מכונית אדומה בדרך למאדים

חברת SpaceX רשמה הלילה עוד אבן דרך בהיסטוריה של הפעילות הפרטית ושיגרה בהצלחה את הטיל הגדול והחזק ביותר שעומד כיום לרשות האדם – Falcon Heavy. הטיל הזה אמור לאפשר הטסה של מטענים גדולים במיוחד למרחקים גדולים, ובין השאר יהיה מסוגל לשאת חלליות מאוישות לירח ואפילו למאדים – יעדו של המטען הניסיוני ששוגר אמש ממרכז החלל קנדי שבפלורידה, לעיני רבבות צופים שגדשו את כבישי האזור.

בלי פאניקה

הטיל שפיתחה החברה מסוגל לשאת למסלול סביב כדור הארץ מטען של כמעט 64 טונות. כדי להמחיש את הגודל, ב-SpaceX מציינים שמטען כזה כבד יותר ממטוס בואינג 737, כולל הנוסעים, המזוודות והדלק. אם מדובר על הכנסת חללית למסלול אל מאדים, המטען כבר יורד לכ-17 טונות. אבל גם ליעד רחוק מאוד, למשל פלוטו, הטיל עדיין יכול לשאת מטען של 3.5 טונות – דומה למשאית קטנה.

הפעם המטען קטן בהרבה, אבל סמלי. בעליה של SpaceX, היזם אילון מאסק (Musk), החליט שהמטען יהיה מוצר הדגל של חברה נוספת שלו: מכונית Roadster אדומה ופתוחה מתוצרת חברת המכוניות החשמליות Tesla. במושב הנהג של המכונית הפתוחה יושבת בובה של אסטרונאוט לבושה בחליפת החלל שפיתחה SapceX ומאזינה לצלילי שירי החלל של דייויד בואי. את המוזיקה שומע אסטרונאוט הדמה במערכת השמע בקסדתו, שהרי את המוזיקה מהרמקולים של המכונית אי אפשר לשמוע בחלל - גלי קול אינם מתקיימים בהעדר אוויר. כדי למנוע שעמום במסע הארוך, נושא עמו האסטרונאוט גם כונן נייד ועליו ספרי החלל של אייזק אסימוב. על צג המכונית מהבהב הכיתוב "בלי פאניקה", מחווה לסופר מדע בדיוני נוסף – דגלאס אדאמס, מחבר ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". לדברי מאסק, בתא הכפפות של המכונית מונחת מגבת מקופלת, מחווה נוספת לסדרת הספרים הזו. המכונית גם נושאת לוחית ועליה חקוקים שמותיהם של כל עובדי SpaceX.

שלוש הצלחות וכישלון אחד

טיל Falcon Heavy מיתמר לגובה של כ-70 מטר ומשקלו יותר מ-1400 טונות. רוב המשקל הזה הוא כמובן הדלק הדרוש לשאת את המסה העצומה בתאוצה שתאפשר להתגבר על הכבידה של כדור הארץ. הטיל מורכב למעשה מארבעה חלקים. ראשונים לפעול הם שני המאיצים, המותקנים משני צדי הטיל הראשי. אלה למעשה טילי פלקון 9, הדור הקטן יותר של הטילים שפיתחה SpaceX, ומצוידים כל אחד בתשעה מנועי "מרלין" חזקים. שני המאיצים הם טילים ממוחזרים, שכבר שיגרו מטענים לחלל, שבו לקרקע בנחיתה אנכית מבוקרת, שופצו והוחזרו לשימוש. אליהם מצטרף השלב הראשון של הטיל עצמו, שגם הוא גרסה משופרת של הפלקון 9. 27 המנועים הפועלים יחד מעניקים לטיל דחף שקול לזה של 18 מטוסי בואינג 747.

הטילים המאיצים פעלו כמתוכנן כ-2:30 דקות, בטרם התנתקו מהטיל המרכזי וחזרו לקרקע לנחיתה אנכית סמוך לאתר השיגור, כפי שאפשר לראות בסרטון למעלה. אחרי כשלוש דקות מהשיגור סיים את פעולתו גם השלב הראשון של הטיל המרכזי, והיה אמור לנחות על אסדה אוטונומית באוקיינוס האטלנטי. השלב הזה לא עלה יפה – הטיל החטיא את היעד והתרסק בים. השלב השני של הטיל נשא את המטען למסלול גבוה סביב כדור הארץ, וכ-28 דקות אחרי השיגור הופעל מנועו שוב לחצי דקה, כדי לשלח את המכונית למסלולה הסופי. בינתיים נפתח החלק העליון של הטיל, המכונית עצמה שוחררה לחלל. בסופו של דבר היא אמורה להיכנס למסלול סביב השמש, סמוך למסלולו של מאדים. היא אמורה להתקרב לכוכב הלכת האדום בעוד כששה חודשים, אך אינה צפויה להגיע אל כוכב הלכת עצמו, להיכנס למסלול סביבו או לנחות עליו. למעשה, אם לא יקרה שום דבר חריג, המכונית תתמיד במסלולה מאות מיליוני שנים - לפחות החלקים שלה שישרדו את החשיפה הממושכת לקור ולקרינה בחלל.

איש הכוכבים בחלל: שידור חי מחללית המכונית:

מחיר מציאה

הטיל החדש אינו גדול כמו הטיל הגדול והחזק ביותר שנבנה עד כה – סטורן 5 ששיגר את חלליות אפולו אל הירח, אבל הוא בעל עוצמה כפולה מהטילים החזקים ביותר הקיימים כיום, ואמור להיות זול בהרבה מטילים דומים, בין השאר בזכות השימוש בטילים ממוחזרים ובזכות השימוש בחומרים מרוכבים קלים במקום מתכות כבדות. לדברי SpaceX, מחירו של שיגור כזה הוא כ-90 מיליון דולר – כעשירית המחיר הצפוי של שיגור הטיל הכבד החדש שמפתחת נאס"א – SLS (Space Launch System).

מעבר לשורה הארוכה של הגימיקים התקשורתיים של מאסק, המשימה כוללת גם חלק מדעי וטכנולוגי חשוב, של איסוף נתונים על הטיסה, בעיקר על רמות הקרינה שסופגת מכונית החלל בדרכה ועל עמידות הרכיבים והמכשירים השונים לתנאי החלל. החללית תטוס דרך חגורות ון-אלן, הנוצרת בזכות השדה המגנטי של כדור הארץ ובולמת חלק גדול מרוח השמש – שטף של קרינה וחלקיקים טעונים. גם אחר כך היא אמורה למדוד את רמות הקרינה שפוגעות בחללית ולבחון את השפעתה על המכשור האלקטרוני ותפקודו. החלק החשוב ביותר של המשימה הוא כמובן הוכחת ההיתכנות שטיל כזה מסוגל לשאת מטען גדול לקרבת מאדים, ולסמן עוד צעד קטן בדרך הארוכה לטיסות מאוישות אל כוכב הלכת האדום, ואולי גם להתיישבות עליו.

צפו בהדמיה של השיגור והצבת החללית במסלולה: