האם המחסור בשלבי ביניים הוא באמת בעיה? אם מוצא האדם מהקוף איך זה שיש קופים? והאם היא באמת סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה? על טיעונים שמושמעים נגד אבולוציה

לאחרונה בדיונים תיאולוגים בתקשורת עולה המלה אבולוציה כטיעון בעד או נגד קיומו של האל, פעמים רבות תוך ייצוג מעוות שלה. תורת האבולוציה היא אחת מאבני היסוד של מדעי החיים, וקיומה הודגם אינספור פעמים בשיטות רבות. כמות העדויות התומכות בה אדירה, אך עם זאת ישנם גורמים שבוחרים, מסיבות שאינן מדעיות, להתנגח בה בשלל טיעונים מופרכים. שיא המאמץ הזה היה הצגת התיאוריה הפסאודו-מדעית הנקראת "תכנון תבוני", שטוענת כי החיים בעולם תוכננו בידי ישות תבונית כלשהי וירדו לכדור הארץ כמקשה אחת.

למרבה הצער, הטיעונים הללו מוצאים את דרכם לשיח הציבורי ואף לתוכנית הלימודים בבתי הספר, במיוחד בארה"ב, ומוצגים לא פעם כאילו הם שווי ערך לטיעונים מדעיים אמיתיים. רוב הטיעונים נובעים מאי הבנה של עקרונות בסיסיים בתורת האבולוציה או אף בעקרונות מדעיים בסיסיים ביותר, ובכתבה זו נציג את העיקריים שבהם ואת התשובה המדעית.

אבולוציה היא רק תיאוריה

על פי השיטה המדעית, תיאוריה היא הסבר מבוסס המגובה בכמות נכבדה של עדויות. רבים טועים בפירוש המלה "תיאוריה" ומבלבלים בינה לבין "השערה". היות שעל פי השיטה המדעית כל הסבר מדעי הוא בר-הפרכה בהינתן ראיות מתאימות, תיאוריה היא המונח החזק ביותר שאפשר לתת להסבר מדעי כלשהו. לצורך העניין גם תורת היחסות של איינשטיין היא תיאוריה, חוקי התרמודינמיקה הם תיאוריה וחוקי המשיכה גם הם תיאוריה. תורת האבולוציה היא חוק הטבע היסודי, אולי היחיד, של מדעי החיים. היא ניתנת להפרכה, אולם עד כה לא נמצאה שום ראיה אמינה שמפריכה אותה בהצלחה.

האבולוציה מתארת את הופעת החיים

אבולוציה אינה מתארת את הופעת החיים, אלא את התפתחותם. למעשה, ההגדרה המדעית של אבולוציה היא "שינוי בהתפלגות האללים במאגר גנטי נתון", כאשר התפלגות האללים היא המופע הגנטי של תכונה מסוימת ומאגר גנטי פירושו אוכלוסייה שמסוגלת להתרבות בתוכה. ובמילים אחרות, כדי שתהיה אבולוציה חייב להיות מאגר גנטי קודם – כלומר חיים. קיימות גם תיאוריות שמבקשות להסביר את הופעת החיים, והמובילה שבהן היא תאורית האביוגנזה. האבולוציה היא תהליך שהחל ברגע שהופיעו החיים. מה גרם להם להופיע?

אם מוצא האדם מהקוף, מדוע יש עדיין קופים?

נתחיל מחידוד אי דיוק נפוץ - מוצא האדם אינו מהקוף או לפחות לא הקופים שאנו רואים כיום. האדם וקופים מודרנים הם סוג של בני דודים רחוקים עם אב  קדמון משותף. ובכל זאת כל מין בעולם עומד בכל דור במבחן הברירה הטבעית. אם הוא מותאם לסביבתו, כלומר מסוגל להתרבות בהצלחה – הוא שורד. אם לא, ולא משנה מה הסיבה לכך – הוא נכחד. יכול להיות מצב שבו מין אחד התפתח ממין אחר, אולם המין הקדום יותר עדיין היה מותאם מספיק לסביבתו כדי לשרוד בה. יתרה מזאת, לא פעם דווקא המין הצאצא עלול למצוא את עצמו נכחד בעוד המין ההורה ישרוד הלאה. מה שקובע את היעלמותם של מינים היא הברירה הטבעית ולא ההתפתחות של מינים צאצאים.


