לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • משה פרץ

    אימון למוח

    האם תרגילים לפיתוח יכולות מיומנויות כמו זיכרון לטווח קצר, מהירות חישוב וכ'ו, באמת יעילים? והאם זה נכון שפיתוח מיומנות מוחית אחת באה על חשבון מיומנות מוחית אחרת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    אימון מוביל לשיפור של כל פעולה במוח, כך מראים כל המחקרים. כמובן שעם הזמן יעילות האימון הולכת ופוחתת.
    מה שמוגבל בדרך כלל הוא זמן האימון - כלומר אם תרצה להגיע לשלמות בנגינה - כמו נגן כנר וירטואוז בתזמורת תצטרך להתאמן כל יום 8 שעות בפעולת הנגינה - ואז כמובן שלא תוכל להיות גם צייר וירטואוז (כי בשביל זה תצטרך להתאמן כל יום 8 שעות לפחות בציור)...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי

  • תמר

    נפטלין

    יש לי שתי שאלות בנושא נפטלין. כרקע לשאלותי אקדים ואספר, שהתייעצתי עם מומחית לחרקים, בנוגע לאופן הרחקת חרק האוכל נייר ('זנב הזיפאים', או בשמו הפופולארי 'דג הכסף') מארון מגירות בו מאוכסנות יצירות אמנות על נייר. היא המליצה על שימוש אפקטיבי בנפטלין.

    ברצוני לשאול שתי שאלות בנוגע לנפטלין:
    האם הוא מסרטן בנשימת אדיו בחדר בו שוהים אנשים? ואם כן, גם אם השימוש בו יהיה מוגבל לזמן חשיפה של בין שבוע ל -1 חודש ימים?
    השאלה השנייה: האם אדי הנפטלין שיצטברו בתוך המגירות יידבקו לציורים / ניירות שמאוכסנים במגירה באופן שיזיק להם?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    שלום
    1. אנחנו לא הגוף המוסמך לענות על שאלות בנושאי בריאות, אנו עונים על שאלות בנושאי מדע כללי. בנושאי בריאות - פנה למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה (שמפקח עם על תחום ההדברה). באופן כללי אתה נפתלין איננו חומר בריא לנשימה, לא בחשיפה קצרה ולא ממושכת, אתה יכול לקבל מידע מוסמך (באנגלית) מאתר הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה:
    http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/naphthal.html

    2. כן - נפתלין ממריא והאדים שלו יכולים להתפס בבגדים וניירות, אבל עם הזמן ועם איורור מתאים - הוא יתאדה גם מהחפצים שהוא נתפס בהם.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי

  • חיים

    מחסום דם מוח וחומצות אמיניות

    שלום ,
    האם ישנה הוכחה שחומצות אמיניות שניתנות בכדורים לא עוברים את מחסום דם מוח ?
    האם ישנה איזו תועלת במתן תרופות כאלה. (למשל חומצות מעודדות לסרוטונין במקום SSRI )

  • דר ענת לונדון

    תוספי חומצות אמינו למוח

    חיים שלום,

    חלק מחומצות האמינו בהחלט מסוגלות לעבור את מחסום הדם-מוח. מדובר בעיקר בחומצות אמינו חיוניות שהמוח לא מסוגל לייצר בעצמו ולכן הוא תלוי באספקתן מזרם הדם ובכאלה שנחוצות לבניית נוירוטרנסמיטורים - חומרים שמשמשים לתקשורת בין תאי העצב.

    המעבר של חומצות אמינו אלה מתאפשר בזכות חלבוני מעבר (טרנספורטרים) שמשובצים במחסום הדם-מוח ומכניסים את חומצות האמינו פנימה.

    בנוגע לשאלתך על שימוש בתוספי חומצות אמינו כתרופה, ישנו שוק רחב של תוספי מזון שמבוססים על חומצות אמינו לטיפול בבעיות שונות כגון: דכאון, חרדה, בעיות ריכוז ושינה.

