למרות הדימוי הרומנטי של האש הבוערת בקמין בסלון הבית, שריפת עץ או פחם היא בין שיטות ההסקה המזיקות ביותר: גם לבריאות וגם לסביבה

החורף מגיע, ועימו הצורך לחמם את הבית. סרטים מציגים זוגות אוהבים מתכרבלים מול האח המבוערת, שותים משקה חם ונהנים מהחיים. אך למעשה הסקה בעץ עלולה לסכן את החיים. גם אם נדמה לנו שסילוק העשן החוצה דרך הארובה פותר את הבעיה, למעשה הוא מזהם מאוד את האוויר שלנו ושל שכנינו.

בעירה הוא תהליך כימי שבמהלכו חומר דלק מתחמצן ופולט חום, אור ומגוון חומרים. פרטי תהליך הבעירה עשויים להיות מורכבים מאוד, בהתאם לסוג החומר שנשרף. בעירה מלאה של מתאן (גז טבעי) עם חמצן, למשל, פולטת לאוויר רק אדי מים ופחמן דו-חמצני. עץ בוער, לעומת זאת, פולט שלל חומרים נוספים. אם החום אינו גבוה מספיק או שאין די חמצן, מתקבלת בעירה חלקית, שיוצרת עוד חומרים מסוכנים. למשל, במקום לייצר פחמן דו-חמצני, חלק מהפחמנים בעץ יגיבו עם אטום חמצן בודד וייצרו דווקא פחמן חד-חמצני.

הרכב העשן שנפלט מעץ בוער מכיל מגוון רחב של חלקיקים, שמיוצרים בשלל תהליכי חימום וחמצון. כשחומר אורגני כמו עץ מתחמם מספיק, הרכבו הכימי משתנה והוא פולט לאוויר מגוון גזים, תרכובות אורגניות וחלקיקים מוצקים. חלקם עשויים לבעור ולהתכלות אם ייחשפו מספיק לחום ולחמצן, ואחרים מייצרים את חלקיקי האפר שנותר אחרי הבעירה. הרכב העשן תלוי מאוד בתנאים שבהם מתרחשת הבעירה, כגון הרכב העץ, מידת החום ויעילות אספקת האוויר. עץ רטוב או צבוע, למשל, יפלוט יותר חומרים מסוכנים מאשר עץ גולמי יבש.

עשן בקמין ביתי | צילום: Novi4kova Tatsiana, Shutterstock
עץ בוער פולט שלל חלקיקים, בהם חומרים מסוכנים. עשן בקמין ביתי | צילום: Novi4kova Tatsiana, Shutterstock

סכנה בריאותית

לפי ארגון הבריאות העולמי, חימום ביתי באמצעות עץ ופחם אחראי לחלק ניכר מזיהום האוויר העולמי. הוא נחשב לשיטת החימום המזהמת ביותר, והסכנה הנשקפת ממנו גדלה אף יותר משום שהעשן נוצר בתוך סביבות מגורים ומתפזר בהן.

חימום בעץ מזהם את האוויר גם מחוץ לבתים וגם בתוכם. הוא אחראי לעשרות אחוזים מסך הפליטות של חומרים מזהמים במדינות צפון אמריקה ואירופה, ולפי הערכות גרם שם למותם בטרם עת של כ-70 אלף איש בשנת 2010 לבדה. בישראל, מרבית החימום נעשה באמצעות מכשירי חשמל כמו מזגן. עם זאת, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הסקת בתים באמצעות שריפת עץ אחראית לקרוב לעשרה אחוז מפליטת החלקיקים הנשימים המסוכנים בישראל.

העשן גורם נזקים של ממש לבריאות הציבור. חלקיקים נשימים, בייחוד אלה שגודלם אינו עולה על -2.5 מיקרומטר (אלפית המילימטר), חודרים בקלות למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם, ופוגעים בשתי המערכות הללו. מאות מחקרים אפידמיולוגיים מקשרים בבירור בין עלייה בריכוז החלקיקים באוויר הפתוח לעלייה בשיעורי התמותה והאשפוז.

בעירת עץ לחימום נקשרה בין השאר לשיעור מוגבר של מחלות נשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסתמה, ונחשבות מסוכנות במיוחד לילדים, לקשישים ולאנשים שסובלים ממחלות לב וריאה. אם לא די בכך, בעשן עץ נמצאים לפחות 14 סוגים של חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים. עימם נמנות תרכובות אורגניות רעילות כמו בנזן, ומתכות מסוכנות כמו קדמיום. נמצא כי החשיפה לעשן מעלה את הסיכון לחלות בכמה סוגים של סרטן, בראשם סרטן הריאות וסרטן השד. בנוסף, הרעלת פחמן חד-חמצני פוגעת ביכולת נשיאת החמצן של ההמוגלובין בתאי הדם האדומים. במקרים קיצוניים, כשהבית והקמין לא מאווררים כראוי, היא עלולה לגרום למוות בחנק.

