נשימה היא אחד התהליכים הכי חשובים בגופנו. היא מאפשרת לנו לספק לרקמות חמצן שבלעדיו לא נוכל לייצר אנרגיה. כדי להגיע לרקמות מהאוויר, החמצן צריך להתמוסס בדם ולעבור בו לכל התאים בגוף. הסרטון שלפנינו מסביר את תהליך הובלת החמצן מהריאות לרקמות.

כל התאים צריכים חמצן – שמשמש כדלק חיוני לתאים על מנת שיישארו בחיים וימשיכו לפעול בצורה תקינה. לצורך הולכת החמצן לתאים עלינו לשאוף אוויר לריאות, להוליך אותו בדם ולספק אותו לתאים בגוף.

בשלב הראשון של התהליך האוויר נכנס לדם דרך הנימים הפזורים בכל רחבי נאדיות האוויר שבריאות. מולקולות החמצן, שנמצאות באוויר בצורת גז, נכנסות לנאדיות, עוברות בדיפוזיה את דופן כלי הדם ומתמוססות בנוזל הדם (הפלזמה). 98 אחוז מהחמצן המומס נקלט על ידי תאי הדם האדומים ורק שני אחוזים נשארים בתמיסה עצמה.

תאי דם אדומים מותאמים היטב לנשיאת חמצן בזכות ההמוגלובין המצוי בהם – מולקולות מותאמות לקשירת חמצן. כל מולקולת המוגלובין מכילה ארבע מולקולות של "הם" (heme) – פיגמנט המכיל ברזל שנקשר לחמצן בקשר חלש והפיך. המוגלובין רווי בחמצן מקבל צבע אדום בהיר ונקרא אוקסיהמולגלובין (Oxyhemoglobin). צבעו של המוגלובין עני בחמצן הוא כחול סגלגל והוא נקרא דאוקסיהמוגלובין (Deoxyhemoglobin).

ההם הוא מה שמאפשר לחמצן המומס בדם להיקשר לתאי הדם האדומים. החמצן המומס בדם נקשר להם באזורים עשירים בחמצן ומשתחרר ממנו כשתא הדם מגיע לאזורים עניים בחמצן, ומשם עובר לתאים הזקוקים לחמצן.

ההמוגלובין פולט את החמצן כשתאי הדם האדומים עוברים בנימי דם ברקמות שבהן רמות החמצן או לחץ החמצן נמוכים. הלחץ החלקי של החמצן מייצג את כמות החמצן המומס בפלסמה. כאשר החמצן משתחרר לתוך תמיסת הדם, לחץ החמצן היחסי בנימים עולה יחסית ללחץ היחסי של החמצן ברקמות השכנות, ולכן החמצן יוצא מהנימים וחודר אל הרקמות הסמוכות הזקוקות לו.

בסרטון רואים גרף של עקומת שחרור חמצן שמסביר מדוע ההמוגלובין מתאים במיוחד להובלת חמצן. עקומת שחרור החמצן מציגה את הקשר בין החמצן להמוגלובין – רמת רוויית החמצן ולחץ החמצן החלקי בכלי הדם. העלייה החדה וההתמתנות בסוף ממחישים איך החמצן משתחרר ברקמות במגוון תנאים. צורתו מדגימה שאף על פי שהלחץ החלקי בדם החוזר מהריאות ונמצא בעורקים יכול לרדת עד כדי 50 אחוז מהרמה הנורמלית, למשל אצל חולי לב, או לעלות לרמות גבוהות, ההמוגלובין עדיין יהיה רווי ב-85 אחוז חמצן

7 תגובות

  • אנונימי

    האם רק בתאי דם אדומים יש

    האם רק בתאי דם אדומים יש המוגלובין או בעוד תאים ואם כן אלו?

  • SHIMON HENIG

    אשמח לתגובתך.

