נזקי הקורונה לגוף:
סיכום ביניים

"זו מחלה מטורפת", אמרה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, פרופ' גליה רהב, בריאיון לרוני לינדר מ"דה מרקר" בתחילת מאי. נכון לעכשיו ידוע על כ-18 מיליון איש ברחבי העולם שנדבקו בנגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, וקרוב ל-700 אלף חולים מתו מסיבוכי המחלה.

אם בתחילת ההתפרצות חששו בעיקר מדלקת הריאות החמורה שהמחלה עלולה לגרום, הרי ככל שהזמן עובר ומספר החולים עולה, הרופאים נחשפים לעוד ועוד פגיעות שמהן סובלים החולים, גם באיברים אחרים. רופאים מבתי חולים בניו יורק, שהתמודדו עם ההתפרצות רחבת ההיקף שהייתה שם בחודשים האחרונים, פרסמו לאחרונה מאמר בכתב העת Nature Medicine בניסיון לעשות סדר בבלגן.

נגיף אחד - מגוון רחב של פגיעות. רופא מודד לחץ דם לחולה במסכה | צילום: Alessandro Pintus, Shutterstock

נזק ישיר לתאים

הנגיף חודר לתאים בדרך דומה לקרוב משפחתו, נגיף הסארס, שחולל מגפה בשנת 2003. על מעטפת הנגיף יש חלבון שנקשר לקולטן בשם ACE2, אשר נמצא בצד החיצוני של תאים בגוף. הקולטן הזה נפוץ מאוד בתאים של דרכי הנשימה העליונות (האף והלוע) וברֵיאוֹת, ומספק דרך כניסה נוחה לנגיף.

מחקרים נוספים מצאו את הנגיף גם בתאי מערכת העיכול, הכליות, שריר הלב ומערכת העצבים של נדבקים. בכל האיברים האלו נמצאו תאים שהחלבון ACE2 נוכח על המעטפת שלהם. עם זאת לא ברור איך הנגיף מגיע לאיברים הללו. ייתכן שהוא עובר דרך מחזור הדם, אולם נראה שלפחות אצל חולים קלים הנגיף כלל לא נמצא בדם.

הרס התאים שהנגיף חודר אליהם ברֵיאוֹת ובאיברים אחרים עלול לפגוע ישירות בתפקוד האיברים הללו. בנוסף, פעילות יתר של מערכת החיסון עשויה לגרום בעצמה הרס לרקמות.

דרך כניסה נוחה. נגיף קורונה נצמד לקולטן ACE2 על פני תא אדם | איור: KEITH CHAMBERS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מערכת הדם

הרס התאים עלול ליצור דלקת מקומית ברקמה הפגועה, שגורמת לקרישת הדם בנימים ובכלי דם קטנים באזור הדלקת, ואף עשויה לגייס בהמשך תאים נוספים של מערכת החיסון, שמעצימים את תהליך יצירת הקרישים והרס כלי הדם. בנוסף, ייתכן שעצם הקישור של הנגיף לקולטן ACE2 משפיע גם הוא על כלי הדם. ACE2 הוא חלבון חשוב במערכת הבקרה על לחץ דם, על התרחבות הוורידים ועל מאזן המלחים והנוזלים בגוף. חולים שסובלים מלחץ דם גבוה נחשבים קבוצת סיכון למחלה.

בתחילת ההתפרצות הועלו חששות שתרופות להורדת לחץ דם, הפועלות על אותו מנגנון שהנגיף מנצל, עלולות להגביר את סכנת ההדבקה או להחמיר את המחלה, אך חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק שללו את האפשרות הזאת. נכון לעכשיו לא ברור עדיין איך קשירת הנגיף לקולטן משפיעה על תפקוד הקולטן, ואיך זה משפיע על חומרת המחלה ועל תסמיניה.

ייתכן שעצם הקישור של הנגיף משפיע על כלי הדם. בדיקת דם לזיהוי קורונה | צילום: SPUTNIK / SCIENCE PHOTO LIBRARY

הלב

הפגיעה בשריר הלב שנצפתה אצל חלק מהחולים נגרמת כנראה מחדירה של הנגיף לתאי הלב עצמם, שהורסת אותם באופן ישיר, וגם מדלקת קרום הלב ושריר הלב שנוצרת בעקבות זאת. קרישי דם שנוצרים אצל חלק מהחולים עלולים גם הם לגרום לחסימת כלי דם ולאוטם שריר הלב.

פרט לחסימתם, כלי הדם של הלב עלולים להיפגע מהנגיף עצמו, עקב דלקת מקומית או בשל פעילות יתר כללית של מערכת החיסון. גם דלקת הריאות החמורה, שפוגעת בתפקוד הריאות ויוצרת מחסור בחמצן, עלולה לגרור פגיעה לבבית.

