בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.

מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.

שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).


הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית

בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.

החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.

יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.

החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.

התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.

האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.

עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.

מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות. 

אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.

בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.

אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.

גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.

למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.

בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.

נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.

בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.

בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.

חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.

בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.

לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית) 

הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם. 

האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.

תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

616 תגובות

  • דפנה

    חיסון פוליו בגיל 60

    שלום, לא חוסנתי בילדותי כי אחי חלה בפוליו ואני לא נדבקתי, הרופא אז המליץ לא לחסן אותי בטענה שאני מחוסנת באופן טבעי. (הייתי אז בת כמה חודשים) כיום אני צפויה להתנדב בארגון חיבוק ראשון וב"ח "שיבא" מבקש כתנאי לכניסתי לב"ח כמתנדבת, שאקבל חיסון פוליו. האם זה מסוכן עבורי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דפנה
    ראשית ברצוני להדגיש שהאתר שלנו הינו אתר הנותן מידע מדעי בלבד ואין להתייחס בשום מקרה למידע הניתן כאן כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך.

    מה שאני כן יכול להגיד לך, שככל הנראה החיסון שהם מבקשים שתקבלי הוא החיסון המומת (IPV) אשר אינו מכיל רכיבים חיים, ונחשב כחיסון בטוח ויעיל.
    כל טוב
    ארז

  • מיה

    כמה זמו יכולים להיות נשאים

    אני מתלבטת לחסן את ילדי ושאלתי היא : האם ילדי יוכלו להיות נשאים ובעתיד הרחוק להדביק את ילדיהם או שהנשאות היא לתקופה מסויימת וכו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיה
    בהנחה שילדך לא סובלים מדיכוי מערכת החיסון, הם צפויים להיות נשאים של הנגיף המוחלש אם יחוסנו,או נגיף הבר אם לא יחוסנו בין 2-6 שבועות.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • יעל

    האם יש טעם לחסן בחיסון המוחלש אם כבר נחשפו למישהו שחוסן?

    שלום,
    1. האם יש דרך לדעת בוודאות (בדיקה) שילדי נחשפו לחיסון המוחלש דרך ילדים?
    2. בהנחה שהם נחשפו לחיסון המוחלש דרך ילדים אחרים (הם מחוסנים בחיסון המומת בלבד) האם יש טעם לאחר שנחשפו לחסן בחיסון המוחלש?
    3. האם בחיסון המוחלש הם נשאים ל- 6 שבועות בלבד ולאחר מכן כבר לא נשאים לעומת אם היו נחשפים שלא בדרך חיסון ואז הם נשאים לכל החיים? זה היתרון למעשה במתן החיסון המוחלש?
    תודה רבה
    יעל

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום יעל
    1. הדבר היחיד שניתן לבדוק הוא האם הילדים שלך נשאים של אחד הנגיפים (מוחלש או נגיף הבר) על ידי בדיקת צואה. לא ידוע לי על בדיקות מסחריות כאלו.
    2. כן, הסיכוי להדבק בנגיף המוחלש נמוך יחסית, לכן חשיפה לילדים מחוסנים איננה מספיקה.
    3. למעט מצב בו אדם מדוכא מערכת החיסון, הנשאות לנגיף המוחלש/נגיף הבר עומדת על 2-6 שבועות ולאחר מכן הנגיף יעלם מהגוף, ובעת חשיפה עתידית לא מצליח להתבסס במעיים. היתרון בחיסון הוא שהוא מונע מצב בו הילד יהיה נשא של נגיף הבר(ל2-6 שבועות).
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מיכל

    תופעות לוואי חמורות

    בדרך כלל אני לא משתפת דברים מהסוג הזה, אבל מאד חשוב לי להזהיר אתכם מפני חיסון הפוליו הארור.
    אחרי שהתנגדתי נחרצות ל-2 הטיפות הארורות הללו, חקרתי את הנושא והגעתי למסקנה שאתן לבני, נועם, את הטיפות.
    מסתבר שעשיתי טעות חמורה.