    עם זאת, יש לנקוט בזהירות כאשר מתערבים באיזון הטבעי של חומצות האמינו בגוף. תוסף המזון שמבוסס על חומצת האמינו טריפטופן למשל, באמצעותה מייצר המוח סרוטונין, אינו מומלץ לשימוש על ידי מערכת הבריאות האמריקאית מחשש שהוא עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות.

    על כן, השימוש בתוסף טריפטופן כתחליף לתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI שנוי במחלוקת כרגע.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • מאיר

    חשמל

    שלום
    יש לי מקור אנרגיה (לחץ גז) בלחץ של 450psi
    האם אוכל לסובב טורבינה ?באיזה סל'ד? מה תהיה תפוקת החשמל שאפיק? אם בכלל

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אתר מדע כללי

    שלום מאיר
    כמו שכתבנו למעלה - האתר הינו אתר מדעי כללי, ולא עוסק בשאלות בעלות אופי טכני וחישובי (כמו זו ששאלת).
    לשאלות ספציפיות כאלה - פנה למהנדס מכונות המתמחה באנרגיה ועוסק בתחום.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מאיר

    טורבינה

    שלום
    1. באיזה לחץ צריך להיות גז כדי להפעיל טורבינה שמניעה גנרטור שייצר עד 2hp ?
    2. מה תהיה גודל הטורבינה ? גודל הגנרטור? האם יש כזאת"על המדף"?
    3. מה יהיה הפרש הלחצים בין הלחץ שנכנס לטורבינה בין זה שיוצא ממנה?

    תודה מאיר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אתר מדע כללי

    שלום מאיר
    כמו שכתבנו למעלה - האתר הינו אתר מדעי כללי, ולא עוסק בשאלות בעלות אופי טכני וחישובי (כמו זו ששאלת).
    לשאלות ספציפיות כאלה - פנה למהנדס מכונות המתמחה באנרגיה ועוסק בתחום.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • טוהר

    שבירה של זכוכית

    מדוע כאשר ניקח גוש זכוכית גדול ונפיל על הרצפה הוא ישבר לרסיסים. ואילו ניקח גוש זכוכית קטן יותר הוא ישבר ביותר קושי..
    גם אם נזניח את כוח החיכוך ונניח ששני הגופים מגיעים באותה מהירות לרצפה, עדיין גוש הזכוכית הגדול יצטרך להיות במהירות מינימאלית נמוכה יחסית לגוש הזכוכית הקטן בכדי להישבר ( דוגמא לכך היא שניקח כדור זכוכית בגודל של טיפת מים ונזרוק בחוזקה על הרצפה ובכל זאת הוא יוכל להישאר שלם, לעומת כדור זכוכית בגודל של כדורגל ישבר מיד). מדוע זה קורה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גדול וקטן

    בשני המקרים - של כדור גדול וכדור קטן - הכדור נוגע בריצפה ברגע הנפילה בנקודה קטנה (נקודת ההשקה בין הכדור לריצפה) באותו הגודל פחות או יותר. השאלה - איזה אנרגיה מועברת בכל מקרה?
    האנרגיה מושפעת גם מהמהירות של הגוף וגם מהמסה שלו. עבור גובה נפילה דומה -המהירות זהה, אבל המסה של כדור גדול גדולה בהרבה -והוא מעביר ומקבל הרבה יותר אנרגיה ברגע המגע עם הריצפה (וגם תנע), ולכן פגיע יותר. בנוסף - בגופי זכוכית גדולים - יש מאמצים שמחלישים את המבנה (שנוצרים עקב התכווצות של הזכוכית כשהיא מתקררת). כך שמלכתחילה גוף זכוכית גדול הוא פחות יציב. ובכלל קשה לעשות גופי זכוכית בעלי נפח גדול -שימי לב שאין באמת כדורי זכוכית מלאים ענקיים...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גפן

    עיקרון האלקטרון החסר

    מהו עיקרון האלקטרון החסר?

  • חיים חביב

    אלקטרון חסר?

    שלום גפן,
    שאלתך אינה ברורה. אנא פרט יותר למה כוונתך בעיקרון הנ"ל.

