לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • אלעד יעקבי

    תשובה באתר

    סליחה על האיחור
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%90%D7%99%D7%...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    סופר פוזיציה

    ניסויי ERP - הוכיח שסופרפוזיציה היא אמיתית, כלומר אם יש שני חלקיקים 'שזורים' זה לזה וכל אחד נמצא בסופרפוזיציה באמת כל אחד קיים בשני המצבים, ולא שפשוט 'לא יודעים באיזה מצב הוא'. לגבי אמא שלך - סופרפוזיציה ניתן לראות רק בחלקיקים קטנים מאוד (מקסימום אטומים ומולקולות). ולא במסות גדולות.
    ראה הסבר נרחב על ניסוי ERP

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • טוהר

    שאלות על בלונים ועל מוזיקה

    1.מדוע בלון מתפוצץ לרוב במגע עם דשא? הרי לא נראה כי הדשא מספיק חד או קשה כדי ליצור נקב בבלון..
    2. מהו היתרון האבולוציוני של הנאה משמיעת מוזיקה?
    או לחלופין, מדוע מנגנון זה התפתח בכלל אצל האדם..
    3.למה אם ננפח בלון רגיל ונסגור היטב,לאחר מספר ימים חלק מהאוויר שלו יצא? מאיפה בדיוק האוויר יוצא מהבלון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות לשאלות

    1. דבר ראשון, אם מעברים יד על דשא קצוץ לעיתים מרגישים דקירות כואבות ביד. דשא לאחר גיזום הוא חד למדי. בנוסף כל עלה של דשה מצוייד ב'שיניים' דמויות מסור מיקרוסקופיות שמצויות בדפנות שלו, וגם יכולות לדקור את הבלון, ראי את השיניים בתמונות באלבום שלנו כאן:
    https://www.facebook.com/media/set/?set=a.301471433237178.93273.10711486...
    2. על שאלות בנושא ביולוגיה התפתחותית צריך לגשת ולענות בזהירות, הרבה פעמים זה קצת כמו 'פרשני כדורגל' שיודעים את הכל בדיעבד. אפשר לחשוב על סיבות, אבל קשה לדעת אם הם נכונות באמת. סיבה אחת - עם התפתחות הדיבור, היה יתרון אדיר באנשים שרגישים לניואנסים קלים של צלילים שזה הדיבור. אנשים שלא נהנו מצלילים גם לא הבינו דיבור ו/או התעניינו בו, ולא שרדו. הסבר אחר (ששמעתי מפרופ' נפתלי תשבי מהאוניברסיטה העברית, שחוקר בדיוק את העניין הזה): נשים לב שאנחנו לא נהנים מכל צליל, ובייחוד צליל כמו 'רעש לבן' (כמו רדיו שלא נמצא בתחנה) מרגיז לשמיעה, וגם ציפצוף אחיד ולא משתנה - מרגיז לשמיעה. הטענה של פרופ' תשבי היא שאנחנו נהנים רק ממנגינות מיוחדות שהמוח מסוגל איכשהו לחזות (תוך אתגר קל) את הצליל העתידי. כאשר המנגינה ממשיכה והמוח מגלה שהוא ביצע תחזית נכונה - מופרש דופמין שגורם להרגשה טובה (שנועדה לתגמל המוח על פתרון נכון של בעיה). ברעש לבן - אי אפשר לחזות את הצלילה הבא, כי זה רעש אקראי, וזה לכן לא מהנה. ואילו ציפצוף - לא מאתגר 'ומשעמם' את המוח, ולכן גם הוא לא גורם תגמול והנאה.
    3. האוויר פשוט מפעפע דרך איזורים דקים בגומי. בבלונים שמשמשים למחקר (כמו מחקר מטאורולוגי) או תצפית (בלוני תצפית של הצבא, למשל) עשויים מגומי עבה יותר, ומהם הגז באמת לא מפעפע.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • בן

    curatane- קיורטן

    היכן ניתן למצוא מאמרים רפואיים המוכיחים את תופעות הלוואי של התרופה הנ"ל?

