החיסונים של מודרנה ופייזר הם חיסוני ה-mRNA הראשונים שיצאו לשוק בהיקף רחב, אבל ניסויים קליניים בטכנולוגיה מבוצעים כבר שני עשורים, בלי בעיות בטיחות

אחת הטענות השכיחות שנשמעות נגד חיסוני הקורונה של החברות מודרנה ופייזר היא שמדובר ב"טכנולוגיה חיסונית חדשה, שמעולם לא נוסתה לפני כן על בני אדם". אך לטענה הזאת אין בסיס במציאות. טכנולוגיית החיסון באמצעות RNA שליח (mRNA) נמצאת בשימוש כבר כמה וכמה שנים בפיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים ומחלות מדבקות. במהלך הפיתוח חוסנו לא מעט בני אדם בניסויים שהוכתרו בהצלחה. בחלק מהמקרים הפיתוח נעצר בשלב הזה, משום שהטיפול לא היה יעיל מספיק, או משיקולי כדאיות כלכלית. בעיות בטיחות לא נמצאו עד כה בניסויים שבדקו את הטכנולוגיה הזאת.

חיסוני mRNA לקורונה | צילום: Elzbieta Krzysztof, Shutterstock
ידע רב שנצבר בשני העשורים האחרונים בא לידי ביטוי בפיתוח חיסון בזמן המגפה. חיסוני mRNA לקורונה | צילום: Elzbieta Krzysztof, Shutterstock

איך זה עובד?

כדי לפתח חיסון mRNA צריך בשלב הראשון לבחון היטב את הגורם שנגדו רוצים לחסן – למשל נגיף, חיידק או תא ממאיר, ולזהות בו אַנְטִיגֵן, כלומר מאפיין מובהק שלו שיאפשר למערכת החיסון לזהותו. במקרה של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה הנוכחית, האנטיגן שנבחר הוא חלבון ה-Spike, הזיז שבולט ממעטפת הנגיף ומעניק לו את המראה דמוי הכתר שנתן לנגיף את שמו. בגידולים סרטניים האנטיגן יהיה חלבון מסוים שמיוצר בתאי הגידול הרבה יותר מאשר בתאים בריאים.

מולקולות mRNA הן העתק של מקטע מסוים מה-DNA, הכולל את ההוראות לייצור חלבון מסוים. אחרי שבחרנו אנטיגן מסוים לחיסון, חוקרים את הרכב החלבון שלו, ומייצרים במעבדה את ה-mRNA עם הקוד לייצור עותקים של האנטיגן הזה. כשמזריקים את ה-mRNA לתא, התא עצמו מייצר את האנטיגן בלבד, בלי הנגיף המזיק, או כל מחולל מחלה אחר שהיה מחובר אליו במקור. כשמערכת החיסון תפגוש את האנטיגן היא תלמד לזהות אותו, לזכור אותו ולהילחם בו, בלי שיוכל לגרום נזק של ממש. בעתיד, כשהאדם המחוסן יידבק במחולל המחלה האמיתי, מערכת החיסון שלו תשמיד את האנטיגן ללא היסוס, ואיתו את מחולל המחלה, שכן היא אומנה כבר לזהות אותו כפולש.

מולקולת ה-RNA שליח היא מולקולה שבירה ועדינה מאוד כשהיא "עירומה", לכן נחוצה טכניקה שתאפשר להכניס אותה לגוף ולשמור אותה שלמה לזמן הדרוש לה כדי להיכנס לתאים בגופנו. בדרך כלל עוטפים אותה לשם כך בבועה שומנית. את הבועיות האלה מזריקים למחוסנים, והן חודרות לתוך תאים שלהם. בחיסון הקורונה אלו תאי השריר בזרוע העליונה.

mRNA בבועיות שומן | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
דרושות טכנולוגיות שימנעו פירוק מוקדם מדי של המולקולה. mRNA בבועיות שומן | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

המולקולות המוזרקות לא נכנסות לתוך גרעין התא, כך שהן לא באות כלל במגע עם ה-DNA של מקבלי החיסון. הן נשארת בנוזל שמחוץ לגרעין התא (הציטופלזמה), שם נמצאים גם הריבוזומים – מכונות התרגום שלוקחות הוראות mRNA ומייצרות לפיהן חלבונים. כשנגיפים חודרים לתא, הם "חוטפים" את המנגנון הזה ומשתמשים בריבוזומים של התא לייצור החלבונים שלהם.

הפעם מי שחוטף את הריבוזום הוא ה-mRNA שבחיסון. הריבוזום מייצר את האנטיגן בהתאם להוראות שקיבל מה-mRNA – במקרה שלנו חלבון ה-Spike. מנגנון נוסף בתא לוקח את החלבון החדש שהריבוזום ייצר, ומציג אותו בצד החיצוני של התא. בינתיים מולקולת ה-mRNA, שהיא כאמור שבירה ועדינה במיוחד, מתפרקת עם תום השימוש בה.

בשלב האחרון, מערכת החיסון מבחינה בחלבון הזר המוצג מחוץ לתא, נכנסת לפעילות ולומדת להילחם בו. במשך כמה ימים היא מייצרת עוד כלים, מתמחה ומשתכללת בלוחמה נגדו. לבסוף היא חוזרת למצב "ביטחון שוטף" ומחזירה את הכוחות הלוחמים לבסיסם. ביניהם יהיו תאי זיכרון ששומרים מידע על האנטיגן החדש שזוהה. בפעם הבאה שמערכת החיסון תזהה את האנטיגן הזה,  תאי הזיכרון ישמשו לייצור מהיר של נוגדנים יעילים נגדו.

התיאור שהצגנו כאן כללי מאוד. יש חיסונים עם RNA שליח שאינו משתכפל ואחרים שבהם הוא משתכפל. יש חיסונים שבהם ה-mRNA מוכנס לגוף ומחפש שם תאים "להדביק", ולעומתם כאלה שבהם מחדירים אותו לתאים שנלקחו מהמחוסן (תאים דנדריטיים) ואז מחזירים אותם לגוף. גם שיטות ההגנה על המולקולות העדינות רבות ומגוונות. אבל המנגנון הבסיסי של כולם דומה, ומשותף לחיסונים האימונותרפיים ולכל חיסוני ה-mRNA שעברו בהצלחה ניסויים, כולל החיסון לקורונה: חומר גנטי משמש לייצור אנטיגן, והאנטיגן מוצג למערכת החיסון.

 חיסון קורונה | צילום: BaLL LunLa, Shutterstock
הגוף לומד לזהות את האנטיגן בלי להיחשף לנגיף עצמו. חיסון קורונה | צילום: BaLL LunLa, Shutterstock

חיסוני mRNA? ברבים?

