הדפסת איברים להשתלה במיקרו-כבידה, מפעלים מעופפים לייצור סגסוגות, תאי מגורים מעוצבים ורווחים של מיליארדי דולרים. בכירים בחברת "אקסיום" שבונה את תחנת החלל הפרטית הראשונה מציגים את החזון לעתיד הקרוב והרחוק, כולל שיגור הישראלי הבא לחלל

"החזון שלנו הוא מאות, אם לא אלפי אנשים שחיים ועובדים בחלל, ובתוך כך משפרים את החיים על כדור הארץ. יש כל כך הרבה הזדמנויות כלכליות בחלל, וכל כך הרבה הזדמנויות לחקור איך לנצל את סביבת החלל. אפשר לייצר בחלל דברים שאי אפשר לייצר בכדור הארץ, בזכות תנאי המיקרו-כבידה. כך יהיה לפעילות בחלל ערך כלכלי בכדור הארץ, בזכות התוצרים והתגליות שלה, וזה גם נותן את הסיבה לפעילות של אותם אנשים רבים בחלל", אומר כריסטיאן מנדר (Maender), מנהל תחום הייצור בחלל והמחקר בחברת "אקסיום" (Axiom Space), שמקימה את תחנת החלל הפרטית הראשונה.

"השלב הבא יהיה ערים שלמות בחלל", הוסיף מנדר בראיון לאתר מכון דוידסון. "ערים שאינן מוקמות על גוף פלנטרי הן בסופו של דבר תחנות חלל ענקיות, עם נדל"ן שמתאים לכל מגוון הפעילויות שיש בערים – מגורים, עסקים, תעשייה, תשתיות וכל השירותים שיש מסביב, כמו בתי חולים, תברואה, מסעדות וכן הלאה".

חזון של תחנת חלל בגודל של עיר | הדמיה: Dotted Yeti, Shutterstock
ערך כלכלי לפעילות בחלל יצדיק את שהייתם של מאות ואלפי אנשים שם. חזון של תחנת חלל בגודל של עיר | הדמיה: Dotted Yeti, Shutterstock

מסוכנות החלל לשוק הפרטי

בדרך להגשמת החזון מרחיק הלכת הזה עשתה חברת "אקסיום" הצעירה צעד מפתיע, כשזכתה בשנת 2020 במכרז של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, להוספת מתחם פרטי לתחנת החלל הבינלאומית. תחנת החלל מורכבת מחדרים, או מוֹדוּלים בשפה המקצועית, המחוברים זה לזה. "אקסיום", שהוקמה רק בשנת 2016, זכתה במכרז של נאס"א לבניית והפעלת המודול הראשון של חברה פרטית, שאמור לספק הן מגורים והן מתחם עבודה לאסטרונאוטים שיישלחו לחלל מטעם חברות מסחריות שרוצות לעשות ניסויים או מחקרים בתנאי מיקרו-כבידה. 

את חברת "אקסיום" ייסדו שני שותפים. מייקל סופרדיני (Suffredini), כיום נשיא ומנכ"ל החברה, מילא לפני כן במשך 30 שנה שורה ארוכה של תפקידים בנאס"א. בתפקידו האחרון בסוכנות היה במשך עשור, עד 2015, מנהל תוכנית תחנת החלל הבינלאומית. שותפו, קם גפריאן (Ghaffarian) הוא יושב ראש החברה. גפריאן, שנולד באיראן והיגר לארה"ב בגיל 17, סיים דוקטורט בניהול מערכות מידע וב-1994 הקים עם שותף את חברת הטכנולוגיה "סטינגר גפריאן", שצמחה להיות אחד הספקים הגדולים של נאס"א, ובין השאר עסקה בהכשרת אסטרונאוטים לעבודה בתחנת החלל הבינלאומית.

מייקל סופרדיני (מימין) וקם גפריאן | צילומים: Axiom Space
עשרות שנות ניסיון של עבודה על תחנת החלל, בנאס"א ועם נאס"א. מייקל סופרדיני (מימין) וקם גפריאן | צילומים: Axiom Space

אל השותפות הזו חברו כמה בכירים לשעבר בנאס"א, בהם האסטרונאוטים צ'רלס בולדן (Bolden) שעמד בראש סוכנות החלל ונושא כעת בתואר של יועץ פיתוח עסקי ב"אקסיום", פגי ויטסון (Whitson), שהייתה בין השאר האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל ומנהלת כיום את תחום הטיסות המאוישות ב"אקסיום", ומייקל לופז אלגריה (López-Alegría), האסטרונאוט הראשי של החברה, שגם פיקד על הטיסה הראשונה שלה לתחנת החלל, משימת AX-1. מנדר הצטרף גם הוא ל"אקסיום" לאחר 17 שנות עבודה בנאס"א, שבהן היה בין השאר אחראי על שילוב פעילות של חברות מסחריות בתחנת החלל ועל הטסת מטענים לתחנה, ועמד בראש צוות תכנון המחקרים בתחנה.