    בעלון לצרכן רשום שיש להמנע מחשיפה לשמש אך מה קורה בחשיפה מוגברת לשמש?
    וכן רשום שעלולים להיות כאבים בפרקים ובשרירים, מה קורה כאשר סוחבים דברים כבדים? האם עלול להיווצר נזק בלתי הפיך?

    אשמח לקבל קישורים למאמרים הנוגעים בנושא.

  • חיים חביב

    קיורטן

    שלום בן,

    אנחנו איננו פורום רפואי ולכן אינני יכול לפרט כאן בפורום תשובות לשאלות שלך.

    ובכל זאת, לחומר הפעיל בקיורטן, איזוטרטינואין, יש ערך די נרחב בוויקיפדיה (באנגלית). אני ממליץ לך בחום לעיין בו.

  • יוסי

    אומדן ועיגול

    האם בעיגול מספרים יש כלל מה עושים עם הסיפרה 5 או שאפשר לעגל גם למטה וגן למעלה? לדוג' את המספר 0.5 הוא יכול להיות 0 או 1?
    תודה רבה.

  • חיים חביב

    עיגול של 0.5

    שלום יוסי,
    עיגול של 0.5 הוא למעלה כלומר 7769905.5 יעוגל ל 7769906.

  • יוסי

    המשך שאלה בנושא עיגול ואומדן

    לפי זה גם 650 תמיד נעגל ל 700 ולא ל600? לכאורה זה בדיוק באמצע אז למה לא מותר לשני הצדדים?
    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    עיגול - שיטות נוספות

    בנוסף לתשובה של חיים (שזה עניין של מוסכמה, ובאמת עיגול למעלה הוא המוסכמה המקובלת ביותר)
    עקרונית אפשר לעגל אחרת, אתה רק צריך להודיע מראש באיזה שיטה אתה מעגל. ישנה שיטה אחרת של עיגול למספר הזוגי הקרוב ביותר - וככה בדיוק חצי מהמספרים יעוגלו למעלה, וחצי יעוגולו למטה, כלומר 6.5 יעוגל ל-6. 7.5 יעוגל ל-8 וכו'.
    לכל שיטות העיגול ראה:
    http://www.mathsisfun.com/numbers/rounding-methods.html

  • חיים חביב

    המשך תשובה

    שלום יוסי,
    בגדול זה עניין של קונבנציה-הסכמה כללית. אתה צודק בעיקרון זה בדיוק באמצע. אבל כדי שכולם יעשו אותו הדבר, הוחלט שמעגלים למעלה...

  • רן

    ספקטרום

    לגביי ספקטרום, או ספקטרום פליטה כאמצעי לזיהוי יסודות. אם המקור לאור הנפלט הוא הקפיצה ברמות האלקטרונים והרי אלקטרונים מסודרים באורביטל 2 ואז 8 ואז 8 וכן הלאה, אזי כל האטומים שהאלקטרונים שלהם בטווח אותו אוקטט (נניח אותם אטומים שבעלי 3-10 אלק׳) אזי שאין הבדל בינהם מבחינת קפיצה ברמות אלק׳ וכולם יתנו אותו אור??

    שאלה נוספת, אם עוצמת הקרינה המכה במתכת לא משנה את צבע האור הנפלט, אלא רק את האנרגייה הקינטית של האלק׳ הנפלט, מה גורם לחוט להט אחד לפלוט אור צהוב ולחוט להט אחר לפלוט אור סגול? חומרים שונים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות

    1. יש הבדל גדול באור הנפלט - כי בגלל שלכל אטום גם מספר פרוטונים שונה וגם מספר אלקטרונים שונה - האנרגיה הספציפית של כל אורביטל - היא שונה. כלומר - אורבטל 1S במימן הוא באנרגיה שונה משל הליום, ששונה מליתיום וכן הלאה. בצורה כזו - לכל אטום ואטום 'טביעת אצבע' של ספקטרום יחודי רק שלו (כי לכל אטום מספר אלקטרונים ופרוטונים שונה).
    2. כאן בילבלת בין פוטונים של אור לאלקטרונים. אתה בטח מדבר על האפקט הפוטואלקטרי - שמדבר על פליטה של אלקטרונים (לא של אור!) כאשר קרינה פוגעת במתכת (לאלקטרונים אין 'צבע' של קרינה נפלטת כמובן). בקשר לצבע - כל חומר פולט קרינה הנקראת קרינת גוף שחור (דווקא) בהתאם לטמפרטורה שלו, ולסידור האלקטרוני היחודי שלו. ראה כתבה על זה באתר: http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%A7%D7%A8%D7%99...