  • גפן

    אלקטרון חסר

    השאלה שלי היא לגבי הפעילות החשמלית של המוח, והאם יש בו יחסיות חסרה בין פרוטונים לאלקטרונים?

  • חיים חביב

    אלקטרון חסר

    שלום גפן,

    לא ברור לי עדיין למה אתה מתכוון. פעילות המוח נובעת מאיתות של ניורונים. ניורונים מוליכים אותות חשמליים באמצעות חלבונים המצויים על פניהם. אתה מוזמן לראות סרטונים נפלאים על ניורונים באתר שלנו ולקרוא על ניורונים בוויקיפדיה.

  • אריאל

  • דר ענת לונדון

    הגדרות המוות

    אריאל שלום,

    מוות קליני בהגדרתו הרפואית הוא מצב שבו נפסקת הנשימה ופעימת הלב. בעבר, לפני השימוש באמצעי החייאה מלאכותיים, כשל של מערכת הנשימה והלב הובילו להכרזת מוות ביולוגי סופי. עם התקדמות רפואת החירום דווחו מצבים בהם אנשים עברו דום לב והפסקת נשימה ולאחר התערבות רפואית הצליחו לגרום ללבם לפעום שוב.

    בסמוך למוות הקליני יש תקופה קצרה ביותר שבה עדיין ניתן לזהות פעילות מוחית ולאחריה יש נזק מוחי בלתי הפיך או מוות מוחי. לאחר שנעשתה אבחנה של מוות קליני יבוצעו ניסיונות החייאה עד להפעלת הלב או עד להחלטת רופא כי הניסיונות אינם יעילים וההחלמה אינה אפשרית יותר, אז יוכרז מוות ביולוגי סופי.

    בהקשר זה, מעניין לציין את מקור הביטוי 'הצלצול הגואל'. מאחר ובעבר לא היו אמצעים לבדיקת פעילות מוחית נהגו לקבור את המתים כשבארונם פעמון כך שבמידה ונעשתה טעות בקביעת המוות יוכלו הנקברים החיים לצלצל בפעמון ולצאת לחופשי.

    בברכת בריאות טובה,
    ד"ר ענת לונדון

  • קורין

    טבעונות

    שלום,
    רציתי לדעת האם טבעונות היא באמת הדרך הכי בריאה לחיות?

  • דברת כהן

    טבעונות ותזונה

    שלום קורין,

    יש הבוחרים בתזונה ובאורח חיים טבעוני, שכולל התנזרות ממוצרים מן החי - בשר, חלב, ביצים, ויש שאפילו נמנעים מאכילת דבש. יש הבוחרים בתזונה הכוללת ביצים וחלב בלבד, ויש הניזונים ממגוון מוצרים מן החי. לכל אחת מהגישות הללו יכולים להיות מגוון רחב של שיקולים - אידיאולוגיים, רגשיים, בריאותיים, שיקולים הנוגעים לאיכות הסביבה ועוד. בשנים האחרונות מתקיימים ויכוחים נלהבים הכוללים טיעונים מכל סוג מהמניעים שהזכרתי.

    קשה לענות האם טבעונות היא באמת הדרך הכי בריאה לחיות - יש טיעונים לכאן ולכאן - אבל הדבר המדויק ביותר שאפשר להגיד הוא שתזונה בריאה צריכה להיות עשירה ומגוונת ולהכיל את כל הרכיבים החיוניים: חלבונים, פחמימות (סוכרים), שומנים, מינרלים וויטמינים. תזונה צריכה להיות מותאמת לאורח החיים של אותו אדם, ובנוסף כדאי לזכור שסך המאכלים שאנו אוכלים עשויים להשפיע על אופן הספיגה שלהם בגוף, לטוב או לרע. למשל, אכילה של מאכלים עשירים בברזל (מהחי או מהצומח) נעשית הרבה פחות אפקטיבית מבחינת הספיגה של הברזל בגוף כאשר מקנחים את הארוחה בכוס קפה או בקולה, שמכילים כמות גבוהה של קפאין הפוגע בספיגה. נתייחס גם לדוגמא הבאה: יש הטוענים שאכילה מופרזת של מוצרי בשר עלולה להעלות את הסיכוי למחלות שונות. אולם, אדם שימנע מאכילת בשר ולא ידאג לאכול חלבונים בצורה מספקת מן הצומח, עלול להיות חשוף לבעיות בריאותיות אחרות.