אילוסטרציה לAustralopithecus africanus מין קדום של קופי אדם| science photo library

אבולוציה מתרחשת רק ברמת המקרו ולא ברמת המיקרו

מכחישי אבולוציה רבים נוטים להפריד את האבולוציה לרמת המיקרו – השינוי בתכונה הבודדת על ידי מוטציה נקודתית (כמו שקורה למשל בפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים), לבין רמת המקרו – הופעת מערכת פיזיולוגית  שלמה או מין חדש (למשל התפתחות העין). הבעיה היא שקשה למצוא הגדרה מדויקת שתבחין בין מיקרו-אבולוציה למקרו-אבולוציה.

לקושי הזה יש סיבה טובה. ההגדרה של המקרו-אבולוציה משתנה ככל שמתגלות עדויות נוספות לאבולוציה. בעבר, ספינת הדגל של הדיון במקרו-אבולוציה הייתה העין, אולם אחרי שהתפרסם מאמר המתאר איך עין יכולה להתפתח במספר לא גדול של שלבים, שכל אחד נותן לאורגניזם יתרון הישרדותי, הדיון בנושא עבר לרמות אחרות. על פי מיטב  כשמדברים כיום על מקרו-אבולוציה מתייחסים למושג שנקרא "מורכבות בלתי פריקה", כלומר חלבון שנמצא במצב הבסיסי ביותר שלו ואי אפשר למצוא לו "אב קדמון" שנותן יתרון. תקופה מסוימת ראו בשוטון דוגמה לחלבון כזה, עד הצליחו לפרק את "המורכבות הבלתי פריקה" שלו. לאחר מכן עברו להמוגלובין ולחלבונים נוספים, אך גם כאן המחקר מתקדם ונמצאים הסברים, וגם אם לא נמצאים אין הדבר אומר שהם לא קיימים.

ההפרדה בין מיקרו-אבולוציה למקרו-אבולוציה שגויה מיסודה. ממש כפי שלא מפרידים בין כוחות כבידה של שני גרגרי חול בריק לבין כוחות כבידה של שתי גלקסיות בחלל (להלן מיקרו-כבידה ומקרו-כבידה), לא יהיה נכון להפריד בין שינויים קטנים לבין הצטברותם לשינויים גדולים על פני פרק זמן ארוך.

אבולוציה לא נכונה כי חסרים המון שלבי ביניים בין מינים

תורת האבולוציה קובעת כי לכל שני מינים יש אב קדמון משותף, ומכאן שככל שהמינים רחוקים יותר אבולוציונית זה מזה, האב הקדמון המשותף שלהם היה קיים לפני זמן רב יותר. שלב ביניים הוא מין שהיה אב קדמון של מין אחד וצאצא של מין אחר. המידע שיש לנו על אודות מינים קדמונים משותפים מגיע בעיקר ממאובנים, אך יצירת מאובן היא מאורע נדיר ביותר שדורש אוסף מוגדר של תנאים שחייבים להתקיים בסדר המתאים.

באופן טבעי, אותם תנאים לא קיימים כל הזמן ובכל מקום, ועל כן לא כל יצור משאיר אחריו מאובן. סביר מאוד להניח שלא קיימת נציגות מאובנת לכל המינים שהיו קיימים אי פעם, אולם אין פשר הדבר שהם לא היו קיימים. ובכל זאת, גם כך נמצאו המון שלבי ביניים שנשמר להם תיעוד במאובנים והם משמשים ראיה טובה לקיומה של אבולוציה.


האָ‏רְכאוֹ‏פְּ‏טֶ‏ריקְס, מאובן המעיד על מין מעבר הכולל מאפיינים של זוחל ומאפיינים של עוף | H. Raab

האבולוציה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה

הטיעון הזה משלב כשל בהבנת המנגנון האבולוציוני עם שיבוש הנחת יסוד של  התרמודינמיקה. החוק השני של התרמודינמיקה קובע כי סך האנתרופיה (סוג של מדד לאי סדר - גם לא ממש מדוייק) במערכת מבודדת תמיד יעלה עם הזמן. יש אנשים, שטוענים כי היות שתהליך האבולוציה יוצר סדר, הוא סותר במהותו את החוק השני של התרמודינמיקה.

כצעד ראשון ראוי לדון אם האבולוציה אכן יוצרת סדר. זה דיון פילוסופי שאפשר די בקלות להסביר למה היא לא,  אבל את הטיעון הזה אפשר לשלול בצורה הרבה יותר חדה וחותכת: החוק השני של התרמודינמיקה עוסק בסך הכולל של האנתרופיה, כך שייתכנו איים של סדר בתוך אוקיינוס הבלגן כל עוד האנתרופיה הכוללת ממשיכה לעלות עם הזמן.

