המדע מראה כי בהתנהלות נכונה אפשר לצמצם משמעותית את נזקי ההתחממות העולמית. חלק מהצעדים תלויים בכל אחת ואחד מאיתנו. הכדור נמצא בידינו

יותר ויותר אנשים מודאגים, ובצדק, משינויי האקלים ומהשפעותיהם השליליות על חיינו ועל האקולוגיה העולמית. רבים רוצים לקחת חלק פעיל בפתרון הבעיה אך לא תמיד יודעים איך. אנחנו שומעים אינספור הצעות איך לחיות חיים מקיימים יותר, שיענו על צורכי ההווה ויתחשבו גם באלה של הדורות הבאים, אך אילו צעדים יהיו המשמעותיים ביותר?

שלושה משברים

לפי דו"ח מיוחד של האו"ם, שלושה משברים סביבתיים חסרי תקדים מסכנים בימים אלה את המשך קיומו של המין האנושי ואת איכות החיים שלו: משבר האקלים, משבר הזיהום, ומשבר המגוון הביולוגי. שלושת המשברים הללו קשורים יחד ומזינים זה את זה, ולכן יש לפתור את שלושתם בעת ובעונה אחת.

שריפת פחם, למשל, מזהמת את האוויר בחומרים שמחריפים את שלושת המשברים גם יחד. הם פוגעים בבריאות, מחממים את האקלים, ויוצרים גשם חומצי שפוגע במערכות אקולוגיות.לעומת זאת, צעדים שמסייעים לשיקום המערכות הטבעיות מגדילים את יכולתן לקלוט פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה ועל ידי כך תורמים לבלימת משבר האקלים. צמצום משבר האקלים תורם בתורו לשיקום המערכות הטבעיות וחוזר חלילה.

למרות יחסי הגומלין ביניהם, רבים מהפתרונות מתמקדים בטיפול במשבר עיקרי אחד והשפעתם על האחרים פחותה. לצורך שימור הטבע חשוב למשל להגן על כמה שיותר שטחים טבעיים ועל המערכות האקולוגיות שנמצאות עליהם, בשעה שבלימת שינויי האקלים מחייבת בראש ובראשונה להפחית את כמות גזי החממה באטמוספרה. כאן בחרנו להתמקד בצעדים הדרושים כדי לבלום את משבר האקלים. גישה דומה תוכל לסייע לפתרון המשברים הסביבתיים האחרים.

משברים הקשורים זה זה ומזינים זה את זה: זיהום, שינוי האקלים ופעילות הפוגעת במגוון הביולוגי | איור: studiovin, Shutterstock
משברים הקשורים זה זה ומזינים זה את זה: זיהום, שינוי האקלים ופעילות הפוגעת במגוון הביולוגי | איור: studiovin, Shutterstock

מדוע אנחנו מזהמים?

הפעילות האנושית בעולמנו מייצרת מדי שנה המון גזי חממה שנפלטים לאטמוספרה. ליתר דיוק, הכמות שקולה לכ-60 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני, שהם ממוצע של כ-7.5 טונות גז בשנה שמייצר כל אדם בעולם. הגזים האלה יחממו את פני כדור הארץ עוד שנים רבות, והדרך העיקרית לבלום את משבר האקלים היא לאפס כמה שיותר מהר את היחס בין כמות גזי החממה שאנו פולטים לזאת שנספגת (מתקבעת) בקרקע, באוקיינוסים ובצמחים.

פחמן דו-חמצני מרכיב שלושה רבעים מכלל גזי החממה שנפלטים בעקבות פעילות אנושית. רובו מגיע לאטמוספרה כתוצאה משריפה של דלקי מחצבים כמו פחם, נפט וגז טבעי לצורך הפקת אנרגיה, או עקב בירוא יערות והרס שטחים טבעיים, בעיקר לייצור מזון. גז מתאן, שהוא גם המרכיב העיקרי בתערובת הגזים המכונה גז טבעי, הוא גז החממה השני בחשיבותו, והיקף הפליטה השנתי שלו עומד על כ-18 אחוז מכלל פליטות גזי החממה בעולם. רוב  המתאן נפלט מפעילות המעיים של חיות משק כמו בקר, וכן מדליפות גז בקידוחים של תעשיית דלקי המחצבים, ומתגובות כימיות באתרי סילוק פסולת אורגנית. לכן חשוב במיוחד לטפל בתחום האנרגיה, ובעדיפות השנייה נמצאים תחומי החקלאות וייצור המזון.

