לפני כ-150 שנה, בערך באותה תקופה שבה הופיע "מוצא המינים" של צ'רלס דרווין, ערך נזיר גרמני בשם גרגור מנדל ניסיונות הכלאה בשיחי אפונים בגינתו שבמנזר. תוצאות ניסיונותיו הניחו את היסודות למדע הגנטיקה המודרני. מאז חלו התפתחויות רבות בתורת הגנטיקה, וחלקן לא התיישבו עם מסקנותיו של מנדל, אך החוקים הבסיסיים שהציעו נשמרו כמעט ללא שינוי. עם פענוח תהליך התורשה התקבלו ראיות מולקולריות לנכונות מסקנותיו וגם הסברים ליוצאים מן הכלל.

באשכול הכתבות שלפניכם תמצאו כתבות וסרטונים העוסקים בגנטיקה ותורשה, ממנדל ועד להנדסה הגנטית. קריאה נעימה.


טבלת גמטות של אפונים על פי חוקי מנדל | תרשים: ויקיפדיה



כתבות וסרטונים ממדור מאגר מדע

יסודות הגנטיקה: חוקי מנדל – סדרת מצגות העוסקת בעקרונות הגנטיקה, מחוקי מנדל, דרך פיתוחים מתקדמים ועד להנדסה הגנטית.

ריכוז סרטונים: כל השלבים מגן לחלבון – ריכוז סרטונים העוקבים אחרי כל השלבים בתהליך יצירת החלבון.

הגנטיקה של סוגי הדם, והצצה לסוג הדם הנדיר והמיוחד "בומביי" – כתבה העוסקת בסוגי הדם ובמאפייניהם.

עתיד המחקר הגנטי – כתבה שמצביעה על כיוונים אפשריים במחקר הגנטי.

כל מה שרצית לדעת על דנ"א ולא העזת לשאול – סדרת כתבות העוסקות בהיסטוריה של גילוי הדנ"א.

מהי מוטציה גנטית? – סרטון שמסביר על מוטציות.

הדנ"א: חוברת ההפעלה של הגוף – סרטון המסביר על הדנ"א.

שחלוף: המקור לשונות גנטית – סרטון שמסביר מהו שחלוף.

איך מתבצעת חלוקת הפחתה (מיוזה)? – סרטון המסביר את התהליכים המתרחשים במיוזה.

הבסיס המולקולרי של ההנדסה הגנטית – סרטון העוסק בשיטות שבאמצעותן בני האדם מתערבים בגנום בתהליכי ההנדסה הגנטית.


זבוב הפירות (דרוזופילה): חיית מודל במחקרים גנטיים | תמונה: ויקיפדיה



שאלות ממדור שאל את המומחה

מדוע יש אנשים עם סיכון יתר להתמכרות, והאם יש לכך מרכיב גנטי?

מדוע חלק מהאנשים טועמים PTC ואחרים לא?

מה גורם לגן להיות דומיננטי או רצסיבי? (מה גורם לגן אחד להיות חזק יותר מהשני)?

האם אפשר להראות קשר בין שני ילדים שהם מאותו אבא אך יש להם אמהות שונות?

האם אנשים בהירים באפריקה יכהו את עורם?

מדוע נישואי קרובים מגבירים את הסיכון לפגמים גנטיים אצל הילדים?

האם טביעות האצבעות שלי דומות לטביעות האצבעות של אבי או אמי?

מדוע בני אדם איבדו את שיער גופם במהלך האבולוציה?

האם תכונות אופי הן דבר נרכש או גנטי?

האם ידועים הגנים השולטים בצפיפות השיער ובעוביו?


המבנה הכימי של הדנ"א | תרשים: ויקיפדיה



באשכול הכתבות הנוכחי סקרנו כמה מההבטים של הגנטיקה, החל מהיסודות של חוקי מנדל, דרך הביולוגיה המולקולרית ומאפייני הגנים וכלה בהנדסה הגנטית. בימינו נעשים פחות ופחות מחקרים גנטים "קלאסיים" של חיפוש תכונות ולמידה על ידי הכלאות, היות שהבסיס המולקולרי של התורשה כבר מובן לנו היטב והרבה יותר קל ומהיר ללמוד על שינויים גנטיים בשיטות מולקולריות. למרות זאת, מדי פעם צצות הפתעות ומתגלים שלבים מולקולרים חדשים, כגון מנגנונים להשתקת גנים שנותנים תוצאות שאינן מתיישבות עם היחסים הצפויים, כך שעדיין מוקדם להספיד את השיטות הוותיקות.

לגנטיקה יש תפקיד חשוב במחקר הביולוגי, לא רק בהבנת תפקידם של גנים אלא גם בהנחת היסודות להתערבות בביטויים של גנים ואפילו בשינוי גנים קיימים. על כן נעשה מאמץ רב לפתח שיטות של הנדסה גנטית וביולוגיה מולקולרית.

שאלה לדיון מדעי: מדוע מחלות גנטיות רצסיביות קטלניות לא נעלמות לדעתכם ממאגר הגנים האנושי, בהנחה שהן לא נותנות יתרון עקיף במצב הטרוזיגוטי.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

4 תגובות

  • הגר

    בעיות פיריון בתורשה

    האם כאשר לאבא יש בעיות פיריון בהכרח גם לבן יהיה?כי הרי תאי המין של האבא מועברים לבן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום הגר
    כל ילד (ולא משנה אם זה בן או בת) מתחיל את דרכו כביצית מופרית שמכילה את החומר התורשתי שמקורו בתאי המין של האב ושל האם. אם לאחד ההורים יש בעית פריון, בהנחה שהיא עוברת בתורשה, אין משמעות אם היא הופיעה אצל האם או האב. עם זאת יש מקרה פרטי בו בעית פריון תעבור בתורשה מאב לבן בהכרח, רק אם הגן הפגום נמצא על כרומוזום Y (כרומוזום המין הזכרי).
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • vdr

    המשך שאלה

    תודה רבה ארז!בהנחה שזה עובר בתורשה הסטטיסטיקות במקרים האלו היא גבוהה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זה תלוי בהרבה משתנים.
    אם מסתכלים מבחינה גנטית טהורה יש לנו כמה תרחישים: אם מדובר בגן דומיננטי (שמספיק עותק אחד שלו על מנת שיבוא לידי ביטוי) ואחד ההורים נשא שלו, הסיכוי שיבוא לידי ביטוי אצל אחד הילדים הוא כ50%, אם שני ההורים נשאים, הסיכון עולה לכ75%. אם הגן יושב על כרומוזום המין X של האב 50% מהבנות יקבלו אותו (ואף אחד מהבנים), אם על כרומוזום Y כל הבנים יקבלו אותו.

    אם מדובר בגן רצסיבי (כזה שצריך שני עותקים בשביל שיבוא לידי ביטוי) - 2 ההורים חייבים לספק עותק אחד וגם אז רק 25% מהילדים, כלומר מי שקיבל את שני העותקים, צפוי להיות לבטא את הבעיה. ואם הוא קיים על כרומוזום X אצל האם, 50% מהבנים צפויים לבטא אותו (משום שכרומוזום Y שלהם מכיל יחסית מידע גנטי על כן גנים רצסיבים על כרומוזום X נוטים יותר לבוא לידי ביטוי).

    אם את רוצה מידע נוסף על הורשה וגנטיקה, אני ממליץ לך לצפות בסדרת המצגות שלנו - יסודות הגנטיקה

    מקווה שעזרתי
    ארז