעות כמו נהימה של חיה זועמת - ויכולות להרחיק טורפים מאזור בו ישנה קבוצה של אנשים הנוחרים בצוותא.

    השינה עצמה מוגדרת כמצב בו התגובה לגירויים היא מינימלית ובמוח ישנם מנגנונים רבים שתפקידם לשמר את השינה ולמנוע התעוררות מיותרת – לכן הנחירות בדרך כלל אינן מעירות את הנוחר ופעמים רבות גם לא את מי שישן עמו.

  • גדעון סביר

    נחירות

    האם יתכן שהמצב הוא בכלל הפוך והנחירות הן תקלה אשר האבולוציה לא הספיקה לתקן או שאין ממש סיבה שתתקן?

  • ישראל ב

    משפט פרמה הקטן

    האם זה נכון שנובע מהמשפט הקטן של פרמה ש:
    a^(p-1)*k =1mod k
    אם כן למה ואם לא למה?
    בתודה מראש

  • ישראל

    בסוף מצאתי תשובה

    הצלחתי בסוף להוכיח שזה נכון אבל בכל זאת תודה:)

  • דוד מילשטיין

    הילה מסביב לירח

    שלום, אני תלמיד בכיתה י' ואני מסייע לתלמידים בכיתה ט' בעבודת החקר שלהם, העבודה עוסקת בנושא של השפעת הילת הירח על מזג האוויר בכדור הארץ (בערך), נשמח לדעת מהי תופעת ההילה (איך נוצרת וכו) וגם איך היא משפיעה על מזג האוויר בכדור הארץ (משקעים בעיקר) ואיך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום דוד,

    הילה מסביב לירח נוצרת כאשר קרני האור המגיעים מהירח פוגעות בגבישי קרח שנמצאים באוויר ונשברות ומשנות את הזווית שלהן. בגלל המבנה היחודי של גבישי הקרח ישנה זווית מסוימת בה הן נשברות (בערך 22 מעלות). בזווית זו תיווצר ההילה.
    כשמסתכלים לכיוון הירח רוב האור מגיע בקו ישר מהירח בלי להישבר, החלק שנשבר מגיע אלינו בזווית אחרת ויוצר מעגל בהיר של אור (הילה).
    גבישי הקרח שדרכם עוברות הקרניים הם לרוב עננים ,לכן אנשים נוהגים לקשר בין התופעה למזג האוויר ולומר שההילה היא סימן שסערה מתקרבת. אבל ישנם סוגים רבים של עננים ולא כולם גורמים למשקעים ולכן אי קשר בין ההילה לבין מזג האוויר והיא בוודאי לא משפיעה עליו.

  • ציףציף

    מבנה הכימי של גביש סוכר

    שלום,
    רצינו לדעת מהו המבנה החלקיקי של גביש סוכר ואת המבנה האטומי והמקרוסקופי שלו.
    ומה קורה לחלקיקים בזמן היווצרות גביש הסוכר?
    תודה .

  • איתן אוקסנברג

    מבנה הסוכר

    שלום ציףציף,
    השם הכימי של הסוכר שאנו משתמשים בו להמתקה נקרא סוכרוז.
    המולקולה עצמה בנויה מאטומי מימן, חמצן ופחמן בלבד.
    המולקולה בנויה מטבעת משושה (הסוכר גלוקוז) המחוברת לטבעת מחומשת (הסוכר פרוקטוז). בקישור הנ"ל ניתן לראות את המבנה האטומי של המולקולה.
    https://www.exploratorium.edu/cooking/candy/sugar.html#
    מולקולות הסוכר נמצאות בטמפרטורת החדר בצורת גביש סוכר או מומסים בתמיסה.
    בזמן ביווצרות גביש הסוכר, מולקולות הסוכרוז מסתדרות אחת ליד השניה במבנה צפוף ומחזורי, לקבלת גביש מוצק.
    הגביש הוא מונוקליני, כלומר סידור המולקולות יוצר תאים מחזוריים שבונים תיבה תלת מימדית עם נטייה:
    http://en.wiktionary.org/wiki/monoclinic#mediaviewer/File:Monoclinic.svg

    אם שאלותיכם לא נענו במלואן, אנא שאלו שוב.

  • טל

    קשר מימן וכלור

    למדתי בתיכון שקשרי מימן יווצרו רק כאשר יש אטום מימן חשוף מאלקטרונים (כתוצאה מקשר קוולנטי קוטבי עם אחד מאטומי יסודות NOF) וכשיש אטום NOF שייקשר למימן.
    ההסבר שנתנו לנו לכך הוא שהאלקטרושליליות הגדולה של יסודות NOF גורמת לאלקטרון היחיד של המימן להיות רוב הזמן בסביבת אטום ה-NOF וכתוצאה מכך אטום המימן הוא בעצם פרוטוןף או אטום חשוף מאלקטרונים שנמשך לאטום יסוד NOF אחר(לא באותה מולקולה) בעקבות המטען החלקי השלילי שיש לאטום הNOF (כתוצאה מקשר קוולנטי עם יסוד אחר גם כן). עכשיו השאלה היא למה השאירו את כלור מחוץ לתמונה? הרי יש לו אלקטרושליליות זהה לשל חנקן, בנוסף לכך מה לגבי קשרים בין מולקולריים שבהם מוחלף המימן בבור (שכן האלקטרושליליות שלו נמוכה יותר) איך הם יהיה ביחס לקשרי מימן סטנדרטיים?