    בברכה ד"ר אבי סאייג מכון דוידסון לחינוך מדעי מכון ויצמן למדע

  • תמר

    האם באמת צריך את הדוד?

    קראתי את ההסבר לגבי דודי השמש, אך לא הבנתי דבר אחד, למה צריך את הדוד? אם המים מגיעים חמים מהצינור אז למעשה לא ממש צריך את הדוד. פשוט פותחים ברז ומתקלחים , להבנתי, כל זמן שיש שמש יהיו לי מים חמים בצינור. לא?

  • חיים חביב

    הדוד

    שלום תמר,
    הדוד בדוד השמש משמש לאחסון המים החמים. ביום קר אך שמשי המים מתחממים ונאגרים בדוד. בדגמים רבים של דוד השמש, הדוד מכיל גם גוף חימום המאפשר חימום חשמלי.

  • אמנון

    הרכב חור שחור

    מכל הכתבות שקראתי, לא ברור בכלל מה הרכב חור שחור? (פרוטונים, אולי ניטרונים, אולי משהוא אחר?)

  • חיים חביב

    חורים שחורים

    שלום אמנון,
    לחור שחור למעשה אין "הרכב" במובן הרגיל של המילה, כיוון שבתוכו מתקיימת נקודת סינגולריות שנפחה 0. (או טבעת סינגולריות במקרה של חור שחור מסתובב).

  • אמנון

    הרכב חור שחור-המשך

    תודה על התשובה, אבל- אנו יודעים(כנראה) ממה עשוי כוכב נייטרונים, יודעים(כנראה) ממה עשוי הרכב היקום, והרכב היסודות, ויודעים שכוכב גדול, כשקורס , הופך לכוכב ניטרונים, ואם הוא גדול יותר, הופך לחור שחור, אז אם כך, ממה הוא עשוי? אבני היסוד ביקום לא משתנות , ויש נוסחאות שאומרות(כנראה) את כל הגדלים של הקריסה, אז האם המדענים לא יודעים מה הרכב הכוכב השחור? האם הניטרונים, או מה שלא יהיה הופכים לחומר חדש שלא מוכר למדענים? תן לי בבקשה תשובה פשוטה, אני לא מדען, אלא מכונאי רכב, תודה

  • tאמנון

    חור שחור

    תודה על התשובה, אבל- אנו יודעים(כנראה) ממה עשוי כוכב נייטרונים, יודעים(כנראה) ממה עשוי הרכב היקום, והרכב היסודות, ויודעים שכוכב גדול, כשקורס , הופך לכוכב ניטרונים, ואם הוא גדול יותר, הופך לחור שחור, אז אם כך, ממה הוא עשוי? אבני היסוד ביקום לא משתנות , ויש נוסחאות שאומרות(כנראה) את כל הגדלים של הקריסה, אז האם המדענים לא יודעים מה הרכב הכוכב השחור? האם הניטרונים, או מה שלא יהיה הופכים לחומר חדש שלא מוכר למדענים? תן לי בבקשה תשובה פשוטה, אני לא מדען, אלא מכונאי רכב, תודה

  • אמנון

    הרכב חור שחור

    כמו שכוכב ניטרונים מורכב מניטרונים, שהבנתי ששוכבים אחד על השני, ללא קליפת אלקטרונים , וכך הצפיפות היא מקסימלית, חור שחור צריך להיות דומה, אבל יותר דחוס, לא? מה, יש פה ניסים ונפלאות, או דברים לא ידועים, הרי חומר מורכב מאבני יסוד דיי ידועות, וחור שחור היה קודם כוכב ניטרונים, לא כן?

