החיסונים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שנתנה הרפואה לאנושות. בזכותם חדלו מחלות קשות רבות לאיים על הציבור במדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות. מחלות מחרידות שהפילו בעבר חללים רבים, כמו אבעבועות שחורות, פוליו (שיתוק ילדים), דיפטריה, טטנוס ועוד הפכו לנחלת העבר ומספר החולים בהן ירד כמעט לאפס.

כשאנחנו מחסנים אנחנו מציגים למערכת החיסון בגוף גורם מחלה מוחלש או חלקים ממנו וכך מעוררים בו תגובה חיסונית שמאפשרת לו לפתח זיכרון חיסוני כלפי גורם המחלה. כך יוכל הגוף להתמודד בעתיד בהצלחה עם הנגיף או החיידק אם חלילה ייתקל בגרסת הבר שלו.

בשנים האחרונות מתפתחת תנועה שקוראת להורים לא לחסן את ילדיהם משלל סיבות. בכתבה הזו אשתדל להציג את הטיעונים המרכזיים שמעלים מתנגדי החיסונים ואת התשובה המדעית להם. לפני שאעשה זאת אני ממליץ לכם לצפות בהרצאה המצוינת של סת' ברקלי, שבה הוא מסביר על חשיבות החיסונים ומציג טכנולוגיות חדשניות לחיסון מפני מחלות שקשה לחסן נגדן, כגון שפעת ואיידס.

כדי להבין איך פועלת התגובה החיסונית, אני ממליץ לכם לעיין באשכול הכתבות נושא החודש מרץ 2012 – מערכת החיסון.

קצת רקע

הרופא הראשון שהשתמש בחיסון היה ד"ר אדוארד ג'נר, שהפיק מוגלה משלפוחיות של פרות חולבות שנדבקו באבעבועות הבקר (נגיף שדומה במבנהו לאבעבועות שחורות), הזריק אותו לנער ולאחר מכן ראה שהנער לא נדבק באבעבועות שחורות. ג'נר הגדיר את מוגלת הפרות הזו כטיפול שמסוגל למנוע הדבקה באבעבועות שחורות. הטיפול החדשני נתקל תחילה בזלזול ולעג מהממסד הרפואי, שהתבטא גם בשם שניתן לו באנגלית: Vaccine, מהמילה הלטינית Vacca שמשמעותה פרה. כמה שנים מאוחר יותר, כשד"ר לואי פסטר פיתח את החיסון נגד כלבת, הוא כבר זכה על כך להערכה רבה.

מאז מיגרו החיסונים מחלות רבות והצילו את חייהם של מיליוני אנשים. בשנים האחרונות משמיעים גורמים מסוימים קריאות נגד חיסונים ובעד שימוש ב"פתרונות טבעיים". קריאותיהם נופלות לא פעם על אוזניים קשובות ומביאות לירידה בשיעור המתחסנים, שכבר כיום מתבטאת בעלייה בהדבקה במחלות מדבקות שכמעט נעלמו בזכות החיסונים. כך קרה למשל בהתפרצות החצבת בארץ לפני כמה שנים, התפרצות השעלת בניו יורק ב-2012 והתפרצות הפוליו במינסוטה בשנת 2005.

המשותף לכל ההתפרצויות הללו הוא שהן אירעו באוכלוסיות לא מחוסנות. יש סטטיסטיקות שמראות באופן מובהק את קיומו של קשר הפוך בין שיעור החיסון באוכלוסייה לשיעור ההדבקה במחלות שנגדן ניתנים החיסונים. ניתן לראות אותן באתר של בית החולים וולפסון.


דוגמה אחת מיני רבות לקשר ההפוך בין שיעור החיסון לשיעור ההדבקה במחלה.

מקרה מעניין שאירע באירופה לפני כ-40 שנה ממחיש עד כמה ההשפעה של הפסקת החיסונים יכולה להיות דרמטית ומהירה. שעלת היא מחלת ילדים שגורם חיידק המפריש רעלן בשם Pertussis toxin, שמעכב את הולכת האותות התוך-תאיים. המחלה מתבטאת בהתקפי שיעול קשים שעלולים במקרים מסוימים לגרום לדימומים במוח ובמערכת העיכול או לקרע בסרעפת ואף להסתיים במוות. גם בלי הנזקים האלה, מדובר במחלה מאוד לא נעימה.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת נכנס לשימוש חיסון נגד שעלת שהוריד באופן דרמטי את שיעור התחלואה בה אולם לא הכחיד אותה לחלוטין. בסוף שנות ה-70, בעקבות ביקורת ציבורית, ירד שיעור החיסון נגד שעלת מכ-80 אחוז לכ-40 אחוז בתוך חמש שנים. התוצאה לא איחרה לבוא. בשנת 1977 התפרצה באנגליה מגפת שעלת שבה נדבקו יותר ממאה אלף איש, רובם ילדים בני 5-2, ומהם מתו 23 חולים. שיעור התמותה היה אמנם "רק" 1:4,000, אך רוב הקורבנות היו תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים. אחד המקרים המזעזעים אז של תינוק בן שבוע שנדבק במחלה ומת תוך ארבעה ימים.

התפרצויות דומות התחוללו גם ביפן ושוודיה אחרי ששיעור החיסון בהן ירד. לקריאה נוספת על הקשר בין החיסון לשיעור התחלואה בשעלת ראו את המאמר שפורסם בכתב העת Lancet (באנגלית). המסר מהפרשה הזו ברור – הפסקה רחבת היקף של חיסונים היא מעשה חסר אחריות שפוגע דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר. ובכל זאת, גם היום די בחיפוש מהיר באינטרנט כדי לגלות סיפורים רבים על ילדים חולי שעלת שהוריהם בחרו ב"דרך הטבעית" ונמנעו מלחסן אותם.

יש קבוצות באוכלוסייה שבוחרות לא לחסן, מתוך פחד, אידיאולוגיה או פשוט חוסר מודעות. דבר אחד משותף לכולן – הן נהנות מ"אפקט העדר", כלומר מהחסינות של רוב האוכלוסייה המחוסנת, שמונעת מגורם המחלה להתפשט ולהגיע אליהם. מעבר לאקט האגואיסטי של רכיבה על אפקט העדר יש כאן בעיה אמיתית, משום שאף חיסון אינו יעיל במאת האחוזים. כך עלול להיווצר מצב שבו אדם מחוסן שהחיסון לא נקלט אצלו נדבק במחלה מאדם שאינו מחוסן. ככל שיהיו יותר אנשים לא מחוסנים כך תגבר המגמה הזאת ותפוצת המחלות תגדל.

בשנת 2007 התארחו שני אורחים נשאי חצבת מאנגליה בחתונה חרדית בירושלים. במקרה, משתתפי החתונה השתייכו לזרם קיצוני שמסרב להתחסן מטעמים אידיאולוגיים. אחרי שזוהו קרוב למאתיים נדבקים במחלה בקהילה הזאת, גם אחרוני המתנגדים בה השתכנעו לרוץ ולחסן את משפחותיהם. אילו היה מדובר במחלה מסוכנת יותר, כמו פוליו או דיפטריה (קרמת), המצב היה הרבה יותר גרוע.

אם כן, מדוע מתעקשים אנשים רבים להמנע מלחסן את ילדיהם? להלן כמה טיעונים נבחרים שמושמעים נגד החיסונים, והתשובות המדעיות להם.

המחלות החלו להיעלם עוד לפני הופעת החיסון, בשל גילוי האנטיביוטיקה והעלייה במודעות להיגיינה.
מאז גילוי האנטיביוטיקה אכן חלה ירידה דרמטית בשיעור התמותה ממחלות, ואפשר לראות את זה בצורה ברורה בגרפים. אך שימו לב לפרטים – שיעור התמותה אכן ירד בזכות היכולת לטפל במחלות, אך מה בדבר שיעור ההדבקה במחלות? אפשר לראות בבירור קשר ישיר בין מתן חיסון לשיעור ההדבקה במחלות רבות, ובהן חצבת, פוליו, דיפטריה, טטנוס, שעלת ועוד. שיעור התמותה ממחלות אינו גבוה כמו שהיה בעבר, בזכות השיפור המבורך שחל בשירותים הרפואיים, אך לא נעים גם להיות משותק לכל החיים (כמו שקורה בפוליו), או לסבול פגיעה מוחית (כמו בחצבת).

חיסונים מכילים חומרים מזיקים ומסוכנים, כמו כספית.
לא נכון. בשנים האחרונות הוציאו את רכיב הכספית (טימרזול) שהיה קיים בחיסונים בעבר. מעבר לזה, כמות הכספית שבה היה מדובר קטנה מזו הקיימת בכריך טונה, והרי מדובר בסופו של דבר מדובר במספר קטן וסופי של חיסונים שניתנים בילדות. המינון היה חסר כל משמעות.

חומר נוסף שמציינים מתנגדי החיסונים הוא מלח האלומיניום המצורף לאג'ובנט (חומר מעורר תגובה חיסונית, שנועד לשפר את יעילות החיסון). על פי דף עמדה של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), ועל פי ממחקרים שנעשו, לא נמצאו כל ראיות להשפעות מזיקות של מלח האלומיניום במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בחיסונים ובמזון.

לחיסונים יש תופעות לוואי מסוכנות
כמו לכל טיפול גם לחיסונים יש תופעות לוואי, הכוללות כאב, חום נמוך ועוד. לעתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים (שנובעים מהחום), אך הן נדירות ושיעור מקרי המוות מהם אפסי ונמוך בהרבה מהסכנה של המחלות שהחיסונים מגנים מפניהן. בסופו של דבר, אם מניחים על כף המאזניים את הסיבוכים מהמחלות שנגדן אנו מחסנים לעומת תופעות הלוואי האפשריות, הרווח מהחיסון ברור.