    לפני כשבועיים חיסנתי את נועם בחיסון החי-מוחלש. שבוע לאחר מכן, הוא חטף שילשולים מטורפים של שכללו החלפת טיטולים 40 פעמים ביום! בדרך נס הוא לא התייבש (אני משקה אותו במים כל 3 דקות). הוא בן שנה, ומעולם לא סבל מתופעות חמורות כאלו בעבר, וזה נמשך כבר שבוע.
    הוא גם מקיא כל מה שהוא אוכל. לקחנו אותו לרופא תורן, והאחות שקיבלה את פנינו מיהרה לכסתח ולזלזל בדאגותינו, בטענה שזה ויראלי.
    "אם בנוסף הוא מקיא אז ממש אין קשר למעיים, זה לא מהפוליו על בטוח!"
    הרופא היה מודאג, וגם הוא ציין שזה "ממש לא קשור לחיסון". לא היו לו תשובות. אמש הגענו לרופאה המקסימה של נועם שאמרה שהיא לא יכולה לשלול קשר, ויש סיכוי גדול שזה מהחיסון (כמובן שהיא נזהרה בדבריה).
    אז נועם שלי מילד מלא ואדום לחיים - נהיה חיוור וכחוש.
    אז הורים יקרים! אני כבר שבוע לא עובדת כי אני צריכה לטפל בו,
    אל תחסנו ב-2 טיפות! אל תעשו זאת לילדיכם - זה לא שווה את זה!
    גם אם מצבו של נועם אט אט מיטיב, אני מצטערת על מה שעוללתי לו, הסבל והכאב שהם יכולים לעבור רק בשביל "לחסן את הסביבה" לא שווה שום דבר.
    בבקשה מכם, תחשבו על הסיכונים שכרוכים בזה, כל פצעון על עורו מדאיג אותי יותר מתמיד.
    אנשים לא משתפים זאת ברשת ומאד מאד חשוב לדבר על תופעות הלוואי הקשות הללו. תשתפו בעצמכם אם חלילה ילדיכם נפגעו, כדי שאנשים יחדלו ויידעו למה זה גורם.

    אני מאחלת רק בריאות לילדינו ולנו.

    מיכל.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מיכל
    האתר שלנו אינו עוסק בייעוץ רפואי, על כן אינני יכול לקבוע האם תופעות הלוואי שתארת אכן קשורות לחיסון או שלא.

    למחלת הפוליו יש תופעות לוואי מאוד ברורות ומוגדרות המבוססות על תצפיות במליונים רבים של חולים מכל העולם. תסמינים אלו כוללים בין היתר שלשולים והקאות. עם זאת באותה המידה תסמינים אלו יכולים לנבוע מקלקול קיבה ווירוסים או חיידקים נפוצים אחרים.

    במקרה שלך תתכן אחת משתי אפשרויות: 1. תופעות לוואי נדירות של החיסון. תופעות אלו הן נדירות אך תמיד יש את זה שילקה בהן שעבורו זה לא ישנה אם הן נדירות או לא. 2. סמיכות זמנים לא נדירה בכלל בין מחלה בנגיף/חיידק מעיים נפוץ לבין מועד מתן החיסון.

    המון בריאות

    ארז

  • אלינור

    הדבקות

    איך יודעים אם ילד שחוסן במומת נדבק בנגיף? מהם הסימפטומים? כמה זה מסוכן לשלוח ילד בן חצי שנה שחוסן בשתי מנות בלבד של מומת, לגן בו רוב הילדים חוסנו?
    ומה ההבדל בין הדבקות מנשא ובין ההתחסנות עצמה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אלינור
    ילד מחוסן שנושא את הנגיף לא מבטא שום סימפטומים למעט הפרשה של הנגיף דרך הצואה ובסבירות נמוכה יותר מהרוק. תינוק שחוסן בשתי מנות של החיסון המומת נחשב כמוגן מנגיף הבר, קל וחומר שמהדבקות ארעית בנגיף מוחלש. הדבקה בנגיף כמוה כחיסון, רק שהסיכון הפוטנציאלי בחיסון נמוך בהרבה מהדבקות בו, כמו גם היכולת להדביק אנשים אחרים.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • לאה

    מספיק שתי חיסונים מומתים..

    שאלה מס 1:
    אם מספיק שתי חיסונים מומתים לספק הגנה כנגד הפוליו בר מדוע אם כן נותנים 3 ועוד מנת דחף (=4) ועוד מנת דחף בכיתה ב'? השאלה שלי היא רצינית בבקשה התייחס בכובד ראש כי אני כמו עוד הורים נמנעת לבנתיים לתת כל חיסון שהוא, אך אם אדע בוודאות כי מספיק שתי מנות כדי לחסן את ילדי אולי אשקול לעשות זאת ( זה מוריד בחצי את כמות החיסונים! ונותן לי תמונה שונה ממה שאומרים לי בטיפת חלב שאי אפשר להחסיר שום חיסון- ולכן יש מקום שאחשוב על כך שוב!).
    שאלה מס 2:
    נראה שאם אחסן בחיסון אחד מומת וחיסון אחד מוחלש אז אספק לילדי חיסון מלא כנגד הנגיף וגם כנגד נשאות של הנגיף האם יש בכך אמת?? (בבקשה להתייחס ברצינות כנ"ל!)
    שאלה מס 3:
    אם ילד שלא חוסן כלל נדבק מילד שנושא את החי מוחלש מה הדבר יעשה לו? האם אז הוא יתחסן כמו בטבע (כמו כאשר ילד נפגש אם הנגיף ומתגבר עלו ואז הוא מוגן כנגדו לכל החיים)
    בברכה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום לאה
    1.על מנת לייצר חסינות מומלץ לקבל 3 מנות. המנות הנוספות שניתנות הינן מנות דחף בשביל לשמר את החסינות הקיימת. המנעות ממנות דחף גורמות לחסינות לדעוך, ובמיוחד בגילאים הצעירים.

