2016 התאפיינה עבור רבים במוות בטרם עת של מוזיקאים וידוענים נוספים, אבל עבור אחרים היא התאפיינה בפחדים לא רציונליים ממוצרים או טיפולים רפואיים שונים, בין אם מוצרים תמימים כמו אורז ותפוחי עץ, מוצרי צריכה כמו טלפונים סלולריים או טיפולים ותרופות כמו פרצטמול והחיסון נגד פפילומה. כמו בשנים קודמות ההפחדות האלה נשענות על בסיס מדעי רעוע מאוד, שאינו מצדיק את הכותרות שהן קיבלו ברשתות החברתיות. לרגל סוף השנה ריכזנו את הדוגמאות הבולטות והמופרכות ביותר וגם הענקנו לכל אחת את דירוג דוידסון למדע רע.
X לא נורא
XX מיותר
XXX מטריד
XXXX מרגיז
XXXXX סכנה לבריאות הציבור
הפלרה XXXX
במרץ 2016 הודיע משרד הבריאות כי הוא מתכנן לחדש את הפלרת המים, במסגרתו מוסיפים למים פלואוריד או מוציאים אותו, כדי לשמור על רמתו בטווח המגן מפני עששת. ההצהרה העלתה שוב את מחול השדים סביבו, למרות שמחקרים מראים כי מדובר בטיפול זול, בטוח ויעיל. גם הפעם עלו אותם טיעונים שהופרכו בעבר על רעילות, כתמים בשיניים וחשש מסרטן אם כי הסוגיה היחידה שצריכה לעלות על הפרק הוא האם המדינה צריכה "לכפות" טיפול מונע מיטיב על אזרחיה או לא – סוגיה שאינה מדעית.
למידע נוסף על ההפלרה
אורז XX
תחקיר שהתפרסם בפברואר העלה חשש מנוכחות ארסן באורז. הארסן מצוי בצמחים רבים ועלול להיות מסוכן במינונים גבוהים. הוא נספג מהאדמה שהם גדלים בה ומהמים שמשקים אותם. היות שהוא מצוי באופן טבעי באדמה, הוא נקלט גם בגידולים חקלאיים, בכלל זה גם בגידולים אורגניים. עם זאת, לא כל סוגי הגידולים סופגים ארסן באותה מידה. האורז סופח אותו בקלות משום שמדובר בצמח שצורך מים רבים, ולכן מכיל רמות גבוהות של ארסן יחסית לגידולים אחרים. האורז צובר כמויות של ארסן בעיקר בקליפה, כלומר, אורז מלא אכן מכיל יותר ארסן מאורז לבן. עם זאת מדובר בכמויות יחסית נמוכות, שלא אמורות למנוע מאתנו להמשיך לאכול אותו, אבל בכל זאת מצריכות המשך ניטור רמות הארסן באורז בידי רשויות הבריאות וניטור נזקים פוטנציאלים ארוכי טווח. גם כאן, כמו בכל מוצר מזון, כדאי לאכול במידה – תפריט מאוזן ומגוון.
למידע נוסף על הארסן באורז
פרצטמול ואוטיזם XXX
ביולי דווח על מחקר שמצא כביכול קשר בין שימוש בפרצטמול (החומר הפעיל באקמול ובמשככי כאבים נוספים) במהלך היריון לבין תסמינים דמויי-אוטיזם ולהיפראקטיביות בילדים. פרסום המחקר עורר כצפוי גל כתבות בתקשורת העולמית והמקומית שטענו שהתרופה עלולה להיות מסוכנת מאוד לנשים בהיריון ושהיא עלולה לגרום לאוטיזם. עם זאת, בחינת המחקר מראה כי אי אפשר לקבוע אם יש קשר סיבתי בין פרצטמול לתופעות שהוזכרו, הנתונים נאספו על סמך דיווח מאוחר של נשים, אוטיזם והיפראקטיביות נבדקו יחד ולא פחות חשוב – החוקרים כלל לא בדקו אם הילדים במחקר אכן לקו באוטיזם.
למידע נוסף על המחקר
קפה מסרטן X
ביוני האחרון פרסמה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות הלאומי הודעה לעיתונות בנושא יקר במיוחד ללבם של אנשים רבים – האם יש סכנה בשתיית קפה, מאטה ומשקאות חמים בכלל. על פי מחקרים, הקפה עצמו מוגדר כמשקה שלא ניתן לדווח עליו כחשוד כמסרטן (דרגה 3). עם זאת עולה החשש כי מה שעלול בכל זאת להיות מסרטן הוא עצם היותו משקה חם. בדו"ח ציינה הסוכנות כי משקאות חמים בטמפרטורה של 70-85 מעלות, כולל קפה, חשודים כמסרטנים והעלתה את הסיכון לדרגה 2a (חומרים החשודים כמסרטנים סבירים בבני אדם אף שאין עדויות טובות לכך באדם אלא רק בחיות מעבדה). אם כן הקפה עצמו ככל הנראה לא מסרטן. הוא אולי מסרטן אם שותים אותו רותח.
למידע נוסף על הדו"ח
חומצה פולית XXXXX
במאי האחרון התפרסמו כמה דיווחים הקושרים בין נטילה מוגזמת של חומצה פולית אצל נשים לאוטיזם בילדיהן. במחקר היו המון בעיות במדידת רמות החומצה הפולית אצל יולדות (בדיווח ובבדיקת דם לאחר הלידה) ורמות החומצה הפולית לא נמדדו כלל אצל הילודים. בנוסף לכך במחקר לא דווח מה היו המינונים שנטלו האימהות. ואם זה לא מספיק, בדיעבד התברר שמדובר במחקר שאפילו לא פורסם בכתב עת מדעי ולא עבר ביקורת עמיתים, אלא רק הוצג בכינוס. לאור העובדה שנטילת חומצה פולית חיונית להתפתחות התקינה של העובר ומניעת מומים מולדים, מדובר בהפחדה מיותרת במיוחד.