מחלות לב דווחו אצל כשבעה אחוזים מהחולים ככלל, ו-22 אחוז מהחולים שהגיעו לטיפול נמרץ בבית חולים בעיר ווהאן בסין, שהייתה מוקד ההתפרצות הראשון של COVID-19. הפרעות בקצב הלב נצפו אצל 17 אחוז מהחולים שאושפזו בבית החולים הזה. אחוזים נמוכים יותר, אך עדיין משמעותיים, דווחו בשני מאמרים שעקבו אחרי חולי קורונה המאושפזים בבתי חולים בניו יורק.

שבעה אחוזים מחולי הקורונה סובלים ממחלות לב. רופאה בוחנת מוניטור של חולה | צילום: Photographee.eu, Shutterstock

הכליות

פגיעה בפעילות הכליות היא סיבוך נפוץ מאוד של המחלה. יתר על כן, חולים שפיתחו את הסיבוך הזה נמצאו בסיכון גבוה פי 5-3 למות מהמחלה. חוקרים מניו יורק מצאו ש-22 אחוז מהחולים המאושפזים סבלו מפגיעה בתפקוד הכליות, ואילו בקרב אלה שאושפזו בטיפול נמרץ שיעור החולים שלקו בפגיעה כלייתית זינק עד כ-90 אחוז. כ-35 אחוז מהחולים עם כשל כלייתי מתו מהמחלה.

גם במקרה הזה, הנזק לכליות עלול להיגרם מהרס תאים נגועים בנגיף, מהרס של כלי דם קטנים בגלל קרישי דם ומפעילות יתר של מערכת החיסון. נזק לכליות עלול לנבוע גם מעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ומעלייה בחומציות הדם.

חמישית מהמאושפזים סובלים מפגיעה בתפקוד הכליות. חולת קורונה מאושפזת בבידוד | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock

מערכת העיכול

מחלת COVID-19 מלווה במקרים רבים בתסמינים המעידים על פגיעה במערכת העיכול, ובכלל זה חוסר תיאבון, כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים. קיימת סבירות גבוהה שהם נובעים מהרס תאי האפיתל המצפים את הקיבה והמעי, בעקבות פגיעה ישירה של הנגיף עצמו, שכן בתאים האלה יש הרבה קולטני ACE2. גם דלקת מעיים מקומית עלולה להתפתח.

בנוסף, ייתכן ששינויים בהרכב חיידקי המעיים, למשל עקב מתן אנטיביוטיקה בשילוב תרופות ניסיוניות לטיפול בנגיף, או בשל פעילות הנגיף עצמו, משפיעים גם הם על תפקוד מערכת העיכול.

הכבד

כמה מחקרים מצביעים על נזק שנגרם לכבד של 14–50 אחוז מהחולים שהגיעו לטיפול נמרץ, ו-19 אחוז מהחולים בכלל. ייתכן שככל שהמחלה חמורה יותר, כך פעילות הכבד נפגעת יותר. לפחות חלק מהפגיעות בכבד הן נזק משני כתוצאה מתופעות הלוואי של התרופות הניסיוניות שמשמשות כטיפול במחלה, כגון רמדסיביר.

ייתכן שהתרופות הניתנות לחולי קורונה משפיעות גם הן על מערכת העיכול והכבד | טיפול נמרץ במחלקת קורונה | צילום: shutter_o, Shutterstock

המערכת האנדוקרינית (בלוטות והורמונים)

חולי סוכרת ואנשים עם השמנת יתר נמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה. חוקרים מסין מצאו שארבעה אחוזים מהמאושפזים לא היו סוכרתיים ובכל זאת פיתחו קֶטוֹזִיס – מצב נפוץ אצל חולי סוכרת, שבו הגוף עובר משימוש בגלוקוז לשימוש בתוצרי פירוק של שומן מהכבד. חלקם הידרדרו לקטואצידוזיס – קטוזיס לא מבוקר שגורם לעלייה מסוכנת בחומציות הדם.

הסיבות לכך עדיין לא ברורות: יש ראיות לכך שתאי בטא בלבלב, שמייצרים את ההורמון אינסולין האחראי על ויסות רמות הגלוקוז בדם, מכילים את הקולטן ACE2, ולכן הנגיף עלול לפגוע בהם ישירות ולהוביל לקטוזיס. עם זאת, הראיות לכך אינן חד-משמעיות.

פעילות תאי הבטא יכולה להיות מושפעת גם מפעילות מערכת החיסון או מפגיעה בכבד. חוקרים מהאוניברסיטה העברית דיווחו לאחרונה שהנגיף גורם להצטברות שומן בתאים – תהליך שעשוי גם הוא להשפיע על פעילות האינסולין ועל מאזן הסוכר בדם.

סיכון יתר. רופאה בדטרויט מטפלת בכף הרגל של חסר-בית חולה סוכרת | צילום:  JIM WEST / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מערכת העצבים

תסמיני הקורונה כוללים כאב ראש, סחרחורות, כאבי שרירים ועייפות – בדומה למחלות נגיפיות אחרות כמו שפעת. תסמינים נוספים כוללים אובדן חוש טעם וריח וחוסר תיאבון. במקרים קשים תוארו בלבול וערפול חושים, וכן דלקות ברשתית ופגיעה בראייה.