המודול הראשון של "אקסיום" מיועד לשיגור ב-2024, אך התוכנית של החברה רחבה הרבה יותר מאשר בניית מודול אחד. בהמשך הם מתכננים לחבר אליו לפחות מודול אחד נוסף למגורים ועבודה, ומאוחר יותר מודול מעבדה שיכלול גם מרפסת שקופה עם תצפית לכדור הארץ. לתחנה תהיה גם זרוע רובוטית חיצונית, שתסייע בתהליך ההרכבה ובעגינת חלליות. בסופו של דבר יצטרף אל המודולים האלה ה-power tower, "מגדל האנרגיה", רכיב שיישא קולטי שמש לייצור אנרגיה עבור המודולים של החברה, וכן גיבוי למערכות תמיכת החיים, מקום אחסון לציוד ועוד. עם החיבור שלו, יהיה אפשר לנתק את המודולים של "אקסיום" מהתשתית של תחנת החלל הבינלאומית, ולהפעיל אותם עצמאית כתחנת החלל הפרטית הראשונה. אם הכל יתנהל כמתוכנן, זה גם יהיה השלב שבו נאס"א ושותפותיה להפעלת התחנה הבינלאומית, רוסיה, האיחוד האירופי, יפן וקנדה, יסיימו את פעילותה של התחנה המיושנת, ויכוונו אותה למסלול של התרסקות מבוקרת, כך שרוב מרכיביה יישרפו בכניסה לאטמוספרה. פעילות המחקר המתקיימת כיום בתחנה, גם של סוכנויות חלל וגם של גופים אחרים, תמשיך להתקיים בתחנה הפרטית.

בונים תחנה בחלל: הדמיה של שלבי ההרכבה המתוכננים של תחנת "אקסיום": 

הדפסת איברים בחלל

"בנייתה של התחנה תעלה כשלושה מיליארד דולר, וכבר יש לנו קו ראייה ברור להשלמת הגיוס של הסכום הזה", אומר עמיר בלכמן, מנכ"ל ההשקעות של חברת "אקסיום", ומי שהיה השכיר הראשון שהצטרף אל שני מייסדיה. "שנתיים אחרי שניפרד מתחנת החלל הבינלאומית, התחנה שלנו כבר תניב כשלושה מיליארד דולר בשנה, כלומר 100 אחוז מערך הנכס. אין דברים כאלה בשוק הנדל"ן, מצד שני, זה כמובן לא נדל"ן רגיל".

בלכמן נולד בארצות הברית לזוג ישראלים שהגיעו ללמוד בלוס אנג'לס בשנות ה-60, ונשארו שם. הוא קיבל חינוך ציוני, ואחרי שנת לימודים אחת באוניברסיטה החליט לעלות בארץ ולשרת בצה"ל. בתום שלוש שנות שירות בחיל האוויר חזר לאמריקה, סיים באוניברסיטת קליפורניה תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון, עבר שוב לכמה שנים לישראל וחזר לארצות הברית לעבוד בתחום ההשקעות בחברות הזנק ובנדל"ן. "תמיד רציתי לחבר את העבודה בתחום ההשקעות לאהבה שלי לתחום התעופה והחלל, וב-2014 רכשתי חלק מחברת השקעות שמתמחה בחלל. זהו סינדיקט גדול שכבר מימן כ-40 חברות בתחום", סיפר בלכמן בראיון לאתר מכון דוידסון. "ב-2015 השתתפתי בכינוס השנתי של השותפים בתחנת החלל הבינלאומית, הרציתי על מימון השקעות בתחומי חלל, ושם נוצר הקשר עם סופרדיני. הוא החל לדבר איתי על מימון חברות חלל פרטיות, הכיר לי את גפריאן, וב-2016 הצטרפתי אליהם כשותף זוטר והשכיר הראשון בחברה".

השכיר הראשון של החברה ומנהל עם 17 שנות ניסיון בתחנה הבינלאומית. עמיר בלכמן (מימין) וכריסטיאן מנדר | צילומים: Axiom Space
השכיר הראשון של החברה ומנהל עם 17 שנות ניסיון בתחנה הבינלאומית. עמיר בלכמן (מימין) וכריסטיאן מנדר | צילומים: Axiom Space

כיום "אקסיום" מעסיקה כ-550 עובדים וגדלה במהירות, כשבלכמן אחראי על ההשקעות בחברה, על ניהול ההשקעות של החברה ועל פיתוח שותפויות אסטרטגיות. "בעשור הקרוב ההכנסה העיקרית שלנו תהיה מסוכנויות חלל שישלמו לנו על הטסה של אסטרונאוטים לתחנת החלל שלנו ועל עבודתם שם", מסביר בלכמן. "בעשור הבא עיקר ההכנסה יגיע מייצור בחלל של מוצרים המיועדים לכדור הארץ, כמו הדפסה תלת-ממדית של רקמות ואיברים להשתלה, ייצור חלבונים לשימוש רפואי, וייצור של סיבים אופטיים ושל סגסוגות מתכת – אלה מוצרים שיש יתרון לייצור שלהם במיקרו-כבידה, ושוק גדול מאוד בכדור הארץ".

