החיסונים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שנתנה הרפואה לאנושות. בזכותם חדלו מחלות קשות רבות לאיים על הציבור במדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות. מחלות מחרידות שהפילו בעבר חללים רבים, כמו אבעבועות שחורות, פוליו (שיתוק ילדים), דיפטריה, טטנוס ועוד הפכו לנחלת העבר ומספר החולים בהן ירד כמעט לאפס.

כשאנחנו מחסנים אנחנו מציגים למערכת החיסון בגוף גורם מחלה מוחלש או חלקים ממנו וכך מעוררים בו תגובה חיסונית שמאפשרת לו לפתח זיכרון חיסוני כלפי גורם המחלה. כך יוכל הגוף להתמודד בעתיד בהצלחה עם הנגיף או החיידק אם חלילה ייתקל בגרסת הבר שלו.

בשנים האחרונות מתפתחת תנועה שקוראת להורים לא לחסן את ילדיהם משלל סיבות. בכתבה הזו אשתדל להציג את הטיעונים המרכזיים שמעלים מתנגדי החיסונים ואת התשובה המדעית להם. לפני שאעשה זאת אני ממליץ לכם לצפות בהרצאה המצוינת של סת' ברקלי, שבה הוא מסביר על חשיבות החיסונים ומציג טכנולוגיות חדשניות לחיסון מפני מחלות שקשה לחסן נגדן, כגון שפעת ואיידס.

כדי להבין איך פועלת התגובה החיסונית, אני ממליץ לכם לעיין באשכול הכתבות נושא החודש מרץ 2012 – מערכת החיסון.

קצת רקע

הרופא הראשון שהשתמש בחיסון היה ד"ר אדוארד ג'נר, שהפיק מוגלה משלפוחיות של פרות חולבות שנדבקו באבעבועות הבקר (נגיף שדומה במבנהו לאבעבועות שחורות), הזריק אותו לנער ולאחר מכן ראה שהנער לא נדבק באבעבועות שחורות. ג'נר הגדיר את מוגלת הפרות הזו כטיפול שמסוגל למנוע הדבקה באבעבועות שחורות. הטיפול החדשני נתקל תחילה בזלזול ולעג מהממסד הרפואי, שהתבטא גם בשם שניתן לו באנגלית: Vaccine, מהמילה הלטינית Vacca שמשמעותה פרה. כמה שנים מאוחר יותר, כשד"ר לואי פסטר פיתח את החיסון נגד כלבת, הוא כבר זכה על כך להערכה רבה.

מאז מיגרו החיסונים מחלות רבות והצילו את חייהם של מיליוני אנשים. בשנים האחרונות משמיעים גורמים מסוימים קריאות נגד חיסונים ובעד שימוש ב"פתרונות טבעיים". קריאותיהם נופלות לא פעם על אוזניים קשובות ומביאות לירידה בשיעור המתחסנים, שכבר כיום מתבטאת בעלייה בהדבקה במחלות מדבקות שכמעט נעלמו בזכות החיסונים. כך קרה למשל בהתפרצות החצבת בארץ לפני כמה שנים, התפרצות השעלת בניו יורק ב-2012 והתפרצות הפוליו במינסוטה בשנת 2005.

המשותף לכל ההתפרצויות הללו הוא שהן אירעו באוכלוסיות לא מחוסנות. יש סטטיסטיקות שמראות באופן מובהק את קיומו של קשר הפוך בין שיעור החיסון באוכלוסייה לשיעור ההדבקה במחלות שנגדן ניתנים החיסונים. ניתן לראות אותן באתר של בית החולים וולפסון.


דוגמה אחת מיני רבות לקשר ההפוך בין שיעור החיסון לשיעור ההדבקה במחלה.

מקרה מעניין שאירע באירופה לפני כ-40 שנה ממחיש עד כמה ההשפעה של הפסקת החיסונים יכולה להיות דרמטית ומהירה. שעלת היא מחלת ילדים שגורם חיידק המפריש רעלן בשם Pertussis toxin, שמעכב את הולכת האותות התוך-תאיים. המחלה מתבטאת בהתקפי שיעול קשים שעלולים במקרים מסוימים לגרום לדימומים במוח ובמערכת העיכול או לקרע בסרעפת ואף להסתיים במוות. גם בלי הנזקים האלה, מדובר במחלה מאוד לא נעימה.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת נכנס לשימוש חיסון נגד שעלת שהוריד באופן דרמטי את שיעור התחלואה בה אולם לא הכחיד אותה לחלוטין. בסוף שנות ה-70, בעקבות ביקורת ציבורית, ירד שיעור החיסון נגד שעלת מכ-80 אחוז לכ-40 אחוז בתוך חמש שנים. התוצאה לא איחרה לבוא. בשנת 1977 התפרצה באנגליה מגפת שעלת שבה נדבקו יותר ממאה אלף איש, רובם ילדים בני 5-2, ומהם מתו 23 חולים. שיעור התמותה היה אמנם "רק" 1:4,000, אך רוב הקורבנות היו תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים. אחד המקרים המזעזעים אז של תינוק בן שבוע שנדבק במחלה ומת תוך ארבעה ימים.

התפרצויות דומות התחוללו גם ביפן ושוודיה אחרי ששיעור החיסון בהן ירד. לקריאה נוספת על הקשר בין החיסון לשיעור התחלואה בשעלת ראו את המאמר שפורסם בכתב העת Lancet (באנגלית). המסר מהפרשה הזו ברור – הפסקה רחבת היקף של חיסונים היא מעשה חסר אחריות שפוגע דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר. ובכל זאת, גם היום די בחיפוש מהיר באינטרנט כדי לגלות סיפורים רבים על ילדים חולי שעלת שהוריהם בחרו ב"דרך הטבעית" ונמנעו מלחסן אותם.

יש קבוצות באוכלוסייה שבוחרות לא לחסן, מתוך פחד, אידיאולוגיה או פשוט חוסר מודעות. דבר אחד משותף לכולן – הן נהנות מ"אפקט העדר", כלומר מהחסינות של רוב האוכלוסייה המחוסנת, שמונעת מגורם המחלה להתפשט ולהגיע אליהם. מעבר לאקט האגואיסטי של רכיבה על אפקט העדר יש כאן בעיה אמיתית, משום שאף חיסון אינו יעיל במאת האחוזים. כך עלול להיווצר מצב שבו אדם מחוסן שהחיסון לא נקלט אצלו נדבק במחלה מאדם שאינו מחוסן. ככל שיהיו יותר אנשים לא מחוסנים כך תגבר המגמה הזאת ותפוצת המחלות תגדל.

