לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • נחום קשב

    חומצה ציטרית / מלח לימון

    ידוע ש-5% מהלימון זה חומצה ציטרית
    כלומר שמתוך 100 מיליליטר לימון אני מקבל בערך 5 גרם חומצה
    האם -5 גרם של מלח לימון שאני קונה בסופרמרקט שקולים לאותם 5% ממאה מיליליטר שאני סוחט מהלימון? למה המלח לימון הרבה הרבה יותר חמוץ ? תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    חמיצות

    <p dir="RTL">
    שלום נחום,</p>
    <p dir="RTL">
    בדקתי &ndash; במדידות שהתפרסמו במחקר &ndash; תכולת חומצת הלימון במיץ הלימון היא כ-5% (ראה כאן <a href="http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2637791/" target="_blank">מחקר</a> כ-1.4 גרם לאונקיית נפח, כלומר ל 29.6 מ&quot;ל).</p>
    <p dir="RTL">
    אז כן, מתוך 100 מ&quot;ל *מיץ* לימון (לא מכל הלימון) יש בערך 5 גרם חומצת לימון.</p>
    <p dir="RTL">
    אז למה מלח לימון מרגיש לך חמוץ יותר? &ndash; משתי סיבות. 1 &ndash; מלח לימון הוא החומר החומצי המרוכז, המזוקק, ואילו במיץ לימון הוא מהול במים ולכן מרגיש חלש יותר. כדי להשוות בטעם אתה צריך צריך לשים 5 גם מלח לימון ב100 מ&quot;ל מים ולהשוות.</p>
    <p dir="RTL">
    2 &ndash; יכול להיות שזה עדיין ירגיש לך שונה בחמיצות, וזה בגלל שחוש הטעם הוא לא מדד מהימן לחמיצות. הרגשת הטעם מושפעת גם מטעמים אחרים, טעם מתוק (סוכר) למשל יכול למתן טעם חמוץ. קולה למשל היא מאוד מאוד חומצית, ולא מרגישים בזה כי יש בה המון סוכר. גם במיץ לימון טבעי יש סוכר שממסך מעט מהחמיצות.</p>
    <p dir="RTL">
    כדי לקבוע חמיצות, או ליתר דיוק, חומציות באופן אובייקטיבי לא סומכים על חוש הטעם אלא על מכשירים שמודדים <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/chemistry/%D7%A1%D7%95%D7%...דרגת חומציות &ndash; <span dir="LTR">pH</span></a></p>
    <p dir="RTL">
    בברכה,<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחנוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • ענבר

    פרחים ועציצים בבית ללא שמש ישירה

    שלום,
    בדירתי אין מספיק חדירת אור שמש ישירה, במיוחד בימים גשומים ואפורים כמו השבוע -האם העציץ שלי יכול לשרוד רק מאור פלורסנט?
    אודה מאוד לתשובתכם,
    ענבר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    <p>
    ענבר שלום,</p>
    <p>
    באופן כללי זה בהחלט אפשרי <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%94%D7%90%D7... target="_blank">לגדל צמחים על ידי הארה במנורה רגילה או אור פלורסנטי</a>. ההשפעות של האור על צמחים יכולות להשתנות בהתאם לעוצמת האור ומידת החום שנפלט- צמחים שלא מקבלים מספיק הארה יהיו נבולים ונפולים, יותר מדי אור, לעומת זאת, יגרום לעלוותם להתכרבל. בנוסף, אם מקור האור הוא חם מדי, הצמחים יכולים להישרף. חשוב, ללא קשר למקור האור, לשמור על צמחים במרחק בטוח כדי להבטיח שהעלווה או הפרחים שלהם לא יחשפו לחום גבוה מדי. רמת התאורה הנדרשת בדרך כלל תלויה בסוג הצמח אותו את מגדלת. צמחים אקזוטים לדוגמה, ידרשו למקור אור חזק ובהיר לעומת צמחי עלווה שזקוקים לאור פחות חזק ובהיר.תמיד צריך ללמוד את דרישות האור של הצמחים אותם אנו מגדלים, כדי לבחור את אפשרות התאורה המתאימה ביותר לצרכים שלהם. למרות שצמחים רבים יכולים לשגשג עם אור רציף, הם גם דורשים תקופות אפלות לגדול היטב , ובמקרים מסוימים, כדי לעורר פריחה כמו עם צמחי חלבלוב. גם זה, משתנה בהתאם לסוגי הצמח שיש לך. אם את מגדלת רק צמחי עלווה, אז תאורת ליבון עשויה להיות מספיקה. עם זאת צמחים פורחים עשוים להנות יותר משימוש בתאורת ניאון. אחד ההבדלים העיקריים בין שתי צורות תאורה אלה הוא פלט החום. תאורת פלורסנט היא &#39;קרירה&#39; ויעילה יותר באנרגיה, ואילו תאורת ליבון מייצרת הרבה חום, היא פחות יעילה אנרגתית ויכולה להיות יקרה. אני מצרפת לינק לאתר עם עוד מידע בנושא גידול צמחים בבית. <a href="http://www.kehilot.co.il/ArticleDetails.asp?ArticleID=52" target="_blank">http://www.kehilot.co.il/ArticleDetails.asp?ArticleID=52</a></p>

  • איציק

    איך משחזרים מאובן?

