לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • Dor

    אני יודע מה זה מספר אבוגדרו, אבל מי קבע אותו וכיצד הוא חושב?

    אשמח להסבר ברור בנושא; כל התשובות שקיבלתי עד היום היו התחמקויות לצערי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מספר אבוגדרו

    היי דור אני מבין שהכתבה הקיימת על מול זה לא מה שחיפשת.
    אכתוב הסבר מפורט על קביעת מספר אבוגדרו וחישובו - בכתבה נפרדת שתפורסם בימים הקרובים.
    שיטת החישוב שלו, כדרכן של שיטות מדעיות ישנות, בהן לא היה ציוד מדעי מתוחכם - היא פשוטה וגאונית, ובטח תפתיע אותך בפשטותה.

    בברכה
    ד"ר סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דור

    מחכה בציפיה עצומה :)

    זו בדיוק התשובה שאני מחפש הרבה זמן. שאלתי כבר מספר מורים לכימיה וגם את המורה שלי והם לא ידעו בדיוק לענות לי... (וליתר דיוק 'מרחו' אותי בתשובות שאני במקומם הייתי מעדיף לשתוק ולומר לא יודע. הם באמת חושבים שהאינטילגנציה שלנו עד כדי כך?!). תודה רבה!
    אשמח אם תגיב לתגובה הזאת כדי שאראה במייל שכתבת את הכתבה ואוכל לקרוא אותה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התפרסמה הכתבה

    בקישור: איך חישבו את מספר אבוגדרו?

  • דור

  • אורטל

    בסיסים מרככים?

    עשינו ניסוי על כרוב סגול בתמיסה אחת הוספנו בסיס ובתמיסה שנייה הוספנו חומצה. מרקם הכרוב בבסיס היה רך מאוד בהשוואה לכרוב שמוצה מהחומצה.
    רציתי לדעת מה ההסבר לכך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תגובה בין בסיסים לחומרים ביולוגיים

    באופן כללי - בסיסים מזרזים יותר מחומצות תגובה בשם 'הידרוליזה' (פירוק על ידי מים) - של מולקולות ביולוגיות רבות, וקשרים כימיים רבים - בייחוד של מולקולות גדולות. ולכן סביר שהבסיס מרכך יותר את הכרוב מהחומצה. זאת הסיבה שמסוכן לגעת בבסיסים חזקים ללא הגנה על העור - הם גורמים לכוויות כימיות. ראי גם כתבה אחרת שלנו באתר - שנוגעת בנושא הזה של הידרוליזה שבסיסים מבצעים לרקמות ביולוגיות:
    מדוע אקונומיקה (ובסיסים) גורמים למגע חלקלק של העור.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע
     

  • ירדן

    תגובה של נתרן הידרוכסיד ואלומיניום

    שלום לכל המדענים, שאלה לי אליכם:
    הגבתי אלומיניום עם נתרן הידרוקסיד ולקראת סיום הריאקציה החלו לצוף פיסות מתכתיות בצבע כהה, מה זה החומר הזה? כל האלומיניום מתפרק בתמיסה, אז מה נוצר?
    היו גם מים שיתכן וחילחלו לשם אולי זה קשור
    אם אפשר גם נוסחה כימית אני אשמח
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה - באתר

    היי ירדן,

    בדיוק יש לנו כתבה העוסקת בכך באתר - על תגובה בין אלומיניום לנתרן הידרוכסיד.

    (מתוך מדור שאל את המומחה)

    אבי

  • שרון

    אבולוציה

    כך נוכל למצוא מעברים פתאומיים של קבוצות אורגניזמים לכל אורך ההיסטוריה של המאובנים, וכך גם המצב במעבר מחסרי חוליות לבעלי חוליות. כל מחלקות הדגים שהופיעו בסילור ובדבון שונות אחת מן השנייה, ללא כל מצבי ביניים מקשרים וכולן אף נעדרות אבות קדומים. אין כל צורות ביניים גם בין הדגים והדוחיים, בין הדוחיים והזוחלים ובין הזוחלים והיונקים. תופעה זו חוזרת על עצמה גם בין בעלי החיים המהלכים על היבשה שאין כל סימני מעבר ביניהם לבין בעלי החיים המעופפים. בכל אחד מן המקרים הללו אמורה להיות אבולוציה של מיליוני שנים ואלפים רבים של יצורי ביניים. אולם טרם נמצא עד כה אף לא יצור ביניים ברור אחד. הא כיצד?? מרבית המסלולים האבולוציוניים שהוצעו עי הפאליאונתולוגים הינם קטועים בחלקם הגדול, חסרי סיוע ונשענים על תיאוריה בלבד. מכל המחקרים שנעשו לא הוכח עד כה המקור ההתחלתי של מערכה כלשהי.אשמח לקבל תשובה.

