החיסונים של מודרנה ופייזר הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שיצאו לשוק בהיקף רחב, אבל ניסויים קליניים בטכנולוגיה מבוצעים כבר שני עשורים, בלי בעיות בטיחות

אחת הטענות השכיחות שנשמעות נגד חיסוני הקורונה של החברות מודרנה ופייזר היא שמדובר ב"טכנולוגיה חיסונית חדשה, שמעולם לא נוסתה לפני כן על בני אדם". אך לטענה הזאת אין בסיס במציאות. טכנולוגיית החיסון באמצעות RNA שליח (mRNA) נמצאת בשימוש כבר כמה וכמה שנים בפיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים ומחלות מדבקות. במהלך הפיתוח חוסנו לא מעט בני אדם בניסויים שהוכתרו בהצלחה. בחלק מהמקרים הפיתוח נעצר בשלב הזה, משום שהטיפול לא היה יעיל מספיק, או משיקולי כדאיות כלכלית. בעיות בטיחות לא נמצאו עד כה בניסויים שבדקו את הטכנולוגיה הזאת.

חיסוני mRNA לקורונה | צילום: Elzbieta Krzysztof, Shutterstock
ידע רב שנצבר בשני העשורים האחרונים בא לידי ביטוי בפיתוח חיסון בזמן המגפה. חיסוני mRNA לקורונה | צילום: Elzbieta Krzysztof, Shutterstock

איך זה עובד?

כדי לפתח חיסון mRNA צריך בשלב הראשון לבחון היטב את הגורם שנגדו רוצים לחסן – למשל נגיף, חיידק או תא ממאיר, ולזהות בו אַנְטִיגֵן, כלומר מאפיין מובהק שלו שיאפשר למערכת החיסון לזהותו. במקרה של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה הנוכחית, האנטיגן שנבחר הוא חלבון ה-Spike, הזיז שבולט ממעטפת הנגיף ומעניק לו את המראה דמוי הכתר שנתן לנגיף את שמו. בגידולים סרטניים האנטיגן יהיה חלבון מסוים שמיוצר בתאי הגידול הרבה יותר מאשר בתאים בריאים.

מולקולות mRNA הן העתק של מקטע מסוים מה-DNA, הכולל את ההוראות לייצור חלבון מסוים. אחרי שבחרנו אנטיגן מסוים לחיסון, חוקרים את הרכב החלבון שלו, ומייצרים במעבדה את ה-mRNA עם הקוד לייצור עותקים של האנטיגן הזה. כשמזריקים את ה-mRNA לתא, התא עצמו מייצר את האנטיגן בלבד, בלי הנגיף המזיק, או כל מחולל מחלה אחר שהיה מחובר אליו במקור. כשמערכת החיסון תפגוש את האנטיגן היא תלמד לזהות אותו, לזכור אותו ולהילחם בו, בלי שיוכל לגרום נזק של ממש. בעתיד, כשהאדם המחוסן יידבק במחולל המחלה האמיתי, מערכת החיסון שלו תשמיד את האנטיגן ללא היסוס, ואיתו את מחולל המחלה, שכן היא אומנה כבר לזהות אותו כפולש.

מולקולת ה-RNA שליח היא מולקולה שבירה ועדינה מאוד כשהיא "עירומה", לכן נחוצה טכניקה שתאפשר להכניס אותה לגוף ולשמור אותה שלמה לזמן הדרוש לה כדי להיכנס לתאים בגופנו. בדרך כלל עוטפים אותה לשם כך בבועה שומנית. את הבועיות האלה מזריקים למחוסנים, והן חודרות לתוך תאים שלהם. בחיסון הקורונה אלו תאי השריר בזרוע העליונה.

mRNA בבועיות שומן | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
דרושות טכנולוגיות שימנעו פירוק מוקדם מדי של המולקולה. mRNA בבועיות שומן | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

המולקולות המוזרקות לא נכנסות לתוך גרעין התא, כך שהן לא באות כלל במגע עם ה-DNA של מקבלי החיסון. הן נשארת בנוזל שמחוץ לגרעין התא (הציטופלזמה), שם נמצאים גם הריבוזומים – מכונות התרגום שלוקחות הוראות mRNA ומייצרות לפיהן חלבונים. כשנגיפים חודרים לתא, הם "חוטפים" את המנגנון הזה ומשתמשים בריבוזומים של התא לייצור החלבונים שלהם.