האנרגיה משמשת אותנו ברוב תחומי החיים. בתעשייה, מכונות חשמליות וכבשנים לוהטים יוצרים את שלל החומרים והמוצרים שאנו צורכים; בתחבורה הדלקים מניעים מכוניות, מטוסים, ספינות ועוד; וכשאנחנו בבית או במשרד אנו מנצלים את האנרגיה להפעלת מכשירי חשמל, לחימום ולקירור. כדי לצמצם את התחממות האקלים, על האנושות להפחית את הפליטות למינימום בכל התחומים הללו.

גזי החממה נפלטים בעיקר משריפת דלקי מחצבים לאנרגיה ומחקלאות. לחצו על התמונה להגדלה | מקור: OurWorldinData.org; יצרה: Hannah Ritchie, 2020
גזי החממה נפלטים בעיקר משריפת דלקי מחצבים לאנרגיה ומחקלאות. לחצו על התמונה להגדלה | מקור: OurWorldinData.org; יצרה: Hannah Ritchie, 2020

השמיעו את קולכם

לפי הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC), הצעדים המשמעותיים ביותר הם אלה שמוטלים על גופי הממשל והתאגידים הגדולים. לכל אלה יש השפעה מכרעת הן בייצור והן בשימוש. בין השאר הם יכולים להחליף את תחנות הכוח המזהמות בהפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות כמו אור השמש או טורבינות רוח, או להקים תשתיות שיקדמו תחבורה ציבורית וכלי רכב חשמליים. לכן אין פלא שלאחרונה נמצא כי לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות הוא האמצעי החשוב ביותר לפתרון משבר האקלים.

על הפוטנציאל העצום שיכול להיות ללחץ ציבורי מעידה ההשפעה הרבה שהייתה לאירועי יום כדור הארץ הראשון. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל הציבור בארצות הברית להיחשף להשלכות הבריאותיות והסביבתיות של מעשי האדם, והתעורר לחץ ציבורי לשינוי. ב-22 באפריל 1970 יצאו לרחובות כעשירית מתושבי ארצות הברית להפגין למען הגנת הסביבה. כתוצאה מכך, בתוך שלוש שנים הוקמה בארצות הברית סוכנות להגנת הסביבה ונחקקה שורה של חוקים חסרי תקדים. החוקים הללו הסדירו את הבטיחות ושמירת הבריאות במקומות עבודה, קבעו הגבלות על זיהום האוויר והמים, קידמו את החינוך הסביבתי, הגנו על בעלי חיים בסכנת הכחדה, והסדירו את השימוש בחומרי הדברה. מדובר בשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים, שהצילו את חייהם של מיליוני בני אדם ואין-ספור בעלי חיים.

כדי לצמצם את פליטת גזי החממה, מדינות העולם צריכות להשקיע בחקיקה, בתקציבים ובתכנון מחדש של מערכות החשמל, הערים, שמורות הטבע, התחבורה ועוד. בתור יחידים אנחנו יכולים להשפיע, אם נשמיע למקבלי ההחלטות את דאגותינו מהעתיד. אנו יכולים למשל לפנות לחברי כנסת, לראשי ועדות הכנסת ולשרי הממשלה, וגם לראשי רשויות מקומיות ולחברי המועצות במקומות מגורינו. אפשר להגיע אל מקבלי ההחלטות גם דרך הרשתות החברתיות וכלי התקשורת.

פעילות סביבה מפגינות מול שגרירות ארה"ב בתל אביב ב-2017 | צילום: Avivi Aharon, Shutterstock
להשפיע באמצעות פנייה למקבלי ההחלטות. פעילות סביבה מפגינות מול שגרירות ארה"ב בתל אביב ב-2017 | צילום: Avivi Aharon, Shutterstock

אם נבחר בנציגי ציבור המדגישים שיקולים סביבתיים, ונוודא שידעו כי בלימת משבר האקלים נמצאת במקום גבוה מאוד בשיקולינו הפוליטיים, נוכל להשפיע. כך ייבחרו יותר חברי כנסת התומכים בקידום השינויים הנדרשים, ויותר מפלגות יציבו שיקולים סביבתיים בסדר היום הציבורי שלהן.

