לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • חיים חביב

    תגובה לדלקים שונים

    שלום צולי,

    בנזין וסולר דומים מאוד בתכונותיהם הכימיות (פחמימנים שונים) ובעצם מורכבים מתערובת של חומרים אורגניים שונים. קשה מאוד להבחין בינהם ע"י תגובה כימית ויש להשתמש בשיטות אחרות כדי להבדיל. במעבדות משתמשים לרוב בספקטרומטרית מאסות משולבת עם כרומטוגרפיה גזית כדי להבחין. שיטה פשוטה אך מסוכנת להבדיל בין החומרים היא להדליק ניצוץ בסמוך לשטח פני הנוזל. בנזין נדיף ואדיו מתלקחים בקלות בעוד שסולר נדיף הרבה פחות ולכן לא ידלק בקלות. שיטות אחרות להבחנה הן ריח וצבע שונים.

  • אלי

    גמל שלמה

    ראיתי כאן שמספר למה קוראים לחיפושית פרת משה רבנו,
    אני אשמח אם תוכל לספר לי למה קוראים לחרק "גמל שלמה" כך..?

  • חיים חביב

    גמל שלמה

    שלום אלי,

    ראה תשובה בערך על גמל שלמה בוויקיפדיה.

  • דור

    מחפש רעיונות לניסויים שממחישים את ההבדל בין דיפוזיה לאוסמוזה

    אני כל פעם מסתבך בהבנת ההגדרה ואני בטוח שרק אם אבצע קצת ניסויים אזכור את זה... :)

  • אלון

    המשך השאלה בדבר יסודות החיים מתקופת המפץ הגדול

    האם ידוע או יש השערות כל שהם על המקורות ותהליך ההיווצרות של ליסודות החיים , כמו : התאים הפשוטים הוירוסים , מולקולות ה DNA ו RNA
    שוב תודה רבה
    אלון

  • דור

    בוודאי

    ישנם אין ספור ספרים שעוסקים בכך.
    כנקודת מוצא אשאיר לך קישור לסרטון כאן באתר שעוסק בכך:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%94%D7%9E%D...

    בנוסף לכך, קרא בויקיפדיה את הערך "מוצא החיים" שיספק לך מקורות רבים נוספים העוסקים בשאלה זו. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90_%D7%94%D7%97%D7%99...

  • אלון

    תגובה ושאלה

    ראשית דור תודה רבה לך , הרבת לי תובנות חדשות ! לי החומר אני מבין שהחומרים והמולקולות הבסיסיים להיווצרות החיים הם בעצם " חומרים חכמים " או " חומרים בעלי אינטלגנציה בסיסית קדומה " בנגוד לחומרים אחרים בטבע . אפשר לראות בהיווצרות החיים סוג יצירה טבעית של חומרים אלו בעזרת החומרים והתנאים שקיימים בסביבה הקרובה והרחוקה מהם . חומרים אחרים לא מסוגלים ליצור חיים וכל מה שהאדם יוצר מהם הם תוצרים לא חיים . אם כך נראה שהאדם מבין ברמה כללית את היווצרות החיים גם אם עדיין לא מכיר את היכולות , הכללים והחוקים המלאים הבסיסיים של ה "חומרים החכמים " . נראה שזה האתגר הגדול ביותר העומד היום בפני המין האנושי , שיוכל גם לתרום להתפתחות המדע . אם זה כך מה התחום / התחומים החשוב ביותר שאותו מנסים לחקור ולגלות היום
    בנושא היווצרות החיים ? והאם לדעתך יש סיכוי שהאדם יוכל להגיע ליכולות כאלו שיאפשרו לו יצירת חיים יש מאין ( יצירת סוגי חיים בסיסיים או יותר מתקדמים מאותם חומרים ומולקולות בסיסיות של החיים ) כמובן אם עדיין לא הגענו ליכולת כזאת עדיין ?

  • דור

    תשובות

    התחומים החשובים ביותר שאותם מסים לחקור ולגלות היום בנושא היווצרות החיים הם בעיקר שניים: גנטיקה מצד אחד, ופיזיקה וקוסמולוגיה מצד שני.