חוקרים מלונדון פרסמו לאחרונה מאמר בכתב העת Brain שמתאר פגיעות עצביות אצל 43 חולי קורונה. חלקם סבלו מדלקת קרום המוח, דלקת המוח, דלקת בעמוד השדרה, הזיות, פסיכוזות ושטף דם מוחי. נצפו גם מקרים של שבץ מוחי, כנראה בעקבות קרישי דם.

הפגיעה בחושי הריח והטעם נובעת כנראה מכך שבתאי האפיתל באף יש ריכוז גבוה של קולטנים לנגיף, שמשגשג בתאים הללו. ייתכן שמשם הנגיף חודר לתאי עצב הריח ועובר דרכם למוח, אך נכון לעכשיו אין ראיות מוחשיות התומכות בהשערה הזאת.

החולים סובלים בין השאר מסחרחורות ועייפות. חולת קורונה מאושפזת | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock

העור

רופא עור איטלקי היה הראשון שפרסם נתונים על תופעות עוריות שהופיעו אצל 20 אחוז מחולי הקורונה שבהם טיפל. התסמינים כללו פריחה, חרלת ושלפוחיות דמויות אבעבועות רוח. חוקרים אחרים, שסיכמו נתונים מ-46 מחקרים, דיווחו בנוסף על פגיעות דמויות כוויות קור בכפות הידיים והרגליים, פצעי לחץ, כאבים, תחושות שריפה, עקצוץ וגירוד.

הפגיעות דמויות כוויות הקור היו הנפוצות ביותר – כ-40 אחוז מכלל התופעות העוריות שתוארו, והן הופיעו אצל חולים בכל גיל, מ-15 עד 90 – ואצל חולים קלים וקשים גם יחד. חלק מהתופעות אפשר לייחס לטיפולים התרופתיים שהחולים קיבלו. הפגיעות דמויות כוויות קור נגרמות כנראה עקב פגיעה בכלי הדם הקטנים כתוצאה מקרישי דם או דלקות.

פגיעות דמויות כוויות קור על כף יד של חולה ב-COVID-19 | צילום: ISM / SCIENCE PHOTO LIBRARY

תופעות אופייניות לילדים ולנשים בהריון

רוב הילדים שנדבקים בנגיף הקורונה חווים מחלה אסימפטומטית, או עם תסמינים קלים בלבד. מחקרים בסין מצאו שבין אחוז אחד ל-1.8 אחוז מהילדים הגיעו בכל זאת לטיפול נמרץ. לאחרונה התעורר חשד לקשר בין COVID-19 להתפרצות של מחלת קווסאקי אצל ילדים – סוג של דלקת חריפה ומסכנת חיים בכלי הדם.

נתונים על נשים הרות מראים שהמחלה מתבטאת אצלן באותו אופן כמו אצל נשים שאינן בהיריון, אך ייתכן שהיא מגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת. מחקרים מעטים בדקו הדבקת ילודים במהלך ההריון או הלידה אצל חולות קורונה ורובם מצאו שהתינוקות נולדים בריאים. עם זאת חוקרים מצרפת פרסמו בכתב העת Nature Communications תיאור מקרה של אישה הרה שחלתה בקורונה. החוקרים מצאו שהנגיף חדר לשליה ואף הדביק את התינוק, שנולד בניתוח קיסרי. התינוק הראה פגיעות עצביות קלות, כגון עצבנות, חוסר תיאבון, קושי ביניקה וחולשת שרירים, והן חלפו תוך כחודשיים. 

רוב הילדים סובלים ממחלה קלה מאוד, אך שיעור קטן זקוק לטיפול נמרץ. רופאה בודקת ילד | צילום: FamVeld, Shutterstock

תמונה חלקית

COVID19 היא מחלה קשה ומורכבת, שמתבטאת לא רק בדלקת ריאות חריפה אלא גם בפגיעות רבות באיברי מערכות הגוף ובתסמינים משונים שעלולים להימשך גם שבועות ארוכים אחרי שהנגיף לא נראה בבדיקות של החולה. רופאים בכל רחבי העולם מנסים לפענח את הפגיעות הללו מתרחשות, מה היקפן ואיך אפשר לטפל בהן.

מכיוון שעולם הרפואה מכיר את המחלה רק שבעה חודשים, וביצוע מחקרים במהלך מגפה עולמית הוא משימה לא פשוטה, הנתונים מתבססים לא פעם על מחקרים מצומצמים, לא מבוקרים כראוי ועל מספר חולים קטן. ובכל זאת, מיום ליום אנו יודעים יותר על המחלה המורכבת הזו, ולומדים בהדרגה דרכים לטפל טוב יותר בחולים.

כל הממצאים מראים שמוטב לא לחלות כלל במחלה: הימנעות ממגע לא חיוני עם אנשים אחרים, עטיית  מסכות והקפדה על היגיינה הן הדרכים היעילות והטובות ביותר לשרוד את המגפה.