הצטרפות לארגונים חברתיים וסביבתיים מאפשרת לשתף פעולה עם אנשים נוספים בקידום הפתרונות הדרושים, ופותחת פתח לפעילות יעילה יותר. ככל שנפעל יותר, ונשתף יותר פעולה בינינו, גם נשיג יותר. הפתרונות שנקדם גם ישפרו את בריאותנו ואת איכות חיינו: במעבר לאנרגיות מתחדשות נפחית את זיהום האוויר שאנו נושמים, שיפור התחבורה הציבורית יצמצם את בעיית הפקקים, וכן הלאה.

הפגנה בברצלונה, ספרד, למען שמירה על הסביבה ובלימת משבר האקלים | צילום: Jossfoto, Shutterstock
צדק אקלימי. הפגנה בברצלונה, ספרד, למען שמירה על הסביבה ובלימת משבר האקלים | צילום: Jossfoto, Shutterstock

גורו בעיר והשאירו את המכונית בחניה

לפי ה-IPCC, השינוי המשמעותי ביותר שאנו יכולים לעשות באורח החיים שלנו, וזה שיפחית הכי הרבה פליטות של גזי חממה, הוא אם נוותר על השימוש במכוניות פרטיות ונעדיף ללכת ברגל, לרכוב על אופניים ולנסוע בתחבורה ציבורית. כבונוס גם נשפר את הכושר הגופני שלנו ואת בריאותנו. אם איננו יכולים לוותר לחלוטין על המכונית, כדאי לנסות לאמץ הרגלים שיאפשרו לנו להשתמש בה פחות.

כדי להקל על עצמנו להשאיר את המכונית בבית, רצוי להעדיף מגורים בעיר. בתוך העיר מומלץ לבחור בשכונה שמעודדת הליכה, עם רחובות נעימים ומוצלים שמחוברים אלה לאלה, הרבה אנשים וגישה קלה ונוחה למקומות עבודה, אתרי בילוי וחנויות. אם אינכם מתכננים לעבור דירה, גלו עניין בתוכניות המתאר ומיזמי הבנייה במקום מגוריכם והציעו דרכים לשפר אותם.

בנוסף, לחץ צרכני יכול לקדם שיפורים חשובים בשירותי התחבורה הציבורית. ככל שיותר אנשים ישתמשו באוטובוסים וברכבות, יהיה קל יותר לתאגידי התחבורה לשפר את תדירות הקווים ופריסתם. כך יוכלו יותר אנשים לעבור להשתמש בתחבורה הציבורית, וכן הלאה. כדאי להשמיע את קולנו גם מעבר לבחירה הצרכנית. אם אינני מרוצה מזמינות התחבורה הציבורית באזור מגוריי, ביכולתי למחות על כך גם בפני שירות הלקוחות של חברות האוטובוסים, ולא להסתפק בלחץ על אישי ציבור. לפעמים פנייה פשוטה ומנומסת היא כל מה שנדרש כדי להוביל לשינוי.

פקקי תנועה בנתיבי איילון בתל אביב | צילום: Davidi Vardi, Shutterstock
עדיף ללכת ברגל: זה בריא יותר, מתסכל פחות מהפקקים ובעיקר – פחות מזהם. פקקי תנועה בנתיבי איילון בתל אביב | צילום: Davidi Vardi, Shutterstock

טוסו פחות

כמות גזי החממה שנפלטים לאטמוספרה בטיסה אחת מישראל לניו יורק, שקולה לזו שנחסוך אם נהיה צמחונים במשך ארבע שנים, או אם נוותר על המכונית למשך שנה וחצי. אין לנו כיום טכנולוגיית טיסה יעילה שלא כרוכה בפליטה ניכרת של גזי חממה. לכן חשוב לטוס כמה שפחות.