דוגמה מצוינת לכך היא התפרצות השעלת ביפן בסוף שנות ה-70. מערכת הבריאות היפנית הצליחה להביא את האוכלוסייה לרמת חיסון של כ-80 אחוז נגד שעלת, אך ב-1975 הוחלט להפסיק לחסן את האוכלוסייה נגד המחלה בעקבות ביקורת ציבורית על תופעות הלוואי (בעיקר חום). בשלוש השנים שאחרי קבלת ההחלטה שיעור התחלואה בשעלת עלה באופן דרמטי (פי שלושים ויותר) ואיתו גם תמותת תינוקות מהמחלה (פי עשרה ויותר). כעבור שנים ספורות חודשה תוכנית החיסונים.

חשוב לציין שלמרות הכמות הגבוהה יחסית של תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון נגד שעלת (חום, בכי ובמקרים קיצוניים גם פרכוסים), לא מתועדים כל מקרים של מוות מתופעות הלוואי. מעבר לכך, ממשלת יפן הכניסה לשימוש חיסון חדש שתופעות הלוואי שלו פחותות. אם כן, גם אם מסתכלים על תופעות הלוואי והסיבוכים הנדירים מחיסונים, החלופה עדיין הרבה יותר גרועה.

רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים נעלמו כמעט לגמרי
נכון, רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים הודברו כמעט לחלוטין, במידה רבה בזכות החיסונים עצמם – אך רק כמעט. מה שמגן כרגע על האוכלוסייה מפני התפרצות חוזרת שלהן הוא תופעת "אפקט העדר" שכבר הזכרנו. כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן, שיעור ההדבקה במחלה נשאר נמוך ולכן יהיו מעט מאוד התפרצויות שלה גם אצל מי שאינם מחוסנים. ירידה בשיעור החיסון עלולה להוביל להתפרצויות חדשות של המחלה, על כל המשתמע מכך. התפרצויות השעלת בסוף שנות ה-70 הן רק דוגמה אחת לכך.

מערכת החיסון של תינוקות אינה יכול לעמוד בעומס החיסונים שאנו חושפים אותם אליהם
אנו נוטים לזלזל ביכולות הפיזיולוגיות של תינוקות, אך למעשה החיסונים שהם מקבלים הם רק שבריר זעיר ביחס ליכולת הקיבול החיסונית שלהם. מערכת החיסון של תינוק מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים, כך שאותם עשרה חיסונים שהוא מקבל אינם אלא טיפה בים.

עם זאת, אם התינוק ייחשף למחלה "פראית" כמו דיפטריה או טטנוס, הסיכוי של מערכת החיסון שלו להתמודד איתה בהצלחה נמוך מדי, בשל זמן התגובה החיסונית הארוך (כשבועיים). כשאנו מחסנים אנחנו חוסכים מהתינוק את פרק הזמן הזה ומאפשרים לגופו להתמודד עם הפולש באופן מיידי לפני שיתרבה ויפגע בו.

מתחסנים חולים יותר
זו דוגמה קלאסית לעיוות נתונים. בואו ניקח לדוגמה אוכלוסייה של אלף אנשים ש-0.5 אחוז מהם אינם מחוסנים נגד שעלת (כלומר חמישה אנשים). נניח שאחד האנשים הוא נשא של שעלת ושיעילות החיסון היא 95 אחוז. נקבל באוכלוסייה הזאת כחמישים אנשים מחוסנים חולים ורק חמישה לא מחוסנים חולים, כלומר פי עשרה.

המסקנה הצפויה היא שאנשים מחוסנים נדבקים יותר מאנשים לא מחוסנים, כלומר לכאורה החיסון פוגע בעמידות שלנו למחלות. אך אם נסתכל על הנתונים מבעד למשקפיים מדעיות נראה שהיות שמדובר באוכלוסיות שאינן שוות בגודלן, רק כחמישה אחוזים מאוכלוסיית המחוסנים נדבקו, לעומת מאה אחוז מהאוכלוסייה הלא מחוסנת. אם יהיו לנו שיעורים גבוהים יותר של לא מחוסנים גם כמות ההדבקות שלהם תגדל באותה מידה, ומגפת השעלת באנגליה שכבר הזכרנו היא דוגמה מצוינת לכך.

המחוסנים מגנים עלינו מהמחלה
אנשים שבוחרים לא להתחסן, וחמור מכך – לא מחסנים את ילדיהם, מתחבאים מאחורי אפקט העדר. כל עוד שיעור המחוסנים גבוה אפשר להניח שהסבירות להתפרצות תהיה נמוכה, משום ששיעור ההדבקה יהיה נמוך. בעקבות זאת ייהנה אדם לא מחוסן באוכלוסייה מחוסנת מחסינות מדומה.

עם זאת, אף חיסון אינו יעיל במאה אחוז (המחקרים מדברים על 95-80 אחוז, תלוי בסוג החיסון), על כן ככל ששיעור המחוסנים גדל כך קטן הסיכוי של אדם לפגוש במחלה ולכן פוחת גם הסיכוי שיידבק בה. כל אדם לא מחוסן מעלה את הסיכוי להדבקה של אדם מחוסן, וזה מעשה אגואיסטי ומקומם שפוגע בכולם – ויותר מכול בשכבות החלשות מבחינה חיסונית: תינוקות, קשישים וחולים במחלות כרוניות.

החיסון המשולש (MMR) עלול לגרום לאוטיזם
כאן מדובר במקרה קלאסי של מדע רשלני (ראו את הסרטון איך (לא) עושים מדע), שבו הסקת מסקנות שגויה פגעה באוכלוסייה גדולה. בשנת 1998 פרסם רופא בשם ויקפילד מאמר על בסיס מחקר שבו מצא לכאורה קשר בין החיסון המשולש לשכיחות של אוטיזם ושל בעיות מעיים בילדים. הפרשה עוררה סערה ונשמעו קריאות להפסיק את מתן החיסון.

בעקבות הממצאים נעשה מספר לא מבוטל של מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים והראו שאין כל קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש או כל חיסון אחר. בה בעת נמצאו בעיות קשות במחקרו של ויקפילד, עד כדי כך שהמאמר שפרסם נגנז לבסוף והוסר מרשימת הפרסומים המדעיים. על פי כל פרמטר מדעי אין ככל הידוע כיום שום קשר בין החיסון המשולש, או כל חיסון אחר, לבין אוטיזם.

תהליך הפיתוח של חיסונים לוקה בחסר מאחר שאין בו קבוצת ביקורת דמה (פלצבו)
כשבודקים את היעילות של טיפול נחוצה קבוצת ביקורת כדי לוודא שהאפקט המתקבל אכן נובע מהטיפול ולא מאפקט פסיכולוגי הנקרא פלצבו. עם זאת, מתן חיסון דמה עלול להוביל להדבקה במחלה – מעשה בעייתי מבחינה אתית.

על כן, מה שנהוג כיום לעשות הוא להשוות את היעילות של חיסון חדש ליעילותם של חיסונים ישנים נגד אותה מחלה. השיטה הזאת נפוצה במיוחד בחיסונים לשפעת עונתית. כמו כן ידוע שהיעילות של אפקט הפלצבו יכולה להגיע עד לכ-30 אחוז, כך שאם יעילות החיסון גבוהה מכך מדובר כנראה באפקט טיפולי אמיתי. נכון להיום יעילות החיסונים נעה סביב 95-80 אחוז, וזה כמובן הרבה יותר מאפקט הפלצבו. כשיוצא חיסון נגד מחלה שאין לה חיסון מוכר משתמשים כמובן במחקר גם בקבוצת פלצבו.

הידבקות במחלה עצמה יעילה יותר מחיסון נגדה
ראשית, זה לא תמיד נכון – יש מחקרים שמראים שחיסונים מסוימים יעילים יותר מהדבקה במחלה הפראית. שנית, אמנם ייתכן שהידבקות במחלה תיצור אפקט חיסוני יעיל יותר, אך יש כאן כמה בעיות. קודם כל, למה להסתכן בסיבוכים האפשריים של המחלה? אחרי הכל גם אבעבועות רוח או חצבת – מחלות ילדות קלות יחסית – עלולות לגרום סיבוכים לא נעימים ולהשאיר לילד נזקים לכל החיים, לצד החסינות "הטבעית".

דבר נוסף הוא שאיש לא מבטיח שאכן תידבקו במחלת הילדות כילדים, וידוע שמבוגרים שלוקים במחלות ילדות מסויימות מפתחים תסמינים קשים יותר. והדבר השלישי הוא שאין כל סתירה בין חיסון טבעי לחיסון לא טבעי. נניח שאדם שקיבל חיסון נחשף לחיידק שנגדו הוא חוסן – מערכת החיסון שלו תיכנס לפעולה, תפגע בחיידק, ועקב כך תקבל דחף נוסף שישפר את החסינות מפניו. גם אם האדם יפתח בכל זאת את המחלה, התסמינים יהיו הרבה יותר קלים.

"פתרון" שמצאו הורים רבים בדמות "מסיבות הדבקה" גורם להדבקה מכוונת במחלה שיש לה סיבוכים, גם אם נדירים. מה שיותר גרוע הוא שלא רק הילד נדבק אלא גם ילדים בסביבתו נחשפים בגללו למחלה, וביניהם עלולים להיות ילדים מדוכאי חיסון שעבורם מדובר בסכנת חיים של ממש. בעוד שבעבר המחלה הופצה בעיקר בשכונה, כיום בעידן הרשתות החברתיות אנשים באים ממקומות מרוחקים כדי להדביק את ילדיהם ומביאים איתם את המחלה לשכונת מגוריהם, וכך מפיצים את המחלה.

החיסונים, כאמור, הביאו לירידה דרמטית בהידבקות במחלות רבות, וחלקן אפילו נכחדו מהעולם כמעט לחלוטין. כפי שהוכח לא פעם, הפסקת החיסונים עלולה לגרום להתפרצות מחודשת של מחלות רבות, חלקן אף בגרסה מעודכנת ומסוכנת יותר. מי שייפגעו מכך תהיינה בעיקר האוכלוסיות החלשות, כמו מדוכאי חיסון (חולי סרטן, מושתלי איברים וחולים במחלות אוטו-אימוניות), וגם תינוקות שטרם התחסנו וקשישים.