  • חיים חביב

    ניסים ונפלאות

    שלום אמנון,
    לא לא ניסים ונפלאות, פשוט קשה עד בלתי אפשרי לחקור תוכן של משהו שאפילו אור לא יוצא ממנו. ואיך תגדיר תכולה של כוכב ניוטרונים שקרס לגודל של נקודה? שוב, לא ניסים ונפלאות אלא יכולת טכנולוגית מוגבלת לחקור סינגולריות. בסינגולריות שבמרכז חור שחור יש קריסה של מערכות החוקים הידועות לנו כ"מכניקת הקוונטים" ו"תורת הייחסות" - משמע החוקים הבסיסיים של הפיזיקה שאנו מכירים מהיקום שלנו, הופכים ללא רלוונטיים. איך אפשר בכלל להגדיר תכולה של דבר שכזה?

  • אייל

    קרינה

    האם אדם שספג קרינה מסוכנת כלשהי או כל קרינה יכול לפלוט אותה על אנשים אחרים?

  • חיים חביב

    קרינה

    שלום אייל,
    התשובה היא שלא, אדם שספג קרינה לא מקרין אותה לסביבתו, אלא אם הוא בלע/ספג לתוכו את מקור הקרינה גם כן.

  • יוסי לוי

    פוליו

    ברצוני לשאול 2 שאלות
    1)כשהתחיל החיסון של הנגיף המוחלש נגד פוליו הסבירו שזה כדי שהילדים לא יהיו נשאים ואז הם ידביקו אנשים עם דיכוי חיסוני. ועכשיו אומרים לא לחסן ילד שיש לו קרוב עם דיכוי חיסוני, אז לא הבנתי דיכוי חיסוני זה סיבה כן לחסן או סיבה לא לחסן?
    2)בהמשך ישיר, האם כשיש תינוק שלא חוסן כלל ניתן לחסן את אחיו?

  • חיים חביב

    פוליו

    שלום יוסי,

    במדור "מאגר מדע" של אתר דוידסון יש מאמר מצויין על נושא הפוליו. אני מפנה אותך אל המאמר, אל הקישורים שבו ואל עשרות השאלות והתשובות שבו. אנא קרא את התשובות בעיון, ואם לא תמצא תשובה לשאלתך, אשמח לענות לך.

  • דור

    הצורה של הלב

    אני מנסה להבין מדוע ללב אין צורה גאומטרית מוגדרת. אומנם יש צלמית של הלב שלא דומה ללב האמיתי. אם אני רוצה להסביר - למי שלא ראה לב מימיו- מהי הצורה של הלב, איך אני עושה את זה?! האם אני אומר לו שהצורה היא משולש מרובע או אולי קונוס? הרי אלה יהיו הגדרות קרובות בלבד ולא צורה מוגדרת שלא הלב. אשמח להדרכה. תודה.

  • חיים חביב

    הצורה הגיאומטרית של הלב

    שלום דור,

    הלב אינו סימטרי מטבעו משום שלכל צד של הלב תפקיד אחר: צידו השמאלי מוביל דם עורקי רווי בחמצן אל כל הגוף, ומשום כך החדר השמאלי צריך להיות חזק יותר כדי לדחוף את כל הדם לעבר הגוף. לעומתו החדר הימני דוחף את הדם אל הריאות לשם נפח הדם קטן יותר ולכן אינו צריך להיות שרירי כמו החדר השמאלי. אם הייתי צריך להגדיר את הצורה הגיאומטרית של הלב, הדבר הכי קרוב אולי היא צורת ביצה. אבל, ידידי, תמונה אחת שווה אלף מילים!!!

