שנת חיסוני הקורונה

בסוף 2020, פחות משנה לאחר שרוצף לראשונה נגיף הקורונה SARS-CoV-2 ונכשלו הניסיונות למנוע ממנו להתפשט למגפה עולמית, אישר מינהל המזון והתרופות בארצות ברית (FDA) את החיסונים הראשונים נגד הנגיף, ובעקבותיו הלכו רוב מדינות המערב. תחילה היו אלה חיסוני ה-mRNA של החברות פייזר ומודרנה, ובהמשך אושרו חיסונים גם בטכנולוגית הווקטור הנגיפי של אסטרה זניקה (מחוץ לארצות הברית) ושל ג'ונסון אנד ג'ונסון. אלו החיסונים העיקריים שניתנים בצפון אמריקה, באירופה ובישראל.

שתי הטכנולוגיות הללו חדשות יחסית והשימוש בהן החל בשני העשורים האחרונים. בניגוד לטכניקות החיסון הישנות, שחשפו את מערכת החיסון ישירות לנגיף מומת, מוחלש או לחלקים ממנו, השיטות האלה מדמות הדבקה בנגיף, על ידי כך שהן גורמות לתאים שלנו לייצר אחד מהחלבונים של הנגיף האמיתי. במקרה של נגיף הקורונה מדובר בחלבון Spike, שבאמצעותו הוא חודר לתוך תאי אדם. כל שיטה עושה את זה קצת אחרת: החיסונים של פייזר ומודרנה מחדירים לתאים שלנו מולקולת mRNA, שמכילה את ההוראות לייצור החלבון, בעוד שהחיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון משתמשים בנגיף שאינו מזיק לבני אדם כדי להחדיר לתאים את ההוראות הללו כשהן מוצפנות ב-DNA. שתי השיטות טובות ויעילות, ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות משלה.

חיסוני הקורונה קבעו שיאים עולמיים, תחילה בזמן הפיתוח והאישור ובהמשך גם בהפצה שלהם בעולם ובאיסוף המידע עליהם. זאת תקופה חסרת תקדים בהיסטוריה הרפואית: מגפה עולמית מדביקה מאות מיליוני אנשים, הקהילה המדעית כולה נרתמת למאבק בה, מפתחת בתוך זמן קצרצר שורה של חיסונים וממשיכה לאחר מכן לעקוב אחריהם ולנטר את יעילותם ובטיחותם. המדע סיפק את הסחורה. עדיין נותרו אז כמה שאלות  פתוחות: מה משך הזיכרון החיסוני? האם החיסון מגן מפני הדבקה? האם יש לו תופעות לוואי נדירות שלא זוהו בניסויים הקליניים? ואיך החיסון יתפקד מול וריאנטים חדשים של הנגיף? התשובות הגיעו בהמשך, בדרך הקשה.

חיסונים חדשים שמדמים הדבקה בנגיף, בטכניקות שונות. חיסוני קורונה | איור: CROCOTHERY, Shutterstock

ישראל בחזית החיסונים

בתחילת 2021 מבצע החיסונים יצא לדרך. ברוב המדינות הוא התקדם בעצלתיים, בעיקר עקב קשיים לוגיסטיים. בישראל הוא התקדם במהירות. היותה של ישראל חלוצת התחסנות קיצר את גל התחלואה של החורף וכך הציל את חייהם של רבים, אבל גם הביא אותנו להיות הראשונים בעולם שיענו על השאלות הפתוחות. בתחילת חודש פברואר, בשיאו של גל התחלואה השלישי, כבר נראו סימנים ראשונים להצלחת מבצע החיסונים, עם ירידה במספר הנדבקים היומי, ואחר כך גם בתחלואה הקשה ובתמותה בקבוצות הסיכון, שהתחסנו ראשונות. עד מהרה המגמה התרחבה לקבוצות גיל צעירות יותר שנכנסו גם הן למעגל המתחסנים, והגל דעך ונעלם.

 

Israel: We say with caution, the magic has started

Note blue lines, of 60+ years old (first to vaccinate), in the past 2 weeks:

~35% drop in cases
~30% drop in hospitalizations
~20% drop in critically ill

Stronger than in younger people & not seen in previous lockdown

>>> pic.twitter.com/vzYFbVZ98K

— Eran Segal (@segal_eran) February 1, 2021

 

המחקרים לא איחרו לבוא. תחילה היו אלה מחקרים של קופות החולים כללית ומכבי שהראו נתוני מועילות גבוהים במניעת מחלה סימפוטומתית וקשה, ובהמשך הצטרפו אליהם מחקרי יעילות במניעת הדבקה. ההצלחה הישראלית נתנה רוח גבית למבצעי חיסונים בכל רחבי העולם ומדינות רבות, שבינתיים פתרו את הקשיים הלוגיסטיים ואת הבעיות באספקת החיסונים, הרחיבו את מבצעי החיסון שלהן.