הפעם מי שחוטף את הריבוזום הוא ה-mRNA שבחיסון. הריבוזום מייצר את האנטיגן בהתאם להוראות שקיבל מה-mRNA – במקרה שלנו חלבון ה-Spike. מנגנון נוסף בתא לוקח את החלבון החדש שהריבוזום ייצר, ומציג אותו בצד החיצוני של התא. בינתיים מולקולת ה-mRNA, שהיא כאמור שבירה ועדינה במיוחד, מתפרקת עם תום השימוש בה.

בשלב האחרון, מערכת החיסון מבחינה בחלבון הזר המוצג מחוץ לתא, נכנסת לפעילות ולומדת להילחם בו. במשך כמה ימים היא מייצרת עוד כלים, מתמחה ומשתכללת בלוחמה נגדו. לבסוף היא חוזרת למצב "ביטחון שוטף" ומחזירה את הכוחות הלוחמים לבסיסם. ביניהם יהיו תאי זיכרון ששומרים מידע על האנטיגן החדש שזוהה. בפעם הבאה שמערכת החיסון תזהה את האנטיגן הזה,  תאי הזיכרון ישמשו לייצור מהיר של נוגדנים יעילים נגדו.

התיאור שהצגנו כאן כללי מאוד. יש חיסונים עם RNA שליח שאינו משתכפל ואחרים שבהם הוא משתכפל. יש חיסונים שבהם ה-mRNA מוכנס לגוף ומחפש שם תאים "להדביק", ולעומתם כאלה שבהם מחדירים אותו לתאים שנלקחו מהמחוסן (תאים דנדריטיים) ואז מחזירים אותם לגוף. גם שיטות ההגנה על המולקולות העדינות רבות ומגוונות. אבל המנגנון הבסיסי של כולם דומה, ומשותף לחיסונים האימונותרפיים ולכל חיסוני ה-mRNA שעברו בהצלחה ניסויים, כולל החיסון לקורונה: חומר גנטי משמש לייצור אנטיגן, והאנטיגן מוצג למערכת החיסון.

 חיסון קורונה | צילום: BaLL LunLa, Shutterstock
הגוף לומד לזהות את האנטיגן בלי להיחשף לנגיף עצמו. חיסון קורונה | צילום: BaLL LunLa, Shutterstock

חיסוני mRNA? ברבים?

החיסונים נגד נגיף הקורונה רחוקים מלהיות חיסוני ה-mRNA היחידים שפותחו ונוסו על בני אדם. הם פשוט היחידים שהושקעו בהם המשאבים הדרושים להשלמת השלב השלישי המורכב והיקר של הניסויים הקליניים. בין השאר פותחו בעשור האחרון חיסוני mRNA נגד כלבת, שפעת, זיקה, CMV ועוד.

חברת מודרנה, לדוגמה, עצרה ב-2019 את פיתוח החיסון נגד שני זנים של נגיפי שפעת אחרי השלב הראשון של הניסויים הקליניים, מאחר שלא הייתה ברורה הכדאיות הכלכלית שלהם עקב ההשתנות המהירה של הנגיף ואחוזי ההתחסנות המוגבלים. לא נרשמו תופעות לוואי מיוחדות אצל המשתתפים. שני ניסויים בחיסוני mRNA נגד נגיף HIV, הגורם לאיידס, השלימו גם את השלב השני בשנת 2011 ובשנת 2012, ושניים נוספים השלימו את השלב הזה בשנת 2016, אחד של חברת ארגוס ואחד של בית החולים המרכזי של מסצ'וסטס (MGH). גם בהם לא היו בעיות בטיחות או תופעות לוואי חריגות. פיתוחם נעצר משום שהם לא הצליחו לעורר תגובה חזקה מספיק של מערכת החיסון. HIV הוא נגיף חמקמק, שכבר קרוב ל-40 שנה לא מצליחים לייצר לו חיסון יעיל.