  • איתן אוקסנברג

    קשרי מימן

    שלום טל,
    זו שאלה טובה מאוד, והאמת שקשה לענות עליה במדוייק רק עם המונחים שלמדת. אני אנסה להסביר בפשטות כמה שניתן למרות שהתשובה יחסית מורכבת.
    בפשטות ניתן לומר שקשרי מימן הם קשרים שמכילים משיכה אלקטרוסטטית (כלומר משיכה בין מטען חיובי לשלילי) אבל יש בהם גם מרכיב מסויים של קשר קוולנטי (שיתוף אלקטרונים בין האטומים).
    המפתח להבין למה כלור לא ייצור קשרי מימן הוא המרכיב הקוולנטי. כדי ליצור קשר קוולנטי על המימן "לשתף אלקטרון" עם האטום השני. שיתוף האלקטרון מתאפשר כאשר האורביטלים האלקטרוניים של המימן חופפים במידה מסויימת לאלו של האטום השני.
    המימדים הפיזיים המאוד קטנים של המימן מאפשרים לו ליצור חפיפה עם אורביטלים של אטומים קטנים בלבד. הכלור הוא אטום הרבה יותר גדול מאטומי NOF ולכן הוא לא יכול ליצור את המרכיב הקוולנטי שמאפיין ומייחד קשרי מימן.
    את החלק השני של השאלה שלך לגבי החלפת מימן בבור אני לא בטוח שהבנתי לחלוטין. אבל באופן כללי הייחוד והחוזק של קשרי המימן נובעים מהשילוב הזה בין כוחות אלקטרוסטטיים והמרכיב הקוולנטי. אפשר לומר (בצורה גסה ומכלילה ובעיקר עבור תמיסות מימיות) שקשרי מימן יהיו חזקים יותר מקשרים בין מולקולרים אחרים שמבוססים רק על משיכה אלקטרוסטטית.

  • טל

    בלהחליף בבור אני מתכוון

    דבר ראשון אני מודה לך על התשובה וקראתי קצת על התאוריות השולטות היום כדוגמת תאוריית MO ו VB לעומת התאוריות שהיו רלוונטיות לפני 100 שנים ועדיין לומדים אותם בתיכון. בכל מקרה בנוגע לחלק השני בשאלה שלי, הכוונה היא שלבור יש אלקטרושליליות נמוכה יותר ולכן הקשרים איתו יכולים להיות יותר קוטביים אבל עכשיו שמדברים על חפיפה של אורביטלים אולי הסיבה שאין "קשרי בור" מכיוון שבור אטום גדול יותר ויש בעיה בחפיפת האורביטלים עם אטומים אחרים כך שהמרכיב הקוולנטי יותר משמעותי מהבדל האלקטרושליליות הקטן (0.1) בין הבור למימן.
    *שאני אומר קשרי בור- אני מתכוון באותו אופן שאומרים קשרי מימן, הם הרי ייחודים בגלל הבדל האלקטרושליליות הגדול לכן תהיתי בקשר לבור.

    תודה מראש איתן!

  • איתן אוקסנברג

    החלפת בור

    שלום טל,
    הניתוח שלך נכון, והסיבה העיקרית היא ההבדלים בגודל בין המימן והבור. מהבדלי הגודל נובעים גם הבדלים באורביטליים האטומיים וביכולת שלהם לחפוף אורביטליים אחרים.

  • צבי פוגץ'

    עיכול מזון

    האם יש הבדל בזמן העיכול בין ימים ארוכים לקצרים (קיץ לחורף)?
    אם כן כמה זה משמעותי ואיזה הוכחות יש לזה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לצבי

    שלום צבי
    הזמן שלוקח לגוף שלנו לעכל מזון מושפע מגורמים רבים ומגוונים: סוג המזון, אופן הלעיסה, הרכב החיידקים המשגשגים במערכת העיכול שלנו ("הפלורה המיקרוביאלית") ורבים נוספים. מכיוון שכל הגורמים האלו משפיעים בו זמנית, קשה מאוד להפריד את ההשפעות שלהם על מערכת העיכול ולומר מה בדיוק משפיע על מה. בהקשר של עונות השנה, האפקט המשמעותי ביותר שלהן על מערכת העיכול שלנו נובע משינויי הטמפרטורה. כשהטמפרטורה החיצונית נמוכה, מערכת העיכול שלנו עובדת לאט יותר, בעיקר בגלל האטה בזרימת הדם ובמטבוליזם הכללי בגוף. מהסיבה הזו מומלץ לצרוך מזונות מחממים בחורף, כגון: מרקים בריאים ושתייה חמה.
    אם נסתכל קצת מעבר למדע, ברפואה הסינית מאמינים ב"תזונה לפי עונות השנה" (באנגלית: "seasonal eating").שיטת תזונה זו אומרת שבכל עונה יש עדיפות אנרגטית לצריכת מזונות מסוימים. כלומר: העדפה לצרוך מזונות הגדלים באופן טבעי בעונה ולא מזונות המסופקים לנו מחממות אשר בלעדיהן לא היה ניתן להשיג אותם. בכל אופן, חשוב לזכור שזהו אינו מדע מדוייק ולהתייחס לכך בהתאם.

    • עמודים