הדמיה של הדפסת לב אדם בתלת-ממד בתחנת חלל | הדמיה: Axiom Space
בתי חרושת לאיברים להשתלה המיוצרים במיקרו-כבידה. הדמיה של הדפסת לב אדם בתלת-ממד בתחנת חלל | הדמיה: Axiom Space

תנאים משופרים

המודול הראשון של החברה, שנמצא כיום בשלבי ייצור והרכבה במתקן שלה ביוסטון, יהיה מתחם מגורים ועבודה המותאם לארבעה אנשי צוות. הוא אמור לספק תנאי מחיה נוחים בהרבה מהתנאים הקיימים בתחנת החלל הבינלאומית, המאוישת ברציפות כבר יותר מעשרים שנה, ומצב התשתיות שלה – בהתאם. "תאי המגורים יהיו גדולים יותר, עם מקום לאחסן את החפצים האישיים של האסטרונאוטים. בכל תא יהיה חלון שפונה אל כדור הארץ, גדול יותר מכל החלונות הקיימים כיום בתחנה הבינלאומית, כך שלכל אסטרונאוט בתחנה תהיה עמדת תצפית אישית על כוכב הלכת שלנו", מסביר מנדר. ב"אקסיום" מתגאים שאת תאי המגורים תכנן פיליפ סטארק (Starck), המעצב התעשייתי הצרפתי הנודע. "התכנון שלו סייע לנו לשלב נוחות עם פונקציונליות, וזה כולל דרך נוחה לישון, להציב את שק השינה בחדר, מסך תצוגה גדול בכל תא שישמש את האסטרונאוטים גם לצרכי עבודה אבל גם לתקשורת עם המשפחה ועם חברים בכדור הארץ". ואם כבר מדברים על תקשורת, מנדר מדגיש כי התחנה אמורה להיות מצוידת במערכת אופטית, מבוססת לייזר, שתאפשר תקשורת מהירה בפס רחב, ממש כמו על כדור הארץ.

תאי המגורים בתחנה של "אקסיום" שעיצב פיליפ סטארק | הדמיה: Axiom Space
לגור בחלל, להרגיש בבית. תאי המגורים בתחנה של "אקסיום" שעיצב פיליפ סטארק | הדמיה: Axiom Space

גם בכל הנוגע לתנאי המחיה השוטפים, התחנה החדשה אמורה להציע חוויה משופרת לאסטרונאוטים. מקלחת או אמבטיה לא יהיו בתחנה בעתיד הנראה לעין, כי מים זורמים ותנאי מיקרו-כבידה לא מסתדרים טוב יחד. "עם זה נחכה כנראה לתחנות עם כבידה מלאכותית", מחייך מנדר. אבל הביקור בשירותים, למשל, אמור להיות נוח יותר מאשר חדרון הנוחיות המאתגר למדי בתחנה הקיימת. "אנחנו נראה בתחנה של אקסיום אבולוציה של ממש בתנאי החיים לעומת התחנה הבינלאומית, ועובדים עם מעצבים שמתכננים למשל שירותים במטוסים, כדי לתת חוויה משופרת". מכיוון שהאסטרונאוטים מרחפים על קיבתם, ולא רק מרוקנים אותה, ב"אקסיום" מתכננים לשדרג גם את חוויית האכילה בחלל. "כיום מטיסים לתחנה מזון שנארז בוואקום, או מזון מיובש שמוסיפים לו מים חמים. אנחנו רוצים להעניק לצוות הזדמנויות לבשל ממש, בתנור מיקרוגל או בתנור אפייה, לתת להם אפשרות להכין אוכל טרי יותר ממה שיש כיום בתחנה. סביר להניח שיהיה גם גידול צמחים בתחנה, חלקו במסגרת מחקר וחלקו כחוויה של הצוות ואמצעי לספק מזון טרי".

כמה זמן תחזיק אמורה לפעול התחנה של אקסיום? "הרבה מאוד זמן", אומר מנדר. "המודולים עצמם נבנים כך שיוכלו לתפקד כשלושים שנה, והתכנון שלהם גם גמיש מאוד. אם השווקים ישתנו עם הזמן, יהיה אפשר להתאים כל מודול לשימוש חדש בקלות יחסית. בנוסף, בניגוד לתחנה הקיימת, כל מודול שלנו הוא חללית בפני עצמו, כולל מערכת הנעה וניווט. כך שאפשר לשנות בקלות את מבנה התחנה כולה, ולהעביר מודולים ממקום למקום. בשעת הצורך גם אפשר לנתק מודול מסוים, לשלוח אותו להישרף באטמוספרה בלי לגרום נזק, ולחבר אחרים במקומו". 

הדמיה של שלושת המודולים הראשונים של "אקסיום" (בלבן) מחוברים לתחנת החלל הבינלאומית | הדמיה: Axiom Space
תכנון גמיש ומודולרי. הדמיה של שלושת המודולים הראשונים של "אקסיום" (בלבן) מחוברים לתחנת החלל הבינלאומית | הדמיה: Axiom Space

המחירים יעלו

אחד הנושאים המדוברים בתעשיית החלל בשנים האחרונות הוא תיירות חלל – שיגור לחלל של בני אדם שאינם בעלי הכשרת אסטרונאוטים, שטסים לחלל כדי להנות, לאו דווקא לצורך עבודה מסוימת, ובעיקר – שמממנים את ההרפתקה בכוחות עצמם. לצד התחרות המתפתחת בין חברת "וירג'ין" של איל ההון ריצ'רד ברנסון (Branson) לחברת "בלו אוריג'ין" של המיליארדר ג'ף בזוס (Bezos) על טיסות תיירות קצרצרות לגבול החלל, לא מעט חברות מסתכלות רחוק יותר, ומתכננות "מלונות חלל" – תחנות חלל פרטיות במסלול סביב כדור הארץ. תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים, המלונות הללו ישמחו לארח תיירים לשבוע של נופש עם תצפיות מרהיבות על כדור הארץ, פעילות בתנאי מיקרו-כבידה, ואפילו כבידה מלאכותית חלקית בכמה מהתוכניות, שתאפשר הסתגלות קלה יותר לחיים בחלל.

