שנת 2020 הביאה לנו את מחלת Covid-19 שגורם לה נגיף SARS-CoV-2. איש לא העלה בדעתו עד כמה הנגיף הזה יהיה גרוע מקודמו, נגיף SARS הקודם, ואיך הוא יהפוך את העולם על פניו. אבל השנה של חולים ומתים, סגרים, הגבלות ומסכות, הסתיימה בתקווה גדולה. בדצמבר 2020 החלו מדינות העולם לאשר את השימוש בחיסונים החדשים שפותחו במהירות חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית, ושנת 2021 נפתחה בסימן החיסון שהיה אמור להביא לסיומה המהיר של המגפה.
אלא שבדיעבד התברר ששנת 2021 עומדת להיות גם שנת הווריאנטים. כבר בסוף 2020 שטף את העולם ווריאנט אלפא שהתפתח בבריטניה, אחת המדינות שהניחו לנגיף המקורי הסיני להשתולל באוכלוסייה כמעט ללא מעצורים וכך לתת לו שפע של הזדמנויות להשתכפל. וריאנט זה היה מדבק יותר מהמקורי והתבסס במדינות רבות עוד לפני שנפתחו מבצעי החיסונים. במקביל עורר דאגה וריאנט בטא המדבק באותה מידה שהתפתח בנפרד בדרום אפריקה. וריאנט נוסף שעורר דאגה היה וריאנט גמא שהתפתח באופן עצמאי בברזיל, עם הנשיא מכחיש הקורונה, ושטף את דרום אמריקה.
פה בישראל עבר על המדינה חורף קשה. עד סוף 2020 נספרו בישראל כ-3,400 מתים מקורונה. כ-500 מהם מתו במהלך דצמבר, מווריאנט אלפא. בחודש זה גם החל מבצע החיסונים הישראלי, לאחר שישראל סגרה עסקה עם חברת פייזר, שהחיסון שלה היה החיסון המערבי הראשון שקיבל אישור, להפוך את ישראל למדינת מודל לחיסון. בזכות זה קיבלה ישראל כמות גדולה מאוד של חיסונים ופצחה במבצע החיסונים המהיר בעולם באותו הזמן, אך הוא לא הספיק להציל כ-1,500 איש שכבר נדבקו ומתו במהלך החודש הראשון של 2021. עד שוך גל האלפא בסביבות חודש אפריל, ותוך כדי מבצע חיסונים מקיף וסגר חלקי מתו בישראל עוד כ-3,000 חולי קורונה.
ימים של תמותה, בידודים וסגרים. חנויות סגורות וריקות מאדם בשוק העיר העתיקה בירושלים | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock
משבר עולמי
גם בשאר העולם לא ליקקו דבש. במדינות רבות מבצע החיסונים נפתח באיחור וגם כשנפתח נקלע לקשיים לוגיסטיים מורכבים. בישראל הייתה כבר תשתית מוכנה של קופות החולים למתן חיסונים מהירים ומעקב ובקרה על המתחסנים, אך במדינות רבות היה צורך להקים את התשתית מאפס. הווריאנטים לא חיכו לצוותי החיסון והדביקו המונים ברחבי העולם. מדינות רבות נאלצו להיכנס לסגרים. מערכות בריאות קרסו, ובמדינות שונות שוב ראינו מחלקות עמוסות וחדרי מתים עולים על גדותיהם. בארצות הברית ספרו רבע מיליון חולים וכ-3,500 מתים מדי יום. בבריטניה החליטו לחסן במנה השנייה רק שלושה חודשים אחרי הראשונה, כדי לנסות לתת לכמה שיותר אנשים את החיסון הראשון כמה שיותר מהר. הבריטים ראו שיאי תחלואה של כ-50,000 אלף מקרים ליום וספגו עשרות אלפי מתים במהלך התקופה. עוד ועוד חיסונים קיבלו אישור, אך לא היה מהם די ומדינות רבות הימרו על החיסונים הבדוקים פחות והזולים יותר מתוצרת רוסיה וסין. בברזיל השתולל וריאנט גמא למרות ששם היה קיץ ומעט החיסונים שהיו במדינה לא הצליחו להדוף אותו.
מדינות עניות בעולם גילו שאין להן די חיסונים ואין להן מספיק כסף כדי לקנות אותם. ארגון הבריאות העולמי התריע מפני חלוקת חיסונים לא שוויונית והחל לארגן תרומות חיסונים ממדינות עשירות לעניות.
בדרום אפריקה החלו לחסן בחיסוני אסטרה זנקה, אך גילו שחיסון זה כמעט לא מגן מפני וריאנט בטא הבעייתי ששלט אז במדינה, ועברו לחיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל פייזר, שהיו יעילים יותר נגדו.
גם הודו פצחה במבצע חיסונים מורכב להחריד בגלל גודלה של המדינה, עם חיסונים מיובאים וגם רבים שיוצרו במדינה. חלקם פיתוח עצמי וחלקם גירסאות מקומיות, ברישיון של חיסון אסטרה זנקה המערבי. בתקופה זו של תחילת 2021 התחלואה בהודו הייתה בשפל. ההודים תרמו ומכרו חיסונים לאחרים, חיסנו בעצלתיים והסירו מגבלות כדי שיוכלו לערוך עצרות בחירות. הם לא ידעו שכבר החל להתפשט בקרבם וריאנט חדש ומסוכן יותר מכל מה שהעולם ידע עד כה במגפה – וריאנט שזכה לאות דלתא. בזמן שבישראל כבר נרגעה המגפה והיה נראה שהחיסונים מיגרו אותה סופית, בהודו עלו המספרים בתלילות. במהלך אפריל ומאי גילו ההודים מדי יום מאות אלפי נדבקים חדשים, ודיווחו על כ-5,000 מתים מדי יום, מספרים שבוודאות קטנים בהרבה מהמצב בשטח. בתי החולים נסתמו כליל. אנשים מתו בתור למיטה בחדר המיון. המשרפות קרסו ואנשים עמדו בתור עם גופות יקיריהם בהמתנה למדורת קבורה במשרפות שדה מאולתרות. בעוד הווריאנט מתפשט ומכה במדינות סמוכות בהן נפאל, אינדונזיה ועוד, עקב העולם המערבי אחרי המתרחש מתוך שאננות, ואמון בחיסונים הטובים שמיגרו את גל האלפא, ושהנתונים המשתפרים בברזיל הראו שהם טובים גם נגד הגמא, שעד אז היה הווריאנט המדאיג מכולם.
אבל אז גילינו פה בישראל אמת מפחידה. ההגנה מהחיסונים לא נמשכת לזמן ארוך כפי שקיווינו. השמיים שנפתחו סוף סוף הביאו איתם שבים מחו"ל שנשאו את וריאנט דלתא, חלקם מחוסנים פעמיים שלא נדרשו לבידוד בחזרתם. התחלואה בשלב זה ירדה למקרים בודדים מידי יום ובלי לדעת שמחוסנים רבים כבר אינם מוגנים היטב, הסירו במדינה את כל ההגבלות. ישראל הפכה לכר הדבקה פורה לווריאנט דלתא. חיסוני בני הנוער התקדמו בעצלתיים, והווריאנט החל להתפשט. בשלב הראשון של התפשטות התחלואה עוד לא היה ברור אם החיסונים של פייזר, שפותחו נגד הנגיף המקורי, יעילים נגד הדלתא או שההגנה מהם אינה ארוכת טווח. הממשלה התמהמהה בנקיטת צעדים משמעותיים להגבלת ההדבקות וקיבלנו בארץ התפרצות גדולה של וריאנט דלתא. מתוך ייאוש הימרה הממשלה על מנת דחף לכל מי שחוסן לפחות חמישה חודשים קודם, וכך גילתה ישראל לעולם גם את התפוגגות החיסון לאחר כמה חודשים וגם את העובדה שהחיסון עודנו יעיל גם מול וריאנט דלתא.
בישראל קופות החולים הגיבו מהר. מתחם חיסונים של "מכבי" באולם ספורט בחולון | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock
ימי הדלתא
ראשי מערכת הבריאות בישראל ניסו להזהיר את העולם שמה שקרה בארץ יקרה גם במדינות אחרות כשהחיסונים המאוחרים יותר שקיבלו אזרחיהן כבר לא יגנו עליהם, אך כרגיל העולם לא התכונן והניח לדלתא להתפשט ללא הפרעות. בהתפרצות הדלתא בארץ בחודשים יולי עד אוקטובר אבדו עוד כ-1,800 איש. בבריטניה באותו הזמן החליטו להסיר את ההגבלות לחלוטין ולסמוך על אחוז החיסונים הגבוה בממלכה, מדיניות שהובילה למיליוני נדבקים. אמנם מעט מקרי מוות יחסית לחורף שעבר על הבריטים, אך עדיין מתו שם בחצי שנה כ-20 אלף איש. גם באירופה התחלואה הייתה בשפל והחיים חזרו בהדרגה כמעט לקדמותם. כמה מדינות בעולם החלו לתת זריקות דחף לאזרחיהן, רובן רק לאנשים בקבוצות סיכון מוגבר לסיבוכי המחלה.
עם התקררות מזג האוויר ודעיכת החיסונים הבינו מדינות שונות את הטעות. התחלואה חזרה לעלות והדלתא היכה במדינות שכבר חשבו שהן בטוחות. ברוסיה שברו שיאים. כך גם בגרמניה ובמדינות מזרח אירופה. מספרי החולים שבו לעלות ובעקבותיהם גם המתים, גם אם פחות מאשר בתקופת טרום החיסונים. בניו זילנד ואוסטרליה שעד אז נקטו במדיניות אפס הדבקה ומניעת כניסת הקורונה למדינות גילו שהאסטרטגיה הזו כבר לא עובדת מול הדלתא. הוא מדבק מדי. גם במדינות אלה החלו התפרצויות, והן יצאו במבצעי חיסונים המוניים.
נראה היה שהעולם הולך לכיוון של חיסון נוסף לכולם שאולי הפעם יוציא אותנו מהמגפה. בישראל המספרים כבר דעכו לרמות מינימליות ובתי החולים התרוקנו. מדינות אירופה חזרו להגבלות מופחתות, ובחלקו הדרומי של העולם החל הקיץ שמפחית התקהלויות במקומות סגורים.
הנגיף שוב הרים ראש. אזרחים בסאו פאולו בברזיל בתור לקבלת חיסון קורונה | צילום: Nelson Antoine, Shutterstock
הווריאנט שטרף את הקלפים
אלא שאז, חודש וחצי בלבד לפני סוף השנה דיווחה דרום אפריקה על וריאנט חדש ומדבק במיוחד, המדבק ביותר שראינו עד כה, שזכה במהירות רבה יותר מכל הווריאנטים שקדמו לו לכבוד שבקבלת אות יוונית. האומיקרון. אמנם וריאנטים לא מעטים זכו לאותיות מאיימות בין הדלתא לאומיקרון לאחר שהתגלו במהלך השנה במקומות שונים בעולם, אך אף אחד מהם לא מימש את פוטנציאל ההדבקה העולמי שלו עד שהגיח החלוץ החדש ותקף. ולהבדיל מקודמיו, הוא תוקף בקלות גם מחוסנים וגם מחלימים מווריאנטים קודמים. נראה ששום דבר חוץ מחיסון טרי מאוד לא עומד בדרכו, ואפילו לא כל חיסון טרי מועיל נגדו.
וכך הסתיימה לה שנת 2021 בשיאי מגפה חדשים ברחבי העולם, כשעדיין לא ברורה הסכנה שמהווה האומיקרון. לאן נמשיך מכאן? האם האומיקרון ידביק את כולם ויביא לסופה של המגפה? או שאחריו יגיח וריאנט אחר, משוכלל בהרבה שידביק בקלות את כל מי שהאומיקרון הדביק לפניו? האם ההגנה שרכשנו בינתיים על ידי חיסונים והדבקות תספיק כדי להפוך את הווריאנטים הבאים ללא יותר מהצטננות? או שהקטלני מכל עוד לפנינו?
לא נותר לנו אלא לגלות יחד בשנה הבאה. אין טריילר. אין ספוילרים. איש לא יודע מה יקרה בהמשך הסרט שאנחנו חיים בו המכונה "מציאות".