בשנת 2007 התארחו שני אורחים נשאי חצבת מאנגליה בחתונה חרדית בירושלים. במקרה, משתתפי החתונה השתייכו לזרם קיצוני שמסרב להתחסן מטעמים אידיאולוגיים. אחרי שזוהו קרוב למאתיים נדבקים במחלה בקהילה הזאת, גם אחרוני המתנגדים בה השתכנעו לרוץ ולחסן את משפחותיהם. אילו היה מדובר במחלה מסוכנת יותר, כמו פוליו או דיפטריה (קרמת), המצב היה הרבה יותר גרוע.

אם כן, מדוע מתעקשים אנשים רבים להמנע מלחסן את ילדיהם? להלן כמה טיעונים נבחרים שמושמעים נגד החיסונים, והתשובות המדעיות להם.

המחלות החלו להיעלם עוד לפני הופעת החיסון, בשל גילוי האנטיביוטיקה והעלייה במודעות להיגיינה.
מאז גילוי האנטיביוטיקה אכן חלה ירידה דרמטית בשיעור התמותה ממחלות, ואפשר לראות את זה בצורה ברורה בגרפים. אך שימו לב לפרטים – שיעור התמותה אכן ירד בזכות היכולת לטפל במחלות, אך מה בדבר שיעור ההדבקה במחלות? אפשר לראות בבירור קשר ישיר בין מתן חיסון לשיעור ההדבקה במחלות רבות, ובהן חצבת, פוליו, דיפטריה, טטנוס, שעלת ועוד. שיעור התמותה ממחלות אינו גבוה כמו שהיה בעבר, בזכות השיפור המבורך שחל בשירותים הרפואיים, אך לא נעים גם להיות משותק לכל החיים (כמו שקורה בפוליו), או לסבול פגיעה מוחית (כמו בחצבת).

חיסונים מכילים חומרים מזיקים ומסוכנים, כמו כספית.
לא נכון. בשנים האחרונות הוציאו את רכיב הכספית (טימרזול) שהיה קיים בחיסונים בעבר. מעבר לזה, כמות הכספית שבה היה מדובר קטנה מזו הקיימת בכריך טונה, והרי מדובר בסופו של דבר מדובר במספר קטן וסופי של חיסונים שניתנים בילדות. המינון היה חסר כל משמעות.

חומר נוסף שמציינים מתנגדי החיסונים הוא מלח האלומיניום המצורף לאג'ובנט (חומר מעורר תגובה חיסונית, שנועד לשפר את יעילות החיסון). על פי דף עמדה של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), ועל פי ממחקרים שנעשו, לא נמצאו כל ראיות להשפעות מזיקות של מלח האלומיניום במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בחיסונים ובמזון.

לחיסונים יש תופעות לוואי מסוכנות
כמו לכל טיפול גם לחיסונים יש תופעות לוואי, הכוללות כאב, חום נמוך ועוד. לעתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים (שנובעים מהחום), אך הן נדירות ושיעור מקרי המוות מהם אפסי ונמוך בהרבה מהסכנה של המחלות שהחיסונים מגנים מפניהן. בסופו של דבר, אם מניחים על כף המאזניים את הסיבוכים מהמחלות שנגדן אנו מחסנים לעומת תופעות הלוואי האפשריות, הרווח מהחיסון ברור.

דוגמה מצוינת לכך היא התפרצות השעלת ביפן בסוף שנות ה-70. מערכת הבריאות היפנית הצליחה להביא את האוכלוסייה לרמת חיסון של כ-80 אחוז נגד שעלת, אך ב-1975 הוחלט להפסיק לחסן את האוכלוסייה נגד המחלה בעקבות ביקורת ציבורית על תופעות הלוואי (בעיקר חום). בשלוש השנים שאחרי קבלת ההחלטה שיעור התחלואה בשעלת עלה באופן דרמטי (פי שלושים ויותר) ואיתו גם תמותת תינוקות מהמחלה (פי עשרה ויותר). כעבור שנים ספורות חודשה תוכנית החיסונים.

חשוב לציין שלמרות הכמות הגבוהה יחסית של תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון נגד שעלת (חום, בכי ובמקרים קיצוניים גם פרכוסים), לא מתועדים כל מקרים של מוות מתופעות הלוואי. מעבר לכך, ממשלת יפן הכניסה לשימוש חיסון חדש שתופעות הלוואי שלו פחותות. אם כן, גם אם מסתכלים על תופעות הלוואי והסיבוכים הנדירים מחיסונים, החלופה עדיין הרבה יותר גרועה.

רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים נעלמו כמעט לגמרי
נכון, רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים הודברו כמעט לחלוטין, במידה רבה בזכות החיסונים עצמם – אך רק כמעט. מה שמגן כרגע על האוכלוסייה מפני התפרצות חוזרת שלהן הוא תופעת "אפקט העדר" שכבר הזכרנו. כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן, שיעור ההדבקה במחלה נשאר נמוך ולכן יהיו מעט מאוד התפרצויות שלה גם אצל מי שאינם מחוסנים. ירידה בשיעור החיסון עלולה להוביל להתפרצויות חדשות של המחלה, על כל המשתמע מכך. התפרצויות השעלת בסוף שנות ה-70 הן רק דוגמה אחת לכך.

מערכת החיסון של תינוקות אינה יכול לעמוד בעומס החיסונים שאנו חושפים אותם אליהם
אנו נוטים לזלזל ביכולות הפיזיולוגיות של תינוקות, אך למעשה החיסונים שהם מקבלים הם רק שבריר זעיר ביחס ליכולת הקיבול החיסונית שלהם. מערכת החיסון של תינוק מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים, כך שאותם עשרה חיסונים שהוא מקבל אינם אלא טיפה בים.

עם זאת, אם התינוק ייחשף למחלה "פראית" כמו דיפטריה או טטנוס, הסיכוי של מערכת החיסון שלו להתמודד איתה בהצלחה נמוך מדי, בשל זמן התגובה החיסונית הארוך (כשבועיים). כשאנו מחסנים אנחנו חוסכים מהתינוק את פרק הזמן הזה ומאפשרים לגופו להתמודד עם הפולש באופן מיידי לפני שיתרבה ויפגע בו.

