לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שחר

    התעבות אדי מים על החלון

    למה כשקר בחוץ אז אדי המים מתעבים רק על הצד של החלון בלי הרשת (הרשת מבחוץ), והצד עם הרשת נשאר יבש יחסית?

  • איתן אוקסנברג

    תשובה

    היי שחר,
    אם אני מבין נכון את המצב שאת מתארת, אם מסתכלים מחוץ לבית, חצי מהחלון מרושת וחצי לא ורק על החצי הלא מרושת מתעבים טיפות מים.
    עיבוי אדי המים מתבצע בנקבויות של הרשת, כך שאדי מים שמגיעים לאזור ימשיכו את ההתעבות על הרשת ולא יצרו מוקדי התעבות חדשים על החלון משום שזה תהליך שדורש יותר אנרגיה. לכן החלון עצמו מאחורי הרשת ישאר יחסית יבש.

  • שחר

    המשך לשאלה

    עוד דבר ששמתי לב אליו- האדים מתחילים להצטבר על החלון מהחצי התחתון שלו, וככל שקר יותר בחוץ ככה הם "מטפסים" גבוה יותר. מה הסיבה לכך?

  • שחר

    תגובה

    האדים נוצרים על הצד הפנימי של החלון, בזמן שהרשת נמצאת בצד החיצוני.

  • שחר

    היקום הנראה

    אולי תוכלו להסביר לי איך זה שגיל היקום הוא 13.7 מיליארד שנים, אבל רדיוס היקום הנראה הוא יותר מ-40 מיליארד שנות אור? איך זה שאפשר לראות משהו שנמצא יותר מ-13.7 מיליארד שנות אור מאיתנו?

  • שאבי

    מכסה סיר חם ו וואקום

    שלום
    למה כאשר מורידים מכסה של סיר חם(בזמן בישול למשל) ושמים את המכסה על משטח ישר נוצר וואקום עם המכסה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בגלל שהאוויר מתקרר

    <p dir="RTL">
    שלום שאבי</p>
    <p dir="RTL">
    בקצרה &ndash; זה בגלל שברגע שמורידים את המכסה של הסיר מהסיר החם, הוא מתחיל להתקרר, ואז גם האוויר שבתוכו מתקרר &ndash; והלחץ שבו יורד (זה חלק מתכונות הגזים), וזה יוצר את הוואקום.</p>
    <p dir="RTL">
    להרחבה ראה את הניסויים שלנו &ndash; <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/physics/%D7%90%D7%99... target="_blank">בלון בתוך בקבוק </a>ו<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/physics/%D7%9E%D7%96... target="_blank">מזרקה בתוך בקבוק</a>. שמתרחש בהם אותו התהליך.</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • דורית

    תלת מימד

    אני רואה צבעים בתלת מימד. למשל, צבע כחול תמיד יראה עמוק, אדום יראה לי כאילו צף מעל פני הדף או המסך. יש הסבר לתופעה? האם היא ידועה? אולי זו סינסתזיה? תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלתך נענתה

    דורית שלום,
    שאלתך נענתה בהרחבה:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%A1%... בברכה,
    ביאנה

  • אילון דניאל

    אנרגיה אפלה והקבוע הקוסמולוגי

    אנרגיה אפלה והקבוע הקוסמולוגי
    למה יש שני מושגים שונים לאותו רעיון?
    מה שונה ביניהם?
    האם יש עדויות לקיומן?
    עוד כמה דברים שמעניינים אותי:
    מהם ארבעת כוחות היסוד שבטבע?
    מה קרה להם במפץ הגדול?
    למה המפץ הגדול לא התרחש שנייה לפני או שנייה אחרי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום אילון,</p>
    <p>
    איינשטיין הוסיף את הקבוע הקוסמולוגי למשוואות בתורת היחסות הכללית כדי שיוכל למצוא פתרון של יקום סטטי - לא מתפשט , לאחר שהאבל גילה את <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%9...התפשטות היקום</a> הבין איינשטיין שלא היה צורך בקבוע הזה.<br />
    בסוף שנות ה90 מצאו חוקרים שהיקום לא רק מתפשט, אלא גם מאיץ את התפשטותו. אנו לא יודעים בדיוק מהו טבעה של ההתפשטות הזו ולכן אולי קוראים לזה אנרגיה אפלה, או אולי כי השם קרוב לחומר אפל, שגם הוא מונח מוכר באסטרופיסיקה.<br />
    אפשרות אחת היא שהקבוע הקוסומלוגי אכן קיים והוא מוביל להתפשטות היקום ומייצג את האנרגיה האפלה במשוואות.</p>
    <p>
    העדות לקיום אנרגיה אפלה היא בתצפיות מסוף שנות ה90 בהם מדדו את התנועה של גלקסיות רחוקות מאוד באמצעות תצפיות על סופרנובות (פיצוצים אדירים של כוכבים מסוג מסוים).</p>
    <p>
    כוחות היסוד שבטבע הם כוח הכבידה, הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החלש והחזק. שלושת האחרונים מוסברים על ידי ה<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%9B%D7%99%...מודל הסטנדרטי</a>, וכוח הכבידה מוסבר באמצעות עקמומיות המרחב ותורת היחסות הכללית.</p>
    <p>
    אתה מוזמן לצפות ב<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%A4%D7%9...פאנל מומחים בנושא במפץ הגדול</a>&nbsp; <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%9E%D7%...ובכתבה זו </a>שם יש הסברים נוספים לשאלות שלך בנושא זה.</p>

