איך תצמצמו את הסיכון להידבק? איך תדעו שנדבקתם ומה עליכם לעשות במקרה כזה? ומתי יהיה חיסון? כמה הנחיות מועילות

נגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2, התפרץ לאחרונה בסין והתפשט בינתיים ל-75 מדינות נוספות ברחבי העולם, ביניהן ישראל. עד כה ידוע על קרוב ל-90 אלף נדבקים, רובם בסין, וכ-3,000 הרוגים. הבשורה המעודדת היא שיותר מ-40 אלף מהנדבקים כבר החלימו, רובם אחרי מחלה קלה בלבד.

עדיין מוקדם לדעת את שיעור התמותה מהמחלה, הפוגעת בדרכי הנשימה בדומה לשפעת, אך לפי ההערכות הנוכחיות הוא עומד על כשני אחוזים. עם זאת, בקבוצות הסיכון, כגון אנשים זקנים עם מחלות רקע, התמותה גבוהה יותר באופן משמעותי. לשם ההשוואה, שיעור התמותה מהתפרצות נגיף הסארס בשנת 2003 עמד על 9.6 אחוזים, ואילו התפרצות נגיף ה-MERS בשנת 2012  קטלה 34 אחוז מהנדבקים, אך למרבה המזל לא הייתה מדבקת כמעט.

נראה כי תקופת הדגירה של SARS-CoV-2, כלומר הזמן שחולף מרגע ההדבקה ועד להופעת התסמינים, ארוכה יחסית ומשתנה מאוד מאדם לאדם. תסמיני המחלה עלולים להופיע תוך יומיים בלבד או רק אחרי שבועיים. במהלך חלק מתקופת הדגירה הנגיף ככל הנראה כבר עלול להדביק אנשים אחרים, עוד לפני שהחולה מראה תסמין כלשהו. כשמשווים למחלות אחרות שפוגעות בדרכי הנשימה רואים שתקופת הדגירה של שפעת עונתית נמשכת בדרך כלל יומיים, נגיפי סארס דוגרים 10-2 ימים, וב-MERS חולפים כחמישה ימים מרגע ההדבקה עד להופעת התסמינים.

ולבסוף, קצב ההדבקה, או המהירות בה המחלה מתפשטת, מייצג את מספר האנשים הממוצע שכל נשא או חולה מעביר אליהם את הנגיף. לדוגמה, קצב ההדבקה בשפעת עונתית עומד על 1.3 ובסארס הוא היה 2. התפרצות עם קצב הדבקה הנמוך מ-1 תיעלם בהדרגה. ב-23 בינואר השנה העריך ארגון הבריאות העולמי שקצב ההדבקה בנגיף החדש הוא בין 1.4 ל-2.5. מחקר אחר העריך שקצב ההדבקה גבוה יותר ונע בין 2.24 ל-3.58. כך או כך, ברור שהוא מדבק למדי.

שלושה נגיפי SARS-CoV-2 מגיחים מתוך תא, תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים | קרדיט: NIAID-RML
הנגיף כנראה עלול להדביק עוד לפני הופעת תסמינים. נגיפי SARS-CoV-2 מגיחים מתוך תא, תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים | קרדיט: NIAID-RML

איך נתגונן מפני הדבקה?

כעת, כשהנגיף הגיע לישראל ועלולות להתרחש הדבקות נוספות, ריכזנו עבורכם את העצות המעשיות והעדכניות ביותר, שלוקחות בחשבון את תקופת הדגירה הארוכה יחסית ואת יכולת ההדבקה הגבוהה של הנגיף. ההמלצות מבוססות על הנחיות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל.