מתחסנים חולים יותר
זו דוגמה קלאסית לעיוות נתונים. בואו ניקח לדוגמה אוכלוסייה של אלף אנשים ש-0.5 אחוז מהם אינם מחוסנים נגד שעלת (כלומר חמישה אנשים). נניח שאחד האנשים הוא נשא של שעלת ושיעילות החיסון היא 95 אחוז. נקבל באוכלוסייה הזאת כחמישים אנשים מחוסנים חולים ורק חמישה לא מחוסנים חולים, כלומר פי עשרה.

המסקנה הצפויה היא שאנשים מחוסנים נדבקים יותר מאנשים לא מחוסנים, כלומר לכאורה החיסון פוגע בעמידות שלנו למחלות. אך אם נסתכל על הנתונים מבעד למשקפיים מדעיות נראה שהיות שמדובר באוכלוסיות שאינן שוות בגודלן, רק כחמישה אחוזים מאוכלוסיית המחוסנים נדבקו, לעומת מאה אחוז מהאוכלוסייה הלא מחוסנת. אם יהיו לנו שיעורים גבוהים יותר של לא מחוסנים גם כמות ההדבקות שלהם תגדל באותה מידה, ומגפת השעלת באנגליה שכבר הזכרנו היא דוגמה מצוינת לכך.

המחוסנים מגנים עלינו מהמחלה
אנשים שבוחרים לא להתחסן, וחמור מכך – לא מחסנים את ילדיהם, מתחבאים מאחורי אפקט העדר. כל עוד שיעור המחוסנים גבוה אפשר להניח שהסבירות להתפרצות תהיה נמוכה, משום ששיעור ההדבקה יהיה נמוך. בעקבות זאת ייהנה אדם לא מחוסן באוכלוסייה מחוסנת מחסינות מדומה.

עם זאת, אף חיסון אינו יעיל במאה אחוז (המחקרים מדברים על 95-80 אחוז, תלוי בסוג החיסון), על כן ככל ששיעור המחוסנים גדל כך קטן הסיכוי של אדם לפגוש במחלה ולכן פוחת גם הסיכוי שיידבק בה. כל אדם לא מחוסן מעלה את הסיכוי להדבקה של אדם מחוסן, וזה מעשה אגואיסטי ומקומם שפוגע בכולם – ויותר מכול בשכבות החלשות מבחינה חיסונית: תינוקות, קשישים וחולים במחלות כרוניות.

החיסון המשולש (MMR) עלול לגרום לאוטיזם
כאן מדובר במקרה קלאסי של מדע רשלני (ראו את הסרטון איך (לא) עושים מדע), שבו הסקת מסקנות שגויה פגעה באוכלוסייה גדולה. בשנת 1998 פרסם רופא בשם ויקפילד מאמר על בסיס מחקר שבו מצא לכאורה קשר בין החיסון המשולש לשכיחות של אוטיזם ושל בעיות מעיים בילדים. הפרשה עוררה סערה ונשמעו קריאות להפסיק את מתן החיסון.

בעקבות הממצאים נעשה מספר לא מבוטל של מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים והראו שאין כל קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש או כל חיסון אחר. בה בעת נמצאו בעיות קשות במחקרו של ויקפילד, עד כדי כך שהמאמר שפרסם נגנז לבסוף והוסר מרשימת הפרסומים המדעיים. על פי כל פרמטר מדעי אין ככל הידוע כיום שום קשר בין החיסון המשולש, או כל חיסון אחר, לבין אוטיזם.

תהליך הפיתוח של חיסונים לוקה בחסר מאחר שאין בו קבוצת ביקורת דמה (פלצבו)
כשבודקים את היעילות של טיפול נחוצה קבוצת ביקורת כדי לוודא שהאפקט המתקבל אכן נובע מהטיפול ולא מאפקט פסיכולוגי הנקרא פלצבו. עם זאת, מתן חיסון דמה עלול להוביל להדבקה במחלה – מעשה בעייתי מבחינה אתית.

על כן, מה שנהוג כיום לעשות הוא להשוות את היעילות של חיסון חדש ליעילותם של חיסונים ישנים נגד אותה מחלה. השיטה הזאת נפוצה במיוחד בחיסונים לשפעת עונתית. כמו כן ידוע שהיעילות של אפקט הפלצבו יכולה להגיע עד לכ-30 אחוז, כך שאם יעילות החיסון גבוהה מכך מדובר כנראה באפקט טיפולי אמיתי. נכון להיום יעילות החיסונים נעה סביב 95-80 אחוז, וזה כמובן הרבה יותר מאפקט הפלצבו. כשיוצא חיסון נגד מחלה שאין לה חיסון מוכר משתמשים כמובן במחקר גם בקבוצת פלצבו.

הידבקות במחלה עצמה יעילה יותר מחיסון נגדה
ראשית, זה לא תמיד נכון – יש מחקרים שמראים שחיסונים מסוימים יעילים יותר מהדבקה במחלה הפראית. שנית, אמנם ייתכן שהידבקות במחלה תיצור אפקט חיסוני יעיל יותר, אך יש כאן כמה בעיות. קודם כל, למה להסתכן בסיבוכים האפשריים של המחלה? אחרי הכל גם אבעבועות רוח או חצבת – מחלות ילדות קלות יחסית – עלולות לגרום סיבוכים לא נעימים ולהשאיר לילד נזקים לכל החיים, לצד החסינות "הטבעית".

דבר נוסף הוא שאיש לא מבטיח שאכן תידבקו במחלת הילדות כילדים, וידוע שמבוגרים שלוקים במחלות ילדות מסויימות מפתחים תסמינים קשים יותר. והדבר השלישי הוא שאין כל סתירה בין חיסון טבעי לחיסון לא טבעי. נניח שאדם שקיבל חיסון נחשף לחיידק שנגדו הוא חוסן – מערכת החיסון שלו תיכנס לפעולה, תפגע בחיידק, ועקב כך תקבל דחף נוסף שישפר את החסינות מפניו. גם אם האדם יפתח בכל זאת את המחלה, התסמינים יהיו הרבה יותר קלים.