החיסונים נגד נגיף הקורונה רחוקים מלהיות חיסוני ה-mRNA היחידים שפותחו ונוסו על בני אדם. הם פשוט היחידים שהושקעו בהם המשאבים הדרושים להשלמת השלב השלישי המורכב והיקר של הניסויים הקליניים. בין השאר פותחו בעשור האחרון חיסוני mRNA נגד כלבת, שפעת, זיקה, CMV ועוד.

חברת מודרנה, לדוגמה, עצרה ב-2019 את פיתוח החיסון נגד שני זנים של נגיפי שפעת אחרי השלב הראשון של הניסויים הקליניים, מאחר שלא הייתה ברורה הכדאיות הכלכלית שלהם עקב ההשתנות המהירה של הנגיף ואחוזי ההתחסנות המוגבלים. לא נרשמו תופעות לוואי מיוחדות אצל המשתתפים. שני ניסויים בחיסוני mRNA נגד נגיף HIV, הגורם לאיידס, השלימו גם את השלב השני בשנת 2011 ובשנת 2012, ושניים נוספים השלימו את השלב הזה בשנת 2016, אחד של חברת ארגוס ואחד של בית החולים המרכזי של מסצ'וסטס (MGH). גם בהם לא היו בעיות בטיחות או תופעות לוואי חריגות. פיתוחם נעצר משום שהם לא הצליחו לעורר תגובה חזקה מספיק של מערכת החיסון. HIV הוא נגיף חמקמק, שכבר קרוב ל-40 שנה לא מצליחים לייצר לו חיסון יעיל.

מבט על תאריכי התכנון והביצוע בדף הניסוי של שלב 1 בחיסון שמפתחת חברת מודרנה נגד נגיף זיקה, מאפשר גם להבין איך ייתכן שחיסון הקורונה פותח בתוך שנה בשעה שהעבודה על חיסונים רגילים נמשכת קרוב לעשר שנים. פיתוח החיסון נדון במשך שנים לפני שהניסוי החל לבסוף בשנת 2016. הניסוי עצמו הסתיים כעבור 13 חודשים. נכון לשנת 2019, ממצאיו לא פורסמו עדיין. העיכוב הזה נוגע לניסוי הפשוט יחסית של שלב 1, שנעשה על 90 נבדקים, לא על 40 אלף. המצב הזה משקף את התהליך בפיתוח של חיסונים רבים, בימי שגרה, כשאין מגפה. תהליכים כמו המתנה למימון, שקילת צעדים, גיוס משתתפים וכדומה אורכים זמן רב. בנוסף, נגיף זיקה נפוץ בעיקר במדינות משווניות ואינו בעיה ראויה לציון בעולם המפותח. לכן גם התעדוף שלו נמוך.

דף המידע על ניסוי שלב 1 של מודרנה בחיסון mRNA לנגיף זיקה | הספרייה הלאומית לרפואה בארצות הברית
דף המידע על ניסוי שלב 1 של מודרנה בחיסון mRNA לנגיף זיקה | הספרייה הלאומית לרפואה בארצות הברית

חיסוני mRNA נגד סרטן

כבר לא מעט שנים בודקים את השימוש ב-mRNA לטיפולים אימונותרפיים בסרטן, כלומר טיפולים שמטרתם לגייס את משאבי מערכת החיסון של החולה למלחמה בגידולים. כבר בשנת 2008, לדוגמה, פורסמו ממצאי שלב 1 ו-2 של הניסויים הקליניים בחיסוני mRNA לטיפול בחולים בסרטן העור מלנומה. בשנת 2019 פורסמו נתוני שלב 1 ו-2 בחיסון דומה נגד סרטן ריאות.

חיסונים אימונותרפיים רבים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי ואישור שונים. לפני שלוש שנים פורסם בכתב העת Nature מאמר שסיכם את הידוע עד אז על חיסוני mRNA. אחד ממחבריו היה דרו וייסמן (Weissman), שעבודתו פורצת הדרך עם קתלין קאריקו (Karikó) על טכנולוגיית חיסוני ה-mRNA סימנה את שניהם כמועמדים מבטיחים לפרס נובל. על פי המאמר, לא פחות מ-38 חיסוני mRNA לאימונותרפיה נגד סרטן החלו בניסויים קליניים עד מאי 2017. מאז נוספו לרשימה עוד טיפולים אימונותרפיים רבים המבוססים על mRNA. 

פוטנציאל לפרס נובל ברפואה. חיסון mRNA | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY
פוטנציאל לפרס נובל ברפואה. חיסון mRNA | איור: LAGUNA DESIGN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

בטיחות

באותו מאמר סקירה ב-Nature הוסבר גם מדוע הבטיחות של חיסוני ה-mRNA כנראה גבוהה במיוחד לעומת חיסונים שמרניים יותר. הכותבים ציינו כי היתרון הראשון שלהם הוא שהם אינם מכילים כל גורם מחלה – לא נגיף מוחלש, לא מומת וגם לא נגיף בלתי מזיק שהונדס כך שיציג את החלבון של גורם המחלה האמיתי. הם מכילים רק הוראות לייצור אנטיגן יחיד. בנוסף, אין סכנה שיהיו בהם רעלנים, מכיוון שאין צורך להחליש או להמית נשא מחלה כלשהו בשום שלב. לבסוף תהליך הייצור של מנות החיסון קצר, לכן הסיכון קטן יחסית לזיהום שלהן בידי גורם חיצוני.

עוד לפני שהחלו מבצעי החיסונים העולמיים נגד הקורורנה, כבר נפוצו באינטרנט וברשתות החברתיות שמועות וטענות רבות על בעיות בטיחות משוערות מחיסוני הקורונה, ומטכנולוגיית ה-mRNA בכלל. מומחים בתחום האימונולוגיה ניתחו כבר מדוע אין כל בסיס לטענות  שהחיסון עלול כביכול לגרום למחלות אוטואימוניות או להשפיע על הפוריות

רופאים מומחים עונים על שאלות נפוצות בנוגע לחיסוני קורונה:

חיסוני mRNA נחקרו רבות בשני העשורים האחרונים. עד להתגייסות של העולם כולו למאבק בקורונה לא הוקדשו המשאבים הדרושים כדי להשלים את אישורם להפצה, אבל לא יהיה נכון להגיד שהטכנולוגיה חדשה, שהיא לא נוסתה עד כה על בני אדם או שלא נוסתה בחיסונים.

