דו"ח מקיף במיוחד של פאנל האקלים הבינלאומי מזהיר כי הדרך לעצירת ההתחממות עוד ארוכה וקשה. אך יש גם בשורה חיובית: יש בידינו יותר כלים מאי פעם לבלום את פליטות בפחמן, במיוחד בתחומי האנרגיה והתחבורה

הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC), פרסם אתמול (4 באפריל) דו"ח עדכני בנושא הפעולות הדרושות לצמצום משבר האקלים. הדו"ח בוחן את כמות גזי החממה שנפלטו בעולם עד שנת 2019, מנתח את המקורות שלהם, ואת הצעדים שננקטו כדי לצמצם אותן. בנוסף הוא מנתח איך יהיה אפשר להפחית את פליטות גזי החממה בעתיד הקרוב במטרה לעמוד ביעדי הסכם פריז, שדורשים להגביל את התחממות האקלים העולמי ל-2-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית. הדו"ח מבוסס על סקירה של כ-18 אלף מאמרים מדעיים, בעבודה משותפת של 278 מדענים מכל רחבי העולם.

"שינויי האקלים הם תוצאה של למעלה ממאה שנים של התנהלות בלתי מקיימת בדרך שבה השתמשנו באנרגיה ובקרקעות שלנו, באורח החיים שלנו ובדפוסי הצריכה והייצור. הדו"ח הנוכחי מראה איך תוכל פעולה מיידית לקדם אותנו לעולם הוגן ומקיים יותר", ציין ג'ים סקאה (Skea), ממובילי הדו"ח. הפרסום הנוכחי, המקיף במיוחד, מצטרף לשורה ארוכה של דו"חות מהשנה החולפת, שבחנו את הבסיס המדעי ואת ההשפעות של שינויי האקלים על הסביבה ודרכי ההתמודדות איתם. פאנל ה-IPCC מעדכן ובוחן מחדש את הממצאים ואת דרכי הפעולה פעם בשש-שבע שנים.

**תמונה של מפעל מזהם**  "שינויי האקלים הם תוצאה של למעלה ממאה שנים של התנהלות בלתי מקיימת בדרך שבה השתמשנו באנרגיה ובקרקעות שלנו, באורח החיים שלנו ובדפוסי הצריכה והייצור" | צילום: Leonid Sorokin Shutterstock
"שינויי האקלים הם תוצאה של למעלה ממאה שנים של התנהלות בלתי מקיימת בדרך שבה השתמשנו באנרגיה ובקרקעות שלנו, באורח החיים שלנו ובדפוסי הצריכה והייצור" | צילום: Leonid Sorokin Shutterstock

לפני שיהיה מאוחר מדי

על פי ממצאי הדו"ח, בשנת 2019 נפלטו גזי חממה בהיקף השקול לכ-60 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני. הכמות הזאת משקפת עלייה של 12 אחוז בפליטת הפחמן השנתית מאז שנת 2010, ו-54 אחוז מאז שנת 1990. אף על פי שכמות גזי החממה שאנו פולטים ממשיכה לעלות, אפשר להתעודד מעט מכך שקצב העלייה מתמתן: בעוד שבעשור הראשון של האלף הנוכחי האנושות הגבירה את פליטת גזי החממה ב-2.1 אחוז בשנה בממוצע, בעשור השני קצב העלייה פחת לכ-1.3 אחוז בלבד. עם זאת, כדי לעצור את עליית הטמפרטורה יש לאפס כליל את היחס בין פליטות גזי החממה לקיבועם בקרקע, בים ובצמחים. נכון להיום, כמות גזי החממה באטמוספרה נמצאת בשיא היסטורי.

מחברי הדו"ח מציינים כי כדי לעמוד ביעדי ההתחממות של 2-1.5 מעלות צלזיוס בלבד עד סוף המאה, דרוש שינוי מגמה מיידי, שבמסגרתו כמות גזי החממה בעולם תחל להצטמצם בתוך שלוש שנים לכל היותר. עם זאת קשה לראות את זה קורה, שכן ההתחייבויות הנוכחיות שקיבלו על עצמן מדינות העולם צפויות להוביל לעלייה של 3.2 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת עד סוף המאה. לדברי המחברים, חיוני – ואפשרי – לצמצם בחצי את פליטת גזי החממה בעולם עד שנת 2030. יו"ר ה-IPCC האוסונג לי (Lee), ציין כי הוא אופטימי לנוכח הפעולות שעושות מדינות רבות. "אנו נמצאים על פרשת דרכים. ההחלטות שאנו מקבלים כיום יכולות להבטיח עתיד בר-מחייה בכדור הארץ. יש בידינו הכלים והידע הדרושים כדי להגביל את ההתחממות", ציין.