    2. האתר שלנו אינו נותן ייעוץ רפואי, על כן אני ממליץ לך להפנות את השאלה הזאת לרופא הילדים שלך. אני מעריך שהוא ימליץ לך לא להסתפק במומת אחד.

    3. באופן עקרוני אם ילד לא מחוסן נדבר מילד מחוסן בחי מוחלש הוא אמור לפתח חסינות, אבל היעילות של תהליך הדבקה כזו היא נמוכה על כן הוא לא מאוד סביר (אלא אם תנאי ההגיינה ירודים במיוחד). נגיף מוחלש כשמו כן הוא, ועל כן ההדבקה בו פחות סבירה מאשר נגיף הבר (מהטבע).

    בלי קשר אני מזמין אותך לקרוא מאמר שפרסמנו בעבר על חשיבות החיסונים שם נתנו מענה לנושאים רבים שמטרידים אנשים. באותו מאמר התעורר דיון ער שהביא לפרסום מאמר המשך המבוסס על שאלות הגולשים.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • דרורה

    חיסון פוליו לילידים החל משנות השישים

    ברצוני לברר מאיזו שנה חוסנו ילדי ישראל נגד פוליו.
    לא לכולם יש פנקסי חיסונים מאז, וברצוני לדעת באם חוסנו והאם מותר להם להיות בקרבת מתחסנים חדשים. דחוף בבקשה. תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דרורה
    בישראל החלו לחסן ב1957, וכמו כן היה מבצע חיסונים נוסף ב1988 בו קראו לאנשים לבוא להתחסן, עם זאת אני לא יודע מה היתה מידת ההיענות.

    על כל פנים, בהנחה שאין לך דיכוי מערכת החיסון, מגע עם מחוסנים לא אמור להוות סכנה, ובלי קשר אם את חוששת את יכולה פשוט להקפיד על הגיינה (נטילת ידיים של 20 שניות עם סבון).
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מוטי

    AFP ופוליו

    למיטב הבנתי, ישנו סימפטום שנקרא שיתוק רפה (AFP).
    אפשר לחלק את האנשים עם AFP ל-2 קבוצות:
    אנשים עם AFP והם נשאים של וירוס הפוליו.
    אנשים עם AFP והם לא נשאים של וירוס הפוליו.
    בקבוצה הראשונה - האנשים מוגדרים כחולי פוליו.
    בקבוצה השניה - מהי הגדרת המחלה שלהם? יש כמה אופציות?

    יש לי שאלות המשך, אבל קודם אשמח לקבל תשובה לשאלה הנוכחית וגם הבהרה אם אני מבין נכון את הדברים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום מוטי
    יש כל מני חיידקים ונגיפים שיכולים לגרום לשיתוק רפה. אחד מהם הוא הפוליו. אדם שלוקה בשיתוק רפה ונשא של הפוליו בצואה ובדם נחשב לחולה פוליו. אם אני לא טועה יש בדיקת נוכחות הנגיף גם בנוזל חוט השדרה, אבל אני צריך לבדוק את זה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • מוטי

    שאלות המשך

    תודה על התשובה. ברשותך מספר שאלות המשך:
    1. אדם שמאובחן כחולה במחלת השיתוק פוליו, למשך כמה זמן הוא יהיה נשא של הנגיף בדם/בצואה? האם נשאות הוירוס בדמו ובצואתו היא לרוב למשך 2-4 שבועות (כמו אצל נשאים רגילים שלא חולים במחלה)?
    2. אני מניח שהיום, כל אדם שמאובחן עם AFP ייבדק לנשאות נגיף הפוליו. תוכל לומר לי ממתי החלו עם המדיניות הזאת של בדיקת נשאות הנגיף לכל מאובחן AFP? (בישראל ובעולם)
    3. האם קיימת סטטיסטיקה לגבי כמות מקרי AFP (פוליו ולא פוליו) בעולם (או פר מדינה) כל שנה? תוכל להפנות אותי?
    4. לגבי מקרי AFP שהם לא פוליו - האם אותם הגורמים לAFP (נגיפים/חיידקים כמו שציינת) ידועים? יודעים לאבחן אותם? האם בודקים את הנשאות שלהם? האם ישנם עוד גורמים לAFP מלבד חיידקים/נגיפים?
    5. האם יש הבדל בין הממצאים הקליניים של AFP מפוליו לבין AFP שלא מפוליו? (ניסוח אחר - אם יש משותק AFP ואין דרך לבדוק נשאות של הנגיף. האם ניתן לאבחן אם הוא חולה פוליו או לא על סמך ממצאים אחרים?)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום מוטי
    1. נשאות אצל אדם חולה פוליו לא אמורה להיות שונה משר אצל נשא פוליו "רגיל" כלומר 2-6 שבועות.
    2-3 אני מציע לך שתפנה את השאלות הללו למשרד הבריאות/ארגון הבריאות העולמי.
    4. ישנם וירוסים/חיידקים בעלי סימפטומים דומים המוכרים, אין לי מידע לגבי סוג הבדיקות לזיהויים.
    5. ישנם סוג שונים של שיתוק חלקם דומים לפוליו וחלקם לא.
    כל טוב
    ארז