  • רותם אשכנזי

    שאלות בעקבות הנתון שאנחנו זהים גנטית ב99%

    לא מזמן נתקלתי בנתון זה הרץ באינטרנט. כאחד שלומד גנטיקה זה עניין אותי שלא הזכירו זאת בשיעורים.
    לפיכך אם אנחנו דומים מבחינה גנטית ב-99 אחוז, עולות כמה שאלות מנתון זה:
    א. מה ההבדל בין מוטציה שתתרחש ב-99 אחוז(השערה: תשפיע על תפקוד) לבין מוטציה שתתרחש ב-1 אחוז(השערה: תשפיע על מראה). ב. האם היחוד הגנטי בייננו משפיע רק על הוויזואליות? האם ניתן לטעון, או יתר נכון, האם יש בסיס הגיוני מאחורי הטענה שהאישיות שלנו נקבעת באחוז זה? ג. ממה מורכב אותו אחוז? אסופה של גנים? מקטעי DNA שלמים שעדיין לא נחקרו עד הסוף? האם האחוז הוא דגימה לאורך כל הגנום או הוא נקודתי, כלומר האם השוני הגנטי בין הפרטים בחברה הוא בנקודה מסוימת בגנום? ד. ההבדל בין הפרטים במין האנושי הוא אחוז אחד בלבד. כיצד הוא באורגניזמים אחרים? אריות, חגבים כל דבר - כמה הבדל גנטי יש אצלם? האם הנושא נחקר/ניתן להיחקר? תודה מראש.

  • ישראל ב

    החוק השני של ניוטון

    למה החוק השני של ניוטון נכון או במילים אחרות למה שקול הכוחות שמופעל על גוף שווה לתאוצתו כפול מסותו? זה נובע מהגדרה?או מניסוי?ואם זה מניסוי למה זה נכון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום ישראל, ניוטון ביסס את החוקים שלו על פי תצפיות ומחקרים שנעשו על ידו ולפניו על ידי אחרים (למשל החוק הראשון נוסח גם על ידי גליליאו ודקארט במקומות אחרים). ולכן הוא מציין גם ש"הוא עומד על כתפי ענקים".
    אין איזה שהוא עקרון בסיסי יותר ממנו נובעים החוקים, אלו פשוט תצפיות על הדרך שבה פועל הטבע. כמובן שמאז הוכחו החוקים כנכונים באינספור ניסויים והיום הם הבסיס לפיסיקה הקלאסית והמודרנית.

  • גדעון

    כבידה ומגנטיות

    האם לכוח הכבידה ולכוח המגנטי יש מהירות? - כלומר:
    א. נניח שחולף בשמי כדור הארץ גוף שמימי גדול. אני מניח שניתן למדוד / לחוש על פני האדמה את כוח המשיכה / כבידה של הגוף הזה. השאלה היא כמה זמן לוקח להשפעת הכוח הזה להגיע? - כלומר באיזה אופן הכוח הזה מתקדם עד שהוא פוגש את העצם שהוא משפיע עליו ובאיזו מהירות זה קורה?
    ב. אם הפעלתי אלקטרומגנט - האם השדה המגנטי נוצר באופן מידי או שלוקח זמן עד שהוא מתעורר והאם הוא מיד בשיאו?
    ג. אם אניח מגנט במקום שלא היה קודם (או אפעיל אלקטרומגנט) - תוך כמה זמן השפעת השדה המגנטי תורגש ע"י עצמים שבסביבתו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום גדעון, לפי תורת היחסות כדי שתישמר סיבתיות ביקום, שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור.שדה הכבידה והשדה האלקטרומגנטי מתקדמים במהירות האור.
    בכל המקרים שציינת השדה מתקדם במהירות האור לדוגמא אם עכשיו יווצר כוכב חדש במרחק של שנת אור מכדור הארץ, אנו נרגיש את כוח הכבידה והשדה האלקטרומגנטי שהוא יוצר רק בעוד שנה.

