מחקר מתמשך מגלה: תזונה דלת פחמימות עלולה לפגוע בתוחלת החיים, במיוחד אם היא מבוססת על מוצרים מהחי

"איך אשיג את הארוחה הבאה שלי?" היא השאלה שרוב היצורים החיים צריכים להתמודד איתה באופן יומיומי בשביל לשרוד. בניגוד להם, בני אדם בעולם המערבי מוקפים במזון זמין כל הזמן, ומוטרדים בעיקר מהשאלה "מה כדאי שתהיה הארוחה הבאה שלי?" מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet Public Health מצא שאחד המרכיבים החשובים של המזון שאנו אוכלים – הפחמימות – קשור קשר הדוק לתוחלת החיים שלנו. ככלל, מי שאוכלים כמות טובה של פחמימות חיים יותר.

המחקר החל כבר בשנות ה-80, כש-15 אלף משתתפים מילאו שאלונים על הרגלי התזונה שלהם וציינו פרטים נוספים שעשויים להשפיע על בריאותם לאורך זמן, כמו מין, גיל, מוצא, השכלה, הרגלי עישון ופעילות גופנית. הרגלי התזונה שלהם נבדקו שוב בשאלון נוסף שקיבלו כעבור שש שנים, כדי לבדוק עד כמה אורח החיים שלהם עקבי.

ב-25 השנים שחלפו מאז יצרו החוקרים קשר עם הנבדקים כל כמה שנים כדי להתעדכן במצב בריאותם, אך בלי למלא שאלונים נוספים. הנתונים שהתקבלו שולבו עם מחקרים דומים שנערכו ברחבי העולם לבדיקת ההשפעה של סוגי תזונה שונים על תוחלת החיים של בני אדם.

במשך השנים חלק מהמשתתפים הלכו לעולמם מסיבות שונות, והחוקרים ניסו למצוא קשר בין התזונה שלהם לבין בריאותם. החוקרים גילו כי משתתפים שמחצית מכמות האנרגיה (קלוריות) שצרכו באה מפחמימות, נטו לחיות יותר מאחרים. לעומת זאת, תזונה עשירה בפחמימות (יותר מ-70 אחוז) או דלה בהן (פחות מ-40 אחוז) הגדילו את הסיכון לתמותה מוקדמת.

לפי המחקר, תזונה עתירת פחמימות צפויה לקצר את תוחלת החיים הצפויה בשנה, כנראה מפני שהפחמימות מגיעות על חשבון חלבונים ושומנים שהגוף צריך לתפקודו התקין.

בה בעת, גם אכילה מופרזת של חלבונים ושומנים עלולה לפגוע בבריאות. תוחלת החיים של הנבדקים שצרכו כמות קטנה של פחמימות הייתה קצרה בארבע שנים לעומת אלה שאכלו תזונה מאוזנת של פחמימות. במקרה הזה הייתה חשיבות רבה למקור החלבון והשומן – הפגיעה בתוחלת החיים ניכרה היטב אצל נבדקים שהחליפו פחמימות בחלבון ושומן מהחי, כלומר במזונות שמבוססים על בשר וגבינות, אך לא אצל נבדקים שהחלבון והשומן שאכלו באו בעיקר ממקורות צמחיים – ירקות, זרעים ואגוזים.

לאכול במידה

אחד ההסברים לממצא הזה הוא ההשערה כי אכילת יתר של חלבון ושומן מהחי מגבירה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. לפי התיאוריה, תזונה כזאת מעוררת עם הזמן תגובה דלקתית, יוצרת נזק חמצוני ומאיצה את הזדקנות התאים. דרושים מחקרים רבים על מנת לבסס את התיאוריה הזאת, אך כבר כיום קיימות ראיות שהחלפת מקורות צמחיים של חלבון בחלבון מהחי מגדילה את הסיכון הבריאותי אצל אנשים שאורח חייהם לא בריא וכולל עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול או השמנת יתר. בנוסף, רבים ממקורות השומן מהחי מכילים שומן רווי בלתי רצוי, בעוד שמקורות צמחיים ודגים מספקים שומנים בריאים יותר כמו אומגה 3 וחומצות שומן חיוניות.