כבר קרוב לעשרים שנה משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי להפעיל את מערכת החיסון נגד תאים סרטניים, וקרוב לעשר שנים נעשים ניסויים בבני אדם על חיסונים שמבוססים עליה. עד כה נמצא שהטכנולוגיה בטוחה אף יותר משיטות החיסון הוותיקות. כעת, עקב מצב החירום שיצרה מגפת הקורונה הואץ פיתוח החיסונים, בזכות קיצור שלבי המימון והבירוקרטיה, אבל בלי לוותר כהוא זה על הדרישות המדעיות והרפואיות, ובשקיפות חסרת תקדים.

המגפה המשתוללת האיצה מאוד גם את הניסוי עצמו, מאחר שקצב ההדבקה הגבוה הבטיח שמספיק ממשתתפי הניסויים הקליניים ייחשפו לנגיף תוך זמן קצר. בניסוי של חברת פייזר נדבקו 162 מחברי קבוצת הביקורת לעומת שמונה בלבד ממקבלי החיסון האמיתי; בניסוי המקביל של מודרנה חלו 185 אנשים בקבוצת הביקורת לעומת 11 בלבד בקבוצת מקבלי החיסון. אם המחלה לא היתה נפוצה כל כך באוכלוסייה היה עלינו להמתין זמן רב עד שיצטברו מספיק נדבקים כדי שייווצר הבדל בעל תוקף סטטיסטי בין המתחסנים למקבלי חיסון הדמה (פלצבו).

בין אנשי המקצוע יש הסכמה גורפת: אין שום מקום להשוואה בין הסיכונים המשוערים שעלולים להיות לחיסון לבין הסיכון הוודאי, הידוע והממשי מתחלואה בקורונה עצמה.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ

מקור: sargsyanz Zavén Sargsyan@

 

 

 

114 תגובות

  • מיקי

    תודה,

    תודה,
    שאלה שאינה ביולוגית רפואית אבל חשובה, האם ההסכם בין הממשלה לבין פייזר שאזרחי ישראל ישמשו שפני ניסיון בניסוי רפואי ללא קבלת הסכמתם היא הפרה של הצהרת הלסינקי ואמנות בינלאומיות אחרות.

  • קולו

    ״שפני ניסיון ללא קבלת הסכמתם״?

    ניסוח מעניין.
    אף אחד לא מקבל פה חיסון ללא הסכמתו או אפילו רצונו ולכן ממילא לא ברור למה הכוונה.
    המידע שפייזר מקבלת הוא מידע המפורסם על ידי משרד הבריאות בכל מקרה (ההסכם כבר פורסם - תסתכל בתקשורת) - כמה מהמחוסנים חלו, מחלות רקע, כמות החולים קשה, גילאים, קצב ההדבקה וכו׳, הכל במידע אגרגטיבי-סטטיסטי (לא פרטני, לא תיקים רפואיים).
    חלוקת מידע היא לא תמיד לרעה ולא בגדר ״ניסוי שעושים עלוינו בניגוד להסכמתנו״.
    משום מה נראה לי שזה אינטרס לא רק של פייזר אלא גם של כל אחד מאיתנו, של ישראל ושל העולם לדעת בדיוק עד כמה החיסון יעיל, בטוח ומצליח למנוע תחלואה במדינה הראשונה שמצליחה לחסן אחוז גדול מספיק מהאוכלוסייה בכדי לבדוק זאת.
    יש לא מעט מתבים בחיים שהם win-win, ואינטרס של אחד ממש לא חייב להיות על חשבון האחר אלא יכול דווקא לשרת אותו.
    לפחות כך אני רואה את זה.

  • ד

    רק שאף אחד ממשרד הבריאות לא

    רק שאף אחד ממשרד הבריאות לא הצהיר על הסיכונים הפוטנציאליים (ADE) ונתן רק את המידע החיובי. מינפולציה מאצ'? אינטרסים של כסף תמיד יבואו מעל הכל ומעל חיי אדם וזה לא חדש לאף אחד.

  • מיקי

    אינני מתייחס לתועלת או

    אינני מתייחס לתועלת או לממצאים. השאלה היא בתחום האתי המעוגן באמנות הבינלאומיות. הניסויים בבני אדם שפייזר עשתה לפני אישור ה FDA נעשו ע"פ הפרוטוקולים שבה נדרש ההתנדב לחתום ולוותר על תביעות וטענות. מאחר שזה הוגדר כניסוי היו חייבים להתנהל בדיוק באותו אופן ולקבל הססכמתי בכתב. העובדה שהתחסנתי אינה מהווה אישור להסכמתי להיות שפן נסיונות. האם זה נבחן אתית ומשפטית?

  • מיקי

    עדיין לא קיבלתי תגובה , יש

    עדיין לא קיבלתי תגובה , יש סיבה?

  • קולו

    על מה לא קיבלת תגובה ידידי מיקי?

    עניתי באופן מקיף כמיטב יכולתי על כל שאלותיך. פספסתי משהו? תוכל בבקשה לחדד מה לאקיבל מענה?

  • קולו

    מצטער, לא הבנתי

    אינני משפטן או מומחה אתיקה, אבל אני לא מבין באיזו דרך העובדה שמשרד הבריאות מפרסם נתונים על התחלואה מהם חברת פייזר (ושאר העולם) יכולים להסיק על מידת היעילות הופכת אותי או אותך ל״שפני נסיונות״?
    אם למשל אני גר בחדרה ועובד בתל אביב, ומשרד התחבורה בודק את העומסים בכביש החוף באופן קבוע כדי לשקול מדיניות, אני שפן נסיונות? איך שאני רואה את זה, כל אחד עושה מה שטוב לו בסיטואציה - אני מתחסן כי זו מבחינתי הבחירה הרציונלית (יש כתבה אחרת שלי באתר דוידסון אם אתה מעוניין להבין מדוע), וגופי הבריאות אוספים מידע סטטיסטי מצטבר על תוצאות התחסנות האוכלוסייה כדי לבחון האם הכל עובד כמצופה.
    אגב, מערכות מעקב אחרי תופעות לוואי כמו VAERS פועלות כבר עשורים, גם עבור חיסונים ותיקים מאד.

  • ביתרי בדם

    אפליות למה השם טלי היא המפקדת והיא תא T

    למה לא משה? עומר? נתי? למה שם של בת? אנחנו הבנים אנחנו המפקדים.
    חחחח איזה ציורים חמודים

  • מחוסנת

    תודה! הבנתי... האבחנה בין

    תודה! הבנתי... האבחנה בין נימול לפציאליס חשובה.

  • מחוסנת

    פציאליס

    תשובתך לאנונימי לא מדוייקת. פציאליס ונימול הופיעו אחרי חיסון בשכיחות גבוהה יותר מהשכיחות הרגילה באוכלוסיה. עדיף להסתקרן ולבדוק ולא רק להדוף.