האם חברת "אקסיום", שבונה כרגע תחנה לפעילות מחקרית, שתחליף כאמור את התחנה הבינלאומית, עשויה להיכנס גם לתחום מלונות החלל? "אני לא יודע אם 'אקסיום', מבחינה אסטרטגית, רוצה להיכנס לתחום של אירוח אזרחים פרטיים בחלל, אבל אנחנו בהחלט נרצה להיות שחקן בשוק התשתיות שאולי ישמשו חברות אחרות בהקמת מלונות כאלה", אומר מנדר. "אני לא חושב שיהיה מלון עם המיתוג של 'אקסיום' בחלל, אבל אולי נהיה בעסק של בניית ה'הילטון' הבא בחלל".

"יש כיום כ-4,000 מיליארדרים בעולם שיכולים להרשות לעצמם טיסה לחלל מכספם, וזה לא שוק שיגדל באופן משמעותי", מוסיף בלכמן. "אנחנו כיום כמעט היחידים שמטיסים תיירים לתחנת החלל, ונמשיך להוביל בתחום הזה (גם סוכנות החלל הרוסית הטיסה תיירים לתחנת החלל - א"נ). יכול להיות שמספר התיירים הפוטנציאליים יגדל אם מחירי השיגור יירדו, אבל אנחנו לא מתבססים על זה. השוק העיקרי שלנו הוא סוכנויות החלל, התעשיה ומוסדות המחקר". ולמי שבנה על ירידת מחירים כבר בטווח הקרוב, כדאי לשנות את התוכניות. משתתפי המשימה הראשונה של "אקסיום" לתחנת החלל, בהם איתן סטיבה הישראלי, שילמו כ-50 מיליון דולר כל אחד, אבל המחיר יעלה בקרוב, מעדכן בלכמן. "במשימות הקרובות של 'אקסיום' האסטרונאוטים הפרטיים כבר ישלמו כ-60 מיליון דולר לכרטיס, ומשימות עתידיות לכמה חודשים בתחנה (במקום שבוע או שבועיים כיום - א"נ) יעלו יותר מ-100 מיליון דולר, למרות שהעלות שלנו – תשלום לחברה אחרת על השיגור – לא משתנה משום שזה עדיין שיגור אחד".

צוות משימת AX-1 בחללית "דרגון" בדרך לתחנת החלל הבינלאומית | צילום: SpaceX / Axiom Space
שילמו 50 מיליון דולר, ועוד יצאו בזול. צוות משימת AX-1 בחללית "דרגון" בדרך לתחנת החלל הבינלאומית | צילום: SpaceX / Axiom Space

בתי חרושת בחלל

אחרי שהתחנה הראשונה שלה תהיה עצמאית, ככל הנראה במהלך המחצית השנייה של העשור, מתכננת "אקסיום" להתחיל לבנות תחנות נוספות. "בשלב הראשון נרחיב את התחנה עם עוד ועוד מודולים, ככל שיהיה ביקוש", מסביר בלכמן. "בעשור הבא נתחיל את הבניה של תחנות הרבה יותר גדולות, כולל חלקים מסתובבים לייצור כבידה מלאכותית, מה שיאפשר לישון ולעבוד יותר בקלות באזורים מסוימים של התחנה. הסיבה לבניית כמה תחנות היא לא מספר האנשים שיגורו ויעבדו בהן, אלא גם צרכי ייצור. למשל ייצור של סגסוגות מסוימות עלול לפלוט חומרי רעילים, ועדיף להרחיק ממנו בני אדם, בעוד ייצור של סיבים אופטיים או גבישים אחרים עשוי להיות רגיש להפרעות של בני אדם, כמו רטט של מערכות הייצור".

"בשלב הזה כל הפעילות תהיה במסלול סביב כדור הארץ", מדגיש מנדר. "אם אנו מייצרים דברים בשביל כדור הארץ, ומתבססים על אספקה ממנו, אין טעם להיות רחוקים יותר. המיקרו-כבידה היא בבסיסה אותו הדבר בכל מקום. בעתיד רחוק יותר אני בהחלט יכול לראות את אקסיום מציבה פלטפורמות מסחריות סביב הירח או כוכבי לכת אחרים, ככל שהאנושות תתקדם רחוק יותר ויותר במרחבי מערכת השמש. אבל עוד מוקדם להיכנס לספקולציות על זה. אחד הדברים שאני מניח שאנו נצטרך לראות בעתיד זה הפקה של חומרי גלם מהירח. למשל חילוץ מינרלים שימושיים מאדמת הירח, שימוש במים מהירח כמקור לדלק, או פשוט לקיום חיים בחלל. והשאלה הופכת להיות איך מייצרים את שרשרת האספקה הזו, ואיזה ציוד אתה צריך במסלול סביב הירח כדי להעביר את חומרי הגלם האלה לאן שצריך".

