לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הבקשה איננה נחותה, רק הטיעונים שהיא מביאה. אודה לך אם תוכלי לפרט מה הם אותם טיעונים בשביל שנדע למה אכן אפשר להתייחס

  • המשך

    למשל

    למשל - הטענה שלאחר הולדת בת, גוף האישה מצוי במצב הרבה יותר מעופש מאשר לאחר לידת בן, שם התהליך הוא כמובן הרבה יותר נקי (ניתן להזכיר שבמציאות - לידת זכרים מסכנת את האישה יותר מלידת נקבות). למשל - שהזכר מביא איתו שפע והנקבה מביאה רק נזק. למשל - שגבר יודע לשמור על עצמו שלא להפיח ואישה מפיחה בלי שליטה. למשל - שנקבות יוצאות לעולם וראשן למעלה וזכרים כשפניהם למטה (זה מתבונן על מקום ברייתו מהאדמה וזו עיניה נשואות לזכר ) למשל - הטענה שעצם מסריחה מהר ואדמה לא מסריחה לעולם, כך שארישה אשר נבראה מעצם, נוטה להסריח, בעוד גבר עשוי מאדמה ולא מסריח. למשל - שנקבות מביאות את הפשע לעולם ואם גברים פושעים אז הם "בבחינת נקבה". יש עוד המון...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    1. אני לא בטוח שלידת בנים אכן יותר מסוכנת מלידת בנות, אבל בוודאי שגוף האישה אינו "מעופש" (מה זה בכלל מעופש?)
    2. זה לא משהו שאפשר להתייחס אליו מדעית, זה יותר עניין תרבותי
    3. מה זה אומר להפיח? הכוונה לגזים מהמעיים?
    4. זה באמת לא נכון
    5. ריח גוף נובע מהרבה דברים, שחלקם גם מושפעים הורמונלית, אבל לפי מיטב ידיעתי ריח חזק נובע הרבה פעמים מהזעת יתר משולבת עם הגיינה נמוכה שזה גם משהו יותר תרבותי או גנטי ופחות קשור למין
    6. כאן יש נתונים ברורים שרוב הפשיעה היא אצל הגברים וזה בא לידי ביטוי גם בתוחלת החיים...

  • ברק

  • ברק

    אני מתכוון

    גם להם יש קשר יוני, קלוונטי וכו׳?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    <p>
    הי<br />
    מולקולות יכולות להקשר בינהן בכמה סוגים של קשרים:<br />
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%A7%D7%A9%...קשרי מימן </a><br />
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%A7%D7%A9%...קשרי ון דר ואלס</a><br />
    ראה את המאמרים המקושרים</p>