לפני שאתם מחליטים אם להתחסן או לא, מוטב שלא תנהו אחרי טרנדים אלא תפנו לגורמים רפואיים מוסמכים ובקשו מהם את המידע המדעי העדכני ביותר על בסיכונים והיתרונות של כל חיסון.

במהלך כתיבת המאמר הגעתי ללא מעט פורומים "טבעיים" באינטרנט שבהם נתקלתי באנשים שאינם מחסנים את ילדיהם מבחירה. תגובה אחת שמשכה את תשומת לבי שם מתמצתת לדעתי את הכל: אחת הגולשות התייעצה עם חברי הפורום אם היא צריכה לחסן את בתה לפני נסיעה להודו ואחד הגולשים ענה, "הכרתי אדם אחד שלא חזר מדרום אמריקה מפני שהחליט לא להתחסן (דלקת קרום המוח)". הגולשת ההיא, אגב, החליטה לבסוף לתת לבתה חיסונים הומאופתיים, כלומר שווה ערך לטיפול במים (וראו את הכתבה המים זוכרים – בין מדע להומאופתיה).

הערה לגולשים – בתגובות למטה התפתח דיון מעניין על חיוניות החיסונים ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולהשתתף. בגלל מגבלות טכניות של האתר התגובות אינן מופיעות בסדר כרונולוגי קבוע, על כן שימו לב לתאריך המופיע בסוף התגובה ולכיוון הלוגי של השרשורים (מלמטה למעלה). כמו כן אתם מוזמנים לעיין בכתבה הימנעות מחיסון: טבעיות או משחק באש? – שאלות ותשובות, שמרכזת את השאלות העיקריות של הגולשים ואת המענה עליהם. שימו לב שמדובר בכתבה דינמית שמתעדכנת בהתאם להתפתחות הדיון כאן.
 

259 תגובות

  • מאיה

    האם יש חומרים מסוכנים אחרים?

    ארז שלום, תודה על תשובתך ומחכה לתשובה לגבי החיסונים לשפעת השנה.
    בנוסף - האם יש חומרים רעילים אחרים בחיסון השנה שיכולים לסכן (אפילו במקצת) את העובר?
    שוב תודה, מאיה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא

  • מאיה

    לגבי תשובתך מעלה

    ארז - רק מוודאת לגבי תשובתך מעלה ("לא"): האם יצא לך לבדוק חומרים בחיסון השפעת השנה? דהיינו-האם הם לא מכילים חומרים רעילים בכלל? (דוגמת אלומיניום)?
    תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי מאיה
    הסתכלתי על העלונים לצרכן של שני סוגי החיסונים המומתים (זריקה) שניתנים ולא ראיתי באף אחד מהם משהו שנראה לי מדאיג (ואם תרצי אשמח לעבור איתך עליהם אחד אחד). יתרה מכך הרכב החיסונים נמצא תחת פיקוח הFDA, משרד הבריאות וכל רשות בריאות שאת יכולה לדמיין בעולם המערבי, כך שהם לא אמורים לגרום לאיזושהי בעיה לאם או לעובר - בהנחה שהם לא נמצאים באיזושהי קבוצת סיכון.

    כפי שציינתי למעלה, אנחנו אתר שנותן מידע מדעי, על כן אם את חוששת אני ממליץ לך להיוועץ ברופא. כל טוב
    ארז

  • מאיה

    תודה!

    ארז, מעריכה את תשובותיך המפורטות - המידע מאוד חשוב.
    תודה רבה, מאיה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בשמחה

    אם תצטרכי עוד משהו אנחנו כאן

  • רותי

    חיסונים לסרטן צוואר הרחם

    אשמח לשמוע את דעתך לגבי 2 החיסונים הקיימים בשוק נגד וירוס הפלילומה, לאור הדין הציבורי בעד ונגד.
    אני בת 45 והתאלמנתי לאחרונה. רופא נשים המליץ על גרדסיל ולקחתי מנה ראשונה (הייתי מס׳ שבועות לפני גיל 45). כעת המערכת של קופח לא מאפשרת לקחת את הגרדסיל מנה שניה והומלץ לי לקחת סרוויקס (כיוון שעברתי את גיל 45).
    רופא מומחה בתחום צוואר הרחם טוען שאין בעיה לשלב.
    אני מצידי תוהה אם בכלל לקחת לאור הדיון על תופעות הלוואי. אשמח לשמוע מהידע שלך , מה דעתך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רותי
    האתר שלנו עוסק במתן מידע מדעי בלבד ועל כן אני מנוע מליעץ לך בנוגע לאיזה חיסון לבחור אם בכלל. ואני ממליץ לך בחום להיוועץ עם גורם רפואי מוסמך.

    לגבי נושא תופעות הלוואי, לא ידוע לי על תופעות לוואי חריגות או סכנה מהחיסון. אם תרצי את מוזמנת לקבל מידע על המחקרים שנערכו על החיסון בקישור הבא:
    http://hpv.kegel.com/safety/

    ומידע כללי על החיסון (באנגלית)
    http://www.phac-aspc.gc.ca/std-mts/hpv-vph/hpv-vph-vaccine-eng.php#a6

    אם יש לך שאלות יותר פרטניות אשמח לעזור

    כל טוב
    ארז

  • אורלי

    פוליו - שאלה

    בעקבות חיסון הפוליו שעולה שוב לאחרונה -
    עד היום חוסנו ילדים בנגיף מומת אשר מחסן מפני המחלה אך יש אפשרות להידבקות ולהיות נשא של הנגיף.
    במידה וחס וחלילה ילדה שחוסנה כך, נדבקה והפכה נשאית ולא פיתחה מחלה, הפכה לבוגרת נכנסה להריון , האם העובר בסכנה?
    אותו הדבר לגבי ילד....
    השאלה היא מהי המשמעות של להיות נשא של הנגיף? האם זה לכל החיים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אורלי
    כאשר כתבתי את תשובתי התייעצתי עם ד"ר קרן לנדסמן - מתמחה באפידימיולוגיה בבי"ח הכרמל בחיפה והנה התשובה:
    מהחיסון המומת עצמו לא ניתן להדבק במחלה. לאחר החיסון בעת חשיפה לנגיף עלול להיווצר מצב בו האדם המחוסן נושא את הנגיף במעיו שבועות ואפילו חודשים. עם זאת במידה ומדובר באישה הרה לא אמור להיות סיכון לעובר, אך בהחלט יש סיכון לאנשים לא מחוסנים, או רגישים הסובבים אותה.

    אנו צפויים להעלות בימים הקרובים מאמר העומד על ההבדלים בין החיסון המוחלש לחיסון המומת. אני מזמין אותך לחזור ולבקר במאמר.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • צליל

    שאלה דחופה

    במקרה של ספק האם הילד קיבל את החיסון או לא בהיותו תינוק, האם לתת את החיסון מחמת הספק או שקיימת סכנה במתן חיסון שהגוף כבר קיבל?
    תודה על המידע והטור החשוב.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    האתר שלנו אינו עוסק במתן ייעוץ רפואי, על כן אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא הילדים שלך.
    כל טוב ובהצלחה
    ארז

  • אברהם

    2 שאלות

    א. האם יש נתונים חדשים על סטטיסטיקת ההידבקות בדלקת קרום המוח אצל מחוסנים ולא מחוסנים? בעבר ראיתי פרסום של קופ"ח ולפי הטבלה שהייתה שם - לא היה הבדל בין מספר החולים המחוסנים לבין הלא מחוסנים.
    ב. אשתי במסגרת עבודה טיפולית בבית חולים, חוייבה לקבל חיסון נגד צהבת. כעבור זמן קצר החלה לה בעיית עור קשה שנמשכת עד היום (למעלה מ-6 שנים). לא קישרנו בין הדברים אך בגלל הבעיה הזו אשתי פנתה לכל מיני רופאי עור שלא מצאו פתרון, והיא פנתה גם לטיפולים טבעיים. בין השאר היא פנתה למטפל בשיטת BECOM שאמר שהוא לא מצליח לגלות את הסיבה למחלת העור, מלבד סיבה אחת שלא נראית לו הגיונית. אשתי שאלה אותו מה הסיבה והוא ענה שזה בגלל חיסון צהבת אבל זה לא הגיוני כי זה חיסון של ילדים. (הוא לא ידע שאשתי קיבלה את החיסון זמן קצר לפני התפרצות המחלה). האם נתקלת בתופעות כגון זו? מה יש לך לומר על כך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אברהם.
    האתר דוידסון אונליין הינו אתר העוסק במתן מידע מדעי לכל דורש. שאלותיך נמצאות על הגבול שבין מידע מדעי למידע/ייעוץ רפואי. לגבי השאלה ראשונה, אני אבדוק דרך כמה מכרים שלי במשרד הבריאות ואחזיר לך תשובה בהקדם.

    לגבי השאלה השנייה, יתכן ומדובר בתופעת לוואי של החיסון ויתכן שמדובר בצירוף מקרים. אני ממליץ לך להפנות את השאלה הזאת למומחים למחלות זיהומיות על מנת לקבל חוות דעת מוסמכת ורצינית.

    כל טוב

    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה לסעיף א

    שלום אברהם
    משרד הבריאות אינו אוסף נתונים השוואתיים אודות שיעור ההדבקות בקרב מחוסנים מול לא מחוסנים. יש להניח שהנתונים קיימים איפשהו אבל הם לא נגישים, לפחות לא לי. עם זאת הנה קישור לשיעור התחלואה במחלה לפני ואחרי תחילת מתן החיסון לאוכלוסייה:
    http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=59&cat=7
    כמו כן הנה מאמר המדווח על הדבקות בהמופילוס B בקרב 57 ילדים, 5 מתוכם מחוסנים.
    http://www.ima.org.il/imaj/ar12jul-02.pdf
    חיסון אינו טיפול של 100% וישנם מקרים של אנשים מחוסנים, שהחיסון "לא תופס" והם חשופים להדבקות בכל זאת. שיעור האנשים המחוסנים אך חשופים להדבקות משתנה מחיסון לחיסון, ובד"כ נע סביב ה-5%. עם זאת זה שהחיסון "לא תפס" לא אומר שהאדם חשוף לחלוטין כמו אדם לא מחוסן. בלא מעט מהמקרים לאותו אדם יש הגנה חלקית, והוא מקבל את המחלה בצורה קלה יותר.