  • קולו

    מסכים בהחלט - להדוף זה לא דבר מועיל

    ולכן אני לא כותב דברים מבלי לבדוק. ההיארעות המשוערת של פציאליס היא באזור 23 ל-100 אלף איש ומתוך 60-70 איש 1 יחווה את זה מתישהו במהלך חייו.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1071111/
    סקירות אמריקאות מציעות כי אזור ה-40 אלף אמריקאים יחוו את המצב במהלך שנה, שזה שווה ערך ל-12 מופעים על 100 אלף איש:
    https://www.ninds.nih.gov/.../Fact.../Bells-palsy-Fact-Sheet
    במחקר מודרנה דווחו 4 (1 בפלצבו) מקרים של Bell's Palsy מתוך 37 אלף משתתפים, ללא קשר לזמן מתן החיסון (או הפלצבו) - 3, 9, 37 ו-48 יום.
    במחקר של פייזר, 4 מקרים כולם בקבוצת החיסון, מתוך 30 אלף משתתפים , ללא קשר לזמן מתן החיסון - 17 , 22, 28 ו-32 יום.
    כאשר חישוב הסיכון היחסי המשוקלל ל-100 אלף איש של שני המחקרים יוצא 11.7 מקרים - בתוך טווח הנורמה. הציון של נימול יחד עם פציאליס אינו בהכרח מחויב המציאות. נכון ששתיהן תופעות נוירולוגיות אבל פציאליס קשור לעצב התנועה ואילו נימול לעצבי החישה. כמו כן הנימול מופיע זמן קצר אחרי החיסון ונעלם (ייתכן קשר אלרגני) ואילו כפי שציינתי הופעת הפציאליס היתה בזמנים שונים וללא קורלציה מובהקת לחיסון.
    במילים אחרות, הסיכון ל-Bell's Palsy הוא לכל היותר שווה ערך לסיכון באוכלוסיה הכללית, זאת אומרת שקשה להגיד שישנו קשר בין מתן החיסון גם מבחינת טמפורליות (מה היה קודם, דיווחים בזמנים שונים) וגם מבחינת ההארעות אשר נמוכה מהצפוי בקרב כלל האוכלוסיה.

  • אנונימי

    אנחנו מתיימרים להיות אנשי מדע

    אנחנו מתיימרים להיות אנשי מדע אז בואו נתנהג בהתאם.
    להבנתי המספרים שהבאתם הם לשנה... מאחר ואין לנו נתונים שנתיים על כמות המתחסנים שציינתם עדיין, צריך להתבונן על הנתונים החלוקה לכמות המקרים לחודש, אם רוצים לדייק בהצגתם. יש צורך במימד הזמן בכדי לדעת.
    אפשר להגיד עוד לא ידוע... ויתכן...או כרגע לא ניתן לקבוע...או יש צורך בעוד נתונים...כיאה לאנשי מדע... גם אם יש עליה במקרי הפציאליס בעקבות החיסון אין זה שולל את התועלת שבחיסון או הצורך בו במבחון עלות תועלת. זה כן יכול להשפיע על הפיצוי הביטוחי לסובלים.

  • קולו אור

    מסכים בהחלט

    ולכן כתבתי ״קשה להגיד שיש״ לא כתבתי ״אין״:
    הסיכון הוא לכל היותר שווה ערך לסיכון באוכלוסיה הכללית, זאת אומרת שקשה להגיד שישנו קשר בין מתן החיסון גם מבחינת טמפורליות (מה היה קודם, דיווחים בזמנים שונים) וגם מבחינת ההארעות אשר נמוכה מהצפוי בקרב כלל האוכלוסיה.״
    אלו הנתונים המספריים לעת עתה.
    האם יש קשר? אולי. אבל כרגע קשה להגיד זאת.
    אם יגיעו מספרים שונים ו/או יימצא מנגנון ביולוגי הקושר ביניהם ו/או תהיה דינמיקה אחרת לאורך זמן, אז נוכל להגיד זאת.
    כרגע לא נראית מובהקות סטטיסטית להיארעות של פציאליס (או של תופעת לוואי חמורה אחרת שאינה אנפילקטית), אבל בוודאי שממשיכים לעקוב ולראות.
    ״עוד לא ידוע״ ו״כרגע לא ניתן לקבוע״ זה תמיד נכון. התיאוריות מבוססות תמיד על הידע הטוב ביותר שיש בידינו.

  • שרון

    עדכוני מעקב

    האם יצרניות החיסונים משתפות באופן שוטף במידע המצטבר אצלן לגבי קבוצות הניסוי? האם יש מקום בו אפשר לעקוב אחרי המידע הזה?

  • קולו

    עדכוני מעקב

    היצרניות אינן מחסנות אלא רק מוכרות את החיסונים לממשלות העולם, המשתמשות ברשויות הבריאות שלהן בכדי לחסן.
    לכן דו״חות המעקב אינן קשורות ליצרניות אלא לגופי הבריאות.
    בארה״ב ה CDC הוציא כבר שני דוחות מעקב אחר תופעות לוואי. זה העדכני שבהם -
    https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/70/wr/mm7002e1.htm
    בישראל משרד הבריאות הוציא דוח אפילו מפורט יותר. אני לא יודע אם הוא נמצא באינטרנט אבל את יכולה להוריד את קובץ ה PDF מערוץ הטלגרם של המשרד. השקיפות ורמת הפירוט מרשימות למדי.

  • אנונימי

    עושים על אנשים הנדסה גנטית

    עושים על אנשים הנדסה גנטית כמו על ירקות ..

  • קולו

    לא הנדסה ולא גנטית

    הנדסה גנטית מבוצעת על DNA, מולקולה יציבה להפליא ששורדת בשלמותה לאורך כל חיי האדם מרגע הפריית הביצית ממנה יווצר ועד יום מותו. החיסון, לעומת זאת, מתבצע באמצעות מולקולה אחרת ששמה mRNA ושהינה שבירה ביותר. מכאן גם הצורך לאחסן את החיסונים במינוס 70º שכן אחרת ה-mRNA יתחיל להתפרק תוך שעות. בחיסון נכנסות לגוף מולקולות ה-mRNA כאשר הן עטופות בבועות שומניות זעירות ששומרות עליהן (Lipid Nano Particle או LNP). כאשר ה-mRNA פוגש בתא בו הוא אמור לבצע את עבודתו, הוא משתחרר מהבועה השומנית המגנה עליו והספירה לאחור לקראת סוף חייו מואצת. המולקולה נשארת בנוזל התא (הציטופלזמה) למשך מספר שעות, שם רכיב בתא (ריבוזום) מתרגם את המידע שבה ליצירת חלבון  של נגיף הקורונה (הספייק) כדי שמערכת החיסון תוכל ללמוד אותו. עם תום התהליך, ובתוך מספר שעות מרגע כניסתה לתא, מולקולת ה-mRNA מתפרקת לאבני הבניין המרכיבות אותה (נוקלאוטידים), שמופרשים מהגוף בדרכי השתן.  הבלבול בין טיפול DNA לחיסון mRNA עשוי להישמע קביל למי שאינו מצוי בתחום אך משול לבלבול בין בועת סבון לכדור ברזל.