  • מעתוק דורי

    סבוב כדור הארץ צירו

    האם צרוף שני הגורמים -
    - אי סימטריה של המסה של כדור הארץ
    - סבוב כדור הארץ סביב צירו -
    יוצרים כח סנטרפוגלי ?
    אם כן
    האם עקב כך כדור הארץ ינוע גם בתנועה היקפית ?
    אם כן
    מה קוטרו של עגול זה ? אציין שאין ליי ידע בנושא הזה אפילו לא בסיסי תודה
    - -

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    אתה מוזמן להסתכל בתשובה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/comment/25879">פה</a>.</p>

  • שחר

    סימון סטיוון

    סימון סטיוון חיבר את חוק המישורים המשופעים. לא הבנתי כיצד המערכת יוצרת שיווי משקל וכיצד פועל החוץ בדוגמה שהוא נותן בספרו?

  • שחר

  • e

    צבע יסוד

    ישנם 3 צבעים יסודות, כחול/צהוב/אדום
    או צבעים יסודות אור, כחול/אדום/ירוק האם אלו דווקא 3 יסודות בשל שיש לעיניים שלנו 3 קולטי אור,
    שאלה היא במידה אם נולדתי עם 4 קולטי אור, אחד מהם יש צבע מעבר לאולטרה סגול, איך נראה בכלל יסודות צבעים?
    האם חייבים 4 צבעי יסודות אור כדי שיראה צבע לבן?
    בשל שבטלוויזיה אין יסוד ה4, אז אני לא יכול לראות את הצבע ה4? עוד נוסף באמת לחיה חסילון גמל שלמה יש 12-16 קולטי צבעים?
    אפשר עוד מידע על קולט צבע של חיה זה?! איך נראה עולם ככה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    הנה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/maagarmade/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%9...התשובה</a> לשאלתך.</p>
    <p>
    עידו</p>

  • צוות אולימפיאדת...

    בדיקת מרכיבי האטמוספירה ומרכיבי פני השטח

    כיצד ניתן לבדוק מהם מרכיבי פני השטח והאטמוספירה של ירח של צדק וכמותם בעזרת ננו לווינים/מיקרו לווינים/חללית/גשושית? תפרטו על המכשירים הנדרשים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    בדיקת האטמוספירה ופני השטח מתבצעת באמצעות ניתוח הקרינה האלקטרומגנטית המגיעה אל הרכב וניתוח דגימות שונות מהסביבה של הרכב. זה משתנה מרכב אחד לאחר בהתאם למשימה.&nbsp;</p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">קרינה אלקטרומגנטית נמדדת ב- UV, אינפרא אדום, גלי רדיו ומיקרוגל ושדות מגנטיים. כל תחום קרינה דורש את מכשור מתאים לקליטה ומדידה.<br />
    דגימות נלקחות מהאטמוספירה ומהקרקע ומנותחות במכשירים שונים כמו ספקטרומטר וכרומטוגרף. </span></p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">אתם יכולים לקרוא עוד <a href="http://saturn.jpl.nasa.gov/spacecraft/cassiniorbiterinstruments/">כאן</a> ו<a href="http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/Cassini-Huygens/Huygens_...כאן.</a></span></p>

  • ליאור

    מלח ושמרים

    ברצוני לדעת איך ריכוזים שונים של מלח משפעים על פעילות השמרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    <p>
    ליאור שלום,</p>
    <p>
    מלח בריכוזים גבוהים יכול לגרום לעקה אוסמוטית בתא השמר. העקה תתבטא בשינויים פיזיולוגיים; יציאת מים מהתא למדיום, ירידה בנפח התא הכולל (גם בנפח של החלולית) והתכווצותו, ביחד עם שינויים מולקולריים; עליה בתהליך הגליקוליזה וייצור תוצרי ביניים של התהליך כגון גליצרול המצטבר בציטופלסמה של התא.<span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">באופן כללי ניתן לומר כי התא מתייבש ותהליכי הגדילה שלו נעצרים או מואטים. </span></p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">בתנאים אלו התא מפעיל תוכניות תאיות שעוזרות לו להסתגל לתנאים החדשים. למשל ייצור מוגבר של מומסים בתא (גליצרול, חומצות אמינו , חומצות שומן) עוזר לאזן את הלחץ האוסמוטי התוך תאי ביחס ללחץ החוץ תאי. כמו כן השמר מפעיל מערכות שמוציאות קטיונים כמו מלח החוצה מהתא. </span></p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">מחקר שנעשה בשנת 2007 בדק השפעת ריכוזי מלח שונים על קצב הגדילה של השמר ועל תהליך התסיסה שלו. באופן מפתיע הם ראו שלאורך זמן , שמרים שגודלו בריכוזי מלח גבוהים (10% NaCl) שרדו יותר טוב משמרים שגודלו בריכוזי מלח נמוכים יותר, אבל קצב הגדילה שלהם נפגם.</span></p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">אני מצרפת לינק למאמר ולמאמר נוסף שמפרט על התהליכים הגנטיים שמופעלים בעקבות עקת מלח: <a href="http://www.doiserbia.nb.rs/img/doi/0352-4906/2007/0352-49060713271L.pdf " target="_blank">http://www.doiserbia.nb.rs/img/doi/0352-4906/2007/0352-49060713271L.pdf</a> <a href="http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC120784" target="_blank">http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC120784</a>/</span></p>