מבט מלמטה על תחנת החלל המתוכננת, עם הירח ברקע | הדמיה: Axiom Space
בינתיים נשארים רחוק מהירח. מבט מלמטה על תחנת החלל המתוכננת, עם הירח ברקע | הדמיה: Axiom Space

גם בחלל הקרוב יותר יש משאבים שניתן לנצל. במסלול סביב כדור הארץ אפשר לאסוף שברי לוויינים וחלקי טילים, למחזר את המתכות שלהם לבניית חלליות חדשות או רכיבים שלהן, וכך גם לנקות את המסלול מפסולת חלל, וגם להשיג חומר גלם מתכתי בלי צורך לשגר אותו במסלול סביב כדור הארץ.

"במשימת AX-1 עשינו ניסוי ראשון בטכנולוגיה של מבנה המרכיב את עצמו בחלל, שפותחה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)", מספר מנדר. "המערך, שנקרא TESSERAE , מורכב מאריחים חכמים המכילים מגנטים ומעבדי מחשב זעירים. אפשר לשגר אותם לחלל כחבילה, והם יכולים להרכיב את עצמם בצורה תלת ממדית במסלול. הניסוי הראשון היה פיילוט קטן מאוד, בתוך התחנה, אבל המטרה שלנו היא להטיס הדגמות גדולות ויותר ויותר של הטכנולוגיה הזו, ולבחון אותה בחלל עצמו. בעתיד יהיה אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו למגוון שימושים, מבניית מודולים למגורים בחלל ועד לכידה של פסולת חלל במעטפות כאלה. מה שיפה הוא שאפשר להשתמש באריחים האלה שוב ושוב, בכל פעם בקונפיגורציה אחרת".

גם אם בעתיד הרחוק תפעל "אקסיום" הרחק מכדור הארץ ואפילו תייצר שם חלק מחומרי הגלם, מוקד ההכנסות העיקרי שלה בעתיד הנראה לעין יהיה ייצור בחלל עבור השוק של כדור הארץ. "גם כשנגיע לירח ויהיו לנו מאות אנשים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, זה עדיין שוק קטן לעומת כשמונה מיליארד בני אדם על כדור הארץ", מדגיש בלכמן. "קח לדוגמה את התחום של הדפסת רשתית להשתלה בעין בתלת-ממד. בתנאי מיקרו-כבידה אפשר להדפיס רשתיות באיכות הרבה יותר גבוהה מאשר בכדור הארץ. יש בעולם כ-30 מיליון בני אדם שצריכים השתלת רשתית, וחברות הביטוח הרפואי משלמות על רשתית להשתלה 75 אלף דולר לעין. זה פוטנציאל של עשרות מיליארדי דולרים בתחום הזה לבדו".

הדמיה של ייצור חלבונים לשימוש רפואי בתנאי מיקרו-כבידה | הדמיה: Axiom Space
פוטנציאל כלכלי עצום. הדמיה של ייצור חלבונים לשימוש רפואי בתנאי מיקרו-כבידה | הדמיה: Axiom Space

לחיי התחנות שבדרך

בעוד אנשי "אקסיום" סופרים את הדולרים העתידיים, סביר להניח שהתחנה שלהם לא תהיה לבד בשוק הזה לזמן רב, ודאי אם הוא כה רווחי. נוסף על תוכניות של נאס"א להקים עם שותפים תחנת חלל במסלול סביב הירח, לפחות שלוש שותפויות גדולות מתכננות להפעיל תחנות חלל פרטיות משלהן במסלול נמוך סביב כדור הארץ, ואף זכו בשנה שעברה במכרזים של נאס"א לפתח את התחנות הללו. חברת NanoRacks האמריקאית, שבשנים האחרונות פיתחה והפעילה לא מעט מהציוד המדעי והטכנולוגי בתחנת החלל הבינלאומית, מתכננת להפעיל תחנה פרטית בשם StarLab, בשיתוף עם חברת Voyager ועם לוקהיד מרטין, שתשמש פלטפורמה למחקר וייצור בחלל. חברת "בלו אוריג'ין", בבעלות המיליארדר ג'ף בזוס , הכריזה בשנה שעברה על תחנה משלה, Orbital Reef, שתשמש "פארק עסקים משולב" ותספק הזדמנויות למחקר בחלל, לייצור ולתיירות. גם היוזמה הזו כוללת כמה שותפים עם ניסיון בתחום החלל, בהם חברת "בואינג". את השותפות השלישית מובילה חברת נורת'רופ גרומן, גם היא ותיקה מאוד בתחום החלל, אך עד כה היא כמעט לא מסרה פרטים על תכניותיה.

"אני מקווה שהשוק יהפוך גדול מספיק כך ששחקנים רבים יוכלו לפעול בו בהצלחה", אומר מנדר. " כשיש ביקוש גבוה לחלל, זה מקום מצוין לחדשנות ולתחרות, ולפיתוח של כל מגוון התשתיות הדרושות לפעילות העסקית בחלל". גם בלכמן אינו מודאג במיוחד מהתחרות המסתמנת בשוק. "כל המושבים שלנו לטיסות הבאות כבר נמכרו, ונראה שאנו בעומס יתר של הזמנות עד אמצע שנות ה-30. רק אז נוכל לענות על כל הביקוש".

