אחרי שלוש טיסות ניסוי של סטארשיפ הציג אילון מאסק את החזון העדכני של ספייס אקס, הכולל עשרה שיגורים ביום של חלליות למאדים והשתלטות על 99 אחוז מהפעילות במסלול סביב כדור הארץ

אילון מאסק (Musk), מייסד חברת ספייס אקס והמנכ"ל שלה, הציג כבר לפני כמה שנים את החזון שלו להביא את האנושות למאדים בחלליות סטארשיפ. בסוף השבוע שעבר, כשנה אחרי הניסוי הראשון של סטארשיפ, ושבועות אחדים אחרי הניסוי השלישי, הציג מאסק את התוכנית המעודכנת, שכוללת מושבה עצמאית על מאדים תוך 20 שנה.

מאסק נשא דברים בפני עובדים של ספייס אקס בבסיס החלל של החברה בבוקה צ'יקה בדרום טקסס. הוא חזר על הדברים המוכרים בדבר הצורך להפוך את האנושות למין בין-פלנטרי, כלומר שאינו מוגבל לכוכב לכת אחד, ובעתיד הרחוק גם למין בין-כוכבי, שאינו מוגבל למערכת שמש אחת. מאדים הוא היעד הטבעי להיות המקום הראשון שבו האנושות תתיישב, ולמעשה – האפשרות היחידה בשלב זה. למימוש מטרת העל הזו פיתחה ספייס אקס את מערכת סטארשיפ (Straship), חללית ענקית ורב-פעמית, בעלת יכולת לנחיתה אנכית. טיל השיגור שלה, סופר הבי (SuperHeavy) גם הוא מיועד לשיגורים רבים. החללית עצמה מכונה Ship, ספינה, בעוד המערכת כולה, עם טיל השיגור, נקראת סטארשיפ, באופן מבלבל משהו.

בניסוי השלישי של סטארשיפ, שנערך במרץ 2024, נכנסה החללית בפעם הראשונה לנתיבה המיועד בחלל, שהוביל אותה לכניסה חזרה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי. היא הייתה אמורה להפעיל את מנועיה בחלל ולהתרסק לים בנקודה שאליה תכוון את עצמה, אבל חלק זה של הניסוי נכשל – החללית איבדה שליטה על הסיבוב שלה, והמחשב לא הפעיל שוב את המנועים. מכיוון שלא יכלה להפנות מטה את הצד של מגן החום, היא נשרפה והתפרקה בכניסה לאטמוספרה. גם טיל השיגור, שהיה אמור לבצע תמרון נחיתה מעל המים ואז להתרסק לים, התפוצץ לפני שהשלים את משימתו.

בנאום בשבת אמר מאסק שהוא מקווה כי החללית תצלח את שלב ההתחממות בכניסה לאטמוספרה כבר בטיסה הניסוי הרביעית, המתוכננת לעוד כמה שבועות. את טיל השיגור, ובמקרים מסוימים גם את החללית עצמה, מתכננים בספייס אקס להנחית בעתיד בעזרת מגדל השיגור, עם זרועות מכניות שיחבקו את הטיל המרחף סמוך אליו, ויניחו אותו בעדינות. כבר בטיסה הקרובה, אמר מאסק, ינסה הטיל נחיתה עם "מגדל וירטואלי" מעל הים, כלומר יבצע את תמרון ההתייצבות האנכית בריחוף, ואז יתרסק למים. אם התמרון הווירטואלי יעלה יפה, המטרה היא לבחון אותו עם המגדל עצמו בטיסה החמישית. לגבי החללית התמרון מורכב יותר, כי היא מגיעה מהחלל במהירות גבוהה. מאסק אמר כי החברה תרצה לרשום לפחות שתי הצלחות רצופות בתמרון נחיתה כזה מעל הים בטרם תנסה להנחית את החללית בבסיס השיגור שלה בטקסס, כדי להפחית את הסכנה לפיזור רסיסים ושברים מעל ארצות הברית ומקסיקו אם משהו ישתבש.