  • חיים גרטן

    התכנסות אלגוריתמים גנטיים

    אלגוריתמים גנטיים משמשים כאמצעי לפתרון בעיות אופטימיזצייה שונות . בהינתן סט כרומוזומים, המתארים פתרונות אפשריים, מדוע פעולת שחלוף ומוטציה על זוגות, מבטיחה התכנסות טובה יותר לאופטימום מאשר סתם חיפוש אקראי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    התכנסות אלגוריתמים גנטיים - תשובה

    היי חיים, תודה על השאלה המעניינת. בקצרה ולמיטב הבנתי, שימוש באלגוריתם גנטי בכדי לפתור בעיית אופטימיזציה מאפשרת התקדמות במעלה מדד הפיטנס המוגדר. ניתן להסתכל על האלגוריתם כעל שיטה המאפשרת גישוש הסביבה הקרובה יחסית במרחב הפתרונות ובחירה להתקדם בכיוון (או במספר הכיוונים) בעלי השיפוע הגבוה ביותר. כך ניתן להתכנס לאופטימום באופן שיטתי. עם זאת, התכנסות כזו אינה בהכרח "טובה יותר" כפי שציינת, ואלגוריתמים גנטיים בהחלט סובלים ממספר חסרונות הנוגעים להתכנסותם. לדוגמא, אם נבחר בקצב מוטציה גבוה מידי, רדיוס הגישוש במרחב הפתרונות יהיה גדול מידי ועשוי לפספס פתרונות טובים (כלומר, תהיה התכנסות מהירה מידי לנקודה בלתי אופטימאלית). שנית, לאלגוריתמים גנטיים יש נטייה מסויימת להתקע על אופטימום מקומי, זאת היות ובבסיסם האלגוריתמים אינם יודעים "לוותר על מעט פיטנס עכשיו כדי להרוויח יותר אחר כך". זו הסיבה שנהוג להריץ אלגוריתמים שכאלו מספר פעמים עם תנאי התחלה שונים ולראות אם ההתכנסות לאופטימום נשארת עיקבית. בהצלחה.

  • ליאור

    הפאי

    השאלה שלי הינה למה אנו צריכים את הפאי ?
    כלומר מה השימושים שלו כיום בעולם שלנו ולמה הוא תורם בעצם ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןכרמל שור

    למה בדיוק הכוונה?

    <p>
    המספר המסומן באות היוונית &quot;&pi;&quot;, מסמל את היחס בין קוטר המעגל לבין היקפו. זהו מספר, שערכו קרוב ל - 22/7. קשה להבין מניסוח השאלה למה בדיוק הכוונה &quot;למה הוא תורם בעצם?&quot; זהו מספר, והוא משמש בחישובים רבים.<br />
    <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%99">בוויקיפדיה</a> תוכל לראות דוגמאות שונות לחישובים המשתמשים בערך זה.</p>
    <p>
    אחת ההופעות הנפוצות שלו הוא בפונקציות הטריגונומטריות (סינוס, קוסינוס), המוגדרות על <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%97...מעגל היחידה&quot;,</a> ומשום כך בעלות מחזור של 2&pi;. פונקציות אלו נמצאות כמעט בכל מקום סביבנו, כיון שהן מתארות [למשל] תופעות של גלים. אם תחדד את השאלה נוכל אולי לענות בצורה מקיפה.</p>