  • בבקשה תעזרו

    זו שוב אני עם האח שלא זז

    תודה על התשובות עד כה... יש לי אובססיות קשות מאוד בגלל מצבו של אחי - והייתי מעוניינת לדעת פרטים רבים ככל היותר (בתקווה ש"תחפרו" לי כמה שיותר) על מה שקורה לגופו ונפשו מבחינה מדעית.
    יש לי יותר מדי ספקולציות לגבי מצבו ובגלל שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום (ההורים שלי עדיין בחיים וגם לא מתנהלים עם זה "כמו שצריך"), אז זה מטריף אותי עוד יותר. מה קורה לאדם שלא זז בכלל?
    מה קורה לאדם שלא מתקלח?
    מה קורה לאדם במצב של דלקת תמידית (בהנחה שיש לו למשל דלקת במקום שלא זוכה לניקוי כלל, כמו פנים פי הטבעת)? האם חיישני הגירוד/כאב/צריבה מפסיקים לפעול מדי פעם? האם "מתרגלים" בסופו של דבר לגירוד תמידי נניח?
    בנוסף, יש לו פצע גדול וקשה ריפוי באחת הרגליים. זהו פצע שקיים כבר כמה שנים. מה קורה לגוף במצב כזה שהוא לא עובר?
    האם ניתן להשליך מכך על כך שגופו לא יכול להתמודד גם עם דלקות ובעיות אחרות?
    האם לגוף יש בכל זאת דרכים להתמודד עם מצבים בעיתיים שהינם תמידיים?
    כמה מחלות כרוניות יכול הגוף לשאת? נראה שלפי סגנון חייו יהיו לו יותר ויותר מחלות.
    (מה שמחזיק אותו זה כנראה אוכל בריא ובייתי יחסית, אבל אדם ללא מגע, ללא תזוזה, ללא נקיון כללי...
    זה רק עניין של זמן עד שיופיעו עוד ועוד מחלות) האם יש מצב כזה - אדם ללא תפקוד תקין של חיישני גירוד? מעולם לא ראיתי אותו ממש מתגרד.
    האם יכול להיות אדם ללא צורך בהתמתחות חזקה? מעולם לא ראיתי אותו מתמתח ממש וכן הלאה וכן הלאה...
    זה כ"כ מוזר ואני מנסה להבין מה הולך כאן. האם הגוף איכשהו מנקה עצמו גם בלי להתקלח ? (חוץ מזה שזה דוחה?
    האם הגוף המתגרד יכול להגיע למצב שבו הגוף מתרגל ומפסיק לשלוח חיישני כאב?
    האם יכול להיות אדם שאין לו כל צורך לנוע?
    אדם שאין לו צורך לשנות יותר מתנוחה אחת? ....
    האם יכול להיות שאצל 2 אנשים עם בעיה זהה, התחושות יהיו ממש שונות?
    נניח אחד ללא מקלחת, יתחיל לקפץ מעצבים וגירודים תוך יום, בעוד אדם אחר ירגיש יותר נינוח כשהוא לא מתקלח חודשיים?
    האם יכול להיות שאדם אחד ירגיש גירוד באיזורים אינטימים ואחר לא ירגיש כלום ותהיה לו נטיה לא להרגיש שום גירויים מסוגים כאלה ואחרים? יש לי עוד המון שאלות כאלו בהמשך....כי מצבו מכניס אותי לOCD קשה כאמור... (הוא לא מטופל ולא מאובחן ולא כלום)

  • בקשה חשובה

    בקשה למכון דוידסון

    האם אתם יכולים בבקשה לכתוב תגובת-כתבה על השאלה הבאה? חשוב נורא שזה יהיה ויראלי (למען זיכוי נשים וגברים רבים) ולא עוד תשובה קטנה. בגמרא, פרשנויות ומדרשים של הדת היהודית - כתוב כי גוף האישה מלוכלך, מעופש ומסריח.
    כתוב כי לאחר לידת בת, האישה "נידה" זמן רב יותר, כיוון שהעיפוש והסרחון בגופה/רחמה גדול יותר, בעוד עם תינוק זכר, כל התהליך הרבה הרבה יותר נקי. בבקשה - הרי אתם יודעים כמה זה לא נכון, אז אתחנן שלא תרשמו משהו כמו "לא הבנת את הכתוב" או "לא" עם קישורים לשאלות דומות וכל דבר אחר. אם אתם לא מאמינים לי, ניתן לצפות בהרצאתו של הרב יצחק כהן - שם הוא נותן המון דוגמאות מהכתבים היהודים שטוענים כי האישה מעופשת, נחותה, ריקה מתוכן, כלומניקית, מביאה סרחון לעולם, מביאה רק סבל, ושתינוקת היא עונש להורים כי היא "ארור" ו"נזק" בגימטריה, מייצרת המון עיפוש וסרחון ברחם וכו' וכו' (. חשוב שהמסר יהיה ברור, עם פרטים רבים ככל הניתן, כדי שאפשר יהיה להסביר לאנשים את הצד המדעי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • המשך

    והאם יכול להיות כאב או גירוש שנמשך לנצח?

    מה עוד יכול להסתבך אצלו?

  • יעל

    חומצה אוקסלית

    לצוות דוידסון און ליין שלום!
    יש לי מס' שאלות לגבי חומצה אוקסלית, אשמח אם תוכלו לענות עליהן :-) האם חומצה אוקסלית מתפרקת בבישול? ואם לא, מהם הדרכים (יותר מאחד) שבהם היא מתפרקת בהקשר לאכילה? אני יודעת שאם אקח תרד ואטחן אותו עם מיץ לימון זה יעזור לה להתפרק, אבל חיצונית... זה נכון שאבנים בכליות נוצרות בגלל אכילה מרובה של חומצה אוקסלית? אם זה מנגנון הגנה של הצמח מאכילה, למה אנחנו יכולים לאכול פירות וצמחים שעדיין מכילים את אותה? האם זה נכון שלקיחת תוסף סידן ביחד עם מזון שמכיל חומצה אוקסלית, תגרום לחומצה להקשר לסידן ולצאת כמו שנכנסה (בשירותים ...:-) בלי לגרום נזק? תודה על התשובות !