דבר שני ולא פחות חשוב הוא שהחוק השני של התרמודינמיקה עוסק במערכות מבודדות, כלומר מערכות שאינן מקבלות אנרגיה וחומר מבחוץ. כדור הארץ, לעומת זאת, סופג כמות אדירה של אנרגיה מהשמש במשך מיליארדי שנים. אם רוצים לדון בחוק השני של התרמודינמיקה חייבים לכל הפחות להכניס למערכת את השמש, וקל מאוד להראות שהתהליכים הגרעיניים המתרחשים בשמש אכן מעלים את האנתרופיה עם הזמן. אם נסכום את סך האנתרופיה בכדור הארץ ובשמש נקבל שהוא אכן עולה בהתמדה – כאמור למרות קיומם של איים של סדר בתוך אוקיינוס הבלגן.

מורכבות החיים מוכיחה שיש להם מתכנן

כאן כבר מדובר בהקשה לוגית שגויה. מדוע משהו מורכב יותר מיכולתנו להבין או להסביר אותו חייב בהכרח ישות תבונית כלשהי שתתכנן אותו? עצם העובדה שאיננו יודעים להסביר משהו אינה מעידה בשום צורה שמישהו אחד מסוגל לזה.

מעבר לכך, קיימים לא מעט "כשלים" תכנוניים בטבע שמעידים על התפתחות שנוצרה טלאי על טלאי, בלי תכנון מסודר מראש. דוגמה מצוינת לכך היא עצב תיבת הקול הטועה. אצל יונקים, העצב המעצבב את תיבת הקול יוצא מהמוח, יורד עד ליד הלב ועולה בחזרה לגרון. אצל ג'ירפות נוצר מצב קיצוני במיוחד, שבו העצב עושה דרך ארוכה מאוד של קרוב לחמישה מטרים עד לתיבת הקול, במקום שיגיע אליה ישירות.

אם נתקדם במורד העץ האבולוציוני נגלה שאצל הדגים העצב הזה עושה דרך הרבה יותר קצרה, בשל הקרבה אצלם בין המוח, הלב וקשתות הזימים. אולם בגלל התפתחות קשתות הזימים, יצירת הצוואר והתארכותו במהלך הדורות, העצב "נתקע" בצד הלא נכון של הלב ונאלץ לעשות עיקוף כדי להגיע ליעדו. כך קרה שאצל יונקים אותו עצב צריך לעבור דרך מאוד ארוכה עד לתיבת הקול, בשעה שעם תכנון הגיוני יותר היה אפשר לתכנן דרך הרבה יותר קצרה.


מסלול עצב הvagus בג'ירפה מהמוח אל בית הקול| Vladimir V. Medeyko

איך יצורים מפתחים תכונות שלהן הם יזדקקו רק בעתיד?

הם לא. יצורים יכולים להיות מותאמים לסביבה נתונה ויכולים להיות לא מותאמים. תכונה שמשתנה עומדת למבחן הברירה הטבעית באותו דור. אם היא מעניקה יתרון לנושא אותה, יהיה לו סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהוריש אותה הלאה. אם היא חסרון, סיכויי ההישרדות שלו יפחתו ואיתם הסיכוי של התכונה להתפשט באוכלוסייה. שינויים קטנים ילכו ויצטברו לשינויים גדולים, הסביבה תשתנה ואיתה היצורים החיים בה. צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל.

אז איך נוצרות מערכות מורכבות?

רצף של שינויים קטנים יוצר הבדלים גדולים. כל שינוי נותן יתרון ביחס למצב שקדם לו. כאשר השינויים הללו הולכים ומצטברים, מתקבלת מהם מערכת מורכבת.

קחו לדוגמה את העין – מערכת מורכבת לכל הדעות. היכולת לראות נותנת לנושא אותה יתרון מובהק. במאמר משנת 1994 הציעו החוקרים השוודים נילסון ופלג'ר מנגנון התפתחות בצעדים פשוטים שמביא להתפחותה של עין מורכבת. המנגנון המוצע החל ברקמה המכילה תאים רגישים לאור, והוסיף לה עוד ועוד שינויים קטנים שכל אחד מהם העניק ליצור יתרון ביחס למצב שקדם לו. תהליך ההתפתחות הזה הוערך בכ-364 אלף שנים – הרף עין מבחינה אבולוציונית, כך שברור שגם מערכת מורכבת כמו מערכת הראייה יכולה להתפתח בצורה הדרגתית. דוגמא נוספת היא הכנף.