  • חיים חביב

    צורות מעבר

    שלום שרון,

    הנושא הועלה בעבר בפורום ודנתי בו בצורה די מקיפה. אתה מוזמן לעיין בחליפת ההערות בנושא ולהעלות עוד שאלות אם יש לך.

  • שולמית בר

    מלח לימון

    בניסוי שערכתי עם תלמידי לקחנו תמיסות של מלחים שונים והכנסנו לתוכן קוביות סלק בנפח זהה, מדדנו את מסתם לפני שהכנסנו אותם לתמיסות שהינן שוות ריכוז (5%).
    סוגי המלחים שהשתמשנו הם: מלח שולחן, מלח אטלנטי, מלח יוד ומלח לימון, התוצאות הן: בכל סוגי המלחים למעט מלח הלימון חלה ירידה במסה ואילו בתמיסה של מלח הלימון חלה עליה במסה. נשמח אם תסייעו לנו בהסבר התוצאות ידוע לנו שבשאר התוצאות התרחשה אוסמוזה - פלסמוליזה.
    בנוסף למרות עלית המסה יצא פגמנט אדום מהסלק בתמיסת מלח הלימון.
    תודה
    שולמית בר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    3 הסברים אפשריים

    שלום שולמית.

    במלחים עבורם הייתה ירידת משקל – ההסבר שנתתם – ירידת משקל עקב אוסמוזה / יציאת מים מתוך תאי הצמח (פלסמוליזה) נראה סביר.

    את אומרת שכאשר קוביית הסלק הוכנסה לתמיסת מלח לימון – משקלה עלה (למרות שמעט פיגמנט אדום יצא החוצה), כלומר בסה"כ נכנסו חומרים אל תוך הקוביה. השאלה - למה? אפשר לחשוב על 3 הסברים אפשריים:
     

    1. לחץ אוסמוטי נקבע על ידי כמות מולקולות החומר (מספרית, בריכוז מולרי) ולא על ידי ריכוז משקלי פשוט. כיוון שמבחינה משקלית מולקולת מלח לימון (חומצת לימון) שוקלת הרבה פחות ממלח בישול רגיל לסוגיו (192 גרם למול לעומת 58) בתמיסת ה-5% מלח לימון היו הרבה פחות חלקיקים מתמיסות 5% מלח הבישול (אם לדייק בחישוב התמיסה היא פי-6.6 פחות מרוכזת), ויכול להיות שהיא בכלל לא הייתה היפרטונית לתאי הצמח, אלא ההפך, ובתאים התרחשה דפלסמוליזה - כלומר מים נכנסו מהתמיסה אל תאי הצמח.

    2. סוג החומר עצמו – מלח לימון איננו מלח במובן הכימי שלו (תרכובת של מתכת ואל-מתכת) – אלא פשוט החומר האורגני חומצת לימון במצב גבישי טהור (מבחינה כימית יותר קרוב לגבישי סוכר מגבישי מלח). חומצת לימון הוא חומר קריטי ליצור אנרגיה בתוך תאי הגוף (בתוך המיטוכונריה – בתהליך שנקרא מעגל חומצת הלימון / החומצה הציטרית) ולכן לתאים יש אינטרס להכניס אותו לתוכם – מה שיגרום להם לעליית משקל, וגם לעליית ריכוז המומסים בתוכם, דבר שיכול לגרום אפילו לדפלסמוליזה – כניסת מים נוספת לתאים.
    (אינדיקציה שאכן זה המצב – זה אם הסלק שהיה בתוך חומצת לימון היה מעד נפוח וקשה יותר).

    3. הסבר מכיוון אחר לגמרי - נוגע לתכונה אחרת של חומצת לימון - היותה חומצה. מחקרים מדעיים מצאו כי ברמות חומציות גבוהות (pH מתחת 5) תאי צמחים גדלים - וחומצה נשאבת לתוכם על ידי התאים, מכונה acid groth.
    ראי המאמר (באנגלית) על הנושא: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19279553
    וגם כאן - תיאוריה המנסה להסביר את התהליך: http://www.plantphysiol.org/content/99/4/1271.full.pdf


    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע.

  • מעיין

    תמותה ואנרגיה

    איך זה הגיוני שבני אדם מתים, אם בני אדם תלויים באנרגיה וישנו חוק שימור האנרגיה שאנרגיה לעולם לא נעלמת אלא מומרת לאנרגיה אחרת או עוברת לגוף אחר?