עדיין לא ברור בדיוק איך הנגיף עובר מאדם לאדם. עם זאת, ידוע שנגיפים דומים מופצים באמצעות טיפות רוק וחלקיקים קטנים אחרים שנפלטים ממערכת הנשימה, למשל כשאנו משתעלים או מתעטשים, אך לא עוברים באופן חופשי באוויר. לכן יש כמה פעולות יעילות יחסית שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לצמצם את סכנת ההידבקות. מומלץ לשטוף ידיים היטב ובתדירות גבוהה במים ובסבון, או לפחות לחטא אותן בג'ל אלכוהול. אם אנחנו משתעלים או מתעטשים, יש לעשות את זה לתוך ממחטה או לשרוול החולצה. שיעול או התעטשות לאוויר הפתוח יפזרו את הנגיף בכל הסביבה, ושיעול או התעטשות לכף היד אינם רצויים גם כן, כיוון שכך נשאיר נגיפים על כל משטח שניגע בו באותה יד. חשוב לא לגעת באף, בפה או בעיניים בידיים לא נקיות, ולא להתקרב לחולים או לגעת בהם.

חשוב גם להתעדכן בהתפתחויות האחרונות ולעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות כדי להגן על עצמנו ועל אחרים מפני הידבקות.

איך אדע אם נדבקתי?

התסמינים השכיחים ביותר הם חום, עייפות ושיעול יבש. חלק מהמטופלים עשויים לסבול מכאבי שרירים, גודש באף, נזלת, כאבי גרון ושלשולים. בערך אחד מכל שישה חולים מפתח גרסה חמורה יותר של המחלה, כולל קשיי נשימה. אנשים בגילאים מבוגרים, ובמיוחד אלה שסובלים מפגיעה במערכת החיסון או מבעיות רפואיות כרוניות כמו יתר לחץ דם, בעיות לב או סוכרת, נוטים לפתח מחלה קשה יותר. אם אתם סובלים מחום, שיעול וקשיי נשימה, ויתכן שנחשפתם לחולה, התקשרו למוקד מגן דוד אדום (101), כדי לקבוע את רמת הסיכון בהדבקה ואת הצורך בבדיקה בבית המטופל. אין להגיע למרפאות קופת החולים או לחדר המיון.

בדיקה אבחנתית של נגיף הקורונה עושים נכון לעכשיו רק למי שיש חשש שנחשפו לנגיף או היו בקרבה הדוקה לחולה מאובחן, ורק אחרי שפיתחו תסמינים מתאימים. האבחון נעשה בבדיקת מעבדה של הפרשות מדרכי הנשימה. הדגימה נשלחת רק באישור של רופאי המחוזות של משרד הבריאות.

בדיקות מעבדה לנגיף קורונה. צילום: Sputnik / Science Photo Library
אבחון הנגיף נעשה בבדיקת דגימה מדרכי הנשימה. בדיקות מעבדה לנגיף קורונה | צילום: Sputnik / Science Photo Library

הבדיקה יצאה חיובית. איך מטפלים?

נכון לעכשיו אין טיפול ספציפי למחלה הנגיפית, אך חלק מהחולים הקשים יותר עשויים לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים בזמן שגופם נלחם במחלה. מרבית החולים (כ-80 אחוז) מחלימים ללא צורך בטיפול מיוחד.

בשלב הראשון מסווגים את החולים לפי חומרת התסמינים: קלים, בינוניים או מחלה קשה הכוללת דלקת ריאות חמורה (ARDS). במהלך הטיפול הרפואי יש לנקוט באמצעי זהירות ומניעה רבים, ובכלל זה שמירה קפדנית על היגיינה וחיטוי משטחים שהחולה נגע בהם, מניעת מגע ישיר עם דם, נוזלי גוף, הפרשות וחתכים בעור המטופלים, השמדת פסולת וחיטוי הציוד הרפואי.

