מה בין יציאת מצרים
למשברי הסביבה?

בהגדה של פסח נכתב "וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח".  

ההגדה מפרטת על החשיבות הדתית של הסיפור, ואנו מרבים לדון גם בסמליות המעבר מעבדות לחירות. אך חשוב ללמוד דבר נוסף מסיפור יציאת מצרים. מסר נוסף שראוי להעביר אל ילדינו בכל דור ודור. את מוסר ההשכל הזה כדאי לשמוע דווקא מהצד המפסיד – האימפריה המצרית.

בני ישראל ירדו למצרים בגלל הרעב בארץ. שדות ירוקים במצרים, על רקע פירמידות | צילום: givaga, Shutterstock

הרעב הגדול

לפי הסיפור המקראי, בני ישראל ירדו למצרים בשל רעב כבד ששרר בארץ כנען, כנראה בגלל בצורת קשה. כיום הם היו נחשבים למהגרי אקלים. למזלם, פרעה הרשה להם להשתקע במצרים וכך הציל אותם. לא הזיקה להם גם הקירבה ליוסף, שהיה המשנה למלך. יוסף גם חזה שהרעב הכבד יגיע למצרים, והציל אנשים רבים מעמי האזור בכך שאגר מזון רב מראש. כלומר המדיניות של פרעה ויוסף היטיבה עם כל עמי האזור ואיפשרה לבני ישראל להתרבות ולהפוך לעם.

לאורך ההיסטוריה האנושית רעב היה עניין שבשגרה, ושינויי אקלים כמו בצורות ממושכות אף הובילו לדעיכה של תרבויות שלמות. אך האם רעב כזה יכול להתרחש גם כיום, עם כל השפע שאנחנו נהנים ממנו?

בשישים השנים האחרונות חל גידול אדיר בכמות המזון המיוצר בעולם, מה שמנע רעב בקנה מידה עצום למרות גידול האוכלוסייה המהיר. הדבר התאפשר בזכות מהפכה טכנולוגית בחקלאות הכוללת את המצאת הדשן המלאכותי וייצורו הנרחב, שימוש בחומרי הדברה ופיתוח זני צמחים עמידים ובעלי יבול רב. אך העשורים הקרובים ומשברי הסביבה צפויים לאתגר את צמצום הרעב שהושג. עד שנת 2050 היבולים החקלאיים בעולם עלולים לפחות ב-5 עד 30 אחוזים בזמן שהביקוש למזון צפוי לגדול פי 1.5. 

למרות השפע, רבע מתושבי כדור הארץ סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, וחלקם אף מרעב ממש | איור: mantinov, Shutterstock

לצערנו גם כיום, בתקופת שפע בה שליש מהמזון בעולם מושלך לאשפה בכל יום, רבע מתושבי כדור הארץ סובלים מחוסר ביטחון תזונתי בינוני או חמור. הם נאלצים לוותר על מזון מזין, לדלג על ארוחות, או אף סובלים מרעב לעיתים תכופות. כמעט עשירית מאוכלוסיית העולם סובלת מרעב: כ-700 מיליון אנשים לא צורכים די קלוריות לסיפוק צרכי האנרגיה של גופם. הבעיה קיימת בכל העולם, אך היא חמורה במיוחד במדינות העניות. בצורות ואסונות טבע מחריפים את הרעב כבר היום, וגורמים להגירת אקלים של עשרות מיליוני אנשים מדי שנה, בעיקר בתוך מדינות.  

בנוסף, החקלאות המודרנית גורמת לבעיות סביבה חמורות. היא צורכת מחצית משטח העולם הראוי למחייה ופוגעת קשות במערכות האקולוגיות, פולטת רבע מגזי החממה בעולם, צורכת את מרבית המים המתוקים שלנו, גורמת לזיהום משמעותי ולהרס קרקעות חקלאיות ברבע מהעולם. לכן מומלץ לשנות את הרגלי התזונה שלנו, למשל לצמצם את צריכת בשר הבקר, ולקדם מהפכה חקלאית בת קיימא – כזו שתניב מספיק מזון לכולם מבלי לפגוע בסביבה וביכולת של הדורות הבאים לענות על צרכיהם.

החקלאות המודרנית מאכילה את כולנו, אבל גם גורמת לבעיות סביבה חמורות. כריתת יערות גשם כדי לפנות מקום למטעי דקלים | צילום: Richard Whitcombe, Shutterstock

כנגד ארבעה משברים

אחד משבר האקלים, אחד הזיהום, אחד אובדן הטבע, ואחד שאיננו יודעים לפעול. כולם פוגעים באיכות חיינו.