"פתרון" שמצאו הורים רבים בדמות "מסיבות הדבקה" גורם להדבקה מכוונת במחלה שיש לה סיבוכים, גם אם נדירים. מה שיותר גרוע הוא שלא רק הילד נדבק אלא גם ילדים בסביבתו נחשפים בגללו למחלה, וביניהם עלולים להיות ילדים מדוכאי חיסון שעבורם מדובר בסכנת חיים של ממש. בעוד שבעבר המחלה הופצה בעיקר בשכונה, כיום בעידן הרשתות החברתיות אנשים באים ממקומות מרוחקים כדי להדביק את ילדיהם ומביאים איתם את המחלה לשכונת מגוריהם, וכך מפיצים את המחלה.

החיסונים, כאמור, הביאו לירידה דרמטית בהידבקות במחלות רבות, וחלקן אפילו נכחדו מהעולם כמעט לחלוטין. כפי שהוכח לא פעם, הפסקת החיסונים עלולה לגרום להתפרצות מחודשת של מחלות רבות, חלקן אף בגרסה מעודכנת ומסוכנת יותר. מי שייפגעו מכך תהיינה בעיקר האוכלוסיות החלשות, כמו מדוכאי חיסון (חולי סרטן, מושתלי איברים וחולים במחלות אוטו-אימוניות), וגם תינוקות שטרם התחסנו וקשישים.

לפני שאתם מחליטים אם להתחסן או לא, מוטב שלא תנהו אחרי טרנדים אלא תפנו לגורמים רפואיים מוסמכים ובקשו מהם את המידע המדעי העדכני ביותר על בסיכונים והיתרונות של כל חיסון.

במהלך כתיבת המאמר הגעתי ללא מעט פורומים "טבעיים" באינטרנט שבהם נתקלתי באנשים שאינם מחסנים את ילדיהם מבחירה. תגובה אחת שמשכה את תשומת לבי שם מתמצתת לדעתי את הכל: אחת הגולשות התייעצה עם חברי הפורום אם היא צריכה לחסן את בתה לפני נסיעה להודו ואחד הגולשים ענה, "הכרתי אדם אחד שלא חזר מדרום אמריקה מפני שהחליט לא להתחסן (דלקת קרום המוח)". הגולשת ההיא, אגב, החליטה לבסוף לתת לבתה חיסונים הומאופתיים, כלומר שווה ערך לטיפול במים (וראו את הכתבה המים זוכרים – בין מדע להומאופתיה).

הערה לגולשים – בתגובות למטה התפתח דיון מעניין על חיוניות החיסונים ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולהשתתף. בגלל מגבלות טכניות של האתר התגובות אינן מופיעות בסדר כרונולוגי קבוע, על כן שימו לב לתאריך המופיע בסוף התגובה ולכיוון הלוגי של השרשורים (מלמטה למעלה). כמו כן אתם מוזמנים לעיין בכתבה הימנעות מחיסון: טבעיות או משחק באש? – שאלות ותשובות, שמרכזת את השאלות העיקריות של הגולשים ואת המענה עליהם. שימו לב שמדובר בכתבה דינמית שמתעדכנת בהתאם להתפתחות הדיון כאן.
 

252 תגובות

  • ראש פתוח

    גיבוב שטויות

    איזה שקרים ועיוות נתונים.
    נתחיל רק מאדוארד ז'נר שעשה את הניסויים על הנער, שהיה בעצם בנו, שראה שהחיסון תקף רק לזמן מה, ולכן צריך זריקות דחף, ובסוף הבן שלו מת! אבל בגלל שכבר קיבל מענק מהמדינה, אז לא חזר בו....
    כתבה מטופשת ממש
    שקרנית ביותר
    ומוטב לכותב הכתבה לקרוא כמה דברים בסיסיים על חיסונים, ולהבין שהמחקרים הכי מוצלחים על חיסונים היו על בדיקת טווח של 4 ימים בלבד.
    דפוק אחד

  • אריק

    תופעות לוואי

    לגבי האמירה במאמר ש: "לעתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים (שנובעים מהחום)".
    יש כאן התעלמות מנתונים. חלקם מופיעים כאזהרה על החיסונים עצמם. כלומר היצרן רושם אותם בעצמו. רק שרוב הציבור לא רואה אותם. מכיוון שהצרכן שמקבל את החיסון איננו בוחן את האריזה של התרופה. רק חברי הצוות הרפואי. אם בכלל. מדובר בתופעות לוואי חמורות הרבה יותר. * לא בכדי הקימו בארה"ב את הסוכנות לפיצוי כנגד נזקי חיסונים (National Vaccine Injury Compensation Program).
    הנה הרשימה שלהם לנזקים שעלולים להיגרם מחיסונים באופן נדיר:
    https://www.hrsa.gov/sites/default/files/hrsa/vaccine-compensation/vacci...
    אגב, אנחנו לא באמת יודעים עד כמה זה נדיר, מכיוון שבמידה והנזק מתרחש זמן רב (ימים? חודשים?) לאחר הניסוי קשה מאוד לקשר בין החיסון לנזק. * הקימו גוף דומה גם בבריטניה: Vaccine Damage Payment
    https://www.gov.uk/vaccine-damage-payment דוגמאות לפיצויים שכבר שולמו בבריטניה לנפגעי חיסונים:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Vaccine_Damage_Payment למה הוקמו הגופים האלו?
    למה הם שילמו מליונים?
    הם בוודאי לא הוקמו בשביל קצת פרכוסים וחום שמתרחשים באופן נדיר... יש כאן הרבה מאוד אינטרסים כלכליים שנועדו להסתיר את נזקי החיסונים.
    יום אחד הציבור עוד יודה למתנגדי החיסונים שתרמו לכך שכל הציבור יקבל חיסונים בטוחים יותר. לטובת כולם!
    אני מניח שזה כבר קורה במידה זו או אחרת.

  • אריק

    תוכניות לפיצוי נזקי חיסונים במדינות נוספות

    תוכניות לפיצוי נזקי חיסונים ב: דנמרק, גרמניה, יפן, שוויץ וצרפת. בנוסף לארה"ב ובריטניה שהוזכרו לעיל.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK216811/ מדוע הן קיימות?