התקדמות בתחומים מסוימים, כישלון בדברים אחרים. תמצית טיסת הניסוי השלישית של סטארשיפ, מרץ 2024:

גבוה יותר, חזק יותר

כיום מערכות סטארשיפ משוגרות רק מהמתקן של ספייס אקס בטקסס, אבל החברה כבר החלה בהקמת כן שיגור מתאים בבסיס החלל קנדי בפלורידה, משם משגרת החברה את רוב הטילים שלה. למעשה, אמר מאסק, החברה בונה שם שני כני שיגור עם מגדלים מתאימים, כאשר הראשון אמור להיות פעיל כבר באמצע השנה הבאה. יחד עם  כן שיגור נוסף שנבנה כעת בבוקה צ'יקה, עד סוף השנה הבאה אמורים להיות לה ארבעה מתקני שיגור פעילים לסטארשיפ. הניסויים יבוצעו בטקסס והשיגורים המבצעיים השגרתיים – מפלורידה.

החידוש העיקרי בדברים של מאסק היה הצגת הדגמים העתידיים של סטארשיפ, המכונים סטארשיפ 2 וסטארשיפ 3. אחרי טיסות הניסוי של הדגם הנוכחי מתכננת החברה להתחיל טיסות של סטארשיפ 2, הגדולה קצת יותר מהדגמים שנבחנים כעת: גובהה של החללית עצצה יהיה כ-52 מטר לעומת כ-50 בספינה הנוכחית, והיא תוכל לשאת מטען של 100 טונות ויותר למסלול סביב כדור הארץ. הדגם השלישי של החללית מתוכנן להיות בגובה של כמעט 70 מטרים, מצויד בתשעה מנועים במקום שישה, ויהיה מסוגל לשאת יותר מ-200 טונות של מטען למסלול סביב כדור הארץ. לשם השוואה, טיל סטורן 5, ששיגר את חלליות אפולו לירח, נשא למסלול סביב כדור הארץ כ-140 טונות, והיה חד פעמי ויקר להחריד. 

השדרוגים של החלליות ושל טילי השיגור שלהן, שגם הם יוגדלו בהתאמה בכל דור של סטארשיפ, מתאפשרים גם בזכות דגם חדש של מנועי רפטור, המשמשים גם את טיל השיגור וגם את הספינה עצמה. מאסק הציג את הדגם הבא של המנוע, רפטור 3, שאמור להיות עמיד יותר לתנאים קשים, בעיקר חום, בזכות תכנון שמכניס פנימה חלקים שמותקנים בחוץ בדגמים הנוכחיים. בנוסף הרפטור גם יספק דחף חזק יותר, ויהיה קל יותר לייצור בזכות התכנון המשופר.

המפתח למשימות של סטארשיפ למאדים, או למקומות אחרים, יהיה תדלוק במסלול סביב כדור הארץ – טכנולוגיה שעד כה לא נוסתה, בין השאר עקב האתגרים של הזרמת נוזלים בכמות גדולה בתנאי מיקרו-כבידה. ספייס אקס כבר החלו בטיסת הניסוי השלישית של סטארשיפ לבחון טכנולוגיות להזרמת דלק ממיכל למיכל. התוכנית לעתיד היא שספינות סטארשיפ עמוסות במטען למאדים או ליעדים אחרים יגיעו למסלול סביב כדור הארץ עם מיכלי דלק כמעט ריקים, לאחר שצרכו אותו כדי להביא את המטען למסלול. שם הן יחברו לספינות תדלוק שימלאו את מיכליהן, ואז יוכלו לשים פעמיהן אל היעד המרוחק.

מערכת שיגור חזקה יותר מכל מה ששוגר עד כה. סטארשיפ 3, מימין, בהשוואה לסטארשיפ 2 ולדגם הניסויים הנוכחי (משמאל) | מקור: SpaceX
מערכת שיגור חזקה יותר מכל מה ששוגר עד כה. סטארשיפ 3, מימין, בהשוואה לסטארשיפ 2 ולדגם הניסויים הנוכחי (משמאל) | מקור: SpaceX

