לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שחר

    קונספטואלי

    האם המושג ללא קונסטרוקטיבי הוא קונספטואלי? נתקלתי גם בהבחנה הזו של קרונקר שהוא כנראה הקדם-אינטואיציוניסט הראשון ודדיקנד - הקדם-פורמליסט הראשון? אני יודע מה פורמליזם, אבל לא בטוח לגבי אינטואיציוניזם?
    אפשר להגיד האם אני צודק קודם כל (1) בהבנת המושג קונספטואלי.
    (2) בהגדרת פורמליזם - כסדרה של סימנים המתארת הוכחה ריגוריזית (קפדנית).
    (3) בהגדרת אינטואיציוניזם - שאני לא מבין כל כך מה הגדרתו.
    אשמח אם תענה על תשובתי

  • חיים חביב

    מתמטיקה

    שחר,

    זהו אינו פורום בנושא הפילוסופיה של המתמטיקה ולכן השאלה שלך חורגת מתחום השאלות של הפורום. אני יכול בקצרה להגיד שהכוונה ב"אינטואיציוניזם" היא שהמתמטיקה בעצם עוסקת ברעיונות שאינם אמיתות מוחלטות של היקום אלא ברעיונות הנגזרים מהתפיסה האנושית של היקום ובעקרונות הנומריים והלוגיים שלהם. הגדרה ל"פורמליזם" אפשר למצוא בוויקיפדיה, והמושג "קונספטואליזם" ואינטואיציוניזם" לעיתים משמשים חליפות לתאר את אותו הרעיון. כל ההוכחות האינטואיציוניות הן הוכחות קונסטרוקטיביות ומכיוון שיש חפיפה בין אינטואיציוניזם לקונספטואליזם, אני לא חושב שאפשר להגדיר הוכחה לא קונסטרוקטיבית כקונספטואלית.

    מקווה שעזרתי.

  • שחר

  • אברהם

  • חיים חביב

    חומציות הדם וצמיגותו

    שלום אברהם,

    בגופנו חומציות הדם מבוקרת בצורה קפדנית ביותר, ושינויים בחומציות הדם יכולים לגרום למחלה ולמוות. לכן, קשה מאוד לדבר על שינוי בצמיגות הדם כתוצאה משינוי בחומציות הדם באנשים חיים. אם נוציא את הדם מהגוף ונחמיץ אותו נתחיל להשפיע על גורם חשוב שקובע את צמיגות הדם - הגמישות של תאי הדם האדומים. הגמישות של תאי הדם האדומים משפיעה על צמיגות הדם משום שככל שהתאים גמישים יותר הם מתנגדים פחות לכוחות הגזירה הנוצרים בעת הזרימה. מסתבר שככל שהדם חמוץ יותר (pH<7) תאי הדם האדומים מאבדים מהגמישות שלהם והופכים את הדם לצמיג יותר. אחזור ואדגיש שבתחום החומציות של הדם הקיים בתוך הגוף והמבוקר בצורה קפדנית ביותר אין השפעה משמעותית על צמיגותו של הדם. במצבי מחלה כמו לוקמיה, בהם יש ירידה משמעותית בספירת הדם (אך לא בחמיצותו) יש גם שינוי בצמיגות.

  • אברהם

    סביבה בסיסית

    23.12.13
    ראשית תודה על התשובה. השאלה עלתה אצלי בעקבות המלצות שבמקרים מסוימים לדוגמה סרטן ממלץ לקחת סודה לשתיה או מגנזים כדי לצור סביבה בסיסית שבה לתאי סרטן בעיה להתקיים.
    כך אשמח לשמועה את דעתך. בתודה מראש . אברהם

  • חיים חביב

    סביבה בסיסית?

    שלום אברהם,
    חשוב להבין מה מקור ההמלצות ועל איזה מדע ומידע הן מתבססות. יש סוגים רבים ושונים מאוד של סרטן, ולכן למשל יש גם סוגים רבים מאוד של "סביבה" לתאי הסרטן. אם אנחנו מתייחסים לחומציות בדם, מזון או שתיה לא משפיעים על החומציות הזו בגלל הבקרה ההדוקה.
    יש להטיל ספק רב בעצות מסוג כזה, שלא מבחינות בפרטים החשובים (ובפרטים בכלל), ומספקות "פתרונות קסם" למחלות קשות ולעיתים חשוכות מרפא.

