לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • אבי

    תאוות נחש לאישה

    לפי היהדות יכול להיות מצב שבו נחש ימשך ויתאווה לאישה (בת המין האנושי).

    האם זה יתכן ע"פ המדע ?

  • חיים חביב

    תאוות נחש לאשה

    שלום אבי,
    למרות שיחסי מין בין מינים שונים של בעלי חיים מוכרים למדע, אף מדען לא יבצע את הניסוי שיענה על שאלה כזו ממספר סיבות, והעיקרית שבהן היא שניסוי הכולל נשים, תאווה ונחשים איננו אתי ע"פ כל מוסר שהוא.

  • אני

    מדוע "שאל את המומחה" ולא "שאלי את המומחית"

    מה הבעיה לכתוב "שאלי את המומחית" וטלכתוב שהכוונה לנשים וגברים כאחד?

    ואפשר למצוא גם דרך ניטטרלית "שאלות לצוות" וכו'

    ולמה "חפש" במקום "חיפוש"?

    אם כל האתרים לא ידידותיים לנשים, אז גם זה חייב להיות ?

    אנחנו נשים ולא גברים. לא מעוניינות שתתיחסו אלינו כגברים. כמו שאתם לא מעוניינים שיפנו אליכם בלשון נקבה.

    ואל תתנו לי את התירוץ ש"כך נהוג" - זו הסיבה הכי עלובה שקיימת.

    לא מאפשרים לנו להיות נשים ואח"כ באים וטוענים שאנחנו "רוצות להיות גברים". אין גבול להיפוך היוצרות.

  • אלי

    משקל אדם מת

    מדוע אדם לאחר פטירתו, שוקל הרבה יותר מאשר שקל בחייו?
    שמעתי על כך מאנשי 'חברא קדישא', ודבר זה אף מופיע בתלמוד, תחת המשפט "חי נושא את עצמו".

    תודה רבה מראש על תשובתכם!!

    אלי

  • חיים חביב

    משקל אדם מת

    שלום אלי,
    גוף מת לא באמת שוקל יותר מגוף חי משום שחומר לא נוצר יש מאין. המאסה של הגוף המת שווה (או קטנה, תלוי כמה זמן עבר משעת המוות) לזו של הגוף החי. אם תשקול את הגוף והגופה תיווכח ששניהם בעלי אותו המשקל. אם כן, כאשר אתה שואל מדוע אדם שוקל יותר במותו, אתה וודאי מתכוון לכך שיותר קשה להזיז או להרים גופה מאשר אדם חי. ההסבר לכך הוא שאדם חי מורם ינסה לשמור על כל מיני מאפיינים פיזיקלים של גופו יציבים (למשל הוא לא יתן לראשו ליפול אחור והוא יצמיד את ידיו לגופו כך שמרכז המאסה שלו יתפזר פחות, והוא אפילו יכול לכרוך יד סביב הכתף כדי לחלק את משקל גופו על יותר שרירים ולא רק על שרירי הידיים).
    אז למען האמת גופה לא שוקלת יותר מגוף חי, ואם כבר בשלב מסויים היא אפילו תתחיל לשקול פחות! (אתה יכול לחשוב למה?)

  • אסף

    חח לא נראה לי שהוא ירצה לענות על זה

    אולי המסה לא עולה אבל אני חושב שהנפח עולה לא? אני חושב שאם משהוא טובע הוא צף ונפלט לחוף, זה נכון? למה זה קורה?

  • חיים חביב

    גופה צפה

    למה גופה צפה בדוידסון...

  • שירי

    רדיקלים חופשיים ומולקולות ריאקטיביות

    שלום,
    קראתי הגדרה של "רדיקלים חופשיים" באתר ממשלתי של ארה"ב. (קראתי גם כאן, אך ההגדרה כאן שונה ולכן זה לא רלוונטי לשאלתי).
    ההגדרה הייתה:
    highly reactive molecules that can damage cell" function"

    השאלות שלי הן:
    1. מהי מולקולה ריאקטיבית (או ראקטיבית)?
    2. האם למונח "ריאקטיבי" יש מונח אחר בעברית?

