סטארשיפ יוצאת לדרך –
השבוע בחלל

לקראת שיגור

חברת ספייס אקס (SpaceX) הוציאה אל כן השיגור את החללית סטארשיפ (Starship), לקראת הניסוי הראשון בשיגורה לחלל. החללית הענקית מיועדת לשאת מטענים כבדים ובני אדם רבים ליעדים רחוקים, בראשם הירח ומאדים. היא תורכב על גבי טיל השיגור העוצמתי סופר-הבי (SuperHeavy) שכבר ניצב על כן השיגור באתר בוקה צ'יקה בדרום טקסס. בניסוי המתוכנן אמורה החללית להשלים הקפה חלקית של כדור הארץ ולנחות באוקיינוס השקט, סמוך לחופי הוואי.

מועד הניסוי עדיין לא ידוע, אבל בחודש שעבר עשתה החברה צעד משמעותי לקראתו, כשקיבלה את אישור מינהל התעופה האזרחית בארצות הברית לשגר את הסטארשיפ מהבסיס בטקסס, בכפוף לעמידה בסדרת תנאים, רובם נוגעים לשמירה על הטבע והסביבה באזור. לקראת ניסוי השיגור צפויה החברה לבצע ניסוי סטטי של מנועי הטיל: הפעלת 33 מנועי ה"רפטור" (Raptor) החזקים כשהטיל מעוגן לכן השיגור. על פי כמה דיווחים ייתכן שהניסוי הזה יתקיים כבר בימים הקרובים.

חללית סטארשיפ מס. 24 מוסעת לכן השיגור באתר בדרום טקסס, שם כבר מחכה לה טיל סופר-הבי (מאחורי מגדל השיגור) | צילום מחשבון הטוויטר של SpaceX

תקלת תקשורת בדרך לירח

לאחר השיגור המוצלח של לוויין CAPSTONE המיועד לבחון מסלול חדש סביב הירח, הופרד הלוויין השבוע מהשלב השני של טיל השיגור, לאחר שנכנס למסלולו המתוכנן. לאחר ההפרדה פרש הלוויין המתוכנן את קולטי השמש שלו, והמהנדסים התכוונו להפעיל את המנוע שלו לקראת תיקון המסלול הראשון, אלא שאז נותק הקשר עם הלוויין. אחרי כיממה של מתח הודיעה סוכנות החלל האמריקאית כי חודש הקשר עם הלווין, וכי נראה שהוא מתפקד היטב. הסיבה לתקלה עדיין אינה ברורה, אך במקביל למאמץ להתחקות אחר מקורה, ממשיכים בנאס"א את המשימה כמתוכנן, והפעלת המנוע תתבצע בקרוב.

הדמיה של CAPSTONE במעבר קרוב סביב הירח (עם הארץ ברקע) | הדמיה: NASA/Daniel Rutter

סין מסתערת על מערכת השמש

ועדה של האקדמיה הסינית למדעים צפויה לבחור בקרוב את משימות החלל שסין אמורה לשגר במחצית השנייה של העשור. על פי הדיווח באתר Space News הוועדה תבחר 7-5 משימות מתוך 13 הצעות שהגיעו לשלב הסופי של התוכנית המכונה "אופקים חדשים". בין ההצעות: לוויין שיחוג סביב כוכב הלכת נוגה, ויחקור תהליכים כימיים ותרמיים באטמוספרה הסמיכה שלו כדי להבין את הפעילות בתוך האטמוספרה, בין השאר של הרי געש. המשימה גם תנסה לענות על השאלה המסקרנת אם יש תנאים לקיום חיים מיקרוביאליים, כפי שאנו מכירים אותם, באטמוספרה הגבוהה של נוגה. הצעה מעניינת נוספת היא משימה לנטילת דגימות מאסטרואיד, כפי שכבר עשו חלליות אמריקאיות ויפניות.

הצעה נוספת היא משימה למדידת הקרינה החלשה ביותר ביקום, בעלת אורכי הגל הארוכים, שעשויה להרחיב את טווח ידיעותינו על המפץ הגדול והתהליכים שהתחוללו בעקבותיו. לשם כך מציעים החוקרים לשגר מערך של עשרה לוויינים זעירים שיקיפו את הירח וישתמשו בו במגן מפני הקרינה של השמש ואורה המוחזר מהארץ. בין ההצעות האחרות שהוגשו לוועדה: לוויינים לחקר כדור הארץ מהחלל, חלליות לחקר השמש ולוויין לחיפוש החומר האפל. סין משקיעה בשנים האחרונות משאבים עצומים בתוכניות החלל שלה: בין השאר היא מפעילה תחנת חלל משלה, והיא המדינה היחידה חוץ מארצות הברית שהנחיתה בהצלחה רכב שטח על מאדים.