  • חיים חביב

    מוות ואנרגיה

    שלום מעיין,
    מוות של אדם אינו גורם לסטייה מחוק שימור האנרגיה. גוף האדם המת והאנרגיה הכימית שבו משמשים יצורים אחרים לאנרגיה (חיידקים, פטריות ומפרקים אחרים).

  • גבי

    מה עם התשובה

    מה עם התשובה על קדמות העולם יש לכם מידע באתר או לא ???????

  • חיים חביב

    הנה תשובה

    שלום גבי,
    תאוריות קדמות העולם של אריסטו שייכות להיסטוריה ולא למדע מודרני. צר לי אך לא נוכל לספק לך תשובה על הנושא.

  • גבי

    קדמות העולם

    אפה אפשר למצוא באתר על תיאוריית קדמות העולם של אריסטו עם מידע מקיף ורחב יותר. תודה

  • חיים חביב

    קדמות העולם

    שלום גבי,
    תאוריות קדמות העולם של אריסטו שייכות להיסטוריה ולא למדע מודרני. צר לי אך לא נוכל לספק לך תשובה על הנושא.

  • גבי

    ממתין לתשובה

    אני ממתין לתשובה על השאלה מימן והליום

  • חיים חביב

  • גבי

    מימן והליום

    שלום.
    רציתי לדעת האם המימן וההליום הם יסודות כבדים או קלים, או שאחד מהם קל והשני כבד?
    עוד שאלה - הסרט על המפץ הגדול באתר הזה, מסביר שהכוכבים הראשונים שנוצרו לאחר המפץ הגדול הם בערו בטירוף, וכיון שכך- המימן וההליום שבתוכם נהפכו ליסודות כבדים. מה זאת אומרת "נהפכו ליסודות כבדים" , האם הכוונה הייתה, שבתחילה המימן וההליום היו קלים ורק אחר כך נהפכו ליסודות כבדים בגלל החום העצום של הכוכב?? זה כוונת ההסבר בסרט?
    אני רוצה לבין תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מימן והליום

    מימן והליום הם היסודות הקלים ביותר. הכוונה בהפיכה ליסודות כבדים יותר היא שבמרכזם של הכוכבים הראשונים כל כך חם שיש אפשרות שאטומי המימן ואטומי ההליום יתמזגו בהיתוך גרעיני וייצרו יסודות אחרים, כבדים יותר (כמו ליתיום או בריליום).
    בשמש קורה תהליך דומה, כאשר אטומי מימן מתמזגים לאטום הליום ובתהליך נפלטת אנרגיה, וזהו מקור האנרגיה העיקרי של השמש.

  • חיים חביב

    מימן והליום

    שלום גבי,

    מימן והליום שניהם יסודות קלים.

    מהמימן ומהליום נוצרו יסודות כבדים יותר בתהליך הנוקלאוסינתזה של המפץ הגדול ומאוחר יותר בנוקלאוסינתזה כוכבית. יש לנו באתר שתי (אחת ושתיים) הרצאות נהדרות של נשיא המכון פרופסור דניאל זייפמן על הנושא הזה, ואני ממליץ לך בחום לצפות בהן!

  • מרים מנדלוביץ

    עוצמות קול

    כאשר אני מגביר את הווליום בפלאפון שלי מה אני בעצם משנה ? האם אני משנה את תנודות האוויר? את עוצמת התנודה יוצר גלים גבוהים יתר? איך אפשר להבין את זה במילים פשוטות?

  • חיים חביב

    רמקול

    שלום מרים,

    ראשית, זה מעניין שאת מדברת על עצמך בלשון זכר. :-)

    שנית, אני ממליץ לך לקרוא על אופן הפעולה של רמקול בוויקיפדיה כדי להבין כיצד הצלילים בכלל נוצרים. אבל בגדול מה שקורה הוא שכאשר הקול מוגבר התנודות של אותו קרום שמייצר את הקול ברמקול נעשות חזקות יותר (לא תדירות התנודות אלא העוצמה שלהן). כך בעצם מוגבר הקול שנוצר בעת התנודות.