דוגמא לשלבים בתהליך התפתחות עין מורכבת | science photo library

איך יצור ממין חדש יכול להתרבות? הוא הרי הראשון לבני מינו

שינויים קטנים אינם יוצרים מחסום רבייתי. ממש כשם שכלב פינצ'ר יכול להתרבות עם רוטווילר, למרות ההבדל הרב ביניהם, כך גם יצור שנולד עם תכונה משודרגת יוכל עדיין להתרבות עם חבריו ללהקה ולהוריש את התכונה לצאצאיו. אם התכונה מונעת ממנו להתרבות עם חבריו ללהקה היא לא תעבור לדור הבא, משום שהיצור לא יוכל להתרבות, ולכן תיעלם מהמאגר הגנטי. מין חדש לא נוצר בין לילה, ובין שני פרטים ממינים שונים יש מגוון רחב של "מיני ביניים" שיכולים להתרבות זה עם זה, אך הראשון והאחרון לא יוכלו להתרבות בינהם. ניתן לראות זאת היטב במיני טבעת.

אז איך נוצרים מינים חדשים?

מין ביולוגי הוא אוכלוסייה של פרטים שיכולים להתרבות זה עם זה. ברגע ששתי אוכלוסיות אינן יכולות להתרבות זו עם זו הן מוגדרות כמינים נפרדים. נניח שיש לנו אוכלוסיה של צבאים. רעידת אדמה יצרה בקע עצום באדמה שחצה את האוכלוסייה לשתיים והצבאים בצד אחד של הבקע אינם יכולים לפגוש את אלו שבצד השני. ככל שהזמן עובר, כל אוכלוסייה משתנה בדרכה בהתאם לסביבה שבה היא נמצאת. כעבור דורות רבים השוני הגנטי בין שתי האוכלוסיות יהיה גדול עד כדי כך שגם אם ינסו לא יוכלו להתרבות ולהעמיד צאצאים פוריים.

כל זה תלוי, כאמור, בהנחה ששתי האוכלוסיות לא נפגשו ולא התרבו זו עם זו. אחרי שכבר נוצר המחסום הרבייתי, גם אם האוכלוסיות ייפגשו, הן לא תוכלנה להתרבות וכל אחת תמשיך בנתיב התפתחותי שונה. לשני מיני הצבאים החדשים יש אב קדמון משותף, שהוא אותה אוכלוסית צבאים שהייתה קיימת לפני רעידת האדמה.

805 תגובות

  • א

    לא שורשר נכון, אני מעתיק לכאן

    ראשית- אמנם המגזין אינו עובר ביקורת עמיתים, אך המחקרים המובאים במאמר דווקא כן, ככל הידוע לי.

    לגבי המאמר, מדובר ב2000 גנים שונים, מרחב הבדיקה הוא 2 מליון בסיסים בקירוב. זה המון. ואם זה כך, כיצד ניתן לטעון שקיים עץ? הרי כל סטיה שנמצא נטען שמדובר בהעברה אופקית וזהו. זה יוצר מצב שהעץ הפילוגנטי יהיה נכון בכל מצב. שנית, לפי דבריו של דוקינס אנו אמורים למצוא עץ היררכי בכל גן נתון, ולא בחלק כן וחלק לא:

    http://www.youtube.com/watch?v=5PlqNoCAIgA

    האמנם דוקינס אינו יודע על מה הוא מדבר?

    תוכל להווכח גם ממחקרים משנות ה-70, שהיה די להם ב5 חלבונים בלבד כדי לאושש את העץ.

    אגב, החוקרים עצמם מודים שאין להם שום ראיה שעץ כזה אכן קיים:

    http://www.evolutionnews.org/2010/03/testing_the_orchard_model_and032481...

    For a long time the holy grail was to build a tree of life," says Eric Bapteste, an evolutionary biologist at the Pierre and Marie Curie University in Paris, France. A few years ago it looked as though the grail was within reach. But today the project lies in tatters, torn to pieces by an onslaught of negative evidence. Many biologists now argue that the tree concept is obsolete and needs to be discarded. "We have no evidence at all that the tree of life is a reality

    והודאת בעל דין כמאה עדים.