וריאנט חדש מגיע

בסוף האביב אוכלוסיית רוב מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה כבר התחסנה, התחלואה הייתה במגמת ירידה והמדינות החלו לפתוח את גבולותיהן ולשקם את ענף התיירות. אך  בהודו השתולל גל תחלואה עצום, ובעיצומו התפתח וריאנט חדש של הנגיף, שקיבל את השם "וריאנט דלתא".

הווריאנט החדש היה מדבק מאוד, פי שניים יותר מווריאנט אלפא שהיה דומיננטי בחורף ושהיה בעצמו מדבק כפליים מהנגיף המקורי שהגיע מסין. הדלתא הגיע מהר מאוד לבריטניה והביא לעלייה בתחלואה שם, אך שיעור החולים קשה נותר נמוך בזכות החיסונים וממשלת בריטניה החליטה להכיל את התחלואה ולהשאיר את הכלכלה פתוחה, במחיר ידוע מראש של למעלה ממאה מתים ביממה. ההחלטה עלתה להם בגל תחלואה שנמשך עד היום.

וריאנט דלתא המשיך להתפשט בעולם, כשהוא פוגע בעיקר בלא מחוסנים. אך בישראל התמונה הייתה אחרת. בסביבות מאי החלו להופיע דיווחים על מחוסנים ותיקים שנדבקו בנגיף בחו"ל. עד מהרה החל הנגיף להתפשט בקהילה בקרב מחוסנים ולא מחוסנים גם יחד. עם זאת, ההבדל בתחלואה בין שתי הקבוצות היה ברור, ומחוסנים נדבקו פחות וחלו משמעותית פחות קשה אם בכל זאת נדבקו. ועדיין, ניכר שההגנה החיסונית נפגעה.

בתחילת הקיץ התמונה כבר החלה להתבהר: מי שהתחסנו ראשונים נדבקו יותר מאלה שהתחסנו במועד מאוחר יותר, וגם רמות הנוגדנים בדמם היו נמוכות יותר, לא מחוסנים הוסיפו להידבק ולחלות הרבה יותר גם ממחוסנים  ותיקים. היות שישראל הייתה המדינה הראשונה שסיימה לחסן את רוב תושביה הבוגרים, היא הייתה גם הראשונה שחוותה את דעיכת האפקט החיסוני.

במצב המורכב הזה, משרד הבריאות קיבל על בסיס נתונים מאוד דלים את ההחלטה לתת מנת דחף (מנה שלישית) של החיסון לקבוצות הסיכון. בתוך שבועות ספורים כבר היה אפשר לראות בשטח את ההגנה המחודשת שמנת הדחף מעניקה למקבליה. הפצתה הורחבה לכלל הציבור וגל התחלואה דעך במהלך הסתיו. במדינות אחרות התייחסו בספקנות לנתונים מישראל ולא מיהרו לאשר את מנת הדחף, אך כשהתחלואה החלה לעלות גם אצלן לקראת החורף החלו גם באירופה ובארצות הברית לחסן  במנות דחף. 

העולם הלך בעקבות התקדים הישראלי ואימץ את המדיניות של חיסוני הדחף. חיסון קורונה באיטליה | צילום: DELBO ANDREA, Shutterstock

תופעת לוואי נדירה

נחזור אחורה לאביב 2020. שאלה נוספת שנותרה פתוחה נגעה לתופעות לוואי נדירות של החיסון. מדובר בתופעות שאי אפשר לאתר בניסויים קליניים עקב היקפם המוגבל. לדוגמה, 22 אלף נבדקים לא יספיקו כדי לזהות תופעת לוואי שמופיעה רק אצל אחד מ-6,000 בקבוצת גיל ספציפית, וזה נכון לכל חיסון ולכל תרופה שמאשרים.

כבר בינואר הופיעו דיווחים ראשונים על עלייה קלה בשכיחות של דלקות בקרום הלב (פריקרדיטיס) ובשריר הלב (מיוקרדיטיס), בעיקר אצל גברים צעירים מחוסנים. שכיחות התופעה הייתה נמוכה מאוד, אבל גבוהה יותר מתפוצתה הרגילה באוכלוסייה. תחילה דיווח על התופעה פרופ' דרור מבורך מבית החולים הדסה, ובעקבות זאת הוקמה בפברואר ועדת בדיקה שניטרה את כל אירועי הדלקות בשריר הלב ובקרום הלב, את חומרתן ואת קרבתן למועד החיסון.

 

MIS-A manifested with hemodynamic shock, myocarditis, acute kidney and liver injury, and typical changes in conjunctiva 24 hours following vaccination with the first dose of the Pfizer-Biontech COVID-19 vaccine. The patient had no known medical history of note or COVID-19>>

— Dror Mevorach (@DrorMevorach) January 9, 2021

 

גם פה הדיווח נתקל בתחילה בספקנות, אך ככל שהזמן עבר התברר שמדובר בתופעת לוואי אמיתית ונדירה שיש לתת עליה את הדעת. בערך באותה תקופה אושר החיסון לבני נוער, ושם השאלה קיבלה משנה תוקף, במיוחד לאור העובדה שמחלת COVID-19 נוטה לפגוע בצורה פחות חמורה בצעירים. הנושא הובא להכרעת מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), שקבע כי התועלת מהחיסון עולה על הסיכונים שלו גם אצל בני נוער, ובתוך שבועות ספורים התחסנו מיליוני בני 12 ומעלה. בדיעבד, נתונים שנאספו בארצות הברית ובישראל הראו ששכיחות התופעה בגילים האלה נמוכה מאוד. כך שעל פי מה שידוע לנו כעת מדובר בתופעת לוואי נדירה שפוגעת בעיקר בגברים צעירים, וגם אצלם התועלת של החיסון במניעת המחלה ותסמיניה עולה על הסיכון הכרוך בו.

בנובמבר, כשגם החיסון לילדים מגיל חמש ומעלה הובא לאישור ה-FDA, ומאוחר יותר אושר גם בישראל, הרציונל היה דומה: סיכוני המחלה עולים בהרבה על תופעות הלוואי הפוטנציאליות של החיסון. אחרי כמעט שנתיים של מגפה ושנה של התחסנות התמונה ברורה למדי. אין ספק שזה אחד החיסונים הכי נחקרים בהיסטוריה.

דוח ביניים

אם כן, בנובמבר 2021 כבר היו לנו תשובות טובות לכל השאלות מתחילת השנה: ידוע שהחיסון מגן היטב מהדבקה בכל הווריאנטים המוכרים. ידוע שהחיסון מעניק הגנה יעילה מהדבקה אחרי קבלת המנה השנייה ושההגנה הזאת דועכת בהדרגה תוך כמה חודשים ומשתקמת אחרי קבלת מנת דחף, בכל החיסונים שאושרו במערב. מה קורה אחר כך? עוד לא לגמרי ברור. אבל ידוע  שההגנה ממחלה קשה נשארת גבוהה גם אצל מחוסנים שלא תגברו את החיסון במנת דחף, אם כי גם בה ניכרת דעיכה.

במה שנוגע לתופעות לוואי נדירות, אחרי מאות מיליוני חיסונים שניתנו למגוון אוכלוסיות וגילים בכל רחבי העולם, נראה שרוב תופעות הלוואי הנדירות כבר מופו. אם עוד נותרו תופעות לא ממופות, הן נדירות מאוד ולא אמורות להיות שיקול משמעותי בהחלטה להתחסן. 

מבחינת משך ההגנה, רואים שיש דעיכה אחרי המנה השנייה, אך עדיין לא לגמרי ברור לגבי השלישית. עם הזמן יש ירידה טבעית בכמות הנוגדנים, ובעקבותיה ירידה בהגנה מהדבקה, אבל כעת אנחנו מתמודדים עם וריאנט דומיננטי חדש שלא ידוע עדיין עד כמה אפשר לשקם את ההגנה החיסונית גם מפניו. יכול להיות שעוד לא זיהינו את הפרוטוקול המיטבי להתחסנות, ויכול להיות גם שנגיף הקורונה מוכיח שקשה מאוד למנוע ממנו להדביק אותנו, ושאולי עלינו להתנחם בהגנה הטובה שהחיסון נותן ממחלה קשה.

המדע סיפק את הסחורה, אבל הנגיף משיב מלחמה. קישוטי חג בצורת נגיפי קורונה | איור: Abitofeverything.jpg, Shutterstock

ואז הופיע אומיקרון

בסוף נובמבר הופיע במחוז חאוטנג בדרום אפריקה, ובבוצואנה השכנה, וריאנט חדש ושונה מאוד מקודמיו, שקיבל את השם אומיקרון. הוא התאפיין במספר חריג של שינויים גנטיים ייחודיים – מוטציות – ורובן דווקא בחלבון ה-Spike, שהוא כאמור אותו חלבון שהחיסונים מלמדים את גופנו לזהות. אלה היו חדשות רעות מאוד. כבר כשהופיע, היה ברור שהוא מידבק הרבה יותר מקודמיו, והמוטציות הרבות עוררו חששות שהוא יצליח לחמוק מההגנה שהחיסונים הקנו לנו.

בחודש האחרון הספיק האומיקרון להתפשט למדינות רבות והחל לדחוק את רגליו של וריאנט דלתא ממעמדו כווריאנט הנפוץ ביותר. סימנים ראשונים רומזים שהוא גורם למחלה פחות קשה, אבל גם מדביק הרבה יותר אנשים, ולכן הוא עדיין עלול לאיים על תפקוד מערכות הבריאות. כפי שראינו בחורף שעבר, כשיש עומס על מערכת הבריאות, לא רק חולי הקורונה נפגעים מכך, אלא גם חולים אחרים שלא נותר עבורם מקום במחלקות הפנימיות או שנאלצו לדחות להם ניתוחים או הליכים רפואיים חשובים אחרים. אנו רואים גם עלייה במספר הילדים המאושפזים לעומת גלים קודמים, כנראה בגלל מספר הנדבקים הגדול.

 

Just spotted: very small cluster of variant associated with Southern Africa with very long branch length and really awful Spike mutation profile including RBD - K417N, N440K, G446S, S477N, T478K, E484A, Q493K, G496S, Q498R, N501Y, Y505Hhttps://t.co/kgA9c1hKDa

— Tom Peacock (@PeacockFlu) November 23, 2021

 

מגפת ה"פייק"

ולסיום, גם השנה ליוותה אותנו האינפודמיה – מגפת המידע הכוזב, והמוקד היה בנושא החיסונים. שמועות שונות ומשונות הסתובבו על תופעות לוואי בדויות של החיסון, בליווי נתונים שהוצאו מהקשרם, תיאוריות קונספירציה ועוד.

לצערנו האינפודמיה היא מגפה שאין לה חיסון פרט להסברה והפצת מידע מדעי אמין ומבוסס-ראיות. על כן, אם אתם נתקלים במידע שעשוי להשפיע על קבלת ההחלטות הרפואיות שלכם, אנא מכם, בדקו היטב שהוא נכון. ודאו שהמקור מהימן, חפשו אם מקורות מהימנים אחרים מדווחים עליו או מתייחסים אליו, השגיחו שהוא מבוסס על מחקרים אמיתיים ושהמחקרים האלה באמת אומרים את מה שמייחסים להם. ואם יש לכם ספק, התייעצו עם גורם רפואי מוסמך. הרבה מאוד מידע שגוי ומסולף מסתובב סביבנו, ויותר מדי אנשים קיבלו בשנתיים האחרונות החלטות לא נכונות על בסיס מידע מוטעה ושילמו על כך בבריאותם ואפילו בחייהם.

מה מחכה לנו בשנה הבאה? כנראה עוד מאותו דבר. וריאנט אומיקרון צפוי להדביק מיליוני אנשים. יכול להיות שיפותח עבורו חיסון מותאם ויכול להיות שלא יהיה בכך צורך, כפי שקרה עם וריאנט דלתא. יכול להיות שיופיע וריאנט חדש שיטלטל שוב את ספינת המגפה, ויכול גם להיות שנתחיל לראות את סוף המגפה מתקרב. נכון, נגיף הקורונה צפוי להישאר איתנו עוד שנים רבות, אבל בסופו של דבר נלמד לחיות לצידו כפי שאנחנו חיים לצד מחלות מסוכנות אחרות, כמו השפעת.

אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי העדכונים שלנו באתר מכון דוידסון: בכל יום ראשון עדכון על מגפת הקורונה, בכל יום חמישי עדכון על ההתפתחויות בנושא החיסונים והטיפולים, וכן דיווחים שוטפים על כל מה שחשוב לדעת בנושא הקורונה.