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות על חומצה אוקסלית

    <p>
    יעל שלום,<br />
    יש לך המון שאלות מצוינות. אנסה לענות עליהן כמיטב יכולתי.<br />
    ראשית, אכן חומצה אוקסלית מתפרקת בבישול.</p>
    <div class="content">
    <p>
    יש סיבות רבות ליצירה של אבנים בכליות, ומקורן של אבנים אלה הם לרוב תוצאה של מלחים שמופרשים בשתן ומצטברים בכליות. רוב האבנים בכליות נוצרות כתוצאה מסידן.</p>
    <p>
    חומצה אוקסלית היא אמנם רעילה, אבל הכול שאלה של ריכוזים וכמויות. ההגנה של הצמח נועדה נגד החרקים שהם הטורף העיקרי של הצמח. כאשר חרק קטן אוכל את החומצה, הוא גם אוכל כמות גדולה ממנה משום שמזון מן הצומח הוא מקור מזונו העיקרי, וגם הריכוז בגופו יכול להיות מסוכן. כאשר אנחנו אוכלים צמחים, הריכוז של החומצה האוקסלית לא מגיע לריכוזים גבוהים ומסוכנים שכאלה. יחד עם זאת, יש עלים כמו ריבס, שלא ניתן לאכול בגלל הכמות הגבוהה של החומצה האוקסלית.</p>
    <p>
    אכן חומצה אוקסלית פוגעת בספיגת הסידן בגופנו.</p>
    <p>
    אם את רוצה לקרוא עוד על הנושא, תוכלי לקרוא <a href="http:// יעל שלום, יש לך המון שאלות מצוינות. אנסה לענות עליהן כמיטב יכולתי. ראשית, אכן חומצה אוקסלית מתפרקת בבישול. יש סיבות רבות ליצירה של אבנים בכליות, ומקורן של אבנים אלה הם לרוב תוצאה של מלחים שמופרשים בשתן ומצטברים בכליות. רוב האבנים בכליות נוצרות כתוצאה מסידן. חומצה אוקסלית היא אמנם רעילה, אבל הכול שאלה של ריכוזים וכמויות. ההגנה של הצמח נועדה נגד החרקים שהם הטורף העיקרי של הצמח. כאשר חרק קטן אוכל את החומצה, הוא גם אוכל כמות גדולה ממנה משום שמזון מן הצומח הוא מקור מזונו העיקרי, וגם הריכוז בגופו יכול להיות מסוכן. כאשר אנחנו אוכלים צמחים, הריכוז של החומצה האוקסלית לא מגיע לריכוזים גבוהים ומסוכנים שכאלה. יחד עם זאת, יש עלים כמו ריבס, שלא ניתן לאכול בגלל הכמות הגבוהה של החומצה האוקסלית. אכן חומצה אוקסלית פוגעת בספיגת הסידן בגופנו. אם את רוצה לקרוא עוד על הנושא, תוכלי לקרוא כאן: http://www.drweil.com/drw/u/QAA400344/Avoid-Vegetables-with-Oxalic-Acid.... יום מצוין, נטע רוזנטל מסטרנטית, המחלקה לביוכימיה מכון ויצמן למדע">כאן </a>(באנגלית).&nbsp;</p>
    <p>
    יום מצוין,<br />
    נטע רוזנטל<br />
    מסטרנטית, המחלקה לביוכימיה<br />
    מכון ויצמן למדע</p>
    </div>

  • יעל

    תודה על התשובות :)

    ועל הקישור! בגלל שחומצה אוקסלית מתפרקת בבישול, אז גם ריבס או תרד יהיה אפשר לאכול הרבה כשהם מבושלים, משום שהחומצה אינה פעילה עוד..?
    גם מה לגבי דרכים נוספות שבהם מתפרקת חומצה אוקסלית (מיץ לימון?)