    שלום וברכה. אני רואה במוזיאונים הרבה שברי מאובנים שהשלימו אותם לגולגולות או חלקים אחרים, ושמתי לב שלפעמים החלקים המקוריים ממש קטנים ואילו בשחזור ממש רואים גולגולת שלמה. האם באמת ניתן לדעת איך היה נראה המאובן לפי חלק כל כך קטן מהגולגולת שלו? כאילו ברור לי שהם לא ממציאים סתם אלא מתבססים על משהו, אבל על מה? למשל: http://jpg.co.il/view/562c165025c0c.jpg/ ואת זה משלימים במוזיאון לגולגולת שלמה...איך בדיוק ידעו איך נראתה הלסת שלו? לא יכול להיות שהם יודעים לפי הדנ"א
    שלו כי חומר תורשתי לא שורד כל כך הרבה זמן וחוץ מזה גם אם כן אז היו יכולים לדעת איך כולו נראה ולא רק הראש (כי הרי
    בכל תא נמצא כל החומר התורשתי של כל הגוף). אשמח להסבר. תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    איציק שלום,
    שחזור מבנה היצור על פי השרידים המאובנים שלו יכול להיות משימה קלה יחסית או מורכבת מאוד, כתלות בכמות העצמות והעדויות שנמצאו. במידה והתגלה מבנה שלד שלם שכל עצמותיו נשארו ממוקמות כפי שהיו כשהיצור היה חי (כף רגל מחוברת לרגל וזאת מחוברת לירך וכו') תהליך השחזור הוא קל. התנוחה הטבעית של החיה יכולה להיקבע על ידי חיבור כל עצם בשלד בהתאם לעצם הסמוכה אליה, כמו כן סימולציות של מחשב עוזרות לחוקרים לחשב מה הוא מנח העצמות שנותן את היציבות הכי גדולה למבנה השלד.
    גילוי שלד שלם הוא מצב נדיר יחסית וברוב המקרים מתגלות רק כמה עצמות מקוטעות שנשתמרו, ואילו חלקי שלד שלמים חסרים וצריכים להיות משוחזרים. בהרבה מקרים השחזור נעשה תוך כדיי הסתכלות על מאובנים של 'בני משפחה קרובים' כמו דינוזאורים דומים שהתגלו בעבר, או ממשפחות אחרות שיש ביניהן דימיון למאובן שלנו. בנוסף ישנם מקרים בהם המאובן מזכיר בשרידיו מבנים של חיות שקיימות בימינו, כך ניתן לשער איך היו בנויים שאר חלקי גופו. בסופו של דבר ייתכן כי השחזור הוא אינו מדויק במאת האחוזים, אבל ניתן בהחלט לקבל רעיון טוב על הצורה הגודל והמספר של העצמות החסרות.
    השלב הבא הוא לבנות מחדש את שרירי הגוף שמסביב לשלד. ניתן לקבוע את הגודל והמיקום של השרירים על ידי הסתכלות על שרירים של בעלי חיים אחרים, או על ידי צלקות ובליטות שקיימות על עצמות המאובן ומעידות איפה השרירים היו פעם מחוברים.
    את מרקם העור או הפרווה ניתן לפעמים לדעת מרישומי מערות אבל הצבע הוא כמעט לחלוטין ניחוש. יחד עם זאת ניתן לעשות חישוב מושכל על צבע וצפיפות הפרווה או סוג העור לפי הסביבה בה המאובן התגלה. למשל אם אנחנו חושבים שהיצור חי בסביבה מדברית אז יכול להיות שהייתה לו פרווה דלילה בעלת צבעי הסוואה צהובים, ואילו יצורים שחיו במקומות קרים סביר להניח שהתעטרו בפרווה עשירה וצפופה.

  • איציק

    תודה על התשובה המפורטת!