  • אוריאל

    סיבת הקרירות כשרטובים

    לק"י

    שלום, אני מודע לזה שישנה שאלה דומה לשאלתי אך לא קיבלתי תשובה מלאה.
    נשאלתי מדוע ישנה קרירות מסוימת כאשר אנחנו רטובים ועוד יותר כאשר הנוזל נדיף מאוד?
    עניתי באופן פשטני שכשהמים מתאדים הם פשוט לוקחים איתם אנרגיה, במקרה שלנו האנרגיה תהיה בצורת חום, ולכן הרגשת הקרירות.
    המרצה שלי די צחק עלי ואמר שהסיבה היא כזאת: מולקולות חמות יותר הן מהירות יותר ולכן מתאדות ראשונות, לאחר התאדותן נשארות בעצם המולקולות הקרות יותר ועל-כן הרגשת הקרירות.
    אני רואה שבשתי התשובות, גם שלי וגם של מרצי, ישנה סתירה. אשמח שתיישבו את דעתי בנושא.

    תודה רבה,
    אוריאלץ

  • חיים חביב

    קר כשרטוב

    שלום אוריאל,
    ההסבר שנתת לתופעה של הרגשת הקור כאשר העור רטוב, דהיינו שהמים המתאדים בעקבות חומו של העור "לוקחים" איתם חלק מהאנרגיה, הוא הסבר נכון. מה שהמרצה שלך טען לגבי המולקולות הוא נכון חלקית: מולקולות חמות אכן מהירות יותר בתנועתן מהקרות, אך דבר זה אינו מסביר מדוע אנו חשים בקור. מולקולות קרות על העור יגרמו לתחושת קור משום שהן "סופגות" את חום הגוף: בהתתחממותן לטמפרטורת העור ובהמשך בהתאדותן הן "משתמשות" באנרגית חום הגוף (המולקולות החמות צריכות פחות אנרגיה והקרות צריכות יותר). בסיכומו של דבר תהליך ההתאדות של המים מעל העור הוא בעל חשיבות רבה בתחושת הקור, וזו הסיבה שאדם רטוב העומד ברוח יסבול מקור רב יותר מאשר אדם הנרטב בחדר סגור.

  • הדר

    בלון במאדים

    שלום אשמח אם תוכלו לעזור לי ב:
    האם בלון הליום העשוי מקורונום יוכל להחזיק במאדים ולהעלות משהו במשקל 700 גרם?
    אם הוא לא יוכל להחזיק האם יש חומר אחר שאפשר לשים אותו בבלון והוא יעלה את הדבר שבמשקל 700 גרם ממאדים.
    תודה
    הדר

  • חיים חביב

    קורונום

    שלום הדר,

    אינני מבין את שאלתך כראוי. ראשית, לא ברור לי מהו אותו "קורונום" שממנו עשוי הבלון. שנית, מה הבעיה העקרונית להעלות משהו בכל משקל שהוא עם בלון במאדים? צפיפות האטמוספרה במאדים לא שונה דרמטית מזו של כדור הארץ ולכן גם הליום וגם מימן יעשו את העבודה מצויין.

  • קורל

    ריק בחלל

    שלום, אשמח אם תוכלו לעזור לי בשאלות הבאות:
    1.מהו הריק ומה מאפייניו
    2.מהן ההשלכות על התפקוד שגורם הריק
    3.מהם הפתרונות הטכנולוגיים שהומצאו כדי לפתור את הבעיה

  • חיים חביב

    ריק

    שלום קורל,

    תוכלי לקרוא על ריק בוויקיפדיה כדי למצוא תשובה לסעיף הראשון. לגבי הסעיף השני, לא ברור לאיזה תפקוד את מתכוונת, ולכן לא נוכל גם לעזור לגבי הסעיף השלישי. (אם זה לגבי נשימה בחלל, הרי הפתרון הוא חליפת חלל!)

  • נועם

    מבשרי חורף?