תחנת החלל Orbital Reef שמתכננת חברת "בלו אוריג'ין" | הדמיה: Blue Origin
שוק שצפוי להיות תחרותי ודינמי. תחנת החלל Orbital Reef שמתכננת חברת "בלו אוריג'ין" | הדמיה: Blue Origin

תופרים חליפות

נכון לעכשיו "אקסיום" שיגרה משימה מאוישת אחת לתחנת החלל הבינלאומית, AX-1, ועוד שלוש משימות מתוכננות לשנתיים הקרובות. את השיגורים עצמם החברה אינה מבצעת, אלא קונה מחברת ספייס-אקס. בעתיד היא עשויה לקנות שיגורים מחברות נוספות, אבל אין לה כוונה לפתח בעצמה טילי שיגור או חלליות. "פיתוח של משגר זה לא משהו שהולך ברגל. זה דורש השקעה עצומה וזה לא משתלם כלכלית מבחינתנו להיכנס לזה עכשיו", מדגיש בלכמן. "אנחנו מספקים את היעד להגיע אליו בחלל, לא את אמצעי התחבורה לשם", מוסיף מנדר. "וכל עוד השוק גדל יותר משתלם לנו לקנות מחברות אחרות את שירותי הטסת הצוותים שלנו למסלול סביב כדור הארץ וממנו".

עד כה החברה גם לא חתמה על חוזים לשיגור המודולים שלה עצמם לחלל. כאן מדובר על שיגור מטען גדול יותר מחללית מאוישת קטנה, ויידרש טיל שיגור חזק יותר, כמו ה-Falcon Heavy של ספייס-אקס. "חוזי השיגור ייסגרו בחודשים הקרובים, אבל אסור עדיין לומר עם מי נשגר", אומר בלכמן, אך מודה כי "יכול להיות שנחתום על הסכם עם יותר מחברה אחת".

רציתי מאוד לראות ישראלי במשימה שלנו. עמיר בלכמן (מימין) עם האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה במרכז של SapceX בקליפורניה | צילום: Axiom Space
חוזי השיגור ייסגרו בחודשים הקרובים, בינתיים מגייסים את שאר המימון הדרוש לבניית התחנה. עמיר בלכמן במרכז הבקרה של נאס"א ביוסטון | צילום: Axiom Space

בימים אלה, לצד ההתקדמות בבניית התחנה, שוקדת החברה החברה על השלמת המימון שלה לפרויקט. מחיר הפיתוח והייצור של כל מודול נאמד ב-700-300 מיליון דולר, ובסך הכל צפויה התחנה לעלות כלשושה מיליארד דולר. "עד כה גייסנו מימון של מאות מיליוני דולרים ממשקיעים, ואנו לקראת סיום של סבב גיוס נוסף. כמו כן חתמנו על חוזים בשווי של יותר משני מיליארד דולר", אומר בלכמן. "יש כמה מדינות שחתמו איתנו על הסכמים לשגר אסטרונאוטים שלהן לתחנת החלל, בהן איחוד האמירויות, טורקיה, איטליה והונגריה. אפיק הכנסה נוסף הוא האסטרונאוטים הפרטיים שמשלמים על טיסות. בשתי המשימות הראשונות המפקדים הם אנשי 'אקסיום' (מייקל לופז אלגריה פיקד על משימת AX-1 ופגי ויטסון תפקד על AX-2 – א"נ) אך בטיסות הבאות המפקד יהיה אחד מהאסטרונאוטים הפרטיים, כך שהמקום המתפנה פירושו הכנסה נוספת. כמו כן חברות ומוסדות מחקר משלמים לנו על הטסת ניסויים לתחנת החלל, ובכל שיגור אנו מנצלים את עודף המקום בחללית להעברת מטענים נוספים בתשלום עבור סוכנויות חלל".

נוסף על אלה החברה מקבלת תקציב של כ-30 מיליון דולר לשנה מנאס"א לפיתוח התחנה עצמה, במסגרת המכרז שזכתה בו, ובסך הכל 140 מיליון דולר למשך חמש שנים. לאחרונה נאס"א גם בחרה ב"אקסיום" כאחת משתי החברות שיפתחו את חליפות החלל העתידיות, לצד חברת "קולינס" הוותיקה בתחום. "אנו כעת במשא ומתן על הפרטים של פיתוח החליפות, אבל זה פרויקט שיכול להניב לנו 1.3 מיליארד דולר", אומר בלכמן.

העבודה על השלד של המודול הראשון של "אקסיום" | צילום: Axiom Space
גיוס הכסף כמעט הושלם, הבנייה כבר בעיצומה. העבודה על השלד של המודול הראשון של "אקסיום" | צילום: Axiom Space

חובת ההוכחה

אקסיומה במתמטיקה היא קביעה שאין צורך להוכיח אותה, וזו בחירה מעניינת לשם של חברה שיש לה הרבה מה להוכיח. "זו שאלה הוגנת", אומר מנדר. "אקסיומה היא אמת שהופכת מובנת מאליה, ואני מעדיף לראות את זה כהזדמנות להראות כמה זה מובן מאליו שהחלל מספק הזדמנויות רבות. לא מעט אנשים חושבים שבחרנו בשם על שמה של ספינת החלל מהסרט WALL-E, שבה בני אדם עצלנים ומפונקים יצאו לחפש בית אחר אחרי שהרסו את כדור הארץ. אבל חשוב להדגיש שזה לא העתיד שאנו רואים. המהות של הפעילות שלנו היא לשפר את החיים על כדור הארץ, שהוא ערש האנושות, ולא להחליף אותו. אם האנושות רוצה להמשיך לגדול אנו נצטרך להתפשט גם לחלל, כי כדור הארץ לא יכול לקיים אוכלוסיה כה גדולה, אבל צריך למצוא גם פתרונות לאפשר קיום בריא של האנושות על כוכב הלכת שלנו, והרבה מהם נוכל למצוא דרך הפעילות שלנו בחלל". 