  • מוטי

    שאלה אחרונה

    אז אם אני מבין נכון מתשובתך בסעיפים 1, 4 ו5 כשיש בן אדם שלקה בשיתוק רפה אין למדע ולרפואה תשובה. אם במקרה נמצא אצלו וירוס פוליו אז קובעים שזה שיתוק פוליו כתוצאה מהוירוס. אבל בתאוריה יכול להיות שמשהו אחר גרם לשיתוק ובמקרה הוירוס אצלו. יכול להיות מקרה הפוך: בן אדם משותק אם הוא אינו נשא של הוירוס (כי עברו שבועיים) אז קובעים שהוא משותק AFP ולא מפוליו אבל יכול להיות שוירוס הפוליו כן היה אצלו וכבר לא מופרש יותר. אז אין פה שום דבר וודאי וזה הכל ספקולציות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום מוטי
    אני חושב שאני מתחיל להבין לאן אתה חותר, בוא נגיד את זה ככה: באופן תאורטי אדם שנמצא עם מאפיינים של מחלת הפוליו, בדמו נמצא נגיף הפוליו, ונמצאו ממצאים נוספים הקשורים לנגיף הפוליו בנוזל השדרתי, ככה"נ הוא שותק מנגיף הפוליו. אין ודאות של 100% אף פעם בשום דבר ברפואה. באופן תאורטי יכול להיות שהנגיף הגיע ליעד ולא תקף ובצירוף מקרים נדיר האדם לקה בשיתוק רפה שאינו קשור לפוליו. במקרה של הפוליו יש שילוב של פענוח מנגנון הדבקה ותקיפה בסיסי, מתאם בין שכיחות נגיף באוכלוסיה לשיר סימפטומי שיתוק אצל הנשאים, וירידה בשיעור סימפטומי השיתוק לאחר מבצע חיסון מסיבי. כל ראיה בפני עצמה איננה מספיקה, אבל מכלול העדויות מביא להוכחה מעל לכל ספק סביר. צירופי מקרים נדירים יתכנו אבל הם נדירים ואינם מעידים על הכלל.

    אותו הדבר נכון גם למחלות אחרות, אדם שנמצא בגרונו חיידק הסטרפטוקוק, הגרון שלו מודלק, השקדים נפוחים ויש לו חום כנראה לקה בדלקת גרון וזקוק לטיפול אנטיביוטי אבל יתכן בסבירות נמוכה שבמקרה היה לו סטרפטוקוק בגרון, ושהסימפטומים נגרמו בידי מחלה ויראלית ואז האנטיביוטיקה לא תעבוד. האם פירוש הדבר שסטרפטוקוק אינו גורם לדלקת גרון באוכלוסיה? לא.

    מקווה שעכשיו העניין ברור

    ארז

  • מוטי

    2 הבהרות בבקשה

    רשמת
    1."מתאם בין שכיחות נגיף באוכלוסיה לשיר סימפטומי שיתוק אצל הנשאים",
    2. "ירידה בשיעור סימפטומי השיתוק לאחר מבצע חיסון מסיבי"
    אפשר לראות הוכחות או רפרנסים ל2 טענות אלו?
    לדוגמא טענה 2 לא מסתדרת בהודו עם העלייה בשיעור שיתוקי AFP לאחר החיסון ההמוני (וירידה במקרי שיתוקי הפוליו).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אני אחפש לך

    הי מוטי
    אני אחפש את העדויות הללו, אבל קח בחשבון שזה יקח קצת זמן
    ארז

  • מוטי

    עדיין מחכה לעדויות...

    הי,

    עברה שנה - נראה לי מספיק זמן לחפש -:)
    אשמח אם תוכל לספק לע את העדויות הנ"ל.

    תודה,
    מוטי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    הי מוטי

    ראשית תרשה לי להתנצל על העיכוב במתן התשובה. נראה שהתגובה האחרונה שלך "נפלה בין הכסאות".

