מהשתתפות בתכנון תחנות חלל ועד הקראת שירים וסיפורי ילדים, מגידול חומוס ובשר ועד המשך הניסוי של אילן רמון. וגם: הסכנות הצפויות והאסטרונאוטית הישראלית הראשונה: הספירה לאחור לקראת טיסתו של איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל

"השירותים בתחנת החלל הם עניין מורכב, אבל דברים אחרים שמתקלקלים בתחנה אני אמור להיות מסוגל לתקן, אחרי יותר משנה של אימונים. חלק גדול מהאימונים עשינו בנאס"א, כולל הכשרה של אסטרונאוטים לעבוד בתחנת החלל ולהתמודד עם בעיות שעלולות לצוץ, או עם מצבי חירום", אומר איתן סְטִיבֶּה. אם לא יהיו דחיות נוספות בשיגור המשימה שלו, ביום רביעי, 6 באפריל, הוא יהיה הישראלי השני שטס לחלל והראשון שמגיע לתחנת החלל הבינלאומית.

חיידק בן עשרים

סטיבה (64) היה טייס קרב בחיל האוויר, ובמלחמת לבנון הראשונה הפיל חמישה כלי טיס בקרבות אוויר – אחת ההפלות במשותף עם אליעזר שקדי, לימים מפקד חיל האוויר. כשהשתחרר מצה"ל ב-1984 החליף את סרבל הטיסה בחליפה של איש עסקים. אף על פי שהמשיך לשרת במילואים כטייס וכמדריך טיסה עד 2012, ואף היה אחד היועצים של פרויקט מטוס ה"לביא", עיקר עבודתו הייתה בתחום העסקי. הוא הקים וניהל חברות שעסקו בהקמת תשתיות במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה: נמלי תעופה, רשתות תקשורת, תשתיות חקלאיות וגם מכירת מערכות נשק והגנה.

כטייס שירת סטיבה בין השאר בפיקודו של אילן רמון, והם נשארו חברים קרובים גם אחרי סיום שירותו בחיל האוויר. רמון נבחר לימים לאסטרונאוט הישראלי הראשון, ונספה ב-2003 עם ששת עמיתיו כשמעבורת החלל "קולומביה" התפוצצה במהלך חזרתה לאטמוספרה, בתום שהות של 16 ימים בחלל.

"התיאבון לטוס לחלל התעורר כשביקרתי את אילן ביוסטון במהלך האימונים שלו למשימה", אמר סטיבה בראיון לאתר מכון דוידסון. "ראיתי שזה קורה, ושזה אפשרי שישראלי יטוס לחלל. כשצפיתי בשיגור שלו החיידק הזה התעורר בי, אבל נשאר זמן רב בגדר חלום, כי לא היה סיכוי לטוס בדרך נורמלית".

נשארו חברים קרובים. סטיבה מול כרזה לזכר חללי אסונות המעבורות "קולומביה" ו"צ'לנג'ר" במתרן אימונים של נאס"א | צילום: אורי בורג
נשארו חברים קרובים. סטיבה מול כרזה לזכר חללי אסונות המעבורות "קולומביה" ו"צ'לנג'ר" במתקן אימונים של נאס"א | צילום: אורי בורג

בדרך לתחנה

בתקופה ההיא שיגורים של בני אדם לחלל עדיין נעשו רק בידי סוכנויות חלל לאומיות. בשונה מסוכנות החלל האמריקאית נאס"א, ששלחה לחלל רק אסטרונאוטים מקצועיים, סוכנות החלל הרוסית הטיסה בעשור שעבר שבעה תיירי חלל לתחנת החלל הבינלאומית, ועל פי הערכות כל אחד מהם שילם 25-20 מיליון דולר על ביקור של שבוע בתחנה. בעקבות אסון קולומביה החליטה נאס"א לסגור את תוכנית המעבורות. אחרי נחיתת המעבורת האחרונה ב-2011 נשארה הסוכנות הרוסית הגוף היחיד בעולם שהטיס בני אדם לתחנת החלל וממנה.