    לגבי השאלה אם יגיעו בעתיד לאפשרות לברוא יצור חי ממולקולות,
    אני מניח שבשביל להגיע לדבר כזה מדע הביוכימיה צריך להתקדם עוד הרבה מאוד ולהבין עוד תהליכים רבים סתומים המתקיימים בתא. נכון לעכשיו אין פריצת דרך בנושא.

    (עם זאת, מספר חוקרים בארה"ב עובדים על פיתוח תא חצי מלאכותי, קרא כאן: http://www.hayadan.org.il/newlife-221102/
    וגם כאן: https://www.google.co.il/search?q=%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%97+%D7%A8%...

  • אלון

    תגובה ושאלה

    דור תודה רבה לך , אלו ניסיונות מעניינים ראשונים מעשיים של בני אדם ליצור משהו חי על כדור הארץ .
    כתבת שמנסים לחקור גם בתחום הגנטיקה וגם בתחום הפיזיקה והקוסמולוגיה האם אתה יכול לפרט מעט יותר נקודתית במה מתמקדים המחקרים היום ?
    בעניין שבני אדם יוכלו בעתיד לברוא חיים ממולקולות , כתבת "
    ... אני מניח שבשביל להגיע לדבר כזה מדע הביוכימיה צריך להתקדם עוד הרבה מאוד ולהבין עוד תהליכים רבים סתומים המתקיימים בתא ..." האם תוכל לפרט יותר ממוקד אלו תהליכים סתומים שמתקיימים בתא , למשל החשובים שבהם , עדיין לא הובנו לאדם ?
    האם תוכל לפרט באלו נושאים , למשל , נדרשת וחסרה ההתקדמות במדע הביוכימיה ?
    תודה רבה
    אלון

  • דור

    תשובות

    המחקרים בין בקוסמולוגיה ובין בגנטיקה מתמקדים בהבנת ההתפתחות של האדם ושל היקום.

    לגבי הביוכימיה יש עוד כברת דרך ארוכה כדי להבין את התהליכים הביוכימיים בשלמותם מא' ועד ת'. לצערי לא אוכל להצביע לך על משהו ספציפי אחד. אבל היה סמוך ובטוח שיש המון... מידי פעם מתגלה עוד תהליך הבנה של מנגון מסויים. אם תרצה דוגמאות, נסה לשאול גם בפורום מדעי החיים בתפוז, שם יש דוקטורנטים או דוקטורים שעסקו או עוסקים בכך.

  • אלון

    תגובה

    דור , אני מבין שאולי כל אלו לא התחומים שלך ,
    בכל מקרה אני מודה לך על הרצון והניסיון לעזור
    שבוע טוב
    אלון

  • דור

  • אלון

    תגובה

    דור אני מודה לך מאד על תשובותיך

  • אלון

    מקורות החיים בתקופת המפץ הגדול

    שלום רב ,
    אשמח מאד לשמוע את דעתכם המדעית המלאה , בשאלות :
    1) מה ידוע על המעבר / ההפיכה בין אנרגיות לחומרים מרגע המפץ הגדול ועד היווצרות היקום לפי המבנה הנוכחי
    2) האם יסודות החיים , התאים הפשוטים ביותר של הוירוסים , מולקולות ה DNA ו RNA הצליחו להחזיק מעמד ולשרוד את תקופת המפץ הגדול והתנאים ששררו בהמשך היווצרות היקום או שלדעתכם יסודות החיים נוצרו רק לאחר שהיקום הגיע למבנה יציב ומתקדם יותר בדומה למבנה שלו כיום ?
    תודה רבה
    אלון

  • חיים חביב

    מקורות החיים בתקופת המפץ

    שלום אלון,

    1. ראשית אני ממליץ לך בחום רב לראות באתר שלנו את ההרצאה של נשיא המכון פרופ. דניאל זייפמן על הנושא. אח"כ קרא על נוקלאוסינתזה בוויקיפדיה (ממליץ באנגלית-יותר מקיף).

    2. יסודות החיים נוצרו הרבה אחרי המפץ הגדול, כשהיקום התייצב.

  • אלון

    בעניין המידע

    חיים ,
    אני מאד מודה לך ,
    אני הכנס למקומות שהצעת והנסה להבין ,
    אני מניח , את הנושאים המורכבים
    אלון

  • ענבר

    די אן אי

    אני יודעת שהצליחו לזהות קוד גנטי, אז איך לא הצליחו למצוא תרופה שמגיעה לקוד ומשנה את ההרכב שלו ופולטת את הגנים "הרעים" ומחליפה אותו בגן אחר? (כדי לצמצם מחלות טורשתיות הנגרמות מגנים אצל ההורים או מחלות הנגרמות מגן פגום).

