האם מסכות הפנים
מגינות מנגיף הקורונה?

מאז התפרצות נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, בדצמבר 2019, נעשו מאמצים כבירים למנוע את המשך התפשטותו. מדינות רבות נקטו צעדים מרחיקי לכת של הסגר כללי, בידוד של חולים ושל אנשים שבאו איתם במגע, חיטוי ועוד. בחלקן, ובכלל זה בישראל, ממליצים או מחייבים לחבוש מסכות על הפה והאף בכל יציאה למרחב ציבורי. אך על מי מגינות מסכות המגן ומה התועלת שלהן?

הנגיף גורם למחלה נשימתית בשם COVID-19 ומתפשט מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע קרוב בהדבקה טיפתית: כשאדם חולה מדבר, משתעל או מתעטש, נפלטות ממערכת הנשימה שלו טיפות הנושאות את מחולל המחלה. הטיפות הללו גדולות יחסית, כבדות ואינן נישאות באוויר בקלות. כשהן באות במגע עם רקמה רירית חשופה של אדם אחר, כמו האף, הפה או העיניים, הן עלולות להדביק אותו. בנוסף, הטיפות הללו עלולות לנחות על משטחים, באופן ישיר או בעקיפין ממגע של יד שנחשפה לאותן טיפות, וכך לזהם אותם. 

הטיפות שנוצרות כשאנו מדברים, משתעלים או מתעטשים מכילות מים, מלחים, ריר ונגיפים. כשהמים מתאדים, הטיפות הופכות לחלקיקים קטנים המכונים אירוסול (Aerosol), הקטנים מ-5 מיקרון (0.005 מילימטר). החלקיקים האלה נישאים בקלות באוויר למרחק של מטרים אחדים ויכולים לרחף באוויר כמה שעות.

עד כה, נראה כי נגיף הקורונה הנוכחי מועבר בעיקר בהדבקה טיפתית, אם כי יש חוקרים שמזהירים כי תיתכן גם הדבקה דרך האוויר כתוצאה מאירוסולים. עם זאת, נראה כי עיקר ההדבקה היא במגע קרוב כך ששמירה על ריחוק פיזי והקפדה על היגיינה הם האמצעים המומלצים על מנת לצמצם ככל האפשר את ההדבקה הטיפתית.

למה מסכות?

חלק מארגוני הבריאות ממליצים על שימוש במסכות הגנה במטרה לצמצם את יכולתם של חולים ונשאים להפיץ את הנגיפים במרחב הציבורי, וכך להפחית את ההדבקה. ההמלצה באה על רקע החשש שחולים מתחילים להפיץ נגיפים ולהדביק אחרים עוד לפני שמופיעים התסמינים הראשונים, וחלקם אף אינם מפתחים תסמינים כלל. ארגון הבריאות העולמי ממליץ למקבלי החלטות לעודד חבישת מסכות ברשות הרבים כשיש הדבקות בקהילה. המסמך מפרט את המצבים שבהם יש להנחות אזרחים לעטות מסכות, למשל במקרים שבהם קיים קושי בשמירה על ריחוק פיזי.   

מסכות הגנה נועדו למלא שני תפקידים: למנוע מחולים ונשאים אחרים להפיץ את הנגיף, ולהגן על העוטה אותן מפני הדבקה. קיימים כמה סוגים של מסכות, שמספקות רמות שונות של הגנה. העיקריות הן מסכות מגן נשימתיות, מסכות מנתחים ומסכות בד.

מסננת 95 אחוזים מהחלקיקים הגדולים מ-0.3 מיקרון. מסכת N95 | צילום: AlphaTravels, Shutterstock

מסכות מגן נשימתיות

מסכות מגן נשימתיות, המיועדות לשימושם של צוותים רפואיים, מהודקות סביב הפה והאף ומכילות מסנן שמונע מעבר של חלקיקים בגודל מוגדר. מסכת מגן מסוג N95, למשל, מסננת לפחות 95 אחוז מהחלקיקים בגודל-0.3 מיקרון (וגם את רוב החלקיקים הגדולים יותר ורבים מהקטנים יותר). שימוש במסכת מגן נשימתית דורש הדרכה בהסרה נכונה שלה ובהתאמתה לפנים, כדי לצמצם דליפת אוויר סביבה. נמצא למשל שזָקָן פוגם ביעילותה. בשימוש נכון, המסכות הללו מגינות היטב מפני הדבקה באמצעות אירוסולים, ולכן צוותים רפואיים שמטפלים בחולי קורונה משתמשים בהן כשהם מבצעים הליכים רפואיים שמגדילים את הסיכוי להיווצרות  אירוסול, כמו אינטובציה (החדרת צינורית הנשמה) וברונכוסקופיה (בדיקה של הסימפונות).

