מדוע הקורונה הורגת?

דמיינו נמר רעב, נחש ארסי ודג פוגו (אבו נפחא); אף אחד לא היה רוצה לפגוש אותם באמצע הג'ונגל, או במקרה של דג הפוגו, לאכול אחד כזה. אתם מבינים למה הם מסוכנים לכם. עכשיו חשבו על נגיף הקורונה SARS-CoV2 שגורם לתחלואה ומוות ברחבי העולם. מה כל כך מסוכן בו? איך יכול להיות שמקטע גנטי עטוף מעטפת חלבונית הוא כל כך מסוכן? 

כמו בהרבה נושאים מדעיים, אין עדיין תשובה מוחלטת ואין מודל פתולוגי (מנגנון מחלה) שלם עבור הנגיף החדש, אבל הידע הקיים על נגיפי קורונה ודגימות מחולים יכולים לעזור לשפוך אור על המחלה. כיום משערים חוקרים כי המנגנון הכללי מורכב מהנזק שנגרם לגוף באופן ישיר על ידי הנגיף, בתוספת הנזק שנגרם מתגובת-יתר של מערכת החיסון. 

כאשר נגיף קורונה עובר מאדם לאדם דרך רסיסי נוזל ממערכת הנשימה, הוא חודר לתאי הריאה ומתחיל להתרבות. הנגיף משעבד את התאים לצרכיו, ובסוף תהליך החלוקה הוא פורץ החוצה מן התאים והורג אותם. הנגיף החדש נוהג לתקוף תאים מפרישי ריר ותאים דמויי שערה (cilia) בריאות. חוקרים משערים שבדומה לנגיף ה-SARS, הנזק לתאי הריאה גורם לקוצר נשימה לאחר שנוזלים וחלקי תאים מתים גודשים את הריאות. 

החלק השני במנגנון המחלה מתרחש כאשר הגוף מתחיל להילחם בנגיף. בשלבים הראשונים של המחלה חלק מהחולים יפתחו תסמינים שכוללים שיעול וחום. שיעול הוא תגובה פיזית של הגוף כאשר הוא מזהה חדירה של גורם זר למערכת הנשימה. חום, לעומת זאת, הוא חלק מהתהליך הדלקתי שמתפתח בגוף כתוצאה מפעילותה של מערכת החיסון המולדת. במהלך הדלקת מוגברת זרימת הדם לאזור שבו יש תאים נגועים, וכך יותר תאי-דם לבנים במערכת החיסון יכולים לעזור להילחם בנגיף. במצב תקין, הגוף מפקח על התהליך בצורה הדוקה, והוא מתרחש רק באזורים נגועים בנגיף.

הנגיף תוקף את תוקף את התאים בריאות. איור: DESIGN CELLS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 מה קורה כשהתהליך הדלקתי יוצא משליטה?

אצל רוב נשאי SARS-CoV 2 מתפתחים תסמינים קלים של המחלה, הם אינם זקוקים לאשפוז ואחוז התמותה מכלל החולים נותר נמוך. עם זאת, נראה שחולים מבוגרים וחולים בעלי מחלות כלי דם, לב וריאות עשויים לפתח תסמינים קשים ומסוכנים של המחלה. חוקרים משערים שגילם המבוגר ומחלות הרקע של חלק מהחולים מביאים לשחיקה של הבקרות הפיזיולוגיות במערכת החיסון שתפקידן לווסת את התהליך הדלקתי. 

חומרים בשם ציטוקינים (cytokines) ממלאים תפקיד חשוב בוויסות התהליך הזה. חלקם מגבירים את התהליך הדלקתי, וחלקם מדכאים אותו. כאשר יש פגם בבקרה על הפרשת ציטוקינים עלול להתפתח תהליך בשם סערת-ציטוקינים: במצב כזה מערכת החיסון עלולה לצאת משליטה, לתקוף תאים בריאים ולהציף אותם בנוזלי הדם, בחלבונים ובחלקי תאים. סוג אחד של תאים שנפגע משמעותית מפעילות-יתר של מערכת החיסון הוא תאי נאדיות הריאה. הנאדיות הן תאים עדינים שתפקידם לבצע את חילוף הגזים (חמצן ופחמן דו-חמצני) בין הסביבה החיצונית והגוף. חולים ב-COVID-19 עלולים לסבול מדלקת ריאות חמורה (pneumonia) שתוביל לחסימה בנאדיות, וללא עזרת מכונת הנשמה הם עלולים למות מחוסר בחמצן. הנזק לריאות אצל חולים במצב קשה עלול להיוותר גם לאחר המחלה.

תגובה קשה של מערכת החיסון עלולה להתפתח לדלקת ריאות מסוכנת. צילום רנטגן של חולת קורונה | מקור: Good Image Studio, Shutterstock

 נזק רב מערכתי

בעוד שהנזק למערכת הנשימה הוא סימן ההיכר של נגיף הקורונה ובעל השפעה מיידית על בריאות החולה, חשוב להכיר בכך שהנגיף עשוי לגרום לנזקים רב מערכתיים. דגימות מחולי קורונה הובילו לזיהוי נזקים חמורים בתאי הכבד והכליות של חלק מהמטופלים, שעלולים להיות קטלניים. מגפת ה-SARS ב-2003, שמקורה בנגיף ממשפחת הקורונה היא דוגמה לנזק הרב הטמון בכשל כליות. ששה אחוזים מהחולים ב-SARS חוו כשל בכליות ושיעור התמותה של הסובלים מכשל זה הגיע ל-91.7 אחוז.  המנגנון שמוביל לפגיעה בכבד ובכליות כתוצאה מהנגיף עוד נסתר. ההשערה היא שסערת הציטוקינים שמתחילה בריאות וגורמת לדלקת חמורה, מתפשטת בעקבות הנגיף לאזורים נוספים ומובילה לנזק במערכות נוספות. ככל שיתבהר המנגנון הפתולוגי מאחורי המחלה יוכלו הרופאים לנטר טוב יותר איברים בסיכון אצל המטופלים, ולעזור לגוף להתמודד בצורה יעילה עם הנגיף.