**תמונה של גרף**  אף על פי שכמות גזי החממה שאנו פולטים ממשיכה לעלות, אפשר להתעודד מעט מכך שקצב העלייה מתמתן. | מתוך הדוח של IPCC
אף על פי שכמות גזי החממה שאנו פולטים ממשיכה לעלות, אפשר להתעודד מעט מכך שקצב העלייה מתמתן. | מתוך הדוח של IPCC

צעדים דחופים

מחברי הדו"ח פרטו דרכים רבות שהאנושות צריכה לאמץ, בכל תחומי החיים, וניתחו את הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד מהשינויים הנדרשים. הפעולה הנחרצת ביותר נחוצה בתחום האנרגיה. עלינו לחדול כמה שיותר מהר מהשימוש בדלקי מחצבים, כמו נפט, פחם וגז טבעי, ולעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ובדלקים חלופיים כמו מימן. בנוסף אפשר לצמצם פליטות רבות על ידי מעבר לשימוש בחשמל וייעול תהליכים של הפקת אנרגיה. בעשור האחרון חלה ירידה של עד 85 אחוז במחירי הפקת חשמל מאנרגיית השמש והרוח ואחסונו בסוללות, וכיום אנרגיות מתחדשות נהיות בחלקן זולות יותר מהחלופות המזהמות. כך נוצר גם מניע  כלכלי חשוב לביצוע השינוי הנדרש.

גם תחום התחבורה דורש פעולה מהירה ונחרצת, וגם בו הטכנולוגיה והכלכלה כבר הבשילו והן מאפשרות כיום שינוי מהיר ומשמעותי. המחברים ממליצים לעודד מעבר להליכה ברגל, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית, ואם כבר לנסוע בכלי רכב פרטי – לעבור למכוניות חשמליות. השיפור הטכנולוגי הניכר באיכות הסוללות שלהן כבר מאפשר להן להשתלב היטב בתחבורה הפרטית. תחומי התעופה והובלת המטענים הם קשים יותר לשינוי, ויידרש בהם מעבר לדלקים חלופיים.

הדו"ח גם ניתח לראשונה את הפוטנציאל הטמון בשינוי מאפייני התרבות הצרכנית וסגנון החיים שלנו כחברה. נמצא כי שינויי התנהגות בלבד יכולים לצמצם את פליטת גזי החממה ב-70-40 אחוז עד לשנת 2050. פעולות כאלה יוכלו לכלול למשל מעבר לתזונה מאוזנת ובריאה המבוססת על מזון צמחי, צמצום תופעת השלכת המזון, הפעלת מערכות תחבורה ציבורית יעילות, שיפור התכנון העירוני, עידוד בנייה ירוקה, ומעבר למכשירים חסכוניים בחשמל. לשם כך נחוצה מעורבות פעילה של הממשלות ושל הרשויות המקומיות.

התחום שכנראה יהיה הקשה ביותר לשינוי הוא התעשייה. כבר עכשיו צריך לפעול כדי לייעל את השימוש באנרגיה ובחומרי הגלם, ובכלל זה לפתח שיטות לשימוש חוזר, למיחזור ולהפחתת כמות הפסולת. תהליכים תעשייתיים רבים איננו יכולים כיום לשנות בצורה שתצמצם באופן ניכר את היקף גזי החממה שנפלטים במהלכם, ולשם כך יידרש פיתוח של טכנולוגיות חדשות.

כדי לאזן את חוסר הגמישות של מנגנוני הייצור התעשייתיים, מחברי הדו"ח מפרטים דרכים שיאפשרו להוציא באופן פעיל פחמן דו-חמצני מהאוויר. התהליכים העיקריים הקיימים כיום לצורך הזה הם ייעור, שימור יערות קיימים ושיקום אקולוגי, שכן עצים קולטים פחמן דו-חמצני מהאוויר בתהליך הפוטוסינתזה ומשלבים אותו ברקמות האורגניות שלהם. בנוסף יש להשקיע בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו לאסוף פחמן ישירות מהאוויר ולקבע אותו בקרקע ובאוקיינוסים.