    שאלתי את השאלה בעקבות טענות של בריאתנים ששמעתי (טענות נפוצות למדי) שאין באמת מאובני ביניים אלא רק שחזורים שהם למעשה ניחושים. מדברייך עולה כי אכן בחלק מהמקרים מדובר בניחושים (גילוי נאות - אני אתאיסט). לא הבנתי איך הסתכלות על קרובי משפחה מעידה על צורת המאובן הנוכחי? לדוגמא אם מצאנו גולגולת של דינוזאור מסוים ואנו מנסים לדעת איך היה נראה גופו לפי שלד שלם של דינוזאור אחר שמצאנו, הרי ייתכן שמדובר ביצורים שראשם דומה אבל גופם היה שונה לחלוטין. למעשה אני חושב שליד השחזורים במוזיאונים יש לכתוב: השחזור הנו השערה מבוססת חלקית. מסכימה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    יש אמת בדברייך, השחזורים הם בהחלט השערות, אך חשוב לומר שהשערות אלו מבוססות על תצפיות רבות ועל הבנה של איך יצורים השתנו לאורך שנות אבולוציה רבות.
    האבולוציה משנה את המבנה של היצורים לאורך זמן, שינויים מבניים לוקחים עשרות אם לא מליוני שנים להתרחש. עדויות לכך ניתן לראות בתחום הנקרא אנטומיה השוואתית שם ניתן לראות דוגמאות רבות למבני גוף (או עצמות לצורך העניין) שנמצאים ביצורים רבים והשתמרו לאורך האבולוציה. לדוגמה: את עצם הסקפולה ניתן למצוא ביצורים רבים ביניהם חתולים כלבים ובני אדם. ביונקים הולכים על ארבע ניתן ממש לראות שהסקפולה השתמרה הן מבחינת מיקום ותפקיד. באופן כללי חשוב לי לציין שמדע מבוסס על דוגמות (Dogma) שהן הנחות שמקבלים כאמת מוחלטת עד שיופרכו. כלומר כל עוד ההשערות שלנו לא הופרכו הן יחשבו כאמת העכשווית.

  • איציק

  • ג'יסלה

    האם תכנת Stellarium אמינה

    האם חישובי מיקום הכוכבים והקונסטלציות בחיפוש לפי תאריך מדויק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    שאלה טכנית

    שלום ג'יסלה, האתר עוסק בשאלות מדעיות, תצטרכי לשאול אותם על התוכנה ושיטת החישוב שבה משתמשים.

  • אנטוניו

    גודל היקום

    האם ניתן לדבר על היקום כבועה שהולכת ומתרחבת, כאשר פוטונים הם שפתה החיצונית? האם ניתן להתייחס לנקודה כלשהי כמרכז היקום? האם קיימים, תאורטית, שני עצמים ביקום, שמרחקם הוא הגדול ביותר ביקום? מה יהיה מרחק זה אם כן?(במונחי מהירות האור כמובן)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום אנטוניו,</p>
    <p>
    אתה מוזמן לקרוא כתבות באתר בנושא <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%9...היקום הנראה</a> ו<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%9...התפשטות היקום</a>.&nbsp;<br />
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">אני חושב שהן עונות על השאלות שלך.</span></p>

  • איתי שווד

    טור המספרים הטבעיים ותאוריית המיתרים

    שלום וברכה,
    אני וחברי ראינו בכמה מקומות את הטענה שסכום המספרים הטבעיים (בסוג סכימה מסוים) שווה ל 1/12- ושסכום זה משמש בחלק מההוכחה של תיאוריית המיתרים.
    לא הבנו איך ייתכן שסכום המספרים הטבעיים מתכנס לשבר שלילי וגם אם סכום הזוי כזה אכן נכון איך הוא קשור לתאוריית המיתרים.
    הנה כמה אתרים שראיתי בנושא:
    מתוך הבלוג לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ':
    http://www.gadial.net/2014/01/18/sum_of_naturals/
    מתוך הערך בויקיפדיה:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A...
    ובאנגלית:
    https://en.wikipedia.org/wiki/1_%2B_2_%2B_3_%2B_4_%2B_%E2%8B%AF
    וסרטון חביב בyoutube:
    https://www.youtube.com/watch?v=E-d9mgo8FGk תודה מראש!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאנה גריבנין