     

  • יוסי קטן

    גודל היקום

    אדם הנמצא בכדור הארץ רואה למרחק של 14 מיליארד שנות אור מסביבו האם אדם הנמצא בגלקסיה שנמצאת במרחק של 5 מיליארד שנות אור מאיתנו רואה אופק אחר גלקסיות אחרות שמכדור הארץ לא ניתן לראותם כלומר האם היקום יותר גדול ממה שאנו רואים מכדור הארץ

  • חיים חביב

    גודל היקום

    שלום יוסי,
    אף אחד לא באמת יודע מה קורה מעבר לתחום הנראה של היקום. עם זאת התשובה הסבירה היא שכן, האופק הויזואלי במרחק 5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ שונה מזה שלנו.

  • david

    elecric

    איך אני בודק אם סוללה נטענת עדיין איכותית או צריכה החלפה

  • חיים חביב

    אורך חיי סוללה

    שלום David,
    אורך חיי סוללה מוגדר ע"פ יכולתה לספק מתח קבוע לאורך זמן. כדי לדעת האם סוללה נטענת עדיין איכותית (כלומר עומדת בהגדרות היצרן) יש למדוד את המתח שלה לאורך זמן. אפשר לעשות זאת ע"י מד-מתח ושעון. אם על פי היצרן הסוללה אמורה לספק מתח קבוע ל 50 שעות, אז יש לבדוק את מתח הסוללה אחרי קרוב ל 50 שעות פעילות.

  • ספי

    כיוון לחץ אטמוספרי

    שלום רב,
    אני מורה לגאוגרפיה לחט"ב וכאשר אני מגיע לנושא לחץ האויר אני מסביר כי מעל כל אחד מאיתנו יש עמודת אוויר של כ 600 ק"מ ומדמה לתלמידים שאם ישימו קרטון של 1 מ"ר על הראש פועל עליהם לחץ של 1 אטמ'.
    בעניין זה מספר שאלות:
    1. האם הדימוי נכון?
    2. מדוע אין אנו מרגישים זאת ? בגלל לחץ הפוך בגופנו? באוזניים?
    3. נשאלת תמיד השאלה מה קורה אם כך בחדר סגור בו אין עמודת אוויר מעלינו?
    לתשובתכם אודה מאד
    ספי

  • חיים חביב

    לחץ אטמוספרי

    שלום ספי,

    שכבת האויר באטמוספירה לא מגיעה לגובה 600 ק"מ ולכן לא יתכן שישנה עמודת אויר בגובה כזה מעלינו. בנוסף, האויר באטמוספירה הולך ונהיה דליל ככל שעולים בגובה (כבר ב150 ק"מ מעל פני הים צפיפות האויר קטנה פי מיליון כמעט) ולכן עמודת האויר לא אחידה בצפיפותה (אם שכבת האויר היתה אחידה בצפיפותה היא היתה מגיעה לגובה של 8.5 קילומטרים בערך).

    לחץ של אטמוספירה אחת פועל על כל עצם המצוי בגובה פני הים. גם אם תכנס לחדר סגור בתוך יאכטה, עדיין לחץ האויר בתוך החדר יהיה 1 אטמוספירה וזאת משום שלחץ האויר פועל לכל כיוון באותו הגובה. (אתה יכול לדמיין שעמודת האויר בעצם ממשיכה מעלה אל מחוץ לחדר, משום שהאויר מחוץ לחדר "דוחס" את האויר שבתוכו). הדימוי של קופסת הקרטון אינו ברור. אנא הסבר אותו בצורה יותר מקיפה. 1 מ"ר של אויר לא מפעיל לחץ של 1 אטמוספירה.

    אנו מרגישים שינויים בלחץ האטמוספרי כאשר אנו משנים את גובהנו (מטפסים על הר, יורדים לים המלח). אבל כל עוד נשאר באותו הלחץ לא נרגיש שינוי וזאת משום שבתוך הגוף יש לחץ דם ונוזלים שונים שאינם נדחסים בלחץ של 1 אטמוספירה. לעומת זאת, אם נצלול עמוק מדי אל תוך המים, לחץ עמודת המים שמעלנו ירסק את איברנו הפנימיים ואת הראות שלנו.