    תרשה לי לחדד את דברי. בכל מדינה בה חל מבצע חיסונים רחב ומוצלח (במדדים של שיעורי חיסון) שיעור הנשאים ירד לאפס ויחד איתו גם מקרי התחלואה בפוליו. ניתן לראות זאת במחקרים שנעשו ב:
    ארה"ב: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1554844

    הודו: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23760372

    ישראל: http://chisunim.co.il/Paper.aspx?id=85&cat=7

    לא מדובר בתנודות בגרף, או מגמת ירידה טבעית אלא צניחה דרמטית לאפס מוחלט.

    באשר למקרי שיתוק בקרב אנשים שאינם נשאים, זה יכול לנבוע מכל מני סיבות כמו מחלות שיתוקיות אחרות, תסמונות נוירולוגיות שונות.חיסון הפוליו לא יכול לתת מענה לכל המחלות השיתוקיות שישנן, אלא רק לאלו שנובעות מנגיף הפוליו.

    כל טוב
    ארז

  • ליטל

    חיסון שגרה ומדוכאי חיסון

    ועוד שאלה- משרד הבריאות בעצמו אמר שמדוכאי חיסון צריכים לא ללכת למסגרות עד תום מבצע החיסון, ואילו כעת , הם החליטו להכניס את החיסון כחיסון שגרה. איך הסתירה הזו מתיישבת? אם למשל חיסון השגרה ייעשה בגיל מסויים, אז הילדים מדוכאי החיסון באותו גיל לא יוכלו ללכת למסגרת שלהם כי סביר להניח שהרבה מחבריהם בדיוק מקבלים את החיסון? כשלא מדובר במבצע מסודר, למעשה החיסונים נמשכים כל הזמן, כי לא כולם באותה שנה בגן הם בדיוק באותו גיל וכו', כך שכל הזמן יהיו בגן ילדים שבדיוק קיבלו את החיסון. אז להבנתי, או שעכשיו יסכנו את האוכלוסיה הזו של מדוכאי חיסון ( למרות שלכאורה מטרת החיסון להגן עליה), או שהאזהרה להשאר כעת בבית עד תום המבצע היא מיותרת וזה לא מסוכן. חייב להיות אחד מהשניים לפי הגיון פשוט! מה דעתכם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ראי תשובה לשחר עידן למטה

  • ליטל

    מדוכאי חיסון

    קראתי את תשובתך לשחר, אך היא אינה מספקת בעיניי. בהנחה שהחיסון החי חייב להנתן לאחר המומת, כפי שמשרד הבריאות הסביר, הרי שזה חייב להנתן לאחר גיל חודשיים , שלושה, לפחות, כי המומת הראשון הוא בגיל חודשיים. בגיל 3 חודשים ומעלה ילדים רבים כבר נמצאים במסגרות כמו משפחתונים וכו'. ובכל אופן, אם יוחלט שאין סכנה בחיסון המוחלש השגרתי למדוכאי חיסון , למה עכשיו אומרים שיש והם צריכים להשאר בבית? יש פה סתירה שקשורה להגיון פשוט ולא לידע מדעי כלשהו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    המנה הראשונה של החיסון המומת ניתנת בגיל חודשיים ואמורה להספיק ביעילות של כ-99% להגן על התינוק מנגיף הבר, קל וחומר שמנגיף מוחלש. בנוסף בחודשים הראשונים לחייו התינוק מוגן על ידי הנוגדנים שקיבל מאימו ברחם (בהנחה שחוסנה נגד פוליו), כך שהוא מוגן. זו איננה תוכנית חדשה והיא יושמה בעבר במשך מספר שנים ללא כל עדות להתפרצות שיתוק ילדים מהחיסון המוחלש.

    על כל פנים כרגע לא ידוע באיזה גיל ינתן החיסון המוחלש, ומה תהיה המדיניות עם ילדים מדוכאי חיסון כך שכל הדיון הזה קצת מקדים את זמנו. בואי נמשיך את הדיון לכשיתקבלו ההחלטות המתאימות ונהיה חכמים יותר.

    ארז

  • לאה

    העברת נוגדנים לתינוק שנולד

    שלום!
    ראשית תודה על התשובות המעמיקות לשאלות הלא שגרתיות שיש בפורום הזה.
    1) רציתי להבין מה רמת היעילות של חיסון הפוליו לאחר כל מנת חיסון - ראשונה שניה שלישית וכו' וכן לכמה זמן היא מספקת הגנה זו?
    שאלה זו עולה לי משום שכתוב במענה שלמעלה שהאשה מעבירה את הנוגדנים לתינוק שילדה על אף שהיא אינה מחוסנת בחיסון הטבעי לנגיף שמספק הגנה לכל החיים אלא קבלה חיסון מלאכותי (מומת או חי מוחלש או גם וגם) ואני יודעת שרמת יעילות החיסון המלאכותי יורדת עם השנים (שכן מדוע אם כן מחסנים שוב את הילדים בכיתות ב' וכו').
    אם אכן רמת החסינות יורדת עם השנים כיצד אפשר לסמוך על כך ולהגיד שהתינוק מוגן כי הוא מקבל נוגדנים מאימו?
    ושאלה 2) האם תינוק יונק ממשיך לקבל מנוגדני אמו כל משךתקופת ההנקה?
    בברכה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום לאה

