מדי פעם בפעם מתעוררת בהלה ברשתות החברתיות בעקבות סרטונים שמראים את הציפוי ה"מסוכן" של תפוחי עץ. אבל בסך הכל מדובר בשחזור של ההגנה הטבעית שלו

אם תקטפו תפוח מהעץ, תשפשפו אותו בידיכם או תגרדו את קליפתו בסכין, תגלו שיורד ממנו חומר לבן. החומר הזה הוא שעווה (דּוֹנַג) טבעית שמצפה את התפוח. השעווה מגנה על התפוח מהתייבשות ומפני מזהמים וכך מאריכה את חייו. אלמלא ציפוי השעווה פירות וירקות היו נרקבים מהר יותר על העץ, או על הקרקע לאחר שנפלו, וזה היה עלול לפגוע בסיכוי שבעלי חיים יאכלו אותם ויפיצו את הזרעים.

עם זאת, רובנו לא קוטפים תפוחים ישירות מהעץ אלא קונים אותם במרכול, בשוק או אצל הירקן השכונתי. השעווה שיורדת מהתפוחים האלה אינה הציפוי המקורי שלהם אלא שעווה שבה ציפו אותם אחרי הקטיף.

לאחר הקטיף התפוחים נשטפים במפעל ומקורצפים כדי להסיר מהם אדמה, עלים יבשים ולכלוך אחר. עם הלכלוך הם מאבדים גם חלק מהשעווה המקורית שלהם. לכן מחליפים אותה במפעל בשעווה אחרת, כגון שעוות קרנוּבָּה, שהיא שעווה טבעית המופקת מהעלים של דקל ברזילאי.

השעווה הטבעית של התפוח כוללת כחמישים כימיקלים שונים, כגון חומצה אורסולית (Ursolic acid) הדוחה מים. רוב השעוות הטבעיות הן אסטרים של חומצות שומן, כלומר תרכובות אורגניות שנוצרות בתגובה בין כוהל לחומצה. החומרים האלה מוצקים בטמפרטורת החדר ואינם מסיסים במים, לכן הם משמשים להגנה על מוצרים מפני חדירה של לחות. במזון, ציפוי השעווה מונע מהפרי לאבד נוזלים ועוצר חדירה של זיהומים לתוכו, וכך מאריך את חיי המדף שלו ושומר על מרקם המזון ועל ערכו התזונתי.

פירות שונים מצופים בשעוות מסוגים אחרים. פירות קליפים, שאיננו אוכלים את הקליפה שלהם, יצופו בשעווה מסוג אחד; פירות שאוכלים עם קליפתם, כמו תפוחים, יצופו בשעווה מסוג אחר. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכיר בשעוות קרנובה, ובשעוות אחרות המיועדות למזון כחומר בטוח למאכל. שעווה אינה מזיקה לבריאות האוכלים אותה, ולא משנה אם מקורה בפרי או שהוסיפו אותה במפעל. בני אדם אינם מסוגלים לעכל אותה, כך שהיא עוברת במערכת העיכול ויוצאת בצואה בלי שינוי.

אלמלא השעווה היו התפוחים ופירות אחרים מתקלקלים במהירות. בזכות ההגנה שהיא מספקת אנחנו יכולים ליהנות מפירות טריים לאורך כל השנה, ולא רק בעונתם.

מבית היוצר של מכון דוידסון לחינוך מדעי : תקועים בבית- עכשיו אתם יודעים.

 

 לרשימת הסרטונים המלאה

 

11 תגובות

  • יוסי ברק

    פתרון פשוט

    טובלים את התפוח במים רותחים למשך 60 שניות,מוציאים ומנגבים בחוזקה בנייר סופג.הציפוי נעלם וכן הברק,הטפילים וחלק מחומרי ההדברה.בתפוח יש רכיב- לוטאולין luteolin אשר נמנה על קבוצת הפלבנואידים הצמחיים, וידוע כעוצר תגובות דלקתיות,מצוי גם בסלרי,בפלפל ירוק ובפטרוזיליה.אז לבריאות.

  • שי

    כמה משלמים למכון עבור כתבה כזו?

    השעוות מסומנות כחומרים רעילים. אתם בעצם מגדירים את המזון כתרכובת של כימיקלים ולפיכך לטענתכם אין דבר כזה כימיקלים מזיקים כי הגוף מסלק מה שמזיק. אכילת תרכובות כימיקלים מלאכותיות לא שונות מבחינתכם לאכילת מזון שמתאים לבני אדם. מכחישים לחלוטין שחומרים או מוצרים שתעשיות מיצרות יכולים להזיק לבריאות.
    הכרזתם לאחרונה שפתחתם קמפיין במטרתו לתקוף את מי שמבקר את המוצרים של התעשיות- וכל ביקורת על מוצרים מוגדרת כמובן כ"פייק ניוז" ובעצמכם אתם לא מפרסמים אזהרות לציבור מפני כלום מלבד מפני מי שמעז לבקר את הזפונסרים שלכם, תעשיות הכימיקלים, המזון והתרופות.
    כמה משלמים עבור כתבה כזו? ועבור הקמפיין השמצות נגד ביקורת וספקנות כלפי מוצרים מזיקים?

  • אלון שבתאי

    פייק ניוז?