    היי. אני מודעת לכך שהגדרת גיאופיטים "כמבשרי סתיו/גשם" אינה הגדרה מדעית, אולם הכוונה היא שהם באים בעונת הסתיו ומבשרים על בוא הגשם. בדומה לכך, ישנם גיאופיטים הפורחים מיד לאחר הגשם הראשון. רציתי לדעת אם ישנה הגדרה של "מבשרי חורף". ואילו גיאופיטים ממויינים לאיזו קבוצה?
    תודה!

  • חיים חביב

    גיאופיטים

    שלום נועם,
    שאלתך הועברה למומחה ותשובה לשאלה תופיע תוך מספר ימים בדף הבית של המדור "שאל את המומחה".

  • עופר רוטלוי

    גיאופיטים כמבשרי החורף

    שלום נועם,

    תשובה לשאלתך מופיעה בדף הראשי של "שאל את המומחה".

    עופר רוטלוי

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • עמית מאירי

  • חיים חביב

  • עמית מאירי

    ספקטרום בחלל

    יש לי שאלה, מה קורה אם אפקט הספקטרום קורה בחלל?,
    האם יש שינוי בצבעים?
    אשמח אם תענה,
    עמית מאירי

  • חיים חביב

    "אפקט הספקטרום"?

    שלום עמית,
    אנא הסבר למה כוונתך "אפקט הספקטרום".
    ואז אשמח לענות לך !

  • עמית מאירי

    ספקטרום בחלל

    בוא אתן לך דוגמה, כשמים חלון זכוכית מול השמש, השמש מקרינה את קרניה אל הזכוכית ומהזכוכית יוצאים צבעי הקשת.

  • חיים חביב

    "אפקט הספקטרום"

    שלום עמית,

    אתה וודאי מתכוון לתופעת הנפיצה של מנסרה. יש לנו מאמר נהדר על התופעה באתר וכדאי לך לקרוא אותו. תופעת הנפיצה דרך מנסרה תקרה גם בחלל משום שבבסיסה עומד עיקרון של שינוי מהירות האור בתווך שונה.

  • אליאמירי

    חור באוזון

    האים חור באוזון גורם לנזק כולשהו.?

  • חיים חביב

    חור באוזון

    שלום אליאמירי,

    אני ממליץ לך לקרוא על החור באוזון באתר שלנו, לראות את הסרטון המסביר על הנזק לשכבת האוזון, ולקרוא על החור בוויקיפדיה.

  • אילנה

    מדוע סוכריות גומי מתנפחות במים וסוכריות אחרות לא?

    כאשר שמים סוכריות גומי בתוך מים (או אלכהול) הם מתנפחות, אני מבינה שזה קורה בגלל דיפוזיה של המים לתוך הסוכריה (או נכון יותר תהגיד אוסמוזה?) אך מדוע זה קורה בסוכריות גומי ולא בסוכריות אחרות? שהן פשוט התמוססו במים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בגלל האורך...

    זה בגלל אורך המולקולות - כלומר החלקיקים שמרכיבים כל סוכריה. בסוכריה רגילה -זה מולקולות של סוכר שהן קטנות יחסית, ומתפזרות כמו כדורים קטנים בתוך מולקולות המים בזמן המסה. בסוכריית גומי מדובר בפולימר - כלומר במולקולות ענקיות (פי- 10,000-100,000 מזו של הסוכר) - הבנוייות כשרשראות ארוכות, כאן מולקולות המים רק נכנסות בין השרשראות - ומרחיקות אותן, ומנפחות את הסוכריה, אבל לא מפרידות אותן לגמרי. זה קצת דומה להמסה של עמילן במים - שיוצר מין מבנה של ג'לי - בדיוק מאותה סיבה (מים נלכדים בין השרשראות) ראי כתבה על המסה של עמילן במים.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • שחר

    שאלה

    כיצד התא מבצע שעתוק בעזרת חלבון p53?

  • חיים חביב

    p53

    שלום שחר,

    מצטער על העיכוב בתשובה לשאלתך. p53 הוא גורם שעתוק חשוב בבקרה על שכפול DNA בתאים. p53 הוא חלבון, והוא נקשר לאתרים מסוימים ב DNA ובכך משפיע על ייצור של חלבונים אחרים הקשורים לשכפול החומר הגנטי בתאים כהכנה לחלוקה תאית.

    אתה יכול לקרוא בהרחבה על p53 אצלנו באתר, או בעברית ובאנגלית בוויקיפדיה.