    לסיום, מה שבטוח, כשקוראים בתקשורת על מסקנות חריפות לגבי תזונה, יש להתייחס אליהן בזהירות ובביקורתיות. לקריאה נוספת בנושא זה ראי הכתבה הבאה מהאתר.

  • יובל

    אסטרואידה

    האם אפשר לצייר אסטרואידה( http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%... ) בעזרת סרגל ומחוגה? ואם כן איך? ואם לא אז עם איזה כלים כן אפשר?
    תודה!

  • חיים חביב

    אסטרואידה עם סרגל בלבד

    שלום יובל,

    אסטרואידה (מקורבת) אפשר לצייר עם סרגל בלבד כפי שתוכל לראות באנימציה הזו. לפי האנימציה, ככל שתצייר יותר קוים, הקירוב לאסטרואידה מושלמת יהיה טוב יותר.

    בהצלחה!

  • יובל

    על העין

    האם שהייה ממושכת מול מחשב/טלוויזיה פוגעת בראייה? ואם לאחר הזמן הזה יש אדום בעין זה אומר שהראייה נפגעה כלומר שהייתי יותר מדי זמן מל המחשב?

  • דר ענת לונדון

    עיניים בעידן הדיגיטלי

    יובל שלום,
    כולנו מכירים את המיתוס הנפוץ (בעיקר בקרב הורים מודאגים) שאומר שצפייה מרובה בטלוויזיה או במסך המחשב עלולה לפגוע בראייה. המקור של המיתוס הוא בשנות ה-60 כאשר חלק ממסכי הטלוויזיה פלטו קרינת רנטגן גבוהה. התקלה תוקנה במהירות והמסכים שקיימים היום אינם פולטים קרינה מסוכנת.
    צפייה ממושכת במסכים יכולה אמנם לגרום לטשטוש ראיה וכאבי ראש שנגרמים כתוצאה מהתמקדות ממושכת באובייקט מסוים ועייפות של השרירים המפעילים את העין. מדובר בתופעות חולפות שאינן פוגעות בראייה בצורה קבועה.
    בצפייה ממושכת באובייקט קבוע אנו נוטים למצמץ פחות ולכן יש ירידה בשטיפה של העין בנוזל הדמעות שאחראי ללחות בעין. כאשר העין מתייבשת כלי הדם על פני השטח הלבן שבעין מתרחבים ומתנפחים וזה מתבטא באדמומיות בעין.
    מומלץ לנוח לאחר כ-20-30 דקות של צפייה ממושכת במסך. למצמץ, להביט הרחק ולהרפות את העיניים. במידה והתופעה נמשכת וחוזרת כדאי להיבדק אצל רופא עיניים על מנת לשלול בעיה פיזיולוגית.
    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • יובל

    תגובה

    תודה רבה על התשובה, אבל לאור ההסבר לא הבנתי למה מומלץ לנוח אחרי 20-30 דקות, אם מה שקורה לא פוגע כלל בעין ובראייה, וגם רשמת שאם התופעה חוזרת מומלץ ללכת לרופא, אבל אם התכוונת לתופעה שהעין מאדימה אז התופעה הזאת תמיד חוזרת אצל כולם.

  • דר ענת לונדון

    מנוחה לעיניים

    יובל שלום,

    כפי שציינתי, התופעות שנובעות ממאמץ ומעייפות העיניים הן לרוב תופעות חולפות שאינן פוגעות בראייה באופן קבוע. עם זאת, הן בהחלט יכולות לפגוע באיכות החיים שלנו ובאיכות העבודה שלנו (בהנחה שרבים מאיתנו עובדים אל מול מחשב).