זיהום בתוך הבית, וזיהום אוויר קשה בחוץ. ארובות בתים פולטות עשן במילאנו, איטליה | צילום: MikeDotta, Shutterstock
זיהום בתוך הבית, וזיהום אוויר קשה בחוץ. ארובות בתים פולטות עשן במילאנו, איטליה | צילום: MikeDotta, Shutterstock

יש מה לעשות

חימום בעץ מזיק לבריאות מעבר לכל ספק, והוא גם תורם להתחממות הגלובלית. עם זאת, קל יחסית להימנע ממנו. הדרך הזולה ביותר לחימום הבית בישראל היא באמצעות מזגן עם דירוג גבוה של יעילות אנרגטית. גם מכשירים פחות חסכוניים, כמו תנור ספירלה או רדיאטור חשמלי, מספקים חום נעים בלי לייבש את האוויר, והם עדיין זולים יותר להפעלה לעומת אח או קמין. חימום בתנור גז דומה באופיו לחימום בקמין, אבל כל עוד החדר מאוורר הסכנה הנשקפת לבריאות מפליטותיו נותרת נמוכה. במדינות קרות, כמו שוודיה, נוהגים להשתמש במערכות חימום אזוריות, שאכן צמצמו במידה ניכרת את הזיהום בערים. בשיטה הזאת, מחממים מים לקיטור באופן יעיל במיוחד, ומזרימים אותם בצינורות לכל רחבי העיר לחימום הבתים.

סכנות החימום בעץ הובילו מקומות מסוימים בעולם לאסור כליל את השימוש בו. גם בישראל, למרות הביקורת הרבה שנמתחת על היעדר חקיקה או אכיפה מספקת בנושא, רשויות מקומיות כמו תל אביב וכפר סבא אסרו על התקנת קמיני עץ חדשים בתחומן. בארצות הברית קבעו תקנים מחמירים שקמיני עץ נדרשים לעמוד בהם. מבנה הקמינים הללו מגביר את חום הבעירה ואת יעילותה וכך מקטין את כמות המזהמים שהם פולטים. הקמינים היעילים ביותר הם אוטומטיים, ושורפים רק כפתיות עץ (Wood pellets) יבשות – מעין שביבי עץ מעובדים.

הקמינים המודרניים אכן בנויים בצורה שמפחיתה את הזיהום שנפלט בתוך הבית, אך לא מונעים את זיהום האוויר בחוץ, ואת חדירת הזיהום החיצוני לבתי התושבים. ממירים קטליטיים ומערכות סינון אחרות מפחיתים את פליטת המזהמים, אך יעילותם פוחתת מאוד אם לא מקפידים לנקות ולתחזק אותם לפי הוראות היצרן. בשימוש נכון, קמינים חדישים העומדים בכל התקנים המחמירים עשויים להביא להפחתה של עד 90 אחוז בפליטת מזהמים. עם זאת, לעומת חלופות כמו חימום בחשמל או בגז, הם עדיין מזהמים מאוד.

חימום הבית בעזרת הסקת עץ או פחם גורם לפליטת מגוון חומרים המסכנים את בריאותנו ואת בריאות שכנינו. הבחירה המתבקשת, עבורנו ועבור קובעי המדיניות, היא להתקין בבית מזגן יעיל, שהפעלתו זולה וידידותית לסביבה, או להשתמש בחלופות אחרות שעדיפות גם הן על פני אח או קמין. הכדור בידיים שלנו.

 
 

37 תגובות

  • Dror

    ושוב מתנגדי הקמינים יורים חץ ומסמנים סביבו עיגול

    המאמר מציג תמונה מעוותת של נושא זיהום האוויר ולפיה מצטיירים בעלי הקמינים כאחראים לרובו. זה רחוק מהמציאות והדלקת קמינים בישראל היא לא הסיבה הראשונה לזיהום ולא העשירית מבחינת היקפים. תחבורה, מפעלים תחנות כוח, כריה מהווים את רוב הבעיה. בעיות שקשה יותר לפתור. בנוסף בחלק גדול מהמחקרים וגם במאמר מובא מידע לא מעודכן שמוצג בצורה מוטעית לחלוטין.
    קצת סדר למרות שהיריעה קצרה: יש מספר טכנלוגיות לחימום בעץ ובכל אחת מהם רמת זיהום הנגזרת ישירות מהיעילות. בנוסף לשאלת הטכנלוגיות יש את אופן התכנון וההתקנה ובנוסף את סוג העץ. אח פתוחה שבוערת בעצים רטובים נמצאת בקצה הסקאלה ובצד השני נמצאים תנורי מסה, ארובות עם פילטרים וקמינים עם ממיר קטילטי. לאחרונים יש תקן ממשרד הסביבה האמריקאי:
    https://www.epa.gov/burnwise/choosing-right-wood-burning-stove
    בהמשך הרשימה נמצאים קמינים מודרנים עם מדף לבעירה משנית של הגזים, קמינים מיושנים מיציקה או בניה ואלה נמצאים ברובם בכפרים הערבים והדרוזים. בנוסף לאי הדיוקים כותב המאמר והפעילים יודעים היטב שאכיפה או חקיקה בנושא יתמקדו בציבור היהודי בלבד. מעבר לטכנולוגיות שאלת התכנון וההתקנה קריטית לפליטת מזהמים. התקנה חובבנית או תנור שתוכנן באופן גרוע יכולים ליצור עשן כבד בעוד שקמין מודרני בטמפ' עבודה לא יפלוט עשן נראה לעין בהתקנה מקצועית ועץ משובח. חימום מושכל בתנורי מסה קמינים ניתן לראות באזורים קרים שבו ספורט תיירותי נפוץ במיוחד האלפים והדולומטים. כסף הוא מניע אפקטיבי. לא הגיוני שאלפי עסקים בסביבה תיירותית היו ממשיכים לפגוע בפרנסתם ע"י טכנולוגיות שמבריחות תיירים כשישנם אלטרנטיבות אחרות. התשתית בחלק מהיישובים בארץ לא מאפשרת אספקת חשמל רציפה במהלך החורף והחימום בתנורי עץ שונים כולל האפשרות לבשל במהלך הפסקות החשמל מספק אלטרנטיבה מועדפת בעיני רבים. נקודות מהותיות נוספות (זכות הפרט ואיסור ברביקיו) לא נדונו למרות שמקומן בהחלט כאן.