  • דור

    DNA

    השאלה קצת לא ברורה.
    בכל אופן, אם התכוונת לשאול: איך ייתכן שהצליחו לזהות קודים גנטיים של מחלות ולא הצליחו למצוא את התרופה אליהם שתשנה אותם.

    תשובה: גנים לא ניתן לשנות בייצור ענק (המכיל מליארדי תאים) שכבר נולד. בכל רגע נתון, ואפילו בשניה הזאת שאת צופה בשורה הזאת מיליוני תאים משתכפלים בגוף שלך ואי אפשר נכון להיום לשנות את ההשתכפלות הזאת.

    מה שכן אפשר לעשות, ניתן לקחת תא בודד ולשנות אותו, כלומר 'לתקן' את הפגמים הגנטיים הידועים, ואז לשבט אותו. לדוגמה אפשר לקחת זרעון של גבר ולתקן בו את הפגמים הגנטיים ואז להכניס אותו לרחם של אישה והתינוק שייוולד לא ימשיך את התורשתיות שבגן של אבא שלו.

  • יעקב קלוג

    יום ראשון של קיץ

    עד כמה שידוע לי היום הארוך ביותר הוא 21 ביוני . אם כך מיום זה הימים מתקצרים ולכן זה חייב להיות אמצע הקיץ !!?? אבל החזאים ושאר ה"מבינים " קוראים לזה היום הראשון של הקיץ! כך בהתאמה לחורף , לאביב ולסתיו .
    מדוע לא כמו שאני חושב שצריך להיות ?

  • חיים חביב

    יום ראשון של קיץ

    שלום יעקב,

    ההגדרה של היום הראשון של הקיץ היא עניין של גאוגרפיה, תרבות ועוד דברים, ולאו דווקא הגיון. אכן יש מקומות בעולם המגדירים את תחילת הקיץ ביום מפנה השמש הקייצי (summer solstice) אך במקומות אחרים בעולם היום הזה דווקא נקרא אמצע הקיץ (midsummer). בקיצור, הגדרות הן לפעמים עניין של גאוגרפיה...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שיקול בעד ההגדרה

    בהמשך לתשובה של חיים - ובעניין ההגדרות: אפשר להגן על ההחלטה לקרוא ליום הארוך ביותר בשנה כיום תחילת הקיץ (בישראל) בכך, שאחריו הטמפרטורות הולכות ועולות, דווקא, עד שמגיעות לשיא בחודש אוגוסט (למרות ששעות האור בו מועטות יותר) - ראה הכתבה שלנו 'מדוע אוגוסט הוא החודש החם בשנה'. כלומר יש הפרש זמנים די ארוך בין שעות האור לבין הטמפרטורה, כך ששיא הקיץ מבחינת טמפרטורה הוא אוגוסט - והוא יכול להיחשב לאמצע הקיץ ה'אמיתי'.

  • רוי

    הבחנה בין סולר לבנזין

    שלום,
    נניח ויש לי 2 בקבוקים, האחד עם סולר והשני עם בנזין.
    האם ישנה דרך לדעת איזה סוג של דלק נמצא באיזה בקבוק ?
    נניח ע"ס האדים שנפלטים.

    תודה,
    רוי

  • דור

    אתה בהחלט יכול להבחין באמצעות בדיקה די פשוטה

    על ידי הרתחה. אם תרתיח את הנוזל בבקבוק האחד ל-150 מעלות והוא יתאדה אז זה סימן שהוא בנזין, ואם הוא לא יתאדה זה סימן שהוא סולר, כי סולר מתאדה רק מ-250 מעלות ומעלה... (בין טווח 150 ל250 זהו חומר אחר שנקרא "קרוסין". אבל מכיון ששאלת על בנזין וסולר אז זה מוכרח להיות כמו שאמרתי)

    האדים שיתאדו בזמן הרתחה של 200 עד 350 מעלות, אלה אדי סולר.

