אם בסוף השנה שעברה חשבנו שהחיסונים ישימו קץ למגפת הקורונה, וריאנטים חדשים טרפו שוב ושוב את הקלפים ושינו את המציאות

שנת 2020 הביאה לנו את מחלת Covid-19 שגורם לה נגיף SARS-CoV-2. איש לא העלה בדעתו עד כמה הנגיף הזה יהיה גרוע מקודמו, נגיף SARS הקודם, ואיך הוא יהפוך את העולם על פניו. אבל השנה של חולים ומתים, סגרים, הגבלות ומסכות, הסתיימה בתקווה גדולה. בדצמבר 2020 החלו מדינות העולם לאשר את השימוש בחיסונים החדשים שפותחו במהירות חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית, ושנת 2021 נפתחה בסימן החיסון שהיה אמור להביא לסיומה המהיר של המגפה.

אלא שבדיעבד התברר ששנת 2021 עומדת להיות גם שנת הווריאנטים. כבר בסוף 2020 שטף את העולם ווריאנט אלפא שהתפתח בבריטניה, אחת המדינות שהניחו לנגיף המקורי הסיני להשתולל באוכלוסייה כמעט ללא מעצורים וכך לתת לו שפע של הזדמנויות להשתכפל. וריאנט זה היה מדבק יותר מהמקורי והתבסס במדינות רבות עוד לפני שנפתחו מבצעי החיסונים. במקביל עורר דאגה וריאנט בטא המדבק באותה מידה שהתפתח בנפרד בדרום אפריקה. וריאנט נוסף שעורר דאגה היה וריאנט גמא שהתפתח באופן עצמאי בברזיל, עם הנשיא מכחיש הקורונה, ושטף את דרום אמריקה.

פה בישראל עבר על המדינה חורף קשה. עד סוף 2020 נספרו בישראל כ-3,400 מתים מקורונה. כ-500 מהם מתו במהלך דצמבר, מווריאנט אלפא. בחודש זה גם החל מבצע החיסונים הישראלי, לאחר שישראל סגרה עסקה עם חברת פייזר, שהחיסון שלה היה החיסון המערבי הראשון שקיבל אישור, להפוך את ישראל למדינת מודל לחיסון. בזכות זה קיבלה ישראל כמות גדולה מאוד של חיסונים ופצחה במבצע החיסונים המהיר בעולם באותו הזמן, אך הוא לא הספיק להציל כ-1,500 איש שכבר נדבקו ומתו במהלך החודש הראשון של 2021. עד שוך גל האלפא בסביבות חודש אפריל, ותוך כדי מבצע חיסונים מקיף וסגר חלקי מתו בישראל עוד כ-3,000 חולי קורונה.

חנויות סגורות וריקות מאדם בשוק העיר העתיקה בירושלים | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock
ימים של תמותה, בידודים וסגרים. חנויות סגורות וריקות מאדם בשוק העיר העתיקה בירושלים | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock

משבר עולמי

גם בשאר העולם לא ליקקו דבש. במדינות רבות מבצע החיסונים נפתח באיחור וגם כשנפתח נקלע לקשיים לוגיסטיים מורכבים. בישראל הייתה כבר תשתית מוכנה של קופות החולים למתן חיסונים מהירים ומעקב ובקרה על המתחסנים, אך במדינות רבות היה צורך להקים את התשתית מאפס. הווריאנטים לא חיכו לצוותי החיסון והדביקו המונים ברחבי העולם. מדינות רבות נאלצו להיכנס לסגרים. מערכות בריאות קרסו, ובמדינות שונות שוב ראינו מחלקות עמוסות וחדרי מתים עולים על גדותיהם. בארצות הברית ספרו רבע מיליון חולים וכ-3,500 מתים מדי יום. בבריטניה החליטו לחסן במנה השנייה רק שלושה חודשים אחרי הראשונה, כדי לנסות לתת לכמה שיותר אנשים את החיסון הראשון כמה שיותר מהר. הבריטים ראו שיאי תחלואה של כ-50,000 אלף מקרים ליום וספגו עשרות אלפי מתים במהלך התקופה. עוד ועוד חיסונים קיבלו אישור, אך לא היה מהם די ומדינות רבות הימרו על החיסונים הבדוקים פחות והזולים יותר מתוצרת רוסיה וסין. בברזיל השתולל וריאנט גמא למרות ששם היה קיץ ומעט החיסונים שהיו במדינה לא הצליחו להדוף אותו.