    למידע נוסף (באנגלית) על יעילות החיסון אתה מוזמן לפנות ללינק הבא:
    http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/hib.html

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ענת

    הגנה חלקית

    בהמשך לדבריך - "עם זאת זה שהחיסון "לא תפס" לא אומר שהאדם חשוף לחלוטין כמו אדם לא מחוסן. בלא מעט מהמקרים לאותו אדם יש הגנה חלקית, והוא מקבל את המחלה בצורה קלה יותר."
    על סמך מה אנחנו יכולים לדעת שאדם מקבל מחלה בצורה קלה יותר, האם המקרים מתועדים והנתונים נאספים בצורה מסודרת ע"י מערכת כלשהי?
    כשהבת שלי חלתה באבעבועות, למשל, הרופא לא ממש התעניין אם היא חוסנה קודם או לא, הנתונים לא נרשמו בשום מקום.... ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ענת
    המידע על הדבקויות במחלות מגיע ממחקרים ארוכי טווח מבוססי אוכלוסיה, לא מהציבור הרחב. מדובר במחקרים עם אלפי ועשרות אלפי משתתפים, כך שמבחינה סטטיסטית הם אמינים. לגבי אבעבועות רוח באופן פרטי זכורים לי לפחות שני מחקרים של ה cdc בקרב כמה אלפי ילדים שחוסנו כך שהיה מעקב של כמה שנים וראו את ההשפעה של החיסון. אם את ממש רוצה אני יכול לחפור ולהוציא את המחקרים המקוריים.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ענת

    מחקרים וסטטיסטיקה

    ארז שלום,
    אני לא יודעת עד כמה ה- cdc הוא גוף נטול אינטרסים ו/או השפעות חיצוניות.
    אבל גם אם נניח שכן, זה לא מוזר בעיניך שאין המשך מעקב לאורך שנים אחר כלל האוכלוסיה?
    העלתי את הנושא כמה שורות למטה, תחת הכותרת 'סטטיסטיקה', אשמח אם תוכל להתייחס לנקודות שהעלתי.
    שוב תודה,
    ענת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ענת
    ראשית, ברצוני להתנצל על זמן המענה הארוך יחסית, כפי שאת שמה לב מדובר בדיון פעיל, והשאלה הקודמת שלך פשוט "נפלה בין הכסאות". על מנת לענות על שאלתך התייעצתי עם ד"ר קרן לנדסמן - רופאה אפידימיולוגית

    כעת לתשובה: בבדיקה של יעילות ותופעות הלוואי של חיסון (בדגש חזק על תופעות הלוואי) ישנם כמה כלים אשר נעשה בהם שימוש. בראש ובראשונה שלושת הלשבים של המחקר הקליני בהם נבדקים סה"כ אלפי אנשים ושמים דגש מיוחד על חיפוש תופעות לוואי. בנוסף קיים שלב רביעי הנבדק במשך מספר שנים לאחר אישור החיסון - וזה דבר המחוייב על פי תקנות הFDA ועל פי חוק. במסגרת השלב הרביעי בודקים יעילות ומחפשים תופעות לוואי לאורך זמן (שנים). כמו כן קיימת מערכת דיווח בלתי תלויה בשם VAERS בה כל אדם יכול לדווח על חשד לתופעות לוואי. למערכת כזו יש את הבעיות שלה כמו חוסר מודעות לקיומה ולחשיבותה, הגורר דיווח חסר, וגם קצת בנושא של אמינות של דיווחים, למשל אדם שחטף שפעת יומיים לאחר חיסון נגד אבעבועות רוח עלול לקשר בין השניים. עם זאת קיימת קבוצה של אנשים שכל תפקידם הוא לחפש מגמות ולדווח עליהן לרשויות. בדרך זו נתגלתה תופעת לוואי נדירה לחיסון הרוטה לפני מספר שנים והחיסון נמשך מהמדפים כתוצאה מכך.

    הפתרון האידאלי יהיה, כמובן, לאסוף את המידע הקיים אצל רופאי משפחה ולנתח אותו, הבעיה כאן היא יותר לוגיסטית, תקציבית ואתית. יש לא מעט מערכות הפועלות במקביל ואינן מדברות זו עם זו. כמו כן קיים נושא הפרטיות והחסיון הרפואי, אך כאמור זה אינו המקום לדון בבעיות מסוג זה.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    שאלה למור סגמון

    שלום מור

    שמתי לב שאתה זורק טיעונים נגד כל דבר שקשור לחיסונים. על פי רוב הטיעונים שלך נובעים מניתוחים סטטיסטיים שגויים. אתה טוען כי אתה "רק בא לתת מידע על חיסונים" אולם באופן לא מפתיע, כל המידע שאתה נותן הינו רק נגד חיסונים.

    האם אתה מתנגד לכל החיסונים באשר הם? האם אתה טוען שכל התיאוריה החיסונית היא בלוף אחד גדול וקנוניה של תאגידי התרופות? האם לשיטתך יש חיסון אחד שכדאי או טוב לתת? האם לדעתך עולם נטול חיסונים הוא עולם טוב יותר?

    כאשר נמצאו אי דיוקים בכתבה שלי אני תיקנתי אותם. האם אתה מוכן להתחייב לעשות את אותו הדבר אצלך באתר? כלומר אם אמצא אצלך רפרנסים או טיעונים לא רלוונטיים האם תהיה מוכן להתחייב להסיר אותם? האם תואיל לפרסם באתר המידע שלך מחקרים המראים את אחוז הנדבקים בקרב הלא מחוסנים?

    על מנת שהדיון לא ימשיך להתפזר ולגזול משנינו זמן יקר, חשוב לי להבין בדיוק היכן אנו חלוקים.

    עד שלא תבהיר את עמדתך לא אענה על שאלות נוספות

    כל טוב ושנה טובה

    ארז

  • מור סגמון

    מציב אולטימטום?

    ארז, אתה ממש לא חייב לענות על שאלות נוספות. למעשה, תשובה או אי תשובה הן בהחלט שתיהן אפשרויות לגיטימיות ואתה לא צריך לאיים או להתנות את טוב ליבך בהרעפת ידיעותיך על העולם במה שמישהו אחר עושה או לא עושה. הבחירה תמיד בידך...

    אתה יכול לעקוב אחר הדיונים בפורום "חיסונים במחשבה תחילה" בתפוז, כדי לקבל תשובות מעמיקות לשאלותיך ודוגמאות להתנהלות העמותה לאחר דיונים מעמיקים ובירורים מדעיים עם גורמים מתאימים, כמו עדכון המידע על תכולת כספית בחיסוני השפעת הניתנים בארץ ועדכון תכנית החיסונים היפנית ששונתה לפני כמה חודשים. אנו שמחים על "בקרת איכות" לנתונים שלו וגם אתה מוזמן לתרום לעמותה במשימה זו.

    אתה פותח את ה "דרישה" שלך בשיפוטיות שלילית. אני "זורק טיעונים", הניתוחים הסטטיסטיים של העמותה שגויים,
    "באופן לא מפתיע" כל הנתונים נגד חיסונים...
    ברור לך שאני יכול להשיב לך באותו מטבע. כל המאמר הנ"ל שלך הוא "זריקת סיסמאות" בעד החיסונים, בלתי מבוססות או מבוססות על מידע חלקי לפי העדפתך, באופן לא מפתיע. וכו'...

    אתה יכול למצוא באתר של העמותה נתונים, גם כאלו המראים היכן החיסונים יעילים (ראה למשל, בחיסון ה HIB). זה נובע מהעובדה הפשוטה שאנו מראים את הנתונים כהווייתם, ולא סיסמאות בלתי מבוססות המונעות מאינטרס כזה או אחר, בדומה לזה של הממסד הרפואי ושלוחיו, שלהם אינטרס לשמר שיעור התחסנות גבוה בתכנית החיסונים שהוא ממליץ עליה ומקדם אותה.

    יום טוב!
    מור

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מור
    קודם כל תתחדש על הפורום. אם לומר את האמת מהמעט שראיתי שם זה נראה בעיקר כמו זירת התגוששות...

    את הטיעונים שלי על סילוף נתונים ועיוות סטטיסטיקות אני מבסס על תשובות שנתתי לך בנושאים כמו ההתפרצויות בבתי הספר.

    לגבי המחקרים שלא התייחסתי אליהם, כפי שאמרתי זה בגלל שלא נתת לי רפרנס מסודר. היות ואני חתום על למעלה משלוש מאות מאמרים באתר, אתה יכול לתאר לך על כמה תגובות אני צריך לענות. אם אתה רוצה התייחסות תצטרך לתת לי רפרנס מסודר בפורמט של קישור לאבסטרקט בpubmed כמו שאני נותן ולא קישור לאתר שלך.

    אני חוזר על הבקשה שלי וזה בכלל לא אולטימטום, אני פשוט רוצה לרדת לשורש המחלוקת בשביל שלא ננהל דיון סרק מעגלי.

    כל טוב

    ארז

  • אסתר

    בקשה לארז גרטי: לפרסם מאמר מעודכן בעקבות הדיון...

    הגעתי לדיון הארוך מאוד כאן מאיזושהי הפניה ב-YNET. דיון חשוב ביותר ורלוונטי ביותר. הבעיה היא שהרבה מאוד מידע נמצא בתגובות ובתשובות לתגובות, ובגלל אופיו הקופצני של הדיון כבר יש תחושה של צפייה במשחק פינג-פונג, וכבר קשה לעקוב אחר הפתילים ולהגיע למסקנות. נראה לי שכדאי באיזשהו שלב לכתוב את המאמר מחדש ולאגם את כל הידע החשוב שהצטבר כאן באופן מסודר ועקבי.
    תודה על המאמר ועל הדיון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אסתר

    עקב בעיה במערכת התגובות שלנו לא ניתן לנהל דיון מסודר ועקבי. היות והתגובות מכילות המון מידע שימושי אני בהחלט מתכוון לכתוב כתבת המשך עם עיקרי התגובות, עם זאת, היות וכתיבה עבור דוידסון אונליין איננה העיסוק העיקרי שלי, הדבר עשוי לקחת מעט זמן.