  • אנונימי

    אולי תתחייבו לכל אלו שמתחסנים

    אולי תתחייבו לכל אלו שמתחסנים ?
    מה עם אלו שהתחסנו וקיבלו שיתוק בפנים? אתם תפצו אותם ?

  • קולו

    ״התחייבות״?

    התחייבויות אינם מן העניין.
    מה שרלוונטי פה הוא תיעדוף סיכונים.
    מאז 14.12 חוסנו בעולם 15 מיליון איש. אף לא אחד נפטר כתוצאה מהחיסון, וגם מקרים של שיתוק פנים לא היו.
    באותו משך זמן מתו בעולם 290,000 מקורונה. בניסויים של מודרנה ופייזר היו 7 אנשים מתוך קרוב ל-40,000 מחוסנים שהיה להם שיתוק פנים חלקי (תופעה שעוברת תוך 3-6 חודשים ברוב מוחלט מהמקרים אגב), שלא נמצא כל קשר בינו לבין החיסון, ושהופיע בתדירות הרגילה באוכלוסיה. כלומר במספר כזה של אנשים אקראיים זה בדיוק מספר שיתוקי הפנים שיופיעו. אולי כדאי לצמצם את המינון בו אתה צורך תעמולה של מתנגדי חיסונים, ידידי האנונימי. חבל להכניס פסולת לראש.

  • ד

    בשבועות הראשונים של החיסון

    בשבועות הראשונים של החיסון בישראל אדם מת תוך שעתיים מהחיסון וישר קפצו משרד הבריאות ואמרו שבטוח אין קשר כשלא באמת ידעו אם יש או לא אז בבקשה תדייק בעובדות ואל תציג רק את מה שבעלי ההון רוצים שתציג

  • שמש

    למה לא נעשה שימוש בחיסוני המרנה עד כה?

    אם החיסון בטוח ויעל, ונמצא במחקר כבר כעשור, תקופת המחקר המקובלת, למה בעצם עד לקורונה לא נעשה בהם שימוש?

  • קולו

    משיקולי כדאיות ו/או יעילות.

    משיקולי כדאיות ו/או יעילות.
    לא היה כתוב שהחיסונים שפותחו עד היום נמצאו להיות ״בטוחים ויעילים״ כי אם ״בטוחים״.
    ממליץ על קריאה חוזרת של החלק שתחת הכותרת ״ חיסוני mRNA? ברבים?״.

  • שרון

    חיסון "יעיל"

    מהכתבה ניתן להסיק כי עד היום, לא נמצאה יעילות בחיסונים של - M-RNA. האם נכון?

  • קולו

    יעילות

    לא יעילות מספקת בכדי להצדיק המשך פיתוח במיוחד לא עבור מחלות שעבורן היה כבר חיסון סטנדרטי.
    ההערה היא שכעת, אחרי שבגלל המצב הוזרם כל כך הרבה כסף לקידום הטכנולוגיה הזו, לא רחוק היום בו נראה עוד המוני חיסוני mRNA למחלות רבות.
    אפשר לחשוב למשל על מכוניות חשמליות - הטכנולוגיה מתקדמת יחסית בעצלתיים, אבל אם למשל יהיה לפתע משבר דלק נורא, כל המכוניות הרגילות ידממו והממשל יזרים מיליארדים לפיתוח וייצור המוני - זה ישנה את כל התמונה באופן בלתי הפיך גם אחרי שיעבור משבר הדלק.

  • 99

    דיוק

    אולי לא כדאי לכתוב בכותרת "שני עשורים"
    כשבכתבה השנה הכי מוקדמת היא 2008
    או לנסח ש"הניסויים נערכים על פני 2 עשורים" או משהו כזה
    תודה על המידע הוא ממש עוזר

  • קולו

    אם כבר לדייק - אז אולי לכיוון ההפוך

    למען האמת החלטתי דווקא ללכת על אנדרסטייטמנט במשפט בו מופיעים שני העשורים: ״ חיסוני mRNA נחקרו רבות בשני העשורים האחרונים.״. כי למעשה המחקר בחיסוני mRNA התחיל כבר ב 1990, עם מאמר ב Science על ניסויים בעכברים -
    https://science.sciencemag.org/content/247/4949/1465.abstract
    ואחרי כן ב 1992 -
    https://science.sciencemag.org/content/255/5047/996.abstract
    ומשם זה כבר רץ. ניסויים בהשתתפות אנשים אכן התחילו למיטב ידיעתי ב 2008, ולכן בפתיחת הכתבה כתבתי - ״טכנולוגיית החיסון באמצעות RNA שליח (mRNA) נמצאת בשימוש כבר כמה וכמה שנים בפיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים ומחלות מדבקות״, אולי עם המשפט הזה הבלבול? המחקר, מכל מקום, כבר נמשך שלושה עשורים.

  • קולו

    למשה

    אין מנגנון או היגיון ביולוגי מוכר לפיו החיסון ישפיע על פוריות, לא בגברים ולא בנשים.
    לעומ זאת דווקא עבור מחלת הקורונה, ממנה החיסון מספק הגנה, נמצאו אינדיקציות של השפעה לרעה על פוריות בגברים.
    אם אתה מודאג עקב שמועות שהופצו על השפעה של פוריות בנשים בגלל דמיון לכאורה להורמון שאחראי על התפתחות השיליה, מדובר בטענות לא מבוססות שלמיטב ידיעת המדע אין להן שחר. אתה מוזמן לקרוא על עך יותר לעומק כאן:
    http://midaat.org.il/articles/diseases/covid19/covid19-vaccine-fertility/

  • אנונימי

    אם כך למה הFdaהוציא אזהרת

    אם כך למה הFdaהוציא אזהרת עקרות ב22 תופעות הלואי ?

  • קולו

    פייק

    https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/fake-corona-vaccine-... אם אתה רוצה להיות ״חוקר עצמאי״, כדאי שתבדוק את מקורות המידע שלך. אתה לא רוצה חלילה ליפול קורבן לתעלולי פייק שכאלה שמפילים בפח רק פתאים גמורים שלא יודעים לבדוק ולהצליב האם המידע בידיהם אמיתי, נכון?