מבט על תאריכי התכנון והביצוע בדף הניסוי של שלב 1 בחיסון שמפתחת חברת מודרנה נגד נגיף זיקה, מאפשר גם להבין איך ייתכן שחיסון הקורונה פותח בתוך שנה בשעה שהעבודה על חיסונים רגילים נמשכת קרוב לעשר שנים. פיתוח החיסון נדון במשך שנים לפני שהניסוי החל לבסוף בשנת 2016. הניסוי עצמו הסתיים כעבור 13 חודשים. נכון לשנת 2019, ממצאיו לא פורסמו עדיין. העיכוב הזה נוגע לניסוי הפשוט יחסית של שלב 1, שנעשה על 90 נבדקים, לא על 40 אלף. המצב הזה משקף את התהליך בפיתוח של חיסונים רבים, בימי שגרה, כשאין מגפה. תהליכים כמו המתנה למימון, שקילת צעדים, גיוס משתתפים וכדומה אורכים זמן רב. בנוסף, נגיף זיקה נפוץ בעיקר במדינות משווניות ואינו בעיה ראויה לציון בעולם המפותח. לכן גם התעדוף שלו נמוך.

דף המידע על ניסוי שלב 1 של מודרנה בחיסון mRNA לנגיף זיקה | הספרייה הלאומית לרפואה בארצות הברית
דף המידע על ניסוי שלב 1 של מודרנה בחיסון mRNA לנגיף זיקה | הספרייה הלאומית לרפואה בארצות הברית

חיסוני mRNA נגד סרטן

כבר לא מעט שנים בודקים את השימוש ב-mRNA לטיפולים אימונותרפיים בסרטן, כלומר טיפולים שמטרתם לגייס את משאבי מערכת החיסון של החולה למלחמה בגידולים. כבר בשנת 2008, לדוגמה, פורסמו ממצאי שלב 1 ו-2 של הניסויים הקליניים בחיסוני mRNA לטיפול בחולים בסרטן העור מלנומה. בשנת 2019 פורסמו נתוני שלב 1 ו-2 בחיסון דומה נגד סרטן ריאות.

חיסונים אימונותרפיים רבים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי ואישור שונים. לפני שלוש שנים פורסם בכתב העת Nature מאמר שסיכם את הידוע עד אז על חיסוני mRNA. אחד ממחבריו היה דרו וייסמן (Weissman), שעבודתו פורצת הדרך עם קתלין קאריקו (Karikó) על טכנולוגיית חיסוני ה-mRNA סימנה את שניהם כמועמדים מבטיחים לפרס נובל. על פי המאמר, לא פחות מ-38 חיסוני mRNA לאימונותרפיה נגד סרטן החלו בניסויים קליניים עד מאי 2017. מאז נוספו לרשימה עוד טיפולים אימונותרפיים רבים המבוססים על mRNA. 

פוטנציאל לפרס נובל ברפואה. חיסון mRNA | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
פוטנציאל לפרס נובל ברפואה. חיסון mRNA | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

בטיחות

באותו מאמר סקירה ב-Nature הוסבר גם מדוע הבטיחות של חיסוני ה-mRNA כנראה גבוהה במיוחד לעומת חיסונים שמרניים יותר. הכותבים ציינו כי היתרון הראשון שלהם הוא שהם אינם מכילים כל גורם מחלה – לא נגיף מוחלש, לא מומת וגם לא נגיף בלתי מזיק שהונדס כך שיציג את החלבון של גורם המחלה האמיתי. הם מכילים רק הוראות לייצור אנטיגן יחיד. בנוסף, אין סכנה שיהיו בהם רעלנים, מכיוון שאין צורך להחליש או להמית נשא מחלה כלשהו בשום שלב. לבסוף תהליך הייצור של מנות החיסון קצר, לכן הסיכון קטן יחסית לזיהום שלהן בידי גורם חיצוני.

עוד לפני שהחלו מבצעי החיסונים העולמיים נגד הקורורנה, כבר נפוצו באינטרנט וברשתות החברתיות שמועות וטענות רבות על בעיות בטיחות משוערות מחיסוני הקורונה, ומטכנולוגיית ה-mRNA בכלל. מומחים בתחום האימונולוגיה ניתחו כבר מדוע אין כל בסיס לטענות  שהחיסון עלול כביכול לגרום למחלות אוטואימוניות או להשפיע על הפוריות

רופאים מומחים עונים על שאלות נפוצות בנוגע לחיסוני קורונה:

חיסוני mRNA נחקרו רבות בשני העשורים האחרונים. עד להתגייסות של העולם כולו למאבק בקורונה לא הוקדשו המשאבים הדרושים כדי להשלים את אישורם להפצה, אבל לא יהיה נכון להגיד שהטכנולוגיה חדשה, שהיא לא נוסתה עד כה על בני אדם או שלא נוסתה בחיסונים.