לכבוש את מאדים

מכיוון שכדור הארץ ומאדים מקיפים את השמש בקצב אחר, שיגור לשם מעשי רק בתקופות ששני כוכבי הלכת קרובים יחסית, וגם כך הטיסה נמשכת 9-6 חודשים. תקופות כאלה, או חלונות שיגור למאדים, מתרחשות כל 26 חודשים. על פי החזון של מאסק, אפשר יהיה לשגר עד עשר ספינות סטארשיפ ביממה, ולאחר תדלוק הן ימתינו במסלול סביב כדור הארץ למועד המתאים ביותר, ויפעילו מנועים לכיוון מאדים. אם כל חללית נושאת 200 טונות של מטען, אפשר לדבריו לשגר 250 אלף טונות של מטען למאדים בכל חלון שיגור, כלומר להביא לכוכב הלכת השכן מיליון טונות של ציוד בתקופה של כשמונה שנים. מיליון בני אדם וכמה מיליוני טונות של מטען זו – לפי מאסק – הכמות הדרושה לביסוס מושבה מתפקדת ובת קיימא, שתוכל לייצר ולהפיק בעצמה את כל הדרוש לה על מאדים בלי להיות תלויה באספקה מכדור הארץ. לדבריו, אפשר להגשים את היעד הזה תוך עשרים שנה. זה ידרוש בנייה של אלפי חלליות בשנה, אבל זה בהחלט אפשרי לדברי מאסק, ולא שונה בהרבה מהיקפי העבודה של תעשיית המכוניות כיום.

מושבה כזו תידרש לפתח בין השאר מקורות אנרגיה ודרכים להפקתה, שיטות לכרייה של קרח ושל מחצבים,  מערכות תמיכת חיים ארוכות טווח, שיטות וטכנולוגיות בנייה מחומרים מקומיים ומערכת תקשורת גלובלית. על פי החזון של מאסק הצורך בטכנולוגיות חדשות פותח הזדמנויות רבות ליזמים, ומציע אופקים חדשים לחברות שייכנסו לשווקים האלה.

על פי התוכנית שלו, רוב חלליות סטארשיפ שישוגרו למאדים לא יחזרו משם, אלא ימוחזרו לצורכי המושבה. החלליות עשויות מפלדת אל-חלד, שיהיה אפשר להתיך או לעבד בצורות אחרות לייצור כלי עבודה, חומרי בניין ועוד. בהמשך חלק מהחלליות ישוגרו חזרה לכדור הארץ, לאחר שיתודלקו מחדש: את המתאן (CH4) והחמצן (O2) הדרושים אפשר להפיק מהאטמוספרה של מאדים ומהקרח שבאדמתו. זו גם הסיבה שבספייס אקס בחרו מלכתחילה לפתח הנעה בדלקים האלה. בסופו של דבר תהיה אפשרות לתעבורה דו-כיוונית סדירה, גם אם איטית, בין הארץ למאדים.


לפי מאסק אפשר להקים תוך 20 שנה מושבה בת-קיימא, שתוכל לספק את כל צרכיה בלי להיות תלויה בכדור הארץ. מושבת המאדים של ספייס אקס | הדמיה: SpaceX

ההצלחה והמחיר

אחד המפתחות למימוש התוכנית הגדולה הוא הוזלה משמעותית של השיגורים. מאסק משוכנע שבזכות ייצור המוני של אלפי חלליות וטילים בשנה, שימוש בדלק זול וזמין ומיחזור מלא של החלליות והטילים, העלות של שיגור סטארשיפ תגיע ל-3-2 מיליון דולר בלבד. זה אולי נשמע יקר, אבל זו עלות נמוכה יותר משיגור ה"פלקון 1" שהחברה שיגרה בראשית דרכה ב-2006, והיה מסוגל לשאת פחות מ-200 קילוגרם של מטען למסלול סביב כדור הארץ. שיגור של 200 טון בעלות של כזו  מעמיד את מחיר השיגור למסלול סביב כדור הארץ על 15-10 דולר לקילוגרם בלבד, לעומת סדר גודל של כ-2,000 דולר לקילוגרם כיום. גם אם לא יגיעו ליעדי המחיר שמאסק מציג, סטארשיפ צפויה להפחית במידה ניכרת את עלויות השיגור, שהן כיום המרכיב העיקרי במחיר של רוב משימות החלל. 