  • קולו

    ליוסף

    היא אכן מתפחת נוגדנים (אלא אם יש בעיה במערכת החיסונית), אלא שלוקח זמן למערכת ״ללמוד״ את הפולש ולארגן מולו מתקפת נגד יעילה. משך הזמן הזה נע בין שבוע לשבועיים בדרך כלל, וזהו פרק זמן קריטי שבמהלכו הוירוס עשוי להצליח לשכפל את עצמו לכמויות כאלה להגוף כבר מתקשה מאד להילחם בו. זה נכון כפליים לאנשים מבוגרים שבממוצע המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.
    הרעיון בחיסון הוא לחסוך את זמן הלימוד הזה, ולתת למערכת ללמוד (ולייצר זיכרון חיסוני) של האויב מולו היא נלחמת, אבל לא ״תחת אש״ כי לא מדובר על הנגיף המסוכן אלא רק על חתיכה ממנו, שאינה מסוכנת לגוף אך מהווה ״עזר לימודי״ מצוין כדי לזהות את הפולש. כך, במידה ותהיה מתקפת אמת, תאי הזיכרון החיסוניים יוכלו לייצר נוגדנים ותאי T יעודיים לנגיף שהם כבר מכירים (מהחיסון), ולתקוף אותו ביעילות עוד לפני שהצליח ליצר הרבה עותקים מעצמו ולאתגר את המערכת.

  • קולו

    לעמית

    היי
    התגובה של התא לחיסון שונה מאד מאשר לתגובתו במפגש עם הנגיף, כיוון שבחיסון יש את המידע הגנטי אך ורק לייצור חלבון הספייק (חלק מהמעטפת), שהוא חלק קטן מהמידע הגנטי שבווירוס, והמיועד לייצור עותק של הוירוס כולו. לכן החיסון לא יכול לגרום לתהליך שיוצא משליטה וגורם למחלה, והנגיף כן.

  • משה

    פריון

    רציתי לשאול אם בדקו איך החיסון משפיע על פוריות

  • יוסף

    שאלה

    תודה על המידע אבל לא הבנתי, אם מערכת החיסון יכולה לפתח נוגדנים לחיסון למה היא לא מספיקה לפתח נוגדנים לקורנה עצמה בזמן?

  • דניאל

    היא בהחלט עושה זאת

    היא בהחלט עושה זאת אבל לא לכולם, הרי רבים מנשאי הקורונה בסופו של דבר מחלימים ומערכת החיסון שלהם לומדת לחסל את הנגיף.
    הבעיה היא שאצל אנשים מסוימים הנגיף מספיק לעשות מספיק נזק עוד לפני תהליך החיסון הטבעי של הגוף.

  • עמית

    איך רנ"א מגיע לריבוזום?

    שלום,
    רציתי לשאול איך רנ"א של החיסון מגיע לריבוזום?
    ואיך יודעים שלא תהיה מוטציה בתרגום?- קראתי שוירוס עובר מוטציה בתרגום רנ"א שלו.
    ואם הבועיות שומן נכנסות רנדומלית לתאים בניגוד לחיסון עם וירוס מוחלש? האם מהלך התגובה החיסונית בין חיסון רנ"א לחיסון עם וירוס היא זהה?
    נראה לי שבחיסון עם וירוס מתפתחים וירוסים חדשים שיוצאים מהתא ומדבקים תאים אחרים. ומה לגבי התגובהה תאית?- תאי השריר לא ימותו ע"י NK. ?

  • קולו

    לדוויד

    באופן כלי במקרים רבים מוצגים על גבי התא חלבונים זרים ״לעיון״ מערכת החיסון.
    חלבוני הספייק זרים מאד לחלבונים האנושיים ולא צפויה תגובה אוטואימונית ככל שאנחנו יודעים. בכל מקרה הדבר נבדק בניסויים גדולים מאד (מעל 100,000 איש בשלושת הניסויים פייזר, מודרנה ואסטרה-זניקה) ולא נצפתה כל בעיה.
    לא שמעתי גם אף אימונולוג טוען לבעיה כזו.
    מה תחום התמחותו של הפרופסור המסתורי?

  • דוויד

    לקולו, תודה על התשובה ושאלת המשך:

    קולו, תודה על התשובה.
    ברשותך, אני אחדד שוב את השאלה - האם אופן ההצגה של הספייק באמצעות החיסון זהה לאופן ההצגה בהדבקה רגילה בנגיף? (אם כן, אז נראה לי שכל חשש מהחיסון די מתפוגג במובן הזה שממילא המתחסן היה "נהנה" מאותו סיכון פי כמה מהוירוס עצמו...)
    בהקשר לכך, לטענת אותו פרופסור (פיזיקה כימיה ממכון ויצמן - אבל לפי חיפוש בגוגל עשה גם מחקרים בקשר לחלבונים), אופן ההצגה שונה, כי בחיסון משום מה הגוף לא חתוך את הספייק לפפטידים. לא יודע אם נכון או לא... מקווה שלא...
    ואם כבר מתכתבים: (א) האם ידוע לך האם יש שוני "בקוד" ה-MRNA בין החיסון של פייזר למודרנה? ברור לי שזו אותה הטכנולוגיה, אבל השאלה האם הקוד הוא שונה היא חשובה (למשל, אם בפייזר זה זהה להדבקה רגילה ככל הניתן, ובמודורנה לא, או להיפך); (ב) אני לא מצליח למצוא בגוגל את תחום ההתמחות שלך... מהכתיבה נראה לי קשור לביולוגיה או אמיניולוגיה, אבל לא בטוח... מתנצל אם השאלה קצת ישירה, אבל זה חשוב לדעת כמובן מה תחום ההתמחות של כל אחד...
    שוב תודה!