  • אריק

    אני מבקש מכותב המאמר להמנע מדמגוגגיה זולה והסתה

    הכותרת הזו- "המחוסנים מגנים עלינו מהמחלה" מעודדת פשוט הסתה נגד הלא מחסנים. הם "הועלו" מדרגת בורים לאגואיסטים שממסכנים את הציבור מתוך חוסר אכפתיות מכוונת מחיי הזולת ומבריאותו. קיימתי דיונים רבים בתחום עם שני צדי המתרס. מניסיוני, הטעון הזה נאמר רק ע"י כאלו שכן מחסנים כטעון נגד.
    מניסיוני, הטעון הזה נאמר מתוך חשש של המחסנים שהחיסון לא עובד במאה אחוז והם עלולים להידבק.
    מעולם לא שמעתי אותו ממתנגדי חיסונים, ודיברתי עם רבים. הטעם העיקרי לכך שזה פשוט לא עולה בקנה אחד עם רוח הדברים של מתנגדי החיסונים:
    * אלו מביניהם שמאמינה שהחיסונים אינם יעילים בוודאי שלא יעלו את הטיעון הזה.
    * החלק העיקרי של מתנגדי החיסון שאינם משתייכים לקבוצה זו, בעיקר חוששים מנזקי החיסון. לכן, אם תינתן להם ההזדמנות הם ינסו להזהיר מחסנים מהסכנה שבחיסון, מתוך דאגה לזולת (נשמע מוזר?). אך ברוב הפעמים אינם מבצעים זאת מכיוון שהם יודעים שלא תהיה לכך אוזן קשבת. דמגוגיה והסתה לא יקרבו בין הצדדים ולא ייגרמו ליותר לא מחסנים להתחיל לחסן.

  • א

    אינטרסיים כלכלים גורמים להעלמת עין בנושא בטיחות החיסון

    http://vaxxedthemovie.com/stream/

  • א

    אני מכיר אישית שני נפגיע חיסון בצורה חמורה

    לאחד יש סכרת כתוצאה מכך שחוסן בזמן שהיה חולה בשפעת.
    והשנייה חלתה בפוליו כתוצאה מחיסון נגד פוליו. היא משותקת ברגלה.
    בנוסף היו מכירים רבים בישראל של אנשים שחלו בפוליו כתוצאה מהחיסון, חלקם אף קבלו פיצויים מהמדינה.

  • א

    הרבה מאוד אינטרסיים כלכלים גורמים להעלמת עין בנושא בטיחות החיסון

    וכתוצאה מכך לנזק לציבור. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5348495,00.html

  • א

    תוכן הכתבה

    מעל 400,000 תינוקות בישראל קיבלו ביום הראשון לחייהם (וגם לאחר מכן) חיסון כנגד צהבת B , שלא עבר את מחקרי הבטיחות כנדרש מכל חיסון או תרופה ולא אושר על ידי ה- FDA - רשות הבריאות האמריקאית. (כפי שמשרד הבריאות בעצמו הצהיר בעבר שכל חיסון הניתן בארץ עבר את רף הבטיחות של ה- FDA ).
    בחיסון התגלו בעיות רבות, תופעות הלוואי שלו רבות יותר מהחיסון הותיק כנגד צהבת B ומשרד הבריאות אף ביצע recall (איסוף מוצרים חזרה והפסקת שימוש) לחיסון זה.
    אבל זה היה לאחר שכבר מעל 400,000 תינוקות קיבלו אותו.

  • לילך

    פיצויים במליונים על חיסונים שזכו !! עם סוללת עו"ד של חברות התרופ

    הרבה מדינות הפסיקו לחסן ולדעתי זה יחלוף מן העולם, עניין של זמן,

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אני לא יודע מה מקורות המידע שאת מסתמכת עליהם אבל זה ממש לא נכון.

  • אריק

    לפחות 3.9 מיליארד דולר שולמו בארה"ב פיצויים לנזקי חיסונים

    בבקשה. אתר רשמי של ארה"ב. נתונים מגוף הלאומי לפיצוי נזקי חיסונים (תרגום חופשי).
    נע לעיין בתחתית העמוד.
    Total compensation paid over the life of the program is approximately $3.9 billion.
    זה הסכום ששולם מאז תחילת פעילות הגוף ככל הנראה. ייתכן ששולמו יותר?

  • אריק

    הנה פרוט של הנתונים:

    הנה פרוט של הנתונים:
    https://www.hrsa.gov/sites/default/files/vaccinecompensation/data/vicpmo...

  • אריק

    בבקשה, הנה 3.5 מליון ליש"ט

    בבקשה, הנה 3.5 מליון ליש"ט ששולמו לנפגעי חיסונים בבריטניה:
    http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/4356027.stm

  • דוד

    אנשי האמיש לא מחסנים= אפס אוטיסטים

    מצאו אצלם ילד אוטיסט- בסוף מסתבר שהוא היה מאומץ- שחוסן לפני שהגיע אליהם,
    הבנתם,
    אין חיסון - אין אוטיזם וכל מיני מרעין בישין,
    בגלל החומרים שמלווים את החיידק המוחלש וגם שיש היום סניטציה ואנטיביוטיקה, !!! עדיף טבעי להדבק , ולא חומרים זרים,

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    בני האמיש מחסנים את ילדיהם, באופן סלקטיבי אבל מחסנים ויש עדויות לילדי אמיש על הספקטרום האוטיסטי.
    https://www.snopes.com/fact-check/the-amish-dont-get-autism/

    אני ממליץ לך לבדוק שוב את מקורות המידע עליהם אתה מסתמך
     

  • רז

    לטובת האובייקטיביות, אניח כאן עוד ראיה לאוטיזם

    https://m.ynet.co.il/Articles/4943490
    אז אולי 90% ממה שנאמר כאן הוא נכון, ועדיין - לא בא לי ילד אוטיסט. אני מעדיף לסמוך על בורא עולם שישמור עליו ממחלות מאשר להכניס לו מחלה לגוף בצורה אקטיבית.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הכתבה שהבאת מראה שיש עליה באבחון אוטיזם, אין ולו בדל של ראייה שקושרת בין אוטיזם לחיסונים. זה יכול להיות עניין סביבתי, זה יכול להיות גנטי וזה יכול להיות יכול להיות גם שיפור ביכולות האבחון או עליה במודעות. חיסון מכניס גרסה מומתת או מוחלשת של מחולל המחלה ומאפשר לגוף ללמוד אותו בתנאים האופטימליים (לא במירוץ נגד הזמן עם המחלה) ולהערך למפגש עתידי עם המחלה. 
    לסמוך על בורא עולם זה דבר אחד אבל גם במקורות כתוב שכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו בשביל לשמור על הבריאות (אני מודה שאני לא זוכר את הציטוט המדוייק) ממש כפי שלא תוותר על אוכל או על פרנסה כי בורא עולם ידאג לך

  • ליאת

    ונשמרתם לנפשותיכם. זו מצווה דאורייתא.