    1. יעילות החיסון המומת עומד על כ-90% לאחר שתי המנות הראשונות ועולה ל99% במנה השלישית. פירוש הדבר אינו שהילד 90% חסין, אלא חסין בהסתברות של 90%, כלומר 9 מתוך 10 ילדים מחוסנים גם חסינים. אצל תינוקות היא נותנת הגנה לפחות עד מנת הדחף של גיל שנה. הנוגדנים שהתינוק מקבל מאימו מספיקים לו לחודשים ספורים, וגם הגנתם מוגת ותלויה מאוד ברמת החסינות של אימו. ד"א קבלת כל החיסוניםהמומתים בזמן כולל זריקות הדחף אמורה לתת חסינות לכל החיים.

    2. הנוגדנים נגד פוליו מגיעים בעיקר מהשליה בזמן ההריון. יתכן ויש נוגדנים שעוברים גם בזמן ההנקה, אך לא נותנים חסינות כמו חיסון "מלאכותי".

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ליטל

    המשך

    הי ארז,
    עזרת לגבי השאלה שלי על 1988, אם כי , האחד שהיה מחוסן במומת וחלה- האם מכאן ניתן להסיק שהחיסון המומת עלול לא להיות מספיק כדי להגן על האדם עצמו?
    לגבי השאלה השניה שלי, של הילדה שלקתה בשיתוק, ההסבר לא ברור לי: הרי זה שהוירוס היה אצלה - זאת עובדה ( היא חוסנה), זה שהוא נעלם- זאת גם עובדה ( אין אותו כרגע בדם ובצואה שלה), אז השאלה היחידה היא האם יכל לגרום נזק בזמן שהוא היה (והוא היה- כאמור זאת עובדה). אז מה שאתה טוען זה שבעצם הוירוס היה אצלה זמן קצר מדי בכדי לגרום נזק? האם יש מידע כלשהו על זמן מינימלי שוירוס צריך להיות אצל האדם כדי לגרום נזק שיתוקי?
    אחרת אני לא מבינה את התשובה שלך. שוב , עובדה שמשותקי פוליו , שמשותקים כל החיים אינם מפרישים את הנגיף כל החיים, ההפרשה נפסקת והנזק נמשך. אז- אלא אם כן, יש תיעוד כלשהו שוירוס חייב לדגור זמן מינימלי כדי לגרום נזק - זה לא ברור לי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל

    לכל חיסון יש את מידת היעילות שלו וכך גם עם חיסון הפוליו. יעילותו כיום עומדת על 99.9% במידה ומקבלים את כל המנות וכל זריקות הדחף. אינני יודע מה היה הסיפור עם אותו חולה, אך לפי הדוח הוא קיבל 3 מנות. כיום נהוג לתת מנת דחף בגיל שנה, יתכן ובגלל אותו סיפור. מצב נוסף שאפשרי הוא שאותו ילד היה מדוכא חיסון, ואפשרות השלישית היא ביש מזל פשוט.

    כאשר נגיף הפוליו מצליח לחדור למחזור הדם ומגיע גם למערכת העצבים הוא לא תוקף ומיד נעלם. לוקח לגוף זמן להתגבר על הנגיף ולכן בדיקות שנעשו לאחר שהשיתוק התפתח היו אמורות להעלות נוכחות של הנגיף במידה והוא היה האחראי. לגבי משך זמן הדגירה, אני אבדוק את זה ואחזיר לך תשובה.
    ארז

  • ליטל

    נגיף שגורם נזק לעומת כזה שלא

    אוקיי ,אז בעצם מה שאתה אומר הוא שבמקרה שהנגיף מצליח לגרום נזק הוא בהכרח נשאר בדם ובצואה יותר זמן מאשר נגיף פוליו שהיה ולא גורם נזק. אשמח לקבל אישזהן הוכחות לאמירה זו. תודה רבה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    ליטל
    זה לא שאמרתי. מה שאמרתי הוא שכאשר הנגיף גורם לנזק הוא עדיין מצוי בדם/צואה פרק זמן מסויים לפני שמערכת החיסון מחסלת אותו. כמה זמן? 2-6 שבועות. כאשר אדם מפתח שיתוק בטווח של ימים-שבועות עדיין אפשר למצוא שאריות של הנגיף - מה שלא קרה במקרה של הילדה. הנגיף לא נעלם בן לילה.
    ארז