כבר קרוב לעשרים שנה משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי להפעיל את מערכת החיסון נגד תאים סרטניים, וקרוב לעשר שנים נעשים ניסויים בבני אדם על חיסונים שמבוססים עליה. עד כה נמצא שהטכנולוגיה בטוחה אף יותר משיטות החיסון הוותיקות. כעת, עקב מצב החירום שיצרה מגפת הקורונה הואץ פיתוח החיסונים, בזכות קיצור שלבי המימון והבירוקרטיה, אבל בלי לוותר כהוא זה על הדרישות המדעיות והרפואיות, ובשקיפות חסרת תקדים.

המגפה המשתוללת האיצה מאוד גם את הניסוי עצמו, מאחר שקצב ההדבקה הגבוה הבטיח שמספיק ממשתתפי הניסויים הקליניים ייחשפו לנגיף תוך זמן קצר. בניסוי של חברת פייזר נדבקו 162 מחברי קבוצת הביקורת לעומת שמונה בלבד ממקבלי החיסון האמיתי; בניסוי המקביל של מודרנה חלו 185 אנשים בקבוצת הביקורת לעומת 11 בלבד בקבוצת מקבלי החיסון. אם המחלה לא היתה נפוצה כל כך באוכלוסייה היה עלינו להמתין זמן רב עד שיצטברו מספיק נדבקים כדי שייווצר הבדל בעל תוקף סטטיסטי בין המתחסנים למקבלי חיסון הדמה (פלצבו).

בין אנשי המקצוע יש הסכמה גורפת: אין שום מקום להשוואה בין הסיכונים המשוערים שעלולים להיות לחיסון לבין הסיכון הוודאי, הידוע והממשי מתחלואה בקורונה עצמה.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ

מקור: sargsyanz Zavén Sargsyan@

 

 

 

110 תגובות

  • יעל

    ד"ר גיל יוסף שחר כותב שבעקבות

    ד"ר גיל יוסף שחר כותב שבעקבות החיסון יש יותר קולטני ACEשבעצם הם הדרך של הוירוס להכנס לתאים, וככל שיש יותר קולטנים זה פחות טוב. אכן כך הדבר? תודה

  • יעל 2

    ליעל בקשר לACE

    לא הגיוני מה שכתבת ACE זה אניטגן על תאים שלנו בגוף. ודרכו נקשר הספייק של וירוס הקורונה ואז חודר לתא.
    לא יתכן שאחרי החיסון יהיה יותר ace מדוע ולמה?
    שנית ACE זה אנזים ואת מוזמנת לקרוא בקישור:https://he.wikipedia.org/wiki/ACE_(%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D) ממה שאני יודעת לחולי סכרת ולחץ דם גבוהה יש ביטוי יתר שלו על פני התא מה שמגביר את כניסת הוירוס.
    תרופות ליפול בלחץ דםגם יכולות להגביר את הביטוי שלו על פני התא.
    לכן קבוצות אלו בסיכון .

  • קולו

    ליעל

    היי, מיד אכתוב באופן מפורט לעניין ה ADE האמור, אבל לפני כן חשוב לי לציין שגיל יוסף שחר הוא רופא נטול התמחות, שמאז סיום לימודי הרפואה שלו לא עבד יום אחד כרופא, מתפרנס ממכירת מים ״מושבחים אנרגטית״ ותמציות צמחים לא מוכחות ולא בדוקות לאנשים במצוקה, תוך התנגדות קולנית ועקבית לחיסונים.
    ממליץ מאד לקרוא את התייחסות משרד הבראות אליו, שנכתבה לפני ובלי קשר לקורונה -
    https://www.health.gov.il/Services/Committee/deceive/Documents/2016870.pdf צריך להיזהר מאד תמיד, ובמיוחד בימים אלה, על ״תזונת מידע״ ממקורות אמינים. יש כל כך הרבה דיסאינפורמציה ומידע מוטה אג׳נדה, ואדם שכבר הוכיח פעמים רבות את האג׳נדה האנטי-מדעית לו, שהוא מפרסם באתר שהוא למעשה חנות אינטרנטית למוצרים לא בדוקים מדעית, חשד יותר מסביר שמדובר במידע מוטה ממקור שכדאי לשמור מנמו מרחק. ומייד אכתוב גם ספציפית לשאלתך.