בשנת 2020 השתנה המצב, כשחברה פרטית ראשונה, SpaceX של המיליארדר אילון מאסק (Musk), התחילה להפעיל טיסות חלל מאוישות. במקביל להטסת אסטרונאוטים לתחנת וממנה עבור נאס"א, החלה החברה גם למכור טיסות חלל פרטיות בחללית "דרגון" שלה. את הראשונה קנה המיליארדר האמריקאי ג'ארד אייזקמן (Isaacman), שטס בשנה שעברה עם שלושה אורחים למשימת Inspiration4, והעביר במסגרתה שלושה ימים במסלול סביב כדור הארץ.

את המשימה הראשונה של הטסת אנשים פרטיים לתחנת החלל קנתה Axiom, חברה אמריקאית שהוקמה לפני חמש שנים בלבד ועתידה להפעיל בעוד כמה שנים את תחנת החלל הפרטית הראשונה. בעוד שנתיים צפויה החברה לשגר יחידת מגורים ועבודה (מוֹדוּל) משלה שתתחבר לתחנה הבינלאומית המזדקנת. בהמשך יצטרפו אליה עוד ועוד יחידות, עם מערכות משלהן לאספקת חשמל, ולתמיכה בחיים בתחנה. בסופו של דבר הם יחליפו את המודולים של התחנה הקיימת, והיא תהפוך לתחנת החלל הפרטית הראשונה. התחנה אמורה לשמש למחקר ולניסויים, וגם לארח תיירי חלל שיוכלו לשלם מיליוני דולרים עבור החוויה.

אקסיום, בתורה, מכרה את הזכות להשתתף בטיסה הפרטית שלה לשלושה מיליונרים. עם סטיבה יטוסו לתחנת החלל יזם הנדל"ן וההשקעות לארי קונור (Connor) בן ה-72 מארצות הברית, ומרק פאתי (Pathy) בן ה-52, בעליה של חברת השקעות קנדית מצליחה. כל אחד מהשלושה שילם כ-50 מיליון דולר עבור הטיסה. מפקד המשימה הוא מייקל לופס-אלגריה (López-Alegría), אסטרנואוט לשעבר של נאס"א שצבר 258 ימים בחלל במהלך שלוש טיסות של מעבורות חלל ובמשימה ממושכת אחת בתחנת החלל. כיום הוא אחד ממנהלי חברת אקסיום.

​מיליונרים בדרך לחלל. סטיבה (מימין) ואנשי הצוות של משימת AX-1 | צילום: Chris Gunn, Axiom Space
מיליונרים בדרך לחלל. סטיבה (מימין) ואנשי הצוות של משימת AX-1 | צילום: Chris Gunn, Axiom Space

משאב יקר

לאחר אסון קולומביה הקדישה אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי המנוח, רונה רמון, חלק ניכר מזמנה לפעילויות חינוכיות בנושאי חלל. שש שנים אחרי האסון נספה אסף רמון,  בנם הבכור של אילן ורונה, בתאונת טיסה בחיל האוויר. בשנת 2010 ייסדו רונה וכמה מחבריה, בהם סטיבה ורעייתו אורה, את קרן רמון להנצחתם ולקידום מנהיגות וחינוך באמצעות חלל. רונה רמון הלכה לעולמה ב-2018, אך הקרן, הקרויה כיום גם על שמה, המשיכה את פעילותה והרחיבה אותה גם לקידום תעשיית החלל הישראלית.

"רונה חלמה תמיד שיהיה עוד אסטרונאוט ישראלי, ואמרה לכל שר מדע שנפגשה עימו שישראל צריכה לשגר עוד אסטרונאוט לחלל", אומר מנכ"ל קרן רמון וראש משימת "רקיע", רן לבנה. "ב-2018 שמענו ממייסד אקסיום, מייקל סופרדיני (Suffredini), שהם מתכוונים לשגר אסטרונאוטים פרטיים, וניסינו לגייס כ-50 מיליון דולר כדי לשגר אסטרונאוטית ישראלית שאנחנו נבחר במיונים שלנו. בסופו של דבר איתן החליט שהוא לוקח את המשימה על עצמו".