  • יניר

    הכדור בידים שלנו גם בנושא

    הכדור בידים שלנו גם בנושא ההתחממות הגלובלית, ואם נעבור מקמין עצים לגז אז לא באמת דאגנו לכדור צריך פשוט להשתמש במזגן, או במשאבות חום, או הכי טוב לא להדליק אני עם שלושה ילדים לא הדלקתי מזגן בשבוע הכי קר של השנה

  • אנונימי

    ולי יש תחושה שהמחקר ממומן ע"י

    ולי יש תחושה שהמחקר ממומן ע"י תעשיות הדלק, הגז והפחם. הדלק והגז רואים את השוק מצטמצם לאפס בעיקבות המעבר לרכב חשמלי ומחפשים את השוק הבא.
    קשה להניח שאש, מקור האנרגיה הוותיק בעולם (מלבד השמש והלבה) התפתחה מיליוני שנים לצד בעלי החיים ואלו לא פתחו מנגנוני הגנה

  • יוסי גור

    חימום הבית-בחירה בין אפשרויות גרועות

    ההמלצה לחימום במזגן נשמעת מבטיחה. המזגן משתמש בחשמל ובמציאות הישראלית רק 6% מהחשמל מופק מאנרגיות מתחדשות. כל שאר הייצור נעשה מדלקים פוסיליים-פחם נפט גז. דלקים פוסיליים שוכבים במעבי האדמה מליוני שנים וימשיכו לרבוץ שם עד קץ כל הדורות אם לא נשאב אותם. אם לא נוציא אותם-הם לא יזהמו. ועץ? עץ המשמש להסקה בישראל הוא ברובו מוצר לואי או פסולת שאין לו שימוש אחר. מקורו בגיזום יערות, דילול יערות או כריתה עקב סלילת כביש או הקמת שכונה חדשה(כן, יש עץ מיובא שזה רע). אילמלא היה משמש להסקה העץ היה עומד ללא שימוש בדיוק כמו הגזם של הגינות ופולט לאטמוספרה בצורה איטית ונקיה פחמן דו חמצני. קמין עצים פולט בדיוק את אותה כמות פחמן דו חמצני רק בצורה פחות נקיה. בחזרה למזגן ולדלקים הפוסיליים, צריך לזכור את כל ה"מסביב"-המכליות עם מנועי הענק, את האסנות האקולוגים בים הקורים תדיר וכן, גם חיי אדם באופן ישיר (לא חישובים של תמותה מזיהום אויר שהוא חישוב רב גורמי ומורכב). בתחילת החודש פורסם על "טבעות אש" במפרץ מקסיקו (הרבה תאונות אקולוגיות התרחשו שם) הפעם של חברת "פמקס"המקסיקנית. לא היו קורבנות בנפש הפעם אבל פורסם שבעשור האחרון איבדו 71 עובדים את חייהם בתאונות שאיבת נפט וגז. כאן הקשר ישיר. וגז? כן, שרפת גז הוא תהליך יחסית "נקי" ומייצר "רק" פחמן דו חמצני ומים. אז גז זה טוב? לא! גז לא כל כך מזהם אבל יש לו אפקט מפלצתי על התחממות כדור הארץ. בחישוב של זמן מחצית חיים המתאן בעל אפקט חממה פי 84 לאורך 20 שנים מאשר דו תחמוצת הפחמן!! וכן, מערכות הפקת הגז והשינוע מאד לא יעילות וכמות הגז הנפלטת לאטמוספרה מאד גדולה. הנתונים מהארץ מאד מאד צנועים ביחס לעולם שם הנתונים מדברים על אובדנים 12%-20% של גז לאטמוספרה! בלי להפחית מחשיבות זיהום האויר הבעיה העולמית החשובה ביותר היא התחממות גלובלית והגז הוא לא הפיתרון. ועל הקונדסט אפילו לא דיברנו.

  • קמיני

    קמין מסה

    יובל - את יכולה להרחיב בנושא קמין מסה והפליטות שהוא יוצר לעומת קמין גז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    בדרך כלל קמין מסה פולט יותר

    כפי שכתבתי ליניר, קמין מסה אינו קמין סטנדרטי שנדרש לעמוד בתקן מסוים, ולכן ישנה שונות גדולה בין אמצעי החימום האלה - הן במבנה שלהם, והן בזיהום שהם יוצרים, שתלוי גם באופן השימוש, חומר הבעירה, והתחזוקה. לכן לעיתים ישנה שונות גדולה בין נתוני הזיהום של היצרנים, לבין מה שקורה בפועל. באופן כללי קמין מסה מכיל חומר כלשהו בעל מסה רבה מאוד, שקולט את החום מהבעירה ומשחרר אותו לאט אל החדר. בשימוש ובנייה נכונה, הדבר מאפשר לבצע בעירה יחסית יעילה, ולהפחית את כמות המזהמים ביחס לקמין ״רגיל״, אבל כמובן שהוא עדיין מזהם. מידת הזיהום המדויקת של כל מזהם תלויה בהרבה גורמים. באופן גס, בעירה של מוצקים יוצרת הרבה יותר חלקיקים נשימתיים מאשר בעירה של גז שהיא כמעט ונקייה מהם, ולכן למרות היעילות המשופרת של קמין מסה, הוא עדיין פולט הרבה יותר חלקיקים כאלו מאשר קמין גז. הדבר דומה גם לגבי מתכות כבדות וחומרים מסוכנים נוספים הנפלטים ממוצקים וכמעט ולא מגז. לגבי CO, הוא נוצר ועלול להיות בעייתי גם בבעירה של גז, וההפחתה שלו תלויה בעיקר בתנאי האיוורור והבעירה של הדלק (לכן אם רוכשים תנור, חשוב שהוא יהיה תקני ולדעת איך להשתמש ולתחזק אותו נכון). ניתן גם לרכוש גלאים המתריאים על היווצרות CO.

  • גולן

    יעילות חום של קמין לעומת תחנת כח פחמית

    כשאני מדליק מזגן , יעיל ככל שיהיה , אני בעצם שורף פחם בתחנת הכוח הפחמית שבחדרה הסמוכה לביתי. יעילות התחנה הזו היא 35% , זאת אומרת ש65% מהחום שנוצר מהפחם שנשרף שם נזרק לפח (או מחמם את הים , זה נחמד לכרישים ,אבל זה סיפור אחר), לאחר מכן האנרגיה הזו מועברת דרך כבלים ושנאים שגם להם נצילות לא מדהימה , בסופו של דבר החשמל הזה נכנס למזגן שגם לו נצילות מסויימת, בקיצור מתוך אותו פחם שנשרף בתחנת הכוח נותר כ 10% עד 15% שבאמת הופך לחום בבית. החומרים המזהמים משם נופלים על תושבי פרדס חנה וחדרה בעיקר בכמויות פנומנליות.
    כשאני מדליק את הקמין המאוד יעיל שלי , בשכונה שלי בקיסריה כשהמרחקים בין הבתים מאוד משמעותיים , אני מנצל 100% מהבעירה לחימום , וסופג בעצם את רוב הזיהום בחצר שלי ולאו דווקא מפיל אותו על אנשים אחרים בעיר השכנה !!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    אפילו חשמל מתחנה פחמית מזהם פחות מקמין

    אמנם תחנות כח פחמיות הן מאוד מזהמות (ולכן צריך לעבור להשתמש באמצעים אחרים), אבל עדיין עדיף להשתמש במזגן ולא בקמין. מרבית החשמל בארץ מיוצר מגז, ולא מפחם, ולפי הנתונים של חברת החשמל, כל מגה-וואט שהם ייצרו בשנים האחרונות ע״י שריפת דלקים יצרה בממוצע 32 גרם של חלקיקים נשימתיים, שזה בערך פי 7 פחות מאשר הקמין הכי יעיל (קמין כופתאות, שאפילו הוא לא מנצל 100% מהחום לצורך חימום הבית). בנוסף, הזיהום של חברת החשמל מפוקח, מנוטר ויוצא מארובות גבוהות, בניגוד לזיהום מהקמין. הזיהום עשוי מחלקיקים קטנטנים שיכולים לעבור קילומטרים רבים, ולכן אני מניח שאפילו בקיסריה הוא מסכן את השכנים (ואת בני הבית המזהם כמובן).

  • משה

    נצילות

    עדיין לא מבין איך ענית על השאלה של הנצילות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    מקדם הביצועים של מזגן (מקביל לנצילות) הוא למעשה גדול מ-100%