    תודה מראש על התשובות!

  • אסף

    אני לא מאמין שזאת ההגדרה שלהם לרדיקלים חופשיים

    זה תיאור שלהם לא הגדרה. עד כמה שאני יודע ההגדרה הכללית היא אטום (או מולקולה שאחד או כמה מאטומיה הם כאלו) בעל אלקטרון לא מזווג, כלומר אלקטרון עם שדה מגנטי בכיוון אחד ללא אלקטרון חבר עם שדה בכיוון השני

  • חיים חביב

    מולקולה ראקטיבית או רדיקלים חפשיים?

    שלום אסף,

    גם ה"הגדרה" שהבאת היא תיאור של המצב האלקטרוני של רדיקל, כך שבעצם שנינו מתייחסים לתיאור. אבל ההתייחסות שלי היא לשאלה הכללית "מהי מולקולה ריאקטיבית" ולא התייחסות ספציפית לרדיקלים. אם לא קלעתי בתשובה לשאלתה של שירי, אני מקווה שהיא תסביר לאיזו רמת פירוט היא זקוקה. ובכל מקרה יש לנו באתר הסבר וסרטון על העניין.

  • אסף

  • חיים חביב

    רדיקלים חפשיים

    שלום שירי,
    מולקולה ריאקטיבית היא מולקולה הנוטה להגיב ביתר קלות עם חומרים אחרים. כמובן שהמושג ריאקטיבי הוא מושג יחסי התלוי לא רק במולקולה עצמה אלא גם בחומרים שבסביבתה ובתנאים הפיזיקליים השוררים סביב המולקולה. כדוגמה אפשר לקחת את מולקולות הדלק שבמכונית. ברגע שחושפים את מולקולות הדלק לאויר ומעלים את הטמפרטורה מעל לסף מסויים תתרחש ראקציה - תגובה בין מולקולות האויר למולקולות הדלק. אבל אם נערבב את הדלק עם חנקן נקי למשל, גם אם נעלה את החום לא תקרה שום תגובה.
    לגבי תרגום עברי למונח "ריאקטיבי" שלחתי שאילתא לאקדמיה לעברית וברגע שהם ישלחו לי תשובה אפרסם אותה כאן בפורום. בינתיים אני מציע "מגיבני" במילה אחת או "נוטה להגיב בקלות" ביותר מילים...

  • שירי

    היי חיים, תודה רבה על התשובה. האם התקבלה תשובה מהאקדמיה ללשון?

    ושוב- תודה רבה!

  • חיים חביב

    תשובה מהאקדמיה ללשון

    שלום שירי,
    היום קיבלתי סוף סוף תשובה בזו הלשון מהאקדמיה ללשון:

    "שלום וברכה,
    reactive במונחי האקדמיה הוא 'היגבי, וגם 'מגיב' ו'תגובתי'.
    ראה באתר מונחי האקדמיה בקישור שלהלן.
    בברכה
    רונית גדיש
    לבירור נוסף באותו עניין אנא ציינו פנייה חוזרת ואת מספר הפנייה.
    שימו לב! אין להשיב ב"השב" או ב"reply" אלא באמצעות הקישור הזה:
    http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/haveQuestion.aspx
    מילים ומונחים שאישרה האקדמיה ראו באתר מונחי האקדמיה בכתובת: http://hebrew-terms.huji.ac.il
    המזכירות המדעית
    האקדמיה ללשון העברית
    מספר הפנייה: 28988
    תוכן הפנייה:
    חלופה עברית לריאקטיבי
    אולי "מגיבני"? "ריאקטיבי" = "נוטה להגיב בקלות"