סטיבה אומנם יהיה זה שיטוס לחלל, אבל הוא בהחלט לא יוצא רק לבלות, אלא מתכוון גם לעבוד קשה. הוא החליט לרתום את המשימה למגוון עצום של פעילויות שיבצע בשליחות אחרים. "תרמתי את המשימה לכל מי שרוצה להצטרף, וככל שיותר אנשים יצטרפו המחויבות שלי תהיה גדולה יותר", אומר סטיבה. "איתן למעשה תרם לקרן רמון את המשימה, ואנחנו מנהלים את שעות האסטרונאוט, שזה המשאב היקר", מסביר לבנה. המשימה של סטיבה קיבלה את השם "רקיע", הלקוח מהמשפט "מעלינו רק רקיע", שכתב אילן רמון על אחד מדפי יומנו ששרדו את התרסקות המעבורת.

מגשימים את החלום של רונה רמון. רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון בחדר הבקרה של משימת "רקיע" | צילום: אלעד מלכה, קרן רמון
מגשימים את החלום של רונה רמון. רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון בחדר הבקרה של משימת "רקיע" | צילום: אלעד מלכה, קרן רמון

שיא של כל הזמנים

המשימה העיקרית של סטיבה בחלל תהיה לבצע ניסויים מדעיים. "כשאיתן סיפר לי שנרשם לטיסת חלל, והזמין אותי להצטרף למסע, הצעתי לו שיעשה בתחנת החלל ניסויים מדעיים והדגמות", מספרת ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, ומנהלת התוכנית המדעית של משימת "רקיע". קרן רמון פרסמה קריאה לחוקרים ישראלים להגיש הצעות לניסויים, והקימה ועדה בראשות קרייס לבחון ולבחור את ההצעות.

"בגלל העבודה מול נאס"א לוח הזמנים היה קצר מאוד – חודשיים בלבד להגשת ההצעות וכשנה להכנת הניסוי לשיגור. הייתי בטוחה שנוכל לספור את ההצעות על אצבעות כף יד אחת, אבל קיבלנו עשרות הצעות. עבדנו הרבה מול המציעים ומול נאס"א כדי לקדם כמה שיותר מהן. עשינו ובינרים (הדרכות מקוונות) לחוקרים על הציוד שיש בתחנת החלל, חיברנו בינם לבין חברות שמחזיקות שם מכשירים, והשקענו הרבה מאמץ בתהליך, מוסיפה קרייס".

בסופו של דבר, 35 ניסויים עמדו ברף של כל הדרישות, מבחינת נפח הציוד ומשקלו, התאמת הניסוי לפעילות בתחנה ולדרישות מהאסטרונאוטים ועוד. הניסויים כוללים מחקרים רפואיים רבים – משיטות חדשניות לבדיקות עיניים לאסטרונאוטים, דרך אבחון מצבים רפואיים באמצעות בדיקות שתן בחלל, ועד ניסויים על תאי סרטן ואפילו אבחון מרחוק של מצבו הנפשי של האסטרונאוט. לצידם יהיו גם ניסויים בתחום אספקת מזון, מהנבטה וגידול של צמחי חומוס ועד ייצור של בשר מתורבת, וכן שורה ארוכה של ניסויים הנדסיים וטכנולוגיים, כמו ייצור עדשות מתמיסה נוזלית בתנאי חוסר כבידה, מעקב אחר התפרצויות של קרני גמא, ובחינה של טכנולוגיות ישראליות בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת. חלק מהניסויים כבר שוגרו מראש לפני טיסתו של סטיבה, ואחרים יגיעו איתו.

"אנחנו נעשה הרבה יותר עבודה מדעית מאשר האסטרונאוטים הרגילים", אומר סטיבה. "הם נאלצים להקדיש כמחצית מהזמן בתחנה לעבודות תחזוקה שוטפות של המערכות שלה. זו הפעם הראשונה שנאס"א הכשירה אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל, ואנו נעבוד לצד האסטרונאוטים האחרים ונתרום את חלקנו במה שנוכל".

"זה שיא של כל הזמנים, שאסטרונאוט אחד עושה כל כך הרבה ניסויים", מדגישה קרייס. "איתן התאמן שעות על גבי שעות על החלקים שהוא אמור לבצע בכל ניסוי. במהלך הניסויים אנחנו נהיה בחדר הבקרה בארץ, עם החוקרים, ננסה לפתור בעיות בזמן אמת ולהתמודד עם שינויים בלוחות הזמנים או בתוכניות העבודה".