בינתיים החברה מממנת של רוב הייצור והפיתוח של הסטארשיפ משני הפרויקטים העיקריים שלה. אחד הוא רשת התקשורת הלוויינית סטארלינק, שכוללת כבר יותר מ-6,000 לוויינים ומשרתת קרוב לשלושה מיליון לקוחות. השני הוא שיגורים למסלול סביב כדור הארץ בטיל פלקון 9, סוס העבודה של ספייס אקס. טילים אלו משגרים את לווייני סטארלינק, אבל גם לוויינים עבור לקוחות רבים, מסחריים וממשלתיים, וגם חלליות דרגון לתחנת החלל הבינלאומית, מאוישות ולא מאוישות. נכון להיום, עד שחברת בואינג תשגר סוף סוף את החללית המאוישת שלה, ספייס אקס היא הגוף היחיד בארצות הברית שמשגר אסטרונאוטים לחלל, גם עבור נאס"א וגם עבור חברות פרטיות, כמו אקסיום.

ספייס אקס מעורבת בפרויקטים רבים נוספים, ובראשם המאמץ של נאס"א להנחית שוב בני אדם על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס. סוכנות החלל בחרה בסטארשיפ להיות רכב הנחיתה המאויש במשימות הראשונות של התוכנית, ואולי גם לאחריהן. לשם כך מפתחים בספייס אקס גירסת ירח של הסטארשיפ, מצוידת ברגלי נחיתה מתאימות, בלי מיגון החום הדרוש לחזרה לאטמוספרה ובלי כנפוני ההיגוי. רשמית מתכננים בנאס"א נחיתה מאוישת על הירח בסוף 2026 - מעשית סביר יותר שזה יקרה שנתיים או שלוש לאחר מכן.

כר ניסויים לבחינת טכנולוגיות בדרך למאדים. חלליות סטארשיפ של ספייס אקס בבסיס הירח העתידי | הדמיה: SpaceX
כר ניסויים לבחינת טכנולוגיות בדרך למאדים. חלליות סטארשיפ של ספייס אקס בבסיס הירח העתידי | הדמיה: SpaceX

ההתקשרות של החברה עם נאס"א אינה מעניקה לסוכנות החלל בלעדיות בשימוש ברכב הנחיתה על הירח, כך שספייס אקס יכולה למכור אותו גם לסוכנויות חלל אחרות, או להשתמש בו למשימות פרטיות. ואכן, החברה מעורבת גם בתוכניות שמובילה נאס"א להקים בסיס על הירח. בנאום האחרון מאסק רק הזכיר את העניין בקצרה, אך סביר להניח שבסיס כזה – אם יקום – ישמש את ספייס אקס או את לקוחותיה לבחינת טכנולוגיות המיועדות בהמשך למאדים.  

בינתיים, ספייס אקס מבססת את מעמדה כגוף המשמעותי ביותר הפועל במסלול סביב כדור הארץ. לדברי מאסק, כ-90 אחוזים ממסת הפעילות במסלול היא של ספייס אקס, בעיקר בזכות לווייני סטארלינק. ששה אחוזים נוספים הם של סין, וארבעת האחוזים הנותרים – של שאר העולם. הנתח של ספייס אקס צפוי לגדול עוד כאשר סטארשיפ תיכנס לפעילות סדירה. הרבה לפני טיסות למאדים, סביר להניח שחלליות כה גדולות, אם אכן יוכלו להציע עלויות שיגור נמוכות כפי שהוא חוזה, ישמשו לא רק לשיגור של מטענים גדולים, כמו תחנות חלל, אלא גם לשיגור של לוויינים וחלליות אחרות. כשזה יקרה, מעריך מאסק כי החברה שלו תשלוט על 99 אחוזים ממסת הפעילות במסלול סביב כדור הארץ. זה אמנם נשמע שאפתני ויומרני מאוד, אבל אם לשפוט על פי ההתקדמות של ספייס אקס עד כה, זה רחוק מלהיות בלתי אפשרי.