    מה התואר האקדמי שלך?
    נכון. בעידן העצלנות חסרת הקשב כל מי שקרא פוסט בפייסבוק הוא כבר פרופסור. ברור שהעבודה השיטתית והקשה של פרופסור אמיתי לא עומדת מול אלפי לייקים באינסטגרם. הרי מה הוא יודע?
    רק קרא אלפי מאמרים, במקום אחד.
    כתב מאות מאמרים, מבוקרים, במקום פוסט קצר.
    חקר לפחות ארבעה מחקרים שונים, כולל במדינות אחרות.
    עבר לימודי תואר ראשון, כולל שנת הסינון הראשונה של כל מי שלא מסוגל למשמעת, ריכוז ועבודה קשה נדרשת.
    עבר את בחינות המיון לאוניברסיטה.
    סיים עם בגרות 12 שנות לימוד.
    ברור שמי שטייל בהודו, מעשן מגיל 15, רודף אחרי הסיפוק הבא וחושב שזה שהוא יודע לקרוא אומר שהוא מבין מה כתוב ,יודע יותר טוב ממנו.
    אם אתה לא יודע להסביר מה זה ממוצע, חציון וסטיית תקן, שב בשקט.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ספציפית לכתבה זו כל חומר בטבע כולל המזון אותו אנחנו אוכלים הוא תערובת של המון כימיקלים, כל דבר ביקום עשוי מכימיקלים - כימיקלים בהגדרתם הם חומר. מידת הנזק שנגרמת מכימיקל תלויה בין היתר במינון שלו. לצורך העניין גם מים וחמצן מזיקים במינון מוגזם. יש לנו לא מעט כתבות המזהירות מחומרים ומאכלים שונים - סיגריות, סוכר, בשר מעובד, ויטמין B17 כך שזה ממש לא נכון לומר שאנחנו מעודדים צריכה של חומרים מזיקים.

    מכון דוידסון לחינוך מדעי היא עמותה ללא כוונת רווח שכל מטרתה הוא לקדם את החינוך המדעי בישראל ולחנך לקבלת החלטות מבוססת ראיות. כל התכנים שלנו מבוססים על ראיות מדעיות, וניתן לראות זאת בכל כתבה שמתפרסמת אצלנו. אנחנו קנאים למהימנות התכנים שמתפרסמים אצלנו וזאת הסיבה שאין אצלנו גם פרסומות או תוכן ממומן.

    כל טוב
    ארז

     

  • רועי

    שאלה בנושא ריקבון ועובש בתפוחים

    נועם שלום, ערכתי ניסוי בתפוחים באופן הבא: לקחתי 4 פלחים של תפוחים והכנסתי אותם לכוס זכוכית.
    את הכוס הראשונה לא מילאתי בדבר. את הכוס השנייה מלאתי במים. את השלישית בחומץ ואת הרביעית במיץ לימון.
    כעבור כ- 4 ימים פלח התפוח שבכוס עם מיץ הלימון העלה עובש. ביתר הכוסות אין עובש כלל.
    אני לא מצליח להבין את הקשר בין המצאות מיץ הלימון להיווצרות העובש.
    אשמח אם אוכל לקבל הסבר.
    תודה רועי - כיתה ו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    עובשים ותפוחים

    היי רועי,
    נשמע ניסוי ממש מגניב, עם ביקורות יפות.
    האם השתמשת במיץ לימון או בלימון סחוט? אם במיץ לימון יתכן שכמות הסוכר הגדולה שיש בו עודדה צמיחה של עובש.
    בכל מקרה, כדאי לך לחזור על ניסוי דומה רק עם 8 כוסות (2 ריקות, 2 עם מים וכו') ולראות אם התוצאות חוזרות על עצמן. אם השתמשת במיץ לימון ולא בלימון סחוט שווה גם להשוות בין כוס עם מיץ לימון ובין כוס עם לימון סחוט. כדאי גם לכסות את הכוסות במהלך הניסוי ולחטא אותן לפני כן במים רותחים, אם לא עשית זאת.

    נעם

  • רועי

    היי נועם

    קודם כל תודה על שענית לי.
    בקשר ללימון השתמשתי בלימון סחוט .
    את הניסוי ביצעתי פעמיים ( שבוע אחר שבוע ) באותו האופן
    ( פלח תפוח ללא תוספות , עם מים , עם לימון סחוט טבעי ו ועם חומץ )
    בשתי הפעמים התוצאה עם הלימון הסחוט הייתה זהה , כלומר כבר
    לאחר כמה ימים הפלח העלה עובש .
    אני מבין שעובש זקוק גם לפחמן (סוכר) וגם לחלבון כדי להתפתח ושני המרכיבים האלו נמצאים במיץ לימון הסחוט.
    בנוסף בחומץ אין זכר לעובש מאחר והוא מכיל חומרים שהם משמרים כמו סולפיט ונתרן.
    במידה ויש לך השערה אחרת אשמח כמובן לשמוע ....
    בכל מקרה אעשה גם את הניסוי הנוסף שהצעת .
    תודה
    רועי

  • איתי אברמוביץ

    ומה עם הריסוסים? הם נשארים

    ומה עם הריסוסים? הם נשארים מתחת לציפוי שלא יורד במים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    ריסוסים ושעווה

    השעווה החדשה מוספת במפעל, לאחר שהתפוחים נשטפו וקורצפו, כך שאפילו אם החקלאי ריסס לא על פי ההוראות חומרי ריסוס שנשטפים ושרוססו במטע ירדו מהתפוחים.
    בכל מקרה קרצוף התפוח בבית יסיר את רוב השעווה - לא משנה אם מדובר בשעווה שהוספה במפעל או בשעווה הטבעית של התפוח.

  • עידן

    ומה עם הריסוס שבמי ההשקיה

    ומה עם הריסוס שבמי ההשקיה וחודר לתוך הפרי? יש וויכוח על כך שתפוח עץ הוא אחד מהפירות הכי מרוססים ?

  • אנונימי

    תודה

    תודה הגיע הזמן לעשות סדר בדבר