צוות חוקרים אמריקאי הראה כי אירוסולים מלאכותיים (כלומר שרוססו באוויר) של SARS-CoV-2 נשארים כשלוש שעות באוויר בתא דגימה אטום. עם זאת, לא ברור אם זה גם מה שקורה בפועל בקרבת חולים. לשם כך בחנה קבוצת חוקרים אחרת את הנושא עם חולי קורונה מאומתים ששהו בבידוד. במחקר הראשוני, שטרם עבר ביקורת עמיתים, הם דיווחו כי בהתאם לציפיות, הסביבה הקרובה לחולים מכילה כמויות גדולות של חומר גנטי נגיפי, כנראה עקב פליטת רסס או טיפות. הסביבה הזאת כוללת משטחים (שולחנות, ידיות), חפצים אישיים (טלפון נייד, מחשב) ומתקני שירותים (אסלה, ברזים). בנוסף מצאו חומר גנטי של הנגיף באוויר בחדרי החולים, אך אלו לא הצליחו להדביק תרביות תאים וכנראה לא הכילו נגיפים שלמים ומדבקים.

אף שמדובר במחקר מצומצם וראשוני למדי, הממצאים רומזים ש-SARS-CoV-2 אינו נוטה להדביק באמצעות אירוסולים. לפיכך, נראה שמוטב להשאיר את השימוש במסכות מגן נשימתיות לצוותים רפואיים שבאמת צריכים אותן ויודעים להשתמש בהן. ואכן, זו בדיוק ההנחיה של ארגוני הבריאות העולמיים.

אינה מונעת הדבקה באמצעות אירוסולים, אבל מספקת הגנה מסוימת. מסכת מנתחים | צילום: arrowsmith2, Shutterstock

מסכות מנתחים ומסכות בד

מסכת מנתחים עשויה מכותנה שאינה ארוגה ומכסה את הפה והאף. בשל קוטר המרווח בין סיבי המסכה, והעובדה שהיא אינה מהודקת לפנים, מסכה כזאת אינה מונעת הדבקה באמצעות אירוסולים. עם זאת, המסכה יכולה לחסום טיפות גדולות ומפחיתה את מגע הידיים בריריות הפה והאף, ולכן יכולה להפחית את הסיכוי להדבקה טיפתית במגע קרוב. כמו כן היא עוצרת את רוב טיפות הרוק שפולטים חולים ונשאים, וכך מונעת מהם להדביק אחרים.

מסכות בד הן בדרך כלל מסכות רב-פעמיות שנתפרות משלוש שכבות של בד כותנה ארוג. בדומה למסכות מנתחים, גם הן בעיקר חוסמות מעבר של טיפות גדולות וכך מצמצמות את הסכנה להדבקה טיפתית. בשונה ממסכות מגן נשימתיות וממסכות מנתחים, אין תקן מוגדר למסכות כותנה, אך קיימות הנחיות לייצור מסכות בד רב-פעמיות באישור משרד הבריאות. לפיכך, מסכות בייצור עצמי יכולות להיות שונות זו מזו בצפיפות הבד שלהן, ספיחת הלחות, האוורור וההתאמה שלהן למבנה הפנים – כולם גורמים שמשפיעים ישירות על יעילותן.

בהעדר תקן מוגדר, מסכות בייצור מוקדם יכולות להיות שונות זו מזו. אישה עם מסכת בד ביתית | צילום: kovop58, Shutterstock

מסכות שקופות

לאחרונה החלו לדון גם ביעילות של שימוש במסכות הגנה שקופות. המסכות האלה עשויות מפלסטיק שקוף שמכסה את כל הפנים. להגנה מירבית, המסכה צריכה להגיע עד מתחת לסנטר לאורך ומעבר לאוזניים לרוחב, ולכסות את כל קו המצח כדי שלא יווצר מרווח מעל העיניים.