הטיפול הרפואי במי שזקוקים לכך כולל טיפול תומך כגון מתן חמצן לחולים שסובלים מקשיים בנשימה, מעקב צמוד, ותרופות אנטיביוטיות נגד חיידקים שעלולים ליצור דלקת ריאות וקשיים חריפים בנשימה. פעם ביומיים עד ארבעה ימים יש לבצע בדיקות מעבדה של ליחה מדרכי הנשימה ובדיקות דם לזיהוי חיידקים הגורמים לדלקת ריאות ואלח דם. הבדיקות יימשכו עד שיתקבלו שתי תוצאות שליליות רצופות בהפרש של יממה לפחות זו מזו.

הצוות הרפואי נדרש לעקוב בקפידה אחרי סימנים להתפתחות הלם זיהומי (שוק ספטי): מצב מסכן חיים המתרחש כשלחץ הדם צונח בעקבות זיהום חמור, ועלול לגרום לאלחי דם שיכולים לפגוע במנגנונים חיוניים בגוף ולסכן את חיי החולה. נכון לעכשיו לא ידוע על טיפול ספציפי מומלץ לחולים. טיפולים ניסיוניים ניתן לקבל רק במסגרת ניסויים קליניים מאושרים ומפוקחים.

מרכיבי הטיפול
טיפול תומך
: מתן חמצן לחולים שסובלים ממצוקה נשימתית, ואנטיביוטיקה נגד חיידקים מחוללי מחלות.
בדיקות מעבדה: בדיקות דם ובדיקות של דגימות מדרכי הנשימה.
תדירות: כל 4-2 ימים.מעקב אחרי הלם זיהומי (שוק ספטי): זיהוי מוקדם וטיפול מיידי בכל התפתחות של מצב מסכן חיים שעלול להוביל להידרדרות מהירה של מערכות הגוף ולמוות.
טיפולים ספציפיים נגד הנגיף:  אין עדיין טיפול ספציפי מומלץ לחולים. יש להימנע משימוש בתרופות שלא נבדקו או בטיפולים ניסיוניים לא מפוקחים.

מה בנוגע לחיסון או תרופה?

מרבית החיסונים פועלים על ידי הכנסת גרסה מומתת או מוחלשת של הנגיף או החיידק מחולל המחלה, או חלקים מהם, לגוף. כך מערכת החיסון לומדת לזהות את הפולש ומפתחת אמצעי הגנה נגדו. אם הגוף ייחשף לאחר מכן למחולל המחלה האמיתי בצורתו הפראית, הוא כבר יידע איך להילחם בו. העבודה על פיתוח חיסון נגד SARS-CoV-2, כמו גם טיפולים תרופתיים אחרים, נמצאת בעיצומה בשלל מכוני מחקר וחברות תרופות ברחבי העולם.

מכיוון שאנו יודעים כבר את הקוד הגנטי של הנגיף אפשר להשתמש במקטעים ממנו בניסיון לפתח חיסון. חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Moderna כבר דיווחה על פיתוח חיסון אפשרי ראשון כזה. החיסון נשלח למכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות של ארצות הברית (NIAID) לצורך בקרה וביצוע ניסויים קליניים בבני אדם. אם יתברר שהחיסון יעיל ושאינו מסוכן, הוא יוכל להיכנס לשימוש רק בעוד כשנה, אחרי שגם תימצא חברת תרופות גדולה שתייצר את החיסונים.

תרופה טיפולית, בשם רמדסיביר (Remdesivir) פותחה על ידי חברת Gilead מארצות הברית וכבר החלו לבצע בה ניסויים קליניים בבני אדם בסין ובארצות הברית. תוצאותיהם יתקבלו בחודש אפריל. בימים האחרונים הודיעה החברה שבחודש מרץ היא תחל בשני ניסויים קליניים נוספים שיכללו כאלף מטופלים במדינות נוספות.

חיסון פוטנציאלי נוסף עשוי להגיע ממדעני מכון המחקר הישראלי מִיגָל בגליל, שדיווחו כי הם נמצאים בעיצומה של העבודה על פיתוח חיסון חדש. אם הכול יתנהל כמתוכנן, החיסון יהיה מוכן לניסויים בתוך כמה שבועות.