    "אין הבדל בין מיקרו למקרו. ההבדל הוא רק בזמן."- מסכים. אבל הזמן הנדרש לאבולוציה לעומת הזמן שהיה לה בפועל הוא כאין וכאפס, לפחות לפי המחקרים הידועים.

    "אילו היה לנו חומר משתכפל ומשתנה, אזי בהינתן תנאים מתאימים ומספיק זמן הוא היה עובר אבולוציה."- אז בבקשה. כיצד נגיע נניח למלכודת עכברים בהדרגה?

    כיצד אני יכול להסיק שדבר כלשהו תוכנן? בדיוק כפי שאני יכול להסיק ששעון תוכנן- בגלל מורכבותו. אמנם יש מקרים גבוליים, שבהם לא תמיד נדע בודאות (למשל פתית שלג או סלע מסותת). אך לגבי שעון או מכונית- אין שום ספק.

    "אני מניח שראית אדם מרכיב מכונה, אך האם ראית יישות מתכננת חיים?"- האמת שכן. פרופ' קרייג וונטר עשה זאת (למעשה הוא רק העתיק גנום קיים, שזה כלום לעומת הדבר האמיתי אך זו התקדמות), וזה לקח לו 15 שנה ותקציבי עתק.

    " ואם כבר בחתול עסקינן, גם לחתול יש את המגבלות שלו, האם הוא מלכודת העכברים האידיאלית?"- הוא המלכודת הכי מרשימה שאנו מכירים (אם כי לא בהכרח הכי יעילה מסיבת העצלות שציינת:)). ולמעשה, גם סתם מלכודת עכברים היא ראיה לתכנון.

    "עצב בית הקול הטועה הוא דוגמא אחת, הרשתית ההפוכה היא דוגמא שנייה"- הפלא ופלא, במחקר שפורסם לא מזמן התברר שהרשתית דווקא מתוכננת בצורה אופטימלית:

    http://prl.aps.org/abstract/PRL/v104/i15/e158102

    "The retina is revealed as an optimal structure designed for improving the sharpness of images."

    אז מי אמר שתיאורית המתכנן אינה מחזיקה מים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא מדוייק. המאמר עוסק ב-2000 גנים מתוכם 60% כן מתאימים לעץ הפילוגנטי המוכר וה-40% הנותרים מוציאים מיתרן זנב (חולייתן ירוד) בשם tunicate מחוץ למקום שלו למקום אחר בעץ הפילוגנטי. כלומר במקרה הקיצוני ביותר חלה טעות במיקום שלו בעץ הפילוגנטי (והמחבר מדגיש זאת במאמר). מכאן ועד לקבוע כי השיטה כולה שגוייה המרחק אדיר. המחבר מסביר זאת בתנועת גנים רוחבית (HTS) בשלב קדום באבולוציה. גם אם הוא טועה עדיין שאר העץ עומד איתן באותם 2000 גנים, כך שלא ברור לי מה הטיעון שלך. עץ פילוגנטי הוא אכן ראייה מאוד חזקה בזכות האבולוציה, ולפי מיטב ידיעתי הוא אכן קיים ביותר מ5 גנים משנות השבעים. כל תאוריה מדעית מתחילב בקטן והראיות שמצטברות בהמשך מאששות או מפריכות אותה. אילו היו מצטברות מספיק ראיות להפריך את רעיון העץ הפילוגנטי, הוא היה קורס בקול רעש גדול בדומה לתאוריות רבות אחרות (למשל אסון האולטרא סגול בתחילת המאה ה-20). אין לאף אחד אינטרס להסתיר את האמת, יתרה מכך, מדענים רבים ידרכו על מדענים אחרים על מנת לזכות בתהילה כפורצי דרך. דבר נוסף בנוגע למאמר שאתה מצטט שהוא ספג ביקורת רבה בנוגע לאמינותו, עדכניותו והמסקנות המוגזמות אליהן הוא הגיע: http://www.texscience.org/reports/sboe-tree-life-2009feb7.htm שם מתייחסים גם לדבריו של ד"ר בפטסט. לא כל אמירה של מדען היא נכונה או אחראית. צריך להסתכל על הראיות.

    לגבי עניין המיקרו והמקרו, אני שמח שאנחנו מסכימים, עכשיו, אשמח לראות את המחקרים שעליהם אתה מדבר.

    לגבי עניין מלכודת העכברים, אני יכול להתחיל למחזר את אותם הטיעונים כנגד ספרו של ד"ר מייקל בהה (ממנו כנראה לקחת את הדוגמא), אולם במקום זה אתן לך דוגמא מעניינת יותר. בקישור הזה מציגים אבולוציה בשלבים של מלכודת עכברים מבית (ולצורך העניין זה יכול להיות גם קופסא) למלכודת עצמה. זוהי סימולציה משעשעת שאני מקווה שתעביר את הנקודה: http://www.fidelibus.com/mousetrap/

    למה אין ספק לגבי שעון ומכונית? להבדיל מבע"ח למכונית ולשעון אין את היכולת להתרבות ולהשתנות כך שלכאורה אין להם יכולת להיווצר עצמאית. ואגב, למה גביש או סלע לא תוכנן לשיטתך? אני יכול למצוא גבישים וסלעים בכל מני צורות ש"לא יכול להיות שנוצרו אקראית". בוא נוציא את הגורם האנושי מהטיעונים.

    לגבי עבודתו של פרופ' וונטר, לקח לו 15 שנה, אנחנו מדברים על מליארדים, אתה רק מחזק את הנקודה שלי.

    לגבי החתול אמרת דבר מעניין "הכי יעילה שאנחנו מכירים" האם זה אומר שזה הכי יעיל שיש? ממש לא. האם היכרותנו עם משהו הוא מדד ליעילות? גם לא. אתה צריך להוציא את הגורם האנושי מהטיעונים שלך ולהתמקד בראיות.

    לגבי הרטינה, יש מינים של בע"ח עם ראייה הרבה יותר טובה משל בע"ח אחרים. מדוע? למה אם הפתרון טוב לא להכיל אותו על כולם? יתרה מכך למה לטרוח ולשוות לזה מראה של התפתחות הדרגתית כמו בלב, ריאות, מערכת החיסון, המוח ועוד? ולגבי הרטינה התייחסתי דווקה לעניין שהמוח צריך "להפוך" את התמונה והיא לא מתקבלת ישר מתכלתחילה. ולגבי הקישור שהבאת, הוא עוסק בכך שהרטינה מצויינת בחידוד תמונות. האם זה עושה אותה מושלמת לראייה? לא ולא: ראיית הלילה שלנו רחוקה מלהיות מושלמת, כנ"ל לגבי ראיית צבעים, ואתה בוודאי מכיר את המאמר המפורסם שמתאר אבולוציה של עין שלב אחרי שלב מרקמה רגישה לאור ועלד לעין מורכבת. אז לשאלתך מי אמר שתאורית המתכנן לא מחזיקה מים? אני.

    ארז

  • א

    אם כך דוקינס מטעה

    כשהוא טוען כי ניתן למצוא עץ *בכל גן וגן*. בנוסף, אם זה כך אז בכל פעם שנמצא ממצא לא מתאים, נפתור זאת בטענה של העברת גנים קדומה או אבולוציה מתכנסת. מה שאומר כי טענת העץ הפילוגנטי אינה מדעית, משום שלא ניתן להפריכה.

    " אין לאף אחד אינטרס להסתיר את האמת, יתרה מכך, מדענים רבים ידרכו על מדענים אחרים על מנת לזכות בתהילה כפורצי דרך."- או ידרכו על אחרים כדי להחזיק בחיים תיאוריה קיימת. ע'ע פרופ' דן שכטמן.

    " שם מתייחסים גם לדבריו של ד"ר בפטסט. לא כל אמירה של מדען היא נכונה או אחראית. צריך להסתכל על הראיות."- מסכים ב100 אחוז. כך או כך, מכיון שהחוקרים הנ'ל טענו שאין כלל עץ, הרי שהנושא מצוי במחלוקת מדעית.

    לעניין המאקרו והמיקרו. לדעתי מלכודת העכברים היא דוגמא טובה. התרחיש שאליו קישרת מתחיל עם חדר בתור מלכודת התחלתית. הוא שכח פרט חשוב כבר בשלב הראשון: בשביל ליצור חדר שיהיה מספיק גדול כדי ללכוד בתוכו עכבר, יש צורך בכמות גדולה של אינפורמציה גנטית. נניח שבדינו חומר משתכפל. נניח שהתרחשה המוטציה הראשונה בדרך למלכודת. מדובר במבנה שצריכות להיות בו ארבע פינות ופתח קטן. כלומר מתחילים עם מבנה די מורכב. גם בשלב החמישי, יש צורך בפליפר שיהיה מבוסס ציר חופשי. כלומר אין צעדים קטנים אלא בקפיצות של 2-3 חלקים בו זמנית.

