עוד ירחים של צדק:
השבוע בחלל

הירחים ה"חדשים" של צדק

כמה ירחים יש במערכת השמש? התשובה לשאלה הזו מתעדכנת ותמשיך להשתנות ככל שיכולת התצפית שלנו משתפרת, וכל עוד לא תשונה ההגדרה המעניקה מעמד של ירח לכל סלע שמקיף גוף פלנטרי. אין מחלוקת שריכוז הירחים הגדול ביותר נמצא סביב שני כוכבי הלכת הגדולים של השמש שלנו, ענקי הגזים צדק ושבתאי. השאלה למי מהם יש יותר ירחים משתנה כל כמה שנים. ב-2018 זינק צדק לצמרת עם גילויים שהעלו את מספר ירחיו המוכרים ל-79 (ומאז נוספו עוד שלושה). שנה לאחר מכן כבש שבתאי את ראש הטבלה לאחר שממצאים חדשים העלו שיש לו לפחות 82 ירחים (ומאז נוסף עוד אחד). כעת צדק חוזר למקום הראשון, בעקבות הזיהוי של ירחים נוספים החגים סביבו, שמעלים את מספר ירחיו הכולל ל-92.

צוות אסטרונומים ממכון קרנגי בארצות הברית, בהובלת סקוט שפרד (Sheppard), זיהה בשנתיים האחרונות עוד עשרה ירחים של צדק, בתצפיות שנעשו בטלסקופים המוצבים בצ'ילה ובהוואי. כדי לוודא שאכן מדובר בירחים, הם היו צריכים לעקוב במשך זמן רב אחרי מסלולם, ולזהות שהם אכן מקיפים את צדק. הקפה מלאה נמשכת 340 ימי ארץ בירחים הקרובים ביותר לכוכב הלכת, ויותר מ-550 ימים ברוב האחרים. רק בסוף החודש שעבר זכו הגופים החלליים הללו באישור סופי מטעם המרכז לגופים פלנטריים קטנים (Minor Planet Center) וקיבלו מעמד של ירחים.

עשרת הירחים החדשים שהתגלו הם זעירים – קוטרם בין קילומטר אחד לשלושה קילומטרים לערך. אסטרונומים סבורים  כי לפחות חלקם הם שברים שנוצרו בעקבות התנגשויות בין ירחים גדולים יותר, ומעריכים שבשנים הבאות נמשיך לגלות עוד ועוד ירחים מיניאטוריים כאלה.

סרטון על צדק וירחיו, כולל גילוי הירחים האחרונים (באנגלית):

תעלומת הטבעת

קוואואר (Quaoar) הוא כוכב לכת ננסי שהתגלה ב-2002 בחגורת קויפר, בשוליים הרחוקים של מערכת השמש שלנו. קוטרו כ-1,100 קילומטר והקפה שלו סביב השמש נמשכת כמעט 290 שנים שלנו. יש לו ירח אחד (Weywot), וכעת תצפיות אסטרונומיות העלו שיש גם טבעת אבק שמקיפה אותו, בדומה לטבעות של שבתאי.

הטבעת התגלתה בשורה ארוכה של תצפיות, ודבר קיומה פורסם השבוע בכתב העת Nature. אולם הגילוי מציב בפני האסטרופיזיקאים תעלומה מבלבלת. הרדיוס של הטבעת הוא קרוב ל-4,000 קילומטר, כך שלכאורה הכבידה של כוכב הלכת הננסי אמורה להיות חלשה מדי להחזיק את חלקיקי האבק סביבו. על כן האבק היה צפוי להתפזר בחלל או להתקבץ בשל הכבידה העצמית שלו וליצור ירח נוסף. לחוקרים עדיין אין הסבר מניח את הדעת לתופעה.

"המשמעות של הממצא היא שעלינו לשנות את התפיסה הקלאסית הקובעת שטבעות צפופות יכולות להתקיים רק במרחק מסוים מהגוף הפלנטרי (גבול רוש)", אמר האסטרונום האיטלקי ג'ובני ברונו (Bruno), שהיה בין מחברי המאמר.