    סתם מתוך סקרנות תוכלי בבקשה לשים קישור לכתבה או לטוקבק שהפנה אותך אלינו?

    תודה על פנייתך
    ארז

  • אסתר

    "רופאה במכבי: הילד לא מחוסן - אל תחזרו לכאן"

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274733,00.html
    ההפניה בתגובה 12.
    שנה טובה ומבורכת!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תודה

    אגב שימי לב שכל הטיעונים שהועלו בתגובות אצלנו בכתבה קיבלו מענה.
    שנה טובה גם לך

  • אסתר

    חומר העשרה. על הפוליטיקה של הרגולציה.

    נתקלתי במקרה בפוסט של ד"ר בנימין מוזס. זה לא קשור ספציפית לנושא החיסונים. זה כן קשור ספציפית ליחסי הכוחות בין יצרניות התרופות / הרגולטורים / החוקרים / הציבור (חולים / בריאים). אם קריאת המאמר תערער ולו במעט את הביטחון האוטומטי ב"אמת המדעית" - דיינו.
    http://www.binyaminmozes.com/?p=647

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אסתר
    מאחורי המדע עומדים בני אדם. בין אותם בני אדם ישנם גם מושחתים. אין לי ספק שחברות התרופות לא פועלות ממניעים פילנטרופים. חברות התרופות רוצות להרוויח וכמה שיותר. עם זאת, לקהילה המדעית יש את הכלים להגיע לאמת. אמנם לא תמיד זה קורה מהר ולפעמים מתפרסמים מאמרים עם מסקנות שגויות במקרה הטוב ותוצאות מזויפות במקרה הרע, אבל כל מחקר נתון כל הזמן לביקורת עמיתים.

    הדוגמא שנתן ד"ר מוזס נוגעת למקרה פרטי, שיתכן מאוד שאינו יחיד, אך עדיין לא ניתן להשליך ממנו על כל הטיפולים הרפואיים שאושרו (או לא אושרו) ע"י ה-FDA.

    היופי של השיטה המדעית הוא בשקיפות שלה. לכל אדם יכולה להיות גישה לכל מחקר מדעי שאי פעם פורסם, והוא יכול לשבת ולקרוא אותו בצורה ביקורתית. יתרה מכך, המדענים בתור אנשים מאוד שאפתניים ומאוד תחרותיים, לא יפספסו הזדמנות למצוא פגם במחקר של אחר ולחשוף אותו ברבים.

    יעילות החיסונים ככלל איננה מוטלת בספק. החיסונים הצילו חיים רבים ומנעו מחלות רבות. יתכנו מקרים פרטיים של חיסונים נקודתיים שהיו פחות יעילים, והוסרו מסל התרופות. או של תופעות לוואי שגרמו לפסילת חיסונים לאחר שהופצו. אחרי הכל אין פתרון קסם. למניעת המחלות יש מחיר שבא בצורת תופעות לוואי, עם זאת ברוב המקרים תופעות הלוואי החמורות באמת הן נדירות, וכאשר באים לשקול את הרווח מול הסיכון, אין בכלל ספק שבאופן סטטיסטי התועלת עולה על הנזק הפוטנציאלי. מובן שעבור אותו אדם שנפגע מחיסון זה לא היה כדאי, אך עבור המליונים האחרים, כנראה שכן.

    זה חשוב להטיל ספק ולפקפק, אחרי הכל זו חלק מהגישה המדעית, עם זאת, חשוב גם לדעת מתי מה שנטען הוא אכן מה שנכון מדעית, והדרך להבדיל הוא או לקרוא את המחקרים המקוריים באופן ביקורתי, או להסתמך על גורמים מדעיים/רפואיים מוסמכים (וניתן לקבל יותר מחוות דעת אחת)

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    דוגמא זריקת סיסמאות בלתי מבוססות?

    "אין בכלל ספק שבאופן סטטיסטי התועלת עולה על הנזק הפוטנציאלי"
    אתה יכול להצביע על מחקר, ולו אחד, המראה שבריאותם של מחוסנים טובה מזו של בלתי מחוסנים?
    מחקר לאורך כמה שנים הבודק פרמטרים רבים של בריאות - תחלואה זיהומית, אוטואימונית, קוגניטיבית, מערכת העצבים, אוטיזם, צריכת אנטיביוטיקה, אלרגיות וכו'...

    על סמך מה אתה טוען דבר שכזה, ובהחלטיות שכזו, אשר ממנה נמנעים בד"כ אנשי מדע זהירים וצנועים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    יש מחקרים נקודתיים

    היות ובריאות כללית זה לא דבר שניתן למדוד, יש מחקרים נקודתיים על תופעות נקודתיות כמו אסטמה, אוטיזם וכו' נראה לי שנתתי לך כבר כמה דוגמאות אבל הנה הן שוב:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3057555/

    אין שום קשר בין אלרגיה לבין חיסונים בהשוואה בין אוכלוסיה מחוסנת ואוכלוסיה לא מחוסנת - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21412506

    חיסון MMR מגן מפני אסתמה - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18845551

    ואחד מהמאמרים (הרבים על אוטיזם) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15877763

    יחד איתם הנה כמה מחקרים על בריאותם של לא מחוסנים:

    עליה בשכיחות הפטיטיס B (מחלה שסיבוכיה המאוחרים כוללים אי ספיקת כבד וסרטן) - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22717331

    עליה בשכיחות שפעת בקרב ילדים לא מחוסנים (נבדק בקרב חולי CF, אצלם שפעת יכולה להיות קטלנית) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22643217

    עליה בשכיחות חשיפה לפנאומוקוק בקרב בני הבית של ילדים לא מחוסנים - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22592521

    אשפוזים כתוצאה מחצבת בקרב אוכלוסיה לא מחוסנת בגרמניה - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22570014

    עכשיו תגיד לי אתה מה פחות בריא אלרגיה או חצבת?

  • ענת

    סטטיסטיקה

    שלום ארז,

    בהמשך לדבריך -
    ..."עם זאת ברוב המקרים תופעות הלוואי החמורות באמת הן נדירות, וכאשר באים לשקול את הרווח מול הסיכון, אין בכלל ספק שבאופן סטטיסטי התועלת עולה על הנזק הפוטנציאלי"

    ארז, האם ידוע לך שאין כיום אף מערכת שעוקבת אחר המחוסנים ומתעדת בצורה אמינה ומסודרת דיווחים על תופעות הלוואי כפי שדווחו ע"י *המחוסנים* עצמם (במקרה של מבוגרים), או במקרה של תינוקות וילדים, כפי שדווחו ע"י *ההורים* ?
    כל עוד אין מערכת כזאת שאוספת את כל הנתונים, אין אפשרות להעריך בצורה אמיתית נזק מול תועלת.

    ענת

  • מור

    ארז - מאמר אחד האומר הכל

    ארז, המאמר שרן הביא לך כאן למטה, בעצם אומר את הכל.
    אותך מעניין המדע הטהור, כפי שאתה מבין אותו בעיניים מדעיות נטו.
    לאחר קריאת המאמר הזה, תבין שאתה, מה גם שאולי בתום לב, כמו בובה על חוט, המשרתת את התעשיה לפי תכנית מוכתבת מראש.
    הגישה שלך מהווה סכנה לבריאות הציבור ממש. מציע לך להרחיב את הראיה שלך את המדע ושירותו לציבור, ולהצטרף לארגון ה UCS המוזכר בכתבה הזו, במקום לדבר מגרונה של התעשיה.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html

    מה שיפה, שיחד עם זאת, יש מספיק מידע מדעי איכותי המראה את מה שאנו טוענים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אענה לך מה שעניתי לרן

    יש מדענים מושחתים יש תאגידים תאבי בצע, הכל נכון. עם זאת יש גם שיטה של ביקורת עצמית. בהנחה שלא כל המדענים מושחתים, יש אלפים רבים של מאמרים המעידים על יעילות השיטה החיסונית. יכול להיות שיש פה ושם חיסון פחות יעיל, ואין ספק שהיו מקרים של חיסונים שהוצאו מהסל ואחרים הוכנסו במקומם. אך להגיד שכל השיטה רקובה זה קצת מופרך.

    לגבי המידע המדעי האיכותי עליו אתה מדבר, עדיין לא הראת לי מאמר אחד שמחזק את הטיעונים שלך, ובבקשה אל תזרוק אותי לחפש מאמרים אצלך באתר. תן לי קישור למאמר אחד טוב מעיתון נחשב שמראה את האמת לשיטתך.

    כמו כן, ההערה שלך על הגישה שלי ממש לא במקום. כפי שאמרתי: יש לך מדע? הראה אותו במקום להטיח האשמות.