  • חיים גרטן

    אבולוצייה

    כידוע, יצור הנולד עם מוטציה הגורמת לתכונה הנותנת יתרון הישרדותי, תהייה לו עדיפות על פני האחרים שאין להם את התכונה הזו .כתוצאה מזה, יש לו סיכויים לשרוד יותר וגם להעמיד צאצאים יותר מזה שאין לו תכונה זו.
    אבל, לפעמים יש צורך בכמה דורות עד שהתכונה תתגבש לכדי ייתרון הישרדותי . למשל העין הופיעה לאחר רצף של דורות רבים כשבכל דור היה שינוי קטן.
    מה נתן א"כ יתרון השרדותי לדורות הביניים -למשל בטרם הופעת העין המושלמת אלא רק חלקים ממנה , לא היה ליצור עם העין החלקית כל ייתרון. מדוע א"כ תהייה לו עדיפות כלשהיא בשרידות והעמדת צאצאים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    <p>
    חיים שלום,</p>
    <p>
    כמו שציינת תהליכי סלקציה יכולים בצעדים קטנים ומרובים להביא להיווצרותן של תכונות או מבנים חדשים ומורכבים כדוגמת העין האנושית. הישרדות דורות הביניים התאפשרה רק אם כל אחד ממצבי הביניים החדשים שנוצרו היה בעל ערך אדטיבי גבוה יותר משלבי הביניים שקדמו לו <strong>בסביבה המתאימה</strong>. באופן כללי ניתן לומר שתכונות נשמרות לאורך זמן רק אם הן עוברות סלקציה &quot;הדוקה&quot; בכל דור, בנוסף תכונה תשתנה לאורך זמן על ידי לחצי הסלקציה רק אם השינוי יביא להגדלת המותאמות של הייצור.</p>
    <p>
    ב-1994 התפרסם מחקר (Nilsson &amp; Pelger ) שעסק בהיווצרות העין המורכבת. החוקרים ניסו לענות על השאלה האם ניתן לחשב תהליך רציף של שינויים הדרגתיים שיביאו להתפתחות עין מרקמה שטוחה ורגישה לאור? ואם כן, כמה זמן וצעדים דרושים לתהליך?</p>
    <p>
    המסקנות שלהם היו:</p>
    <p>
    1. רקמה פשוטה המורכבת מ-3 שכבות של תאים (פיגמנט, תאים רגישים לאור ותאים שקופים) זהו מבנה פשוט שהופיע באופן עצמאי במספר רב של קבוצות מוקדמות.</p>
    <p>
    2. אם בכל דור מאפשרים שינויים של 1% בצורה של השכבה השקופה ובכל דור בוררים את המבנה שנותן את התפקוד האופטי המיטבי- תוך 2,000 שלבים נקבל עין מורכבת וסגורה.</p>
    <p>
    3. אם לוקחים בחשבון: מקדמי תורשתיות ולחצי סלקציה מתונים תוך 400,000 דורות (בהנחה שאורך דור הוא כשנתיים) ותוך פחות ממליון שנה נקבל את העין המורכבת. ואכן העין המורכבת הופיעה באופן עצמאי ביותר מ-40 מקרים לא תלויים במהלך האבולוציה.</p>
    <p>
    אך יחד עם זאת עבור תכונות מורכבות זה לא שחור או לבן ויכולים להיות מקרים בהם האבולוציה היא פרוגרסיבית, כלומר אין הכרח שתמיד &quot;נתקדם&quot; לעבר מקום או מטרה מסויימים ולעיתים ישנם מקרים של &quot;חזרה לאחור&quot; לקבלת מבנים פחות מורכבים וזאת <strong>לאחר סלקציה!</strong> דוגמה לתהליכי איבוד תכונות/אברים או &quot;הפשטה&quot; היא איבוד העיניים בחולד שלאב הקדמון שלו היו עיניים והוא חי מעל פני האדמה.</p>
    <p>
    בנוסף יש לקחת בחשבון שהסלקציה היא לא מושלמת ושאין כזה דבר התאמה מושלמת וזה מכמה מגבלות:</p>
    <p>
    1. <u>עיכובים בזמן:</u> ההתאמה היא תמיד רלוונטית לסלקציה שהתרחשה <strong>דור אחד לפני!</strong> כלומר יצורים לא מותאמים לסביבתם המיידית אלא לסביבת דור ההורים שלהם. לעיתים הסלקציה גם מתרחשת הרבה יותר לאט ביחס לקצב שבה הסביבה משתנה, יכול להיות מצב שבו פרטים עם תכונה מסויימת ישרדו ויהיו יותר מותאמים לסביבה אבל עד שהם יעמידו את דור הצאצאים שלהם הסביבה שוב תשנה וההתאמה שלהם תהיה לא רלוונטית יותר.</p>
    <p>
    2. <u>מגבלות טכניות: </u>של עד כמה הגוף/רקמה יכולים לגדול.</p>
    <p>
    3. <u>התלות והקשר בין תכונות גנטיות שונות (trade off):</u> ישנה הגבלה למשל בהתפתחות העין, ישנו כתם עיוור בעין כדיי לאפשר את קיומו של עצב בעל המרחק הקצר ביותר מהמוח.</p>
    <p>
    אני מקווה שעזרתי והצלחתי לענות על שאלתך,</p>
    <p>
    יעל.</p>