למרות חשיבות המחקר, יש לזכור שבמחקרים גדולים ומתמשכים אי אפשר ליצור קבוצת ביקורת ואי אפשר לעקוב בדקדקנות אחרי תזונתו של כל משתתף לאורך השנים. בנוסף, המחקר שילב נתונים על תושביהן של מדינות עשירות באירופה וצפון אמריקה עם אלה של אזרחי מדינות עניות יחסית באסיה ובאפריקה, והתזונה שלהם שונה מאוד – תושבי מדינות עניות נוטים לצרוך כ-60 אחוז מהקלוריות שלהם מפחמימות פשוטות כמו אורז לבן, בעוד שבעולם העשיר נהנים מתזונה מגוונת שכוללת גם פירות, ירקות, אגוזים ודגנים מלאים. למרות ההסתייגויות הללו, החוקרים גילו השפעות דומות של צריכת פחמימות מוגברת אצל כל הנבדקים, ללא קשר למוצאם או למקום מגוריהם.

תוצאות המחקר מאששות את החוכמה המשפחתית הידועה: תאכלו הכול, אבל במידה.

11 תגובות

  • מאור

    תודה

    בכתבה נאמר ששומן רווי מזיק. עם זאת בשנים האחרונות, גם פה מתםרסמים מחקרים על כך ששומן רווי לא באמת מזיק. מה את אומרת על הנושא ומה מצא המחקר?

  • עומר

    תודה על הכתבה המחכימה

    למדתי המון, ישר כוח!

  • קובי

    ניחא איכות המזון

    אבל התחשבות באיכות מערכת הרפואה במדינות השונות?
    משך חיים ממוצע במדינות השונות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאליסה גרינברג

    היי קובי

    היי קובי
    מבד מאפיינים פיזיולוגיים כמו עישון, היסטוריית מחלות, ועודף משקל החוקרים לקחו בחשבון את רמת החינוך של המשתתפים, הכנסת משק הבית, המצב הסוציואקונומי במדינה הם חיים והפרידו בין משקי בית באזורים עירוניים מול כפריים מאחר ויש בהם אורחי חיים שונים ונגישות שונה לשירותים.

  • אמיר

    במקומכם הייתי מסיר את הכתבה ומתנצל

    למען השם הטוב שלכם, עדיין לא מאוחר מדי.

  • הממ

    מעציב שאתם נותנים במה לאנטי מדע הזה

    מדובר כאן בהטעיית הציבור. בשורת הפתיחה של המאמר הם נותנים קונטקסט של דיאטות דלות פחמימה, אולם חילקו את אוכלוסיית המחקר כך שהקבוצה עם צריכת הפחמימות הנמוכה ביותר אינה דלת פחמימה כלל וכלל - 37% פחמימות זה לא דיאטה דלת פחמימות אלא הגירסה הגרועה ביותר של הדיאטה המערבית. ברור שכל השאר יהיו טובות ממנה. שלא לדבר על כלי המחקר בצורת שאלון שנערך פעמיים לאורך כל תקופת המחקר. הכתבה הזאת היא דוגמה לחוסר בחינה ביקורתית של מאמר. בושה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאליסה גרינברג

    צריכה מתונה

    היי,
    אחת הנקודות שהמאמר רוצה להדגיש היא המלצה על צריכה מתונה של פחמימות, ושיש נזקים גם בצריכת יתר של פחמימות. ההמלצה על צריכת פחמימות של משרד הבריאות האמריקאי (45-65%) והישראלי (55-65%) תואמות לממצאים של המחקר - לינקים בסוף התגובה. ההסתייגות ממספר השאלונים היא מוצדקת, מאחר וצורת התזונה משתנה לאורך החיים. המאמר מתאר מחקרים קצרים יותר שנעשו בתחום, אבל המטרה של מחקר זה היא לבדוק את ההשפעה לאורך עשרות שנים ועל מאות אלפי אנשים, דבר שבאופן טבעי הופך את המעקב אחריהם וביצוע שאלונים נוספים לקשה מאוד. באופן כללי המסקנה של מאמר זה היא צריכה מתונה של פחמימות והפחתה בצריכת שומן רווי שכבר מבוסס מחקרית כמזיק. לינקים להמלצות משרד הבריאות הישראלי והאמריקאי:
    https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/nutrition-2020.pdf
    https://health.gov/dietaryguidelines/dga2005/report/HTML/D5_Carbs.htm