    ישנו ערך בויקיפדיה עם תרשים סכמתי של כל תוצר נפט וטמפרטורת הרתיחה והאידוי שלו. הערך נקרא "זיקוק נפט" (הערך האנגלי המקביל לו, עשיר יותר מבחינת אינפורמטיבית).

  • עמית

    מבדקים לנוכחות חיידקים

    שלום.
    עשיתי מעבדה ביולוגית ואני מתלבט לגבי כמה דברים:
    1. מהם המאפיינים המרכזיים של מצע קליגלר? כיצד הוא מסייע באבחנה בין החיידקים Proteus mirabilis ו- Klebsiella pneumoniae

    2. דוגמא של מזון התגלתה כמזוהמת בזיהום חיידקי.
    התוצאה שהתקבלה לאחר זריעה על גבי אגר דם ומקונקי:
    אגר דם – הייתה צמיחה
    מקונקי – הייתה צמיחה
    על פי הצמיחה על מצע מקונקי – החיידקים הם Lac -
    על פי התוצאות הללו האם החיידק המזהם הינו גרם + או גרם -?

    3.
    א. מהו עיקרון מבחן האוקסידאז, מה בודק המבחן?
    ב. בין אילו קבוצות/משפחות חיידקים מאפשר המבחן להבחין?
    ג. אם נמצא שהחיידק שזיהם את המזון שלילי למבחן האוקסיד, לאיזה קבוצה/משפחה של חיידקים משתייך החיידק?

    תודה רבה

  • חיים חביב

    עבודות בית

    שלום עמית,
    אנחנו לא אתר לפתירת עבודות בית, ולכן צר לי אך לא נוכל לעזור לך.

  • עמוס

    מתכות אלקאליות ומים

    ידוע שמתכות אלקאליות יוצרות תגובה חזקה (אנרגטית) עם מים, וכן שהתגובה חזקה יותר ככל שהמתכת האלקאלית הא בעלת אטום כבד יותר .
    א) איך מסבירים את התגובה הכימית החזקה ואת הקשר למסה האטומית?
    ב) מהם הנתונים המספריים, כלומר כמה גאול למול משתחררים כאשר רובידיום למשל יוצר תגובה עם מים?.
    בברכה
    עמוס

  • חיים חביב

    מתכות אלקליות במים

    שלום עמוס,

    יש לנו מאמר נהדר שמסביר את עניין התגובה הכימית וקשרה למסה האטומית. בקצרה ככל שאנרגית היינון יורדת חומר יגיב יותר בחזקה. אותו מאמר גם נותן ערכים מספריים לאנרגיות היינון. אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות.

  • גיל

    שריפה והשחרה של חומר

    שלום. כידוע, כששורפים משהו - הוא מיד משחיר ומצטמק. אך תהיתי לעצמי, מדוע זה כך? הרי שאני שורף פרוסת לחם או כל חומר אורגני אחר לדוגמה, במקרה זה סוכר של גלוקוז, אנרגית החום עוברת לחומר הנשרף והוא משמש כאנדותרמי (קולט אנרגיה פנימית), וכתוצאה מכך המולקולות נעות יותר מהר והטמפרטורה עולה (טמפ' היא מדד לאנרגיה קינטית ממוצעת של חלקיקים). האם העובדה שהאנרגיה הקינטית של המולקולות עולה גורמת לחומר אורגני להצטמק ולהצבע בצבע שחור כשהוא נשרף? בגדול, שאלתי הממוקדת היא:
    כשגוף קולט אנרגית חום והאנרגיה הקינטית שלו עולה, מה גורם כתוצאה מכך לחומר להיות שחור, להצטמק ולהשרף מבחינה כימית. תודה

  • חיים חביב

    שריפה והשחרה

    שלום גיל,

    ישנן שתי סיבות עקריות להצטמקותו של חומר אורגני בעת שריפה: ראשית, שריפה מלאה של חומר אורגני כמו סוכר יוצרת פחמן דו חמצני ומים (סוכרים מכילים פחמן מימן וחמצן וכך גם פד"ח ומים) ובגלל החום הרב שנוצר בשריפה הם הופכים לגז ומתנדפים לאויר (האנרגיה הקינטית של מולקולות המים והפד"ח עולה).