אם אתם יוצאים לטיול בחו"ל, טוסו במחלקת תיירים והעדיפו יעדים קרובים. טיסה במחלקה ראשונה אחראית בממוצע לפליטה גבוהה פי שלושה של גזי חממה בהשוואה לטיסה במחלקת תיירים, עקב הניצול הבזבזני של הנפח במטוס. כמו כן, ככל שהיעד רחוק יותר, כך המטוס שורף יותר דלק ופולט יותר גזי חממה. מאותה סיבה העדיפו טיסות ישירות אל היעד והימנעו מטיסות קונקשן שמגדילות את מרחק הטיסה. במדינת היעד, בדקו גם אם אפשר להמיר טיסות פנים בנסיעה ברכבת מהירה. בדרך כלל זה גם יחסוך לכם כסף.

אם אתם מתבקשים לטוס לצורכי עבודה, בידקו אם אפשר להמיר את הטיסה בשיחות וידאו, או לאגד כמה משימות לנסיעת עבודה יעילה אחת.

מטוס נוסעים בשקיעה | צילום: Sergei25, Shutterstock
עדיף להצטופף במחלקת תיירים, לטוס ליעדים קרובים, ולהימנע מטיסות מיותרות. מטוס נוסעים בשקיעה | צילום: Sergei25, Shutterstock

תנו לכסף לעבוד בשבילכם

כבר ברומא העתיקה ידעו לומר ש"הכסף לבדו מניע את העולם", ונראה שגם כיום יש לטענה הזאת בסיס. לפי דו"ח ה-IPCC, מדינות העולם נדרשות להגדיל פי שישה את השקעותיהן הכספיות בקידום פתרונות למשבר האקלים, ולהפסיק לסבסד את תעשיות דלקי המחצבים. חלק ניכר מהכסף הזה מגיע בפועל מגופים כלכליים פרטיים, ואף ישירות מהציבור – למשל דרך הפנסיה שלנו.

לפי חוקי מדינת ישראל, כל עובד מעל גיל 21, וכל עובדת מעל גיל 20, זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני. עם השנים, הביטוח הפנסיוני צובר הרבה מאוד כסף, שקרנות הפנסיה משקיעות במגוון אפיקים. כלומר, כל עובד בוגר בישראל משקיע בגופים פיננסיים, אפילו אם הוא לא שם לב לכך. הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2020 מגלה כי סך החסכונות הפנסיוניים בישראל בשנה זו עמד על כ-1.5 טריליון שקל, וכל עובד ועובדת הפרישו בממוצע כ-1,300 שקל בחודש.

אחת הפעולות הקלות שעובדים יכולים לעשות היא להסיט את השקעותיהם מחברות מזהמות לחברות שאינן כאלה. אפשר למשל לשלב את מדרג גופי הפנסיות של פורום כסף נקי  בין השיקולים בבחירת חברת הביטוח הפנסיוני. המדרג מציג כמה מהכסף שגופי הפנסיה מנהלים מושקע בחברות מזהמות, ובייחוד בתעשיית דלקי המחצבים. ככל שאנשים ישלבו יותר שיקולים סביבתיים בבחירת גופי הפנסיה שלהם, כך הקרנות ישימו דגש רב יותר על שיקולים כאלה בבחירת ההשקעות שלהן.

התהליך הזה צובר תאוצה בעולם ומחלחל גם לישראל. בנוסף, גוברת ההכרה בכך שסיכונים סביבתיים הם גם סיכונים פיננסיים שעלולים לפגוע בתשואת החסכונות שלנו, כך שיש יתרונות כלכליים לאימוץ מדיניות השקעות אחראית.

נוסף על הסטת ההשקעות, אפשר כמובן גם לתרום ישירות לגופים ולעמותות שפועלים לצמצום משבר האקלים.

קרן הפנסיה שלנו צוברת הרבה מאוד כסף, שיכול לקדם את פתרון משבר האקלים ולשמור על תשואות גבוהות | צילום: TZIDO SUN, Shutterstock
קרן הפנסיה שלנו צוברת הרבה מאוד כסף, שיכול לקדם את פתרון משבר האקלים ולשמור על תשואות גבוהות | צילום: TZIDO SUN, Shutterstock

צמצמו את צריכת הבקר

"מזון הוא המנוף החזק ביותר להשגת בריאות אנושית מיטבית וקיימוּת סביבתית בכדור הארץ", קובע דו"ח מקיף שפרסם כתב העת הרפואי The Lancet. כתבו אותו 16 מדענים ורופאים מרחבי העולם, במטרה להצביע על דרכים להזין את אוכלוסיית העולם הגדלה, לשפר את בריאות הציבור, ולצמצם את נזקי שלושת המשברים הסביבתיים. תעשיית המזון אחראית לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם, וכיום היא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה במערכות האקולוגיות. כמחצית משטח העולם הראוי למחייה מנוצל לחקלאות, מרביתו לצורכי מרעה של בקר וחיות משק נוספות.

לפי וולטר ווילט (Willett) מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, שהיה בין מחברי הדו"ח, "כדי להשיג תזונה עולמית בריאה עד שנת 2050 יידרשו שינויים תזונתיים משמעותיים. יש להכפיל את הצריכה העולמית של פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, ולהפחית ביותר מחצי את צריכתם של מזונות כמו בשר בקר וסוכר. תזונה עתירת מזונות מן הצומח ופחות מזון מן החי תורמת גם לבריאות וגם לסביבה".

כדי לשמור על תזונה מאוזנת ובריאה מומלץ לסגל לאט ובהדרגה הרגלים חדשים, ולהתמיד בהם. רק אחרי שהטמעתם היטב הרגל חדש, נסו לאמץ עוד הרגלי תזונה חדשים. בנוסף, חשוב להיזהר מפיצוי יתר – תופעה שבה אם לא אכלנו בשר ביום שני, נאכל בסוף השבוע מנה כפולה או משולשת, ועדיין נרגיש בטעות שהנה אנחנו צורכים פחות בשר.

תזונה שתורמת גם לבריאות וגם לסביבה: מבחר ירקות, פירות, קטניות, דגנים ואגוזים | צילום: Natalia Lisovskaya, Shutterstock
תזונה שתורמת גם לבריאות וגם לסביבה: מבחר ירקות, פירות, קטניות, דגנים ואגוזים | צילום: Natalia Lisovskaya, Shutterstock

צִרכו פחות

כמעט כל מוצר שאנו רוכשים מגיע עם תג מחיר סביבתי. לכן חשוב לנסות לצמצם את כמות החפצים שאנו קונים, ולרכוש רק את מה שאנחנו באמת צריכים. מדיניות כזאת תועיל גם לכיסנו ותקל עלינו לשמור על בית מסודר.

בנוסף, כשאנחנו כבר יוצאים לקניות, מומלץ להעדיף לרכוש מוצרים יד שנייה, וכן מוצרים חזקים ועמידים שיחזיקו אצלנו מעמד כמה שיותר זמן. אם יש לנו בבית חפצים שאין לנו שימוש בהם, מומלץ למכור או למסור אותם לאחרים. ואם מכשיר התקלקל, מוטב לנסות לתקן אותו. כך נצמצם את כמות הפסולת שאנו יוצרים. ולבסוף, כשאנחנו קונים מכשירי חשמל, חשוב להקפיד שיהיו יעילים אנרגטית. ואת המזגן בבית או במשרד מוטב לכוון כך שלא יקפיא יותר מדי בקיץ ולא יחמם יותר מדי בעונה הקרה. מיזוג אוויר מתון יפחית מאוד את צריכת החשמל שלנו.

לא כדאי להקפיא. שימוש נבון במזגן גם נעים יותר, גם חסכוני יותר וגם תורם לסביבה | צילום: LightField Studios, Shutterstock
לא כדאי להקפיא. שימוש נבון במזגן גם נעים יותר, גם חסכוני יותר וגם תורם לסביבה | צילום: LightField Studios, Shutterstock

אנחנו משנים

"מה שאתם עושים משנה, ואתם צריכים לבחור איזה שינוי אתם עושים", אמרה חוקרת השימפנזים הידועה ג'יין גודול (Goodall), שהקדישה את רוב חייה הבוגרים להגנת הסביבה.

האנושות ניצבת בפני אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה. המדע מראה כי ניתן לעמוד בו, ולכל חלקי החברה יש תפקיד. המדע גם מראה לנו אילו פעולות הן החשובות והיעילות ביותר לצמצום התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. עכשיו הכדור במגרש שלנו. 