הרבה יותר עבודה מדעית מאסטרונאוטים רגילים. סטיבה באימונים לקראת המשימה | צילום: אורי בורג
הרבה יותר עבודה מדעית מאסטרונאוטים רגילים. סטיבה באימונים לקראת המשימה | צילום: אורי בורג

הזדמנויות חדשות

נוסף על הערך המדעי שיש לכל ניסוי בנפרד, קרייס רואה במשימה של סטיבה מנוע צמיחה נוסף לתעשייה המקומית. "זה נותן בוסט רציני ליזמים, לסטרט-אפים, לחוקרים, למדענים ועוזר לקדם חדשנות ישראלית. בשנים הבאות, תחום הניסויים בחלל יהיה הרבה יותר נגיש. אקסיום בונה את התחנה שלה, ויהיו עוד תחנות פרטיות, ואני מקווה שגם אנחנו נהיה שם. הצבנו רף גבוה, ובנאס"א ואקסיום כבר מדברים על המשימות הבאות".

"העובדה שאנו שולחים אסטרונאוט לחלל מייצרת עוד שחקנים בשוק החלל הישראלי", אומר רן לבנה. "היעד שלנו היה להגדיל במשימה את מספר השחקנים הישראלים ב-35 אחוז. בסופו של דבר נעמוד כנראה על 15 אחוז. אותי כאיש חלל מעניין פחות מי יהיה האסטרונאוט עצמו, או אילו ניסויים בדיוק הוא יעשה – החשיבות העיקרית של המשימה היא המודל והפורמט שאנו מכניסים, ההזדמנויות החדשות שזה פותח, ואיך זה מכין אותנו לעתיד שבו בעוד עשור יהיו שתיים או שלוש תחנות חלל חדשות".

אף על פי כן, לבנה משוכנע שסטיבה הוא האדם הנכון למשימה המורכבת הזאת. "אסטרונאוט כמו איתן הוא התגשמות החלום של תעשיית החלל. לא הכרתי אישית את אילן רמון, אבל אומרים שאיתן דומה לו. הוא יכול להקשיב לדיון שלם על ניסוי שהוא יעשה בלי לומר כלום, ואז בסוף להגיד דבר חכם אחד שמשנה את כל התמונה. איתן היה יכול לטוס לבד, לעשות סלפי וליהנות מהנוף. במקום זה הוא בחר לתרום את המשימה שלו לציבור. לא מדובר באדם צעיר, והוא יבצע ניסויים קשים, שדורשים מוטוריקה עדינה. היכולות שלו גבוהות מאוד. מעבר לכך, הוא אדם ששם את המשימה במרכז, לא את עצמו, ונותן לאנשים סביבו את התחושה שהמשימה שלו היא המשימה שלהם. זוהי הרוח של קרן רמון".

התגשמות החלום של תעשיית החלל. איתן סטיבה באימונים בסימולטור של חללית דרגון | צילום: אורי בורג
התגשמות החלום של תעשיית החלל. איתן סטיבה באימונים בסימולטור של חללית דרגון | צילום: אורי בורג

שדונים בחלל

אחד הניסויים שיבצע סטיבה בתחנת החלל הוא המשך לניסוי שעשה אילן רמון ב"קולומביה", צילום התופעה המכונה "שדוני ברקים". אלה התפרקויות חשמליות שבוקעות מהעננים כלפי מעלה במהלך סערות ברקים, ויוצרות צורות וצבעים מרהיבים, אבל רק לשבריר שנייה. רמון הצליח לראשונה לצלם שדוני ברקים מהחלל בתצפית מכוונת, בזכות הנחיות מדויקות מהקרקע לאן להפנות את המצלמה על סמך הצלבת נתונים בזמן אמת על מיקומן של סערות כאלה, עם הנתונים על מיקום המעבורת ומסלולה. סטיבה ינסה לעשות את זה שוב, הפעם עם מצלמה משוכללת יותר, D6.

"מאוד מרגש להמשיך את הניסוי שאילן התחיל לפני 19 שנים. למזלנו הם הצליחו לאסוף מידע לפני ההתרסקות, ואני מקווה שאנו נוכל להמשיך אותו וגם לחדש", אומר סטיבה. "זה מחקר מעניין מאוד והמשמעות האפשרית שיש לברקים ביצירת חיים על כוכבי לכת אחרים – מרתקת".