    "למה אין ספק לגבי שעון ומכונית? להבדיל מבע"ח למכונית ולשעון אין את היכולת להתרבות ולהשתנות כך שלכאורה אין להם יכולת להיווצר עצמאית."- כלומר שעון שכן מתרבה וכן משתנה יכול להווצר בתהליך טבעי?.

    " ואגב, למה גביש או סלע לא תוכנן לשיטתך?"- תלוי מה מידת מורכבותם. יש מקרים גבוליים ויש בטוחים.

    "לגבי עבודתו של פרופ' וונטר, לקח לו 15 שנה, אנחנו מדברים על מליארדים, אתה רק מחזק את הנקודה שלי."- הפוך אם כבר. למשל: כמה זמן לוקח לאדם לחבר שני אבני לגו? שניה-שתיים. כמה זמן יקח לטבע לעשות זאת?

    "לגבי החתול אמרת דבר מעניין "הכי יעילה שאנחנו מכירים" האם זה אומר שזה הכי יעיל שיש? ממש לא."- לא בטוח. מדענים טוענים שיש מערכות בטבע העובדות ביעילות של סביב ה100%. כך שבהחלט יתכן שזה הכי יעיל שאפשר.

    "לגבי הרטינה, יש מינים של בע"ח עם ראייה הרבה יותר טובה משל בע"ח אחרים. מדוע? למה אם הפתרון טוב לא להכיל אותו על כולם?"- מי אמר שפתרון שמתאים ל-'א טוב גם ל-ב'? לדוגמא: גלגלים בינוניים מתאימים היטב למכונית משפחתית. האם זה אומר שגם למשאית או דחפור הם יתאימו היטב?

    "יתרה מכך למה לטרוח ולשוות לזה מראה של התפתחות הדרגתית כמו בלב, ריאות, מערכת החיסון, המוח ועוד?" -ראשית, זו לא באמת הדרגה. גם הבדל של חלבון אחד זה יותר מדי(שוני של אלפי בסיסים). אתה מדבר ברמה האנטומית, שזה ממש כלום לעומת הרמה המולקולרית. שנית, יש מקרים שבהם רואים ההפך- ירידה במורכבות. ואם מבחינתך עליה במורכבות היא ראיה לאבולוציה, אז ירידה במורכבות היא הפרכה לה. שלישית, ניתן לסדר בהיררכיה גם דברים מתוכננים. למשל מכוניות או מטוסים. אין זה אומר שהם התפתחו אחד מהשני, גם לו היו מתרבים.

    ולגבי הרטינה, עובדה היא שאנחנו רואים מצוין.

    לגבי אבולוציה של העין, כאמור, לא רק שגם ברמה המינימלית של המודל יש צורך במערכת סופר מורכבת(חלבון האופסין לבדו מורכב מ350 ח'א), אלא שגם הוספת כל רכיב דורשת גנים חדשים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום א
    ברשותך אתייחס לטיעוניך בקצרה על פי סדר הופעתם:

    הטיעון שהעלאת מעט קטנוני. במדעי החיים אין אמת מוחלטת משום שאנו עוסקים במערכות חיות מורכבות. אני יכול לתת לך המון יוצאים מן הכלל להמון מנגנונים בטבע. יש בע"ח שמתרבים בצורה א-מינית, יש דגים עם ריאות ויש עכברים מעופפים. גם בעצים פילוגנטיים יש יוצאים מן הכלל, חריגים, מצבים בהם נעשו דרכי קיצור, אבל לא ניתן להשליך מאותם יוצאים מן הכלל על הכלל משום שבאמת מדובר במיעוט. על כן דוקינס לא מטעה, לכל היותר הוא לא מדייק.

    גם כאן, מקובעות יש בכל מקום, יש מדענים שנלחמים בתוקף על תיאוריות "שלהם" אבל תמיד האמת יוצאת לאור, וזאת משום שתמיד יהיה מדען אמיץ או צמא פרסום שיוציא את האמת לאור. אילו הייתה קונספירציה נגד תורת האבולוציה, תאמין לי שקונספירציה חובקת עולם בסדר גודל כזה קשה לשמר לאורך זמן.

    אם אתה קורא לדיון בין מיעוט לרוב מחלוקת אז יש מחלוקת, אבל אני יכול לתת לך דוגמאות לאנשי מדע שטוענים שהעולם שטוח (בשיא הרצינות) ושהכל קונספירציה ומשחקי פוטושופ. האם גם כאן יש מחלוקת מדעית?