הטבעת שמבלבלת את החוקרים. כוכב הלכת הננסי קוואואר וטבעתו המסתורית | מקור: ESA

סטארשיפ לקראת שיגור

חברת ספייס אקס עשתה השבוע עוד צעד לקראת שיגור הבכורה של מערכת סטראשיפ האימתנית, כשביצעה ניסוי הפעלה של כל המנועים של טיל השיגור סופר הבי (SuperHeavy), בלי שיגור בפועל, מה שנקרא בשפה המקצועית Static Fire. הניסוי הושלם בהצלחה כמעט מלאה: מתוך 33 מנועי הרפטור אחד לא פעל ואחד נוסף כבה במהלך פעולתו. 31 המנועים האחרים פעלו כשורה במשך כל שבע השניות של הניסוי. "אלה עדיין מספיק מנועים כדי להגיע למסלול!" צייץ הבעלים והמייסד של החברה, אילון מאסק, בעקבות הניסוי.

ניסוי המנועים סולל את הדרך לניסוי השיגור הראשון של הסטארשיפ, לאחר שבסוף החודש שעבר השלימה החברה גם ניסוי בתדלוק מלא של טיל השיגור והחללית. בניסוי המתוכנן תשוגר הסטארשיפ מנמל החלל של החברה בדרום טקסס, ותשלים פחות מהקפה אחת של כדור הארץ בטרם תנחת בים סמוך להוואי. בעתיד אמורה החללית לבצע נחיתות מבוקרות ביבשה. הניסוי הראשון של סטארשיפ נועד במקור לצאת לדרך לפני כשנה, אך התעכב עקב שילוב של הליכי בקרה ופיקוח על פעילות החברה ואתר השיגור, בצד קשיים טכנולוגיים שליוו את הפיתוח עצמו.

החללית סטארשיפ נבחרה להיות רכב הנחיתה במשימות המאוישות של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א לירח, שאמורות לצאת אל הפועל בעוד כשלוש שנים. החברה מייעדת אותה גם לטיסות תיירות בעומק החלל ואף למשימות מאוישות למאדים.

הצלחה כמעט מלאה. טיל השיגור סופר הבי (בוסטר 7) אפוף בעשן המנועים במהלך הניסוי | צילום: SpaceX

רקיע לתועלת הציבור

כשהאסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה טס לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת AX-1 של חברת אקסיום, הוא ביצע בחלל עשרות ניסויים מדעיים עבור חוקרים וחברות מישראל, לצד פעילויות בתחומי החינוך והתרבות, במסגרת משימת "רקיע" שניהלה קרן רמון. כעת, כעשרה חודשים לאחר הביקור של סטיבה בתחנת החלל, הופכת משימת רקיע לחברה לתועלת הציבור (חל"צ), בראשות סטיבה, שתתאם ותייצג את הפעילות של גופים ישראליים שמעוניינים ליזום ניסויים בתחנת החלל בתיווכה של חברת אקסיום. בשבוע שעבר חתמו שתי החברות על מזכר הבנות לקראת על הסכם רשמי לשיתוף הפעולה.

"כל ניסוי שעשינו בתחנת החלל דרש הרבה מאוד הכנה ותיאום, כי כל סוג של ניסוי נעשה בלוח זמנים אחר, עם ציוד אחד, ממשק אחר, תשתיות שונות שהוא דורש בתחנת החלל, וכן הלאה. אחרי שעשינו את הדרך הזו מול אקסיום 35 פעמים, צברנו ידע רב בנושא", אומרת ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות הטילים והחלל בתעשייה האווירית, שניהלה את התוכנית המדעית של משימת "רקיע" ועמדה בראש הוועדה שבחרה את הניסויים למשימה. "הראינו במשימת רקיע שאנו באמת אומת החדשנות והצלחנו לשלוח הרבה מאוד ניסויים לחלל. ההסכם עם אקסיום יאפשר לאקוסיסטם הישראלי להמשיך את המגמה הזו, ובמסגרתו משימת רקיע תייצג את כל הפעילות של גורמים מישראל במשימות הבאות של אקסיום לתחנת החלל".

"אקסיום תהיה המתאמת הראשית של כל ניסוי או פעילות ישראלית במשימות שלה לתחנת החלל הבינלאומית. זה כולל עבודה צמודה עם צוות המעבדה הלאומית של התחנה, תיאומים עם צוות התפעול של התחנה בנאס"א, תיאום עם חברת ספייס אקס בנוגע לשיגור המטענים, הקצאת אסטרונאוטים לביצוע הניסויים, הכשרה שלהם, תיאום הפעילות עם מרכז הבקרה וכן הלאה", הסביר כריסטיאן מנדר (Maender), סגן נשיא אקסיום לפתרונות בחלל בריאיון לאתר דוידסון. "ההסכם הוא מיזוג של יכולות. רקיע מביאים את המומחיות במחקר ופיתוח, ואנו מספקים את השירותים".