    יש שמדווחים על תחושות צריבה ויובש בעיניים, דקירות, טשטוש ראייה, כאבי ראש ועוד. על מנת להימנע מתופעות אלו או לפחות לצמצם אותן מומלץ לתת לעיניים מנוחה מדי פעם.

    כאשר מנוחה אינה משפרת את המצב, למשל אם העין נותרת אדומה במשך זמן ממושך גם לאחר מנוחה כדאי להתייעץ עם רופא על מנת לשלול בעיה אחרת.

    עלי להדגיש כי הפורום עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • יובל

    גלוקוז וסכרוז

    מה ההבדל בין גלוקוז לבין סוכרוז? איזה מהם אנחנו אוכלים ואיזה מהם נמצא לנו בדם?

  • דר ענת לונדון

    סוכרים

    יובל שלום,
    סוכרוז הוא הסוכר הלבן שכולנו מכירים. הסוכרוז הוא דו-סוכר המורכב מיחידת גלוקוז ויחידת פרוקטוז שמחוברות זו לזו. הסוכרוז מפורק במעי לשתי התת יחידות והן נספגות אל זרם הדם.
    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • שרי

    מטענים על פניו של מוליך טעון

    מדוע מטענים חשמליים על פניו של מוליך טעון חיובית או שלילית אינם נדחפים החוצה מפניו של המוליך,הרי השדה על פניו של המוליך הטעון מפעיל עליהם כח כלפי חוץ מהמוליך?

  • חיים חביב

    דחיפת מטענים

    שלום שרי,
    מצטער על העיכוב בתשובה לשאלתך.
    ההסבר הפשוט לכך שמטענים על פניו של מוליך לא נדחפים החוצה היא שאין להם לאן "להדחף". אם נתייחס לדוגמה לחתיכת מתכת טעונה, האויר שמסביבה הוא מוליך גרוע ולכן המטענים שבמתכת לא יוכלו לצאת אליו. אם נגביר מאוד את המתח של המתכת הטעונה ונקרב אליה חומר מוליך, המטענים, כלומר האלקטרונים, "ידחפו" החוצה מהמתכת דרך האויר ויקפצו לחומר המוליך השני בתופעה הנקראת זיק חשמלי או ניצוץ חשמלי.

  • שרי

    דחיפת מטענים

    איך התשובה מסתדרת עם חוק שני של ניוטון?
    אם הכח השקול על המטענים הוא כלפי חוץ מהמוליך,ומהירותם אפס ,הם אמורים לנוע בכיוון שקול הכוחות כלפי חוץ,אלא אם כן,תאמר שהשדה הפועל כלפי חוץ לא מהווה את המקור לכח השקול וישנם כוחות נוספים הפועלים על המטענים.אם כך הם פני הדברים,אז מיהם הכוחות הנוספים הפועלים עליהם?ובאיזה כיוון הם פועלים?

  • חיים חביב

    דחיפת מטענים

    שלום שרי,
    ראשית, לאלקטרונים אין מהירות אפס. למיטב ידיעתנו הם תמיד בתנועה. שנית, לכל חומר יש התנגדות מסוימת לזרם. במקרה לאוויר יש התנגדות גבוהה לזרם. אז את יכולה להגיד בהפשטה רבה ש"שקול הכוחות" הפועל על המטענים אינו רק הדחיפה כלפי חוץ אלא גם ההתנגדות של האויר לתנועתם החוצה, קצת בדומה לקיר שמפריע לדחוף כדור בכיוונו. עד הקיר אפשר להזיז את הכדור בחפשיות. אבל כדי להעביר את הכדור מעבר לקיר יש צורך בהפעלת כח שמעבר ליכולת ההתנגדות של הקיר.