    ועד לפני חודש אני הייתי ממתנגדי החיסונים, יחד עם בעלי. היום, לאחר שארבעה ילדים מתוך שישה שלי חלו בחצבת, אחרי שראיתי את הבן הבכור שלי דועך ונעלם מול עיניי, אחרי ששמעתי את הריאות האסמתיות של בן אחר שלי ואחרי שראיתי עד כמה המחלה הזו קשה ואיומה, אני מחסנת מעכשיו את כל מה שצריך. היום, אחרי שהם הבריאו, אנחנו נשארים עם מתנות קטנות של המחלה- פגיעה בשמיעה ועכשיו אני צריכה לקחת שניי ילדים לבדיקות אצל אף אוזן גרון כדי לבדוק האם הנזק הזה הוא תמידי או לא. וגם אם הנזק הזה יחלוף, עדיין יש חלון של 10 שנים שנזקים נוירולוגים אחרים עדיין יכולים להתרחש. לא שווה לי. לא שווה לי לסכן אותם. לא שווה לי שהבן שלי יחלה באדמת וידביק אישה הרה שכתוצאה תפיל את העובר או תלד תינוק עיוור ופגוע. איך אני אוכל לחיות עם עצמי? כשאני הייתי ילדה, היו שני אחים תאומים בכיתה שלי שנפגעו ממחלת הפוליו. זו מחלה נוראית. זוועתית וקשה.
    בקיצור, מעכשיו והלאה, אני מחסנת. לא את הכל, לא בבת אחת, ולא צמוד זה לזה, אבל אני כן אחסן.
    ושיהיה לנו רק בבריאות.

  • אנונימי

    וכל השרלטנים והמטפלים

    וכל השרלטנים והמטפלים בפטרוזיליה לא לוקחים כסף על העבודה שלהם נכון ! הכל בחינם שם! רק שאותם ואת היעילות של ה"טיפולי טבע " שלהם אף אחד לא בודק ולא מפקח.

  • אנונימי

    תודה רבה על הכתבה , שכל הלא

    תודה רבה על הכתבה , שכל הלא מחסנים ילכו לגור באי בודד , בהצלחה , תחזרו לטבי ותחיו באופן בריא , ללא בתי חולים , ללא אנטיביוטיקה, ללא חיסונים, ללא חשמל, ללא מחשב ואינטרנט , לכו תצודו, ביי

  • רונן

    שטויות

    כנראה מישהו ממן אותך, הוכח משפטית שחיסון המשולש גורם לאוטיזם, כסף זה לא הכל בחיים תהיה נאמן לאמת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אנחנו נאמנים לאמת המדעית

    פסיקה משפטית איננה הוכחה מדעית. רחוק מזה, יש פסיקות משפטיות נגדד מדענים שלא חזו רעידות אדמה, היו פסיקות משפטיות נגד מורים שלימדו אבולוציה (משפט הקופים). הדרך לבדוק סוגיות מדעית היא באמצעות ניסויים מדעיים ותצפיות מדעיות ואלו שללו כל קשר בין חיסונים לאוטיזם.

  • הדס

    מודעה מודגשת!!!!

    למה אתה משלם לגוגל כל חודש שהמאמר שלך יופי ראשון בכל חיפוש על חיסונים.....???? אמממ מחשיד מאוד
    בכל חיפוש שלי על חיסונים אתה קופץ ראשון בפרסום ממומן! מה הלחץ שלכם לשלם על המאמר הזה!

  • אבי

    אוטיזם וחיסונים

    כתבה מעניינת והתגובות מעניינות.
    האם יש מחקר ששולל או שלחילופין מראה קשר בין עלייה באוטיזם לבין העלייה בתפוצת חיסונים (חיסונים ספציפיים או חיסונים באופן כללי)?

  • דנה

    מספיק לדעת שזה תעשיית כסף בשביל

    להבין מהיכן ולאן הובלת המאמר... פעם אות מוצאים מחקרים בעד דבר מסויים ולאחר זמן המחקר ''מוצא'' בדיוק אחרת כדי להכניס לצד השני את הכסף המיוחל...

  • לא מעודד מחלות

    גם החשמל והמים והמזון הן

    גם החשמל והמים והמזון הן תעשיות של כסף... אה... גם תעשיית הטיפולים הטבעיים. ממליץ לראות את קטע הסטנד-אפ על הנתור-נוכלת של אודי כגן המלך (משיח).

  • אנונימי

    חיידק!?!

    את 4 ילדיי חיסנתי, למרות שכל פעם מחדש אני קוראת ומתלבטת המון...
    אם בילד הבא אני אחליט לא לחסן, זה כנראה בגללך. המאמר שלך לא מקצועי בעליל.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    תוכלי בבקשה לפרט? מה לא מקצועי? מה לא נכון? מה לא מדוייק?

  • נועם

    חשוב לעטוף את הטענות הבידיוניות במרכאות

    לטובת מי שמרפרפים ועלולים לקרוא את הטענות האלו כתמצית הכתבה...
    במינימום לעטוף במרכאות.

  • שון

    מי ממן את קידום התוכןהזה בגוגול?

  • שאול

    הדבר הפשוט שאני לא מוצא לו תשובה: רוב האוכלוסיה לא מחוסנת...