  • שחר עידן

    חסר חיסוני

    אנו שחר ושחר הוריה של עלמה
    לצערי עקב מבצע "שתי טיפות" - לחיסון הפוליו. עלמה נאלצת להישאר בבית. עלמה מקבוצת הילדים בעלי חסר חיסוני, כך שהגוף שלה לא יודע להילחם בחיידק הפוליו (הניתן בחיסון)- אפילו שהוא מוחלש. והיא בסיכון מאז תחילת המבצע.
    אך על מנת שעלמה תוכל לשוב לגן יהיה עלינו לחכות חודש וחצי מאחרון הילדים המחוסנים בגן.

    כעת המבצע משתנה ונכנס לחיסונים שבשירגה, מה זה אומר האם היא תשאר בבית לנצח???

    כל יום עלמה שואלת אותנו האם היום הולכים לגן, היא מאוד מתגעגעת לגן, למסגרת החמה ובעיקר לחברים.

    נודה אם תוכלו להתייחס לבקשתנו.
    ההורים : שחר ושחר עידן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות והפניות

    שלום שחר ושחר
    אינני יודע מה תהיה מדיניות החיסונים במוחלש, אך אני מעריך שהוא ינתן לתינוקות, על כן לא צפויה לבתכם סכנה בגן הילדים. היה מצב דומה בארץ בין 1988-2004 והדבר לא מנע מילדים ללכת לגן לאחר המבצע הראשוני. אני מעריך שאם תהינה הנחיות מיוחדות, משרד הבריאות יעדכן אתכם
    המון בריאות לכם ולעמליה
    ארז

  • לימור

    מספר שאלות שלא הצלחתי למצוא תשובות חד משמעיות

    ההתלבטות שלי לחסן היא מסיבות בריאותיות משפחתיות אבל חשוב לי להבין כמה דברים
    1. במידה וילדי לא מתחסנים בנגיף המוחלש ונדבקים כתוצאה מילדים אחרים בגן האם הם מתחסנים באופן טבעי?
    2 מה קורה אם חיסנתי והילדים כבר נידבקו האם יש סיכון גבוה יותר שיחלו או שריבוי נגיפים מוחלשים מסוכן יותר עבורם ו/או עבור בני משפחה?
    3. מסיבות בריאותיות חשוב לי לחסן את ילדי בחיסון שפעת האם שילוב שני החיסונים מסוכן/אלים יותר?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום לימור
    1. בהנחה שמערכת החיסון של הילדים שלך תקינה, והם נדבקים בנגיף הפוליו (בר או מחולש), הם צפויים לפתח חסינות. אם הם קיבלו את המומת כשהיו קטנים הם אמורים להיות מוגנים מהנגיף, אם לא, יש להם סיכון של 1:1,000 לסיבוכי שיתוק.

    2. נגיף הפוליו מתרבה בצורה מעריכית במעיים (כל דור הינו כפולה של הכמות מהדור הקודם), מכאן שכמות כפולה או משולשת של נגיפים לא צריכה לשנות, בייחוד אם מדובר בנגיף המוחלש.

    3. היות והאתר שלנו אינו נותן ייעוץ רפואי, את השאלה הזאת אני ממליץ לך להפנות לרופא הילדים שלך.

    כל טוב והמון בריאות
    ארז

  • שרית

    פוליו

    אם נשאות נמשכת בין 2-6 שבועות באדם בריא.
    אז למה לחסן אם הנגיף גם ככה יוצא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שרית
    אמנם הוירוס נשאר 2-6 שבועות במעיים, אך בזמן הזה הוא מתרבה ומופרש החוצה ועלול להדביק אחרים. מטרת החיסון היא למנוע מצב של נשאות של הוירוס ולא לאפשר לו להמשיך את שרשרת ההדבקה באותם 2-6 שבועות.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • עוז

    כל הכבוד על הסיכום!

    סוף-סוף עשיתם לי סדר בנושא במאמר תמציתי ונהיר - מה שלא עשו כל הפרסומים הארוכים של משרד הבריאות וכתבות באתרי חדשות כדוגמת ynet שקראתי.