  • אוהד

    זמן ולפני המפץ הגדול

    שלום, יש שאלה שמטרידה אותי.
    אני לא מבין את האמירה שלא היה זמן לפני המפץ הגדול. אי קיום החלל זה משהו שלא קל להבין אבל עוד איך שהו נתפש, אבל בשביל כל תהליך שהו זמן הוא הכרחי.
    נניח שאותה נקודה בה קרה המפץ הגדול הייתה מאז ומעולם במצב של אלפית שנייה לפני המפץ עצמו, איך עברה אותה אלפית שנייה בשביל שהפיצוץ יגיע אם מושג הזמן לא קיים? זה מעין פרדוקס? זו בעצם הסיבה שהנקודה הזאת נקראת סינגולריטי?
    תודה רבה, יופי של אתר.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לפני המפץ הגדול

    אוהד -
    בנוסף לתשובה של חיים, אתמול העלנו לאתר כתבה עם סרטון שעוסקת בשאלה מה היה לפני המפץ הגדול ומה גרם למפץ הגדול?

  • חיים חביב

    קיצור תולדות הזמן :-)

    שלום אוהד,

    ראשית תודה על המחמאה!

    אתה לא היחיד שקשה לו לתפוש את הרעיון של אי קיום הזמן לפני המפץ הגדול בצורה אינטואיטיבית. מעצם היותנו יצורים ביולוגים שחיים ביקום הזה, ומעצם היותו של הזמן, כפי שאנו מכירים אותו, חלק אינטגראלי מהוויתנו, הקושי הזה לא מפתיע כלל. העניין הוא שבדיוק בגלל שאנו חיים ביקום הנוכחי עם מערך החוקים הפיזיקלים שלו, אין לנו אפשרות בעצם להסתכל על מה שהתרחש במרחב הקיומי לפני המפץ הגדול. זאת משום שכל הכלים שלנו בנויים להשתמש ולמדוד בדיוק את אותם החוקים והתופעות של היקום כפי שאנו מכירים אותו, ואין לנו שום דרך (לפחות בעתיד הנראה לעין) לייצר כלים מסוג אחר - כאלה שמודדים חוקים ותופעות שאינם קיימים, או שקיימים ביקומים מסוג אחר.

    טו מייק אה לונג סטורי שורט, זו המשמעות של "הייחודיות" - הסינגולריות. בנקודת הסינגולריות כל הכללים שאנו מכירים (ואוהבים) נשברים, כל חוקי הפיזיקה הידועים חדלים מלהתקיים, וזה כולל את מימד הזמן כפי שאנו מכירים אותו. וכמו שאין לנו את היכולת להביט לתוך חור שחור ולראות מה קורה בתוכו, אין לנו גם את היכולת להביט אל מעבר למפץ הגדול כדי להבין את מה שקרה לפניו. ומכאן שנותר לנו רק לנחש ניחוש מושכל על המקור של היקום המוכר. אני רוצה להפנות אותך למאמר נהדר של סטיבן הוקינג על תחילת הזמן. אמנם באנגלית אבל בהחלט שווה לקרוא!

  • אלון

    משקל גוף מת

    שלום, ידוע שגוף מת שוקל יותר מגוף חי וכך גם בשינה. למה?

  • חיים חביב

    משקל גוף מת

    שלום אלון,
    גוף מת לא באמת שוקל יותר מגוף חי משום שחומר לא נוצר יש מאין. המאסה של הגוף המת שווה (או קטנה, תלוי כמה זמן עבר משעת המוות) לזו של הגוף החי. אם תשקול את הגוף והגופה תיווכח ששניהם בעלי אותו המשקל. אם כן כאשר אתה שואל מה הופך גופה ל"כבדה" יותר אתה וודאי מתכוון לכך שיותר קשה להזיז או להרים גופה מאשר אדם חי. ההסבר לכך הוא שאדם חי מורם ינסה לשמור על כל מיני מאפיינים פיזיקלים של גופו יציבים (למשל הוא לא יתן לראשו ליפול אחור והוא יצמיד את ידיו לגופו כך שמרכז המאסה שלו יתפזר פחות, והוא אפילו יכול לכרוך יד סביב הכתף כדי לחלק את משקל גופו על יותר שרירים ולא רק על שרירי הידיים).
    אז למען האמת גופה לא שוקלת יותר מגוף חי, ואם כבר בשלב מסויים היא אפילו תתחיל לשקול פחות! (אתה יכול לחשוב למה?)