  • מרים

    תודה על התשובה

    זה בדיוק התשובה שסידרה את הדברים. תודה

  • יובל

    ספרת האחדות בכפולה

    בהינתן מספר כלשהו, איך ניתן לדעת מהן הספרות האפשריות במקום האחדות עבור כל כפולה שלו ? למשל עבור 4, הכפולות הן 4,8,12,16,20 וכך באופן מחזורי ספרות האחדות יחזרו על עצמן
    כלומר ספרות היחידות הן 4,8,2,6,0 ולכן אם יהיה מספר שנגמר ב7 או 3 הוא בטוח לא כפולה של 4. בהינתן מספר אחר איך אפשר לדעת את ספרת היחידות של כל כפולה שלו ? גם אם זו לא שיטה יעילה למבחן התחלקות זה עדיין מעניין אותי : )

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןסבינה

    ,תשובה

    כדי לקבל את הספרות האחרונות האפשריות של כל הכפולות של ספרה נתונה, יש לבדוק את המכפלות של ספרה זו עם כל אחת מהספרות מ-0 עד 9. לדוגמה: כאשר מכפילים את הספרה 5 עם כל אחת מהספרות מ-0 עד 9 רואים שכל התוצאות מסיימות ב-0 או ב-5, וכך זה יהיה עבור כל הכפולות של 5 (לא רק עבור אלה שבדקנו). הסיבה: הספרה האחרונה של כפולה כלשהי של ספרה נתונה היא הספרה האחרונה של מכפלת הספרות האחרונות. לדוגמה: הספרה האחרונה של 32 כפול 7 היא 4 והספרה 4 היא גם הספרה האחרונה של 2 כפול 7 (של מכפלת הספרות האחרונות). כדאי להיעזר בכפל ארוך כדי לברר שעובדה זו תמיד נכונה. הסיבה היא שאנו מחשבים במערכת העשרונית ושהכפל מקיים אל חוק הפילוג. אתם מוזמנים לבדוק: מהן הספרות האחרונות האפשריות של הכפולות של 0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, ו-9.

  • אהרון

  • חיים חביב

    צמתים בין-תאיים

    שלום אהרון,

    צמתים בין תאיים הם נקודות חיבור בין תאים שונים. תוכל למצוא אינפורמציה על צמתים בין-תאיים בוויקיפדיה וגם באתר שלנו.

  • יונתן שוומנטל

    הרכב כוכבי לכת חוץ שמשיים

    היי, אם כוכבי לכת חוץ שמשיים לא מפיצים אור לא ניתן לצפות בהם דרך הטלסקופ (אלא רק לצפות בכוכבי האב שלהם), כיצד ניתן לשער את הרכב הפלנטה? הרי את הרכב גרמי השמיים מוצאים לפי ספקטרוסקופיה, ובשביל ביצוע ספקטרוסקופיה, צריך אור...

  • חיים חביב

    הרכב כוכבים חוץ שמשיים

    שלום יונתן,
    שאלתך הועברה למומחה ותשובה לשאלה תופיע בימים הקרובים בדף הבית של האתר.

  • יונתן

    תשובה לשאלה

    היי, עבר כבר שבוע ועוד לא קיבלתי תשובה לשאלתי, מתי בערך אקבל תשובה? מאוד מעניין אותי לדעת...

  • חיים חביב

    סבלנות :-)

    שלום יונתן,
    אני שמח מאוד שאתה סקרן!
    הפיזיקאי שכותב את התשובה יפרסם אותה תוך מספר ימים.

  • יונתן

  • חיים חביב

    תשובה באתר

    שלום יונתן,

    תשובה לשאלתך פורסמה באתר.

  • שחר

    עיצוב חדרי ילדים ושינה

    ראיתי מודעה של חברת רהיטים בארץ (ד"א לא ישראלית) שטוענת שרהיטיה מאפשרים שינה טובה ואיכותית? האם מותר לפרסם דבר או אחר? אני יודע למשל ששינה במקומות שבהם טסים מטוסים מכתבות במהדורות החדשות הופכות את החיים לאומללים. האם יש דרך להתגבר גם על זה בעיצוב חדרי ילדים? האם חדר הילדים (או המבוגרים - [מה יש - אנחנו לא בני אדם[) יכול להיות מקום שטוב לישון בו עודף, האם יכולה להיגרם עודף שינה או חוסר שינה מעיצוב מסוים או מרהיטים מסוימים? (לבסוף: מה לגבי מיטת מסמרים - האם זה גימיק - או שבאמת אפשר לישון שינה איכותית על מיטה זו)

  • חיים חביב

    עיצוב חדרי ילדים

    שלום שחר,

    לצערי השאלה שלך טכנית מדי לאתר שלנו, ומתייחסת לחוקיות פרסום וכיו"ב נושאים שאין באפשרותנו להתייחס אליהם. בעקרון ישנם חדרים שקטים שעיצובם יקר מאוד. גם עודף וגם חוסר שינה מזיקים לבריאות ויש להמנע משניהם. בעיה ארגונומית במיטה בהחלט יכולה להפריע לאיכות השינה (זוית לא טובה של המזרן או עיקום, כרית קשה או רכה מדי, קפיצים רועשים, פינות חדות ועוד...) לגבי מיטת מסמרים, מסוכן לישון עליה משום שהעיקרון מאחרי מיטה שכזו היא שמשקלו של השוכב מפוזר על כמה שיותר מסמרים וכך הם אינם פוצעים את עורו (המשקל המתפזר על כל מסמר נמוך מספיק כדי למנוע זאת). אבל תוך כדי שינה אדם זז ומשנה את תנוחתו כך שיכול להיות מצבים שבהם משקל רב מידי ממוקד בנקודה מסוימת וכך יכולה להגרם פציעה...