    תשובה

    <p>
    שלום איתי,</p>
    <p>
    ראשית כל אציין שהשאלה שלך היא אכן מאוד מסובכת וקשה להבנה גם מבחינה אינטואיטיבית, גם לסטונדטים לפיסיקה לתארים מתקדמים.</p>
    <p>
    סכום המספרים הטבעיים הוא מתבדר, כלומר הסכום שלו לא שואף לאף מספר ואי אפשר לסכום טור זה בדרך הרגילה והמוכרת. ניתן לקבל את התשובה המוזרה 1/12- אם מרחיבים את ההגדרה המתמטית לסכום של טור אינסופי (כפי שמוסבר בקישור בויקיפדיה).</p>
    <p>
    בפיסיקה הסכום הזה מופיע גם בהקשר של<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%... אנרגיית קזימיר</a> ולא רק בתורת מיתרים. סכומים מתבדרים מופיעים בחישובים פיזיקליים כאשר סוכמים עד אנרגיות אינסופיות, למשל במקרה של אנרגיית קזימיר כאשר מרשים מצבים עם אנרגיות גבוהות כרצוננו. עם זאת, בתוצאות של ניסויים כמובן מקבלים תשובות סופיות. ההסבר לאינסופים שמופיעים בחישובים מסויימים הוא <u>שמשתמשים בתיאוריה שלא נכונה לאנרגיות גבוהות כרצוננו</u>. מכיוון שבדרך כלל אין בידיים שלנו תיאוריה מלאה, שנכונה בכל סקלת אנרגיה, אין לנו ברירה אלא להניח שהתיאוריה שלנו מתארת את הטבע רק עד סקלת אנרגיה מסוימת. להנחה הזאת קוראים רגולריזציה, והרגולריזציה מאפשרת לנו לקבל תוצאות סופיות מתוך הביטויים המתבדרים. הטריקים המתמטיים שבקישורים שציינתם, אפשר לחשוב עליהם כעל דרכים להראות שסכמות רגולריזציה ״טבעיות״ (כאלו שמכבדות סימטריות שמצפים שיכובדו בטבע) יתנו אותה תוצאה כמו להחליף את הסכום המתבדר במספר המוזר -1/12- .</p>
    <p>
    בתורת המיתרים הבוזונית (בלי פרמיונים), גם מקבלים את הסכום הזה כשסוכמים על מצבים עצמיים של המיתר, כשמחליפים אותו במינוס אחד חלקי 12 מגיעים למסקנה שהתיאוריה תהיה קונסיסטנטית רק ביקום שיש בו 26 מימדים!!! (בתורת מיתרים סופרסימטרית, יש רק 10 מימדים).</p>

  • רותם

    מדוע המולקולה carbon tetroxide אינה יציבה?

    שלום רב,
    אשמח להבין מדוע המולקולה CO4 אינה יציבה ואילו המולקולות CO2 ו CO הן המולקולות היציבות והנפוצות בטבע.
    בתודה מראש
    רותם

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    יציבות CO4

    רותם שלום,
    אם תסתכלי על המבנה של CO4 תראי שהוא מבנה ציקלי סגור בצורת ריבוע. אולם, בניגוד למבנים ציקליים יציבים יותר כמו מחומש משושה קיימת מידה רבה של מתח (strain) במבנה המרובע. אחת הסיבות העיקריות היא היווצרות זווית של 90 מעלות בין כל האטומים במבנה.
    אם נחזור למבנה של CO4 תוכלי להיווכח שנוצרת זווית של 90 מעלות בקשר O-C-O וגם בקשר O-O-O. קשר בין 2 אטומים חמצן או בין פחמן וחמצן הוא 180 מעלות (כמו במולקולות החמצן והפחמן דו-חמצני). כאשר מכריחים את הקשר להפוך ל-90 מעלות נוצרת מידה עצומה של מתח ולכן המולקולה הופכת ללא יציבה ומתפרקת. מקווה שעזרתי,
    רן.

  • מוטי.

    קומקום חשמלי.

    לפי מה שהבנתי המים שבקומקום מתחממים עקב העברת זרם חשמלי במים..אם כן מדוע לא נהיה קצר?? עקב אי התנגדות המים..שכידוע המים הם מוליך מצוין??
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    חס וחלילה

    <p dir="RTL">
    המים בקומקום חשמלי מתחממים עקב גוף חימום שנמצא בקומקום, שבתוכו עובר זרם חשמלי והוא מחמם את המים. בשום אופן הזרם לא עובר בתוך המים &ndash; אם זה היה המצב היה מתרחש תהליך של <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%90%D7%9C%...אלקטרוליזה</a> &ndash; כלומר המים היו מתפרקים למרכיביהם (מימן וחמצן), ומי שהיה נוגע במים היה מתחשמל ח&quot;ו.</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה,<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • זיו רוזנטל

    זרם מהמרפק

    למה כאשר כאשר אנו מקבלים מכה במרפק, הוא מכופף והמכה בזוית הנכונה נוצר "זרם" של כאב שנשך עד לכף היד?
    מהו ה"זרם" הזה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    זיו שלום, הזרם שאנו חשים כשמקבלים מכה בפיקת המרפק נובע ממכה בעצב הגומד (בלועזית: ulnar nerve) שמאוד רגיש לחבטות באיזור פיקת המרפק. עצב זה מעצבב את הזרת ואת מחצית הקמיצה, וכשהוא נפגע כתוצאה ממכה חזקה בפיקה, הוא שולח שדר חשמלי לאצבעות הללו, שמורגש כ"זרם" פתאומי או כעקצוץ. זה לא נעים כל כך, אבל אין בכך סכנה. שרק נהיה בריאים עידו

  • יאיר.