 

12 תגובות

  • גיא חמו

    הסטת השקעות - שיטה נוספת

    היי יובל, תודה על המאמר המרתק. רציתי לשתף מנסיוני האישי שיטה נוספת, מאוד אפקטיבית להסטת השקעות בכספי הפנסיה. חשוב לי לציין שאיני נמצא בשום קשר עסקי עם גוף פנסיוני זה או אחר ואיני מקבל תמורה כלשהי עבור הפוסט הזה. לפני כ-4 שנים התאפסתי על נושא הפנסיה שלי - והחלטתי (בעיקר בעקבות התספורות וההשקעות הצולבות) להעביר את החסכון הפנסיוני שלי לקופת גמל בניהול אישי. בשיטה זו גם הצבירה וגם ההפקדות מועברות לחשבון בנק ייעודי - ושם יש אפשרות לחוסך לרכוש תעודות סל בכספי החסכון הפנסיוני שלו. בשיטה זו הפנתי חלק גדול מכספי הפנסיה שלי לתעודות סל המושקעות באנרגיות ירוקות, בהפקת אנרגיה משמש, ובתעודות סל המושקעות בתאגידים בעלי אחריות חברתית (ESG). מעבר לעובדה שאני מאמין שעבורי אלו מסלולי השקעה כדאיים לטווח הזמן הארוך, הם מאפשרים לי להעביר מסר לגופים הפנסיונים - שאני לא מבקש, ולא מתחנן, ולא מסתפק בכתיבת מכתבים או התקשרות לאנשים שאני לא מעניין אותם. אני פשוט מוציא את הכספים האלו מרשותם. כאשר בתי ההשקעות יקימו מסלולי השקעה שהם ESG (כפי שהקימו מסלולי SP500) ויהיו שקופים ומפוקחים ע"י גופים כמו כסף נקי - אז אשמח להחזיר את הכספים לניהול רגיל ולמוצרים עם רכיבים ביטוחיים כמו קרן פנסיה. זהו נתיב שלא מתאים לכולם, ודורש קצת יותר השקעת זמן (ד"א לא הרבה יותר זמן) - אבל הוא מבצע שינוי אמיתי כאן ועכשיו. הוא יוצר כדאיות לגופי הפנסיה ליצור מסלולי ESG. בכל פעם שמתקבלת הפקדת מעסיק ואני רוכש עוד כמה יחידות של תעודת סל ירוקה - אני מרגיש שעשיתי משהו טוב. כמובן שמדובר במוצר חוקי נגיש ומפוקח ע"י רשות שוק ההון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    תודה על השיתוף

    היי גיא, תודה על התגובה ועל השיתוף! השיטה שאתה מציין בהחלט מאפשרת מגוון ושליטה רבים יותר בכספי הפנסיה, כך שמי שרוצה בכך יכול לבחור ערוצי השקעה המתאימים לו יותר, גם מבחינת שיקולים כלכליים, וגם אידיאולוגיים. הדבר בהחלט מאפשר גם לתמוך בגופים ומגזרים עסקיים מסוימים, ולא רק להימנע מתמיכה בגופים מזהמים. אם אדם רוצה לוודא שהמסר יעבור לגוף הפנסיה שלו, כדאי להגיד לאותו הגוף את סיבת המעבר באופן מפורש, ולא להסתפק במעבר לניהול אישי או לקופה בעלת דירוג גבוה יותר. (כמובן שאין לראות בכתבה או בתגובה זו משום ייעוץ פנסיוני)

  • נופיק

    הבעייה שזו אגנדה מערבית שלא

    הבעייה שזו אגנדה מערבית שלא מקבלת שיתוף פעולה מצד מדינות עתירות אוכלוסיה באסיה כגון הודו סין

  • מיק

    אין ולא היה משבר אקלים.

    אין ולא היה כל משבר אקלים. הכל מניפולציה לקידום אג'נדה מטורללת בשם 'מדע'.
    יש התערבות אנושית ליצירת משבר אקלימי מלאכותי.