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    אני הראיתי לך, אתה בוחר להתעלם

    כל מאמר מדעי שהבאתי לך, אתה מתעלם ממנו.
    כך, למשל:

    1. בסקירת מחקרים שפורסמו עד שנת 2004 להערכת יעילות חיסון ה MMR, כשלושים שנה לאחר תחילת השימוש בחיסון זה, לא מצאו החוקרים ולו מחקר איכותי אחד אשר בדק את יעילותו של חיסון זה. למרות היעדר מחקרים שכאלו, הסיקו החוקרים שיעילותו של החיסון הודגמה בעצם היעלמות המחלות הללו.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16235361

    2.
    Aluminum is an experimentally demonstrated neurotoxin and the most commonly used vaccine adjuvant. Despite almost 90
    years of widespread use of aluminum adjuvants, medical science’s understanding about their mechanisms of action is still remarkably
    poor. There is also a concerning scarcity of data on toxicology and pharmacokinetics of these compounds. In spite of this, the notion that
    aluminum in vaccines is safe appears to be widely accepted. Experimental research, however, clearly shows that aluminum adjuvants
    have a potential to induce serious immunological disorders in humans. In particular, aluminum in adjuvant form carries a risk for
    autoimmunity, long-term brain inflammation and associated neurological complications and may thus have profound and widespread
    adverse health consequences. In our opinion, the possibility that vaccine benefits may have been overrated and the risk of potential
    adverse effects underestimated, has not been rigorously evaluated in the medical and scientific community. We hope that the present
    paper will provide a framework for a much needed and long overdue assessment of this highly contentious medical issue

    L. Tomljenovic*, and C.A. Shaw, Aluminum Vaccine Adjuvants: Are they Safe?, Current Medicinal Chemistry, 2011, 18, 2630-2637

    3. בשנת 2006, ערך טום ג'פרסון סקירה שיטתית של כל המחקרים המדעיים הקיימים על חיסוני השפעת. יש לציין שסוג זה של מחקר הוא בעל השפעה חזקה הרבה יותר מאשר מסקנותיו או תוצאותיו של מחקר בודד. ג'פרסון מסכם את ממצאיו:

    "העובדות מסקירות שיטתיות מראות שההשפעה של החיסון זניחה עד לא קיימת"
    "רוב המחקרים הם ברמה מתודולוגית נמוכה וההשפעה של גורמים מסיחים היא גבוהה"
    "קיימות מעט עובדות להשוואה אודות בטיחות החיסון"
    "הסיבות לפער בין המדיניות לבין העובדות – אינן ברורות"
    British Medical Journal, 2006;333:912-915

    בשנת 2010 נערכה סקירה מקיפה נוספת, הפעם על חיסוני השפעת למבוגרים (גילאים 16 עד 65)7. הסקירה נערכה ע"י קבוצת קוקריין – הקבוצה המדעית הבלתי תלויה והמוערכת ביותר בעולם המדעי. שני חוקרים סקרו בנפרד את כל המידע הקיים על חיסוני השפעת למבוגרים ותוצאותיהם הושוו ואוחדו. הממצאים והמסקנות שלהם עולים בקנה אחד עם הסקירה הקודמת, ואף יותר משמעותיים:

    יעילות חיסוני השפעת נעה בין 3% (במקרה הבלתי סביר שיצרני החיסון בשנה נתונה קלעו בול לשני זני הנגיף הצפויים בעונה הקרובה – סיכוי של 10%) לבין 1% במקרה היותר שכיח, שבו טעו היצרנים בהערכת שני הזנים הצפויים. כלומר, מכל 100 מתחסנים – למתחסן אחד לא יתפתחו תסמינים של שפעת!
    "לחיסון היתה השפעה צנועה על הפסד ימי עבודה, ולא היתה השפעה כלל על מספר האישפוזים והסיבוכים מהמחלה"
    "חיסונים מומתים (בהם הנגיף מומת ע"י חום או חומר כמו פורמלדהייד בתהליך הייצור) גרמו לתופעות לוואי מקומיות ושיעור מוערך של 1.6 מקרי ג'יליאן-ברה נוספים לכל מיליון חיסונים"
    "בסקירת קודמת של 274 מחקרים שפורסמו עד שנת 2007 נמצא שמחקרים הממומנים ע"י תעשיית התרופות פורסמו יותר בכתבי עת יוקרתיים וצוטטו יותר פעמים – ללא קשר לאיכותם וגודלם"
    "מחקרים שמומנו ע"י גורמים ציבוריים דיווחו באופן משמעותי הרבה פחות תוצאות המצדדות בחיסונים. הסקירה הראתה שעדויות מדעיות אמינות בקושי קיימות, אך נמצא שנעשית מניפולציה נרחבת במסקנות ומוניטין רע למחקרים"
    Jefferson T, Di Pietrantonj C, Rivetti A, Bawazeer GA, Al-Ansary LA, Ferroni E. Vaccines for preventing influenza in healthy adults. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 7. Art. No.: CD001269

    בשנת 2010 ביקשו אותם חוקרים מקבוצת קוקריין לסקור את המחקרים אודות יעילות חיסון השפעת כאשר ניתן לעובדי מערכת הבריאות העובדים עם אנשים מבוגרים. החוקרים מסכמים:

    "עובדי מערכת הבריאות מתחסנים בשיעור נמוך יותר מאנשים מבוגרים וסקרים מראים שעובדי מערכת הבריאות שאינם מתחסנים לא רואים את עצמם בסיכון, מטילים ספק ביעילות החיסון, מודאגים מתופעות לוואי של החיסון וחלקם לא רואים את הלקוחות שלהם ככאלה אשר בסיכון"
    "אנו מסיקים שאין עדויות מדעיות לכך שחיסון עובדי מערכת הבריאות לכשעצמו מונע מקרים בדוקים במעבדה של שפעת, דלקת ריאות או מוות כתוצאה מדלקת ריאות במוסדות מגורים לאנשים מבוגרים לטווח הארוך"
    Thomas RE, Jefferson T, Lasserson TJ. Influenza vaccination for healthcare workers who work with the elderly. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 2. Art. No.: CD005187

    ארז, זה שאתה בוחר להתעלם ולהחליש את העוצמה של מחקרים חזקים,לרבות סקירות טובות מאד, איננה מכשירה את המאמר המוטה שלך על מסנותיו שאינן נתמכות בנתונים.

  • לוי

    סיכום ואכזבה.

    1. התעלמות מוחלטת שלך מהגרף על הודו (מאתר הwho) שמראה ירידה באבחון בשיתוק פוליו יד ביד בנסיקה של "שיתוק לא פוליו".

    2.האבחון הקליני למען הסטטיסטיקה של שיתוק פוליו בארה"ב השתנה עם השנים (ועפ"י הwho) שלוש פעמים, כאשר רק ב1960 מאבחנים חולה רק עפ"י וירוס בדגימת צואה.
    לא פלא שיש ירידה בסטסטיסטיקה.

    3.הסמפטומים בין הרעלתDDT לPoliomyelitis דומים ביותר
    להלן פרסום בכתב העת המדעי American Journal Of Digestive Diseases משנת 1949
    http://www.researchgate.net/publication/226706867_DDT_poisoning_and_the_...

    טקסט המאמר המלא כאן
    http://www.whale.to/a/biskind3.html

    יש לך ציטוט של העורכת הראשית לשעבר של כתב העת היוקרתי הNEJM.
    אשת השנה, וכיום מרצה בכירה באוניברסיטת הארווארד
    וכל שיש לך לאמר הוא

    "עדויות וראיונות אינם שווי ערך בעיני למאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בעיתון מדעי נחשב"

    ארז אני לא רוצה להיות גס רוח. אבל אתה נותן תשובות של דובר צה"ל.
    חשבתי שמכון דוידסון יספקו סחורה אחרת. טעיתי.

    אני כאן סיימתי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    סיכום ואכזבה

    אני עניתי על כל הטיעונים שלך עם סימוכין ואתה בחרת להתעלם מהם ולחזור שוב ושוב על אותן השאלות. את התשובות שלי ביססתי על מידע מדעי מוצק ועל מנת לוודא שאני לא טועה התייעצתי גם עם אנשי מקצוע מתחום האפידימיולוגיה.

    זה המדע ואלו התשובות. לא ברור לי מה בדיוק אתה מחפש, אבל נראה לי שפשוט ניתן לגולשים לשפוט.

    הדיון מיצה את עצמו ואני לא מתכוון להמשיך ולהתייחס לטיעונים הללו.

    כל טוב

    ארז

  • מחכה לא בסבלנות

    ארז, יש לי בקשה ממך

    ביום שכל העסק המסריח הזה של החיסונים יתפוצץ, ואתה תרגיש כמו אידיוט מושלם, תעשה טובה: תקח מצלמת וידאו תספר לה איך אתה מרגיש, ותעלה ליו-טיוב.

    בשביל המדע, ארז.

  • שאול

    ואיך אתה תרגיש?

    כשתראה את הילד שלך נאבק לנשום בגלל שלא חיסנת אותו נגד שעלת? צלם את עצמך ליוטיוב (רצוי עם הילד המשתעל ברקע) ואל תשכח לפרסם כאן קישור - בשביל המדע.

    אתה רואה את הילד הזה:
    http://www.youtube.com/watch?v=KZV4IAHbC48

    הוא לא חוסן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תגובה

    אם יש לך טענות ענייניות ומדעיות (מגובות במחקרים) בוא נשמע אותן, אם אתה רק מחפש להטיל רפש יש מספיק פורומים אחרים באינטרנט לעשות את זה.
    שבוע טוב
    ארז

  • מחכה לא בסבלנות

    יש מספיק טענות עינייניות בשרשור

    שלא ענית עליהן, וגם לא הסקת את המסקנות המתבקשות מכך שלא ענית.
    אני כותב למצפון שלך, לא "לשכל". המצפון יצטרך להתמודד עם המשמעויות של הכתיבה שלך.
    מה שאני מנסה להגיד הוא שאני יודע שאתה יודע שאתה מגן על עמדה לא מדעית. אתה ממש לא אדם טיפש.
    יום יבוא ותצטרך לתת את הדין בינך ובין עצמך על מעשיך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה אחרונה

    על מה שלא עניתי אענה ביחד עם סימוכין. אם תסתכל, לרונן ומקס עניתי על הכל. היות והכתיבה איננה העיסוק העיקרי שלי, הזמן שאני יכול להקדיש לה מוגבל מאוד, על כן יקח זמן לענות גם למור סגמון, אבל גם זה יגיע.

    בנוגע למצפון שלי, אצלי המצפון קשור בקשר ישיר לשכל ומסתמך עליו לחלוטין. תסמוך עלי שקראתי הרבה לפני שכתבתי את המאמר וגם אם נניח יום אחד פתאום יתברר שהיתה זו קנוניה חובקת עולם, המצפון שלי יהיה נקי. בתור אדם שלמד לא מעט על מערכת החיסון, אני חושב שאני יכול להבדיל בין עיקר לטפל ולקרוא באופן ביקורתי מאמר מדעי.

    אם אין לך משהו לתרום לדיון מדעי בוא נעצור את טחינת המים הזאת כאן.