17 תגובות

  • הפיזיקאי

    מכון שקרסון

    העולם שטוח השקר מתגלה. מים לא מתקמרים אין כח משיכה. דברים נופלים רק בגלל שהם כבדים מהמדיום שמקיף אותם.
    על מה שאתם מציגים תמונות לא אמיתיות.
    תוכחו שמים מקמרים ומפלס המים לא ישר.
    יש ישראלי צילם מאשקלון עד קפריסין במצלמת אינפרה אדום. באיזה כדור מדומיין זה הגיוני?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    מים

    טפטף כמה טיפות מים על משטח שמנוני, ותוכל לראות יפה מאוד את הקימור של המים. 

  • יהודי אמיתי

    איזה טעות

    'יש ישראלי' מיהו אותו הישראלי? האם אתה ראית את התמונה? הרי כל טענתכם שתמונות אפשר לערוך, ולכן כל עוד לא אתה בעצמך ראית את קפריסין דרך מצלמתו של האשקלוני, היאך אתה יכול להאמין שזה אמיתי? אם תעשה בועה של רוק בלשונך תגלה שהיא מתקמרת....

  • אלי

    כן, אבל...

    שלוש המראות, שלוש כשלונות, מי מתנדב לטיסה הבאה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    ניסויים

    בדיוק בשביל זה עושים טיסות ניסוי לא מאוישות, לומדים ומתקנים. ספייס אקס היא דוגמה טובה לכך: בפיתוח הטיל פלקון 9 היו הרבה מאוד כשלונות. אבל כבר ארבע שנים הוא משגר חלליות דראגון מאוישות, בהצלחה מלאה. אף אחד כמובן לא מבטיח 100% הצלחה, בשום אמצעי תחבורה (חללי, אווירי, ימי או יבשתי), אבל לי אישית לא הייתה בעיה לעלות על טיל בעל ביצועים מוכחים של ספייס אקס. 

  • די כבר...

    תרגיעו שם

    מיליון טון? עשרה שיגורים ביממה? והחשוב מכל, איך בדיוק אלף ויותר גיחות למאדים בכל סבב, כל שנתיים וקצת? זה נשמע לכם משהו שיקרה? או שזו פרזנטציה למשקיעים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    חזון

    אף אחד לא מבטיח שזה יקרה, וגם הכתבה מציינת שזה החזון של מאסק, ולא עובדה. ועדיין - מעניין לראות ולשמוע, וגם אם לא הכל יתגשם בקצב ובהיקפים שהוא חוזה (וסביר להניח שלא), הפרויקט הזה צפוי להיות התקדמות משמעותית ביכולות החלל של האנושות. 

  • שילה

    וואוו מדהים! מרגש לראות

    וואוו מדהים! מרגש לראות שהתוכנית קורמת עור וגידים. הלוואי שאזכה לראות את זה מתגשם עוד בחיי!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    תודה!

    אין ספק שיהיה פה מעניין... 

  • אלי

    מרגש, אבל...

    לפי מה שראינו עד עכשיו, די ברור שמאות (אם לא אלפי) בני אדם יקפחו את חייהם במסע הזה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    סכנה

    אין ספק שטיסת חלל היא פעילות מסוכנת, ועוד יותר מסוכנת ליעד רחוק ומאתגר כמו מאדים. בהחלט סביר להניח שהמסעות לשם גם יעלו בחיי אדם, אבל נראה לי שמוקדם להתחייב על מספרים. 

  • שלמה

    חלומות באספמיה,ומציאות מדומה.

    ראשית,לא הוזכרו כלל הנזקים הכבדים שייגרמו,מפליטת מנועי הטילים.בכלל צריך לפתור את הבעיות החמורות שיש לנו בכדור הארץ לפני שפונים לחלל החיצון.עדיין לא הוכח שחי,וצומח יכולים לשרוד לאורך זמן בחלל החיצון.גם לי יש חלומות.בכל אופן.דרך צלחה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    נזקים וחלומות