"אם בעוד כמה מאות שנים ארכיאולוגים יתחילו להתחקות אחר השורשים של הפעילות האנושית בחלל, ויחפרו בערימות השרידים, אם אפשר להשתמש בביטוי הזה בהקשר של חלל, אני מקווה שממה שהם ימצאו בתחתית הערימה הם יבינו את התפקיד החלוצי שלנו", מסכם מנדר. "אני מקווה שבעוד 300 שנה האנושות תמשיך לבנות ולפתח את התשתיות בחלל, ואני מקווה שזה ייבנה על בסיס העבודה ההיסטורית שאנו עושים כיום". 

אסטרונאוט בוחן חומרים חדשניים מחוץ לחתנת החלל | הדמיה: Axiom Space
ההיסטוריה של העתיד. אסטרונאוט בוחן חומרים חדשניים מחוץ לחתנת החלל | הדמיה: Axiom Space

הישראלי הבא בדרך

אחד משלושת האסטרונאוטים הפרטיים במשימת AX-1 היה כאמור הישראלי איתן סטיבה. "כישראלי שעובד ב'אקסיום' רציתי מאוד לראות אסטרונאוט ישראלי במשימה שלנו, וכשראיתי שהמשא ומתן עם האמירויות על שיגור אסטרונאוט שלהם מתקדם, דחפתי לקידום השיגור של נציג ישראלי, וביקרנו בארץ כמה פעמים לצורך זה. בסופו של דבר כשאיתן החליט לטוס ולממן את זה בעצמו, זה תפס תאוצה", מספר בלכמן. "הפעילות המדעית של ישראל בחלל היא בלי שום פרופורציה לגודל שלה, והעבודה שאיתן ומייקל לופז אלגריה עשו במשימת AX-1 הייתה הרבה מעבר למה שנאס"א והשותפות בתחנה חשבו שאסטרונאוטים פרטיים יוכלו לעשות. איתן וקרן רמון היו גם היחידים שעשו משימה בתוך משימה, כשהגדירו את משימת 'רקיע'".

רציתי מאוד לראות ישראלי במשימה שלנו. עמיר בלכמן (מימין) עם האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה במרכז של SapceX בקליפורניה | צילום: Axiom Space
רציתי מאוד לראות ישראלי במשימה שלנו. עמיר בלכמן (מימין) עם האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה במרכז של SpaceX בקליפורניה | צילום: Axiom Space

בלכמן מספר כי הנוכחות הישראלית במשימה הורגשה היטב במתקנים של נאס"א ושל "אקסיום". "זו תמיד הייתה הפינה הכי רועשת ופעילה במתחם, והצוותים הישראלים עשו הרבה המולה, אבל הם גם הביאו תוצאות, ועוררו הרבה גאווה. אני מקווה לראות את זה ממשיך. חשוב גם לציין את העבודה של מנהלת המשימה הישראלית, מלודי קורמן, שהכניסה הרבה סדר ויעילות וגרמה לכך שהרבה ניסויים בוצעו במשימת AX-1".

ומה לגבי הסיכוי לראות ישראלי נוסף, או ישראלית, טסים לחלל עם "אקסיום"?

"יש מגעים שאני לא יכול לפרט לגביהם. אבל הם נוגעים גם להטסה של מטענים וגם להטסה של אנשים".

ויש סיכוי למשימה משותפת של אסטרונאוט ישראלי ואסטרונאוט מאיחוד האמירויות או ממדינה ערבית אחרת?

"אני מקווה שנראה את זה בקרוב". 

 

 

 

Building Axiom Station from Axiom Space on Vimeo.

 

6 תגובות

  • יהודי

    באמת נו...

    די נו... לא נמאס לכם לשקר? כבר 35 שנים שאני שומע את החירטוטים האלה... תעשו ואחר כך תדברו...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    חרטטנים

    צר לי שנמאס לך. אתה מוזמן בהחלט להפסיק לקרוא. ב-35 השנים האחרונות קרו הרבה מאוד דברים בתחום החלל, מתחנת חלל המאוישת ברציפות כבר יותר ממחצית הזמן הזה ופועלת בשיתוף פעולה בינלאומי, ועד רכבי שטח שחוקרים את מאדים. למיטב הבנתי יש אנשים שמתעניינים גם בפיתוחים עתידיים, וכתבות כאלה מיועדות להם. אתה מוזמן בהחלט להיכנס למדור "היום לפני" באתר, שם כל הכתבות עוסקות בדברים שכבר קרו מזמן. 

  • זקן בן 90

    איברים להשתלה

    אם צריך לשגר טילים כדי לשנע איבר להשתלה, אז אפשר מראש לוותר על הטכנולוגיה הזו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    איברים וטילים

    אם צריך טילים כדי לשנע איבר אחד, זה פחות כלכלי. אבל אם אפשר לייצר בחלל 500 לבבות לאנשים שמחכים להשתלה, אפילו מתאים ספציפיים שלהם, כדי להבטיח התאמת רקמות מושלמת, זה כבר נשמע הרבה יותר טוב. אני לא יודע אם זה יקרה בסוף, אבל הרבה מאוד אנשים משקיעים הרבה מאוד מאמץ בטכנולוגיות האלה, כך שלא הייתי פוסל אותן על הסף. 