    שבת שלום

    ארז

  • רביב

    אז זהו שלרונן לא ענית על שאלות רציניות מאז יוני 2012

    אני מאמין שזה הוא שמחכה בסבלנות
    אני חדש בפורום וקראתי את השרשורים ואני מסכים שדיון שנקטע באמצע כי לא מצאת את הצורך להמשיך בו מעורר תהיות רבות.

    חבל. כי המנצח בטיעון פה לא זוכה במדליה אלא זוכה להשפיע על אנשים לעשות את הדבר הנכון לילדיהם ולחברה כולה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוכל לפרט בבקשה?

    לפי מיטב זכרוני סגרתי את כל הפינות. אם נשארו שאלות פתוחות זה או בגלל שכבר עניתי עליהן בתגובות קודמות, או שפשוט לא שמתי לב. כמו כן שים לב לקישור שהוספתי בסוף המאמר למאמר המשך של שאלות ותשובות בו ריכזתי את רוב השאלות מהדיון.

    על כל פנים אם יש שאלות שנשארו פתוחות, אשמח לענות עליהן.

  • שירה

    בהמשך לשאלתה של ענת

    רציתי לשאול מספר שאלות:
    בבדיקות הדם הרוטיניות שעושים בתחילת הריון בודקים גם נוכחות נוגדני אדמת. בין שני ההריונות האחרונים שלי (הפרש של שנתיים בין בדיקה לבדיקה) נמצא כי טיטר הנוגדנים שלי יורד וכי אני מגיעה לסף התחתון בו אני אינני מוגנת מפני אדמת (כבר נאמר לי שיהיה עלי להתחסן לפני ההריון הבא). את החיסון לאדמת קיבלתי בגיל 12 וההריון האחרון היה בגיל 28. במידה והייתי חולה במחלת האדמת בילדותי, הייתי מוגנת עדיין מפני אדמת. האם זו אינה בעיה עם כל מחלות הילדות? האם אנחנו האוכלוסיה הבוגרת בעצם אינם מוגנים מפני מחלות אלו שמסוכנות לנו כמבוגרים?
    ולשאלה השניה (עם קשר ישיר לראשונה), לאחרונה יש היסטריה לגבי התפרצות של מחלת החצבת, הופתעתי מאד לגלות עקב היכרות עם משפחה אשר ילדיהם חלו בחצבת, שמדובר במחלה קלה יחסית (ואז גם שאלתי את הורי שאמרו שאכן גם הם וחבריהם עברו את זה בקלות בילדותם). גם לגבי אבעבועות רוח, שאנחנו חלינו בילדותינו ועברנו אותה יחסית בקלות, נחשבת היום למחלה מסוכנת מאד. ושאלתי היא 1. למה? למה הפכו את מחלות הילדים למחלות מסוכנות מאד כאשר בפועל הן אינן כאלה במיוחד בילדים. 2. האם בעצם זה שאנחנו מחסנים את ילדינו כנגד המחלות האלה (אני מדברת רק על MMRV) אנחנו עושים יותר נזק מתועלת, כי ילדינו בעוד כ- 20 שנה או אפילו 30, כאשר עוד שני שליש מחייהם לפניהם בעצם חשופים למחלות ילדות עקב דעיכת התגובה החיסונית, כפי שקורה לי ולנשים רבות במקרה של אדמת.
    תודה על הדיון המעניין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה חלק שני

    הי ענת
    לגבי האדמת, מדובר בחיסון לכל החיים בהנחה שקיבלת את שתי המנות או שהיתה לך בדיקת נוגדנים תקינה. החיסון לא תמיד "תופס" וזאת הסיבה שנותנים שתי מנות. ברוב המקרים החיסון תופס, אבל תמיד יש את היוצאים מן הכלל שבשביל להגן עליהם כל האוכלוסיה מחוסנת. היות ואינני רופא אני לא יכול להגיד לך האם את צריכה בוסט נוסף או לא.

    לגבי עניין השלבקת, הדבר נמצא עדיין תחת מחקר משום שמדובר בסיבוך שמופיע כמה עשרות שנים לאחר המחלה, עדיין לא ניתן לדעת בוודאות האם החיסון הוריד את שכיחות השלבקת החוגרת. עם זאת, למי שחושש יש חיסון גם נגד שלבקת חוגרת. במחקר שנערך לפני מספר שנים בארה"ב נראה כי החיסון מוריד בכ-50% את מספר אירועי השלבקת בקשישים, ובארה"ב הוא מומלץ לאנשים מעל גיל 60.

    הסיבה שמחסנים נגד אבעבועות רוח הוא בגלל הסיבוכים. רוב הילדים צולחים את המחלה ללא כל בעיה, אבל עדיין אצל חלק יש סיבוכים כמו דלקת ריאות, זיהום, אנצפליטיס ועוד. בארץ נפטר כל שנה ילד אחד בממוצע מהסיבוכים (ובארה"ב 100) שזה דבר שבהחלט ניתן למנוע. כפי שציינתי בתגובה הקודמת, על פי מחקרים, החיסון יעיל, כמו כן חשיפה לנגיף לאחר החיסון יכולה גם היא לחזק את הזכרון החיסוני. אם נוסיף לכך את אפקט העדר שמגן עלינו כמו בחצבת ואדמת, נקבל אחוזי תחלואה נמוכים בהרבה.

    הערה: את התשובה כתבתי לאחר שהתייעצתי עם מתמחה לאפידימיולוגיה.

    אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות

    כל טוב

    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה חלק ראשון

    שלום ענת

    ברשותך אני אענה על שאלותיך לא לפי הסדר.
    כיום מקבלים חיסון כנגד מחלות ילדות כמו אבעבועות רוח וחצבת. לכל מחלה יש את ה"סיפור שלה" במקרה של חצבת, מסיבה לא ברורה רבים חושבים שזו מחלה קלה, אך הדבר אינו נכון. בקרב ילדים שיעור התמותה מחצבת עומד על 1:500 וקיים סיכון לנזק מוחי לכל החיים גם בשיעור של 1:500. הנגיף עצמו מאוד מדבק, ולמעשה נחשב לאחד הנגיפים המדבקים ביותר המוכרים כיום עם שיעור הדבקה של 1:15 (כל נשא מדביק כ-15 אנשים אחרים באוכלוסיה לא מחוסנת). פירוש הדבר שבהיעדר חיסון רחב היקף באוכלוסיה כמות הנדבקים תעלה באופן משמעותי ויחד איתה גם שיעור הנפטרים ובעלי הנזק המוחי. זאת הסיבה שמקפידים לחסן את כולם נגד חצבת. יעילות החיסון עומדת כיום על כ-97% פירוש הדבר ש-3% מהמחוסנים אינם באמת מחוסנים נגד המחלה ועל מנת להגן על אותם אנשים חשוב ששיעור החיסון יהיה גבוה עד כמה שניתן ואותם אנשים ייהנו מאפקט העדר.

    אבעבועות רוח - מדובר במחלת ילדות יחסית קלה, אשר אצל מבוגרים עלולה להתפתח לשלבקת חוגרת המסוכנת בהרבה. איש אינו מבטיח שכל הילדים יחלו במחלה, ועל כן כמבוגרים יהיו חשופים לסיבוכים שלה. על מנת להקטין עד כמה שאפשר את הסיכונים של המחלה הוחלט לחסן בצורה גורפת את כל הילדים. מספר שנים לאחר המנה הראשונה יעילות החיסון יורדת ולכן הוחלט לתת מנה שנייה בבית ספר יסודי. על פי מחקרים החיסון יעיל למשך שנים רבות (ביפן החיסון קיים כבר 40 שנה). קיים הסיכון שהחסינות תדעך עם השנים, אך אין פירוש הדבר שהיא תעלם לחלוטין, על כן אם אותו מבוגר מחוסן ידבק בחשיפה לנגיף, לגופו עדיין יהיו את הכלים להתמודד עם המחלה והוא יקבל אותה באופן קל יחסית לאדם לא מחוסן. התגובה החיסונית איננה משוואה של הכל או כלום. יש הרבה שלבי ביניים שכל אחד מהם עדיף ללא צל של ספק על מצב של העדר מוחלט של חיסון. ככל שיותר אנשים יהיו מחוסנים, אפקט העדר יגן על האוכלוסייה והסיכון ללקות במחלה ילך וירד כמו במחלות רבות אחרות שדעכו באוכלוסיה.
    עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת נוגע למהות התגובה החיסונית. כאשר אדם מחוסן נחשף לנגיף, מערכת החיסון מופעלת כנגד הנגיף ומחסלת אותו לפני שהוא מספיק לעשות נזק. הדבר למעשה מהווה סוג של דחף למערכת החיסון ומחזק את הזיכרון החיסוני. עוצמת התגובה ויעילות הדחף הטבעי תלויים בגורמים רבים כמו ריכוז הנוגדנים בדם המצב הגופני וכו', אך כשמסתכלים על התמונה הכוללת זהו עוד פרמטר שמקטין את הסיכון ללקות בעתיד במחלה. אדם שחוסן ונחשף לנגיף מקבל את אותה זריקת דחף טבעית (ושוב יעילותה משתנה בהתאם לפרמטרים רבים) בעוד שאדם שלא חוסן ונחשף לנגיף נדבק במחלה במלוא עוצמתה. ניתן להבין את העיקרון מסיפור מחלת הדיפטריה. בשנות החמישים החל החיסון נגד מחלת הדיפטריה. מתחסנים הראשונים הספיק חיסון אחד בינקות ולא היה צורך בדחף. כעבור מספר שנים גילו שיעילות החיסון הולכת ויורד בקרב מתחסנים חדשים והתעורר הצורך לזריקת דחף בבית ספר יסודי. הסיבה לכך הייתה שבשנים הראשונות למתן החיסון הנגיף עדיין הסתובב באוכלוסייה ושמר על הזיכרון החיסוני של הילדים, אך כעבור מספר שנים הוא נעשה כה נדיר, שהסיכוי להיחשף לנגיף נהיה כה נמוך, שאותן זריקות דחף טבעיות נעשו נדירות יותר ועל כן התעורר הצורך לתת זריקת דחף מלאכותית בבית ספר יסודי.
    משיחותיי עם פרופ' רשפון ממשרד הבריאות, יעילות החיסון נמצאת במעקב מתמיד ואם יתברר כי יעילותו דועכת בצורה מסוכנת, יערך מבצע חיסונים גם בקרב מבוגרים.