    זרם מהמרפק.

    עקב חיכוך של שני עצמות במרפק..נגרם זרם..כלומר החיכוך יוצר את הזרם..והמרפק הוא הראשון שמקבל את הזרם..

  • אביאל

    אבולוציית הדולפין

    שלום.
    הסנפיר הגבי של הדולפין דומה מאוד, במראה ובתפקיד, לסנפיר הגבי של הכריש. שאלתי היא האם התפתחות הסנפיר הגבי היא תוצאה של אבולוציה מתכנסת ארוכת שנים או שמא מדובר בתכונה שהורשה לשני האורגניזמים הללו מאבות קדמונים, התנוונה אצל הדולפין כאשר היה יונק יבשתי, והופיעה שוב במרוצת השנים עת עבר לחיות במים? האם האפשרות השניה היא אפשרית בכלל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה

    <p>
    אביאל שלום,</p>
    <p>
    שאלתך כבר נענתה כאן:&nbsp;http://davidson.weizmann.ac.il/online/comment/29859</p>
    <p>
    בברכה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • שחר

    השערת פואנקרה

    אני לא מבין את ההסבר בויקיפדיה - אפשר לקבל הסבר יותר פשוט מהערך בויקיפדיה כדי להבין מהי השערת פואנקרה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןכרמל שור

    השערת פואנקרה

    הניסוח הפשוט של השערת פואנקרה טוען כי: "כל יריעה תלת מימדית שהיא 'סגורה' (=פשוטת-קשר וללא שפה), הומיאומורפית לספירה התלת מימדית S_3".
    זה אכן ניסוח מעט מסובך ועל מנת להבין אותו צריך להסביר כמה מושגים:
    1.יריעה - בשני מימדים קל יותר להבין למה הכוונה. בשני מימדים, הכוונה היא למרחב דו מימדי, שבכל סביבה קטנה מספיק ניתן להתייחס אליו בקירוב טוב כאל מישור. למשל שפה של ספירה (קליפה כדורית) היא יריעה, כיוון שכאשר עומדים על פני הכדור מרחקים קטנים נראים ישרים (דו מימדיים), ולא כדוריים(תלת מימדיים). כדור הארץ הוא דוגמא אינטואטיבית מחיי היום יום לכך. בשלושה מימדים זה קצת יותר מסובך לתפוס את זה, כיוון שיריעה תלת מימדית בדרך כלל "נמצאת" במרחב ממימדים גבוהים יותר, שאינם נתפסים אצלנו באופן אינטואיטיבי. אבל הכוונה היא זהה, מדובר על מרחב תלת מימדי, שבמרחקים קטנים ניתן לקרב אותו בעזרת מישור=מרחב תלת מימדי "רגיל".
    2. סגורה - הכוונה למרחב שהוא סופי (שאיננו אינסופי), ואין לו קצה. אם נעזר שוב בדוגמא משני מימדים, הקליפה החיצונית של כדור היא סגורה, כיון שהיא בעלת שטח סופי, וגם אין לה קצה. דיסק למשל, הוא גם כן יריעה דו מימדית, אך היא איננה סגורה, כיון שיש לו "קצה".
    בתלת מימד, שוב, מעט יותר קשה לתפוס על מה מדובר, אבל הכוונה זהה.
    3.פשוטת קשר - בשפה פשוטה, אפשר לומר שיריעה פשוטת קשר היא כזו שאין בה "חורים", כלומר שכל לולאה (רב מימדית) שנסמן על היריעה יכולה להיות מכווצת לנקודה (אפס-מימדית). בייגל (או "טורוס" בשפה מתמטית) הוא דוגמא ידועה ליריעה שאינה פשוטת קשר, כיון שאם נסמן לולאה העוברת דרך החור שבמרכז, לא נוכל לכווץ אותה לנקודה על השפה.
    4. הומיאומורפית - בשפה מתמטית הומיאומורפיזם הוא הפעולה המעוותת גוף (או מרחב) אחד לצורתו של גוף (או מרחב) אחר, בצורה *רציפה*. אם נקח קובייה עשוייה חימר או פלסטלינה, נוכל "לכדרר" אותה לצורת כדור, או לעוות אותה לצורת פירמידה. אך לדוגמא ניקוב של חור בצורה, איננה פעולה רציפה.
    כאן
    https://laplacian.files.wordpress.com/2010/03/mug_and_torus_morph.gif?w=450
    ניתן לראות איך מעוותים ספל לכדור בצורה רציפה. בשני מימדים יחסית פשוט להבין למה הכוונה, למשל איך למפות כל נקודה על קוביה לכדור וכו'. אך מסיבות שקצרה היריעה מלהסבירן, הבעיה הרבה יותר מסובכת במימדים גבוהים יותר, וספציפית עבור יריעות תלת מימדיות במרחבים גבוהים. בשנת 2000, כמאה שנה לאחר שנוסחה הבעיה על ידי פואנקרה, מכון קליי למתמטיקה הכריז על הבעיה כאחת מ"שבע בעיות המילניום", שפתרונן יזכה בפרס כספי של מליון דולר, אך כבר בשנת 2002 גרגורי פרלמן, מתמטיקאי רוסי, פרסם מאמר שהוביל לפתרון הבעיה. בשנת 2010 מכון קליי הכריז כי פרלמן פתר את הבעיה והוכיח את השערת פואנקרה, אך פרלמן סרב לקבל את הפרס.