משבר האקלים, מה הוא אומר? שאם לא נצמצם את פליטות גזי החממה שלנו מהר, יהיה כאן חם יותר, יבש יותר, ויותר אסונות טבע מסוכנים. כמו בסיפור מצרים, גם במציאות משבר האקלים קשור ומוביל למשברים נוספים.

משבר הזיהום, מה הוא אומר? שאנחנו גורמים לזיהום נרחב של המים האוויר והקרקע, אשר פוגע בבריאות שלנו, גורם לתמותה נרחבת, ופוגע קשות בטבע.

משבר אובדן הטבע, מה הוא אומר? שאנו פוגעים במערכות האקולוגיות אשר תומכות בעצם קיומנו. פוגעים בעולם החי והצומח, מכחידים מינים שלמים, ובכך פוגעים גם במזון שלנו, בבריאות, באקלים, באיכות המים והאוויר, ובתרבות האנושית. הוא מכונה גם משבר המגוון הביולוגי. 

ושאיננו יודעים לפעול - למרות שהראויות המדעיות ברורות ומציגות צורך דחוף לפעול בכל הרמות, בעיקר ברמה המדינית, האנושות לא עושה מספיק בנושא. משברי הסביבה מחמירים ועימם הסכנה לאיכות חיינו ואובדן מקומי של היכולת לקיים חיים גוברת. 

צריך לשמור על כל ארבעת חלקי הפאזל, אחרת כוכב הלכת שלנו יהיה הרבה פחות ירוק, והחיים של כולנו ייפגעו מאוד | צילום: Khanthachai C, Shutterstock

עבדים היינו

ראינו שמשבר אקלימי הניע את בני ישראל לרדת למצרים, ושמדיניות נכונה של פרעה ושל יוסף אפשרה להם לצמוח ולהתרבות למרות הרעב והקושי. אך כשפרעה מלך מצרים מתחלף, העלילה מתחילה להסתבך, וכך גם מצבם של בני ישראל. השליט החדש חושש מצאצאי הפליטים שהשתקעו בארצו, הפכו לגוי גדול, משעבד אותם ומטיל עליהם שורת גזרות. 

בהמשך הסיפור בני ישראל מבקשים עזרה מאלוהים, והוא שולח את משה לבקש מפרעה את שיחרורם. פרעה מסרב ולכן העם המצרי חוטף עשר מכות. הן פוגעות, כל אחת בתורה, בטבע, במזון ובמצרים עצמם. לצד החשיבות הדתית של המכות, הן גם מדגישות בפנינו את ההשלכות האפשריות של משברי הסביבה ואת קשרם למשבר האקלים. יש מדענים הסבורים כי הסיפור על מכות מצרים נכתב בהשראת אסונות אקלימיים שאכן אירעו במציאות. האם גם כיום אסונות כאלו יכולים להתרחש?  

דם, צפרדע, כינים – "מכות טבע"

שלוש המכות הראשונות נתפסות כמטרד בלבד, שאם מישהו נפגע מהן, זהו בעיקר הטבע. פגיעה במי היאור על ידי הפיכתם לדם הורגת את כל הדגים, אך המצרים חופרים בארות ומוצאים מים חלופיים. בהמשך צפרדעים מתפשטות בכל מצרים, חודרות לבתים ואז מתות ומסריחות, והתפרצות הכינים גורמת לגירודים מעצבנים. 

גם במציאות מתרחשים אירועים שנתפסים תחילה בעיקר כמטרד, ואנו לא תמיד מבינים את משמעותם המלאה. זיהום מים גורם שוב ושוב לאירועי מוות המוני של דגים. מין פולש של פטרייה, שבני האדם הפיצו בטעות, גרם להכחדה של כמאה מיני צפרדעים ודו-חיים אחרים, ולצמצום חמור באוכלוסייה של מאות מינים נוספים. שפני סלע מתפשטים אל ערי ישראל ומביאים עמם את זבוב החול ואת מחלת הלישמניה העורית ("שושנת יריחו"). המחלה המתפשטת אינה מסכנת חיים בדרך כלל, אלא "רק" יוצרת מטרד וצלקת מעצבנת, אם כי בהעדר טיפול גם עלולה להתפתח למחלה קשה יותר. 

