במי הקורונה פוגעת יותר?

בספרו "על המלחמה" כתב קרל פון קלאוזביץ את המשפט המפורסם: "המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות". בעוד כוונתו הייתה מן הסתם למלחמה בין צבאות, גם את מאמצי הבלימה העולמיים נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הגורם למחלה COVID-19, אפשר לתאר כמלחמה. ואכן, מאז החלה התפרצות הנגיף בסוף שנת 2019 נראה שעוד לא התפזר עשן הקרב ובשלב זה במאבק צפה השאלה אם יש קבוצות אוכלוסיה הפגיעות יותר לנגיף?

התשובה הקצרה היא שעוד מוקדם לקבוע באופן מוחלט. עם זאת, הנתונים הקיימים מעלים שאלות מעניינות.

ילדים נדבקים פחות, מבוגרים רגישים יותר

מפילוח הנתונים עולה נתון מעניין: ילדים נדבקים פחות בנגיף. בינואר 2020 פורסם בכתב העת הרפואי Lancet שאחוז החולים מתחת לגיל 15 עמד על שלושה אחוזים (מתוך מדגם של 507 חולים). אמנם מספר החולים גדל מאז אך במחקר עדכני שהקיף יותר מ-72,000 נדבקים נמצא שאכן רוב החולים נמצאים בטווח הגילים 79-30. עוד עולה מפילוח הנתונים שאחוז התמותה עולה עם הגיל, 0.2 אחוז בגיל 40 לעומת 8 אחוז בגיל 70 ומעלה. חוקרים מתקשים להציע סיבה מדויקת אך מדובר בתופעה חוזרת בהתפרצויות של נגיפי הקורונה כמו MERS ו-SARS. ישנה השערה שילדים אינם מפתחים תסמינים קשים בהדבקה בנגיף ולכן לא מגיעים לבתי החולים ולא מתועדים כחולים.

גברים רגישים יותר לנגיף מנשים

עם הצטברות הנתונים נראה שגברים פגיעים מעט יותר לנגיף החדש. בעוד שמספר הנדבקים דומה בשני המינים, אחוז התמותה בגברים גבוה יותר, 2.8 אחוז לעומת 1.7 אחוז. גם המגמה הזו דומה להתפרצויות הקודמות של נגיפי קורונה. הסבר מבוסס לנתונים עוד אין אך תיאוריות מבוססות הבדלים ביולוגיים והתנהגותיים מנסות להסביר את התופעה. השערה אחת מבוססת על החשיבות האבולוציונית של מערכת החיסון עבור נשים. בעת הנקה עוברים נוגדנים חיוניים לתינוק הרך ועוזרים בשמירה על בריאותו. לכן נשים בעלות מערכת חיסון טובה יותר זכו להעמיד צאצאים בריאים יותר וכך זכו ליתרון אבולוציוני. 

הבדלים התנהגותיים עשויים להסביר את ההבדל בהשפעת הנגיף על גברים ונשים. אנשים עם מסכות בסין | צילום: Science Photo Library

השערה נוספת מספקת הסבר מבוסס גנטיקה לתופעה. מספר גנים הקשורים למערכת החיסון נמצאים על גבי כרומוזום X. לנשים יש שני כרומוזומים כאלה, לעומת אחד אצל גברים. חוקרים משערים שהכפילות בכרומוזום X מאפשרת ביטוי מוגבר של אותם גנים בעלי תפקיד במערכת החיסון לדוגמה הגן לייצור ההורמון אסטרוגן. אצל עכברים נמצא כי הפחתה של כמות האסטרוגן בנקבות מורידה את עמידותן בפני נגיף ה-SARS. למרות הקושי לגבש מסקנות מובהקות, נראה שנשים מפתחות תגובה חיסונית חזקה יותר לחיסונים, וכן יש להן זיכרון חיסוני טוב יותר מלגברים. אך גם ללא חיסון נראה שנשים מגיבות טוב יותר למחלות ויראליות, אמרה סַבְּרָה קליין (Klein) חוקרת במרכז לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופיקנס לעיתון ניו יורק טיימס.

מלבד שוני ביולוגי, חוקרים מצביעים על הבדלי התנהגות בין המינים כגורם המשפיע על עמידות נגד מחוללי מחלות.

סין לדוגמה היא בית ל-40 אחוז מצרכני הטבק בעולם, אך רק שני אחוז מהנשים בסין מעשנות. כמו כן נראה שאורח החיים של הגברים הסינים מוביל לשיעור גבוה יותר של תחלואה בסוכרת מסוג 2 ובלחץ דם גבוה. אורח החיים של הגבר הסיני גם גורם כנראה לשכיחות גבוהה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) אצל גברים. ולכן אולי לא מפתיע שהנגיף החדש, הגורם בין היתר לדלקת ריאות, פוגע יותר בגברים הסינים מאשר בנשים. מלבד הרגלי בריאות לקויים מחקר שנערך בקרב 4021 חולים, מצא שגברים לא ממהרים להגיע לבית החולים. החוקרים ציינו את חשיבות הטיפול המוקדם בנגיף, וציינו שגברים הגיע לבית החולים בשלבי חולי מתקדמים.

לפי שעה תשובה מדויקת לשאלה עוד אין, אך ניתן לשער שהיא שוכנת בשילוב בין הביולוגיה של האדם לסוציולוגיה ולהתנהגות החברתית האנושית. המאבק בנגיף החדש לא יהיה פשוט, אך בדבר אחד אין ספק: מלחמות מעלות שאלות קשות, ושאלות כאלה הן לחם חוקו של המחקר המדעי.