  • מיכל ואורי

    שאלה בנושא ויטמין C בפלפלים

    שלום מומחה,
    קוראים לנו מיכל ואורי ואנחנו עושים עבודת חקר. בעבודה בדקנו באיזה צבע של פלפל יש יותר ויטמין C. התוצאות היו שבפלפל צהוב יש הכי הרבה ויטמין C אחר כך כתום ואדום ובפלפל ירוק יש הכי פחות ויטמין C. ניסינו לחשוב למה אז החלטנו לשאול אותך: האם את/ה יודע/ת למה יש יותר ויטמין C בפלפל הצהוב ופחות בפלפל ירוק?
    בתודה מיכל ואורי.

  • מעין ברנע

    ויטמין C בפילפלים

    שלום למיכל ואורי
    פלפלים בצבעים שונים הם תוצאה של דרגות הבשלה שונות של הפירות או של זני פלפל שונים. הכמות של ויטמין C בפירות מושפעות ממגוון רחב של גורמים. לכולנו ידוע שבפירות שונים תכולת ויטמין C שונה, ההבדלים הללו יכולים להיות גם באותו הפרי מזנים שונים.
    בפלפלים, ידוע כי בתהליך ההבשלה של הפרי יש עליה בתכולה של ויטמין C ככל שהפרי מבשיל. פלפלים ירוקים הם לרוב פלפלים בוסריים ולכן תכולת ויטמין C בהם היא הנמוכה ביותר.
    יחד עם זאת, כאשר קוטפים את הפרי הבשל, במהלך ההובלה והאחסנה שלו רמות ויטמין C יורדות. היות שלא ידוע לנו מהם הזנים שבדקתם במסגרת עבודת החקר, עד כמה הפירות היו בשלים בזמן המדידה וכמה זמן עבר מהזמן שבו הם נקטפו ועד שהגיעו אליכם למדידה, הרי שכל אחד מהגורמים הללו יכול היה להשפיע על הממצאים שקיבלתם.

  • דביר

    טמפרטורה מקסימלית

    בכל פעם שאני עומד מעל המנגל ומנפנף תמיד עולה בי השאלה באיזה טמפרוטרה נמצאים כרגע הגחלים, אם כן, מהי הטמפרטורה המקסימלית שהם יכולים להגיע?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    מעל 260 מעלות

    דביר שלום, כפי שכתבתי, הטמפרטורה המקסימלית שמגיעים אליה הגחלים לאחר שהתחממו לחלוטין גבוהה מ-260 מעלות צלזיוס. יחד עם זאת, כבר בטמפרטורה של 80 מעלות סטייק הוא "well done", כך שאין צורך שהבשר יגיע לטמפרטורה המקסימלית של הגחלים (כמו שבשר שנעשה בתנור לא מגיע לטמפרטורה של התנור בהכרח), וגם לא כדאי, כיוון שאז הבשר מתחיל להתפחם ולהפריש תרכובות ארומטיות מסרטנות. בתיאבון!

  • דביר

    פליז/ברונזה(ארד)

    מה ההבדל בין שתי הסגסוגות האלו מבחינת היווצרות הקורוזיה?
    ומהיא עמידותם של מתכות אלו בטמפרטורות גבוהות (300-400 מעלות צלזיוס)?

  • נעמה

    שאלה

    אם רוצים להגיע למומנטום זהה של שני חפצים,אך אחד מהם הוא כבד יותר מהשני,האם תידרש הפעלת כח מירבי יותר של החפץ הקל יותר מהשניים, כדי שיגיע לאותו המומנטום בעל המזה הכבדה יותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא רק

    או שידרש כוח מירבי חזק יותר, או שידרש אותו כוח (או אפילו חלש יותר) שפשוט יופעל ליותר זמן.

  • גדעון סביר

    נזלת ושינה

    שמתי לב לתופעה מעניינת: כאשר אני מצונן - האף דולף, אני מתעטש, אני משתעל... - כל זאת רק כאשר אני ער ולא במצב שכיבה.
    למרות שאני הולך לישון כאשר האף ממש נוזל ומטפטף - כאשר אני קם בבוקר הכרית יבשה! והאף מתחיל לנזול, השיעול והעיטוש חוזרים מיד לאחר שאני מזדקף מן המיטה.
    מה פשר התופעה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הפנה לרופא אף אוזן גרון

    גדעון, מה שאתה מתאר זו לא תופעה מדעית אוניברסלית (לי למשל האף כן ממשיך לטפטף), ולכן לא נוכל לענות עליה...