הבזקים מרהיבים באטמוספרה. שדוני ברקים (אדום) וברקים רגילים (לבן) שצולמו מתחנת החלל הבינלאומית ב-2015 | צילום: NASA
הבזקים מרהיבים באטמוספרה. שדוני ברקים (אדום) וברקים רגילים (לבן) שצולמו מתחנת החלל הבינלאומית ב-2015 | צילום: NASA

"אנחנו נלווה את הניסוי בתצפיות מהקרקע על סערות ברקים, בתקווה להצליח לצלם את אותה סערה מלמעלה ומלמטה בו-זמנית, ואולי לפענח את המבנה התלת-ממדי של השדונים, שהוא 'הגביע הקדוש' של התחום", מסביר פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, שהוביל את הניסוי של רמון וכעת מוביל את הניסוי של סטיבה עם צד פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב. "בנוסף, יש השערה שסופות ברקים חזקות במיוחד פולטות סילוני אלקטרונים שנעים על השדה המגנטי ויוצרים שדוני ברקים בצד הנגדי של כדור הארץ, ואנו ננסה להיות הראשונים שיתעדו את התופעה".

את כל זה יאיר ועמיתיו מקווים להגשים בתוך שעתיים בלבד שיוקדשו לתצפית מתוך עשרת ימי המשימה. "נאס"א הקצו לנו שמונה חלונות תצפית של רבע שעה, ואנו ננסה למקסם את הניצול שלהם בעזרת תחזית מזג אוויר מדויקת. הצלחנו בכך בעבר ואני בטוח שנצליח שוב. בשבילי הניסוי הזה הוא סגירת מעגל, כי אנו ממשיכים את דרכם של האסטרונאוטים של קולומביה, בתקווה להוסיף מידע חדש".

למצוא את הגביע הקדוש בשעתיים של צילומים. יואב יאיר עם שותפים לתכנון הניסוי | צילום: משימת רקיע, קרן רמון
למצוא את הגביע הקדוש בשעתיים של צילומים. יואב יאיר עם שותפים לתכנון הניסוי | צילום: משימת רקיע, קרן רמון

שירים ושיעורים

לצד הניסויים המדעיים כוללת המשימה מגוון רחב של פעילויות בתחומי החינוך והתרבות. "לרונה רמון היה חזון ברור להנגיש את החלל לכמה שיותר אנשים, ולהשתמש בו כשפה משותפת שמעוררת עניין. לפי רוח החזון שלה, בחרנו לעשות את המשימה הזאת ב'קוד פתוח' – שלא אנחנו נקבע מה יהיה בה, אלא הציבור", מסבירה מאיה שמיט, המרכזת את המשימה החינוכית של "רקיע".

"פנינו לגופים וארגונים מתחום החינוך, וגם לתלמידים, קיבלנו המון הצעות מדהימות, והוועדה שהקמנו בחרה עשר מהן. אחת מהן היא 'אתגר המיקרו-כבידה' שהשתתפו בו קרוב ל-300 כיתות, והתמודדו עם אתגרים הקשורים למשימת רקיע. עשינו תחרות לפיתוח מערכי שיעור שאיתן יעביר מהחלל, לא רק בתחומים מדעיים אלא גם בנושאים כמו קיימוּת, גיאוגרפיה, אזרחות ותרבות ישראלית. פיתחנו עם מכון דוידסון מערכי שיעור לכיתות שמלווים ומנגישים לתלמידי את הניסויים המדעיים של המשימה, ובחרנו עוד פעילויות למגוון גילים וציבורים: הקראת השירים העבריים הראשונים בחלל, שכתבו בני נוער; פעילות עם תנועות נוער; איתן יקריא מהחלל סיפור לקטנטנים של פאול קור; ביצוע שיר בשפת הסימנים. הפקנו עם מעצבים ישראלים סדרת פוסטרים על שלבי המשימה עם מערכי פעילות, ויהיה אפילו חידון טריוויה מדעית מהחלל" (גילוי נאות: כותב שורות אלה חיבר את החידון, שיעלה לרשת במהלך המשימה. יהיה אפשר למצוא אותו כאן, לצד סדרה שלמה של חידוני חלל).