    שאלת הנצילות רלוונטית בעיקר כדי להעריך את כמות המזהמים שנוצרים לכל יחידת אנרגיה שאנחנו מייצרים. אם בוחנים את הנתונים בפועל - כמות המזהמים לכל יחידת חשמל שנוצר, אנחנו רואים שאפילו הקמין הכי פחות מזהם פולט בערך פי 7 יותר חלקיקים נשימתיים מאשר רשת החשמל הנוכחית, לכל יחידת אנרגיה, כלומר שנצילות המזגן בהמרת חשמל לחום צריכה להיות קטנה משביעית (כ-14%) כדי שהוא יגרום ליותר חלקיקים נשימתיים מאשר הקמין הכי טוב. הנצילות של המזגן בפועל היא הרבה יותר טובה מכך (למעשה, בגלל שמזגן מעביר את החום מהסביבה אל הבית, ולא מייצר חום בעצמו, כמות החום שהוא מכניס לבית יכולה להיות גדולה מאשר כמות האנרגיה שהוא צורך, כלומר ״גדולה מ-100%״ - בדרך כלל מזגנים אפילו עוברים את ה- 200%, ומזגנים יעילים במיוחד מגיעים גם למעל ל-300% (אפשר לבדוק את ה-COP - מקדם הביצועים, של כל מזגן ומזגן)) ולכן מזגן הוא משמעותית פחות מזהם, אפילו ברשת החשמל בארץ (שמכילה עדיין פחם מזהם).

  • גולן

    כובה לצמיתות 👍

  • יניר

    מה לגבי קמין מסה?

    אשמח לקבל התייחסותכם לנושא, ממה שאני בדקתי ראיתי שזה אמצעי מאוד יעיל, וכמעט לא מזהם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    מזהם, אבל פחות מקמין ״רגיל״

    היי יניר,
    יש שונות גדולה בין אמצעי החימום האלה, אבל באופן כללי כולם מכילים חומר כלשהו בעל מסה רבה מאוד, שקולט את החום מהבעירה ומשחרר אותו לאט אל החדר. בשימוש ובנייה נכונה, הדבר מאפשר לבצע בעירה יחסית יעילה (בדרך כלל בטמפרטורה גבוהה יותר), ולהפחית את כמות המזהמים ביחס לקמין ״רגיל״, אבל כמובן שהוא עדיין מזהם. מידת הזיהום המדויקת תלויה בהרבה גורמים ובסוג המזהם, אבל נראה שהיא באופן כללי דומה לסוגי הקמינים היעילים שצוינו בכתבה (בדרך כלל פחות טוב מקמין הכופתאות).

  • יניר

    תודה על התגובה, וחבל שלא שמתי

    תודה על התגובה, וחבל שלא שמתי לב לתגובה אשמח לקבל מחקרים שנעשו על הנושא, ובמיוחד על החברה הזו:
    https://kaminmassa.co.il/ לא בגלל שיש לי קשר עסקי אליהם, אלא בגלל שהם היחידים בארץ שמספקים קמין מסה
    הם טוענים שבבדיקה שהם עשו במכון התקנים כמעט ולא נפלט זיהום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    כל בעירה של עץ היא מזהמת

    שלום יניר, אתה יכול להביט למשל בעבודת הדוקטורט של JARKKO TISSARI, תחת הכותרת Fine Particle Emissions from Residential Wood Combustion. היא מכילה דיון מעמיק בנושא, ואפשר למצוא עוד מחקרים דומים שמצוטטים בה, או שמצטטים אותה. יש כמה דרכים שונות לכמת את כמות הזיהום שהקמין משחרר. אם מתיחסים למסה של החלקיקים הנשימים המשתחררים על כל קילוגרם של עץ למשל (שזה מדד שמכון התקנים בודק), המחקר מצא שקמיני המסה המודרנים ביותר פולטים לפחות פי 4 יותר מאשר קמיני הכופתאות.

  • שילה

    קמין מסה

    שלום יובל, אשמח לשוחח עמך באופן בלתי אמצעי כי זו פעם ראשונה שאני נתקל בישראלי שנראה שמבין בתחום משהו מעבר לציטוט פרופוגנדה.
    חשוב לדייק כי מדובר בתחום מורכב (כמו כל תחום שעוסק בהשוואה סביבתית בין חלופות שונות).
    למשל, כשהמחקר שציטתת מתייחס לקמין-מסה מודרני הוא מתייחס לקמין מודרני של המילניום הקודם.
    ההתפתחות המשמעותית בקמין-מסה התבצעה בעשור האחרון לאחר שהמחקר הזה כבר התקרר.
    לדוגמא בבדיקת מכון התקנים קמין-מסה ישראלי פלט פחות מחצי מכמות החלקיקים שקמין כופתאות פלט במחקר שציטתת. כאמור, אשמח לשוחח, אני זמין ב0525802593
    שילה כנרתי, קמין-מסה

  • אבישי אוחנה

    מידה של צביעות

    טביעת הפחמן של אדם שטס מלונדון לניו-יורק מגיעה להיקף של 11% מזו של אדם ממוצע בבריטניה במשך שנה שלמה!!! זאת בהתעלם מהזיהום הנלווה הנוסף ומהשפעתו ההרסנית נוכח פליטתו בגבהים. כשאני הייתי ילד הכי רחוק שהגעתי היה לטיול בחרמון שגם אותו עשינו באוטובוס כשבאותן שנים ממש משפחתה של אישתי טסה כבר מספר פעמים לחוף המערבי בארה"ב, החזיקה רכב פרטי ונהנתה מחימום הבית והמים באמצעות הסקה בסולר (עד היום וללא קשר לצריכה בפועל) - בשים לב לרמת הזיהות שהייתה למטוסים לפני 30 שנים נראה שאני יכול להשתמש בקמין האירופאי שלי, שכולל מערכת בעירה כפולה, עוד 80 שנים לפני שאצליח לקזז את הפערים בטביעת הפחמן שלי. אני בכלל לא רוצה לדמיין כמה שנים אני צריך להדליק קמין על כל נסיעה שעושה שרי אריסון ביאכטה שלה או תשובה במטוס הפרטי שלו.
    אני מבין שאני פולט אבל בזמן שאני סובל בשקט מהפליטות המיותרות של היאכטה של שרי אריסון הייתי לפחות מצפה לקבל כתבה מאוזנת שמראה, למשל, מה הפליטה הממוצעת של אדם בבניין מגורים של אנשי המעמד הסוציואקונומי הגבוה אשר נהנה, בין היתר, ממערכת הסקה מרכזית הפועלת על סולר (גם כשהוא בחו"ל). איזון זו לא מילה גסה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    אין כאן כל צביעות