  • אלון

    משקל גוף מת

    כנראה בגלל איבוד גזים ונוזלים?

  • שחר

    הלב

    האם יש מודל מולקולארי של הלב ופעילותו? איפה אפשר למצוא על זה מידע?

  • חיים חביב

    הלב

    שלום שחר,
    לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"מודל מולקולארי של הלב". הלב הוא איבר ואינו אחיד בהרכבו ובמבנהו ובתפקודו משתתפים תאים שונים (עצב, שריר, דם, אפיתל ועוד).
    אנא הסבר את שאלתך.

  • שחר

    למחשב את הלב

    האם יש תוכנית מחשב שמתארת את המולקולות של הלב? האם יש רעיון לפתח זאת במכון ויצמן או במקום אחר? אני מתכוון מבט מאקרו ומיקרו על הלב באמצעות מחשב....

  • חיים חביב

    "מרקו" מתהפך בקברו :-)

    שלום שחר,

    אני עדיין לא מבין בצורה ברורה למה כוונתך ב"תוכנית מחשב שמתארת את המולקולות של הלב". מבחינה אנטומית (מה שאתה קורא "מאקרו") הלב ותפקודו ידועים היטב. מבחינה מולקולרית לעומת זאת, כל סוג רקמה בלב מכיל תאים שונים שאת הביוכימיה שלהם עדיין חוקרים ברחבי העולם. לבנות תוכנית מחשב שמהווה מודל של כל המולקולות השונות בלב, כל התהליכים הביוכימיים בתאים השונים בלב, ולקשר הכל עם התפקוד של הלב ברמת הרקמה ברמת האיבר וברמת האורגניזם, את זה יהיה מאוד קשה לעשות. אם לכזה מודל אתה מתכוון, אז למיטב ידיעתי אין מודל מולקולרי ממוחשב כזה של הלב.

  • אלעד הרוש

    פירוק מי-חמצן ע"י אנזים קטלאז ממקור צמחי

    שלום, ערכנו ניסוי בפירוק מי חמצן בעזרת קטלאז בטמפ' שונות.
    מצופה מהניסוי, שב-25 מעלות צלסיוס הפירוק יהיה אופטימלי, אך התוצאות הראו שהפירוק האופטימלי היא דווקא ב-5 מעלות צלסיוס ולא כמצופה. התופעה חזרה על עצמה מספר פעמים.
    האם יש קשר למקור האנזים (תפוח-אדמה)? האם יש הסבר כללי?

  • חיים חביב

    אין מספיק פרטים על הניסוי

    שלום אלעד,
    אתה חייב לספק לי יותר פרטים על הניסוי כדי שאוכל לתת לך הסבר נכון. איך מדדתם את הפירוק האופטימלי? איך מדדתם פירוק בכלל? האם ההבדל הסטטיסטי בין המדידות משמעותי? (כלומר האם ערכתם מספיק מדידות?)

  • אלעד הרוש

    פרטים נוספים על הניסוי

    הכנסנו מבחנות עם מי-חמצן ל5 צנצנות מים בטמפרטורות הבאות: 5 מעלות צלסיוס, 25 מעלות, 45 מעלות, 65 מעלות ו-85 מעלות.
    לכל מבחנה הוכנסה קוביית סמ"ק של תפוח-אדמה ברגע ההכנסה למים. הפירוק נמדד ע"י גובה הקצף, שהוא החמצן המפורק לאחר 5 דקות שמדדנו. הניסוי בוצע מספר פעמים.
    הפירוק האופטימלי אמור להיות ב25 מעלות, אבל בכל הפעמים הוא היה ב-5 מעלות. שמרנו על טמפ' מדויקות במשך כל הניסוי.