עולם הטבע הוא מקסים וכל פגיעה בו מצערת, אבל כשאנו פוגעים בבעלי החיים, אנחנו לא פוגעים רק בהם, אלא גם בעצמנו. מערכות אקולוגיות מורכבות ממגוון של צמחים, בעלי חיים ושאר יצורים, שמקיימים מערכת סבוכה של יחסי גומלין ביניהם ועם סביבתם. נמלים, למשל, טורפות חרקים ונטרפות על ידי עכבישים וציפורים, מטפחות סימביוזה מרשימה עם כנימות, מוטפלות בפטריות, חופרות בקרקע ומשנות את תכונותיה, מפיצות זרעים, ושותפות בעוד מגוון תהליכים. לכן פגיעה רק באוכלוסיית הנמלים עשויה לגרום לתגובת שרשרת שבה עוד ועוד יצורים מושפעים מחסרונם, וכך משתנה המערכת כולה. וזו כמובן רק דוגמה אחת. 

יש מערכות אקולוגיות בעלות יתירות רבה, שבהן מגוון מינים מתפקדים בצורה דומה. במערכות כאלה, כאשר מין אחד נפגע, מין  אחר עשוי למלא את מקומו ותפקודו האקולוגי, והמערכת ממשיכה לתפקד כראוי. מינים מסוימים עשויים להיכחד בלי שנרגיש, אך היעלמות של מיני מפתח (keystone species) בעלי תפקוד ייחודי עלולה לגרור שינויים מרחיקי לכת. המורכבות של המערכות האקולוגיות מקשה עלינו לדעת מראש מי הם מיני המפתח, ובמקרים רבים אנו מבינים את מלוא חשיבותם רק כשהם חסרים.

בפארק ילוסטון (Yellowstone) שבארצות הברית, למשל, הזאבים הם טורפי העל. כשהם נעלמו בשנות ה-20 של המאה שעברה, חל גידול אדיר באוכלוסיית האיילים אשר רעו בקדחתנות את הצמחיה בפארק והפרו את האיזון בכל המערכת האקולוגית. השבת הזאבים לטבע לאחר כ-70 שנים שיקמה את המערכת האקולוגית כולה, ואף ייצבה את מערכת הנחלים בפארק. לכן חשוב לשמור על כלל המגוון הביולוגי במערכות הטבעיות שלנו, ולשמור ביתר שאת על מיני המפתח.

הצד החיובי של "זאב! זאב!" - סרטון על החזרת הזאבים לטבע ביילוסטון (באנגלית): 

ערוב, דבר, שחין – סביבה של מגפה

שלוש מכות מצרים הבאות מציגות תרחישים שאנו רואים כעת לנגד עינינו, כתוצאה מפגיעה במערכות האקולוגיות. במכת ערוב, על פי רבים מהפרשנים, חיות טרף רבות ממלאות את בתי המצרים ואת אדמתם. גידול דומה באוכלוסיית טורפים מתרחש כיום בשל ריבוי מזון כמו אשפה ופגרים בקרבת הערים. אוכלוסיית התנים בארץ למשל, נמשכת אל הערים, גדלה באופן לא טבעי, ומפיצה את מחלת הכלבת. ריבוי התנים גם פוגע בחיות הבר והמשק שהם טורפים.

מכת הדבר מתוארת כהתפרצות של מגיפה שפגעה בחיות המשק של המצרים, אך לא בבני האדם. כיום מתפרצת ברחבי העולם מחלת שפעת העופות אשר יש חשש שתהפוך למדבקת לבני אדם, ותחולל מגיפה עולמית. לפי ההערכות המחלה החלה בעופות מבויתים והובילה לתמותה או להשמדה של עשרות מיליוני תרנגולות לפחות. עופות בר נדבקים במחלה ומפיצים אותה ברחבי העולם, וגם הם סופגים אבדות קשות – כמיליארד ציפורים מתו מהמחלה בשנתיים האחרונות בלבד. 

מחלת העור של מכת השחין פגעה במצרים בבני אדם ובחיות המשק. למעשה מרבית המחלות המדבקות באנשים מקורן בבעלי חיים, והן פוגעות באדם ובחיות גם יחד. דוגמאות כוללות את מגפת הקורונה  (COVID-19), אבולה, כלבת, דבר וקדחת מערב הנילוס. הפגיעה בסביבה מחמירה את התפשטותן של המחלות בקרב אנשים, חיות משק וחיות בר. לכן, שמירה על בריאותנו מחייבת גם שמירה על בריאות החיות והמערכות האקולוגיות, כפי שמבוטא בגישת הבריאות האחת (one health). 