    שלום אבישי,
    הסקה בעץ אכן פולטת פחמן דו-חמצני (שהוא גז חממה האחראי לחלק ניכר מההתחממות הגלובלית) אך זו כלל לא הבעיה העיקרית עימה, ולא מוקד הכתבה. כפי שצויין, אחת הבעיות העיקריות היא זיהום האוויר בחלקיקים נשימתיים זעירים, אשר נשימתם מסכנת את בריאות האדם במספר אופנים. הסקה בקמין היא לא המקור היחיד לזיהום הזה, אבל היא מקור משמעותי - כ-10% מכלל הפליטות האלו בארץ, והרבה מעבר לכך בסביבות מגורים בהן הסקה בעץ היא שכיחה (מה שגורם לסכנה הבריאותית הנשקפת מהקמינים להיות גדולה יותר, ולחלוטין לא זניחה, גם בהשוואה למקורות זיהום אחרים. זיהום בסולר שהזכרת, גם הוא בעייתי, אבל הרבה פחות מהסקה בעץ, שלפי הקישורים בכתבה מזהמת פי 13 עד פי 200 ויותר חלקיקים נשימתיים בעבור אותה יחידת חום).
    מחקרים רבים הראו שאסור לנו להפחית במשמעות מקור הזיהום מהסקה בעץ, ואנחנו אכן רואים ממשלות בכל העולם (ובארץ) שמנסות לצמצם אותו במגוון אופנים.
    אני כמובן תומך גם בצמצום מקורות הזיהום הנוספים, אך הדבר צריך להיעשות ביחד עם הפחתת ההסקה המזהמת בקמין. זיהום ממקור אחד לא יכול להוות ״תירוץ״ להגדלת הזיהום ממקור אחר, או לביטול הדיון בחומרתו. ההגיון לפיו ״מותר לי״ לזהם חופשי עד שאגיע לדרגת המזהם החמור ביותר, הוא מאוד בעייתי בעיני, ועשוי להוביל לתוצאות הרסניות. אם כל אחד רק יחפש מי מזהם יותר ממנו, במקום לקחת אחריות על מעשיו, זיהום האוויר רק ילך ויחריף. הדבר נכון לא רק ברמה האישית, אלא גם עבור חברות ומדינות, וגם עבור מגוון נושאים נוספים.

  • אריק המודאג

    המשך... ואולי באמת יש משהו בדברים

    ולמרות מה שכתבתי קודם ... נראה שיש כל כך הרבה אתרים שמתריאים על הסכנות שאולי יש משהו כאן.
    לדוגמא כאן: https://www.stopkamin.co.il/ עוד יותר מפחידים מהכתבה למעלה. אז יש לנו לג בעומר שכולם מבעירים מדורות ויש את ימי קדם שכולם הבעירו. החלקיקים המסרטנים כבדים מן האוויר ויורדים לאדמה תור דקות לא ? ואז לא נושמים אותם... לא כך הדבר ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    חלקיקים קטנים עשויים להשאר זמן רב באטמוספירה

    חלקיקים גדולים שוקעים יחסית מהר, אך חלקיקים קטנים יכולים להשאר זמן רב באטמוספירה ולנוע מרחקים ארוכים. למשל, חלקיקים נשימתיים קטנים מאוד, בגודל של פחות ממיקרון, יכולים להשאר באוויר ימים ואף שבועות, ולנוע אלפי קילומטרים. לעומתם, חלקיקים גדולים יותר עשויים לנוע רק מספר קילומטרים בודדים, או פחות. זה כמובן תלוי בהרבה גורמים, כמו תנאי הרוח ומזג האוויר וסוג החלקיקים. ככל שאתה קרוב יותר למקור הזיהום, החשיפה הפוטנציאלית גדולה יותר, אבל גם אם אתה רחוק ממנו הוא עשוי להשפיע עליך (אם כי פחות, כי ריכוז המזהמים הולך וקטן עם המרחק).