  • אריה רדאי

    בטיחות כדה"א

    שאלה: פנים כדה"א נראה פעיל ומשתנה. ואיתו עובי הלוחות הטקטוניות, בזמן נתון ובמקום נתון, פעילות מגנטית ואיזורי אנומליות בנקודות זמן שונות, עד היפוך קטבים לא מעטות, כאשר כל הידע שלי על זה בא מתשדירי NATIONAL GEOGRAFIC בעיקר.
    ה-שאלה- ה-מפחידה-: האם מישהו, איזה שהוא גוף אקדמי מחקרי רציני בעולם עוקב אחרי השינויים והמגמות האלה ? כשקודחים לעומקים רבים בחיפוש אחרי משאבים, כמו מיים, נפט, גאז, מתכות ויהלומים ומשאבים אחרים, מישהו מוודא שלא פוגעים בשכבת המגן ומשחררים כמויות חום ואנרגיה שיכולות לסכן את כל האנושות והחיים על כל כדה"א ?
    == קראתי שמתכננים לאגור חשמל, באיזה שהוא מקום בעולם, ע"י אטימת מערות ודחיסת אוויר בלחץ גבוה , שבשיחרורו יפעיל טורבינות אוויר שיפיקו אנרגיה. ראיון מאד יפה. אבל האם מישהו יכול לוודא מקודם שהלוח הטקטוני החיצוני מספיק עבה וחזק, שהמערה לא תפרוץ --למטה-- ותשחרר את השכבה הלוהטת ונוזלית-גאזית משם, עם כמויות חום על-גלובאליות ? יותר מהתפרצות וולקאנית "טבעית" ??
    והתפרצות וולקאנית "טבעית" ??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    תודה על השאלה המעניינת. התשובה הפשוטה לשאלותייך היא שבהחלט עוקבים אחר הסיכונים שיכולים לנבוע מקידוחים לעומק כדור הארץ, ונמצא שאין לחשוש מקידוחים אלו. ההסבר לכך מורכב מגורמים רבים, אסביר את השניים המרכזיים שגם עלו בשאלתך המקורית.
    הקידוחים הנפוצים הם למטרות חיפוש נפט וגז, וגם מים במידה מסוימת. העומק הממוצע של קידוחי נפט וגז הוא 2 קילומטרים בקוטר של עד מטר, קידוחי מים הם לרוב שטחיים הרבה יותר אך יכולים להגיע לעומק קילומטר במקרים חריגים. הקידוחים נעשים אל תוך שכבה המכונה ה"קרום" של כדור הארץ, ועובייה משתנה בין היבשות והאוקיינוסים. העובי הממוצע של הקרום באזורי היבשה הוא כ-40 קילומטרים, ובאוקיינוסים העובי הממוצע הוא כ-10 ק"מ. שטח הלוח היבשתי שמרכיב את אירופה ואסיה למשל הוא כ-65 מיליון קילומטרים רבועים, כך שאם נניח עובי ממוצע של 40 ק"מ נגלה שנפח הלוח הזה הוא כמיליארד קילומטרים מעוקבים. לעומת זה, נפח קידוח נפט ממוצע הוא 0.002 קילומטרים מעוקבים. כלומר שכל קידוח נפט ביבשת אסיה או אירופה "ייגרע" פחות ממליארדית האחוז מנפח הלוח. המסקנות מחלק זה הן שכל הקרום עבה בהרבה מהקידוחים הנעשים בו, כך שהם למעשה רק מגרדים את קצהו, וגם שאחוז החומר שנגרע בכל קידוח כזה למעשה אפסי. אגב, הקידוח העמוק ביותר שנעשה אי פעם הוא ברוסיה, ומכונה Kola superdeep borehole, ומגיע לעומק של כ-12 ק"מ.
    החלק השני נוגע לגבי שחרור חום ואנרגיה מהשכבות הנמצאות מתחת לרגלינו. מתחת לקרום נמצאות שכבות המעטפת העליונה, ותחתיהן ליבת כדור הארץ. תיאוריית טקטוניקת הלוחות מלמדת אותנו שהיבשות, המורכבות מלוחות טקטוניים, נעות על גבי המעטפת. אך חשוב לזכור שהתנועה היא בסדרי זמן גיאולוגיים של מיליוני שנים, בקצב ממוצע של 10-100 מ"מ בשנה, שווה בערך לקצב הגדילה של הציפורניים בגוף האדם. כך שלמרות התנועה, המעטפת מוצקה ולא נוזלית. כלומר, גם אם תיאורטית נצליח לקדוח עד המעטפת (דבר לא כל כך סביר), לא אמור לקרות כלום, מכיוון שמדובר בחומר מוצק וכבד בהרבה מכל מה שיש מעליו. החשש שעולה מהשאלה מתקשר לפעילות וולקנית, אך זו מוגבלת לאזורים מסוימים בקרום כדור הארץ, לרוב סביב מפגשים בין לוחות טקטוניים. מכיוון שהעומק של הפעילות הוולקנית גדול בהרבה מעומק הקידוחים אין בעיה עם כך.
    בנוגע לשאלה האחרונה לגבי דחיסת אוויר בתוך מערות, שוב עניין עובי הקרום כאן יכול לענות עליה, ומכיוון שגודל המערות האלו זניח ביותר ביחס לגודל של הקרום לא נראה שיש בעיה עם הרעיון הזה מבחינת בטיחות קרום כדור הארץ. יונתן גרופ, מאסטרנט
    המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת
    מכון ויצמן למדע