  • יוסי אינהורן

    אכן מאמר טוב שמעלה את השאלות

    אכן מאמר טוב שמעלה את השאלות הנכונות
    כשאנחנו מביטים על גרף הפליטות אנחנו רואים שהאנרגיה היא זו שתורמת למירב הפליטות
    מכאן השאלה איך פותרים את הבעיה הזו?
    לכול בעיה מורכבת שכזו ישנם מעגלים שונים של פתרון בהתאם למיקומם על פני כדור הארץ בכול מקום שנפיל אבן למים נקבל מעגלים של תגובה במים שממשיכים בעיקרון עד אין סוף ובסוף גם אם נפיל במקום אחר אבן אחרת המעגלים ישפיעו אחת על השנייה קצת כמו אפקט הפרפר
    אז באמת חשוב להתרכז בבעיית האנרגיה אך לא להזניח את שאר הגורמים
    אחת הבעיות הגדולות שלנו והדחיפה המסיבית לשימוש באנרגיה ועוד כזו שמועברת מקצה אחד של העולם לקצה שני התפתחה באופן מואץ עם התפתחות הגלובאליות ומדיניות הכפר הגלובאלי.
    לכן כדאי לצמצם עד כמה שאפשר את נושא הגלובאליות ולעבור עד כמה שניתן לכלכלה מקומית מעגלית ולצרוך מה שאנחנו מיצרים, נכון זה פחות כלכלי אבל זה ימנע בזבוזים מיותרים של אנרגיה ומשאבים אחרים וימנע את התלות של אזורים בעולם אחד בשני
    אם נדבר כיום על המשבר באוקרינה ואיך הוא משפיע על העולם בכלכלה מקומית שמזינה את עצמה המלחמה באוקרינה הייתה לה השפעה שולית על אזורים אחרים בעולם
    אם נדבר על מקרה אחר של מגפה כלל עולמית שחווינו אותה ועדיין לא בטוח שהשתחררנו ממנה אזי אם היינו בעולם ישן שכול התנועה של בני האדם הייתה נמוכה לעין שיעור מזו שקורת גם היום, מגפה כזו או שהייתה מתפרצת רק במקומות מסוימים ומוגדרים ולא פורשת כנפיים לכול העולם וגם היה יותר קל להשתלת עליה.
    אז הדרך הטובה ביותר היא ליצור כלכלה מעגלית באזור מצומצם עד כמה שניתן ולהשתדל לצרוך רק את מה שהאזור המוגדר מייצר תוך שימת לב למחזור וצמצום השאריות תוך שאיפה לאפס, בכול אזור יהיו פתרונות אחרים שמתאימים לאזור ולתרבות המקומית ויתכן שיהיו כאלה שיתאימו לאזורים רחבים יותר.
    בכדי לפתור את בעיית פליטות האנרגיה פיתחתי בעבר רעיון שלא הצלחתי לממש אותו מחוסר תקציב והוא להשתמש בחום כדור הארץ להפקת אנרגיה, אולי זה הזמן לשוב ולהיכנס לפיתוח של של הפתרון שבעיקרון יכול לספק חלק ניקר מהאנרגיה שאנחנו צורכים וכן לגרום לירידה משמעותית של טמפרטורת הסביבה ולהוריד אותה במרכזי הערים בחמש עד עשר מעלות
    כמובן יש צורך להגביל את שטחי הבנייה ולהשאיר שטחים מספיקים לספיגת מי גשם, מניעת הצפות, חקלאות מקומית, תעשייה שלא מזהמת, לחזור לתחבורה ציבורית ולנוע בדרכים כמה שפחות.
    נכון, לכול הדברים האלה יהיו השפעות כלכליות לא מבוטלות אבל יאפשר לנו להמשיך את האנושות לזמן ארוך יותר ולא להשמיד אותה במו ידינו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    תחום השילוח אחראי רק על חלק קטן יחסית מפליטות גזי החממה