  • ליטל

    1988

    רציתי לוודא האם 15 החולים בפוליו ב 1988 היו מחוסנים? רק במוחלש? רק במומת?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    מעיון במסמך שהוציא משרד הבריאות (http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Polio_inIsrae251109l.pdf) החל מעמוד 99. באירוע של 1988, היו 15 אנשים שלקו בשיתוק כתוצאה מפוליו. מתוך ה-15, 12 היו תושבי חדרה אשר 3 לא היו מחוסנים כלל, 1 היה מחוסן רק במומת, ו8 היו מחוסנים רק במוחלש. לא מצאתי אזכור לגבי המצב החיסוני של השלושה הנותרים (אלו שגרו מחוץ לעיר חדרה), אם זה חשוב לך, אני יכול לנסות לברר.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ליטל

    טיעון תמוה

    שלום, רציתי לשאול בקשר לילדה שלקתה בגיליאן ברה חמישה שבועות לאחר החיסון, ושמשרד הבריאות אמר בתגובה שהשיתוק בטוח לא נגרם בגלל החיסון משום שהנגיף לא נמצא בצואה שלה. בעיניי זה טיעון תמוה ביותר, כי זה שהנגיף לא נמצא רק אומר שהוא כבר לא נמצא ( הרי היא קיבלה את החיסון, אז הוא בטוח היה שם). האם לא ייתכן שבזמן שהוא היה במעי גרם למשהו שגרם לשיתוק ועכשיו הנגיף עצמו כבר לא מופרש אבל הנזק נשאר? הרי גם בחולי פוליו שמשותקים שנים, או כל חייהם, השיתוק נשאר והנגיף לא מופרש כל החיים, הלא כן? אז איזה מן טיעון זה? ייתכן שהשיתוק אכן לא נגרם מהחיסון או שכן, לפי מיטב הבנתי, ברגע שהנגיף לא מופרש, הדבר היחיד שזה אומר שכבר אי אפשר לבדוק האם הנגיף עבר מוטציה כלשהי, אבל אי אפשר להסיק האם הוא גרם לשיתוק או לא. האם אני צודקת? שוב, עובדה שבחולי פוליו שחולים כל החיים השיתוק נשאר והנגיף לא!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ליטל
    על מנת לזהות ששיתוק נגרם גלל וירוס הפוליו, צריך שתהיה נוכחות של הוירוס בצואה ובדם. במקרה של אותה ילדה לא היתה נוכחות של וירוס לא בדם ולא בצואה, לא רגיל ולא מוחלש. הוירוס לא יכול לגרום לשיתוק לאחר שהוא נעלם, ועבר מעט מדי זמן מאז האבחון שלה בשביל שהוירוס יספיק לגרום נזק ולהעלם.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • תומר

    מוחלש/מומת בגן ילדים

    מהן הסכנות לילד שמחוסן בנגיף המומת, אבל בגן שלו ישנם ילדים המחוסנים בנגיף המוחלש? האם זה נכון שאותו ילד יהיה נשא של הנגיף לכל חייו חו״ח?
    מהם היתרונות של החיסון המוחלש לילד שכבר חוסן בחיסון המומת? זאת אומרת- מה היתרון בכך לילד עצמו (לא לסביבה)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום תומר
    ילד שחוסן בנגיף המומת מוגן מנגיף הבר, וקל וחומר שמהמוחלש. הילד לא יהיה נשא לכל חייו אלא אם יש לו תסמונת חיסונית נדירה שגורמת לדיכוי מערכת החיסון. זמן הנשאות עומד על 2-6 שבועות. החיסון המוחלש לא נותן יתרון מיידי לילד המחוסן אלא מונע ממנו להיות נשא של נגיף הבר ולהפיץ אותו הלאה. ד"א אנשים שכן עלולים להפגע מנגיף הבר אלו ילדים לא מחוסנים במומת (כמו שיש בלא מעט גנים) אנשים חולים, קשישים וכו'.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • ליאת

    חיסון פוליו כמה שנים לאחר טיפולים כימוטרפים

    אני בת 40. לפני 5 שנים עברתי טיפולים כימותרפים (סרטן השד).
    האם הטיפולים הכמותרפים מוחקים את הזיכרון של המערכת החיסונית?
    אם כן האם זה רק בזמן הכמותרפיה או גם אחרי שמבריאים?
    האם חיסונים שעברתי בעבר כמו פוליו ואחרים יכולים להיות כבר לא תקפים ואולי עלי להתחסן? אם כן במה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    שלום ליאת
    ראשית ברצוני להדגיש שאין לראות בתכנים שבאתר בכלל ובתגובות בפרט כתחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. באופן עקרוני, טיפול כימותראפי לא אמור לפגוע בזיכרון החיסוני, בהנחה שלא התבצעה השתלת מח עצם. הכימותראפיה פוגעת במערכת החיסון באופן זמני. לאחר גמר הטיפול מערכת החיסון אמורה להתאושש. עם זאת אם יש לך חשש אני ממליץ לך להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.
    המון בריאות
    ארז

  • שירלי יעקב

    חיסון פוליו

    היי קראתי את הכתבה.
    בני בן שנתיים עדיין לא חוסן אני נמצאת בהריון חודש שמיני האם כדאי לחסנו או לא? קראתי במאמר כי תינוקות נמצאים בסכנה
    מה לעשות ?

  • עמודים