  • קולו

    תשובת המשך

    שלום דוויד.
    האימונולוגים איתם דיברתי פה לא יודעים על מה הוא מדבר ותמהים האם יש לו כלל ידע ביולוגי רלוונטי לאור מה שהוא כותב, האם במקרה שם משפחתו של הביוכימאי האמור הוא ״הרן״ והקשר שלו לעולם הרפואה הוא משפחתי בלבד? לענייננו, הן במקרה של חיסון והן במקרה של הידבקות במחלה עצמה יש הצגה של החלבון המלא על פני התאים (תאי השריר במקרה של החיסון, תאי האפיתל במקרה של המחלה).
    בהמשך החלבון נבלע על ידי תאים דנדריטים, או תאי APC מסוגם, לצורך הצגה ללימפוציטים. אפיטופים מהספייק מוצגים *על פני התאים הדנדריטים*. בשני המקרים, גם בחיסון וגם במחלה.
    בהערת אגב, גם אם מערכת החיסון תזהה את התא כמבטא חלבון זר, התא יושמד, כפי שאכן אלפי תאים מושמדים על ידי מערכת החיסון בכל יום (תאים טרום סרטניים, תאים שנדבקו בכל מיני נגיפים).
    אם תרצה הפניות למאמרים רלוונטיים אשמח להעלות לפה. לגבי הסמכתי הספציפית (פיזיקה ומתימטיקה) היא לא ממש רלוונטית כיוון שאני משמש כאן בדוידסון ככתב מדע. למשל כמו כתב המדע של הארץ (אסף רונאל). תפקידי להנגיש מדע - כתבות, ולא לחקור - מאמרים. לכן יש פה בדוידסון צוות מקצועי גדול שמונה גם אימונולוגים, ביולוגים, וירולוגים ועוד. אין מילה שיוצאת תחת ידי שלא עוברת אישור של אנשי המקצוע הרלוונטיים.
    על הכתבה הזו למשל עברו ד״ר לאימונולוגיה ארז גרטי, ד״ר לביולוגיה נעם לויתן, וד״ר למיקרוביולוגיה גל חיימוביץ׳. כדי לוודא שבתגובה הזו אני עונה לך באופן מדויק וידאתי ליתר ביטחון גם עם ד״ר חיימוביץ׳ וגם ד״ר לאימונולוגיה אירה זרצקי. באופן כללי אני יכול להעיד שההקפדה פה בדוידסון על מידע אמין היא גבוהה מאד - שום דבר שאני כותב לא מתפרסם לפני שלפחות שני אנשי מקצוע רלוונטיים ובלתי תלויים קוראים הכל, בודקים את כל ההפניות, מעירים הערות ומוודאים שכל מה שהיה טעון תיקון אכן תוקן כשורה. זו הסיבה שבדרך כלל לוקח כשבועיים מסיום הכתיבה (שגם היא כמובן לוקחת זמן לא מועט וקריאת מאמרים רבים) ועד לפרסום.

  • דוויד

    תודה רבה על התשובה המפורטת!

    אכן, צדקת בשם שלו. לא רציתי להגיד, כי עניינה אותי ההתייחסות לטענה, לא לאדם ולסיפור האישי / משפחתי, וגם בכל זאת לא רוצה לסכסך...
    כאמור, מה שמעניין אותי האם אופן ההצגה "זהה" של הספייק בין החיסון לוירוס עצמו, ואני מבין שאכן כך.
    שוב המון תודה, לך וגם למומחים מולם בדקת... אנחנו במהפכת המידע, ואנשים "רגילים" כמוני יכולים לקבל מידע לפעמים סותר, ומספיק רק אם מישהו אחד שטוען משהו, והוא יכול "להטריף" את המערכת כדי לסתור כל טענה... פשוט ספציפית לטענה הזו לא ראיתי שום התייחסות, ולפיכך "חפרתי" קצת יותר.
    חשוב לפיכך שתמשיכו לפרסם מאמרים כאלו, ולהתייחס לטענות... אין מה לעשות, זה המצב... המשך יום נעים.

  • קולו

    לישששכר

    לא שמעתי שמשרד הבריאות אישר לקופות החולים לחרוג מהפרוטוקול. אשמח לקבל סימוכין לזה ממקור אמין. יש לך קישור?
    לגבי העודף בבקבוקוני החיסון, זה נוהל סטנדרטי לפיו היצרן מעדיף לטעות כלפי מעלה במעט כדי לוודא שלא נוצר חוסר.
    אגב זה לא פטנט ישראלי, גם בארה״ב במקומות רבים מוציאים 6 מנות מכל פלאקון. לעומת זאת כשהתחסנתי אתמול בקופ״ח לאומית האחות אמרה שאצלם לא עושים את זה כי זה יותר מדי גבולי מבחינת הכמות והם פשוט מתעלמים מהעודף.

  • קולו

    למרגלית

    הניסוי, בכל שלושת שלביו, בדק פרוטורול ספציפי של נתיהת החיסון כך שתיווצר הגנה משמעותית וארוכת טווח ככל האפשר.
    יכול להיות שהמנה הראשונה יעילה יותר מהערכת הבסיס של 52% שהעריכו בניסוי, כי שיקללו פנימה גם את 10 הימים הראשונים (בהם החיסון עדיין לא נכנס לפעולה) וקרובה יותר ל 70% או אפילו יותר. אבל אי אפשר באמת לדעת כי נתנו את המנה השניה כבר אחרי 21 יום.
    מה שעוד לא ידוע זה האם לשחק עם הזמנים ולתת את המנה השניה מאוחר יור יפגע בכיסוי לאורך זמן. לכן עדיף להיצמד לפרוטוקול ולא לתת כמה שיותר מנות עכשיו, להרוויח כיסוי רחב יותר בטווח הקצר אבל בסוף אולי לצאת נפסדים בטווח הארוך.

  • קולו

    לאנונימי

    היי, נאסף מידע מלא על תופעות הלוואי על ידי קופות החולים ובתי החולים (מוקדי ההתחסנות) ומעוהד על ידי משרד הבריאות.
    בסופו של דבר מטרתו של משרד הבריאות לשמור על בריאות הציבור ואם מתגלה משהו אמיתי מייד לעצור ולבדוק.
    לא ראיתי שמידע מוצג לציבור באופן שוטף, מה גם שנדרשים אנשי מקצוע לנתח אותו מול שכיחות תופעות שונות באוכלוסיה הכללית אחרת רואים כותרות מטופשות כמו ״בן 88 מת אחרי שחוסן״ ושלא מביאות בחבון שבכל יום מתים עשרות בני 80+ בארץ וצריך לחשב את חיתוך ההסתברויות להתרחשות כזו באקראי, כדי להימנע מקפיצה למסקנות לא מחוייבות המציאות. מדיווח לעיתונות שיצא מהמשרד ושקראתי אתמול (חיפשתי קישור אבל כבר נשטף בזרם - אם אמצא אילה לפה) דווחו עד כה רק תופעות לוואי קלות יחסית, למעט מקרי אלרגיה בודדים שטופלו במקום ושוחררו לביתם. . לגבי מה הניסוי בדק ומה לא, בכל ניסוי בודקים אוכלוסיות לפי מה שהוגדר. אין ספק שרוצים לבצע טרייד-אוף בין הלוגיסטיקה לבין התוצאות. הכי טוב ניסוי ענק על 100,000 איש שכולל את כל האוכלוסיות, אבל לא הכי טוב שהוא ייקח שנה במקום 5 חודשים. אז מהבחינה הזו בהחלט - המהירות הובאה בחשבון. אבל זה תמיד נכון - תמיד יש את הטרייד אוף. אני לא יודע איך והאם מתכוונים לבדוק על אוכלוסיות כאלה בהמשך, אם בכלל.