  • חיים יעקב

    פרמי ארק

    שלום. מהו פרמי ארק? בהקשר של גרפן. תודה רבה

  • רועי לוי

    מספרים בחזקת אפס

    למה כל מספר בחזקת אפס שווה אפס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןכרמל שור

    תיקון: מספר בחזקת אפס שווה אחד.

    <p>
    התשובה הקצרה היא שזה נועד כדי לשמור על כללי הכפל והחזקה: למשל<span>:</span></p>
    <p>
    <span>a^</span>4<span>=a*a*a*a</span></p>
    <p>
    באופן כללי:</p>
    <p>
    <span>(a^n)*(a^m)=a^(n+m)&nbsp;</span></p>
    <p>
    <span>לדוגמא: </span></p>
    <p>
    <span>a^</span>2<span>*a^</span>3<span>=(a*a)*(a*a*a)=a*a*a*a*a=a</span>^5</p>
    <p>
    <span>כדי לשמור על החוק צריך:</span></p>
    <p>
    <span>a^</span>2<span>*a^</span>0<span>=a^</span>(2+0)<span>=a*a*1=a^</span>2<span>.</span></p>

  • שני

    חקר בנושא השפעת סוג השמפו על כמות הקצף

    שלום אנו עושות עבודת חקר במדעים. יש לנו כמה שאלות ונשמח שתוכלו לעזור לנו.
    שאלת החקר שלנו היא : כיצד סוג השמפו משפיע על כמות הקצף שנוצר לאחר ערבוב של שמפו עם המים? 1. מהם החומרים שיוצרים קצף?
    2. באיזה תנאים נוצר קצף?
    3. מהם החומרים העיקריים שנמצאים בשמפו?
    4. מיהו החומר המקציף שמפו דווקא? נשמח מאוד שתענו לנו בהקדם
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שמפו

    <p>
    ראה כאן, באתר הוראת המדעים מצגת על<a href="http://stwww.weizmann.ac.il/g-chem/profiles/docs/ira-shampo.pdf" target="_blank"> שמפו ודטרגנטים</a> - וההבדלים בין הסוגים השונים והשפעתם על הגוף, יתרונותיהם וחסרונותיהם (רלוונטי מעמוד 24 והלאה).</p>

  • גדעון

    ציפורים על חוטי חשמל

    מדוע נוהגות ציפורים להתרכז בחבורות גדולות במקומות קבועים על חוטי החשמל? האם החוטים חמים יותר במקומות אלו (אולי זה סימן לתקלה אפשרית בחוטים?) או שיש מזון בסביבה, או אולי סיבה אחרת?