לדברי קרייס, ההסכם נולד מתוך רצונם של ראשי אקסיום להמשיך לעמוד במשימות עתידיות ברף הגבוה של היקף העבודה המדעית שהציב סטיבה במשימת רקיע. "אמרתי להם שיש לנו ניסויים גם למשימות הבאות, גם כאלה שמסיבות טכניות לא היו מוכנים בזמן לרקיע, וגם ניסויים נוספים של חוקרים וחברות מישראל. זו בדיוק המטרה של משימת רקיע – להצמיח חיבורים כאלה".

ההסכם הנוכחי הוא לשנתיים, שבהן מתכננת אקסיום לשלוח לפחות שלוש משימות מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית, בטרם תציב בחלל את החלקים הראשונים של תחנת החלל שהיא בונה. "אני חושב שזה הסכם היסטורי, המבוסס על ההצלחה של משימת רקיע AX-1", מסכם מנדר. "הוא מעיד על המחויבות של אקסיום לספק הזדמנויות למדינות שמעוניינות בגישה רחבה יותר למיקרו-כבידה, תוך חיזוק שיתוף הפעולה בין מדינות באופן כללי".

הסכם היסטורי. מנדר וקרייס עם מייקל לופז אלגריה, האסטרונאוט הראשי של אקסיום ומפקד משימת AX-1 | צילום: יח"צ

היה פיצוץ?

לוויין רוסי סודי התפרק בחלל, והותיר אחריו שובל של 85 שברים מסוכנים. מומחים מעריכים שהוא התפוצץ. הלוויין Kosmos-2499 שוגר ב-2014 בלי תיעוד רשמי, וגורמי מעקב בארצות הברית סיווגו אותו בשל כך כפסולת חלל. אולם לאחר שביצע תמרונים מורכבים, כולל חבירה מחודשת לשלב העליון של טיל השיגור שלו, הוא סווג מחדש כלוויין. בשנת 2021 הוא התפרק, ופיזר במסלולו פיסות רבות של פסולת חלל.

השבוע דיווח חיל החלל של ארצות הברית כי בינואר 2023 הלוויין – או מה שנותר ממנו – התפוצץ שוב, בגובה של 1,172 קילומטר מעל פני כדור הארץ, והם עוקבים אחרי 85 שברים. לדבריהם, בגובה כזה יעברו יותר ממאה שנים עד שהשברים יישרפו בכניסה לאטמוספרה. בינתיים הם עלולים כמובן להתנגש בעצמים אחרים וליצור עוד פסולת חלל.

להלכה, אי אפשר לשלול את האפשרות שסיבת ההתפרקות הנוכחית היא פגיעה של עצם אחר, מלאכותי או טבעי. אולם בהתחשב בהיסטוריה של הלוויין, מומחים מעריכים שהוא התפוצץ, אולי בשל התלקחות של הדלק שלו.

לא ברור מה גרם ללוויין המסתורי להתפרק. פסולת בחלל, אילוסטרציה | איור: Dotted Yeti, Shutterstock

מפרש שהוא עוגן

מי שאולי עשו צעד לקראת הפחתה של כמות הפסולת בחלל הם אנשי סוכנות החלל האירופית, שהצליחו השבוע לפרוש בחלל מפרש של לוויין זעיר, שנועד להגביר את כוח הגרר הפועל עליו, ולגרום לו להישרף באטמוספרה כבר בעוד חודשים אחדים, במקום שנים, במסגרת ניסוי ADEO לסילוק לוויינים.

הלוויין, שצורתו היא קובייה של 10*10*10 סנטימטרים, פרס בהצלחה מפרש אלומיניום בשטח של 3.6 מטרים רבועים. "הניסוי המוצלח הוא צעד חשוב בדרך לקידום יוזמת 'אפס פסולת חלל' שלנו" צייץ ראש הסוכנות יוזף אשבכר (Aschbacher). כעת בכוונת הסוכנות לבחון את המערכת גם על לוויינים גדולים יותר, עם מפרשים גדולים יותר בהתאם לגודל הלוויין.

צעד חשוב במאבק בפסולת החלל. המפרש הפתוח כפי שצולם במצלמת הלוויין הזעיר | מקור: ESA