    תודה על התגובה.
    זה נכון שבנוסף לפליטות הישירות של המגזרים השונים, ישנם גם פליטות עקיפות אשר עשויות להיות מאוד משמעותיות. עם זאת, לעיתים אנו נוטים לשייך לשילוח המוצרים יותר גזי חממה ממה שהנתונים מראים שמתרחש בפועל. אם נבחן בדיארגמה את כמות הפליטות של תחום התחבורה הימית למשל, נראה שמדובר בערך בשני אחוזים מכלל הפליטות. זו כמות לא מבוטלת של פליטות, אך היא עדיין רק שני אחוזים. כלומר אם נתמקד בצריכת מוצרים מקומיים בלבד כמה שניתן, הדבר יוביל בקירוב לצמצום של שני אחוזים בלבד מכמות הפליטות (לכל היותר). שילוח אווירי הוא בעייתי יותר, אך גם הוא מצומצם, ומרבית המזון והמוצרים שאנו קונים בחנויות מגיע אלינו בשילוח ימי (בשילוב עם שילוח יבשתי קצר). לכן כדאי למקד את המאמצים בפתרונות אחרים שהוזכרו בכתבה, כמו צמצום צריכת יתר וצמצום צריכת מוצרים שהכנתם כרוכה בפליטת גזי חממה רבים, ולא להתמקד במזעור מרחקי השילוח על חשבון פעולות משמעותיות יותר. אנרגיה גיאותרמית עושה בדיוק את הרעיון שהעלית, של ניצול חום כדור הארץ להפקת חשמל (או לחימום). בגדול זו דרך מעולה להפיק אנרגיה ירוקה, אך לצערי במרבית העולם לא ניתן ליישם את הטכנולוגיה הזו, כי צריך לחפור עמוק מאוד (בהשקעה גבוהה מאוד) כדי להגיע אל אזורים חמים מספיק לצורך ייצור חשמל. ישנם אזורים בעולם, כמו איסלנד, בהם מפיקים אנרגיה רבה בשיטה זו.

  • יוסי אינהורן

    שילוח מוצרים ותוצרים אינם

    שילוח מוצרים ותוצרים אינם הבעיה, הבעיה היא שמדיניות הכפר הגלובאלי מביאה לצריכת יתר, יצור שלא לצורך של מוצרים שנצרכים ותעשיה שמשרתת את בעלי ההון ולא את הצרכנים.
    הצריכה המוגברת ועידודה מביאים לבזבוזים גדולים בכול התחומים וזה דווקא על חשבון בעלי יכולת דלה שמתלהבים מהשגת מוצרים שלא בהכרך יש להם צורך בהם, מאיצים את הייצור והגידול כולל בעלי חיים וגורמים לפליטות מוגברות

  • יוסי אינהורן

    אין צורך בקידוחים למעבה האדמה

    אין צורך בקידוחים למעבה האדמה כדי להעלות עוד זיהום חום שאגור עמוק אל פני השטח
    אני מדבר על ניצול החום האגור באטמוספרת כדור הארץ שהולכת ומתחממת

  • זקן בן 90

    גישה לא נכונה

    אתם טועים בענק , בזה ששמתם דגש על הבעיה הגלובלית שיוצר האדם ולא בבעיה הלוקאלית.
    נתחיל בזה שהתסריט האפוקליפטי אולי מפחיד את המדענים, אבל רוב מוחלט של בני האדם לא רק שלא מפחדים, אלה מחכים לזה , כדי שיבוא המשיח/אחד האלים/נביא ויהיה עולם טוב יותר.מעבר לעובדה שהאדם הרגיל, לא מבין על מה אתם מדברים בטח לא בחורף גשום במיוחד.
    לעומת זאת האדם מזהם את הסביבה הקרובה שלו, את המים, האדמה, הורס את החוף ליד הבית, חקלאות דורסנית ואכזרית. את זה כל אדם רואה בסביבה הקרובה שלו, העשן מארובה מפריע לו לנשום את זה הוא מבין, אפקט חממה את זה הוא לא מרגיש.
    לכן שימו דגש על זיהום בבית , ולא על העולם

  • דניאל

    מה לעשות שהבעיה היא גלובלית?

    מה לעשות שהבעיה היא גלובלית? זו לא טעות זו המציאות ואת זה צריך שאנשים יפנימו. הכתבה הזו חשובה כי היא מדגישה שוב את הנושא החשוב הזה שלאט לאט (בתקווה לא לאט מדי) מחלחל אל לבבות האנשים...

  • זקן בן 90

    הבעיה היא גלובאלית ולוקאלית.

    הבעיה היא גלובאלית ולוקאלית.
    רוב מוחלט של אוכלוסיית האדם לא יכולה להבין את המשמעות הגלובלית, ולכן המסר לא עובר. איום האפוקליפטי על משהו עתידי לא תופש.
    לעומת זאת את הפיח שעולה מתחנת הכוח , את אדי הבנזין שנושמים בעיר כולם מרגישים

  • איתי הכהן

    מאמר מצויין. תודה!