  • שחר

    המרחב שלנו

    האם יש דרך להוכיח או להפריך שהמרחב שלנו הוא מרחב הילברט?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום שחר,</p>
    <p>
    המרחב שלנו הוא לא מרחב הילברט, מרחב הילברט הוא מרחב וקטורי מסוג מסוים, אתה יכול לקרוא עליו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%9...כאן.</a><br />
    במכניקת קוונטים פונקציות הגל הן וקטורים במרחב הילברט, ולכן אפשר לבצע עליהן פעולות שונות בהתאם להגדרה של המרחב (למשל מכפלה פנימית) ולהשתמש במשפטים מתמטיים שהוכחו עבור מרחב הילברט (זו דוגמא מצויינת לחיבור בין מתמטיקה לפיסיקה).<br />
    ישנן הרבה תופעות שמוסברות באמצעות מכניקת הקוונטים ומראות שהחישובים באמצעות פונקציות הגל ממרחב הילברט נכונים.</p>

  • שחר

    אפשר עוד פרטים

    א. האם בגלל שמרחב הילברט הוא מופשט הוא אינו יכול להיות המרחב שבו אנו חיים?
    ב. אפשר לקבל דוגמה לתופעה שמסוברת באמצעות מכניקת הקוונטים ומראה שהחישוב הוא נכון גם במרחב הילברט?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום שחר,</p>
    <p>
    הטעתי אותך בתשובתי הראשונה, אני מצטער.<br />
    המרחב שלנו (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A...מרחב אוקלידי </a>תלת מימדי) הוא סוג של מרחב הילברט, כלומר ההגדרה של מרחבי הילברט היא רחבה יותר וכוללת גם מרחבים אחרים (עם מספר מימדים אחר, או מעל המספרים המרוכבים וכו&#39;) והיא כוללת גם את המרחב האוקלידי התלת-מימדי.<br />
    בפיסיקה נהוג להתייחס למרחב הילברט של פונקציות הגל, כפי שהסברתי בתשובה הראשונה.<br />
    מה שאתה מבקש ב-ב&#39; הוא בעייתי, מרחב הילברט הוא המרחב של הפונקציות, בפיסיקה משתמשים בפונקציות כדי לחשב גדלים שאותם אפשר למדוד והחישובים תואמים לתוצאות (למשל בניסוי שני הסדקים המפורסם). זה לא מוכיח או מפריך את מרחב הילברט, כי זו הגדרה מתמטית, כמו שאי אפשר להוכיח או להפריך את קיומו של המספר 1 באמצעות ניסוי פיסיקלי, הוא נובע מהגדרות מתמטיות.</p>

  • תקשורת

    תקשורת

    כיצד משתמשים במפתחות כדי לנהל תקשורת מוצפנת? כיצד מבטיחים שהתקשורת שבה הודעה שנשלחה אכן תגיע ליעדה ואכן תכיל ללא טעויות את הודעה המקורית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    שיטת הצפנה נפוצה היא באמצעות <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%A6%D7%99%D7%9... target="_blank">מפתח פומבי</a> ומפתח פרטי (נקראת גם הצפנה א-סימטרית). המסר מוצפן באמצעות מפתח פומבי (שאותו כולם יודעים) אך ניתן לפתוח את המסר רק באמצעות מפתח פרטי (אותו לעולם לא מעבירים).<br />
    דוגמה: בנק שולח ללקוח מפתח פומבי, הלקוח משתמש באלגוריתם מסוים כדי להצפין את המסר שלו (למשל &ndash; מספר כרטיס האשראי שלו) עם המפתח הפומבי. כולם יכולים לראות את המספר המוצפן וגם את המפתח הפומבי אבל רק הבנק יודע את המפתח הפרטי בו הוא משתמש כדי לפענח את המסר ולקבל את מספר כרטיס האשראי של הלקוח.</p>
    <p>
    אלגוריתם מפורסם המשתמש בשיטת זו הוא<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/RSA" target="_blank"> RSA</a>, שפותח על ידי רונלד ריברסט, ליאוניד אדלמן ועדי שמיר.</p>