    מלכודת העכברים הינה בסך הכל מטאפורה, אמצעי להמחיש "אבולוציה" של מכשיר מעשה ידי אדם, בוא לא נתחיל לחפור בקרביים של זה ולהפוך את זה למשהו מייצג.

    כן, אילו לשעון היתה יכולת להתרבות ולהשתנות, אזי בהינתן תנאים מתאימים ופרק זמן ארוך דיו הוא היה מתפתח עצמאית. אולם שעון לא יכול להתרבות ולא יכול להשתנות אזי הדוגמא הזאת קצת מגוחכת.
    האם אתה רומז שיש סלעים או גבישים שתוכננו? אשמח אם תרחיב.

    אל תשכח שעבודתו של ווינטר נעשתה בתנאים שונים בתכלית מהתנאים ששררו בעולם. הוא גם סינתז DNA מורכב (לא כזה שהיה בתא הראשון), מאפס ולא הסתמך על אבולוציה. כיום יש שימוש הולך וגובר בטכניקות אבולוציוניות לתכנון אנזימים (גם במעבדות אצלנו במכון ויצמן). לביוכימאים קלאסיים ייקח שנים להגיע לתוצאות שהם מגיעים אליהן בימים. אם תרצה אשמח לפתוח את הדיון הזה, אולם אין לו דבר וחצי דבר עם אבולוציה משום שאבולוציה עוסקת במערכות חיות.

    כיצד אותם מדענים מודדים את יעילות המערכת? האם השונות באוכלוסייה נלקחת בחשבון? האם אותה מערכת הגיע לפוטנציאל המירבי שלה, מקום בו לא ניתן יותר לשפר? אודה לך אם תציג לי את המחקרים שאתה מסתמך עליהם.

    פתרון א' אכן לא בהכרח מתאים לב' אבל עושה רושם שההבדלים בין הפתרון של א' ולפתרון של ב' מתאימים בצורה מדהימה למודל התפתחותי שיש לו גם אחיזה בעדויות מאובנים ועצים פילוגנטיים. אופס, אמרתי אבולוציה?

    מעולם לא אמרתי שעליה במורכבות זו אבולוציה. אבולוציה זה שינוי בהתפגות האללים במאגר גנטי נתון, כפי שציינתי בכתבה. היות ואין לנו את הגנום המרוצף של כל יצור שאי פעם חי, אנחנו לא יכולים לבנות עץ פילוגנטי מלא ולסדר את ההתפתחות עקב בצד אגודל. אמנם חסרים חלקים בפאזל, אבל התמונה הכללית ברורה ובולטת לעיני כל. ניתן לסדר בהיררכיה דברים מעשי ידי אדם נכון. אז מה? מה הקשר? אני יכול לסדר בהיררכיה גם את הציורים של בני בן השש, להראות כיצד היכולות המוטוריות שלו התפתחו, אז מה? זה אומר שהוא עבר אבולוציה? לא כל דבר שמתפתח עבר אבולוציה. ההגדרה של אבולוציה ברורה מאוד וציינתי אותה בפסקה הקודמת.

    לגבי הרטינה - עובדה שלא (אני חובש משקפיים)

    הוספת כל רכיב אינה דורשת גנים חדשים אלא שינוי פעילות של גנים קודמים, אלא אם בהופעת החיים עסקינן וכאן אנחנו כבר לא עוסקים באבולוציה.

    אני שם לב שאתה מתעקש לעשות הקבלות לעולם המושגים האנושי שלנו (חיבור לגו, מכשירים מעשה ידי אדם וכו') ויש כאן בעיה תפיסתית משום שהטבע לא עובד במונחים אלו. על מנת שהדיון יהיה פורה, אודה לך אם נשנה קצת את סגנון הדיון ונוציא את הגורם האנושי. כלומר הבא לי טיעונים מדעיים המגובים במחקרים (לא חייב מאמר מקורי, אתר אינטרנט מדעי יספיק). או במלים אחרות, בוא נפסיק להתפלסף ונדבר תכלס.

    ולסיכום משהו טכני קטן. בגלל באג בממשק האתר, ככל שהשרשורים מתארכים, השוליים גדלים, השורות מתקצרות ונהיה מאוד קשה לקרוא את התגובות. אם ברצונך להמשיך בדיון, אודה לך אם תפתח תגובה חדשה ונמשיך שם.

    כל טוב
    ארז

  • אלון

  • עמודים