  • שרי

    דחיפת מטענים

    תודה חיים על התשובה.
    אני רוצה להתעכב עוד על תשובתך.
    כתבת כי האלקטרונים העודפים נעים .יחד עם זאת ,לכשבאים להסביר מדוע השדה על פניו של מוליך טעון הוא במאונך לפניו של המוליך,טוענים:כי אם השדה לא היה במאונך לפניו של המוליך המטענים העודפים, במצב של שיווי משקל,היו נעים על פניו כי היה רכיב של השדה בכיוון המשיק לפנים.ומאחר והמטענים במנוחה מכאן שאין רכיב של השדה השקול בכיוון המשיק לפניו של המוליך.
    אנא הסבר לי הסתירה.
    תודה
    שרי

  • שרי גל-עזר

    מדוע אור אינו נפלט מחור שחור

    אם הפוטונים הם חסרי מסה כיצד מסבירים את העובדה שהאור נמשך לעבר החור השחור בשל המסה הגדולה שלו?

  • חיים חביב

    כח משיכה ופוטונים

    שלום שרי גל-עזר,

    כח הכבידה עובד גם על פוטונים אפילו שהם חסרי מסה. אלברט איינשטיין הראה ששדה הכבידה מעוות את מרחב הזמן שאנו חיים בו, והאור מגיב בעצם לעיוות הזה. אסטרופיזיקאים רואים את זה כאשר הם מודדים עיוות של אור המגיע מכוכב אחד ע"י כוכב אחר. במקרה של חור שחור, הכבידה היא כל כך חזקה שאור לא יכול לברוח ממנה. יש לנו באתר הסבר מפורט יותר לשאלה כאן.

  • אפרים

    גנים וחלבונים

    האם הגן שמקודד אותו חלבון בשני אנשים שונים זהה אצל שניהם? האם הוא נמצא באותו מקום ובאותו כרומוזום?

  • חיים חביב

    חלבונים

    שלום אפרים,

    המיקום של גנים על הכרומוזומים זהה אצל כל בני אדם. מה ששונה הוא ה"תוכן" של הגן, הרצף של הנוקלאוטידים המקודד לחלבון. במקרים מסוימים הרצף שונה אך אין פגיעה בתפקוד החלבון ("סניפים" שקטים או מוטציות שקטות) ולפעמים יש הבדל שבא לידי ביטוי כמחלה גנטית (כמו למשל במחלת הלייפת הכיסתית).

  • שני

    האם ניתן לגדל יצור חי מדנ"א

    האם ניתן לגדל יצור חי פרוקריוטי מדנ"א? אם אתן לו את כל החומרים האחרים הדרושים לו, האם הוא מסוגל להפוך לתא שיתפקד כמו כולם?
    תודה

  • חיים חביב

    יצור חי מדנ"א

    שלום שני,
    לא ניתן לגדל יצור חי מדנ"א בלבד משום שבתא חי, מלבד דנ"א יש המון חומרים ומבנים אחרים הדרושים לחיים. מה שכן הצליח מדען בשם קרייג ונטר לעשות הוא ליצור חידק חי מדנ"א סינטטי. אבל זה ודאי לא אותו הדבר, משום שוונטר פשוט לקח חידק שהחומר הגנטי שלו הוצא, והכניס לחידק מולקולת דנ"א סינטטי ענקית שהוא ייצר במעבדה. זה עבד משום שכל המרכיבים האחרים מלבד הדנ"א נותרו בתוך התא.

  • שחר

    עולם מורכב

    מדוע במדעים כמו במתמטיקה, ביולוגיה וכדומה משתמשים בהרבה קיצורים, מושגים לא ברורים? האם זה על מנת להפוך את החומר לדבר המפעיל את המוח יותר? האם בשימוש באלמנטים מורכבים - מילים לועזיות, קיצורים וכדומה יש הרבה יותר הבנה מאשר שימושים במונחים עבריים, שפת רחוב וכדומה? האם זה מאפשר לנו לסנן ולהבדיל בין עובדות לדעות? האם אין סכנה בכך שמשמעותו של מושג מסוים תהיה הפוכה למשמעותו בזמן אחר - למשל השימוש במושגים "סינתטי" ו"אנליטי" במתמטיקה? כיצד ניתן למנוע את השימוש במונח מסוים על מנת שלא ליצור שגיאות ואי-הבנה?