  • בעז

    הפרשי טמפרטורה בנוזל

    שלום,
    אני מזרים מים (מלוחים) בקצב ספיקה של כ100 מילי ליטר לדקה בלחץ של כעשירית אטמוספירה לתוך כדור (רדיוס 5 ס"מ) מלא מים (יש גם פתח יציאה). טמפרטורת המים שאני מזרים משתנה במעלה או שתיים (צלזסיוס) עד להתייצבות הטמפרטורה.. כאשר אני מודד את הטמפרטורה בכדור אני מגלה שיש הפרש טמפרטורות של מעלה עד מעלה וחצי בין הקוטב העליון והתחתון של הכדור, ובאמצע הכדור יש טמפרטורה ממוצעת בין הקטבים. האם ניתן לייחס זאת לאפקט התרמו סיפוני? כיצד ניתן להעריך סדר גודל של הפרשי טמפרטורות מהאפקט? תודה.

  • חיים חביב

    שאלה טכנית

    שלום בעז, שאלתך טכנית מידי ואינה מתאימה לפורום שלנו, המתמקד בשאלות מדעיות כלליות. נסה את הפורום הזה.

  • אסף

    לחץ וטמפרטורה של גז

    יש לי מיכל עם אוויר בלחץ אטמוספרי (כמו לחץ האוויר שבחוץ). אני מתחיל למלא אותו במים כך שלחץ האוויר גדל.
    נפח האוויר קטן וגם הטמפרטורה שלו עולה (לפי החוק PV=NRT)
    ידוע לי רק הלחץ. כיצד אפשר למצוא את הטמפרטורה במיכל כתלות בלחץ בהנחה שאין איבוד חום לסביבה?
    בתודה
    אסף חלמיש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נוסחה לשינוי טמפרטורה בעת דחיסת גז

    נוסחת הגזים האידיאלים לא תעזור לך במקרה הזה, כיוון שהיא לא תגיד לך כמה הטמפרטורה ירדה וכמה הנפח ירד (אתה רק יודע ששניהם השתנו).

    אם אתה מניח שאין איבוד חום לסביבה (למרות שזאת הנחה לא מדוייקת - כי הגז יכול למסור את החום שלו למים אותם אתה ממלא, אבל נניח לכך) יש נוסחה לכך, אם אתה מסתדר עם אנגלית ראה כאן:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Gas_compressor#Temperature

    הנוסחה היא בתמונה המצורפת:


    כאשר T זה הטמפרטורה במעלות קלווין (= מעלות צלזיוס +273)

    P זה לחץ

    ו k - - זה יחס מקדמי קיבול חום של הגז (לפי נפח ולפי לחץ קבוע), תלוי בגז, עבור אוויר זה 1.4

    לחלופין - ראה הדוגמה המחושבת של חימום בדחיסה אדיאבטית בויקיפדיה בעברית, לחישוב טמפ' בדחיסה מהירה של גז (התוצאה בשתי השיטות יוצאת זהה, כמובן).



    בברכה

    ד"ר אבי סאייג

    מכון דוידסון לחינוך מדעי

    מכון ויצמן למדע

  • שי

    שאלה בנושא טרמיטים

    שלום
    אשמח לדעת האם פועלות של טרמיטים יכולות להפוך, בהעדר מלכה, למשל ע"י העברת פריט נגוע, למלכה / מלך חדשים ולבנות מושבה חדשה.
    תודות
    שי

  • חיים חביב

    טרמיטים

    שלום שי,

    במרבית סוגי הטרמיטים, הפועלות והחיילות עוברות התמיינות סופית ואינן יכולות להפוך למלכות. ההתמיינות לשלב הבוגר (פועלת, חיילת או מתרבה) נעשית בשלב של הנימפה (לאחר הבקיעה) ותלויה בנוכחות של פרומון המופרש מהמלכה. אני ממליץ לקרוא את הערך על טרמיטים באתר שלנו וגם כאן.

  • יהודה

    יוד

    שלום, קראתי שבמצב בו מים מזוהמים בזיהום רדיו אקטיבי (שבעצמו לא ברור כל כך..) ובחיידקים ומזהמים שונים, שמים בתוכם יוד וכך הם מטוהרים.
    לא מובן לי איך זה קורה, אם שותים את המים, והיוד שספג את הזיהום נשאר במים, אז יוצא ששותים גם את הזיהום עם היוד ומה זה הועיל?