  • יאיר

    תקשורת

    לפי מה שאני יודע..לכל "גל תקשורת" יש תחום תדרים משלו..בעת שליחת הודעה (מוצפנת) בתחום גל תדרים מסוים..היא מועברת באותו התחום שנשלחה..על כן נוסחה זו מבטיחה שבעת שליחת הודעה בתחום תדרים כזה אינו יפגע או יתבלבל בתחום תדרים אחר..
    מקווה שעזרתי.

  • מאיה

    דיפוסיה ואנטרופיה

    שלום,
    ברצוני להבין כיצד מסתדר תהליך הדיפוסיה (שמוביל לפיזור אחיד של מולקולות במרחב) עם החוק ה-3 של התרמודינמיקה- האנטרופיה. הם לא סותרים זה את זה?! מה פספסתי פה?!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מסתדרים בדיוק

    היי מאיה, זה בדיוק מסתדר: אם אנטרופיה היא מדד לאי-סדר של מערכת (אחת מהגדרותיה), והטבע שואף לאנטרופיה מקסימלית, אזי ברור כי חומרים ישאפו להתערבב זה בזה, כלומר לבצע דיפוזיה / פעפוע, כי מצב מעורבב ברמה האטומית הוא המצב ה'מבולגן' ביותר שאפשר להעלות על הדעת. קחי דוגמא מחפיסת קלפים –לאיזה חבילה יש יותר אנטרופיה / אי-סדר: לחבילה בה כל הקלפים בצבע אדום מסודרים ברצף ואחריה כל הקלפים בצבע שחור, או חבילה בה בוצע 'דיפוזיה' – וכל הקלפים מכל הצבעים בערבוביה?
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יעקב אשכנזי

    בוטניקה

    עולם החי כולל אתנו בני האדם נהנים מהפירות שהעצים נותנים . אבל מדוע העצים מניבים פירות ? מה זה מועיל להם ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    יעקב שלום,
    הפרי במובן הבוטני הוא אחד מהאמצעים של הצמח להפיץ את זרעיו. הפרי מקורו בהתבגרות של שחלת הפרח או מספר פרחים. החלק של הפרי שתורם להפצה של הצמח הוא הזרע, הזרע יכול להיאכל על ידי בעל חיים ואז לצאת בצואה, או במקרים אחרים להיוותר לאחר שכל הפרי נאכל. בשני המקרים הזרעים נשתלים בצורה כזו באדמה. באדמה הזרע יכול לנבוט ולייצר צמח חדש. בעלי חיים יכולים להפיץ את הזרעים במרחקים גדולים מהצמח המקורי ובכך הצמח מגדיל את תפוצתו ואחיזתו בשטח.

  • אשר.

    בוטיניקה.

    שלום יעקב..
    על פי היהדות העצים מניבים פירות לא כדי להועיל להם..אלה כדי להועיל לאדם..שהרי הבורא לא ברא כל מיני סוגי צרכים אלה רק בשביל האדם...

  • שירי

    נזקים מצטברים של כספית - האם חלקם בלתי הפיכים?

    שלום, לחשיפה מצטברת לכספית במשך שנים ארוכות ישנם תסמינים שונים. האם תסמינים של חשיפה מצטברת בלתי הפיכים בחלקם? אחד התסמינים הוא שינויים בגוון עור הפנים לצבע עור ורוד/אדום (skin discoloration). רציתי לדעת האם תסמין זה נחשב להפיך או לבלתי הפיך לאחר חשיפה ממושכת ומצטברת לכספית? תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    כספית

    כיום עדיין אין מספיק ידע מדעי לגבי ההשפעות של חשיפה כרונית לרמות נמוכות של כספית. ידוע כי כספית מסוכנת בעיקר לעוברים כיוון שהיא מצטברת ברקמות שלהם בלי יכולת לצאת. כך שכיום מקובל להניח כי הנזקים של כספית הינם בלתי הפיכים, כיוון שאין דרך "להיפטר" מעודפי הכספית בגוף.