 

נגיף הקורונה שהתפרץ בסין: כתבה של CBC (באנגלית):

7 תגובות

  • יוס

    הקפאה

    האם הנחת חפץ שעלול להיות נגוע (הגיע מדירה עם חולה) בתוך המקפיא - משמידה את הוירוס, או פשוט משמרת אותו?

  • אילנה

    בעלי חיים

    האם בעלי חיים כגון כלבים יכולים להידבק? ולהדביק בני אדם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלינור אביב

    בעלי חיים

    לפני שבועיים-שלושה הרשויות בהונג קונג מסרו כי דגימות אף ופה מכלב שבעליו נדבק בוירוס נבדקו ונמצאו כ"חיוביותל חלשות". ממחלקת החקלאות, הדייג והשימור (AFCD) נמסר כי היא תערוך בדיקות נוספות כדי לאשר אם הכלב נדבק בנגיף או אם הדגימות הן רק תוצאה של זיהום סביבתי. במידה ויאושר, הכלב יהיה המקרה הראשון של חיית המחמד שנדבקה בנגיף בהתפרצות העולמית הנוכחית.
    נכון לעכשיו, אין ל- AFCD הוכחות לכך שחיות מחמד יכולות להידבק או יכולות להוות מקור זיהום לאנשים.
    המרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC) לא קיבל דיווחים על חיות מחמד או בעלי חיים אחרים שחלו ב COVID-19. יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין אם וכיצד בעלי חיים שונים יכולים להיות מושפעים על ידי COVID-19.
    עפ"י ה- CDC, במקרה של אדם החולה בCOVID-19 (אם יש אישור או חשד), יש להגביל את הקשר עם חיות מחמד ובעלי חיים אחרים, להימנע ממגע עם חיית המחמד כולל ליטוף,התכרבלות, נישוק ושיתוף באוכל, ולהקפיד לשטוף ידיים. בדיוק כמו שיש לעשות סביב אנשים אחרים. זה יכול להבטיח גם לך וגם לבעלי החיים שלך להישאר בריאים.
    https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/prepare/animals.html?fbclid=Iw...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלינור אביב

    שלום אילנה

    לפני כשבועיים הרשויות בהונג קונג מסרו כי דגימות אף ופה מכלב שבעליו נדבק בוירוס נבדקו ונמצאו כ"חיוביות חלשות". ממחלקת החקלאות, הדייג והשימור (AFCD) נמסר כי היא תערוך בדיקות נוספות כדי לאשר אם הכלב נדבק בנגיף או אם הדגימות הן רק תוצאה של זיהום סביבתי. במידה ויאושר, הכלב יהיה המקרה הראשון של חיית המחמד שנדבקה בנגיף בהתפרצות העולמית הנוכחית.
    נכון לעכשיו, אין ל- AFCD הוכחות לכך שחיות מחמד יכולות להידבק או יכולות להוות מקור זיהום לאנשים.

  • שמעון

    מה לגבי פלאפונים

    מה הדרך הטובה ביותר לנקות פלאפון. שמן הסתם הוא מקוד זיהום רציני

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלינור אביב

    שלום שמעון

    יצרני טלפון מפרסמים הנחיות שונות לניקוי מכשירים שונים (עמיד/ לא עמיד במים, סוג ציפוי מגן וכו'), כך שהם לא ינזקו מחומר הניקוי. אני ממליצה לבדוק את הוראות היצרן עבור מכשיר הטלפון הספציפי שלך.
    באופן כללי, לצורך חיטוי רצוי להשתמש בחומרי או מגבוני חיטוי על בסיס אלכוהול (70 אחוז בדרך כלל), ואין להשתמש באקונומיקה או לטבול את המכשיר בתוך חומר החיטוי, אלא לנגב בעדינות את המשטח החיצוני של המכשיר.

  • אור

    טוב לדעת!

    תודה על האינפורמציה.