    לגבי נושא האדמת אני חייב לך תשובה ואענה לך בהקדם.

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    אתה בטוח בנתונים שלך?

    כפי שניתן לראות בדף על החצבת
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=48&...

    יעילות החיסון רחוקה מלהיות 97%.
    למרות טענות אלו של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן על רמת הגנה גבוהה לאחר החיסון, מחקרים דווקא מראים את ההיפך: מחקר אשר בדק את רמת הנוגדנים 5-6 שנים לאחר חיסון ה MMR מצא שלא נמצאו נוגדנים נגד חצבת וחזרת בקרב ילדים רבים יחסית המחוסנים לפי התכנית (בעיקר אלה שחוסנו בגיל צעיר יותר)9. במחקר אחר מסכמים החוקרים: "הנוגדנים אותם ייצר החיסון דועכים בהיעדר זיהומי חצבת טבעיים [שייחזקו את ההגנה]..."10. ובמחקר שלישי מסכמים החוקרים: "...אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מְתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"11.

    רמת הנוגדנים הנוצרת מהחיסון נמוכה מרמת הנוגדנים מהמחלה עצמה.

    תינוקות נולדים היום עם הגנה מוחלשת נגד חצבת בגלל החיסון שקיבלה האם.

    והמחלה פוגעת גם במחוסנים(הרבה יותר מרק 3% מהמחוסנים), לעיתים החיסון מהווה טריגר להתפרצות המחלה עצמה:
    מחקרים מדווחים על התפרצויות חצבת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה. בטורונטו, קנדה, התפרצה מחלת החצבת בבית ספר שבו שיעור המחוסנים היה 94.2%, כאשר 10% קיבלו מנת חיסון שנייה לפני ההתפרצות12. התפרצות נוספת ארעה במכללה בארה"ב שנתיים לאחר שהחיסון הפך תנאי לרישום למכללה: 98% היו מחוסנים13. במקרה אחר בארה"ב נרשמה התפרצות ממושכת של חצבת "למרות אמצעי מניעה ובקרה נאותים". ההתפרצות נמשכה לאורך 12 דורות המגפה. 98.7% מהתלמידים היו מחוסנים14. גם בטקסס נרשמה התפרצות בקרב אוכלוסיית בית ספר עם שיעור כיסוי חיסוני של 99%, כאשר החיסון היה תנאי רישום לבית הספר. החוקרים סיכמו: "אנו מסיקים שהתפרצויות חצבת יכולות לקרות בבית ספר למרות שלמעלה מ 99% מהתלמידים קיבלו חיסון ולמעלה מ 95% נמצאו מחוסנים"15.

    הנה עוד דיווח על התפרצות כתוצאה מהחיסון, החוקרים מסיקים שהחיסון לפני גיל 15 חודשים מהווה גורם סיכון לתחלואה(!):

    "Consistent with other investigations,
    vaccination before the age of 15
    months was found to be a risk factor for
    measlesvaccine failure"
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1405017/pdf/amjph00203-0090.pdf

    אז אולי החיסון שנותנים כאן בגיל שנה מהווה גורם להתפרצויות החצבת?

    ובהתפרצות הזו:
    http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00000359.htm

    יש לנו דוגמא להדבקה בחצבת למרות כיסוי חיסוני של 100%:
    "This outbreak demonstrates that transmission of measles can occur within a school population with a documented immunization level of 100%."

    כאן, החוקרים פשוט כותבים את זה הכי יפה שיש:
    http://aje.oxfordjournals.org/content/148/11/1103.short

    Vaccinated and unvaccinated students were equally able to infect their siblings. Total protection against measles might not be achievable, even among revaccinees, when children are confronted with intense exposure to measles virus

    בנוסף, תכניות החיסונים הפכו מחלה קלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות, שהסיכוי למות ממנה היה 1 ל 6,000, למחלה קשה יותר, הפוגעת בילדים מבוגרים יותר, שהיום הסיכוי למות ממנה 1 ל 333.

    על אבעבועות רוח כתבתי בהרחבה כאן בתשובה אחרת תחת הכותרת "החיסון נגד אבעבועות רוח" - כדאי לראות שם את הנתונים עצמם.

    ארז, מהיכן אתה מביא את הנתונים שלך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    כן אני בטוח

    שלום מור

    ראשית אודה לך אם כאשר אתה מצטט מחקר תיתן לי קישור אליו על מנת שאוכל לקרוא אותו בצורה ביקורתית.

    את המספרים אני לוקח מאתרים  של ארגוני בריאות מהימנים. על פי אתרי הCDC וה FDA יעילות החיסון נגד חצבת עומדת על כ-97%. נגיף החצבת הוא מהמדבקים ביותר המוכרים כיום בעולם הרפואה ומניחים שבעת חשיפה ההדבקה כמעט ודאית. והנה ההתייחסות לדוגמאות שנתת:
    מכללת פורט לואיס בקולורדו - 84/3555 תלמידים נדבקו כלומר 2.4% זה עומד בטווח הטעות של החיסון

    תיכון באילינוי - 21/411 5.4% הדבקה, מעט מתחת ליעילות אבל עדיין בתוך טווח טעות סבירה.

    תיכון בפינלנד - 36/490 תלמידים נדבקו, אך שיעור החיסון היה נמוך בהרבה. מתוך אותם 36 רק 18 היו מחוסנים. אם נוציא את האוכלוסיה הלא מחוסנת נקבל 18/411 שהם 4.4%. עדיין יעיל.

    תאר לך מה היה קורה אילו כל התלמידים בבית הספר לא היו מחוסנים. שיעור ההדבקה היה גבוה ביותר, ועם תמותה של 1:333 חלק מאותם תלמידים לא היה עימנו היום.

    על סמך מה אתה טוען שחצבת הפכה למחלה קשה בגלל החיסונים? יש לך סימוכין לטענה הזאת? אם החיסון כל כך לא יעיל מדוע אנשים לא מחסונים נדבקים הרבה יותר בקלות ממחוסנים ע"ע התפרצויות בהרדוף וישיבת אהרון.

    לגבי אבעבועות רוח אני לומד את הנושא ואחזיר לך תשובה בקרוב.

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    כל הרפרנסים שם

    ארז,

    אם תיכנס לקישורים שנתתי, תמצא את כל הרפרנסים שם.

    באשר להתפרצויות באוכלוסיות מחוסנות היטב, אתה עושה תרגיל נחמד.
    מסבירים לנו שדרוש כיסוי חיסוני של 90-95% על מנת שלא תתפרצנה מחלות. אינ חוזר: על מנת שלא תתפרצנה מחלות.
    בישראל, שיעור הכיסוי החיסוני נגד חצבת עומד על כ 96% (נתוני משרד הבריאות - ראה באתר שלנו בדף על הבג"צ במסמכים שהם הגישו לבית המשפט).
    כאשר יש התפרצות חצבת, מה אומרים לציבור? האם אומרים לו: ההתפרצות בטווח הטעות של החיסון?! לא! מפחידים את הציבור שמישהו, איזה בן בליעל חסר אחריות, לא התחסן, ובגללו - יש ילדים חולים.
    מחקרים מדווחים לך על התפרצויות חצבת חוזרות ונשנות באוכלוסיות מחוסנות היטב, הרבה מעבר לרמה שאמורה "למנוע התפרצויות", אז מה ההסבר שלך? טווח הטעות של החיסון?! אז אולי כל ההתפרצויות בישראל הם בגלל טווח הטעות של החיסון וצריך לעזוב את הציבור בשקט ולהפסיק להפחיד אותו?!

    בהתפרצות חזרת בישראל לפני שנתיים למעלה מ 5,000 חולים. במדינה עם שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד. מרבית החולים - בגילאים מתקדמים יותר, ובכך החיסון למעשה דחה את גיל התחלואה והעמיד בסיכון מוגבר את החולים. בנוסף, זן המחלה לא היה זן החיסון כך שבכל מקרה החיסון לא יכל למנוע את ההתפרצות, שלא לומר תרם להתפתחות זן אחר שפגע באוכלוסיה מבוגרת יותר - בגלל החיסון. ומה שמענו בתקשורת?! רוצו להתחסן.

    אתה באמת חושב שיש חסינות עדר?! הרי באוכלוסיה שלנו מעטים מחוסנים. אומרים לנו שאם כל הילדים יהיו מחוסנים - לא יהיו מחלות. אבל יש מחלות כל הזמן, בכל שנה. בשמונה השנים האחרונות יש בממוצע 1600 חולים בשעלת מדי שנה, קרוב ל 1000 חולים באבעבועות רוח ולמעלה מ 200 חולים בחצבת. במדינה שמרבית הילדים מחוסנים בה, 96%. אם הבעיה באמת היתה כמה ילדים שלא מחוסנים ובכך מסכנים את כולם, האם אתה באמת חושב שמשרד הבריאות היה ממליץ גם למבוגרים להתחסן נגד מחלות ילדות אלה כפי שעשה באפריל עם פרסום תכנית חיסונים מומלצת למבוגרים?!

    אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מה עדיף?

    התפרצות של 3% או התפרצות של 50%? האם עדיף מתוך אוכלוסייה של 1000 תלמידים ששלושים יקבלו את המחלה או ש500 ואז גם נאבד אחד מהם? (ועוד אחד יהיה עם נזק מוחי לכל החיים). לא קיים טיפול רפואי בעל 100% יעילות, אבל כששוקלים את ההסתברויות אני לא חושב שיש ספק שעדיף פתרון חלקי על חוסר פתרון. אני לא בקיא בעלוני ההסברה של משרד הבריאות וגם לא בא לייצג אותו.

    לגבי נושא השעלת/חצבת. אתה טוען שיש הרבה חולים בכל שנה. כמה מהם מחוסנים? תציג גם את הנתון הזה ואז נדבר.

  • עמודים