  • הממ

    ברור מה המאמר רוצה להדגיש אבל הוא מבצע הונאה בשביל לעשות זאת

    יש כאן מקרה ברור של נסיון להוכחת ההשערה במקום נסיון לפסול אותה כפי שכל מי שקורא לעצמו מדען אמור לעשות. זה לא מדע, זה למעשה ההיפך הגמור ממדע וחבל שאתם מפרסמים זאת ונותנים לזה תעודת הכשר של אכסניה מכובדת שכזאת. לגבי הביסוס של צריכת שומן רווי כמזיק - לא מני ולא מקצתי. אני מכיר ביסוס מחקרי שהוא עושה את ההיפך הגמור. המלצות משרדי הבריאות הורגות אותנו, המחלות המטבוליות רק הולכות ומתגברות עם הזמן. בעוד כמה שנים לא תהיה ברירה גם להם ברירה אלא להכיר בגוף המחקר שמראה שדיאטות מאוזנות ומתונות הן בעיה קשה, רק חבל על כל המיליונים שימותו בייסורים עד אז מסכרת וסיבוכיה.

  • וואט דה פאק

    אם לא תמדוד - יבוא שוטר

    לא פחות מ-40% ולא יותר מ-70%

  • צבי רוגל

    ממש אכזבה

    אני לא מאמין שכזה מחקר מפורסם על ידכם או על ידי איזה שהוא כתב עת רפואי באמת ברצינות.
    שאלון אחת לשש שנים על הרגלי תזונה???
    נו באמת - גורם לי להטיל ספק בכל פרסום פה בכלל.
    פרקטיקה מחקרית נפסדת שכבר עברה מן העולם, אבל היי, מילא. את השאלון מילאו פעם ב 6 שנים. כן. כמה פעמים אכלת ברוקולי בשבוע בממוצע בשש השנים האחרונות?וכמה פעמים אכלת המבורגר בשבוע בממוצע? וב 25 שנים האחרונות אתם זוכרים?
    חוץ מזה שאם קוראים את המחקר - אלה שמתו יותר גם עישנו יותר והיו בעודף משקל.
    ומה עם איכות המזון???

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאליסה גרינברג

    היי צבי,

    היי צבי,
    חלק מההסתגויות שלך מהמחקר מוצדקות בהחלט - שני שאלוני תזונה בהפרש של כמה שנים הם לא הדרך האידיאלית לקבל תמונה מדויקת על הדרך שבה אנשים אוכלים. מחקרי אורך מהסוג הזה מוותרים לעיתים על כמות המדידות בשביל להרוויח תמונה גדולה יותר, במקרה הזה להכליל במחקר כחצי מיליון בני אדם מכל העולם ולבחון את ההשפעה כמה עשורים אחרי שהמחקר החתיל. כמובן שהיה עדיף אם לאורך השנים החוקרים היו מבצעים מספר שאלונים נוספים אך בגלל הזמן הארוך והיקף המשתתפים העצום יש קושי לוגיסטי גדול באיסוף כל המשתתפים לשאלון נוסף.
    משתתפים שעישנו או סבלו מעודף משקל אכן נפטרו בשיעור גבוהה יותר מהמשתתפים האחרים, אבל בזמן ניתוח הנתונים החוקרים לקחו בחשבון גורמים שעלולים להשפיע כמו גיל, מין, סטטוס עישון, היסטוריית מחלות לב של הנבדק ומשפחתו, עודף משקל חמור ולחץ דם גבוה. בנוסף, החוקרים הגיעו למסקנות דומות כשהם הסירו מהנתונים משתתפים שסבלו ממחלות לב, סוכרת וסרטן.