  • תענה בלי ללכלך ...

    איזה מים מושבחים אנרגטית? מה

    איזה מים מושבחים אנרגטית? מה זה השקרים האלה?

  • מריה

    כתבה מעולה וחשובה מאוד. תודה רבה!

    כתבה מצויינת ומעניינת מאוד. הייתי רוצה לקרוא יותר על איך משמשים חיסונים כאלה למלחמה בסרטן. לא ממש הבנתי איך הצגת באנטיגן מתאי סרטן על תא רגיל מגייסת את מעקכת החיסון, אם מתכתחילה התאים הסרטניים מציגים את האנטיגן הזה ומערכת החיסון לא מגיבה.
    שאלה נוספת: דובר על נגיף הHIV שהוא חמקמק במיוחד ולכן מאוד מתקשים ליצר לו חיסון אפקטיבי. אפשר לפרט על זה קצת? מה בדיוק הופך אותו לכה חמקמק? הערה קטנה: רואים שהכתבה לא עברה הגהה יסודית (בשונה מבדר"כ באתר שלכם) וזה קצת מוריד בעיניי מאיכותה. ממליצה לערוך את הtypos.

  • יעל

    סיכונים בחיסון נגד קורונה

    במאמר שכתב ד"ר גיל יוסף שחר, באתר שלו medicin.org.il, חיסון הקורונה - חלק ב', הוזכרו פרטים שהטרידו אותי.
    הפרט שהכי שהטריד אותי זה בסימן שאלה הרביעי בנושא ADE. אשמח אם תתייחסו לכל הנקודות במאמר מה נכון ומה לא. יש לו עוד שני מאמרים בנושא הקורונה שגם לגביהם יש הרבה נתוניםשמעוררים את השאלה מה נכון.

  • אביבה

    אני חושבת שקיבלתי תשובות

    אני חושבת שקיבלתי תשובות טובות ואין ספק שעדיף החיסון עלפני המחלה. ברפואה כידוע אין 100%. תודה רבה.

  • איציק

    כתבה לא ברורה לקורה הממוצע.

  • קולו

    לאסנת

    היי, אני מבין את התסכול ואת הרצון לקבל תשובה פשוטה של כן או לא.
    אלא שמדע, אם לצטט את בריאן נוסק הדגול ״אינו עוסק בלקבוע מה אמת ומה שגוי, כי אם בצמצום אי וודאות״.
    התשובה אם כי היא לא ״האם מזיק״ או ״האם לא מזיק״ אלא מהן ההערכות הטובות ביותר שניתן להעריך כיום על סמך כל הידע שנצבר עד כה, גם בהבנה של המנגנונים הביולוגיים וגם מתוצאות הניסויים שכבר בוצעו. התשובה לשאלה הזו ברורה מאד וגם מובאת הכתבה במילים ברורות: ״בין אנשי המקצוע יש הסכמה גורפת: אין שום מקום להשוואה בין הסיכונים המשוערים שעלולים להיות לחיסון לבין הסיכון הוודאי, הידוע והממשי מתחלואה בקורונה עצמה.״ הבטחה של 100%? אין בשום דבר. אפילו לא בכך שהשמש תזרח מחר או בכך שאם נעזוב חפץ הוא ייפול כלפי מטה. יש רק את ההערכות הטובות ביותר שאפשר לתת על סמך הניסיון עד כה, והוא מראה שמדובר בחיסון שלמיטב הידיעה המדעית אינו מזיק בטווח הארוך, אחרת לא היה מאושר.

  • אוסנת

    החיסון

    למה לבלבל את המוח למי שלא מבין בחיסון פשוט תענו על שאלה פשוטה מזיק או לא מזיק בטווח הארוך של תוחלת החיים?

  • עמודים