למידע נוסף על המחקר
תפוחי עץ X
באפריל האחרון התרוצצה ברשתות החברתיות שמועה שהציפוי הלבן על תפוחי עץ הוא מסוכן או רעיל. בסופו של דבר מדובר בציפוי שעווה שנועד להחליף את הציפוי הטבעי של התפוח שיורד בשטיפה. השעווה מאריכה את חיי המדף של התפוח ומגינה עליו ממזיקים, והיא בטוחה למאכל.
למידע נוסף על שעוות התפוח
אלומיניום XX
בנובמבר האחרון הופצה ברשתות החברתיות כתבה המזהירה משימוש ברדיד אלומיניום בבישול. בכתבה סופר על נזקים לכאורה שהוא עלול לגרום למוח, לריאות ולעצמות. היות שאלומיניום הוא היסוד השלישי הכי נפוץ בכדור הארץ, עיקר האלומיניום שנספג אצלנו בגוף הוא דרך הצמחים שאנחנו אוכלים והאוויר שאנחנו נושמים (במים כמעט ואין). כמה מחקרים לא מצאו מעבר משמעותי של אלומיניום מרדיד אלומיניום למזון שהוא עוטף, ומעבר לכך הספיגה שלו בגוף נמוכה יחסית. עם זאת חשוב לציין שחשיפה מוגזמת לאלומיניום אכן עלולה להיות מסוכנת, ועל כן, כמו כל דבר בחיים, צריך להשתמש בו בצורה מושכלת.
למידע נוסף על האלומיניום במזון
חיסון נגד פפילומה XXXXX
החיסון נגד פפילומה כיכב השנה פעמיים ברשימת ההפחדות. פעם אחת עם הדיווח על נערה שלקתה בשיתוק לאחר קבלת החיסון, ופעם שנייה בתחילת שנת הלימודים, כשהורים עודכנו שבניהם ובנותיהם צפויים לקבל את החיסון בכיתה ח'. למרות שחל חיסיון רפואי על פרטי המקרה של הנערה שלקתה בשיתוק, ממה שדווח בתקשורת לא עולה קשר בין המקרה לתופעות הלוואי המוכרות של החיסון, ועולה חשד לתגובה לתרופה שנטלה באותו יום. בשורה התחתונה, מדובר בחיסון בטוח ויעיל נגד מספר זנים של נגיף הפפילומה שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, ואף אחת מהשמועות עליו לא מגובה במידע מדעי ממחקרים על מיליוני נערות שחוסנו בו בעשור האחרון.
בטיחות החיסון לפפילומה
מחקר חדש על יעילותו במניעת נגעים טרום סרטניים
קרינה אלקטרומגנטית XXX
נושא הקרינה הסלולרית עלה השנה פעמים מספר, כמו בכל שנה, עם אותם טיעונים על קרינה מסוכנת, רגישות לקרינה, רגישות ל-wifi, ירידה בפוריות וחשש מסרטן במוח. על פי מידע שהצטבר בעשורים האחרונים לא נמצא קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לתחלואה בסרטן, וגם אין ראיות ממשיות לקיומה של תופעת "רגישות לקרינה סלולרית". קרינה סלולרית היא קרינה לא מייננת, כלומר לא מספיק עוצמתית בשביל לשבור קשרים כימיים ועל כן אינה גורמת לנזקי DNA שעלולים לגרום לסרטן (לפחות לא בעוצמות שאנחנו נחשפים אליהן). לכל היותר היא יכולה לחמם במעט, גם כאן לא ברמה שאמורה להוות סכנה. נכון להיום אין למדע מסקנות חותכות וברורות לגבי הסכנות והנזקים האפשריים של חשיפה קלה או מתמשכת לטלפונים ניידים ולאנטנות.
תחקיר על קרינה סלולרית
כתבה על רגישות יתר לקרינה
חומרי הדברה XXXX
בדצמבר חתמנו את השנה עם שידור תחקיר על הדברה, שהציג הפחדות בנוגע לסלט שאנחנו אוכלים. התכנית התייחסה בעיקר לתקנים שונים של חומרי הדברה בצורה בררנית, לעיתים מסולפת, אבל לא התייחסה לכמה מזה באמת נשאר בפירות ובירקות הנמכרים ברשתות השיווק. בשורה התחתונה חומרי הדברה הם לא דבר בריא אבל הם הכרחיים לקיום החקלאות המודרנית. כמו כל דבר זו בסופו של דבר שאלה של מינון. עדיף סלט של ירקות מרוססים ושטופים (במיוחד כי יש סיכוי טוב שלא נותרו עליהם חומרי הדברה) מתפריט נטול ירקות.
תחקיר על הפירות והירקות המודברים
ואם זה לא מספיק היו הפחדות גם על סטטינים, מלח, בדיקת אולטראסאונד, ריטלין, סלטים, ביצים, מים מותפלים ועוד.
תחזית ההפחדות שלנו ל-2017 היא שאלה יהיו פחות או יותר אותם נושאים, רק עם מחקרים שונים בעיקר בתחומי התזונה והרפואה (עם דגש על רפואה מונעת). ההמלצה שלנו: כאשר אתם נתקלים בהפחדה, חפשו על מה התבססו הטיעונים שהועלו, אילו מחקרים (אם בכלל) והכי חשוב לקחת דברים בפרופורציה. יש סכנות אמיתיות בחוץ ולא חייבים לפחד מכל כותרת או שמועה. אתם כמובן מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק שלנו שבו נמשיך להתייחס למחקרים ולתחקירים.