  • חיים חביב

    קצף כמדד לפליטת חמצן

    שלום אלעד,

    מצטער על העיכוב בתשובה! גובה הקצף כמדד לפירוק חמצן הוא אמצעי שנוי במחלוקת. יציבות הקצף מושפעת מהטמפרטורה ויתכן שתוצאות הניסוי שלכם משקפות את הגורם הזה. עליכם לחשוב על גורם מדיד אחר כתלות בזמן, כדי לחשב את מהירות פעילות הקטלאז. 

    בהצלחה!!!

  • עידו פז

    חלקיקים

    מהו ניוטרינו וכיצד הוא נוצר?

  • חיים חביב

    ניוטרינו

    שלום עידו,

    יש לנו באתר סרטונים והסברים על הניוטרינו, ותוכל לקרוא עליו גם בוויקיפדיה.

  • עידו פז

    עצמות

    האים עצמות דינוזאורים זהות לעצמות שלנו מבחינת הרכבם ומבנם?

  • חיים חביב

    עצמות דינוזאורים

    שלום עידו,

    קשה מאוד לדעת מה היה ההרכב המדויק של עצמות הדינוזאורים משום שבמשך מיליוני השנים המפרידים ביננו, מרבית החומרים האורגניים (חלבונים ודנא) התפרקו למרכיביהם היסודיים ונעלמו או שעברו שינויים כימיים רבים. מרבית העצם הפכה לאבן ומעט מאוד ממנה נשאר כדי לאפיין אותה מבחינה מולקולרית. מחקר עדכני מצא ששאריות חלבוניות בעצמות דינוזאורים דומות בהרכבן המולקולרי לחלבוני העופות. סביר שמבחינה מולקולרית אם כך, עצמות הדינוזאורים יהיו דומים לאלה של העופות, אך מבחינה מבנית-צורנית, אין זה הכרח, משום שעצמות העופות מותאמות לתעופה ועצמות הדינוזאורים לא היו מותאמות לתעופה (לפחות אלו של הדינוזאורים שלא התעופפו...)

  • שחר

    התחממות גלובלית

    מהם מאפייני של ההתחממות הגלובאלית? האם יש קשר בינה לבין גידול באוכלוסיית האדם?

  • חיים חביב

    התחממות גלובלית

    שלום שחר,

    ראה כאן תשובות לשאלתך.

  • אביעד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום אביעד

    התגובה החיסונית שלנו מחולקת ל2 חלקים עיקריים - המערכת המורשת והמערכת הנרכשת. המערכת המורשת אחראית על מתן מענה מיידי לכל מני מחוללי מחלות על פי מאפיינים המשותפים לרבים מהם כמו מבנה כללי, חומרים מסויימים שנפוצים על קרום התא או הדופן של חיידקים וכו'. המערכת הנרכשת היא זו שאחראית ללמוד את הפולש ובפרק זמן של ימים-שבועות לפתח כלי נשק מונחי מטרה כלפיה - הנוגדנים.

    לשאלתך - נוגדנים ספציפים למחלות אינם עוברים בתורשה, נוגדנים נגד מבנים כלליים המשותפים להרבה מחוללי מחלות כן עוברים בתורשה.

  • אביעד

    המשך

    האם אפשר על סמך המערכת המורשת לאתר אירועים של התפרצות מגפות לפי הברירה הטבעית ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"זיהוי אירועי התפרצות מגיפות לפי הברירה הטבעית"

    המערכת המורשת היא מערכת הגנה כללית, ופועלת יד ביד עם הנרכשת. המורשת נותנת את המענה הראשוני בעוד שהנרכשת נותנת את המענה השני ויוצרת, למעשה, את הזכרון החיסוני. שתי המערכות הן חלק מהתגובה החיסונית השלמה.