מסכות כאלו נמצאות בשימוש נרחב אצל אנשי צוותים רפואיים, לצד ציוד מיגון נוסף, בזמן ביצוע  הליכים רפואיים. תפקידן הוא להגן עליהם מפני רסס של נוזלי גוף שעלול להינתז לעבר ריריות הפנים. 

רופאים מציינים כמה יתרונות חשובים שיש לשימוש במסכות כאלה. לדוגמה אפשר לחטא אותן ולעשות בהן שימוש חוזר. כמו כן, מאחר שהן מכסות את כל שטח הפנים, הן מונעות ממי שחובשים אותן לגעת בפניהם בידיים שאולי נחשפו למחולל מחלה כלשהו. ומאחר שהן אינן מסתירות את הפה, הן מקלות על תקשורת, במיוחד עם לקויי שמיעה.

מחקר משנת 2014 מצא כי מסכת מגן מפלסטיק שקוף מפחיתה את כמות האירוסולים המגיעים למערכת הנשימה של המשתמשים בה, כפי שנמדד במערכת מלאכותית שמדמה שאיפה של אירוסולים שהכילו נגיפי שפעת. עם זאת, השימוש העיקרי במסכות הללו הוא לספק לאנשי צוות רפואי מחסום פיזי מפני נוזלי גוף שעלולים להינתז אל פניהם בעת ביצוע פעולות רפואיות. היכולת שלהן לצמצם הפצה או שאיפה של רסיסי רוק בעת דיבור או התעטשות לא נחקרה עד לאחרונה.

צוות מחקר יפני ערך לאחרונה במחשב העל פוגקו (Fugaku) הדמיה שנועדה להעריך את היכולת של מסכות מגן מפלסטיק בהגבלת ההתפשטות של רסס טיפתי. החוקר הראשי מטוקו צובוקורה (Tsubokura), ציין כי ההדמיה בחנה הפצה של עשרות אלפי חלקיקים בגדלים שונים ומצאה כי מסכות מגן מפלסטיק מצליחות למנוע התפשטות רסס טיפתי הגדול מ-50 מיקרון (מיליוניות המטר), אך אינן מצליח לעצור חלקיקים קטנים יותר.

הממצאים טרם התפרסמו בכתב עת מדעי, אך הם תואמים לממצאים של שתי קבוצות מחקר מארצות הברית, שהשוו את היכולת של מסכות הגנה ומסכת מגן מפלסטיק במניעת התפשטות של רסס טיפתי ואירוסולי הנפלט בשיעול ובדיבור. החוקרים השתמשו במצלמות מיוחדות ובתאורת לייזר על מנת לעקוב אחרי התפשטות הרסס הטיפתי. הם מצאו כי מסכת מגן מפלסטיק מצליחה לחסום את הרסס הקדמי הראשוני, אך מאפשרת חדירה של טיפות דרך הפתחים שקיימים בתחתית המגן ובשני צידיו, והן מתפזרות בקלות בסביבה הקרובה. החוקרים הסיקו כי מסכות מגן מפלסטיק פחות יעילות בהגבלת התפשטות של נגיפים שעוברים ברסס טיפתי לעומת מסכות בד או מסכות מנתחים.

רב פעמי, מגן מפני רסס נוזלי, ואולי גם מאירוסולים. נשים מספרד עוטות מגן פנים שקוף | צילום: agsaz, Shutterstock

המלצות סותרות

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) ממליץ לציבור כולו לחבוש מסכות הגנה בכל יציאה למרחב הציבורי, כדי למנוע הפצה של הנגיף. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לחבוש מסכות במקרים שבהם אי אפשר לשמור על ריחוק חברתי, אחרי שהופיעו תסמיני COVID-19 או כשמטפלים באדם חולה.

נכון להיום ההנחיה לציבור הרחב לחבוש מסכות הגנה הונהגה במדינות רבות, ובהן פולין, ארגנטינה, אוסטריה, טורקיה, קטאר וגרמניה, אם כי יש פערים גדולים באופי ההנחיות ובדרכי אכיפתן. 