  • אריק המודאג

    מאוד מפחיד לפי הכתבה יותר בריא לעשן פאקט ליום מאשר קמין עץ

    ממש זרעת פניקה כאן. יש כ 500 רכבים על כל קמין עץ וכ 1000 מעשנים שמזהמים את סביבתם ואת האטמוספירה. נראה שיותר בריא לאטמוספירה רכבים וסיגריות כבר העיקר לא קמין עץ רחמנה לצלן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    צריך לשים לב לכמה מהעשן נחשפים, ולכמה זמן

    באופן יחסי, סיגריות לא פולטות הרבה עשן, אבל מי שמעשן קולט הרבה מאוד ממנו (וכך גם חלק מהסובבים אותו) ולכן הן מסכנות את הבריאות. לפי המשרד להגנת הסביבה (לינק בכתבה), בישראל קמינים פולטים כ-10% מהחלקיקים הנשימים המסוכנים, שזו אחת הסכנות העיקריות של הזיהום מהם. כלומר, זה רכיב לא מבוטל מהזיהום הכללי, אבל עדיין רק 10% (תחבורה ושריפת פסולת מזהמות יותר לפי אותו הדו״ח). עם זאת, העשן של הקמינים לא מתפזר באופן אחיד בכל הארץ, וישנם מקומות בהם הוא מהווה סכנה בריאותית משמעותית יותר מאשר מקומות אחרים - למשל אנשים שהשכנים שלהם מפעילים קמין מיושן יום אחרי יום, והעשן נכנס אליהם הביתה, נמצאים בסיכון רב יותר.

  • רונן

    איני רואה בכתבה התייחסות

    איני רואה בכתבה התייחסות לשימוש בדלקים פוסיליים - "שהוצאו" ממחזור הפחמן בעבר הרחוק (כולל שימוש בחשמל, המיוצר במדינתינו עדיין משרפת פחם וגז) וגורמים להגדלת כמות הפחמן בטוניסיה למול השימוש בעץ ה"קיים" וחלק מהמחזור הנ"ל.

  • אייל

    אני לא רואה את אותה התייחסות

    אני לא רואה את אותה התייחסות לשימוש בחשמל כשמדובר במזגנים בקיץ.
    קמין עצים בישראל 2020 הוא תחביב. לא חלופת חימום - פשוט תחביב. תחביב שגורר כריתה בלתי חוקית, או שימוש בעץ תעשייתי מזהם (לטובת הורדת עלויות). מי שממש מקפיד ורונה עץ יבש (לרוב מיובא מחול) תורם אף הוא ל"הגדלת כמות הפחמן בתוניסיה" כי העץ צריך להיות משונע יבשתית וימית.
    שריפת הגז ואילו הפחם בתחנות הכח יעילה הרבה הרבה הרבה יותר משריפת העץ, וגם הזיהום מטופל, מנוטר ומפוקח. וזאת בניגוד לעשרות תחנות כח פירטיות הפולטות חלקיקים נשימים חומרים ארומטיים מסרטנים אצלי ברחוב ללא כל פיקוח.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    זו בהחלט סוגיה חשובה

    תודה רונן,
    זו בהחלט סוגיה סביבתית חשובה שהכתבה לא עוסקת בה, שכן היא מתרכזת בפאן הבריאותי של חימום בעץ. עץ באמת נחשב לעיתים כביו-דלק, בייחוד אם כורתים אותו בצורה מבוקרת ונוטעים עצים חדשים במקום אלו הנכרתים. אם הכריתה והנטיעה מנוהלים נכון על פני שנים, הפחמן הדו-חמצני שנפלט מבעירת העצים חוזר ונקלט (ומתקבע) על ידי עצים הנטועים, וכך בטווח הארוך מצמצמים את ההשפעה על ההתחממות הגלובלית (בגלל שלוקח הרבה זמן לעץ לגדול, ישנה תקופת ביניים בה כמות הפחמן באטמוספירה כן עולה ותורמת לחימום העולם, ויש גם את ההשפעות הסביבתיות של התעשייה של כריתת ונטיעת העצים, שהעצים החדשים לא מאזנים). רווח נוסף מתקבל אם מכינים את כפתיות העץ משאריות של תעשיית העץ. האם נטיעה כזו זה מה שנעשה בפועל, ומהן ההשפעות הסביבתיות הנוספות של כריתת העצים הבוגרים ושל שריפתם (מעבר לפליטת הפחמן דו-חמצני) הן סוגיות חשובות בפני עצמן.
    שימוש באנרגיות מתחדשות מאפשר ״להנות מכל העולמות״ - גם להימנע מהנזקים הבריאותיים של חימום בעץ, וגם להימנע מפליטות גזי החממה מהשימוש בחשמל.
    מצד שני, בארצות אירופה הקרות מנצלים את עודפי החום הנוצרים בתהליך ייצור החשמל (ובתעשייה) לצורך חימום אזורי יעיל. כך שלמרות שחימום כזה תורם בבסיסו להתחממות העולמית, העובדה שמנצלים עודפי חום, ולא שורפים דלקים במיוחד לצורך החימום, גורמת לכך שההשפעה הסביבתית של שיטת חימום זו היא מזערית. קשה מאוד להגיע ל-100% שימוש באנרגיות מתחדשות, ולכן זהו פתרון מועדף גם מהבחינה הסביבתית.
    בכל מקרה, כדי להפחית את הנזק הסביבתי, מומלץ להקטין מראש את הצורך בחימום, למשל ע״י בניית בתים עם בידוד מעולה, וחימום בדרך היעילה ביותר - למשל שימוש במזגן עם דירוג גבוה של יעילות אנרגטית. ניתן גם לשתול עצים חדשים מבלי לכרות את הבוגרים.

