PTC, או בשמו המלא פנילתיול-קרבואמיד, הוא חומר מלאכותי אשר התגלה ב-1931 ע"י ארתור פוקס, כימאי בתאגיד הכימיה דופונט. פוקס, יצר בטעות ענן של חלקיקי PTC ושיחררם לאוויר המעבדה. עמיתו לחדר מייד הרגיש בטען המר, אך ד"ר פוקס לא הרגיש שום טעם מיוחד. פוקס המשיך לחקור את המקרה וגילה שישנם אנשים רבים אשר מרגישים טעם מר כאשר הם טועמים את ה-PTC ואילו אחרים אינם מרגישים טעם כלל או מרגישים טעם מר קל מאוד.

בערך כ-70% מאוכלוסיית העולם יכולה להרגיש את עם ה-PTC, כאשר האחוזים נעים בין 58% בקרב האוכלוסיה האבוריג'נית באוסטרליה, לכמעט 100% בקרב אינדיאנים.

בהמשך, נתגלה כי היכולת לחוש בטעם ה-PTC נשלטת ע"י גנטיקה מנדלית פשוטה. קרי: ישנו רק גן אחד השולט על התכונה ולו 2 אללים או גרסאות: גן "טועם" או גן "לא-טועם". אדם בעל 2 גנים "לא-טועמים" לא יוכל להרגיש את טעם ה-PTC, בעוד שאדם בעל לפחות עותק אחד "טועם" יוכל להרגיש את הטעם. למעשה, הגנטיקה של טעימת PTC היא כל כך פשוטה שהיא שימשה לבדיקות אבהות לפני גילוי ה-DNA כחומר התורשתי.


דוגמא להכלאות מנדליות

בדיקות גנטיות שנעשו לאחרונה על הגן גילו שישנם יותר משני אללים: פרט לשניים הנפוצים ("טועם" ו"לא טועם"), ישנם עוד לפחות כ-5 אללים נדירים בעלי רגישויות משתנות ל-PTC.

מהו השינוי הפיזיולוגי אותו הימצאות גירסה כזו או אחרת של הגן גורמת? על הלשון שלנו ישנם פקעיות טעם – כעין צברים של חיישנים אשר אחראים לקליטת הטעמים השונים והעברת הסיגנלים המתקבלים למוח. כאשר יש לנו לפחות גן אחד "טועם", לחיישנים אשר על הפקעיות תהיה צורה מעט שונה מחיישנים שנוצרו ע"י גן "לא-טועם". ההבדל הקל בין החיישנים הוא זה האחראי לרגישות החיישן למולקולת ה-PTC.

עכשיו, שאנו מבינים מדוע ישנם אנשים אשר יכולים לטעום ואילו אחרים לא, עלינו לשאול את עצמנו – מדוע בכלל ישנם מספר גירסאות לגן?

ובכן, למרות שה-PTC לא נמצא בטבע, חומרים דומים לו (כגון תרכובות תיאו-אוראה) נמצאים והם אכן, ברובם, מרים ורעילים לנו. במובן זה, לנושאי הגן "הטועם", ישנו יתרון על פני אחרים, בכך שהם יכולים להימנע מצמחים רעילים. אם הדבר נכון, מדוע ישנם אנשים ללא היכולת הזו?

כאן המדענים חלוקים ונותר רק לשער השערות: ישנם מדענים הגורסים שהעדר היכולת לטעום PTC מחזקת את היכולת לטעום חומרים רעילים אחרים. מצד שני, ניתן להעלות את ההשערה שבנקודה מסויימת באבולציית האדם, בני אדם זיהו כבר צמחים רעילים ונמנעו מהם לחלוטין. חוסר השימוש בתכונת הטעימה הוביל לכך שמוטציות בגן לא השפיעו על שרידות בני האדם והגן הלך והתנוון.

מאת: שלומי דגן
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

10 תגובות

  • גיא צור

    בדיקת PTC

    שלום
    היכן ניתן לבדוק רגישות ל PTC?

  • רועי ג

    קידום גימלים

    שמי רועי ג לייטנר ואני אדיש.
    יש לי ערוץ roei ואין לי עוקבים למרות האיכות המדהימה של הסרטונים.
    בבקשה מכם עשו טובה לאנושות.
    אחים יקרים שלי.

  • פלג אגוזי

    קידום מכירות

    שלום, שמי פלג אגוזי.
    יש לי ערוץ יוטיוב העונה לשם pelegini50.
    קוראים להוריי נעמה ואיתן.
    אנא תרמו לערוץ.
    תודה ואוהב אתכם פלגץ

  • צרפת

    בנים

    פלג שונא בנות חובב בנים. אשתו של צרפת היא נעמה, למרות שנעמה שכבה עם כל הבנים בשכבב

  • ranini

    בוסניה

    ללא ספק נרקיס מסריחה. פשוט מסריחה.

  • צרפת

    ללא ספק נעמה

    פשוט נעמה מסריחה. פלגינו ילד פלגינו

  • רוחמה

    ptc

    האם יש רגישות או איזה שהו סיכון לחולי אסטמה.ולנשים בהריון לטעום ptc??

  • yeled

    yeladim

    שונא את הנושא ביולוגיה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  • רונן

    מנטה ותחושת קור

    מדוע כשמוצצים סוכריית מנטה מתקבלת תחושת קור ואם שותים אח"כ מים אז זה כאילו שותים מים קרים?

  • מאיר

    תשובה

    ההסבר יחסית פשוט.
    אנחנו נוטים לחשוב שמזון מפעיל רק קולטני טעם, אך זאת טעות.

    מנטה למשל מפעילה בפה גם קולטני טמפרטורה ויוצרת תחושת קור.
    פילפלים חריפים שונים מפעילים בפה קולטני טמפרטורה וכאב (!!) ולכן לאחר שאוכלים מזון חריף אנחנו מזיעים כי "ים לנו".

    למעשה הטעמים הקיימים בפה הם:
    מתוק, מלוח, חמוץ, מר ואוממי.

    האחרון הוא קולטן למונוסודיום גלוטמאט המצוי באופן טבעי הרבה בבשר.
    הסיבות לקולטן הן אבולוציוניות - בשר הוא מקור מזון עשיר וחשוב מאוד לאדם במהלך האבולוציה ולכן אנחנו אוהבים ורוצים לאכול אוותו. ה"חשק" למונוסודיום גלוטאמאט התגלה לפני שנים רבות ובמשך זמן רב (וגם כיום בארצות מסויימות) מוסיפים הרבה מונוסודיום גלוטאמאט לחטיפים כדי להגביר את הרצון שלנו לאכול אותם.
    מבדיקות שנערכו כנראה שהמונוסודיום גלוטאמאט לא מזיק אך יש אנשי שמגיבים אליו באלרגיה קשה.

    כפי שאולי שמתם לב אין טעם "חריף"!
    כפי שכבר ציינתי זה למעשה שילוב של חום וכאב.