מחקרים שנעשו בעבר על הפצת מחוללי מחלה נשימתית העלו תוצאות סותרות בנוגע ליכולת של מסכות הגנה להפחית הפצה של נגיפים לסביבה: מחקר מ-2013 בחן את היכולת של מסכות בד ומסכות מנתחים להפחית את כמות המיקרואורגניזמים הנפלטים לאוויר בשיעול. החוקרים מצאו כי שני סוגי המסכות הפחיתו את מספר המיקרואורגניזמים הנפלטים, אך מסכות מנתחים היו יעילות יותר. בנוסף, נמצאו פערים גדולים ביכולת של מסכות בד שונות לעצור את  פליטת המיקרואורגניזמים, בהתאם לסוג הבד. בדי כותנה צפופים היו יעילים יותר ממסכות פשתן או משי.

מחקר אמריקאי עדכני יותר הדגים את היכולת של מסכות לצמצם משמעותית את מרחק הפיזור של רסיסי רוק, שיכולים לשאת נגיפים כמו SARS-CoV-2. החוקרים התאימו מסכות מסוגים שונים לפנים של בובה שהותאם לה צינור שפולט רסס המדמה שיעול, ועקבו אחר מרחק הפיזור של הטיפות באמצעות מצלמה מיוחדת. בהיעדר כל מסכת הגנה הטיפות התפזרו עד למרחק של כשלושה מטרים וחצי. מסכת בד פשוטה מפיסת בד מרובעת צמצמה את המרחק לכ-40 סנטימטר. מסכת בד תלת-שכבתית בתפירה ביתית כבר צמצמה את המרחק לכ-7 סנטימטרים בלבד, בדומה למה שנצפה עבור מסכת הגנה מסחרית.

אומנם מחקרים בתנאי מעבדה מראים שמסכות פנים תורמות לצמצום ההפצה של מחוללי מחלה, אך יש לבחון את יעילותן גם בהיקפים גדולים הכוללים את כלל האוכלוסייה. כמה מחקרים בחנו זאת ביחס למחלות נשימתיות כמו שפעת. מחקר שנעשה באוסטרליה בחן למשל את יעילותן של מסכות מנתחים בהפחתת ההדבקה של בני משפחה של ילדים חולי שפעת. הממצאים הראו שבשימוש נכון (ראו מסגרת) נרשמה ירידה בתחלואה, אך פחות ממחצית מהמשתתפים הצליחו לעמוד בהוראות השימוש.  

יש לזכור גם שהמחקר האוסטרלי התבצע בתנאים רגילים, ולא בעיצומה של מגפה עולמית כמו זאת שאנו חווים עכשיו, כך שייתכן שההיענות להנחיות תהיה גבוהה יותר כעת. עם זאת, נראה שכדי שהמסכות יועילו, חיוני להקפיד על שימוש נכון בהן. רק כך הן יכולות לספק נדבך נוסף של הגנה, בשילוב עם צעדי המנע האחרים. 

כמה מחקרים עדכניים בחנו את יעילות השימוש במסכות הגנה בקהילה למניעת התפשטות COVID-19, ואכן עולה מהם שבשימוש נכון הן יכולות לסייע בהאטת התפשטות המגפה. מחקר סיני, למשל, השווה את המידע האפידמיולוגי שנאסף על כאלף הדבקות בנגיף הקורונה בהונג קונג, שם מוטלת חובה לחבוש מסכה ברשות הרבים, לעומת מדינות שאין בהן חובה כזאת. נמצא ששיעור ההדבקה בהונג קונג היה הרבה יותר נמוך. יש לציין גם את ההיענות הגבוהה להנחיות בהונג קונג, שם 96 אחוז מהציבור נשמעו להנחיות והקפידו לחבוש מסכה.

תמונה דומה עולה גם מנתונים שנאספו בגרמניה, שם השוו בין מספר המקרים החדשים של COVID-19 במחוזות שונים שנבדלו אלה מאלה בהנחיות לחבישת מסכות. הנתונים מצביעים על ירידה של עד 13 אחוז במספר הנדבקים תוך עשרה ימים מרגע הוצאת ההנחיה, והפחתה משוערת של כ-40 אחוז בקצב ההדבקה היומי.

אף על פי שהמידע עודו ראשוני, חוקרים רבים ממליצים לציבור כולו להשתמש במסכות הגנה כדי לצמצם את הפצת הנגיף על ידי חולים שאינם חווים תסמינים. גם משרד הבריאות הישראלי אימץ את ההמלצה, אם כי אין בה כדי לגרוע משאר ההנחיות, ובעיקר שמירה על ריחוק פיזי והקפדה על היגיינה.