    אני לא רופא, לא מדען וגם לא ביולוג.
    אני בעל ידע בלוגיקה למדתי לוגיקה במסגרת לימוד פילוסופיה ודי הצטיינתי בתחום.
    במסגרת לימודי וגם להנאתי פתרתי משוואות לוגיות די מורכבות.
    יש לי נטייה לחשוב מחוץ לקופסא, לא להיות חלק מהעדר. סוג של נונקונפורמיסט לטוב ולרע. אל דאגה לעולם לקחתי אחריות על השגיאות שלי והיו לא מעטות בחיי.
    מעבר לזה אני נזכר בסיפור 'בגדי המלך החדשים'.
    אחרי שקראתי די הרבה מאמרים, גרפים וסטטיסטיקות בנושא החם 'קורונה' אני רוצה להציע פתרון אחר.
    אני חושב שהסגר הוא לא הפתרון האידיאלי לדעתי הפתרון הנכון הגורם לנזק הקטן ביותר הוא אחר.
    לדעתי צריך לבדוק את רמת החמצן בדמה של האוכלוסיה.
    חושבני שמי שרמת החמצן הרווי שלו בדם נע בין 98% ל100% יכול להסתובב חופשי בתנאי שהוא לא יבוא במגע עם אנשים הנחשבים למדוכאי חיסון, מחלות רקע, או מי שרמת החמצן שלו בדם נמוכה מ92% בתנאי שהוא חי בגבהים הנמוכים מ1200 מטר מעל פני הים. שזה רוב המדינה למעט מי שחי בהר חרמון (מעניין כמה אנשים יחלו שם)
    אני טוען שהסיבה שילדים לא נפגעים מהוירוס היא בעובדה שהחמצן הרווי בדמם מגיע לרמות של למעלה מ99%. (עישון וזיהום אוויר שעדיין לא נחשפו אליו). כך גם לגבי ספורטאים שחושבני ולא נמצא מי שיתפגר מהמחלה.
    לדעתי אפשר לצייד את כל האוכלוסייה במכשיר פשוט למדידת חמצן רווי בדם. (אוקסימטר)העלות שלו אפסית (כמה עשרות ש"ח) בעלי אקספרס הוא עולה 40 ש"ח כולל משלוח. כך שבכמות גדולה מחירו יכול להגיע ללא יותר מ10 ש"ח. לאחר שכל אזרח יקבל מכשיר יש לבקש ממנו לבצע מדידות ולשלוח למרכז מידע שינתח את התוצאות.
    אפשר לבדוק חולים מאומתים. אנשים עם מחלות רקע, חולים שהבריאו. נשאים ללא סימפטומים, ילדים.
    והיה אם התוצאות יראו שהמשתנה היחיד והדומיננטי הגורם להחמרה עד כדי הנשמה הוא כמות החמצן הרווי בדם. פתרנו את הבעיה.
    לפעמים באמת המלך ערום.
    זה מזכיר לי את דבריו של מנכ"ל אינטל לשעבר דב פרומן שאמר שהוא רוצה אצלו את הפילוסופים לא המתכנתים המדהימים. כי רק הם יכולים לראות את המציאות מחוץ לקופסה. ואולי אני טועה לחלוטין. גם גדולים ומי שזה תחומם העיקרי טעו.
    אשמח אם תשתפו ואולי יגיע מכתב זה למישהו שיחשוב שיש משהו ברעיון.
    בכל אופן שלחתי העתק למנכ"ל משרד הבריאות.

  • מיכאל כרמי

    שלום,

    שלום,
    אודה למענה על השאלות הבאות:
    1. האם ניתן לומר שככל שכדוריות הדם האדומות מופרדות, כך הובלת החמצן טובה יותר?
    2. ואם התשובה לשאלה ראשונה חיובית, אז מה המשמעות לגוף?
    בתודה,
    מיכאל כרמי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיכאל
    תאי הדם האדומים מופרדים זה מזה, הם לא נעים בקבוצות כך שלא ברורה לי שאלתך. באופן עקרוני אכן עדיף שהם יהיו מופרדים על מנת ששטח הפנים שלהם שחשוף לפלסמה יהיה מקסימלי וזה אכן המצב.
    ארז

  • noy cohen

    תיקון מושג

    היי, אני חושבת שזו טעות לכתוב "כדוריות דם אדומות ". המבנה שלהן הוא פחוס וממש לא כדור ולכן לדעתי מבחינה מדעית הביטוי "כדוריות" הוא שגוי ועלול ליצור תפיסה שגויה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    את צודקת

    כדוריות דם אדומות זהו שם פופולרי לתאי הדם האדומים, ואת צודקת לגמרי שהשם מטעה. תיקנתי לתאי דם אדומים
    תודה

  • ג'סי

    ג'סי

    השם הלועזי שלהם הוא GLOBULI ועל כן "כדוריות" זה תרגום לא חופשי. חוץ מזה שאת המבנה הפחוס הכדוריות מקבלות רק לאחר שהן מצטמקות ונפלט מהן הגרעין... בתחילה כשהן נוצרות הן עגולות יופי טופי. וגם אם הן פחוסות, הן עדין עגולות!