  • חיים גרטן

    אבולוצייה

    עדיין השאלה במקומה עומדת: יש הרבה רקמות המורכבות מתת רקמות שלהן אין שום יותרון השרדותי.איך אם כן התפתחה הרקמה הסופית? במאמר שצוטט אני מבין שבשלבי הביניים היה לתת הרקמה איזה ייתרון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    תשובה

    <p>
    כמו שכתבתי בתגובה הראשונה, לכל שלב ביניים של התפתחות האיבר חייב להיות יתרון שמקנה לחיה יכולת להיות מותאמת יותר לסביבתה ולהעמיד יותר צאצאים (ביחס לפרטים אחרים שאין להם את התכונה הזו), אז בהכרח לשלבי הביניים היה יתרון אחרת הם לא היו מועברים לדורות הבאים. וכמו שציינתי חשוב גם שלשלב הביניים יהיה יתרון אדטיבי גדול יותר על השלבים שקדמו לו כדיי שתהיה התפתחות והשתכללות.</p>
    <p>
    לגביי הערתך על &quot;תת רקמות&quot; אני לא כל כך מבינה מה כוונתך? אם תוכל לתת דוגמא אוכל להתייחס אליה. אבל אם אתה מתכוון לשלבי הביניים אז אין זה מדויק לומר &quot;תת רקמה&quot;..</p>

  • אייל גנור

    צמחים מרים

    שלום
    האם זה נכון ששתיית צמחים מרים מעודדת הפרשת מיצי מרה?

  • אלעזר

    אלכוהול שיניים וחיידקים

    למומחי דוידסון און ליין שלום!
    כידוע נעשה שימוש באלכוהול לצורכי חיטוא בבתי חולים ובכלל, ורציתי לדעת: למה בעצם אלכוהול מחטא? מה בו בדיוק הורג חיידקים, והאם הוא באמת מחסל אותם? האם בתוכו אין חיידקים כלל? בנוסף האם הוא גורם ליובש, בעור לדוגמא, ואיך? חשבתי... מעניין יהיה להשוות את מצב השיניים של שתייני אלכוהול לעומת אנשים רגילים, ולראות אם להם אחוז עששת נמוך יותר בעקבות שתיית האלכוהול המרובה שמחסלת את החיידקים בחלל הפה.. ואחרון חביב... לימדו אותי פעם שבכל מקום יש חיידקים, שהם מפרקים חומר אורגני ובכלל אם לא היו חיידקים לא היינו יכולים להתקיים. האם אכן בכל מקום יש חיידקים או שיש מקומות בעולם שאין בהם? ואם כן כיצד מתפרק שם חומר אורגני או אנאורגני? האם בסביבת פטריות בר בטבע ועובש יש חיידקים? זה קצת ארוך אבל אני בטוח שתבינו...
    תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    אלכוהול, שיניים וחיידקים - תשובה