  • ספי

    הסבר השאלה

    תודה על התשובה המהירה,
    לגבי גובה האטמוספירה, חיפשתי ומצאתי שיש הטוענים שאכן מדובר על מאות ק"מ אך באמת כפי שציינת מעל 100 ק"מ האוויר דליל ביותר וזה הופך להיות כמעט חסר משמעות.
    לגבי הקרטון מדובר על לוח של 1 מ"ר על חוף הים למשל כאשר אנו מדמיינים את עמודת האוויר האנכית שמעל הלוח עד קצה האטמוספירה. ולא מדובר על קופסא של 1 מ"ק.
    בנוגע לחדר, לפי מה שהבנתי תמיד יהיה לחץ כיוון שלא ניתן לייצר מצב בו החדר היה אטום לגמרי מאז ומעולם?

  • חיים חביב

    לחץ אטמוספרי

    אם נוציא את האויר מן החדר ונאטום אותו לחלוטין אז כבר לא ישרור בחדר לחץ של אחד אטמוספירה. אבל אז מן הסתם אף אחד לא יוכל להכנס לחדר... (רק בחליפת חלל)

    לגבי הקרטון, ראשית מתנצל על הבלבול - וודאי שמ"ר = מטר רבוע ולא מעוקב. עם זאת, הלחץ שפועל על כל נקודה בקרטון הוא 1 אטמוספירה, בלי קשר לשטח פניו. אתה יכול לחשב את הכח שמופעל על קרטון ששטחו 1 מ"ר ע"י מכפלת הלחץ בשטח. העניין הוא שהלחץ המופעל על משטח הקרטון, פועל עליו מכל הכיוונים (גם מתחתיו) ולכן אין אנו חשים את "משקל" האויר שמעל הקרטון. אינני מבין אם כן, מה אתה מנסה להסביר עם עניין הקרטון.

  • ספי

    תודה על התגובות המקצועיות

    אני מנסה להמחיש לילדים בגיל חט"ב מה זו האטמוספירה , כיוון שאין אנו חשים את האוויר או רואים אותו אני עושה סוג של דמיון מודרך שיעזור להם להבין שיש חומר בטווח שבינם לבין החלל. משקל הוא מושג שקל להם להבין ועל כן הדימוי כאילו מעל כל תלמיד יש גוש אוויר (ואפילו מאד ארוך) עוזר להבין זאת ואז גם קל להם יותר להבין מדוע כאשר עולים בגובה הלחץ יורד.
    אך מכאן יש לי קושיה- אם הלחץ הפועל על גוף הוא מכל צדדיו, אז מדוע העלייה בגובה או הירידה משפיעות ? יותר מזה, כשאני צולל , האם הלחץ גם מתחתי או רק מעלי?

  • חיים חביב

    אויר

    הי ספי,
    מצטער על העיכוב בתשובה. לגבי השינוי בלחץ עם העליה או הירידה, זה בגלל שעם שינוי הגובה משתנה אורך עמוד האויר שמעליך ולכן גם הלחץ משתנה בהתאם.
    הלחץ בצלילה פועל לכל הכיוונים, ופועל גם על המים שמסביבך, והם בתורם לוחצים גם על המים מתחתיך, שלוחצים על ביטנך כלפי מעלה
    לגבי תחושה של האויר, רוח היא דרך טובה להראות תחושה של אויר. גם לנפח בלון (אני בטוח שהתלמידים יהנו מזה!), אפשר לעשות תחרות דחיסת מזרקים (שמלאים באויר כמובן!). אפשר גם להראות איך אויר, בדומה לכל חפץ אחר, דוחק מים מכלי (להכניס כוס הפוכה מלאה באויר לתוך גיגית מים).

  • אלעד כהן

    אפשרות לא לישון

    קראתי שתפקיד אחד של השינה הוא להפרשת חומרים חיוניים, ותפקיד נוסף הוא ניקוי של רדיקלים חופשיים.
    רציתי לשאול שאם נמצא דרך לספק את החומרים החיוניים הללו ללא שינה, ובעזרת ננו טכנולוגיה ננקה את הרדיקלים החופשיים בזמן עירות, אז בני אדם יוכלו לא לישון? או לישון ממש מעט? (השינה היא כמעט שליש מזמן חייו של האדם, וחבל לבזבז זמן זה)

  • דר ענת לונדון

    תפקידי השינה

    אלעד שלום,
    תודה על שאלתך,
    להלן התשובה בנוגע לתפקידי השינה,

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • חיים חביב

    שינה

    שלום אלעד,
    שאלתך הועברה למומחה והתשובה תופיע תוך מספר ימים בדף הראשי של המדור "שאל את המומחה".