    הסיבה השניה היא שהחום הרב של השריפה גורם להתאדות של מים (במידה והם נמצאים בתוך החומר) מתוך האובייקט הנשרף, ולכן להתכווצותו. לגבי ההשחרה, החומר השחור שנותר לאחר שריפה או בעירה לא שלמה הוא בעצם תרכובות פחמניות או פיח שלא הפכו לפד"ח ולמים. לפיח תכונות בולעות אור ולכן הוא נראה שחור.

    אני ממליץ לך לקרוא על בעירה אצלנו באתר ובוויקיפדיה כדי להרחיב את הידע שלך בנושא.

  • רביב

    מהירות הגאות בקו המשווה

    חישוב פשוט מראה שמהירות הגאות בקו המשווה היא 1667 קמ"ש (כי בליטת המים הנוצרת ע"י משיכת הירח מצביעה תמיד לכיוון הירח והארץ משלימה סיבוב שלם מתחתיה ב 24 שעות - כלומר 40,000/24=1667).
    האם באמת בקו המשווה ישנם זרמים הנעים במהירות אדירה כזאת?

  • חיים חביב

    מהירות הגיאות

    שלום רביב,

    אני מוכרח להודות שאינני מבין לגמרי את החישוב שלך, ונראה כי אתה יוצא מתוך מספר הנחות שגויות. הירח נע סביב כדור הארץ ואינו מצוי באופן קבוע מעל קטביו, ולכן הגיאות בקו המשווה לא תהיה קבועה. כמו כן, מסלול הירח אינו מקביל למסלול סיבוב כדו"א ולכן אין להבין מכך שכדו"א ישלים סיבוב תחת הירח ב24 שעות.

    לבסוף, גורמים רבים משפיעים על זרימת מים והגאות היא רק אחת מהם (תצורת הקרקעית, טמפרטורה, רוחות, ועוד). החישוב שאתה מבצע מראה בקירוב את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב צירו. מכיוון שהמים שוכנים על פני כדור הארץ, הם מסתובבים יחד איתו באותה המהירות.

    קרא על גאות ושפל אצלנו באתר וגם על גאות ושפל בוויקיפדיה ותראה שמהירות הזרימה בגלל גיאות יכולה במקרים מסויימים להגיע עד כ17 קשר (בערך 30קמ"ש).

  • רביב

    מהירות הגיאות - תשובתך לא לעניין

    מצטער מאוד, תשובתך היא לא לעניין, לא טענתי שהירח נמצא מעל הקטבים!!
    כן, הירח לא נמצא בדיוק מעל קו המשווה נטיית המסלול שלו היא 5 מעלות - וזה ממש זניח. לתיאור שלי כאילו הוא פחות או יותר מעל קו המשווה. - זה לא ישנה את תוצאת החישוב.
    המהירות הזוויתית של הירח סביב כדוה"א היא זניחה יחסית למהירות הסיבוב של כדוה"א סביב צירו (כ 12 מעלות ביום, לעומת 360 מעלות ביום) אם תרצה חישוב מדויק יותר זה מוביל לכך שהירח נמצא בקירוב מעל אותו מקום פעם ב 24 שעות 48 דקות - ניקח 25 שעות בשביל להקל על חישוב.
    יוצא שהבליטה של המים מבצעת הקפה אחת של כדוה"א פעם ב 25 שעות שווה ערך ל 1600 קמ"ש.
    אם נפשט את התיאור שלי הגיאות צריכה להספיק להגיע ממקום למקום במהירות של 1600 קמ"ש - לא ברור לי איך זה מסתדר עם 30 קמ"ש מהירות זרימת המים.

  • חיים חביב

    תודה על ההבהרה

    שלום רביב,

    כפי שכתבתי קודם, לא היה לי ברור כיצד הגעת לחישוב הזה והיכן השגיאה בלוגיקה של החישוב. כעת, אחרי ההבהרה אני יכול לתת לך תשובה יותר ממוקדת.

    הגיאות יוצרת בעצם מעין גל עומד על פני המים. וכמו הרבה גלים אחרים על פני המים, גם הגל הזה לא יוצר תנועה אופקית אלא רק אנכית. כמובן שזו הפשטה גסה וכפי שכתבתי בתשובה המקורית (שכנראה שלא היתה כל כך "לא לעניין" בכל זאת) ישנם גורמים רבים המשפיעים על זרימת המים (גם השמש, דרך אגב, משפיעה באופן לא זניח על הגיאות!). אני שוב ממליץ לך לקרוא את הקישורים ששלחתי לך קודם וגם את המאמר הנפלא שיש לנו באתר על גל עומד.

    אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות!

  • רביב

    הגיאות אינה גל עומד

    גל עומד נוצר כתוצאה מהתאבכות 2 גלים או כתוצאה של תנועת התווך בכיוון ההפוך.
    זה לא המצב בגיאות, הגיאות היא במפורש מעבר של מים - המים זורמים כדי להעלות את גובה פני הים בנקודה שבערך מתחת לירח (או בצד השני של כדוה"א בעקבות הכח הצנטרפטלי).
    (כמובן שקראתי את המאמרים שבאתרכם, ובויקיפדיה - אין התייחסות לעובדה שהתופעה נעה במהירות של 1600 קמ"ש לאורך קו המשווה.

  • חיים חביב

    הגיאות הינה גל עומד

    רביב,

    ראה כאן וכאן לגבי גאות וגל עומד.

  • רביב

    עדיין לא גל עומד

    מאמר ראשון מדבר על המקרה הפרטי של האוקיינוס האטלנטי שם הגלים הנעים בציר צפון דרום מבטלים או מגבירים אחד את השני.
    המאמר השני מדבר על החזרים מהחוף.
    אני מדבר על הגאות הנעה לאורך קו המשווה (מזרח למערב) - אם ניקח את המקרה של האוקיינוס השקט - הרי גם אם נחשוב שזה גל העולה ויורד (כמו בציור שבמאמר השני http://ci.coastal.edu/~sgilman/770Oceansinmotion.htm
    ) כי המים נעים במעגל. גם אז מהירות המים במעגל זה צריכה להיות 1600 קמ"ש - אחרת הגל פשוט לא יספיק לנוע.

  • גדי אלכסנדרוביץ'

    למה האוויר לא שוקע עם כח המשיכה?

    הרי כוח המשיכה פועל על האוויר. אז החלקיקים שלו נעים כל הזמן וחוטפים מכות וקופצים למעלה ולמטה, אבל על כולם מופעל כל הזמן כוח שמושך אותם למרכז כדור הארץ. האם זה אומר שמתישהו כל האוויר ישקע ו"יידבק" לקרקע?

  • דודי

    אוויר

    האוויר כבר "דבוק" לקרקע, אבל על הקרקע אין די מקום בשביל כל האוויר לכן חלקיקי האוויר נערמים זה על זה. ממש כמו מים בבריכה..

  • חיים חביב

    אויר וכח המשיכה

    שלום גדי,

    אכן כח המשיכה פועל על האויר ואם לא היה פועל האויר היה "בורח" ומתפזר לחלל וכל האטמוספירה של כדור הארץ היתה נעלמת באחת - כח המשיכה גורם לאויר להצטופף סמוך לקרקע. על כל חלקיק אויר פועל כח המשיכה של כדור הארץ אבל לכל חלקיק אויר יש גם את האנרגיה הקינטית שלו (אנרגית התנועה) הנובעת מהטמפרטורה בה האויר מצוי. כל חלקיקי האויר (שהוא לא הומוגני יש לזכור!) באטמוספירת כדור הארץ נעים כל הזמן באקראיות באטמוספירה אך אין להם מספיק אנרגיה קינטית כדי "לברוח" מכח המשיכה של כדור הארץ. 

    העניין הזה בא לידי ביטוי בתופעה מעניינת: הטרופופאוזה (אותה רמה באטמוספירה שבה הטרופוספירה מסתיימת והסטראטוספירה מתחילה. טרופוספירה = שכבת האויר שבה מתרחשות תופעות של מזג אויר) בקטבים מגיעה לגובה ממוצע של כ7 ק"מ בעוד שמעל קו המשווה היא מגיעה לגובה של כ17 ק"מ, כתוצאה ישירה של טמפרטורת שכבת האויר (חמה בקו המשווה = יותר אנרגיה קינטית לחלקיקי האויר). 