    צריך לפתור את הבעיות החמורות שיש לנו בכדור הארץ, בלי שום קשר לטיסת חלל. יש לא מעט לוויינים שמסייעים בחקר השפעות של ההתחממות הגלובלית, בניטור זיהומים ועוד - כך שפעילות חלל יכולה גם לסייע במאבק הזה. ובכל מקרה, מאדים לא יהיה חלופה לכדור הארץ, ואין שום אפשרות מעשית להעביר אליו את רוב תושבי כוכב הלכת שלנו. מושבה שם תוכל לסייע בשימור הידע האנושי אם כדור הארץ לא יהיה ראוי עוד לחיים, לא את האנושות עצמה. לגבי הזיהומים - שריפת מתאן אמורה להיות נקייה יחסית, אם מגיעים לבעירה טובה. היא אמנם פולטת פחמן דו חמצני, אבל הוא גז חממה הרבה פחות מזיק מהמתאן עצמו. 
    לגבי חי וצומח: האנושות מקיימת פעילות רציפה בחלל כבר יותר משני עשורים, וכמה בני אדם שהו בחלל שנה ויותר ברצף. זה אמנם במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מוגן יחסית מקרינה, אבל 24 בני אדם טסו גם לירח וחזרו בשלום - אם כי אחרי שהות קצרה. ודאי שאנו לא יודעים איך ישפיע עלינו מסע למאדים, וכמובן שלא נדע עד שלא נתנסה. בנוגע לחי וצומח שאינו בני אדם, אני מניח שהכוונה לגידול צמחים ובעלי חיים למאכל - רוב הסיכויים שלא יהיה צורך בהם. יהיה אפשר לגדל אצות ותרביות תאים, שיספקו את הצרכים התזונתיים בצורה יעילה וחסכונית. 
    ולגבי החלומות שלך - אני מציע לנסות להגשים אותם. החיים קצרים! 

  • אלי

    הבעיות של כדור הארץ

    כנראה שהיתוך גרעני זה פתרון אמיתי, ליטר מים יכולים לספק אנרגיה לכל העולם למשך שנה. סוללת מצב מוצק שזולה + אמינה + קלת משקל ונפח, מאוד קרובה לייצור. שני הפתרונות האלה יכולים בקלות להחליף את הנפט (כולל תעופה) וגם יביאו יתרונות. הבעיה הנוספת היא הפלסטיק, כנראה תחום הביוטק יביא פתרונות, עצמות יכולות להיות תחליף לפלסטיק, הם גם מתקלות בטבע. אם ימצא דרך לגדל אותם על צמחים אולי יש תקווה.

  • י כ

    כסף מגשים חלומות

    גם אם זה לא רצוי ומזיק זה לא אומר שזה לא יקרה. צוקרברג בחר להתמקד בבעיות בכדור הארץ. למאסק יש מספיק כסף כדי שאף אחד לא יצליח לעצור אותו. נשים צריכות להיות 9 חודשים בכבידה מלאכותית כדי ללדת תינוק בריא, שזה בערך הזמן שאנשים כלואים בדרך למאדים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    היריון

    לא בטוח שזה מזיק ולא רצוי. זה אמנם כסף פרטי, אבל להצלחה של תוכנית כזאת - גם אם חלקית - עשויה להיות תועלת לאנושות כולה. 
    השאלה של היריון ולידה מחוץ לכדור הארץ היא אכן כבדת משקל. בהחלט ייתכן שבמיקרו-כבידה או בתנאי הכבידה החלשה של מאדים או של הירח עובר אדם לא יתפתח בצורה תקינה. ההתפתחות שלנו כמובן לא מסתיימת בהיריון עצמו, וכל שלבי הגדילה שלנו עוצבו במיליוני שנות אבולוציה בכבידה של כדור הארץ, כך שיכול מאוד להיות שלא יהיה חכם גם לשלוח ילדים ובני נוער למשימות חלל כאלה או למושבות מחוץ לכדור הארץ, לפחות עד שנכיר הרבה יותר טוב את הביולוגיה שלנו בתנאי חלל. 

  • אלי

    לא חייבים לחיות בחלל במיקרו

    לא חייבים לחיות בחלל במיקרו כבידה! אפשר באמצעות צנטריפוגה לייצר כוח משיכה שיהיה חזק אפילו מכח המשיכה של כדור הארץ!