    שלום אלעזר. תודה רבה על השאלות המעניינות! אנסה לענות עליהן אחת אחת. אלכוהול אכן משמש כחומר מחטא. סוג האלכוהול העיקרי המשמש לשם כך הוא אתיל אלכוהול, המוכר יותר בשם "אתנול" (Ethanol), והוא אותה הצורה שאנשים צורכים במשקאות חריפים. פעילות החיטוי שלו מתבססת על שני מנגנונים עיקריים: האחד נקרא "דנטורציה" (Denaturation). בתהליך זה האתנול נקשר לחלבונים ומחליף בכך קשרים פנימיים הנמצאים בהם, ובכך הורס את מבנם המרחבי. מעבר לכך שהדבר משבש מבנים תומכים ההכרחיים למיקרואורגניזמים (חיידקים, ווירוסים וכו'), הוא גם יכול לשבש בכך את פעילותן של מולקולות חלבוניות שונות, כדוגמת אנזימים וקולטנים. המנגנון השני מתבסס על המסת שומנים (Lipid Dissolution). אתנול כולל ראש הידרופילי עם זנב קצרצר הידרופובי, והוא זה המאפשר לו להקשר לשומנים (בניגוד למים). היות ומרכיבים חיוניים בתאים מבוססים על חומצות שומן, ובעיקרם הממברנה המפרידה בין תוך התא לסביבה החיצונית, האתנול עשוי לפגוע בהם פגיעה אנושה ובכך למעשה לחטא. ממנגנון הפעולה השני שציינו הרגע, ניתן להבין גם מדוע אתנול גורם ליובש בעור. הבלוטות בעור שלנו מפרישות חומרים שומניים (בעלי פעילויות שונות) כל הזמן. בשימוש ממושך באתנול, אנחנו ממיסים את החומרים הללו בקצב גבוה מזה שהם מיוצרים, ובשל כך נגרם יובש. באשר להצעת המחקר המעניינת שלך. למיטב ידיעתי, מחקרים אפידימיולוגיים נעשו כבר בנושא ומצאו קשר כלשהו בין שתיית אלכוהול לבין היקף זיהומי הפה. אך יש לנקוט במשנה זהירות, ולא להסיק קשר סיבתי על בסיס מתאמים סטטיסטיים בלבד. חיידקים הם צורת חיים מרתקת, נפוצה ומוצלחת באופן יוצא מן הכלל במונחים אבולוציוניים. הם יכולים לשרוד בתנאים קיצוניים שבני האדם יסתחררו רק מלדמיין אותם, כמו טמפרטורות גבוהות, חומציות, העדר חמצן, ריכוזי מלחים קיצוניים, לחצים עצומים, קרינה רדיואקטיבית, מיעוט משאבים והרשימה עוד ארוכה. עם זאת, לשאלתך, במקומות בהם אין אורגניזמים שיבצעו חילוף חומרים, פירוק של חומר יתבסס על תהליכים פיזיקליים וכימיים, שלרוב לוקחים הרבה מאוד זמן (זכור שרוב זמנו של הייקום שלנו לא כלל חיים, ועדיין כוכבי לכת נוצרו, מולקולות הורכבו והתפרקו וכו'). לשאלתך האחרונה, בקצרה: חיידקים ופטריות, כמו אורגניזמים רבים אחרים, עשויים לחיות במערכות יחסים מורכבות ומגוונות. חלקם חיים בשיתוף פעולה וחלקם ביריבות. מקווה שעניתי על שאלותיך. כל הכבוד על הסקרנות ובהצלחה.

  • אלעזר

    תודה על התשובה המפורטת! המשך קצר

    כמה דברים שלא ממש הבנתי:
    האם באלכוהול חיים חיידקים או לא?
    היחס בין פטריות לחיידקים - ידוע למשל שפטריות פורטבולו ושמפיניון (שאגב מגיעים מאותו סוג פטריה בשם פקועה - http://gribisrael.narod.ru/Species_List/Agaricus/Agaricus_bisporus.htm#A... ו - http://gribisrael.narod.ru/Vmagazinah/Wmagazinahheb.htm חיות על מצע גללים שחוטא על מנת שתפטיר הפטריות יוכל להתפתח ולא יזדהם.
    מעניין האם אכילת פטריה ובמיוחד פטריות יער (יש לציין שאני מכיר ולומד במסגרת סיורים על פטריות מאכל) נחשב כסוג של אנטיביוטיקה במקרה של מחלה חיידקית? ואחרון חביב בהקשר ליובש - מדוע שטיפה מרובה של הידיים, או חוסר ניגוב של הפנים גורם גם לעור יבש? הרי כאן מדובר במים ולא באלכוהול שממיס שומנים.. בכלל, בחורף היה אמור להיות פחות יובש בגלל שהאוויר עם אחוזי לחות גבוהים יותר מאשר בחורף, אבל אולי הסיבה היא מכיוון שהנימים הופכים צרים בעקבות מזג האוויר הקר מה שמוביל לזרימת דם פחותה לעור ומתוך כך פחות שומן שמופרש = יובש בעור?

  • גילי

    מצפן

    היי,
    רציתי לדעת כאשר אני מכינה מצפן בעזרת כפית ואטב ואני ממגנטת את האטב כדי שיראה לכיוון צפונה אני צריכה להשתמש בצד החיובי או השלילי של המגנט?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא משנה

    היי גילי,
    הקטבים של המגנט מכונים צפון ודרום, לא חיובי ושלילי. ולשאלתך – זה לא משנה באיזה קוטב תשפשפי את האטב, העיקר שתעשי את זה בחלק הקיצוני ביותר של המגנט (הכי 'צפוני' או הכי 'דרומי') שם השדה המגנטי שלו הוא החזק ביותר.
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נטע בשן