  • דר ענת לונדון

    מושגים מדעיים

    שחר שלום,
    אף על פי שהמחקר המדעי בישראל מפותח ביותר ומוביל לתגליות חשובות רוב החוקרים אינם ישראלים ואינם דוברי עברית. המחקר המדעי חוצה גבולות ומדינות וככזה הוא בינלאומי. על מנת שהחוקרים יוכלו לדון בממצאים שלהם, לחלוק בידע שצברו ולשתף פעולה במאמץ לקדם את המדע עליהם לדבר בשפה אחידה. השפה המקובלת בעולם המדעי היא האנגלית ולכן רוב המושגים שאתה נתקל בהם הם לועזיים.
    בנוסף, בכל תחום מדעי התפתחה במהלך השנים שפה מקצועית (ז'רגון) שכוללת מונחים ייחודים וקיצורים שעוזרים לדו-השיח בין המדענים באותו תחום.
    בגלל ריבוי התחומים, השימוש במונחים מקצועיים ולועזיים עלול לבלבל לפעמים. בדיוק בגלל זה אנחנו כאן! אם יש מושג שאינו ברור לך אתה מוזמן להעלות שאלה בפורום.
    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • שחר

    סינתטי ואנליטי

    מה ההגדרה המודרנית של סינתטי ואנליטי במתמטיקה? מהי ההגדרה הקודמת של שני מושגים אלה?

  • ימית

    כיתמי עור

    מהו התהליך שבו נוצרים כתמים על הפנים באיזה דרך ניתן למנוע את היווצרותם וכיצד ניתן להעלים אותם?

  • דר ענת לונדון

    כתמי עור

    ימית שלום,

    העור שלנו מכיל תאים שנקראים מלנוציטים שאחראים להפרשת צבען (פיגמנט) בשם מלנין. המלנין משפיע על צבע העור שלנו וככל שריכוזו גדול יותר עורנו יהפוך כהה יותר. בעת החשיפה לשמש מוגבר ייצור המלנין וכתוצאה מכך נוצרים כתמי שמש. חשיפה לשמש יכולה לגרום גם להופעת כתמים לבנים כתוצאה מפגיעה בתאי המלנוציטים ובייצור המלנין.

    מעבר לאפקט הישיר של החשיפה לשמש יש סיבות נוספות להופעת כתמי עור כגון דלקות המעוררות את ייצור המלנין, זיהום של פטריה, אלרגיה של העור , שינויים הורמונליים כמו במהלך הריון או נטילת גלולות, מחלות אוטואימוניות שונות, נטייה תורשתיות ועוד.

    ישנן שיטות שונות לטיפול בכתמי עור חלקן רפואיות וחלקן קוסמטיות. החל ממשחות מבהירות, פילינג לקילוף העור, טיפול בקרני אור או טיפול בלייזר. חלק מהטיפולים כוללים חומרים שחודרים לעור והורסים את תאי המלנוציטים, ואחרים כוללים קילוף שכבות עור בהן מופיעים הפיגמנטים.

    יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים טיפול לכתם אותו בוחרים להסיר. לא כל הכתמים ניתנים להסרה ולא כל הטיפולים מוצלחים או מתאימים לכל סוגי העור. יש להתייעץ ברופא עור לפני התחלת הטיפול.

    תוכלי לקרוא בכתבה הבאה על המלנין.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • ימית

    מלטונין ושינה

    מהם תאי המטרה של ההורמון מלטונין אילו חלקים במוח ממשיכים לתפקד בזמן שינה
    תודה ימית

  • דר ענת לונדון

    מלטונין ושינה

    ימית שלום,

    התשובה לשאלותייך בנוגע למלטונין ושינה והאזורים הפעילים במוח מופיעה כעת באתר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • חיים חביב

    מלאטונין

    שלום ימית,
    מצטער על העיכוב בתשובה.
    שאלתך הופנתה למומחה ותשובה תופיע בדף הראשי של המדור בעוד מספר ימים.