  • דין

    שאלה על קפה שחור

    אהלן, נהנה מאוד מהפוסטים שלכם!
    שאלה.. כשאני קונה קפה שחור באוניברסיטה ובהנחה שאני רוצה כמה שיותר קפאין בגוף והכוס לא גדולה, מה עדיף? הרבה קפה שחור ואז אין הרבה מקום למים חמים או קצת יחסית קפה שחור והרבה מים?
    השאלה היא מה מקסימום הדיפוזיה של הקפה במים ואם כתוצאה מכך עדיף להגדיל את כמות המים על חשבון הקפה. (כן, סטודנט זה שילוב של עייפות וחוסר בכסף )

  • מירי אדלר ופבלו...

    תשובה לשאלה על קפה שחור

    הי דין,
    שאלה מעניינת. לפי מה שראיתי, המסיסות של קפאין במים חמים היא 67 גרם קפאין טהור (כ-6-7 כפות) ב-100 מ"ל מים (חצי כוס), כלומר שבצורה שבה אנו מכינים קפה שחור, כל הקפאין מתמוסס במים. השאלה היחידה היא כמה קפה שחור לשים בכמות מים מסוימת בהנחה שאנחנו מאבדים חלק מהמים שהופכים לבוץ. נניח שכמות הקפאין שיש בקפה שחור גדלה לינארית עם כמות הקפה, כלומר אם X=כמות הקפה השחור בכוס, אז כמות הקפאין שיש בכוס היא a*X. ונניח שעבור כוס מסוימת ככל שנוסיף עוד קפה שחור, נוכל לשתות פחות מים (כי חלק מן המים יהפכו לבוץ ולא ניתן לשתות אותם), כלומר אם T=גודל הכוס (למשל 100 מ"ל), אז כמות המים שנוכל לשתות יורדת עם X באופן הבא: T-b*X. מניסוי פשוט שבו מכינים קפה שחור ובודקים כמה אחוז מן המים לא ניתן לשתות, אפשר למדוד את המקדם b, ולחפש את ה- X שנותן את הערך המקסימלי למכפלה: a*X*(T-b*X). לי יצא שב-100 מ"ל כדאי לשים כ-2 כפות קפה שחור (20 גרם).

  • יערה לומברוזו

    מכוניות שלא מזהמות את כדור הארץ שלנו

    שלום, רציתי לשאול האם אתם יודעים איך אני יכולה להמציא מכונית שלא מזהמת את כדור הארץ שלנו אבל אפשר להתניע אותה ולנסוע אתם?
    אבל אני יודעת שיש מכוניות חשמליות , אבל אני רוצה מכונית שלא עוזרת רק לנו בני האדם, אלא לכל הצמחים למשל,
    ממני יערה לומברוזו בת 7 וחצי

  • עינב

    הפרדת חלבונים

    מהו ההבדל העיקרי בתהליך הפקת חלבון מתרבית תאים במקרה שהחלבון הרצוי הוא: ממברנלי/ציטופלסמטי/מופרש למרווח הבין תאי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    תשובה

    ההבדל העיקרי הוא בתהליך הפרדת החלבונים והניקוי. יש להשתמש בתמיסות (בופרים) שונים אם מפרידים חלבונים ציטופלסמטים- תמיסות מימיות. במידה ומדובר בחלבונים ממברנלים יש להשתמש בתהליכי ניקוי שיישברו את הממברנות ובבופרים שונים שייפרידו בין הפרקציה המסיסה במים וייסלקו אותה ואז נישאר עם כל החלבונים שהיו בפרקציה של הממברנות שהן מסיסות בשומן. חלבון מופרש למרווח יש להיפטר מהתאים עצמם ולמצות את הפרקציה שמכילה את החלבונים המופרשים.

  • ארי

    האם ידוע על קשר בתורשה ללידת תאומים?

    האם ידוע על קשר בתורשה ללידת תאומים?
    האם יש להפריד בין תאומים זהים לתאומים לא זהים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןbatchenw

    חידוד

    מה הכוונה לקשר בתורשה? האם השאלה היא אם הנטייה להולדת תאומים היא תורשתית? ומה הכוונה בהפרדה בין תאומים. האם תוכל לחדד?

  • שחר

    שבירה של אור

    מה הסיבה שקרן אור נשברת כשהיא פוגעת בתווך אחר (זכוכית/מים)? למה היא לא ממשיכה ישר?
    שאלה נוספת, מה הסיבה שלכל אורך גל יש זווית שבירה שונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    יש לנו כתבה על הנושא

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%90%D7%99%D7%...