**תמונה של therer's no planet B" "אנחנו ניצבים על הנתיב המהיר המוביל לאסון אקלימי בשל אי-העמידה של מדינות העולם בהתחייבויותיהן". | צילום: nicostock Shutterstock
"אנחנו ניצבים על הנתיב המהיר המוביל לאסון אקלימי בשל אי-העמידה של מדינות העולם בהתחייבויותיהן". | צילום: nicostock Shutterstock

אתגר כלכלי וחברתי

כל הצעדים האלה עולים כמובן כסף – בהיקף גדול פי שלושה עד פי שישה מההשקעה העולמית הנוכחית בצעדים לבלימת שינויי האקלים. עם זאת, המחברים סבורים שהיעד הזה אפשרי, בעיקר במדינות המפותחות. הדו"ח מציין כי מדינות רבות, שהתחייבו לצמצם את פליטות גזי החממה בהן, עמדו כבר ביעדים שקבעו לעצמן, ועשו את זה בלי לפגוע כלל ברמת החיים של תושביהן. עם זאת, השינוי חייב להתעצם עוד ולהתרחב לכל מדינות העולם, אחרת נמצא את עצמנו ממשיכים לדהור בנתיב המסוכן לעבר עולם לוהט ומשבר אקולוגי וכלכלי חסר תקדים.

"אנחנו ניצבים על הנתיב המהיר המוביל לאסון אקלימי בשל אי-העמידה של מדינות העולם בהתחייבויותיהן", הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש (Guterres). "המנהיגים וראשי הכלכלה שלנו משקרים. הם מבטיחים לעשות דבר אחד, אבל עושים אחר. המדע חד-משמעי: כדי לעצור את ההתחממות יש להפחית את פליטות גזי החממה ב-45 אחוז עד סוף העשור הנוכחי, אך כרגע אנחנו בנתיב שמוביל לעלייה שנתית של 14 אחוז בקצב פליטת הגזים הנפלטים על שנת 2030. המצב לא חייב להיות כזה. הדו"ח הנוכחי מראה שאפשר לעמוד ביעדי הסכם פריז אם נשלש את קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות, נגן על היערות והמערכות האקולוגיות שלנו, נפעל בכל המגזרים, ונקיים את ההבטחות שניתנו בוועידות האקלים. הגיעה השעה שנפסיק לשרוף את כדור הארץ ונעבור במקום זאת להשקיע באנרגיות מתחדשות".

 

3 תגובות

  • נועם

    מה עם

    האם הדו"ח מתייחס למשבר האנרגיה באירופה, שעל פניו נובע (לפני הבעיות הנוספות שנובעות ממלחמת רוסיה-אוקראינה) מהמעבר להסתמכות על אנרגיית רוח ושמש שבפועל לא עמדו בדרישות הצריכה? עצירת ההתחממות לא תהפוך להיות קלה יותר אם נתעלם מבעיות כאלו ונתנהג כאילו אינן קיימות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    הדו״ח מציין מספר פתרונות

    גיאופוליטיקה היא רכיב מרכזי במחירי הגז הנפט והפחם, עוד לפני המלחמה באוקראינה, ודווקא אנרגיות מתחדשות מאפשרות למדינות לייצר את האנרגיה שלהן בעצמן. זה נכון שמקורות אנרגיה מתחדשים נתונים לשונות רבה יחסית, והדו״ח מציין דרכים שונות להתמודדות עם האתגר הזה. אלו כוללות הצבת יותר מתקנים להפקת אנרגיה, שימוש בטכנולוגיות לאגור את האנרגיה הירוקה (כמו סוללות והפקה של מימן ודלקים חלופיים אחרים), שיפורים בתחום ההולכה והניהול של מערכות החשמל (אשר צריכות לעבור שינויים במבנה שלהן), ושינויים מבניים בצד הביקוש, כך שיהיה תיאום טוב יותר בין דפוסי ייצור החשמל לבין דפוסי הצריכה שלו (הדבר אפשרי למשל על ידי התקנת מוני חשמל ומכשירים חכמים, אשר מאפשרים לשנות את צריכת החשמל בהתאם לדפוסי הייצור ולענות על כל צרכי המשק), ושימוש גמיש באנרגיה לא מתחדשת. הדו״ח מציין שהאפשרויות האלו נעשות יותר ויותר טובות, וההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד הקרוב צפויות לשפר את היכולת שלנו להתמודד עם האתגר הזה. הדו״ח גם מדבר על כך שמדינות צריכות להשקיע יותר משאבים במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות. בנוסף, ישנה מגמה באירופה ומדינות נוספות לקדם פיתוח של אנרגיה גרעינית, שהיא יציבה מאוד ולא פולטת גזי חממה.

  • נועם

    תודה

    מעניין, תודה. מה שמטריד הוא שמדינות באירופה אכן השקיעו סכומים גדולים במעבר לאנרגיות מתחדשות, והתוצאה בפועל הייתה משבר אנרגיה שעלול לגרום לקריסת התמיכה הציבורית במאבק בהתחממות. איך יכול להיות שזה לא נושא דיון מרכזי בדו"ח או בכתבה. אני רחוק מלהבין בתחום, אבל התחושה שלי היא שהפרסומים תמיד ממזערים את האתגרים כדי לתת תחושה ש"הנה זה אפשרי", וזהו בסופו של דבר גול עצמי.