תאי הגליה, או גליוציטים, הם תאי התמיכה של מערכת העצבים. במערכת העצבים המרכזית יש כמה סוגים של גליוציטים (אסטרוציטים, אוליגודנדרוציטים, אפנדימוציטים, ומיקרוגליה) ובמערכת העצבים הפריפרית סוגים אחרים (תאי לווין ותאי שוואן). לכל סוג תפקיד חשוב משלו, ויחד הם מספקים לרקמת המוח תמיכה מכנית, חומרי מזון והגנה מפני רעלים וזיהומים, משפרים את מהירות העברת האות העצבי, מייצרים נוזל מוח-שדרתי ועוד.

תאי הגליה חיוניים לתפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים ומספרם במוח גבוה פי עשרה מזה של הנוירונים.

הסרטון מציג את הסוגים השונים של הגליוציטים ומסביר את התפקידים הייחודיים של כל אחד מהם:

צוות תקשורת המדע של מכון דוידסון תרגם עבורכם סדרת סרטונים דומים הסוקרים את חלקיו השונים של המוח והתאים שמרכיבים אותו. רשימת הפרקים המלאה של הסידרה מופיעה בתחתית העמוד.

תאי הגזע של המוח מתמיינים לא רק לתאר עצב אלא גם לאסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים, והם המקור להתחדשותם של התאים האלה.

תאי המיקרוגליה לא מתפתחים מתאי הגזע של המוח אלא מהמונוציטים של מערכת החיסון. במהלך ההתפתחות העוברית מונוציטים שמגיעים למוח הופכים לתאי מיקרוגליה ואילו מונוציטים שמגיעים לאזורים אחרים בגוף הופכים למקרופאג'ים (תא שמסוגל לבלוע חיידקים ולהשמידם).

במשך כל חיי האדם נוצרים מקרופאג'ים חדשים ממונוציטים, אך מחסום הדם-מוח מונע ממונוציטים להיכנס באופן חופשי למערכת העצבים ולכן אין מה שייצור תאי מיקרוגליה חדשים במוח. זו כנראה הסיבה לכך שמקרופאג'ים מתים ומתחדשים כל הזמן בעוד תאי המיקרוגליה חיים פרק זמן ארוך מאוד וכמעט שאינם מתחלפים. התאים הללו חיוניים להגנה השוטפת על מערכת העצבים המרכזית ולהחלמה מנזקים ומפציעות במוח ובחוט השדרה.

האוליגודנדרוציטים ותאי שוואן יוצרים את מעטפת המיאלין שמסייעת להעברת האות העצבי בנוירונים. המיאלין מורכב ברובו מליפידים (שומנים) שמבודדים את סיבי העצב מהסביבה וכך מונעים מהאות החשמלי "לזלוג" החוצה מהתא. הודות למקטעי המיאלין הארוכים והמרווחים הקטנים ביניהם, האות החשמלי יכול לנוע בתא העצב במהירות גבוהה בהרבה אלמלא היה עטוף במיאלין.

ההעברה המהירה הזו חיונית למצבים שבהם יש צורך בתגובה מיידית, כמו רפלקסים, וגם לתאי עצב שיש להם אקסון ארוך במיוחד. יש כמה מחלות שפוגעות במיאלין, ולכן מפריעות להולכה העצבית התקינה. המפורסמת שבהן היא טרשת נפוצה.

להמשך קריאה וצפיה בסרטוני הסדרה:

8 תגובות

  • גיא

    אפנדימוציטים?

  • אנונימי

    אוליגודנדרוציט

    נאמר בסרטון שאוליגודנדרוציט יכול לייצר מיאלין על עד כ30 אקסונים סמוכים. איך? יש לו 30 שלוחות?

  • אני

    תאי שוואן

    בסרטון נאמר כי על כל אקסון יש שוואן אחד. כלומר שוואן אחד נמתח לאורך כל האקסון ומבודד אותו. אז איך בעצם נוצר מרווחי רנוויה? המרווחים הללו הם מרווחים בין המיילין על אותו האקסון, אבל אם דרוש שוואן אחד כדי לבודד אקסון שלם, איך בכלל יש מרווחים?
    זה לא כמו מרווח סינפסה שהמרווח הוא בין אקסון לאקסון, אלא מרווחים על אותו האקסון כשבאותו זמן על האקסון אמור להיות מעטפת שוואן לכל אורכו!

  • דר ענת לונדון

    תאי שוואן ומעטפת המיאלין

    שלום,
    בסרט נאמר כי תא שוואן אחד מייצר מיאלין סביב חלק אחד של אקסון בודד. מספר תאי שוואן מתארגנים באופן המשכי סביב האקסון. הרווח בין כל זוג תאים שכנים נקרא קשר רנוויה. למעשה, כל תא שוואן יכול לייצר מיאלין לאורך מרחק של כ-100 מיקרומטר של אקסון. בסופו של מרחק זה יהיה מרווח (קשר רנוויה) ולאחריו כיסוי מיאלין באמצעות תא שוואן נוסף.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • דפנה עציוני

    מיאלין

    הי
    אשמח לקבל יותר מידע מה מרכיב את המיאלין ועל הקשר שלו לכל הקשור לטיסות ריגשי ווהפעלת המערכת הפארא סימפטתית
    אני מתחום הטיפול הנפשי וחוקרת על הקשר בין התגובות הנפשיות למקורם/ ביטויים במערכת הגופנית
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דפנה
    המיאלין הינה שכבה שומנית המיוצרת על ידי תאי שוואן ועוטפת את האקסונים של תאי העצב על מנת לאפשר מעבר סיגנל עצבי עם מינימום איבוד לסביבה.
    ארז

  • רות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    יש כתוביות בעברית

    לחצי על CC בתחתית הנגן ובחרי באפשרות hebrew