    בנוסף למה יש לגברים פטמות?

  • חיים חביב

    יוד

    שלום יהודה,

    יוד לא מטהר מים מזיהום רדיואקטיבי. זיהום רדיואקטיבי במים יכול להיות מיני מתכות או חומרים אחרים המומסים במים והם רדיואקטיביים או פליטה של יוד רדיואקטיבי ממוטות רדיואקטיביים בכורים גרעיניים. כאשר מוסיפים למים מזוהמים ביוד רדיואקטיבי את היוד הלא-רדיואקטיבי, מונעים מאנשים לספוג את היוד הרדיואקטיבי לגופם (היוד הלא-רדיואקטיבי מתחרה על הספיגה בגוף עם היוד הרדיואקטיבי וכך מפחית את ספיגתו).

    יוד הוא גם חומר מחטא - הוא רעיל לחידקים ומיקרובים אחרים. כאשר מוסיפים אותו בריכוז מסויים למים (~5 מ"ג יוד חפשי לליטר מים) הוא קוטל את אותם מיקרובים ולכן גם אם תשתה אותם הם לא יזיקו לך.

    לגבי פטמות אצל גברים, התשובה הפשוטה היא שלגברים יש פטמות משום שלנשים יש פטמות. התשובה המורכבת יותר היא שהגנים הבונים פטמות התפתחו במהלך האבולוציה והם קיימים בשני המינים של בני האדם בפרט וביונקים בכלל. היתרון בנוכחותן של הפטמות בנשים ברור, אך אין יתרון לנוכחות פטמות אצל גברים. אם כך מדוע הן בכל זאת קיימות? מבחינה אבולוציונית התשובה היא שגם אין להן חיסרון! כלומר פטמות בגברים לא גורמות לפגיעה ביכולת ההתרבות של בני האדם ולכן אין סיבה שהן תיעלמנה מהמין הגברי. או במילים יותר פשוטות, כל עוד זה לא גורם נזק (פוגע ביכולת השרידות), זה לא צריך להעלם.

  • הדר

    טלסקופים בחלל

    האם לישראל יש טלסקופים בחלל? אם לא מדוע ומתי זה יקרה?

  • חיים חביב

    טלסקופים בחלל

    שלום הדר,

    אינני יכול לענות לך על השאלה מדוע אין טלסקופים ישראלים בחלל ומתי כן יהיה משום שאינני פוליטיקאי ואינני נביא. אני יכול להפנות אותך לקרוא על טלסקופ ישראלי שכמעט הגיע לחלל אם זה מעניין אותך.

  • הדר

  • דייב סוקולוב

    תשובה

    במקור זה כדורי, ואני במעט בטוח שיש קשר לזה שבכדור המרחק מהמרכז הוא שווה מכל נקודה על פני השטח. אחר כך זה מתאלפס (הופך לאליפסה) בגלל הסיבוב העצמי של הכוכב או הפלנטה מה שיוצר כוח צנטריפוגלי שמותח את הפלנטה או הכוכב

  • יובל

    שעתוק

    לא הבנתי בתהליך השעתוק, אם הDNA הוא דו גדילי, אז כשהRNA פולימראז נקשר לאחד הגדילים ויוצר RNA שליח שמורכב מהנוקלאוטידים המתאימים לגדיל שאליו הוא נקשר(אם הRNA פולימראז נקשר לגדיל ATGGC אז הRNA שליח יהיה TACCG) הרי שאם הוא היה נקשר לגדיל השני, הRNA שליח היה יוצא ATGGC(בדיוק הפוך), ויש כאן בעיה מפני שהחלבונים יווצרו שונה לגמרי כי הRNA שליחהוא שונה לגברי (0% התאמה) אז השאלה שלי היא מה קורה כדי שהבעיה הזו לא תתרחש?

  • חיים חביב

    שעתוק

    שלום יובל,

    סליחה על העיכוב בתשובה.

    בתהליך האתחול של השעתוק נקשר האנזים ר.נ.א. פולימרז לרצף איתחול שנקרא "קדם" בעברית או "פרומוטר" בלעז. רצף זה קיים רק על אחד הגדילים ולא על שניהם ולכן המצב שתיארת לא באמת מתקיים בתא. ראה סרטונים בליווי הסברים על שעתוק באתר שלנו, והסבר על שעתוק בוויקיפדיה.