  • אביעד

    חושים - וחיישנים מלאכותיים

    האם נעשו מחקרים שאפשר לקרוא בנוגע לאיך חלקים בגוף מתרגמים פלט חיצוני לקלט פנימי ?
    נניח פוטונים שנקלטים בעין לאותות חשמלים כנל לגבי מגע/צלילים

    האם ידוע תהליך הפענוח /המרה ?

    האם לדוגמה אפשר לייצר תמונה שנקלטת במצלמה באותות חשמלים שהם איך שהמוח האנושי יקלוט את זה ?

    מדוע כל כך מורכב לדוגמה לייצר עין מלאכותית/אוזן מלאכותית לחרשים/עיוורים ?

  • אביעד

    גלגולי אנרגיה

    היי ראיתי בתוכנית טבע שהיצור הידוע בשם נאוטילוס
    משתמש בחלקים מסוימים של העולם בגזים שהוא מחזיק בקונכיה לתמרון במים . וזה העלאה לי שאלה .

    האם תאורטית ניתן להמיר את כוח הכבידה לאנרגיה קינטית ?
    אינטואטיבית נשמע כאילו זה שובר את חוק שימור האנרגיה

    אבל רגע .
    זה כן שואב את האנרגיה שלו מכוח הכבידה .
    בלון הליום שצף כלפי מעלה עושה את זה בזכות העילוי שלו
    ובועת מים בזכות העילוי שבמים נקרא "ציפה " .

    אז תאורטית . היה אפשר לנצל את אותה אנרגיה .
    ניקח דוגמה יותר צנועה .
    נניח יש מרחב מלא במים באורך גדול מאוד .
    לאותו מרחב אנחנו מחדירים לקרקעית סוג של צעצוע עם בועת מים שמצויה בסוג של בלון . הבלון מצוי בזוית שבה הוא מושך איזשהו גלגל שיניים בקצב קבוע שגורם למכונית לנוע .
    או לייצר "אנרגיה קינטית" בקצב קבוע ,ששווה בעצם לאנרגית העילוי שאנחנו "הודפים" או ממירים לסוג אחר של אנרגיה .
    האם תאורטית המכונית תוכל לנוע לאורך המרחב הימי בקו ישר , בקצב קבוע ?

    סכרים הידרואלקטרים משתמשם בכוח הכבידה , ע"י שימוש במים נופלים לסיבוב טורבינות .

    ראיתי מנורות שמדענים בנו באיזה כתבה שמשתמשות בכבידה של עצמם לייצר חשמל . ללא כל צורך במקור חיצוני !

    אז אשמח לתשובה ,האם זה אפשרי . אם לא ,למה לא ?
    ואם כן ,האם אי פעם מישהו ניסע לבנות אמצעי תחבורה שמשתמש בכוח הכבידה לצורך הנעה . (כמובן ששינוי המהירות או כיוון התנועה לפי ניוטון יצריכו אנרגיה נוספת אם אני לא טועה (אין להבדיל בן גוף בתנועה קצובה לגוף שאינו נמצא בתנועה ))

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    בקצרה - -זה בהחלט אפשרי להמיר את כוח הכבידה לאנרגיה קינטית. כאשר כל חפץ בעולם נמצא גבוה יותר ביחד לחפץ אחר - אז יש לו יותר אנרגיה פוטנציאלית כובדית (שנובעת מכוח הכובד), וכיוון שאנרגיה יכולה לעבור מצורה לצורה היא יכולה בקלות להפוך לאנרגיה קינטית. לא צריך ללכת לבריכות, אפילו אם תיקח ספר, תרים אותו מהשולחן - למעשה השקעת אנרגיה בהרמה, שהפכה כעת לאנרגיה פוטנציאלית כובדית. כאשר אתה עוזב את הספר, אנרגיית כוח הכובד משתחררת - והופכת לאנרגיה קינטית - הספר מתחיל לנוע (ליפול).

    ראה גם היישומון שלנו על גילגולי אנרגיה

    • עמודים