  • הרצל

    תחנת החלל הקיימת הוקמה כדי לגדל גבישים

    וראה זה פלא: אף גביש לא גודל בתחנת החלל. כלום. אפס. זיפ. זה היה סיפור שנאסא דחף לקונגרס האמריקאי כדי שיתן את הכסף. ובדומה, אין שום היתכנות לייצור תלת ממדי בתנאי מיקרו כבידה. מדוע? - בגלל המסה של תחנת החלל כל תנועה של אסטרונאוט בתוכה גורמת לתנועה נגדית של החללית, אומנם תנועה קטנה אבל מזיקה לכל דבר שצריך להיות מדוייק מאד מכנית. זו הסיבה שאי אפשר להרכיב טלסקופים כדוגמת ההבל על תחנת החלל: לא תהיה שום אפשרות לכוון את הטלסקופ בדיוק מספיק... גם העניין שעובד נאסא פרש ומיד הקים חברה שמוכרת תחנת חלל פרטית לנאסא ב-140 מליון דולר נראה מוזר. ומי המממן? נאסא, כמה מלירדרים שמחפשים לטייל בחלל ואוניברסיטה אחת עם תקציבי ענק מ... ממשלת ארהב.
    מה כן? כל תחנת חלל שנבנית (היו שתיים שנבנו לפני הנוכחית וכבר לא קיימות) מקדמת את הידע האנושי של פעולה בחלל - תכנון, בנייה, שיגור ותפעול של גופים בחלל שיכילו אנשים. יש לזה חשיבות הנדסית אדירה, שתהווה בסיס להתפשטות המין האנושי לחלק ממערכת השמש במאות ואלפי השנים הקרובות. אמריקה התגלתה אלפי שנים אחרי שנבנתה האוניה הראשונה. אבל לך תבקש כסף לפרוייקט ארוך טווח מפוליטיקאי שהקדנציה שלו 4 שנים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    תשובה

    אתה מעלה כמה נקודות, אתייחס לכל אחת בנפרד: 
    1. לומר שהתחנה הוקמה כדי לגדל גבישים זה קצת מוגזם. בתחנה עושים כמות עצומה של מחקרים וניסויים, כשהינוי הגדול ביותר הוא עצם קיומה של פעילות מאוישת רציפה בחלל כבר יותר מ-20 שנה. 
    2. אני לא בטוח שלא הייתה שום הצלחה בגידול גבישים עד כה. בכל מקרה - בדיוק בשביל זה עושים ניסויים ומחקרים, ובהרבה מקרים בסוף מוצאים דרך. עד לפני כמה שנים חשבו שלא ייתכן להנחית את השלב הראשון של טילים בנחיתה אנכית מבוקרת ולמחזר אותם, היום זו כבר פרקטיקה סטנדרטית כמעט. 
    3. עובדים שיוצאים מגוף ממשלתי לשוק הפרטי יש בכל מקום. אני מניח שיש חוקים והגבלות בממשלה האמריקאי כדי למנוע שימוש לא הוגן בידע / קשרים, אבל אני לא משפטן ולא מספיק בקי בנושא. אציין עם זאת שתי עובדות: א. סופרדיני הקים את אקסים ב-2016, מיד לאחר הפרישה, אבל החברה זכתה במכרז של תחנת החלל רק ב-2020. ב. במסגרת המכרז הם מקבלים מנאס"א תקציב פיתוח של 140 מיליון דולר לחמש שנים, זה פחות מחמישה אחוז מהעלות המוערכת של התחנה, כשלושה מיליארד דולר. 
    4. אני לא רואה פסול בשימוש בכסף פרטי למימון פעילות מאוישת בחלל. אם יש מיליארדרים שמוכנים לשלם, מה הבעיה? גם לא יודע לאיזו אוניברסיטה התכוונת, אבל לא מכיר מימון אקדמי לפרויקט, בטח לא בסדר גודל משמעותי. נוסף על הזכייה במכרז, אקסיום זכתה בחוזים משמעותיים יותר של נאס"א, כמו פיתוח חליפות חלל. גם פה אין הרבה חידוש. המדיניות המוצהרת של נאס"א בשנים האחרונות היא להעביר חלק גדול מהפעילות שלה לחברות פרטיות, כמו הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, וכך גם חלק מהמו"פ. מבחינה כלכלית זה לרוב חסכוני יותר מאשר לפתח בתוך גוף ממשלתי, וסוכנות החלל מפקחת על תהליכי הפיתוח והייצור. 
    5. היו הרבה יותר משתי תחנות קודמות. מניח שהתכוונת ל"סקיילאב" ו"מיר", אבל היו גם כמה תחנות רוסיות בסדרת "סליוט", ושתי תחנות סיניות (שלישית פועלת כעת). אכן, כולן קידמו ומקדמות את הידע האנושי, וכמו שכתבתי קודם - התחנה הבינלאומית פעילה כבר יותר משני עשורים, ועדיין מתפקדת, למרות שכבר עברו הרבה קדנציות של הרבה פוליטיקאים בהרבה מדינות השותפות לפרויקט.