    הרי החיסונים תקפים ל5 שנים. משמע, שרובו המוחלט של האוכלוסיה אינו מחוסן.
    את החיסונים נותנים רק לתינוקות וילדים, וזה מוגבל ל5 שנים בערך.
    אני לא מכיר אף מבוגר שדואג להתחסן שוב ושוב... אז האוכלוסיה ברובה אינה מחוסנת כלל -
    אם כך, מדוע אתם שוב ושוב אומרים שהמחלות נעלמו כי האוכלוסיה מחוסנת?
    זה הרי לא נכון לחלוטין. רובנו חשופים לכל המחלות הללו - ולמרות זאת, הן כמעט ולא קיימות. סתירה נוספת שקיימת בטענות של "בעד" - היא שאתם אומרים שוב ושוב שמכיוון שהחיסונים יעילים רק ב90% מהמקרים, הרי שאלו שאינם מחוסנים - מסכנים את המחוסנים.
    אבל, זו שטות מוחלטת. כי אותם 10% של וירוסים שהחיסון אינו יעיל לגביהם, ידביקו את המחוסנים והלא-מחוסנים בכל מקרה... הוירוס "שמוליק" לא מעדיף את הלא-מחוסן לעומת זה שחוסן כנגד הוירוסית "עליזה". אין ספק, שיש המון בעיות בטיעונים הקונבנציונליים כפי שהם מובאים כאן...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תלוי

    חלק מהחיסונים אכן תקפים ל5-10 שנים כמו הטטנוס, השעלת והדיפטריה והרשויות אכן מעודדות זריקת בוסט או זריקה לנשים בהריון במקרה של השעלת. לעומת זאת יש חיסונים עם זכרון לכל החיים כמו החצבת, אדמת וחזרת.  לוירוס אכן אין העדפה של מחוסן או לא, רק שבמחוסן הוא נתקל במערכת חיסון שמכירה אותו ומחסלת אותו לפני שהוא מספיק לעשות נזק בניגוד למערכת חיסון של אדם לא מחוסן. אותם 90-99% מהחוסנים (תלוי בחיסון) אצלם החיסון עובד מונעים העברה של הוירוס לאותם אנשים שהחיסון לא תפס אצלם או לא התחסנו. לתופעה הזאת קוראים אפקט העדר ובשביל שהיא תקרה צריך אחוז מחוסנים מסויים.

    כן, חיסון מגן גם על המחוסנים וגם על המעטים שהחיסון לא עבד אצלם או אלו שלא התחסנו מסיבה רפואית כלשהי. אוכלוסיות שבוחרות לא להתחסן פוגעות באפקט העדר ומסכנות גם את עצמן וגם את האנשים שלא מוגנים שלא מבחירה.

  • אנונימי

    צורך בהמשך שיפור החיסונים

    - מסכים עם נחיצות החיסונים באופן כללי, ועם כך שכל מי שיכול להרשות לעצמו, עליו להתחסן ולחסן את ילדיו.
    אבל,
    - נדרש שיפור בחיסוני החי מוחלש, ופיתוח של גרסאות מומתות.
    - נדרשים פתרונות לגורמי אלרגיה (בהם האלומיניום), לו התגלה לצערי הרב, שילדי רגישים, ואשר גרם להם לתופעות לוואי נוירולוגיות קשות. (הנוירולוג עמו נפגשנו, ציין בין 1:400 דרך 1:1000 ועד ל 1:1000000 כתלות בחומרת ההשפעה).
    - המידע על רגישויות אלה אינו נבדק כיום בילדים הנדרשים להתחסן. נדרש לאתר את הגן הגורם לרגישות, כך שניתן יהיה לתת חיסון מותאם גנטית לאלה הרגישים לו, ולהמנע מלכתחילה מהסיכון של חיסון שמסכן אותם (ילדתנו קבלה בבית החולים חיסון B לפני שמשהו הספיק לשאול לרשותנו. ההשפעה היתה קשה).
    - יש להגמיש את משטר החיסונים הקבוע. תינוקות אשר מוחזקים בביתם ואינם בגן ילדים עד לגיל חצי שנה, ייתכן וקיים יתרון מבחינתם לדחיית מועד החיסון, במיוחד אם ידועה רגישות גנטית או משפחתית.
    - תינוקות בני יומם במשקל נמוך, חשופים לכמות חומר גבוהה ביחס למשקל גופם. פעמים רבות מדובר בתינוקות ממין נקבה. מוגדר כהפליה גנדרית ברפואה, אך גם תינוקות זכרים במשקל נמוך חשופים. נדרש להפיק מנות חיסון בשני גדלים שונים. משרד הבריאות נדרש להושיב ביחד רופאים בני תחומים שונים: נוירולוגים, אפידמיולוגים, מפתחי חיסונים, רופאי ילדים, ולהוציא סדרת דרישות חדשה מחברות החיסונים. לחייב אותן לפתח חיסונים משופרים בתוך מספר שנים. במידה וההשפעה של ישראל קטנה מדי, בגלל כמות החיסונים הקטנה יחסית, לחבור למדינות וארגונים משפיעים, ולהציב זאת כדרישה חד משמעית.
    נכון לעכשיו, כל הנטל של נטילת הסיכונים מוטל עלינו ההורים, ונדרש להפחיתו על ידי השקעות במחקר ופיתוח. ולסיום, בנימה אישית יותר: לפני שנים רבות, בקורס קצינים חסנו את כולנו בכניסה נגד צהבת. לנגד עיננו לאחר כ 10 דקות, אחד הצוערים - בשיא אונו וכושרו, התמוטט לאחור עם ראשו על הבטון, והחל לפרכס בפרעות. פינו אותו כמובן, ומהלך חייו השתנה. כששאלנו והתעקשנו (ככה זה צוערים אקדמאיים), ספקו לנו תשובה שהתפרצה אצלו אפילפסיה שהייתה רדומה. הסתכלנו זה על זה ולא האמנו למשמע אוזנינו. אכן רדומה, והייתה נותרת רדומה עד סוף חייו.
    כיום אנו יודעים שהחיסון שניתן אינו בשימוש יותר, וחל שיפור ניכר בבטיחות סוג זה של חיסון. רק פתיחות בניתוח הנתונים, והצבת רף דרישות הולך וגובר, יביא לשיפור המתמשך הדרוש, שכולנו מייחלים לו.

  • ש

    אתה קצת סותר את דבריך

    "אדם מחוסן שהחיסון לא נקלט אצלו נדבק במחלה מאדם שאינו מחוסן" - אם הוא מחוסן איך הוא יכול להידבק?! הרי התחסן כדי לא להידבק! ואם אכן נדבק זה מעיד על איכות/ יעילות החיסונים.
    "אפקט העדר" עליו אתה מדבר הוא דווקא הפוך- אנשים שלא מודעים לסיכון החיסונים- הם הם שהולכים לחסן ולהתחסן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אדם מחוסן ברוב המקרים אכן מוגן , במיעוט מהמקרים הוא לא מוגן. תוסיף לזה אוכלוסיות לא מוגנות כמו תינוקות, קשישים ובעלי כשלים במערכת החיסון ואלו האנשים שמצריכים את הגנת העדר.