מדינות עניות בעולם גילו שאין להן די חיסונים ואין להן מספיק כסף כדי לקנות אותם. ארגון הבריאות העולמי התריע מפני חלוקת חיסונים לא שוויונית והחל לארגן תרומות חיסונים ממדינות עשירות לעניות.

בדרום אפריקה החלו לחסן בחיסוני אסטרה זנקה, אך גילו שחיסון זה כמעט לא מגן מפני וריאנט בטא הבעייתי ששלט אז במדינה, ועברו לחיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל פייזר, שהיו יעילים יותר נגדו.

גם הודו פצחה במבצע חיסונים מורכב להחריד בגלל גודלה של המדינה, עם חיסונים מיובאים וגם רבים שיוצרו במדינה. חלקם פיתוח עצמי וחלקם גירסאות מקומיות, ברישיון של חיסון אסטרה זנקה המערבי. בתקופה זו של תחילת 2021 התחלואה בהודו הייתה בשפל. ההודים תרמו ומכרו חיסונים לאחרים, חיסנו בעצלתיים והסירו מגבלות כדי שיוכלו לערוך עצרות בחירות. הם לא ידעו שכבר החל להתפשט בקרבם וריאנט חדש ומסוכן יותר מכל מה שהעולם ידע עד כה במגפה – וריאנט שזכה לאות דלתא. בזמן שבישראל כבר נרגעה המגפה והיה נראה שהחיסונים מיגרו אותה סופית, בהודו עלו המספרים בתלילות. במהלך אפריל ומאי גילו ההודים מדי יום מאות אלפי נדבקים חדשים, ודיווחו על כ-5,000 מתים מדי יום, מספרים שבוודאות קטנים בהרבה מהמצב בשטח. בתי החולים נסתמו כליל. אנשים מתו בתור למיטה בחדר המיון. המשרפות קרסו ואנשים עמדו בתור עם גופות יקיריהם בהמתנה למדורת קבורה במשרפות שדה מאולתרות. בעוד הווריאנט מתפשט ומכה במדינות סמוכות בהן נפאל, אינדונזיה ועוד, עקב העולם המערבי אחרי המתרחש מתוך שאננות, ואמון בחיסונים הטובים שמיגרו את גל האלפא, ושהנתונים המשתפרים בברזיל הראו שהם טובים גם נגד הגמא, שעד אז היה הווריאנט המדאיג מכולם.

אבל אז גילינו פה בישראל אמת מפחידה. ההגנה מהחיסונים לא נמשכת לזמן ארוך כפי שקיווינו. השמיים שנפתחו סוף סוף הביאו איתם שבים מחו"ל שנשאו את וריאנט דלתא, חלקם מחוסנים פעמיים שלא נדרשו לבידוד בחזרתם. התחלואה בשלב זה ירדה למקרים בודדים מידי יום ובלי לדעת שמחוסנים רבים כבר אינם מוגנים היטב, הסירו במדינה את כל ההגבלות. ישראל הפכה לכר הדבקה פורה לווריאנט דלתא. חיסוני בני הנוער התקדמו בעצלתיים, והווריאנט החל להתפשט. בשלב הראשון של התפשטות התחלואה עוד לא היה ברור אם החיסונים של פייזר, שפותחו נגד הנגיף המקורי, יעילים נגד הדלתא או שההגנה מהם אינה ארוכת טווח. הממשלה התמהמהה בנקיטת צעדים משמעותיים להגבלת ההדבקות וקיבלנו בארץ התפרצות גדולה של וריאנט דלתא. מתוך ייאוש הימרה הממשלה על מנת דחף לכל מי שחוסן לפחות חמישה חודשים קודם, וכך גילתה ישראל לעולם גם את התפוגגות החיסון לאחר כמה חודשים וגם את העובדה שהחיסון עודנו יעיל גם מול וריאנט דלתא.

מתחם חיסונים של "מכבי" באולם ספורט בחולון | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock
בישראל קופות החולים הגיבו מהר. מתחם חיסונים של "מכבי" באולם ספורט בחולון | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock

ימי הדלתא

ראשי מערכת הבריאות בישראל ניסו להזהיר את העולם שמה שקרה בארץ יקרה גם במדינות אחרות כשהחיסונים המאוחרים יותר שקיבלו אזרחיהן כבר לא יגנו עליהם, אך כרגיל העולם לא התכונן והניח לדלתא להתפשט ללא הפרעות. בהתפרצות הדלתא בארץ בחודשים יולי עד אוקטובר אבדו עוד כ-1,800 איש. בבריטניה באותו הזמן החליטו להסיר את ההגבלות לחלוטין ולסמוך על אחוז החיסונים הגבוה בממלכה, מדיניות שהובילה למיליוני נדבקים. אמנם מעט מקרי מוות יחסית לחורף שעבר על הבריטים, אך עדיין מתו שם בחצי שנה כ-20 אלף איש. גם באירופה התחלואה הייתה בשפל והחיים חזרו בהדרגה כמעט לקדמותם. כמה מדינות בעולם החלו לתת זריקות דחף לאזרחיהן, רובן רק לאנשים בקבוצות סיכון מוגבר לסיבוכי המחלה.

עם התקררות מזג האוויר ודעיכת החיסונים הבינו מדינות שונות את הטעות. התחלואה חזרה לעלות והדלתא היכה במדינות שכבר חשבו שהן בטוחות. ברוסיה שברו שיאים. כך גם בגרמניה ובמדינות מזרח אירופה. מספרי החולים שבו לעלות ובעקבותיהם גם המתים, גם אם פחות מאשר בתקופת טרום החיסונים. בניו זילנד ואוסטרליה שעד אז נקטו במדיניות אפס הדבקה ומניעת כניסת הקורונה למדינות גילו שהאסטרטגיה הזו כבר לא עובדת מול הדלתא. הוא מדבק מדי. גם במדינות אלה החלו התפרצויות, והן יצאו במבצעי חיסונים המוניים.

נראה היה שהעולם הולך לכיוון של חיסון נוסף לכולם שאולי הפעם יוציא אותנו מהמגפה. בישראל המספרים כבר דעכו לרמות מינימליות ובתי החולים התרוקנו. מדינות אירופה חזרו להגבלות מופחתות, ובחלקו הדרומי של העולם החל הקיץ שמפחית התקהלויות במקומות סגורים.

אזרחים בסאו פאולו בברזיל בתור לקבלת חיסון קורונה | צילום: Nelson Antoine, Shutterstock
הנגיף שוב הרים ראש. אזרחים בסאו פאולו בברזיל בתור לקבלת חיסון קורונה | צילום: Nelson Antoine, Shutterstock

הווריאנט שטרף את הקלפים

אלא שאז, חודש וחצי בלבד לפני סוף השנה דיווחה דרום אפריקה על וריאנט חדש ומדבק במיוחד, המדבק ביותר שראינו עד כה, שזכה במהירות רבה יותר מכל הווריאנטים שקדמו לו לכבוד שבקבלת אות יוונית. האומיקרון. אמנם וריאנטים לא מעטים זכו לאותיות מאיימות בין הדלתא לאומיקרון לאחר שהתגלו במהלך השנה במקומות שונים בעולם, אך אף אחד מהם לא מימש את פוטנציאל ההדבקה העולמי שלו עד שהגיח החלוץ החדש ותקף. ולהבדיל מקודמיו, הוא תוקף בקלות גם מחוסנים וגם מחלימים מווריאנטים קודמים. נראה ששום דבר חוץ מחיסון טרי מאוד לא עומד בדרכו, ואפילו לא כל חיסון טרי מועיל נגדו.

וכך הסתיימה לה שנת 2021 בשיאי מגפה חדשים ברחבי העולם, כשעדיין לא ברורה הסכנה שמהווה האומיקרון. לאן נמשיך מכאן? האם האומיקרון ידביק את כולם ויביא לסופה של המגפה? או שאחריו יגיח וריאנט אחר, משוכלל בהרבה שידביק בקלות את כל מי שהאומיקרון הדביק לפניו? האם ההגנה שרכשנו בינתיים על ידי חיסונים והדבקות תספיק כדי להפוך את הווריאנטים הבאים ללא יותר מהצטננות? או שהקטלני מכל עוד לפנינו?

לא נותר לנו אלא לגלות יחד בשנה הבאה. אין טריילר. אין ספוילרים. איש לא יודע מה יקרה בהמשך הסרט שאנחנו חיים בו המכונה "מציאות".

אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי העדכונים שלנו באתר מכון דוידסון: בכל יום ראשון עדכון על מגפת הקורונה, בכל יום חמישי עדכון על ההתפתחויות בנושא החיסונים והטיפולים, וכן דיווחים שוטפים על כל מה שחשוב לדעת בנושא הקורונה. 

13 תגובות

  • א

    לכל קורונה יש מוצאי קורונה

    האם המדיניות של ישראל ומדינות כמו ארה"ב במשבר הקורונה מובילה לעליית מחירים?
    כיצד יתבצע לבסוף ממון הסגרים, הבידודים והבדיקות ?
    מי יממן את זה? בסוף זה מתגלגל על הציבור איכשהו. כנראה בדמות מיסים ועליית מחירים.
    וכשיש פחות כסף למדינה האם זה יפגע בתקציב הבריאות? האם זה עלול לפגוע בטיפול בחולים?
    האם הנזק שעלול להגרם לחולים דומה לנזק מהקורונה עצמה? https://finance.walla.co.il/item/3430345

  • א

    אז מי מרוויח מהמשבר?

    הרוויחו מהקורונה: המיליארדרים הוסיפו 5 טריליון דולר להונם
    https://www.maariv.co.il/business/world/Article-892029 660 העשירים בארה"ב הוסיפו להונם 1.1 טריליון דולר מאז תחילת מגפת הקורונה
    https://tinyurl.com/296bv7b9

  • א

    מכתבה מאפריל 2021:

    מחיר הקורונה: חוב של טריליון שקל. האם המסים יעלו?
    ישראל לוותה 265 מיליארד שקל במהלך שנת 2020. מדובר בסכום חסר תקדים, כ-230% מהיקף גיוס בשנה רגילה. 72% מתוך סכום זה גוייס בישראל. כך עולה מדו"ח החוב לשנת 2020 אותו מפרסם היום החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שרומז להעלאת מסים. סך החוב הכולל: כטריליון שקל.
    מחיר הקורונה הכלכלית: החוב הממשלתי הגיע לכמעט טריליון שקל. בשנת 2020 גדל החוב הממשלתי בכ-20% ועמד כל כ-984 מיליארדי שקל,לעומת 823 מיליארד שקל אשתקד.

  • אהרון שחר

    הדבקה מבוקרת בעומס נגיפי נמוך

    לכן אני אומר: לא צריך לקפוץ מצד לצד בפאניקה תחת השאלה: האם צריך להמתין שכולם ידבקו באומיקרון, או אולי גם האומיקרון מסוכן? אלא ללכת בצורה פשוטה, נינוחה ובטוחה באמצע. כלומר: להדביק אותנו אבל באופן מבוקר. למשל: אם כדי להיות חיובי צריך לשהות מעל רבע שעה פחות משני מטר ממאומת, אפשר להכניס קהל לאולם שיש בו כמה מאומתים, והם ישהו שם רק דקה? או שתיים? או חמש? המומחים יחליטו. כך נהנה משני העולמות: גם לא נידבק במחלה, וגם נעודד את המערכת החיסונית להמשיך לייצר נוגדנים. וזהו, אפשר להפסיק עם החיסונים והתווים והמסיכות ולחזור לשגרה.

  • משה יהודה בן עדי

    פסיכוזה

    כל האינדקציות מורות שהמחלה בנסיגה , האומיקרון מסוכן הרבה פחות וישנה ירידה דרסטית במספר החולים והמתים ברחבי העולם זאת כנראה סופה של הקורונה כמו שכול המגפות הגדולות בהיסטוריה נעלמו גם זו עתידה להיעלם כל הפסיכוזה מסביב היא של תקשורת שמעוניינת הרייטינג והפולטיקאים ששבויים בידה.

  • א

    א

    חשוב להוסיף גם מנגנון מסודר של דווח על תופעות לוואי מהחיסון לקורונה. בחינה מסודרת של הנושא- בצורה מדעית, כולל בקורות וכו'.

  • א

    סיכום 2021

    כדאי להוסיף גם:
    שנה של סכסוך בין האזרחים שנתמך ע"י גורמים בממשל, ובאמצעי התקשרות.
    שנה של הוצאות כלכליות מאוד גבוהות שאת השפעותיהן אנחנו כבר רואים (ע"י אינפלציה בארה"ב) ועוד נראה בעתיד (אולי מיתון? בעתיד).
    שנה של היבריס מצד מדענים ורופאים שמצהירים על בטיחות מלאה של חיסון בטכנולוגיה שטרם נעשה בה שימוש בקנה מידה רחב, ושמצהירים על חיסון עדר באינטראקצית וירוס-מאחסן-חיסון שאיננה מוכרת להם עדיין.
    שנה שבה חלקים הולכים וגדלים בצבור מאבדים אמון במערכת הבריאות. אפשר וצריך לתקן- לא עוד עידוד של סכסוך בין האזרחים, שלום ואהבת ישראל; הגברת הזהירות הספקנות הבקורתיות והצניעות המדעית של קובעי מדיניות ומדענים שמדווחים בתקשורת; הצהרת שקיפות מטעם כל מי קובעי המדיניות (למשל בצט"מ ובמשרד הבריאות) ומדענים ומכוני מחקר שמדווחים על הארועים לתקשורת (למשל מי מקבל מימון מפייזר או מחברות פארמה בצורה ישירה או עקיפה); הפרדה ברורה וחדה בין רגולטורים של משרד הבריאות לחברות הפארמה עליהן אמורים לפקח- יש לשים גבול ברור בין רגולטור שתפקידו לפקח על המוצר של חברת הפארמה לבין חברת הפארמה, הם לא עובדים ביחד, אין כאן יחסי שתוף פעולה אלא יחסי בוחן - נבחן, אסור שיוכלו לקבל איזשהו רווח מאשור חיסון/תרופה שעובדים על אישורה, זה כולל כמובן פרסום מאמרים משותפים. כל זה ישיב מחדש אמון במערכת ויכין אותנו לעתיד.

  • א

    וכמובן

    וכמובן אנו מיחלים לחזרתה של תקשורת בקורתית שעושה בדיקה אמיתית של המצב מחפשת ניגודי אינטרסים ומדווחת על כשלים.

  • ציבההההלה

    חיסונים

    אילו יצרני החיסונים היו מבינים, יודעים (ואולי ידעו ?) שאין חיסונים מתאימים ועמידים מול ווירוסים מסוג אלה,דוגמת ווירוס אידס (אינו דומה), לדעתי אין ולא יהיה בעידן זה חיסון נגדו אלא רק תרופה כמו נגד עוד וירוסים קשים שונים אחרים...אילו יצרני החיסונים לא היו ממהרים לעשות ממון לעצמם, במקום זה היו פועלים לזרז ייצור תרופות כמו שכבר קיימות עבור חולים עם סימפטומים קשים, אפשר היה מזמן למגר את הווירוס "חיסון עדר" טבעי מהיר לכלל האוכלוסיה עם פחות חיסונים שבין כה וכה מתרחש כבר באופן איטי עם החיסונים ובלעדיהן, חבל שזה לוקח זמן ארוך יותר ומפיל בינתיים "חללי חרדה", תרתי משמעות והשלכות מידיות וארוכות טווח לזרועות בריאות הנפש, פסיכולוגים ופסיכ'אטרים !!! אני בן 78 מחוסן ללא בחירה בשני חיסונים+בוסטר מטעמים חברתיים בהשפעה ממשלתית, מאחר ואני בשליש אחרון חיי, לא נותר לי זמן חיים ארוך לדעת מה תהא השפעת המחלה הזו וחיסוניה לדורות הבאים בעתיד לבוא !!!

  • מיכאל

    חבל שאין גילוי נאות. מכון וייצמן שותף של פייזר משנת 2016. תקראו

    לא יאומן עד כמה ועד לאן מגיעה ההתגייסות הבלתי נלאית הזאת להחזיק בכל מחיר את תודעת המגיפה ושיווק החיסונים. אם אתם רוצים לדעת מה המניע לכל המרץ הזה , היכנסו לאתר מכון ויצמן, ותראו בעיניכם, הוקמה שותפות עסקית של מכון ויצמןן עם פייזר, ותבדקו לגבי חברת ידע של מכון ויצמן שבעזרתה הוקמה השותפות עם פייזר, ותגלו שההכנסות בשנת 2019 הגיעו ל37 מיליארד דולר...בתקוה שד"ר גרטי לא ימחוק את התגובה המתועדת הזו מחשש מעובדות של אמת

  • אריק בלום

    האם זו האמת כולה על הקורונה?

    המאמר הזה הוא קשקוש אחד גדול שלא מתייחס לאמת.
    מיליארדי שקלים יורדים לטמיון בבדיקות קורונה אינסופיות ומיותרות, במקום לבנות מערכת בריאות טובה, ולשנות כיוון בהנחיות לציבור : הנחיות לתזונה בריאה ואורח חיים בריא - זו הרפואה המונעת, הרפואה האמיתית.
    זו הדרך למניעת מחלות כרוניות ולחיזוק מערכת החיסון, שתדע להתמודד עם וירוסים.
    עשרות שנים אנשים חולים מוירוס זה או אחר, אבל המדע לא היה מספיק משוכלל כדי לזהות את אותם וירוסים, וחיינו איתם, התמודדנו ללא פאניקה, ללא סגרים.

  • joseph arodi

    מעניין , מלמד ומעציב

  • תוהה

    משרד הבריאות = פייק ניוז

    לא הוריאנטים טרפו את הקלפים ...אלא סך הכל חיסון לא יעיל שמחזיק 3 חודשים. משרד הבריאות מפיץ הרבה פייק ניוז.