  • אור לוסקי

    מספר אבוגדרו

    בוקר טוב!
    יש לי שאלה בנוגע למספר אבוגדרו: כיצד הגיעו אליו? מדוע דווקא הוא המספר המייצג את מספר החלקיקים במול אחד של חומר?

    תודה רבה, ושבת שלום.

    אור.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כתבה על מול

    שלום אור, ראה הכתבה שלנו (והסרטון) 'מהו מול (מספר אבוגדרו)' -
    אם יש לך עוד שאלות אחר-כך, אתה מוזמן לשאול.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ועוד כתבה - איך חשיבו את מספר אבוגדרו

    הוספנו עוד כתבה לאתר - שממש מפרטת איך הגיעו למספר אבוגדרו

  • שחר

    פרטוקול תקשורת

    האם אפשר להגדיר את TCP - כ"חומת אש" פרימיטיבית? כיצד התפתחו פרוטוקולים אחרים מפרוטוקול זה (האם הוא בכלל 'אב-טיפוס' של פרוטוקולים) שהם "חומת אש" ודומיה או פרוטוקולים ששונים מפרוטוקול זה? האם "חומת אש" היא פרוטוקול? כיצד "חומת האש" שומרת על תקשורת בטוחה בין מחשבים? האם קיימים מודלים אחרים חוץ ממודל OSI שלמדתי עליו לפני 12 שנים בכיתה י"ב של אז? תודה אם אקבל תשובה.

  • חיים חביב

    פרוטוקול תקשורת

    שלום שחר, לצערי שאלתך טכנית מדי לפורום שלנו. תוכל לקרוא על TCP בוויקיפדיה, ולפרסם את שאלתך בפורום טכני מתאים.

  • בסאם

    חסימת קרינה אלקטרומגנטיים ממכשירי חשמל ומשקעים חשמליים .

    יש לי מכשיר למדידת כמות הקרינה האלקטרומגנטיים , ואני עושה עבודת חקר בבית הספר על חומרים שחוסמים את הקרינה האלקטרומגנטית ויצא שחומר שעשוי מגומי דק ( פנימי של כדור או גלגל ) חוסם כליל את הקרינה . מה ההסבר המדעי לכך ? תודה .

  • חיים חביב

    חסימת קרינה אלקטרומגנטית

    שלום בסאם,

    יש לנו שני מאמרים נהדרים באתר על חסימת קרינה אלקטרומגנטית. קרא את המאמרים (האחד והשני) ואם הם לא יספקו אותך חזור ושאל שאלתך.

  • בסאם

    חסימת קרינה אלקטרומגנטית .

    תודתי לחיים חביב על ההתיחסות המהירה לשאלתי , אבל לא קבלתי מענה לשאלתי דרך המאמרים שהזכרת . לכו אני מאד מבקש הסבר לחסימת הקרינה האלקטרומגנטחת ע"י יריעת גומי . תודה

  • בסאם

    חסימת קרינה אלקטרומגנטית ע"י גומי

    למרות ששאלתי פעמיים אותה שאילה , עדיין לא קבלתי תשובה . התשובה חיונית מאד בשבילי . תודה .

  • חיים חביב

    חסימת קרינה אלקטרומגנטית

    שלום בסאם,
    חסרים לי נתונים כדי שאוכל לנסות להסביר לך מדוע הגומי חסם את הקרינה. מהו אורך הגל של הקרינה אותה אתה מודד? האם הגומי הוא באמת גומי נקי או שהוא מכיל מרכיב מתכתי? מהו המרחק ממקור הקרינה שאתה מודד בו?

  • בסאם

    חסימת קרינה אלקטרומגנטית ע"י גומי .

    לחיים שלום . התדר של הקרינה הוא 50 הרץ , המרחק משקע החשמל הוא אפס , הגומי בעובי 2 מלמיטר וחסר בו מרכיב מתכתי ( הגומי הפנימי של כדור הרגל) .תודה .

    • עמודים