  • אנונימי

    ישראל כקבוצת ניסוי

    האם יש מעקב, מחקר, אחרי המחוסנים בארץ?
    אמנם אין קבוצת בקורת מסודרת אבל יש מאות אלפים מחוסנים עם אינפו רפואית ידועה, בגילאים שונים, נשים וגברים ושפע מחלות רקע.

  • אנונימי

    הניסויים

    נרשם:
    אבל בלי לוותר כהוא זה על הדרישות המדעיות והרפואיות, ובשקיפות חסרת תקדים. כמה שאני מבין אוכלוסיות "בעייתיות" לא נבדקו כמו נשים בהריון, מניקות, ילדים מתחת לגיל 12 (רק פייזר בדקה 12 עד 99)
    האם לא ניתן להגיד שכל חשבון המהירות ויתרו על אוכלוסיות ייחודיות?

  • מרגלית

    חיסון בשתי מנות

    מכיוון שאין מספקי חיסונים לחסן את כל האוכלוסיה האם לא עדיף לחסן במנה הראשונה מספר כפול של מתחסנים ולהמתין עם המנה השניה עד שיהיו מספיק מנות חיסון?

  • יששכר

    חיסון פייזר

    מעניין אותי האם משרד הבריאות שלנו לא טועה כאשר הוא מעניק לקופות החולים אפשרות להאריך את התקופה בין החיסונים ליותר מ 21 יום (שהניסוי של פייזר מתבסס על מתן החיסון אחרי 21 יום בלבד).
    נוסף מה הסיפור המעניין על כמות חיסון נוספת בבקבוקונים. האם פייז נעשו פילנטרופים או שזה "פטנט" ישראלי.

  • דוויד

    אופן הצגת הספייק למערכת החיסון

    שלום, תודה רבה על הצגת הדברים.
    שהשאלה לדעתי היא, האם יש יותר סיכון במחלה, מאשר בחיסון, ובאופן קונקרטי יותר - האם כל סיכון בחיסון, ממילא היה נגרם מהמחלה.
    כמה שאלות ברשותך בהקשר לכך:
    א. האם אופן ההצגה של "הספייק" על גבי תאי השריר, זהה לאופן ההצגה שהייתה מתרחשת ב-"הדבקה רגילה"?
    ב. שאלת המשך, או שאלת המשך - קראתי טענה של פרופסור (לא אגיד את השם, רוצה לסכסך....) שלדבריו " הצגת אנטיגן על ידי תאים נעשית לאחר שהאנטיגן נחתך לפפטידים והוא מוצג ביחד עם מולקולת MHC. ביטוי של חלבון הספייק בשלמותו על מעטפת של תאים הוא שונה לחלוטין מתהליך ההצגה במערכת החיסון. כדי ליצור חיסון במקרה כזה, המערכת חייבת לזהות את התא המבטא כתא זר. מה המשמעות לגבי חלבונים אחרים על המעטפת? לא ידוע".
    האם טענתנו נכונה ואכן הצגת "הספייק" על תא השריר בין הדבקה רגילה להצגה באמצעות החיסון שונה? ואם כן, האם היא רלוונטית לדעתך? (מקווה כמובן שהוא טועה...).
    שוב תודה!
    תודה מראש!

  • דוויד

    כתבתי תוך כדי עבודה מקבילה,

    כתבתי תוך כדי עבודה מקבילה, אז נפלו כמה טעויות הקלדה... מתנצל.
    (הכוונה היא כמובן "לא אגיד את השם, לא רוצה לסכסך")...
    מקווה בכל אופן שהשאלה ברורה.
    שוב תודה מראש!

  • קולו

    ליעל - כמה ימים לוקח עד שהחיסון תופס

    היי יעל, לא ברור כמה משפיעה המנה הראשונה בפני עצמה. בניסויים ראו שיפור דרסטי תוך 12-14 יום, ויעילות של כביכול 90%. אבל קשה להגיע מזה למסקנות כלשהן כי הניסוי לא תוכנן לבדוק זאת, ובעצם הסטטיטיקה הזו היא רק על שבוע, כי אחרי 21 יום כבר ניתנה המנה השניה, ולא היתה כמות נדבקים גדולה מספיק כדי להגיע למסקנה מובהקת בחלון הזמנים הצר הזה. אפשר לקוות שתוך שבועיים מרגע רבלת המנה הראשונה כבר יהיה שיפור ניכר, אבל אי אפשר לבנות על זה. בעקרון לפי הנתונים הבטוחים יותר מהניתוח הסטטיסטי של תוצאות מחקרי שלב 3, עולה שתוך כשבוע וחצי-שבועיים מהמנה השניה החיסון כבר מספק כיסוי מלא. אין חשיפה מוגברת להידבקות אחרי החיסון. בניסויים ראו שהוא לא מגדיל את רגישות הגוף להידבק אלא רק ההיפך. אפילו לפי החישובים המחמירים ביותר של יעילות המנה הראשונה (שכוללים גם את השבוע ראשון בו די בוודאות אין עדיין תגובה מספקת של המערכת החיסונית) היעילות של המנה הראשונה היא לכל הפחות 52% במניעת הידבקות, כלומר הסיעוי להידבק הוא פחות מחצי מאשר אדם שלא חוסן כלל.

  • קולו

    למריה

    היי מריה, אכן חיסון לאיידס הוא אתגר שהרפואה לא הצליחה עד כה להתגבר עליו למרות 4 עשורים של נסיונות.
    למיטב ידיעתי נגיף ה HIV מגלם מספר בעיות שהופכות אותו למאתגר במיוחד. הוא גם מוטציוני מאד ומשתכפל במהירות (כך שהוא משתנה ומפתח עמידות לטיפולים ותרופות), גם מטמיע את עצמו לתוך הגנום של תאי הדם הלבנים (כלומר מסתתר בתוך התאים שאמורים לתקוף אותו - סוס טרויאני אמיתי) וגם נשאר רדום זמן רב, לעיתים שנים. יש שתי כתבות של דוידסון שאולי יתנו לך עוד ידע על המחלה -
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/מחלת-האיידס-והדרכים-להלחם-בה
    וגם -
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/טיפול-לסרטן-נגד-hiv לגבי השאלה איך חומקים התאים הסרטניים מהמערכת החיסונית ואיך עובדת אימונותרפיה, יש כתבה מצוינת גם על זה:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/כשהגוף-נלחם-בסרטן-בכוחות-עצמו

  • עמודים