  • יניר

    האם לא נוצרת בעייה שברגע

    האם לא נוצרת בעייה שברגע שהחימום תלוי בשריפת דלקים, אז ממשיכים לשרוף דלקים כדי לחמם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    אולי בעתיד החימום המרכזי יתבצע אחרת

    שאלה מעניינת.
    כרגע יש צורך בתחנות הכח הללו לצורך ייצור חשמל, והחימום הוא רק ניצול של עודפי חום מהתהליך שגם ככה מתרחש. כאשר יבשילו התנאים להחליף את תחנות הכח הללו באנרגיה ירוקה יצטרכו לדאוג גם לחימום המרכזי או לבטל אותו. ייתכן ועדיין תהיה כדאיות כלכלית או אנרגטית בחימום מרכזי, במיוחד אם החלופה לתחנות הכח גם היא תייצר עודפי חום, כמו תחנת כח גרעינית, או שהתחנה הגזית תוסב לשריפת מימן ירוק (מימן שהופק תוך ניצול של אנרגיה ירוקה). יתכן גם שתהיה כדאיות לחמם בעזרת חשמל את מערכת החימום המרכזית (ואולי בעזרת עודפי חשמל ירוק). אגב, הדרך לאיפוס פליטות הפחמן מכילה מגוון פתרונות ביניים, שהם טובים לטווח הקצר והבינוני, אבל יוחלפו בטווח הארוך.

  • צביקה סודק

    קמין עצים רע לכולם ובמיוחד

    קמין עצים רע לכולם ובמיוחד לילדים שלך!!!!!!

  • הרצל

    יש קמינים שלא מזהמים

    בסקנדינביה מייצרים קמינים שמבעירים עץ שבהם יש בערה משנית - תוצרי הבערה עוברים בתא מיוחד בחלק האחורי של הקמין שמחומם על ידי הבערה ונכנס אליו אויר נקי, גורם לבערה מושלמת כמעט. ה- EPA האמריקאי (משרד ממשלתי להגנת הסביבה) מאשר קמינים כאלו לשימוש בלי הגבלה, אפילו בימים שבהם אסור להשתמש בקמין רגיל או אח בגלל זיהום אויר עירוני. היצרנים טוענים שהבערה מייצרת פחות זיהום מאשר אם העץ נופל ביער ונרקב. יש גם קמינים עם ממיר קטליטי, כמו במכוניות. בנוסף, קמין מחמם ביעילות הרבה יותר גבוהה מאשר אח.

  • יניר

    אשמח לקבל לינק למה שאתה אומר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    מזהמים, אבל פחות

    תודה על התגובה. קמינים חדישים שונים בהחלט מפחיתים מאוד את הזיהום שהם יוצרים, אך לצערי למרות השיפור הניכר הקמינים האלו עדיין מזהמים.

  • אני

    גם מדורות גורמות נזק. תכתבו גם על כך

    ולמה עיריית ת"א מרשה הדלקת מדורות בחצר של בית משותף, כשהעשן מגיע לשכנים.

  • מייק

    נראה לי מה זה כיתוב מגמתי..

    נראה לי מה זה כיתוב מגמתי...ומפחידני

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    הכיתוב משקף את הידע המדעי בנושא

    שלום מייק,
    כל המידע בכתבה מגובה מחקרים, וניתן להעמיק בידע שנצבר דרך הקישורים השונים (הדוח בקישור של ארגון הבריאות העולמי הוא מקיף במיוחד).
    אם בכל זאת לדעתך נפלה טעות או שכדאי להוסיף פרט מידע כלשהו, אשמח לדעת על כך. אני מסכים שזיהום אוויר יכול להיות מפחיד, אך במקרה הזה לדעתי יש הרבה מקום לאופטימיות מפני שיחסית קל להתמודד עם מקור הזיהום הזה.

  • מיטל

    מה לגבי קמין נפט?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    קמין נפט פולט משמעותית פחות

    קמין נפט פולט משמעותית פחות זיהום (בעיקר פחות חלקיקים נשימתיים) מאשר קמין עץ או פחם, אך הוא עדיין פולט מספר מזהמים, ולכן עדיף לחמם בעזרת מזגן או גז (או להשתמש בחימום אזורי הקיים בערים שונות באירופה).
    גם כאן יש חשיבות לסוג נוזל הבעירה (למשל נפט דל גופרית או ביו-דלק הם עדיפים) ולתקן בו עומד הקמין.

  • אנונימי

    יופי של כתבה!

    איך גורמים למשרד לאיכות הסביבה שלנו לאמץ תקנים מחמירים? אני בטוח שיהיהו בעיות פוליטיות - למשל כפרים מסורתיים בגליל ובגולן יהיה קשה לשכנע להפסיק...אבל בערים, יישובים קהילתיים, מושבים...חובה לעשות חקיקה! אני גר בכפר בחוף הכרמל. בגלל המבנה הטופוגרפי אני נחנק כל לילה זה נורא