    שים לב להבדל בין מים לאויר: אם תיקח מים לחלל הם לא יתפזרו לכל כיוון אלא ישארו כיחידה אחת בגלל קשרי המימן שבין מולקולות המים, לעומת זאת אם תיקח בלון אויר לחלל כאשר תשחרר את האויר הוא יתפזר לכל כיוון ולא ישאר במקומו וזאת משום שאין כח משיכה שיחזיק את האויר ואין קשרים בין מולקולריים שישמרו אותו כיחידה אחת כמו המים.

    או כמו שאמר אוונגליסטה טוריצ'לי ממציא הברומטר: Noi viviamo sommersi nel fondo d'un pelago d'aria!

  • מעתוק דורי

    כדור הארץ

    האם הצרוף של סבוב כדור הארץ סביב צירו
    והמסה הלא סימטרית של כדור הארץ
    יוצרים כח סנטרפולי ?

  • מעתוק דורי

  • שרון מילמן

    מנוע מבוסס מימן

    האם נצילות מנוע רכב תגדל כאשר אוסיף לתא השריפה מימן וחמצן שנוצרו על ידי אלקטרוליזה בעזרת המצבר של אותו רכב?

  • נדב קאופמן

    החומר שבשקיות בקופסאות הנעליים

    איזה חומר נמצא בשקיות הקטנות בקופסאות הנעליים, מה הוא עושה ואיך זה עובד?

  • חיים חביב

    סיליקה ג'ל - חומר ייבוש

    שלום נדב,

    קרא על סיליקה-ג'ל בוויקיפדיה (גם באנגלית) ואם יש לך שאלות נוספות נשמח לענות.

  • צביקה

    מדידת רדיוס כוכבי הלכת הגזיים

    בכוכבי הלכת הגזיים, מה הגבול בין פני כוכב הלכת ובין האטמוספרה שלו? או במילים אחרות, אם כוכב הלכת הוא גזי, מה מוגדר חלק מכוכב הלכת עצמו (ולכן נמדד ברדיוס) ומה נחשב כבר כאטמוספרה (ולכן לא נמדד ברדיוס)?

  • חיים חביב

    אטמוספירה של ענק-גזים

    שלום צביקה,

    לענק גזים אין "אטמוספירה" מוגדרת כפי שאנו מכירים אותה (מעבר חד בין מצבי צבירה והרכבים). אני ממליץ לך לקרוא על ענקי גזים בוויקיפדיה ואם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות לך.

  • גבי

    תולעים

    שלום.
    איך נוצרים תולעים באוכל רקוב ובבעל חיים מת?
    אני מחפש מידע מדעי מורחב בנושא זה. תודה

  • חיים חביב

    תולעים באוכל

    שלום גבי,
    תולעים זחלים ורימות באוכל נוצרים בעקבות הטלה של ביצים באותו המזון. הזחלים והרימות הם שלבי התפתחות של חרקים שונים (זבובים, יתושים, חיפושיות ועוד) והם בוקעים מהביצים וניזונים מהאוכל (המרקיב, אך לא תמיד). התולעים מגיעות לגופות מהאדמה.
    קשה למצוא מקור אחד שמציין את כל סוגי התולעים הרימות והזחלים בכל סוגי האוכל והגופות, משום שהמגוון גדול מאוד. עליך למקד את השאלה שלך.

  • יעקב קלוג

    הצילום הוא של שקיעה או של זריחה

    כאשר אנחנו מקבלים מצגות נאות להתבוננות בשמש בקצה האופק לרוב כתוב ... שקיעות ! מדוע לא זריחות ? והשאלה האם יש הבדל בין השניים כאשר לא כתוב?
    ובאופן אבסולוטי אם נשב על ספינה בלב ים ונצלם זריחה ומאותו מקום בערב נצלם שקיעה האם יהיה הבדל ?
    מעניין יהיה לקרוא דעות של הרבה "לא מומחים" לפני פסיקתו של המומחה הראשי ! :)

  • חיים חביב

    שקיעה וזריחה

    שלום יעקב,

    מצאתי בשבילך מאמר מצויין שמדבר בדיוק על כך. על קצה המזלג, בלב הים לא תוכל להבדיל בין שקיעה לזריחה בתמונה סטאטית. אבל במקומות אחרים יכולים להיות רמזים (זיהום ואבק כתוצאה מפעילות אנושית במשך היום צובע בערב את השמיים באדום-כתום וכו'.) קרא את המאמר ואם יש לך עוד שאלות אח"כ אשמח לענות.

    • עמודים