  • ישראל בן הורש

    ירח בצבע צהוב

    למה בשבוע (9-16 באוגוסט) הזה הירח היה בצבע כתום\צהוב?

  • חיים חביב

    ירח צהוב

    שלום ישראל,
    הירח צהוב לעיתים משום שהאור המוחזר מפניו עובר דרך האטמוספירה של כדור הארץ בזוויות שונות (בהתאם למיקומו יחסית לכדו"א). באטמוספירה יש חלקיקים וחומרים שבולעים או מפזרים חלק מהאור הזה, אך פחות ממנו בארכי הגל המקבילים לצבע הצהוב/כתום. יתכן שהיתה הצטברות של חלקיקים שכאלה בדיוק בשבוע הזה ולכן הירח היה כתום במיוחד. ואולי...אולי הירח באמת עשוי מגבינה צהובה... :-)

  • אור

    מספר האללים בבני אדם

    מוכרים כ20000 גנים בבני אדם. האם ישנה הערכה מה מספר האללים של הגנים האלו? כלומר מה מספר המופעים הגנטיים האפשריים של בני אדם?

  • חיים חביב

    מספר האללים בבני אדם

    שלום אור,
    שאלת שאלה נהדרת אבל התשובה לה היא שלא, אין לאנושות מושג מה מספר האללים באוכלוסיה האנושית, ולו בגלל שאפילו הגדרת האלל בעצמו היא בעייתית. למשל, מהם האללים הקשורים לתכונת הגובה? אללים לתכונת עצבנות יתר? אללים לאהבה לשאול שאלות?
    יתרה על כך, הגנים אמנם מהוים את התבנית ליצירת המכונה האנושית, אולם אנו יודעים כיום כי לא רק הם משפיעים על התכונות האנושיות (אפיגנטיקה).

  • elinat

    השמש

    ברצוני לדעת האם השמש מסתובבת סביב כדור הארץ?

  • דברת כהן

    כדור הארץ והשמש

    שלום,

    כדור הארץ מסתובב סביב השמש, ולא להיפך. את/ה מוזמנ/ת לקרוא בכתבות הבאות באתר שדנות בעניין זה:
    על מערכת השמש; מהן ההוכחות לכך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך; מדוע זה קורה, ובאיזו מהירות.

    קריאה מהנה!

  • אחת:)

    שאלה

    אני לא מצליחה להבין משהו. מצד אחד רשום שכלל מילוי האורביטלים הוא כלל האוטובוס, כלומר אלקטרונים יעדיפו ללכת לתת רמה ריקה מאשר לפתוח חדשה, מצד שני קראתי שעד שאין שני אלקטרונים ברמה לא נפתחת רמה חדשה.....
    אשמח לבירור העניין.
    תודה.

  • חיים חביב

    כלל הונד

    שלום אחת,

    אני ממליץ לך לקרוא בוויקיפדיה על כלל הונד שם ההסבר מתומצת ומדויק.

  • שרי

    "מנקודת מבט מדעית - הכוס תמיד מלאה"

    ד"ר חיים חבב שלום
    ראיתי תמונה נפלאה באתר של מכון דודסון/מכון ויצמן ,הנקראת "מנקודת מבט מדעית -הכוס תמיד מלאה"
    מצולמת כוס מחציתה מים ומחציתה אוויר.
    לצערי איני מוצאת את התמונה אודה לך אם תדריך אותי כיצד למצוא את התמונה .
    בברכה ותודה מראש שרי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    זה מהפייסבוק שלנו

    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=595276300523355&set=a.1268877173...

    • עמודים