  • שי

    מספרים אי רציונליים

    קראתי פעם שיש יותר מספרים אי רציונלים מרציונלים מכיוון שהם לא בני מניה ולכן לא משנה אם יוסיפו להם את המספרים הרציונלים העוצמה שלהם שווה לממשיים המורכבת רציונלים ואי רציונליים. בפן התיאורטי הבנתי את התשובה אבל למה אני לא נתקל כמעת במספרים אי רציונלים באותה כמות לעומת רציונלים שמשתמשים בהם הרבה? האם יש דרך "לגלות" מספרים רציונלים?
    אני לא בטוח שאני זוכר נכון (זה היה לפני הרבה זמן) אבל נראה לי שהיה כתוב שם שיש יותר מספרים טרנסטנדנטיים מאשר לא טרנסטנדנטים באירציונלים ובהם אני כמעט ולא נתקל במהלך לימודי כתלמיד תיכון. איך גם זה מסתדר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןכרמל שור

    מספרים אי רציונליים ומספרים טרסנצנדנטיים

    ובכן, קודם כל, זכרת נכון. אכן "עוצמת" המספרים הממשיים (שאינם בני מניה) גדולה מ"עוצמת" המספרים הרציונליים,שהם בני מניה, ושקולים בעוצמתם למספרים הטבעיים. אך כדי לענות על שאלתך בצורה מקיפה, כתבנו כתבה ארוכה ומפורטת. (לינק בקרוב - השאר לעקוב!)

  • שי

    צמרמורת

    שלום רציתי לדעת למה יש לי צמרמורת כשאני שומע או רואה שני דברים שמתחכחים זה בזה כמו מתכות או ציפורן ואבן וכדומה? האם זה תופעה שמקורה במוח?
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    <p>
    שי שלום,</p>
    <p>
    תוכל למצוא תשובה לשאלתך <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D...בכתבה הבאה</a>.</p>
    <p>
    עידו</p>

  • יאיר.

    צמרמורת

    שלום שי!!
    אם זה יעניין אותך..פעם שמעתי מאיזה חוקר של "גלגולי נשמות" (בישראל) שחקר ומצא שה"צמרמורת" נגרמת עקב מאורע מפחיד (או מרגש) שקרה בגלגול הקודם של האדם..ועכשיו כל פעם שיש את הצליל הזה שגורם לצמרמורת..זה גורם לנשמה של האדם להיזכר בזה..ומכך הצמרמורת...לי זה נשמע ספיקולציה..
    לא יודע מה איתך...מקווה שעזרתי..

  • שי

    צמרמורת

    גם לי נשמע ספיקולציה לא מאמין בדברים הללו

  • יאיר

    צמרמורת

    אגב...קראתי את מה שאמרתי גם בויקיפדיה...
    לא יודע...

  • נירית

    הוראה וחקר באמצעות slime mould

    שלום רב
    אני מורה למדעים ומעוניינת ללמד ולחקור עם התלמידים (בחט"ב) בעזרת slime mould - או בשמו המדעי Physarum polycephalum (לדוגמא ההרצאה מ TED:
    what humans can learn from semi-intelligent slime) מצאתי חומר מעניין מאוד אך אני לא יודעת איך ולמי לפנות בכדי לקבל את האישור לבצע חקר שכזה בכיתה במסגרת משרד החינוך.
    אני יודעת שבארה"ב מתקיים לימוד בעזרתו בבתי ספר, ומעריכה כי האישורים האמריקאים מחמירים ואולי יסיעו לקבל אישור שכזה בארץ?
    האם במסגרת מכון דוידסון ניתן לעזור לי לברר אם יש אישור או תקדים שכזה? או מהם האנשים שעלי לפנות?
    (את ה Physarum polycephalum ניתן להזמין ממעבדות בארה"ב, כך שהקושי שלי הוא בתחום האישורים, למרות שמאוד אשמח לדעת אם ישנה מעבדה בארץ שמתעסקת איתו גם) המון תודה, בברכה
    נירית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תנסי לפנות אל

    <p dir="RTL">
    היי נירית</p>
    <p dir="RTL">
    אנחנו כאן באתר עונים על שאלות מדעיות, ואני פחות בקי בבירוקרטיה של משרד החינוך.</p>
    <p dir="RTL">
    תנסי לפנות למישהו מצוות המרכז הארצי למורי הביולוגיה:<br />
    <a href="http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biolog... target="_blank"><span dir="LTR">http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biolog...
    <p dir="RTL">
    או אפילו לממונה על לימודי הביולוגיה במשרד:<br />
    <a href="http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biolog... target="_blank"><span dir="LTR">http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Biolog... />
    <br />
    אני משוכנע שהם יוכלו לענות על שאלותיך.</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה</p>
    <p dir="RTL">
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • נועם

    אסטרונומיה - השמש ה"בוערת"

    ידוע שהשמש לא באמת דולקת כמו אש רגילה (אין לה חמצן , שמעתי שהיא דולקת על ידי פירוק מימן או משו כזה ) שאלתי היא : מה קורה אם ניקח מקל ( מעץ) ונקרב אותו לשמש ?

    • עמודים