  • אביעד

    המשך

    אם אוכלוסיה של בעלי חיים סובלת התקף ויראלי שמדלל את האוכלוסיה ורק בעלי מערכת חיסונית מורשת מסוימים שורדים .האם אפשר מאוחר יותר לדעת לפי זה איזה סוגי וירוסים התפרצו אצלה ו

    נניח אני משער שגם ברמה המולדת היה הבדל בן המערכת החיסונית של האוכלוסיה באירופה לזו של אמריקה ,לא ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מערכות החיסון דומות בין בעלי חיים שונים מאותו המין ולכן מה שמבדיל בין פרטים שנחשפים למחלה הוא עוצמת התגובה החיסונית ולא החלקים המשתתפים בה. את זהות הוירוסים אפשר לקבוע לפי בדיקת דם ואפיון של הוירוס עצמו. תאורטית אפשר לאפיין את הנוגדנים שנוצרו בתגובה הנרכשת ולראות "מה הם יודעים לזהות".

    לצורך העניין, בהנחה שמדובר בפרטים נורמלים, לא צריך להיות הבדל ברכיבים של מערכת החיסון המורשת בין בני אדם שונים.

  • יעקב

    עובש

    בבית חברי לאחרונה יש הצטברות עובש על הקירות האם זהו רק מפגע אסטטי או גם מפגע בריאותי חמור ואם כן מהם הסכנות ?
    תודה רבה מראש
    יעקב

  • אודליה זהבי

    עננים

    שלום!
    האם יודעים במדוייק היום כיצד נוצרים עננים?
    האם יש יכולת לעשות זאת באופן מלאכותי?

    תודה

  • חיים חביב

    עננים

    שלום אודליה,
    השאלה שלך הופנתה למומחה ותשובה לה תופיע בדף הראשי של המדור שאל את המומחה בעוד כמספר ימים.

  • שחר

    האם מים שנשים במקפיא בלי יכולת להתרחב - לא יקפאו?

    שלום,
    אם נשים מים במקפיא בתוך כלי סגור שלא מאפשר להם להתרחב בשום פנים ואופן - האם יכול להיות שהם לא יוכלו לקפוא?

  • חיים חביב

    קרח תחת לחץ

    שלום שחר,

    ראשית ראה את הסרטון הזה.

    שים לב מה רואים בתוך כדור המתכת שנשבר: שכבה חיצונית של קרח ובפנים חלל (שהכיל מים נוזליים שנשפכו לתוך הכלי כאשר כדור המתכת התנפץ). מה שקרה בתוך הכלי הוא שהמים "ניצלו" את יכולתם להדחס בעצמם (שהיא מוגבלת מאוד) וגם מתחו את דפנות כלי המתכת כדי ליצור שכבת קרח בעובי מסוים. כאשר המים לא יכלו להדחס עוד, ודפנות כדור המתכת לא עמדו עוד בלחץ, כדור המתכת התנפץ. ע"פ שאלתך עלינו להניח שאין לכלי התיאוריטי יכולת התרחבות כלל (והוא עמיד ללחצים המטורפים שנוצרים עם התגבשות הקרח). לפיכך שכבת הקרח שתיווצר תהיה דקה ותלויה רק בדחיסות המוגבלת של המים. שאר המים לא יקפאו, אלא אם תוריד את הטמפרטורה מספיק כדי לייצר קרח אמורפי - מצב מוצק של מים שאינם מסודרים בצורה גבישית.

  • שחר

    פיסיקה-האם אפשר להגיע למהירות האור בנפילה חופשית מגובה אינסופי

    שלום,
    בהתבסס על התיאוריות של גלילאו וניוטון - האם גוף בנפילה חופשית מגובה אינסופי יאיץ לנצח עד שיגיע למהירות האור או גבוהה ממנה? בהנחה שכח משיכה יפעל גם בגובה אינסוף ושאין חיכוך.
    האם מבחינה תיאורטית יש משהו שסותר את זה באחת התיאוריות של הפיסיקה המודרנית?