  • אנונימי

    יש לעשות אבחנה בין להידבק

    יש לעשות אבחנה בין להידבק ולפתח מחלה- חשיפה לגורם מחלה מדביקה את הנחשף אך הוא לא יפתח סימני מחלה בזכות התגובה החיסונית היעילה שמקורה בחיסון.

  • ויאולטה

    למה אתה מודע ואנחנו לא, מה

    למה אתה מודע ואנחנו לא, מה אתה יודע שאנחנו לא.
    באמת תגיד. כי העניין הזה בעד ונגד מבלבל אותנו כהורים.
    כל אחד זורק סתם משפט נותן דוגמאות ולכי תביני מי צודק.

  • רועי

    האם טבעונים וצימחונים מחסנים את ילדיהם?

    אני שואל זאת מכיוון שבחיסונים רכיבים רבים מהחי (כולל תרביות מעוברים שהופלו):
    VERO cells, a continuous
    line of monkey kidney cells, calf serum and lactalbumin hydrolysate
    African Green Monkey kidney (Vero) cells
    guinea pig cell cultures
    human embryonic lung cell cultures

  • שרון

    אני מדוכאת חיסון מזה 3 שנים,

    אני מדוכאת חיסון מזה 3 שנים, גיסתי לא חיסנה את בנה באף חיסון, האם הילד מסכן אותי? האם אני יכולה להיות בקרבתו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    באופן עקרוני הילד עלול להדבק במחלות ברות מניעה כמו חצבת, אבעבועות רוח וכו' אשר עלולות לסכן אותך. קשה לי לייעץ לך איך לנהוג, אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה שלך
    כל טוב
    ארז

  • מיכל

    תמותה מחיסונים

    שלום, בכתבה צוין על תמותה (בשיעור אפסי אבל קיים), כתוצאה מחיסונים.
    מה הגורם לתמותה בחיסון? בנוסף: בתינוקות, מערכת החיסון פעילה מלידה? האם יש היום חיסונים שהם מוחלשים ועלולים לגרום למחלה שנגדה חוסנו?
    תודה רבה ,מיכל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    תמותה מחיסונים היא דבר מאוד נדיר ונובע בעיקר מאלרגיה לאחד או יותר מרכיבי החיסון, וזאת הסיבה שצריך להשאר סמוך לחדר האחות רבע שעה לאחר קבלת החיסון.

    בכתיבת התשובה נעזרתי בד"ר קרן לנדסמן רופאה אפידימיולוגית והמנהלת המקצועית של עמותת מדעת.
    http://midaat.org.il/

  • אנונימי

    אתה כותב בכתבה שבהדבקות בשעלת

    אתה כותב בכתבה שבהדבקות בשעלת מצו בעיקר תינוקות והכי מזעזע תינוק בן שבוע שמת בתוך ארבע ימים למיטב ידעתי לא מקבלים את החיסון לשעלת ליפני גיל שלוש חודשים

  • rona

    האם ניתן לבצע את חיסון נגד שעלת בהריון בשבוע 37+5?

    האם ניתן לבצע את חיסון נגד שעלת בהריון בשבוע 37+5?
    האם מסכן את העובר בגלל שכבר עברתי את שבוע 36?

  • אבנר

    היעילות של החיסון פוחתת עבור

    היעילות של החיסון פוחתת עבור התינוק אבל אין שום סיכון

  • אנונימי

    שעלת שפעת

    אני מכיר אישית אדם כבן 30 שחוסן בילדותו בשעלת ולאחר החיסון קיבל חום גבוה והחל לקבל התקפים אפליפטיים מלבד זה הכותב דיבר על חשיבות חיסון השפעת אבל לטעמי הוא מדבר שטויות! שפעת בכלל אינה מחלה מסכנת חיים ואם יש מס' מקרי תמותה מהמחלה זה רק בגלל סיבוכים של בעיות קיימות במערכת החיסונית מלבד כך שנגיף השפעת הם בריאה "חכמה" שגם משתנה ומפתחת עמידות לאנטיביוטיקות וחיסונים בגלל זה כל שנה כמעט יוצא חיסון חדש- הכי טוב-מרק עוף-ולא ללכת כצאן אחרי העדר

  • אנונימי

    שפעת זו אחת המחלות שמתים ממנה הכי הרבה אנשים כל שנה

    אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.
    רק אתמול מתה מדלקת קרום המוח ילדה שההורים שלה הכירו מישהו שהכיר מישהו שהכיר מישהו שאחרי שתהתחסן התחיל לדבר סינית. הם לא חיסנו את הילדה שלהם והם עכשיו מאוד מצטערים על זה...

  • אבנר

    אל תשווה שעלת לשפעת! ואל תדבר שטויות...

    שעלת ללא טיפול הנזק גדול וסיבוכים ישפיעו על רוב האוכלוסיה,
    שפעת ללא טיפול הנזק קטן ולרוב מדובר רק באי נעימות של כשבוע, אחוז שולי ביותר יפגע מסיבוכים כלשהם ומצוי בסיכון!
    הנגיפים (וירוסים) עמידים נגד אנטיביוטיקה מכיוון שנגיפים (בשונה מחיידקים) לא מושפעים מאנטיביוטיקה.

  • מדען מהדרום

    דעות או עובדות?

    אתה כותב שלטעמך הוא מדבר שטויות, ואז עובר לכתיבת שטויות.
    1. שפעת לא מפתחת עמידות לאנטיביוטיקה, כי היא מראש עמידה לגמרי (אנטיביוטיקה זה רק נגד חיידקים, לא נגד וירוסים).
    2. אם לא מתים משפעת אלא "מסיבוכים של בעייות קיימות", למה לא להתחסן? האם אתה מכיר הליך אחר שמבטיח שחולים במחלה לא ימותו?
    3. אתה מכיר אדם שחוסן וסבל מתופעות לוואי, אני מכיר אדם שלא חוסן ונשאר משותק לכל חייו. הדרך הנכונה היא זו שגורמת בסוף לפחות נזק. כל מי שבדק את הנושא ברצינות מצא שחיסונים מביאים ליותר תועלת מנזק.

  • עמנואל

    בהריון מקבלים

    בשבוע 28 האמא מקבלת חיסון נגד שעלת כך שעד גיל חצי שנה התינוק מחוסן עקב החיסון של אימו

  • עמודים