    חומר אפל

    מה המשמעות של התפשטות היקום וקצב התפשטות היקום על האטומים ועל כל מה שאנחנו כן רואים, כלומר לא חומר אפל ולא אנרגיה אפלה?
    ומה המשמעות של היחס המשנתה בהרכב היקום בין מה שנראה לבין האנרגיה והחומר האפל?
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום נטע,</p>
    <p>
    המשמעות של התפשטות היקום היא שכל הכוכבים והגלקסיות מתרחקים מאיתנו, ווכל שהם רחוקים יותר, הם מתרחקים במהירות גדולה יותר. אנו רואים זאת על ידי מדידת <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%9...ההסחה לאדום</a> של הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מהם.</p>
    <p>
    את מוזמנת לראות את<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%A7%D7%... הסרטון הזה</a> על התפתחות היקום.<br />
    במהלך התפתחות היקום צפיפות האנרגיה משתנה ובהתאם לתנאים שנוצרים משתנה גם הרכב החומר ביקום, למשל רק לאחר כ 380,000 שנים התחילו להיווצר אטומים של מימן והליום כי לפני כן היקום היה פשוט אנרגטי וחם מדיי ובמצב כזה האטומים מתפרקים.</p>

  • דויד ש.

    בין כדור הארץ לשמש ואטמוספירה

    מה קיים בנינו לבין השמש .לדוגמא אילו חומרים . גזים וכד .האם קיימת מעלינו כיפה ? או שזה רק חמצן וכד .
    האם השמיים הם האטמוספרה?
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    <p>
    שלום דויד,</p>
    <p>
    אתה מוזמן לקרוא כתבה על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/earth_sci/%D7%9E%D7%94%D...הרכב האטמוספירה</a>.<br />
    הכוונה בשמים בדרך כלל היא לאזור הנמוך ביותר באטמוספירה - הטרופוספרה.</p>
    <p>
    אתה מוזמן לקרוא את סדרת הכתבות בנושא <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/astrophysics/%D7%9E%D7%...מערכת השמש</a> וכוכבי הלכת השונים.<br />
    בין הכוכבים ישנו תווך בין-כוכבי, זהו שם כללי לגז ואבק שנמצאים בחלל בצפיפות נמוכה מאוד, רובו מימן והליום וקצת חומרים כבדים יותר.</p>

  • אורי קידר

    האם וירוס נחשב כאורגניזם חי?

    שלום,
    לאחרונה אני וחברי מתווכחים האם וירוס הוא אורגניזם חי?
    אני טוען שהוירוס הוא לא אורגניזם חי משום שהוא מקיים את פעולות החיים רק כאשר הוא נקשר לתא והוא כשלעצמו אינו מקיים את פעולות החיים.
    ואילו חברי טוען שלפי מה שאמרה לו מרצתו באוניברסיטת בר אילן הוירוס הוא אורגניזם חי משום שהוא מתפתח אבולוציונית.
    האם תוכלו לספק תשובה ולהכריע את הויכוח בינינו? תודה מראש, אורי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה - וירוס

    <p>
    אורי שלום,</p>
    <p>
    השאלה ששאלת היא למעשה די פילוסופית, ותלויה בהגדרה מהם חיים. ואכן, מדענים לא ממש מסכימים עד היום האם וירוסים הם חיים או לא. זה נכון שוירוסים עוברים אבולוציה (ראה את וירוס <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%95%D7%99%D... target="_blank">השפעת</a> שתכף יעשה לנו צרות החורף, וגם <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%90%... target="_blank">וירוס הHIV</a>, ועוד רבים וטובים), אבל הם לא יכולים לעבור את האבולוציה הזו מחוץ לגוף המאכסן. הם תלויים לחלוטין במארח שלהם, כלומר טפילים.</p>
    <p>
    אני ממליצה לך לקרוא מאמר מעניין על &quot;מהם החיים&quot; אצלנו באתר - כאן - <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94%D... target="_blank">מהם חיים?</a></p>
    <p>
    ויש גם מאמרים מעניינים על וירוסים - <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%95%D... target="_blank">וירוסים וירוסים ועוד וירוסים</a></p>
    <p>
    אשמח להפנות אותך לעוד מקורות מידע אם תרצה בכך,</p>
    <p>
    קריאה נעימה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • יעקב אשכנזי

    פירות

    מדוע העץ נותן פרי ? מה הוא מרוויח מזה ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    שאלתך נענתה

    יעקב שלום,
    שאלתך כבר נענתה:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/comment/30147
    בברכה,
    ביאנה

  • נועם

    זיכרון

    מדוע נזכרים ישר בבוקר כשקמים במשהוא שלמדתי לילה לפני למבחן? -מה זו בדיוק תופעת הבלקאוט שקורת? האם זה קורה בגלל שתהליך הלמידה לא היה נכון או שחומר שלומדים למבחן יכול באמת להיעלם בבת אחת מהמוח?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    <p>
    נועם שלום,</p>
    <p>
    הנה <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94-%D...כתבה</a> שעונה על שאלותיך בהרחבה.</p>
    <p>
    בברכה</p>
    <p>
    עידו</p>

    • עמודים