  • חיים חביב

    שאלה בפיזיקה

    שלום שחר,

    אתה שואל בעצם האם גוף בעל תאוצה ממושכת עד אינסוף יגיע בסופו של דבר למהירות האור?
    (גוף בעל מאסה לעולם לא יוכל להגיע למהירות האור משום שהוא יצטרך אנרגיה אינסופית לשם כך, ואין אנרגיה אינסופית ביקום...)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    אנסה להרחיב

    שלום שחר,
    לפי התיאוריה של ניוטון, אין מגבלה על המהירות של גוף בעל מאסה, ולכן הוא יכול להאיץ ככל שירצה (בנפילה חופשית או בכל דרך אחרת).
    לפי תרות היחסות הפרטית של אינשטיין גוף בעל מאסה לא יוכל לעולם להגיע למהירות האור. כשגוף בעל מאסה נע במהירות המאסה שלו גדלה, במהירויות "רגילות" זה זניח מאוד, אבל כשמתקרבים למהירות האור זה נהיה משמעותי והמאסה גדלה. ככל שנתקרב למהירות האור המאסה תגדל יותר ויותר ויהיה לנו קשה יותר להאיץ את הגוף ,ולכן כמו שחיים כתב, נצטרך אנרגיה אינסופית כדי להגיע למהירות האור וזה בלתי אפשרי.
    במאיץ החלקיקים LHC מאיצים פרוטונים למהירות של 99.9999991% ממהירות האור והמאסה שלהם גדולה פי 7461 מהמאסה הרגילה שלהם (מאסת המנוחה).

  • אסף

    הזכרתם לי משהו ממש מוזר שקראתי פעם בספר פיזיקה

    היה כתוב שם שבמקרה כמו שהחבר למעלה כתב הגוף יגיע למהירות סופית ספציפית מאוד-מהירות הבריחה שלא אותו כוח משיכה. משמע אם אני קופץ מקומה 20 ונגיד שאני מגיע עם התאוצה למהירות הבריחה כשאני מגיע לקרקע- אם אקפוץ מהקומה ה21 אגיע לאותה מהירות סופית למרות עוד זמן תאוצה
    לא היה רשום הסבר בספר ושאלתי את אבא שלי שהוא סוג של פיסיקאי והוא לא ידע מה אני רוצה, וחיפשתי הסבר ולא מצאתי, ועכשיו הזכרתם לי את זה ואני לא יודע אם זה נכון ואך יתכן שזה אפשרי. אתם שמעתם אולי משהו על זה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מהירות סופית

    אני חושב שערבבת בין כמה דברים.
    מהירות הבריחה מכוכב היא המהירות שצריך לתת לגוף על פני הכוכב כדי שיברח מכוח המשיכה של הכוכב וייצא מהאטמוספירה, היא תלויה במסת הכוכב וברדיוס שלו. כשמעבורת חלל רוצה לצאת מכדור הארץ (ולטוס לריח למשל) היא צריכה שתהיה לה מהירות גבוהה ממהירות הבריחה.
    בנפילה חופשית ללא חיכוך עם אוויר (כמו בשאלה המקורית של שחר) אין הגבלת מהירות מלבד מהירות האור, כמו שהסברתי קודם. אם יש חיכוך עם האוויר במהלך הנפילה העניינים מסתבכים, כי כוח החיכוך של האוויר תלוי במהירות הגוף (לכן כשרצים מהר מרגישים את החיכוך עם האוויר חזק יותר). בנפילה עם חיכוך הגוף יאיץ בשלב הראשון של התנועה עד שיגיע למהירות שבה הכוח שמפעיל עליו האוויר שווה לכוח המשיכה, ואז ימשיך במהירות זו בלי להאיץ יותר. שלב ההאצה הוא בדרך כלל קצר יחסית ולכן סביר שאחרי נפילה של 20 קומות הגוף כבר הגיע לאותה מהירות סופית ונפילה של עוד קומה לא תשנה את המהירות שלו. המהירות הזאת תלויה במסה של הגוף, בצורה שלו וגם בתכונות האוויר עצמו.

    • עמודים