שיגור אחד המודולים של תחנת החלל הסינית מבסיס השיגור בהאינאן שבדרום המדינה | צילום: Xinhua

הרפתקאות נאס"א באוסטרליה

סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, השלימה בהצלחה טיסה תת-מסלולית ראשונה מתוך שתיים שנועדה למדוד את עוצמת הקרינה העל-סגולה במערכת השמש השכנה שלנו, אלפא קנטאורי. מכשיר המדידה שוגר על גבי טיל בלק ברנט 9 (Black Brant IX) מבסיס השיגור ארנהם (Arnhem) בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, הגיע לגובה של 243 קילומטרים וצנח בשלום כעבור זמן קצר. באוניברסיטת קולורדו, המפעילה את מכשיר המדידה, הספטרוגרף, שנשא הטיל, אמרו כי המדידות הושלמו בהצלחה. המשימה הזו, שנקראת SISTINE, מדדה את עוצמת הקרינה העל סגולה בגלים הארוכים יחסית, ומשימת ההמשך DEUCE, המתוכננת לשיגור בשבוע הבא, תמדוד את גלי העל-סגול הקצרים יותר. ניסוי דומה ששיגרה נאס"א לפני כשלושה שבועות מאותו אתר, מדד את קרינת הרנטגן ממערכת אלפא קנטאורי בעזרת מכשיר של אוניברסיטת מישיגן.

לדברי החוקרים, עוצמת הקרינה העל-סגולה של כוכבים עשויה להיות מרכיב חשוב באפשרות לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם על כוכבי הלכת שלהם. עד כה, המחקרים מתמקדים בעיקר בשאלה אם כוכבי לכת נמצאים ב"טווח הישיב", כלומר אם הטמפרטורה על פניהם מאפשר קיום מים נוזלים. עם זאת, לעוצמת הקרינה העל-סגולה יש השפעה עצומה על היכולת לקיים אטמוספרה. "הקרינה העל-סגולה של השמש שלנו מילאה תפקיד חשוב בתהליך שבו איבד מאדים את האטמוספרה שלו, ובהפיכתו של כוכב הלכת נוגה לשממה יבשה", אמר בריאן פלמינג (Fleming) מאוניברסיטת קולורדו, החוקר הראשי של משימת DEUCE. "הבנת הקרינה העל-סגולה חשובה מאוד להבנת הגורמים שמאפשרים לכוכב לכת לקיים חיים".

מבט חדש אל השמיים הדרומיים. השיגור הראשון של טיל בלק ברנט 9 מצפון אוסטרליה | צילום: NASA

החוקרים מודדים את עוצמת הקרינה של שניים משלושת הכוכבים המרכיבים את מערכת השמש השכנה: אלפא קנטאורי A, הגדול מעט מהשמש שלנו, ואלפא קנטאורי B, הקטן ממנה מעט. הכוכב השלישי, פרוקסימה קנטאורי, הוא הקרוב אלינו ביותר, אך הוא הרבה יותר קטן ופחות בהיר משני האחרים. אף על פי שלאלפא קנטאורי B יש כנראה כוכב לכת אחד, הוא הרבה יותר מדי קרוב לשמש שלו, ולכן לוהט, מכדי לקיים חיים כפי שאנו מכירים אותם. לפרוקסימה קנטאורי יש ככל הידוע לפחות שלושה כוכבי לכת, אבל הם רחוקים למדי מהשפעת הקרינה של שני הכוכבים האחרים. "על סמך המידע מאלפא קנטאורי נוכל ללמוד על סביבת הקרינה מכוכבים אחרים", אמר קווין פראנס (France) מאוניברסיטת קולורדו, החוקר הראשי של משימת SISTINE. "אנו צריכים להבין מה קורה בכוכבים כדי שנוכל להבין את הסביבה של כוכבי הלכת שלהם".

מערכת אלפא קנטאורי נבחרה לתצפית בעיקר מכיוון שהיא קרובה אלינו, רק כ-4.3 שנות אור, מה שאומר שחלק גדול מהקרינה העל סגולה שפולטים הכוכבים לא הספיק להיבלע בגז או באבק בחלל. הקרינה הזו נבלעת בקלות גם באטמוספרה שלנו, לכן יש לשגר את מכשירי המדידה לחלל. נאס"א בחרה בשיגור מאוסטרליה משום שאת כוכבי אלפא קנטאורי אפשר לראות רק משמי חצי הכדור הדרומי.

איזה חלק מהאור הוא על-סגול? הכוכבים אלפא קטנאורי A (משמאל) ו-B בצילום של טלסקופ החלל "האבל" | צילום: ESA/NASA

התמונות מקצה היקום

אחרי שנים של דחיות, עיכובים וחריגות תקציב, ויותר מחצי שנה לאחר ששוגר, נקבל בשבוע הבא סוף סוף את התמונות המדעיות הראשונות שצילם טלסקופ החלל החדשני ג'יימס וב. הטלסקופ, המצלם את היקום בקרינה תת-אדומה, צפוי לסייע לחוקרים לפתור תעלומות רבות הקשורות בין השאר לתהליכי היווצרות של הגלקסיות הראשונות, ללידה של כוכבים, לחורים שחורים, לכוכבי לכת המסוגלים לקיים חיים ועוד.

התמונות הראשונות יוצגו לציבור במסיבת עיתונאים ביום שלישי, 12 ביולי, מהשעה 17:30 שעון ישראל. אפשר יהיה לצפות בהן באתר סוכנות החלל האמריקאית או באתר סוכנות החלל האירופית. התמונות יסוקרו כמובן גם באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

זאת רק הרצה. תמונה ראשונית של גלקסיית הענן המגלני הגדול שצילם טלסקופ וב, עם תרשים המשושים שמהם מורכבת המראה הראשית שלו | מקור: NASA/ESA/CSA/STSCIESA