  • רחלי. ירושלים

    איך אנו מזהים מאיזה כיוון הגיע הקול? אם הגיע מקדימה או מאחורה?

    קודם כל אני רוצה להודות למכון דוידסון שעושה באמת עבודה נפלאה:)

    אני מכירה את התאוריה שהמוח מבחין בהפרשי הזמנים בין שתי האוזניים וכך מאתר אם הקול הגיע מימין או משמאל (-ITD).
    אבל זה לא מסביר לי איך אנחנו מבחינים אם הקול הגיע מלפנינו או מאחורינו .

    תודה רבה:)

  • חיים חביב

    כיוון ההגעה של הקול

    שלום רחלי,
    ראשית הרשי לי לתקן אותך, זו אינה תאוריה אלא עובדה. לשון הנחש למשל שסועה מאותה הסיבה: היא מאפשרת לנחש להשוות בין עוצמות הריח הנקלט בשני צידי הלשון וכך לזהות את כיוון הטרף. אך לגבי דבר אחד את צודקת, אם נקבע את הראש ונציב מקור קול מלפנינו או מאחרינו (בהנחה שעוצמת הקול לא חושפת את מיקומו מראש שכן אפרכסת האוזן מכוונת קדימה, ולכן אותה עוצמת קול תישמע חזק יותר מקדימה מאשר מאחור), ע"פ שמיעה בלבד לא נוכל לזהות האם הוא באמת מלפנים או מאחור. אך אם הראש לא יהיה מקובע, אז סיבוב קל של הראש מיד יחשוף בפנינו את מיקום מקור הקול. האם את יכולה לחשוב מדוע?

  • רחלי. ירושלים.

    כיוון הקול.

    תודה רבה!
    אם מסובבים את הראש לאחד הצדדים- אוזן אחת הופכת להיות קרובה יותר אל מקור הקול, ולכן שוב אפשר לזהות את הכיוון בעזרת הפרשי הזמנים בין האוזנים ( הכיוונים "קדימה-אחורה" הופכים להיות ימין- שמאל ...)

  • חיים חביב

    כיוון הקול

    נכון מאוד!
    :-)

  • ליאורה אמיר

  • חיים חביב

    איך פרפרים נודדים

    הם עפים!

    :-)

  • דייב סוקולוב

    חשמל ושדות

    יש לי כמה שאלות בנוגע לחשמל, שדות אלקטרומגנטיים והמוח.
    אני מתבסס על זה שכל גוף שבו עובר זרם חשמלי נוצר סביבו שדה אלקטרומגנטי.
    1. אם יש גוף שבו עובר חשמל וסביבו שדה אלקטרומגנטי ואותו הגוף שולח גלים כלשהם (לא ידוע מאיזה סוג), בהכרח אותם הגלים הם אלקטרומגנטיים?
    2. אם במוח עובר חשמל וסביבו נוצר שדה אלקטרומגנטי והמוח שולח גלים, אז יוצא מכך שאותם הגלים הם אלקטרומגנטיים?
    3. יש שני גלים - גל A וגל B. לגלים אותה התדירות. אבל - עוצמת גל A היא 10 (לא משנה יחידת המידה) ועוצמת גל B היא 2000 (לא משנה יחידת המידה). יכול להיות שכאשר גל B וגל A ישודרו באותו הזמן מכיוון שגל B חזר פי 200 הוא יפריע וישבש את שידורי גל A?
    4. (נובע משאלה 3) במידה והמוח משדר גלים אלקטרומגנטיים ונגיד שניתן לגרום להם להיות חזקים יותר (לאלה מהמוח שלנו)... ניתן לכסות ככה באופן כלשהו גלים של מוחות אחרים במידה והגלים הם באותו התדר?
    5. (נובע משאלה 3) במידה והמוח משדר גלים אלקטרומגנטיים ונגיד שניתן לגרום להם להיות חלשים יותר (לאלה מהמוח שלנו)... ניתן לגרום לכך שהגלים היוצאים מאיתנו יתכסו וישובשו על ידי גלים מאנשים אחרים?

  • חיים חביב

    • עמודים