הפעילויות החינוכיות הרבות של איתן סטיבה ישודרו באתר רקיע במהלך המשימה, ויופצו גם ברשתות החברתיות. "החלק המאתגר ביותר במשימה החינוכית היה לגרום לאנשים להרגיש שזה שלהם, לשתף כמה שיותר אנשים בעשייה ולתת את התחושה שהחלל הוא של כולם. אני חושבת שעמדנו יפה במשימה הזו", מסכמת שמיט. "מבחינתנו זה פיילוט למשימות הבאות של אסטרונאוטים פרטיים".

"הניסויים המדעיים הם מדהימים. חלקם התחילו עוד לפני השיגור. כבר בבידוד לקראת המשימה אנו אוספים בדיקות דם, עושים מבחנים וממלאים שאלונים", מספר סטיבה, "אבל דווקא הפעילות הלא-מדעית מעניינת יותר. יש לנו הזדמנות, באמצעות נושאים כמו ספרות ואמנות, להביא את תחום החלל לאנשים שאולי פחות מתעניינים במסעות חלל, והחיבור שלהם לחלל פחות טריוויאלי מאשר הניסויים המדעיים".

משימה שהציבור יקבע מה יהיה בה. מובילות המשימה החינוכית של "רקיע" (מימין לשמאל): מעיין הוניג, עדי סעדה מסוכנות החלל הישראלית, מאיה שמיט והדר ורניק | צילום: הדר ורניק, קרן רמון
משימה שהציבור יקבע מה יהיה בה. מובילות המשימה החינוכית של "רקיע" (מימין לשמאל): מעיין הוניג, עדי סעדה מסוכנות החלל הישראלית, מאיה שמיט והדר ורניק | צילום: הדר ורניק, קרן רמון

סיכון מובנה

אחת הסיבות לכך שאנשים פרטיים, גם אם רק עשירים מאוד, יכולים להרשות לעצמם טיסה לחלל, היא העובדה ש-SpaceX הצליחה להפחית את מחירי השיגור, גם של טיסות מאוישות, באמצעות מיחזור של כמה שיותר רכיבים. אחרי שהחלליות צונחות לים, החברה אוספת אותן ומכשירה אותן מחדש לשיגור בעלות נמוכה יותר מאשר ייצור חללית חדשה לכל משימה. החללית שבה יטוסו סטיבה ועמיתיו למשימת Ax-1, ביקרה כבר פעמיים בתחנת החלל, וזו תהיה משימתה השלישית.

גם את השלב הראשון של טיל השיגור, פלקון 9, SpaceX ממחזרת, לאחר שפיתחה במאמץ רב טכניקה להנחיתו אנכית.

אם הכול יתנהל כשורה, החללית תשוגר ביום רביעי הקרוב בשעות הערב (שעון ישראל) מכן השיגור 39A בקייפ קנברל שבפלורידה. דקות אחדות לאחר מכן היא תתנתק מהטיל ותיכנס למסלול סביב כדור הארץ. הנוסעים יבלו כמעט יומיים במסלול, בטיסה אוטומטית לגמרי של ה"דרגון", בטרם יעגנו בתחנת החלל. נוסף על לוח הזמנים הצפוף, הם צפויים להתמודד שם גם עם צפיפות פיזית. בחלק האמריקאי של התחנה ישהו בסך הכול שמונה אסטרונאוטים, אף על פי שהוא כולל רק חמישה תאי שינה.

"נסתדר", מחייך סטיבה. "לכל אחד תהיה פינה אישית משלו, ואני בטוח שאחרי כמה ימים של התאמות כל אחד ימצא מקום נוח".

נוסף על העבודה במסגרת משימת "רקיע", יתרמו סטיבה ועמיתיו את חלקם לתכנון התחנה העתידית של אקסיום. "הפעילות שלהם להכשרת אסטרונאוטים חשובה מאוד, כי אנחנו חלק מהתכנון של התחנה הבאה", הוא מסביר. "אנו נשב עם הצוותים שלהם, נענה על שאלות וננסה לסייע להם להסיק מסקנות בנוגע לעיצוב ולתכנון של מרכיבי התחנה העתידית".

לצד ההרפתקה הגדולה המצפה לו, סטיבה אינו מתעלם מהסכנות. "ודאי שיש סיכון לשבת על ראש של טיל עם 500 טון של דלק וחמצן נוזלי, אבל כבר ראיתי כמה שיגורים של הטיל הזה והוא מרשים מאוד", הוא אומר. גם החזרה לאטמוספרה כרוכה כמובן בסיכון. "כשהחללית מתחממת בכניסה לאטמוספרה יש שבע דקות של נתק בתקשורת עמה, שתמיד מפחיד, אבל שש דקות אחרי חידוש הקשר אנו כבר צונחים למים, וזמן קצר לאחר מכן אנו כבר על האונייה".

לטוס בחללית ממוחזרת. חללית הדרגון של משימת AX-1 עוגנת בתחנת החלל בביקורה הקודם | צילום: NASA
לטוס בחללית ממוחזרת. חללית הדרגון של משימת AX-1 עוגנת בתחנת החלל בביקורה הקודם | צילום: NASA

זה החלום שלי

"אנחנו במתח מאוד גדול לקראת המשימה", מודה רן לבנה. "יש חשש שהניסויים לא יעבדו, ששידורים לא יפעלו, אבל החשש הגדול הוא לחיי אדם. אם סטיבה לא יעשה ניסוי מסוים, יעשו אותו בהזדמנות אחרת. העיקר שהוא יחזור בשלום, ואני מקווה שבערב פסח נשב כולנו עם המשפחות, אחרי משימה מוצלחת".

החשיבות העיקרית של המשימה, מדגיש לבנה, היא בייצור תשתית לשיתוף ידע, ואולי גם למשימות הבאות. "אני מקווה מאוד שנשלח גם את האסטרונאוטית הישראלית הראשונה, ושזה לא יהיה אירוע  חד-פעמי, ואנו ממשיכים לקדם את תעשיית החלל הישראלית".

עם זאת, לבנה סבור שכדי למקסם את עוצמת של מדינת ישראל בתחום החלל, עליה למקד את פעולותיה. "היום אנו מנסים לעשות הכול. אנחנו בונים משגרים ולוויינים, אבל אנחנו לא טובים בכול. שאלת מיליון הדולר היא איפה נמצא היתרון היחסי שלנו. אנחנו יכולים להיות מובילים בתחומי עיבוד נתונים בחלל למשל, במערכות לתמיכת חיים וניהול הסביבה בחלל. אנחנו לא נבנה את תחנת החלל הבאה, אבל אם נפעל נכון אין סיבה שלא יהיו בה הרבה מערכות ישראליות".

"זאת לא משימה פשוטה ולא נסיעת נופש", מסכם סטיבה. "זו משימה שדרשה ממני לעזוב הכול למשך שנה וחצי, ולהתמקד בהכנות. היא הולכת להיות קשה, אבל אני רואה בה משימה חשובה ואני לוקח גם את הסיכונים. בסופו של דבר זה החלום שלי, ואני שמח לקחת בו חלק. אני לא רוצה לתת לאף אחד להחליף אותי". 

|האם אתה חושב כבר על המשימה הבאה", אנו שואלים, וסטיבה לא פוסל: "עוד מוקדם לחשוב על זה".

 

איתן סטיבה בסימולטור של תחנת החלל הבינלאומית במתקן האימונים של נאס"א. צילום: אורי בורג

4 תגובות

  • יורי ברנוביץ

    תוכניות חלל לבנות, תוכניות חלל שחורות

    טיסה לחלל באמצעות הנעה כימית רקטית היא מסוכנת יקרה ומיותרת. קראו את שאמר בן ריץ' המנהל השני של חטיבת הבואש ומי שבזמן כהונתו פותח ויצר מטוס הקרב החמקן בחברת לוקהיד מרטין.

  • יורי ברנוביץ

    קישור

    https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=3120177074968996&id=10000930...

  • אנונימי2

    מעניין אך מדיף מעט ריח ממומן

    מעניין, והרעיון לעסוק במבט רב תחומי תוך כדי הטיסה יפה. אם כי מוזר כמות הפעמים שהצדקות לטיסה דוקא שלו מוזכרת בטקסט, כמו לחפות על העובדה שבמקום לתרום את הטיסה ולבחור מתוך מאגר גדול של מועמדים או מועמדות, הוא בחר לטוס בעצמו ..קצת מריח כמו כתבה ממומנת

  • אנונימי

    מעניין, בהצלחה!