גישה הרואה קשר הדוק בין שמירה על בריאות בעלי חיים, בריאות האדם ובריאות הסביבה והטבע. הבריאות האחת | מקור: Sudowoodo, Shutterstock

ברד, ארבה, חושך – הרס בסיס הפירמידה

שלוש המכות הבאות, הברד, הארבה והחושך פוגעות כולן בבסיס הפירמידה האקולוגית – בגידולים החקלאיים ובצמחים שבהם תלויים בני האדם וכמעט כל היצורים החיים על פני היבשה. הצמחים, האצות ושאר היצרנים מפיקים את מזונם בעצמם, והם מקור המזון ליתר היצורים החיים. רוב היצרנים מפיקים את מזונם בעזרת תהליך הפוטוסינתזה, שבו משתמשים באנרגיה מאור השמש כדי להמיר מים ופחמן דו חמצני לסוכרים וחמצן. מכות בסיס הפירמידה מזכירות לנו שלא לקחת כמובן מאליו את קיום התנאים הבסיסיים לגידול צמחים.

מכות אלו מדגישות גם את הקשר שבין משבר האקלים למשבר אובדן הטבע. מצד אחד ההשפעה השלילית של אסונות ושינויי האקלים על הטבע מתגברת, ומהצד השני הרס הטבע מקטין את ההגנות הטבעיות מפני אסונות ומחריף את שינויי האקלים. עד כה המערכות הטבעיות ספחו את רוב גזי החממה שפלטנו, אך אם הן ייהרסו, תשוחרר לאטמוספרה כמות אדירה של גזי חממה, והמצב יחמיר עוד ובמהירות. 

בצורות וגלי חום גורמים לשריפות יער ענקיות כל הדרך מקליפורניה ועד לאוסטרליה, אשר לא רק הורסות מערכות אקולוגיות שלמות, אלא גם פולטות גזי חממה ומאיצות את משבר האקלים. הפשרת אדמת קִפְאַת-העַד (permafrost) שסביב הקוטב הצפוני משבשת את המערכות האקולוגיות בהן, מה שמוביל לשחרור גזי חממה. בתי גידול מימיים, מבריכות חורף ועד אדמות כבול ויערות מנגרובים, מגנים עלינו מפני הצפות, בצורות, והוריקנים, ומקבעים גזי חממה רבים, אך כשהם נהרסים, גזי החממה האלה חוזרים לאטמוספרה. 

עם התעצמות משבר האקלים הפגיעה בטבע נעשית כלל עולמית. האקלים המתחמם משנה בתי גידול שלמים, שנעשים פחות ראויים לצמחים ולבעלי החיים המקומיים. מערכות אקולוגיות שלמות עשויות לקרוס ולהיעלם. שוניות האלמוגים הטרופיות למשל, הולכות ומלבינות עם התגברות גלי החום הימיים, ולפי הערכות 99 אחוזים מהן יכחדו מהעולם אם הוא יתחמם בשתי מעלות בלבד. קריסות אלו גם יפחיתו את היכולת שלנו לדוג ולגדל מזון ויחריפו את משבר האקלים. 

אם נשמור ונשקם את המערכות הטבעיות שלנו, נגדיל את כושר ההתאוששות שלהן ונקטין את הסכנה שיקרסו.

התחממות של שתי מעלות בלבד תחסל כמעט את כל שוניות האלמוגים. אלמוגים שעברו הלבנה ונהרסו באיים המלדיביים | צילום: Flystock, Shutterstock

מה נשתנה?

אסונות טבע, שינויי אקלים, קריסת ציוויליזציות, והכחדות המוניות אינם דברים חדשים. אז מה נשתנה במשברים הנוכחיים מכל אלו הקודמים?

1. שבכל אסונות הטבע בעבר הקרוב חווינו אירועים נדירים. במשברים הנוכחיים הם הרבה יותר שכיחים והרבה יותר חזקים.

2. שבכל שינויי האקלים העולמיים בהיסטוריה האנושית קצב השינוי היה איטי ומתון. במשברים הנוכחיים השינויים הם הרבה יותר מהירים. 

3. שבכל הקריסות של ציוויליזציות קדומות לא הבינו את סיבת שינויי האקלים. במשברים הנוכחיים אנחנו מבינים את הסיבה לִפְנַי וְלִפְנִים.

4. שבכל חמש ההכחדות ההמוניות תהליכים טבעיים היו האחראים היחידים. במשברים הנוכחיים מעשי האדם הם האשמים העיקריים. 

להכחדות הקודמות היו אחראים גורמים טבעיים כמו התפרצויות געשיות. עכשיו האחריות היא עלינו. התפרצות הר געש באיסלנד | צילום: DanielFreyr, Shutterstock

להקדים תרופה למכה

בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים התגברו הראיות למשברי הסביבה באופן שחייב קידום של פתרון עולמי. האו"ם הקים את הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים, IPCC, שסיכם את הידע המדעי בנושא והמליץ למדינות העולם כיצד לפעול. בפסגת כדור הארץ של 1992 ("ועידת ריו") הכירו מדינות העולם בבעיה והחליטו לקדם פתרון משותף. מאז נרשמו עוד הרבה הצלחות, אך גם הרבה פספוסים ואכזבות, בפרט עלייה של כ-50 אחוזים בכמות גזי החממה שנפלטים ברחבי העולם כל שנה. אחת הסיבות היא התנהגות של מנהיגים כמו פרעה.

התנהגות פרעה מונעת מטובתו האישית, חשיבה לטווח הקצר ולעיתים גם גורם חיצוני ש"הקשיח את לבו". הדבר מנע ממנו לפעול למען עמו ולבסוף גם פגע בו עצמו. כבר אחרי המכה השנייה הוא הבטיח לשחרר את בני ישראל המשועבדים, אך כשהסכנה חלפה הוא חזר בו מהבטחותיו. דפוס זה חזר במכות נוספות. הרצון שלא להיפגע כלכלית עקב שחרור עבדים גרם להרס הולך וגובר של האימפריה המצרית, ובהמשך הסיפור אף לקריסתה.

למרות שהעובדות עמדו לנגד עיניו, פרעה סירב להשתכנע עד שהמשבר פגע בו באופן אישי, עם מות בנו הבכור. החרטומים המצריים והעם המצרי כולו הבינו מה יש לעשות, אך פרעה נהג בשלו.

ההתמודדות עם משברי הסביבה מצריכה חשיבה ארוכת טווח והתמודדות עם גורמים "המקשיחים את לבבות מקבלי ההחלטות". נדרשת השקעה כלכלית היום, כדי שמחר נזכה להנות מחיים טובים יותר ומרווחה כלכלית. בינתיים, כל עוד מדינות העולם לא מציבות לעצמן יעדים שאפתניים לצמצום המשברים, או לא עומדות בהתחייבויותיהן, ההשלכות של משברי הסביבה ימשיכו להחמיר, והיכולת שלנו להתמודד עמם ימשיכו להצטמצם.

למרות הכל, יש מקום לאופטימיות. בפעם הבאה שאתם קוראים או מספרים על יציאת מצרים, נסו להיות קשובים למוסר ההשכל של המצרים הקדמונים. פרעה היה מלך רודני, שלא נענה לבני עמו ולא הפנים את חומרת המצב עד שכבר היה מאוחר מדי. כיום הראיות למשברי הסביבה כבר ברורות מעבר לכל ספק. המדע והטכנולוגיה מספקים לנו פתרונות להתמודדות עם המשברים ולצמצום הנזקים, וכבר אין לנו צורך להסתמך על מכשפים חרטומים. כיום הדאגה מהשלכות המשברים רווחת מאוד, גם בקרב בכירי הכלכלה העולמית וקובעי מדיניות רבים בעולם. כיום כולנו יכולים להיות חלק מהפתרון, בעיקר במדינות דמוקרטיות שבהן אפשר להשפיע על מקבלי ההחלטות. 
יש מה לעשות, בעיקר במדינות דמוקרטיות שבהן אפשר להשפיע על מקבלי ההחלטות. הפגנה למאבק בשינוי האקלים בסידני, אוסטרליה | צילום: Holli, Shutterstock

דיינו

כמה מעלות טובות עלינו לעשות!

עלינו להתפתח כחברה באופן בר-קיימא, ולא להגיד דיינו עד שנשלים את המשימה:

עלינו למגר את העוני ולהאכיל את הרעב. לספק לכל בריאות ומים נקיים, חינוך איכותי ושוויון בין המינים. צמיחה כלכלית וצמצום פערים. לספק אנרגיה ירוקה, תוך צמצום משבר האקלים. לשקם את הטבע ולשמור עליו, בים וביבשה. לחזק את קהילות הערים ואת התשתיות והתעשייה. לרדוף צדק ולבקש שלום. לצרוך משאבים באחריות, ולשתף פעולה עוד היום. 

אם נתגייס כולנו למשימה נזכה לשגשוג ורווחה, ונשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים.