פרסומים מצהירים כי חומרים שמרססים לנחיריים אמורים לעצור את נגיף הקורונה. במציאות אפשר לומר בעיקר שהם כנראה לא מזיקים

לאחרונה נפוצים פרסומים על תרסיסי אף מיוחדים למניעת זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה. אף שלא מציינים זאת במפורש בפרסומים, לעיתים נרמז שאפשר להשתמש בהם כטיפול מונע נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19 שעמה אנו מתמודדים בימים אלה. התרסיסים מבוססים על החומר הידרוקסיפרופיל מתיל צלולוז ובקיצור HPMC. מדובר בפולימר – מולקולה המורכבת משרשרת ארוכה של יחידות שחוזרות על עצמן – ויש לו מגוון שימושים בתעשיית המזון, הקוסמטיקה והתרופות. בין השאר משתמשים בו כתחליף לג'לטין מהחי, כחומר מייצב או כחומר לא פעיל בתרופות.

ה-HPMC מגיע כאבקה לבנה. במגע עם מים, מולקולות המים נכנסות בין שרשראות הפולימר ויוצרות שכבת ג'ל, בדומה לתהליך של הכנת ג'לטין מאבקה. לטענת היצרנים, שכבת הג'ל מבודדת את השכבות הריריות באף ומונעת מנגיפים לחדור דרכן אל הגוף.

הג'ל הוא אינרטי, כלומר לא יוצר כמעט תגובות כימיות עם הסביבה. הוא גם נחשב בטוח לשימוש במזון מאחר שהרעילות שלו נמוכה בבליעה (5 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום). על פי יצרני התרסיסים, החומר קיבל אישור בטיחות של האיחוד האירופי ומחזיק בתקן "אביזרים ומכשירים רפואיים" של משרד הבריאות הישראלי. חשוב לציין שהתקנים הללו פעמים רבות מעידים רק על בטיחות המוצר, ולא קובעים דבר על יעילותו.

מחסום מקומי לכל היותר

הבעיה הראשונה בטיפול כזה היא שהוא מתמקד בעיקר בנחיריים. כשאנחנו שואפים אוויר המכיל טיפות נגועות בנגיף, חלק מהטיפות אכן נשאר בנחיר, אבל השאר ממשיך עם האוויר פנימה, אל הריאות, שם הנגיף מדביק את תאי רקמת החיבור. כלומר להלכה הג'ל יכול לספוח את הטיפות שנשארות באף, אך לא את אלה שחדרו עמוק יותר. כל זה כמובן רק בהנחה שהג'ל עצמו לא מקשה על הנשימה, כמו מה שקורה כשהאף גדוש בנזלת. במקרה הזה לא תהיה בו שום תועלת, משום שננשום דרך הפה.

זה מה שמוביל לבעיה משמעותית שנייה – אנחנו לא נושמים רק מהאף, אלא קולטים כמויות גדולות של אוויר גם דרך הפה. כיוון שכך, גם אם הטיפול עצמו יעיל נגד נגיפים – וכלל לא ברור שזה נכון – ההגנה שייתן תהיה חלקית מאוד. אם אתם בוחרים להשתמש בתרסיסים הללו, נשמו רק מהאף, והימנעו מנשימות עמוקות מדי שיאפשרו לחלק ניכר מהאוויר לעבור במהירות בנחיריים ולדלג על שכבת הג'ל.

אשה משתמשת בתרסיס אף | צילום: grey_and, Shutterstock
אין שום ראיות קליניות שהתרסיס אכן מועיל נגד נגיפי קורונה. אשה משתמשת בתרסיס אף | צילום: grey_and, Shutterstock 

חומרים נלווים

אחת החברות המשווקת את התרסיסים מוסיפה לג'ל חומרים כמו מנטול ותמצית שום, שמגבירים לטענת היצרנים את פעילותו האנטי-נגיפית. למרות שהחומרים הללו נהנים מהילה של חומרים בריאים, אין שום הוכחה קלינית קלינית שהם יעילים נגד מחלות נגיפיות.

מה שכן ברור הוא שמנטול מעניק תחושה קרירה ומרעננת באף ושריח השום אולי יגרום לאנשים להתרחק. החומרים הללו אכן מראים פעילות נגד נגיפים בתרבית במעבדה, אך התוצאות שלהם בניסויים בבני אדם צנועות יותר ופחות חד משמעיות. באף מתקיימת לכאורה אינטראקציה ישירה בין החומר לנגיף, אז ייתכן שהתוצאות שם יהיו דומות יותר למה שקורה במעבדה. בכל מקרה אי אפשר לדעת כל עוד לא נערך ניסוי קליני מבוקר בבני אדם.

מחסור בראיות

חברות אחרות ציינו שהתכשיר מוריד את רמת החומציות באף ל-pH 3.5 וכך פועל נגד נגיפים שנלכדים בג'ל. אכן יש מחקרים שמראים שסביבה חומצית יכולה לפגוע בנגיפי שפעת, אבל כאן המקום לשאול שתי שאלות: האם זה נכון גם לגבי נגיף SARS-CoV-2? והאם רמת החומציות נשמרת במשך חמש השעות שבהן התרסיס אמור להיות יעיל, ולא מושפעת מהתנאים השוררים באף? לא מצאנו מחקר על בני אדם שעונה על השאלות הללו – גם לא במאמרים המדעיים  שהחברות מפנות אליהם באתרי האינטרנט שלהן.

האתרים של חברות המשווקות תרסיסי אף כאלה מציגים מעט מאוד ראיות מדעיות לכך שהתכשיר אכן מגן מפני נגיפים. חברה אחת הציגה מחקר משנת 2007 שבחן תרסיס HPMC מול תרסיס דומה בתוספת תמצית שום, אך בלי קבוצת ביקורת ניטרלית. המחקר עצמו נעשה על מדגם קטן למדי, 52 משתתפים בלבד, ויעילות התרסיס נקבעה על פי שאלון תסמינים שהמשתתפים התבקשו למלא במשך שמונה שבועות. במחקר נמצא כי התכשיר עם השום היה יעיל יותר מהתרסיס הרגיל, אך בהיעדר קבוצת ביקורת אי אפשר לדעת מה יעילות התרופה באופן כללי, אם בכלל, וגם המדד לבדיקה היה נתון להטיות מצד הנבדקים.

שני מחקרים אחרים שהציגה החברה התפרסמו בכתבי עת שאינם נתונים לבקרת עמיתים, כך שקשה להסתמך על מהימנותם. מחקרים נוספים בדקו תסמיני אלרגיה והראו מידות כלשהן של יעילות, אולם המנגנון פה שונה לחלוטין. בהתמודדות עם אלרגיה אנו רוצים למנוע מגע של האלרגן עם ריריות האף, בשעה שבמחלה נגיפית מדבקת מטרתנו היא למנוע מהנגיף להגיע לריאות.

גם אם נניח שהתרסיס אכן תורם במידה מסוימת לחסימת נגיפי שפעת ולנטרולם, אין שום ראיה או פרסום מדעי שמראים כי הוא יעיל בחסימת נגיפי קורונה. נגיפי השפעת שונים מאוד מנגיפים ממשפחת הקורונה, ואין שום ודאות כי טיפול שיעיל נגד קבוצה אחת של נגיפים יפעל גם נגד האחרת. כל זה לא מונע מחלק מהיצרנים לעטר את המארזים שלהם באיור של נגיף הקורונה ולרמוז במודעות שהתכשיר שלהם פועל נגדו.

כדי לדעת אם התרסיס יעיל נגד קורונה, יש לבדוק זאת לפני שמשווקים אותו לציבור. האשליה שהתכשיר מעניק הגנה עלולה לנטוע במשתמשים שאננות. הם עלולים ללכת שולל אחר תכשירי פלא המציעים בסך הכל שדרוג מלאכותי לנזלת, ללא ביסוס מדעי, ולא להקפיד כראוי על אמצעי ההגנה הבסיסיים שעובדים באמת, כמו צמצום המגע עם אנשים אחרים, הקפדה על היגיינה, מניעת התקהלות וחבישת מסכת הגנה.

 

2 תגובות

  • ד"ר

    מטען ויראלי-נושא שלא עלה בכתבה

    נקודה שפוספסה היא עניין המטען הויראלי. נכתב בכתבה כי אכן נגיפים עוברים גם דרך הפה, ברור. יחד עם זאת, צמצום של כניסת הנגיפים משמעותה צמצום המטען הויראלי. לאלמנט זה משמעות קריטית. מחקר שפורסם לאחרונה במיו יורק מצא שמטען ויראלי גבוה גרם לתמותה של פי 6 מחוחים בעלח מטען נמוך. כמדומני מחקר שפורסם לאחרונה ב nature מצא שצרבית ההדבקה היא דרך האף.
    בנוסף, עברתי גם כן על שני המוצרים. נראה שמוצר אחד בשם נזאלאז נמצא בעולם משנת 2005 ויש לו הרבה ניסיון, וכל המחקריפ עם HMPC נעשו עליו. מוצר שני (זה שמתגאה במגיף הקורונה על האריזה) יצא החודש ואין לגביו שום מידע.
    חבל לערבב בין השניים.

  • דויד

    תרסיס אף 2

    האומנם?