  • מיכל רבר

    סיבוב תחנת החלל סביב צירה

    האם תחנת החלל מסתובבת סביב צירה? אם כן באיזו מהירות ומדוע לא מורגש הסיבוב כשמצלמים את כדור הארץ מהחלל?
    תודה

  • שחר

    סימטריה

    1) הבנתי שהגדרת הסימטריה יכולה להיעשות על ידי חבורה - הכיצד?
    2) האם חלוקת הפונקציות לזוגיות ולאי-זוגיות - תלויה בסימטריה שלהם?
    3) האם קיימת סימטריה גם בממדים אחרים, מ-3 מדדים ומעלה?

  • הראל

    מכשיר לזיהוי מתאן מהחלל

    רציתי לדעת באיזה מכשיר כדאי להשתמש כדי לזהות מתאן מהחלל ואם אפשר לדעת גם מה המסה של מכשיר מסוג זה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שאלת הבהרה

    אתה מתכוון איך מזהים מתאן בחלל החיצון או מכשיר שמזהה מתאן שנמצא בחלל החדר?

  • שיר

    נוק-אאוט?

    שלום, רציתי לדעת, למה נוק אאוט גורם לאדם ליפול או לאבד את ההכרה, איך זה קורה בעצם? ומה ההבדל בין זה לבין סתם מכת אגרוף שרק כואבת, האם זה בגלל כוח רב יותר או שמא רק אם אזור מסויים יקבל את המכה ייווצר האפקט הנ"ל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעידו מגן

    תשובה

    <p>
    שיר שלום,</p>
    <p>
    שאלה טובה.</p>
    <p>
    ידוע מעט מאד על מה שקורה במהלך נוק-אאוט ובעיקר מדוע אנשים מאבדים את ההכרה כתוצאה מכך. ככל הנראה, זה קשור לטראומה שעובר <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%90%...גזע המוח</a>, האיזור שאחראי על ההכרה. זה קורה כאשר הראש מסתובב בצורה חדה כתוצאה ממכה שפוגעת ספציפית באיזור הזה כפי שציינת. במרבית המקרים, אבדן ההכרה נמשך לזמן רב כמו במצב של הרדמה מלאה, עד כדי כך שהנפגע אינו זוכר את האירוע.</p>
    <p>
    מקווה שעניתי לך על השאלה</p>
    <p>
    עידו</p>

  • ורד

    חוק סנל

    מהו חוק סנל ואיך הוא מתקשר להחזרה פנימית מלאה

  • שולמית כהן

    שינויים בחומר

    האם כינה בשיער היא "התהוות ספונטנית" של החומר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לשולמית

    <p>
    היי שולמית,</p>
    <p>
    כינה בשיער של ילד או מבוגר תגיע בהכרח מהדבקה כתוצאה ממגע עם אדם או חפץ אחר שנושא את הכינים, ולא מהווצרות ספונטנית. לכן, התשובה היא לא.</p>
    <p>
    תוכלי לקרוא עוד על כיני ראש ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9... target="_blank">ויקיפדיה</a></p>
    <p>
    <span style="font-size: 12px; line-height: 1.5em;">בברכה,</span></p>
    <p>
    ביאנה</p>

  • קבוצת מחקר חבד ...

    כיצד ממחזרים פולימרים?

    כיצד ממחזרים עטיפות חטיפים וכמה אחוזים מתוכם בסופו של תהליך ממוחזרים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    מיחזור

    <p>
    שלום,</p>
    <p>
    אשמח להפנות אתכם לכתבות באתר שלנו בנושא מיחזור, הכוללות מידע גם על מיחזור פולימרים:</p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/%D7%9E%D7%99%... target="_blank">מיחזור</a></p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/%D7%99%D7%9D-... target="_blank">ים הפלסטיק</a></p>
    <p>
    <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D... style="font-size: 12px; font-weight: inherit; line-height: 1.5em;" target="_blank">מדוע לוקח לפלסטיק זמן רב להתפרק</a></p>
    <p>
    קריאה נעימה,</p>
    <p>
    ביאנה</p>

    • עמודים